יום שבת, 30 בינואר 2010

קידוש לבנה

קידוש לבנה - ברכת לבנה - מקורות הלכות ומנהגים

מוצאי שבת קודש פרשת בשלח תשע, ט"ז שבט.
במסכת ברכות פרק ט דף נט, ב מופיע:
"תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית".
לברכה זו אין קשר לברכת הלבנה שאנו מברכים בימינו. היא מתייחסת לגיאומטריה אסטרונומית כלשהי ואינה נוהגת כיום. מכל מימרא זו נוהגת רק ברכת החמה  כפי שברכנו בשנה שעברה.

המקור לברכה עצמה מופיע דווקא במסכת סנהדרין פרק ה
דף מא, ב
“וא"ר אחא בר חנינא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן עד כמה מברכין על החדש”
הרי שברכת הלבנה כבר קיימת כעובדה וכלל אין שאלה אם צריך לברך אם לא.
הגמרא ממשיכה:
"עד שתתמלא פגימתה וכמה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רב יהודה עד שבעה נהרדעי אמרי עד ששה עשר ותרוייהו כר' יוחנן סבירא להו הא למיהוי כי יתרא הא למיהוי כי נפיא"
יש שתי דעות עד מתי אפשר לברך את ברכת הלבנה, ולאחר מכן ממשיכה הגמרא ומפרטת את נוסח הברכה המלא בנהוג גם כיום:

 וא"ר אחא בר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא (שמות יב) "החדש הזה" וכתיב התם (שמות טו) " ה אלי ואנוהו" תנא דבי רבי ישמעאל אילמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חדש וחדש דיים אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד מרימר ומר זוטרא מכתפי  הדדי ומברכי"
נוסח הברכה עצמה:
 א"ל רב אחא לרב אשי במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים אמר ליה האי נשי דידן נמי מברכי אלא כדרב יהודה דאמר רב יהודה ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים"

במסכת סופרים מובאת הברכה בתוך טקס תפילה ארוך יותר.

בירושלמי ברכות פ"ט הלכה ב. חוזרים על הדברים בצורה דומה
"הרואה את הלבנה בחידושה אומר ברוך מחדש חדשים.  עד איכן.  רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוסי עד שתראה בחצי המטה.  רבי אחא ורבי חנינא בשם רבי יוסי עד שתתמלא פגימתה.  רבנן דקיסרין אמרין עד ארבעה עשר יום.  אמר רבי יוסי בי רבי בון ויאות.  כלום מתמלאת פגימתה אלא עד י"ד יום.  הא כל י"ד יום צריך לברך.  בתפילה רבי יוסי בר נהורייא אמר מקדש ישראל מחדש חדשים.  רבי חייא בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים"
כשבטל קידוש החודש נעשה במנהג ברכת הלבנה גם זכר לקידוש החודש (וכך גם מקור המנהג לקרוא לברכה קידוש לבנה). בשולחן ערוך והגהות הרמ"א החלוקה בין השמות ברכת לבנה או קידוש לבנה בולטת מאד. כאשר בעל השולחן ערוך משתמש במונח ברכת הלבנה והרמ"א במונח קידוש לבנה.

במדרש רבה על שמות מצינו הבחנה נוספת:
"הרואה את הלבנה היאך צריך לברך, בזמן שהיו ישראל מקדשין את החדש?
יש מן רבנן אמרין: ברוך מחדש חדשים.
ויש מהם אומרים: ברוך מקדש חדשים.
ויש מהם אומרים: מקדש ישראל, שאם אין ישראל מקדשים אותו, אין אותו קדוש כלום"
יוצא שבתחילה שתי המצוות היו נפרדות ולאחר שבטל קידוש החודש, נעשה לו זכר גם בברכת הלבנה.

זמני הברכה
  • רמב"ם והגר"א – מיד כשאפשר – ראייה ראשונה – באור (אם כי לאחר השקיעה) ראייה קשה בדרך כלל לרוב האנשים. האם גם למחרת לברך ביום? לכאורה כן, לקשור את הברכה בכי חזק שאפשר לקידוש החודש. לכתחילה – ביום הראשון שרואים. בדיעבד, גם לאחר מכן.
  • מהיום השלישי – כשאפשר כבר לראותה באופן ברור וקצת להנות מאורה
  • מהיום השביעי – כשאפשר כבר להנות ממש מאורה ועוד טעמים לפי הקבלה
  • רק באמצע החודש – לבנה במילואה (עיקר תוקפה)?

ומסכם הרב אליעזר מלמד במאמרו:
לכאורה מיד בתחילת החודש כאשר הלבנה נראית מחדש ראוי להזדרז ולהודות לה'. ואכן כמה מגדולי הראשונים כתבו שהטוב ביותר לברך ביום הראשון להראותה, ורק אם לא בירך ביום הראשון יכול לברך גם אחר-כך (רמב"ם ברכות י, יז; ספר הקנה כמובא במ"א תכו, יג). אולם כמה מן הראשונים כתבו, שמן הראוי להמתין עד שתגדל מעט וניתן יהיה ליהנות מאורה, ולכן כתבו שתחילה יש להמתין עד שיעברו שלושה ימים שלמים מרגע המולד, ורק לאחר מכן לומר את ברכת הלבנה.
אלא שאם היום השלישי חל ביום חול, ראוי להמתין עד למוצאי שבת שזהו הזמן המתאים והמכובד לברכת הלבנה. וכן דעת רוב הפוסקים, וכך הוא מנהג אשכנז, שבמוצאי שבת הראשון שלאחר ג' בחודש מברכים את ברכת הלבנה (תר"י; מ"ב תכו, כ).

אך בעל השולחן-ערוך (תכו, ד) כתב בשם אחד מגדולי המקובלים, רבי יוסף ג'יקטלייא שיש להמתין עד שיעברו שבעה ימים מן המולד, משום שאז אפשר ליהנות יותר מאורה. וכן כתבו עוד כמה מן המקובלים. וטעמם, מאחר שאור הלבנה המתחדש רומז גם להתחדשות האדם, ובכל עת שיש התפתחות חדשה יש גם חשש שמידת הדין תקטרג ותפגע בצמיחה החדשה, לכן ראוי להמתין עד לאחר שבעה ימים. אז יתייצב האור אחרי שעברו עליו שבעה ימים כשבעת ימי בראשית, ושוב לא ניתן יהיה לקטרג על ההתחלה החדשה, ואז ראוי לברך על הלבנה ללא חשש, וכן נוהגים הספרדים והחסידים.
מה קורה אם מוצאי שבת הוא היום השביעי אך לא עברו שבעה ימים מעת לעת (בברית מילה, או להבדיל בשבעה אין בעיה כזו)
אלא שלפעמים מוצאי שבת, שהוא הזמן הראוי לאמירת ברכת הלבנה, חל ביום השביעי ממש, כך שמצד אחד כבר הגיע היום השביעי, אולם אם עושים חשבון מעת מולד הלבנה עדיין לא עברו שבעה ימים תמימים. ובזה ישנה מחלוקת, לדעת כמה מן המקובלים אין לברך ברכת הלבנה עד שיעברו שבעה ימים תמימים (רש"ש, הגר"ז, כה"ח תכו, סא). ויש אומרים שאף אם חסרות כמה שעות עד לסוף היממה השביעית מעת המולד, אפשר לומר למנהג הספרדים את ברכת הלבנה. ובמיוחד כאשר יש חשש שאם ימתינו למוצאי שבת הבא, אולי יתכסו השמים בעננים ולא ניתן יהיה לומר את הברכה. (כנה"ג, יחו"ד ב, כד)
מתי נגמר הזמן שאפשר לברך

ביום השביעי – אינה פגומה (יותר מחצי עיגול) - דעה בגמרא שלא התקבלה
ביום החמישה עשר – עד חצי החודש (ליל ט"ו מותר – עד הזריחה ממש!) ליל ט"ז אסור
ולרמ"א – חצי החודש מדויק בשעות ורגעים מהמולד הממוצע.

ושוב נביא סיכום מדברי הרב מלמד:
ככלל, כל זמן שהלבנה נמצאת בתהליך של צמיחה ניתן לברך עליה, משום שהברכה נועדה להודות על צמיחת אורה של הלבנה בכל חודש. אבל מהזמן שהלבנה מתחילה לקטון אין לברך עליה. שתי דעות ישנן באשר להגדרה המדוייקת, עד מתי ניתן לברך על הלבנה. לדעת בעל השולחן ערוך (תכו, ג), עד לליל ט"ו לחודש ניתן לברך עליה, אבל בט"ז אסור. ולדעת הרמ"א, החשבון מורכב יותר, וגם בליל ט"ו בחודש לא תמיד ניתן לברך על הלבנה. כידוע מחזור הלבנה הוא בן עשרים ותשעה ימים ושתים עשרה שעות ועוד שלושת רבעי שעה (תשצ"ג חלקי תתר"ף שעה). וזמן ברכת הלבנה לרמ"א הוא בדיוק עד למחצית החודש, כלומר עד לאחר ארבע עשרה יממות שמונה-עשרה שעות וכעשרים דקות מזמן המולד. פעמים שניתן בליל ט"ו לברך על הלבנה, ופעמים שכבר עבר הזמן המדויק של מחצית החודש, ואזי לא ניתן לברך עליה.
הכרזת המולד ומה משמעותה
לפני החודש מכריזים על המולד. אורך החודש הוא כ"ט יום י"ב תשצ"ג חלקים. ממולד תשרי מחשבים לפי חוקי הדחיות את יום א' בתשרי ומשם נקבעת כל השנה (ולא לפי המולדות). המולד הינו ממוצע ואינו מדויק (עקב שוני בזמן הקפת הירח הנובע מגורמים פיסיקליים –מרחקים משתנים, מרחק הארץ מהשמש וכו'). הזמן המוכרז הוא המולד הממוצע. וחשיבתו היא לספירת ג' ימים מעת לעת (למנהג אשכנז) או ז' ימים או לחישוב חצי החודש. בדיעבד ניתן לאחר את זמן סיום הברכה עוד קצת, באם המולד האמיתי, היה לאחר המולד הממוצע.
אכן בר"ח טבת השנה, במוצאי שבת שהיה כבר ד' טבת לא עברו ג' ימים מעת לעת (הייתה חסרה פחות משעה ממוצאי שבת! ולא ברכנו הלבנה למרות שבחודשי החורף, אין מחכים יותר מדי – פשוט לא הגיע העת).

מה עניין דחיית הברכה למוצאי שבת:
מקור לזה במסכת סופרים (שם): "אין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם".
במוצאי שבת – כולם לבושים בגדים נאים, או שמא דווקא הירח מבושם – גדול יותר.
כפי שהזכרנו ברכת הלבנה יש בה קבלת פני שכינה – ומשום ברוב עם הדרת מלך.

ועוד, משום שבמוצ"ש נחרב בית המקדש והלכה השכינה בגלות, לכן אנו אומרים שעתידין להתחדש כמותה, הרי ביום שנחרב אנו מבשרין חידוש (כה"ח סי''תנו אות נא בשם ר ' חיים ויטאל).

אפשר שעיקר הגירסה היה עד מוצאי שביעי (ולא במוצאי שבת) היינו עד שיעברו שבעה ימים מהמולד שאז הירח מתבסם. עכ"פ בימי הגשמים שיש לחוש לעבור על עונתה אין להמתין עד מוצאי שבת.
וכך הוא מנהג אשכנז, שבמוצאי שבת הראשון שלאחר ג' בחודש מברכים את ברכת הלבנה (תר"י; מ"ב תכו, כ).
בחורף, נוהגים להקדים ואם בשבת הראשונה אי אפשר, לא לחכות לשבת שנייה שהיא כבר ממש באמצע החודש (במיוחד לספרדים שנוהגים לחכות ז' ימים, ייתכן ששבת תהיה רק בי"ד וזהו סיכון גדול מדי), ומצינו הלכה שברכת לבנה יש לברך לפני קריאת מגילה וכנראה הגיעו לשעת דחק שלא ברכו עד י"ד לחודש אדר, ובליל פורים נראתה הלבנה ודנו בשאלה איזו מצווה לקיים קודם.

חודשים תשרי ואב:
לא מקדשים לפני כיפור – מאימת הדין
ויש כאלו הנוהגים דווקא לברך לפני כיפור להוסיף עוד מצווה (דומה לסוכה)
ולפני תשעה באב – מחמת האבל ולא מחכים למוצאי י' כי בליל תשעה באב נולד דוד המלך.

ברכת הלבנה ועבודה זרה
צבא השמים ועבודת כוכבים – בדף של בר אילן בשבת בא תשע הופיע מאמר מאת ד"ר אלכסנדר קליין האם חובה ללמוד אסטרונומיה. המחבר השמיט מספר מקורות.
צפייה בכוכבים היא ציווי מפורש לאברהם אבינו בראשית ט"ו ה'
"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם-תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ"

אולם יש להיזהר ממסקנות לא נכונות מההתבוננות:
דברים ד יט וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם.

בברכת הלבנה יש חשש מסוים של הידמות לעובדים את הלבנה ולכן יש להקפיד על הדברים הבאים:
  • כיוון התפילה כלפי מזרח ולא כלפי הירח (לכאורה יש פה אולי טעם לדחיית תאריך הברכה, לימים שבהם הלבנה כבר יותר במזרח ולא לגמרי במערב)
  • יש להביט בלבנה רק לפני הברכה ולא להביט בה אחר כך יותר
  • לפני הברכה פסוקים על מלכות ה': ושני פסוקים שמשום מה הושמטו בנוסח רינת ישראל:
  •  ד כִּי-אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה:
  • ה מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן-אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ:
  • לאחר הברכה לברך את ה' : ברוך יוצרך, ברוך עושך, ברוך קונך, ברוך בוראך...
  • ברכת עלינו לשבח בסוף (ופה המקום להזכיר את מנהג אשכנז, יוצאים לברך לפני עלינו ולא אומרים פעמים).
    פולמוס אדם על הירח
    כותב הרב מנחם כשר:
    חוות דעת תורנית על המאורע הגדול ש ל נחיתת אדם על הירח
    בששה לחודש אב שנת תשכ״ט, יום שני בשבוע, אירע דבר גדול והיסטורי
    בעולמנו. כשעה ארבע (לפי שעון ישראל) נחתו שני בני אדם על פני הירח,
    לראשונה מאז בריאת העולם, אחרי נסיעה של למעלה מארבעה ימים. ליתר
    דיוק 102 שעות, 45 דקות, ו- 42 שניות, כחללית שכונתה כשם ״נשר״ -
    ״אפולו״ 11 . הטייסים עברו בחללית זו מרחק 380 אלף קילומטר, שהוא המרחק
    בין כדור הארץ והירח, והגיעו ללא תקלות אל הירח.
    מעל הירח התקשרו עם מרכז הבקרה שביוסטון, בארצות הברית, והשמיעו
    את דברם באזני מאות מליונים ברחבי תבל, אף ראו את תנועותיהם על מסך
    הטלוויזיה, כאשר שהו על קרקע הירח, (אחד הטייסים שלש שעות, והשני —
    שעתיים ויתר הזמן היו בתוך החללית). לאחר שאספו דוגמאות של קרקע הירח
    ונטלו אבנים באמתחתם, שבו האסטרונאוטים בשלום אל הקרקע, בשעות הערב
    של יום חמישי.
    מאורע גדול זה הביא מיליוני אנשים לידי השתוממות והתפעלות, בראותם
    עד היכן התקדם והתפתח המדע בעולם, ואילו בקרב חלק מהיהודים המאמינים
    עורר הדבר תהיות ומבוכה. כעת הזאת נשאלתי אם יש בידי להאיר את המאורע
    הזה באור תורני, להרגיע לב האנשים האלה, ולחזק אמונתם.
    המאמר המלא מופיע באתר HebrewBooks ומדבר באופן כללי על המאורע, האם לברך על הלבנה האם להמשיך ולהגיד כשם שאני, ושאלות נוספות.
    (לא נעסוק כאן בשאלות חלל נוספות רבות  דיני ערלה בירח, האם נחשב כחוץ לארץ??? איך בכלל סופרים זמן על הירח – אורך היום הוא 14.5 יום ואם קובעים את החודש לפי כדור הארץ שמתמלא ומחסיר???)

    והיה אור הלבנה כאור החמה:
    בסוף ברכת הלבנה מופיעה אמירה שמבקשים שאור הלבנה יהיה כאור החמה. האם רצוי שאור הלבנה יהיה גדול כאור החמה? מבחינת הצופים בכוכבים, הצפייה היא בעיקר במולד, בלילות ירח מלא לא צופים כלל (גם לא בירח), בין לבין אפשר לגנוב הצצה, אבל אם או ירח יותר חזק היליות יתקצרו ובאמצע החודש לא יהיה לילה כלל.. אור חזק יותר של הירח וקיומן של שתי שמשות ישנה לחלוטין את הביולוגיה הארצית! (זכרו שהירח נראה היטב גם בשעות היום) האם לזה אנחנו מצפים?
     אני רוצה להציע אחרת בהבנת הפסוקים ו"בעונשה של הלבנה".
    המדרש על ספר בראשית מעניש כביכול את הלבנה שהפכה ממאור גדול למאור קטן. אבל עדיין מספר פעמים בשנה (בכל שנה) הלבנה חזקה מהשמש ומסתירה אותה לחלוטין. בליקוי חמה הירח הקטן וחסר האור מסתיר לחלוטין את השמש וגורם לאפילה מוחלטת באמצע היום. גם מבחינה רעיונית יש פה חיודש. השמש החזקה מנוצחת על ידי הירח החלש. יש פה גם תיקון ללבנה וגם הוכחה שלא הלבנה לבד ולא החמה לבד אלא אל אחד ברא את כולן כמאמר הנביא (ישעיהו מ כו): 
    שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם; לְכֻלָּם, בְּשֵׁם יִקְרָא, מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר. 


    יום שלישי, 26 בינואר 2010

    הילד חולם - אופרה מאת גיל שוחט

    י"א שבט תש"ע
    האופרה הילד חולם של גיל שוחט מועלית בימים אלו באופרה הישראלית החדשה.

    האופרה הינה הלחנה ועיבוד למחזהו של חנוך לוין משנת 1993.


    האופרה נכתבה על ידי גיל שוחט ובוימה על ידי עמרי ניצן והיא כולה ישראלית. המחזה, המוזיקה והבימוי. לא היה נראה שאיש בקהל יודע למה לצפות. מרבית הקהל בניגוד אלי הכיר את מחזהו של לוין אולם המעבר מבמת התיאטרון לבמת האופרה, אפילו שמשכן התיאטרון הקמארי ומשכן האופרה נמצאים באותו בנין, הוא מעבר בין עולמות שונים לחלוטין.
    גיל שוחט תיאר את תמצית מהותו של המחזה (מומלץ לקרוא את כל המאמר):
    במחזה חסר פשרות, המשתרע במחוזות שבין שיאי התעלות הנפש ובין ברבריזם קמאי, מתאר לוין מסע אלגורי של פליטים המחפשים מקלט לנפשם, אשר אינם רצויים באף מקום, משל "ספינת הארורים", והעוברים דרך המובילה אל מותם. מעל כולם עולה דמותו האניגמאטית, הסימבולית, הנאיבית ורבת ההיבטים של הילד. על רקע הליכתו של הילד אל מותו בוחן לוין לא רק את היחסים בין אם לבן, בין גבר לאישה, בין שלטון לאזרח ובין אכזריות וחמלה, אלא את הגבול הדק שבין הייצוג המופשט של ריאליזם מול פנטסיה, של "נאיביות" אמנותית מול סנטימנטליזם אמורפי.
    עבורי כצופה שלא מכיר את המחזה היה יתרון שיכולתי להתרכז בעיקר במוזיקה של גיל שוחט ופחות בהשוואות בין ההצגה לאופרה ובטקסט של חנוך. גיל שוחט עשה עבודה מעולה של חיבור צלילים גבוהים ונמוכים בתזמורת גדולה היודעת לנגן חלש וחזק כמעט בעת ובעונה אחת. מיגוון הצלילים משלב נגינת פיקולו ביחד עם קונטרה-בסון ליצירת צליל המהווה מעין דיסוננס, אם כי נעים לאוזן, בין שילובי קולות גבוהים ונמוכים. לזמרים לעיתים קצת קשה להתגבר על התזמורת והמתח בין השירה לנגינה ניכר ומשתלב יפה באווירה הכללית של האופרה.
    האופרה מורכבת משני חלקים. חלק ראשון ארוך מאד וחלק שני קצר מאד, למרות שהאופרה עצמה ניתנת לחלוקות אחרות. כנראה החלוקה היא הכרח בשל עיצוב הבימוי. ללא הפסקות, האופרה אורכת כשעתיים. בהפסקה פגשנו את המלחין משוחח עם הצופים וברכנו אותו על ההישג שהגיע אליו.

    הבוטות הקשה, המאפיינת כל כך את מחזותיו של לוין, רוככה משהו, אבל נשארת גם באופרה, ובמיוחד לקראת סיומה, הולכת וגדלה. אם בהתחלה עוד הופיעה להקת בלט ולולינות על הבמה שייצגו את תמימותו המוחלטת של הילד, הרי שלקראת הסוף, השימוש בלולינות היה בשביל להציג את הילדים המתים שאיבדו את תמימותם לבין הילד החולם, שגם כשהוא מת שומר על תמימותו.




    המחזה הילד חולם נוגע בכולנו. ילדים והורים כאחד. ילדים יזדהו עם התמימות הילדותית והורים לילדים ובמיוחד לילדים רכים בודאי יזכרו בעצמם, כבר בסצינה הראשונה, עומדים מעל מיטת ילדים ומתבוננים בו בשנתו וכך גם ביתר הסצינות. האופרה מהווה חוויה מורכבת מרגשת ונוגעת. נקווה שהאופרה תזכה להצלחה ותוצג במקומות נוספים בעולם.


    יום ראשון, 24 בינואר 2010

    מאדים


    כוכב הלכת המרכזי בשמים בלילות אלו הינו מאדים. מאדים הינו הכוכב הרביעי מהשמש ולכן הוא ממש שכן שלנו במרחב החלל. עכשיו כאשר צדק שוקע מוקדם ושבתאי זורח מאוחר, מאדים נמצא בשמים במשך כל שעות הלילה. במקרה או לא במקרה, בתקופה זו מאדים גם בקירבה מירבית לכדור הארץ, קירבה שלא תחזור אלא בעוד שנתיים.
    הקירבה של מאדים הופכת אותו למאד נח לצפייה.
    בצפייה בעין הוא בהיר מאד ואדום מאד. הוא גם נמצא באיזור שאין בו כמעט כוכבים נראים ומשייט בין שתי קבוצות כוכבים גדולות - תאומים ואריה. למעשה מאדים נמצא בקבוצת סרטן, אבל קבוצה זו חיוורת כל כך, שמהעיר לא נשאר לה כל זכר ורק ממקומות חשוכים אפשר לראות אותה.
    הקירבה עושה את מאדים גם ליותר גדול. לעין רגילה זה מתבטא בבהירות הגבוהה שלו וגם בצבע האדום שניתן לראות בקלות ללא שום אמצעי עזר.
    בשימוש בטלסקופ הצבע האדום בולט מאד ובהגדלות פי 100 ומעלה, אפשר להתחיל לראות פרטים על מאדים. איכות הפרטים תלויה מאד בגודל הטלסקופ ובאיכות השמים. בפרט אפשר לראות את כיפת הקרח שלו.
    הקוטב הצפוני במאדים מכוסה שכבת קרח (לא קרח מים, אלא קרח יבש של פחמן דו חמצני CO2), ובטלסקופ היא תיראה לבנה.
    הנה דוגמה מצוינת  שצולמה על ידי ריצ'רד בוסמן.

    טלסקופים גדולים ואיכותיים יותר יראו פרטים נוספים על מאדים.
    מאדים נמצא כעת בתנועה אחורנית. הוא זז בכיוון ההפוך מהכיוון הרגיל שלו ונע כל יום מערבה במקום מזרחה. הוא מתקרב כל יום לפולוקס (אחד משני הכוכבים הבהירים בקבוצת תאומים). תצפית במאדים מדי יומיים בחודש הקרוב תוכל להראות את זה בקלות. התזוזה תהיה ניכרת. כיום המרחק בינהם הוא כ-20 מעלות שיקטן עד כדי 5 מעלות בלבד.
    מאדים שוקק חיים (אלקטרוניים). על המאדים יש שני רכבי סיור - SPIRIT ו-OPPRTUNITY. רכבי סיור אלו תוכננו במקור לשלושה חודשים אבל פעילים כבר למעלה מחמש שנים תוך התגברות על תקלות מכניות, סופות חול, חורפים קשים וקרים ועוד ועוד... אחד מהם כרגע קצת תקוע ונעשים מאמצים גדולים לחלצו, ועדיין הם מגלים תגליות חדשות.
    נחתת החלל פיניקס נמצאת על המאדים. הנחתת שוגרה בשנה שעברה, גילתה שיש מים על המאדים ועמדה בכל יעידה בהצלחה. הנחתת שוגרה לאיזורים צפוניים ולא אמורה לשרוד את החורף על המאדים (הטמפרוטרה היא 110- מעלות, קור שגורם לסיליקון להיסדק). בימים אלו מאזינים המדענים לחללית לראות אם יש לה אותות חיים.
    גם מסביב למאדים יש חלליות המצלמות תמונות מדהימות של פני השטח ומשמשות לתקשורת בין כל מה שנמצא על השטח לבין כדור הארץ.

    מאדים הינו יעד אטרקטיבי להתיישבות בחלל. יש לו אטמוספירה המכילה כמויות גדולות של CO2 ויש עליו גם מים. אפשר לשתול שם מעט צמחים, שינצלו את הפחמן הדו חמצני, יגדלו ויפלטו עוד חמצן לאטמוספירה. בתהליך של מאות שנים, כמות החמצן באטמופסירה תעלה בצורה ניכרת, כמו כן האטמוספירה עצמה תתעבה וכך כוכב הלכת עצמו יתחמם קצת יותר. החום יאפשר למים על מאדים להיות במצב נוזלי, מצב חיוני לקיומם של חיים.במעמקי מאדים יש מקורות של אנרגייה תרמית והמדענים מחפשים סימנים נוספים לחומרים אורגניים ובקטריות שיש עליו. ולכן האפשרות של הפיכת מאדים למקום התיישבות של בני אדם היא ריאלית למרות שהיא תיקח כמה מאות ואלי אלפים של שנים (זמן ארוך לאנושות אולם זמן קצר מאד בחיי כוכבים)
    צאו החוצה ותהנו להתבונן במאדים.

    מאמרים לקריאה נוספת:
    משימות ספיריט ואופרטיוניטי למאדים
    ספיריט הגיעה לסוף הדרך


    The article has an English translation 

    יום חמישי, 21 בינואר 2010

    כנס החלל הבינלאומי לשנת 2009


    כנס החלל החמישי על שם אילן רמון יתקיים ב-27-28 לינואר בבית חיל האויר בהרצליה.




     בסקירה זו נפרט את הכנס הקודם, הרביעי, שנערך בשנה שעברה. הכתבה הופיעה במקור מגזין אסטרונומיה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה

    רשמים מכנס החלל הבינלאומי
    כנס החלל הבינלאומי הרביעי על שם אילן רמון נערך בסוף ינואר בבית חיל האוויר בהרצליה. את הכנס עורך ומארגן מכון פישר והא מתקיים אחת לשנה בסמוך לתאריך פטירתו של אילן רמון. כבר בעיון בתוכנית הכנס היה ניתן לראות את הרצינות הרבה והמחשבה שהושקעה בארגון הכנס ובמשלחות האורחות שהגיעו אליו: משלחת מנאס"א ומאיטליה. לכנס היו פנים רבות והוא חולק לארבעה מושבים שכל אחד מהם עסק בחלל מזווית אחרת, אולם לכל אורך הכנס היה ניתן להרגיש בחפיפה ובקשר הדוק בין התחומים. גם תחום האסטרונומיה השונה מהותית מתחום חקר החלל והשימוש במרחב החלל הקרוב אלינו הוזכר בכל מושב. באתר מכון פישר ניתן לצפות בהקלטה של חלק מההרצאות .
    למרות שתחום החלל מרכז סביבו בעיקר חברות ביטחוניות ומספר לא גודל של חוקרים, בין מטרות מכון פישר, ניתן למצוא שילוב ועידוד תלמידים להתענין בנושאי החלל. המכון מימש מטרה זו בהצלחה מרובה כאשר לכנס הוזמנו בני נוער רבים מבתי ספר, הן כשומעים, הן כמציגים בתערוכה שליוותה את הכנס והן לביצוע קטעי נגינה בתחילת כל מושב. הכנס אף ערך מושב מיוחד בנושא חינוך שאליו הוזמנו מנהלים ומורים. מושב זה הציג את האפשרויות השונות לשלב תוכניות חלל ואסטרונומיה במהלך הלימודים.
    הכנס נפתח בדברי ברכה ובחלוקת מלגות ע"ש אילן רמון לשני חוקרים, האחד החוקר טכנולוגיות חלל והשני המשתמש בטכנולוגיות חלל לצורך מחקר גיאוגרפי חוצה גבולות ומדינות. מיד לאחר מכן החלו ההרצאות המקצועיות. פתח את ההרצאות ד"ר פיט וורדן, ראש מכון המחקר איימס בנאס"א, בהרצאה על המשימה האנושית למאדים, והשלבים החיוניים בדרך אליה. שלבים אלו כוללים בניית מושבה על הירח (ובפרט באזורי הקטבים, בתוך מכתשים שלא ראו אור שמש מימיהם, שם יש אפשרות למצוא שרידי מים), דרך שימוש באסטרואידים הנמצאים במסלולים קרובי ארץ כתחנות עגינה (הרכב החומרים באסטרואיד מראה שיש בהם סבירות לגילוי חמצן ומים הניתנים לשימוש) ועד משימה למאדים. ד"ר וורדן הראה אלו מחקרים ופיתוחים חדשים נדרשים לצורך עמידה ביעד זה. דגש מיוחד הושם על ביולוגיה סינטתית שתייצר בקטריות שיוכלו להפוך את אור השמש והפחמן הדו חמצני הנמצא על מאדים בשפע לחמצן. שינוי זה יאפשר יצירת מחזור חיים שלם על מאדים המשתמש אך ורק במשאבים הטבעיים של כוכב הלכת ובצורה מינימלית בהם. לאחר מכן הפליג ד"ר וורדן לעבר המדע הבדיוני כשציין שבתהליכים של אלפי שנים ניתן למעשה ליצור סביבות יערות ואוקינוסים על המאדים. ההרצאה הציתה את הדמיון וכל שנשאר לנו לעשות זה לחכות ולראות.
    מר מאיר חן, מהתעשייה האוירית, הרצה על היתרונות הגלומים בעבודה עם מספר לווינים (צביר) לעומת לווין בודד ועל אפשרויות הכיסוי הטובות יותר הן מבחינת זמן הכסוי, והן מבחינת פרטי הכיסוי שרשת לווינים כזו מספקת. בנוסף, הדגיש את האפשרות לקבלת מיפוי כלל עולמי תלת מימדי על ידי סריקת כל איזור מכמה לווינים ובכמה זוויות. צבירי לווינים מאפשרים שימושים אזרחיים רבים כולל שליטה על ציי התעופה בכל מקום בעולם וגם בקרה בזמן אמת על אירועים סביבתיים החל מרעידות אדמה, סופות טורנדו והתפרצויות של הרי געש ועד ניטור פקקי תנועה. המרצה ציין מספר צבירים קיימים כדוגמת RapidEye ,TRAIN ,RadarSat ,GMES ו-RIMON.
    שתי ההרצאות הבאות היו לדעתי, גולת הכותרת של היום הראשון: הרצאתו של הד"ר סמית ג'ונסון ושל האסטרונאוט גארת רייזמן.
    ראשון עלה ד"ר ג'ונסון שתיאר את ההיבטים הרפואיים של טיסות קצרות וארוכות לחלל ואת הפיתוחים שיידרשו למשימות חלל ארוכות ורחוקות ללא אמצעי פינוי. הרופא סקר את השינויים העוברים על גוף האדם במהלך שהייה בחלל, כגון איבוד מסת עצם וסכנת היווצרות אבנים בכליות, עייפות הנובעת ממחזורי שינה המותאמים למשימה ולא לשעון הביולוגי, איבוד דם ואיבוד רפלקסים טבעיים של הגוף וגם היבטים פסיכולוגיים של שהייה ארוכה במקום סגור וקטן, בחברת אנשים מועטים.
    האסטרונאוט גארת רייזמן סיפר על חוויותיו משהות של שלושה חודשים בתחנת החלל. גארת היה האסטרונאוט היהודי הראשון בתחנת החלל ואפילו הרכיב מזוזה על דלת הכוך שלו. להשלמת האווירה, הגיע גארת להרצאה זו במדי אסטרונאוט. כדי להתרשם יותר מהחיים על תחנת החלל הציג גארת סרטון קצר ומשעשע. גירסה ארוכה יותר של כשעה בכמה סרטונים ניתן למצוא ב-youtube תחת השם A Day In The Life Onboard The ISS. מומלץ לקחת שעה פנויה ולצפות בכל הסרטונים. הנה הסרטון הראשון:

    חלקו השני של היום הוקדש לנושא מרכיב החלל בבטחון. מושב זה היה מורכב בעיקר מאנשי צבא בהווה ובעבר ונפתח בסקירה מקיפה של ד"ר עמוס קובץ', שהציג את מדיניות החלל הישראלית. המדיניות מונעת מצרכים צבאיים, וההוצאה על חקר החלל מועטה גם מבחינה יחסית לגדול המדינה וגם מבחינה אבסולוטית. לישראל יש יכולות שיגור עצמי לכיוון מערב, לוויני דימות, הסכמי קבלת מידע ממערכות אמריקאיות ושותפות קטנה בפרוייקט גלילאו האירופאי המיועד לצרכי ניווט והנחייה (GPS). המרצה ציין את התלות המוחלטת של ניהול שדה הקרב באמצעים טכנולוגיים לווינים הנדרשים ברמה הטקטית של מפקדי גדודים ולא רק במפקדה העליונה. ההרצאה תיארה את העליונות האמריקאית המוחלטת בתחום החלל (מבחינת מספר הלווינים והשיגורים,  היכולות שלהם וההוצאות בתחום), ואת הדרישות החדשות בתחום החלל במיוחד הגנה על לווינים ואפשרויות התקפה של לווינים. כשבועיים לאחר הכנס אירעה התנגשות בחלל של שני לווינים במסלולים שונים מאד זה מזה. ללא ספק ההרצאה התייחסה לאפשרויות מכוונות מעין אלו בעתיד של לוחמת החלל. כמו כן תוארו בקצרה תוכניותיהן של שאר מדינות החלל. לו הכנס היה נערך שבוע מאורח יותר, ניתן היה לכלול התייחסות להצטרפותה של איראן לרשימה המכובדת של מדינות בעלות יכולת שיגור עצמי. בסוף הסקירה הוצגו המלצות להמשך העיסוק בתחום כפי שהועברו לרשיות השונות המטפלות בנושא. לאחר מכן התקיימה הרצאות של מפקד חיל האויר, האלוף עידו נחושתן. בהמשך נוהל פאנל נרחב בהשתתפות ראשי  סוכניות החלל והתעשיות הבטחוניות בתחומי החלל, שדן בהרחבה בנושאים שפורטו לעיל.
    היום השני פתח בנושא החלל מזווית מדעית כלכלית וטכנולוגית, והיו בו הרבה דוברים מהמשלחת האיטלקית (כולל דברי הקדמה מכבוד שגריר איטליה בישראל), שסקרו את תוכנית החלל ותעשיית החלל האיטלקית. אנליסט ממכון FUTRON התייחס למדד התחרותיות של ישראל בחלל שהתגלה כנמוך. אמנם לישראל יש יכולת פיתוח ושיגור עצמית של לווינים, אבל מספר הלווינים המפותחים וכמות השיגורים המעטה שמבוצעים מישראל לא ממש הופכים אותנו למעצמת חלל. הרצאה זו היתה חשובה מאחר והיא נתנה קונטרה לשאר הכנס שהציג את היכולות המרובות של ישראל הן בתחום השיגור והן בתחום פיתוח הלווינים והשימושים המודעיניים בהם, והבהירה שאנחנו עדיין מדינה קטנה בתחום וזקוקים לשיתופי פעולה בין לאומיים (למשל לצורך שליחת לוויני מחקר קטנים). כדאי לשמור על פרופורציות ולזכור שבתחום החלל אנחנו אמנם בקבוצת האריות אבל בזנב שלה.
    מהמרצים הישראליים היו שתי הרצאות בולטות אחת של ד"ר דוד ברגמן, שחשף פרטים רבים על המשגרים תוצרת ישראל, כולל סרטים שנחשבו מסווגים עד לאחרונה וגם פירט קצת על יכולות של שיגור מוטס שנמצאות בפיתוח. ככלל האילוץ של ישראל לשגר מערבה מעל הים ולא מזרחה בכיוון תנועתו של כדור הארץ, מפחית כשלושים אחוז מיכולות השיגור הישראלית ודורש הקטנה משמעותית של משקל הלווין באמצעות פיתוחים יחודיים שהוצגו אף הם. אלוף משנה אלי פולק הציג את אתגרי המודיעין בעידן המודרני ואת המענה הנדרש להם. אמנם לא הוצגו שום יכולות שקיימות בלווינים הצבאיים אבל מתוך הצרכים שהוצגו ניתן היה להבין בין השורות אלו יכולות כבר קיימות ואילו נמצאות בפיתוח מתקדם. חיילים רבים היו נוכחים בהרצאה זו וניתן היה לראות גם את הגאווה שלהם בנושא ההרצאה וגם את הענין שחלקם גילו באסטרונומיה בעקבות עיסוקים הצבאי.
    המושב הרביעי והאחרון עסק בחלל כמנוע חינוכי אך גלש במהרה לדיונים בנושא החינוך כולו. המושב נפתח בדברים החריפים של תא"ל אסף אגמון, על כך שלא קיבלו מענה או השתתפות של נציגות בכירה ממשרד החינוך ואת חוסר הסיוע של המשרד בהליכים הבירוקרטיים הדרושים בייבוא הציוד לתחרויות הרובוטיקה לבתי ספר תיכוניים. דבריו החריפים של אגמון לוו בדברים חריפים חזקים של דב לאוטמן שציין כי נפגש עם כל המתמודדים בבחירות (הכנס נערך שבועיים לפני הבחירות) וכולם מכירים בעובדות הכאובות ובצורך לשפרן. נשיא אוניברסיטת החלל מייקל סימפסון תיאר את תוכניות הלימוד באוניברסיטת החלל הבין-לאומית. כוכב הכנס, האסטרונאוט גראת רייזמן, הירצה שוב והודה כבר בפתיחת ההרצאה למורה לפיסיקה שלו. אותו מורה שנתן לו השראה אף הוזמן להיות נוכח באתר השיגור ביחד עם בני המשפחה הקרובים. גארת פירט את הפעילויות החינוכיות שעושים תוך כדי הנסיעות לחלל וכוללות שיחות עם תלמידים, בין באינטרנט ובין באמצעות רדיו חובבים, הרצת ניסויים של תלמידים ועוד (דוגמה מהעבר הרחוק, היא ניסוי הפלת פטיש ונוצה שבוצע על ידי טייסי אפולו 15 שעל הירח אכן מגיעים לארץ באותו זמן.

    דגש ניתן על האפשרויות לפיתוח לווינים קטנים בנפח ליטר בודד (קוביה של 10*10*10 סנטימטר) ובמשקלים נמוכים שיצורפו לטיסות כמטען גב. הוצגו פרוייקט CubeSat האירופאי ו-GeneSat האמריקאי. מאחר ותמונה טובה מאלף מילים אני ממליץ לבקר באתרים  ולהתרשם.
    בחלקו השני של מושב זה, תוארו כמה יוזמות חינוכיות בתחומי מדעי החלל ופעילויות המבוצעות במקומות שונים בארץ (כדוגמת המרכז הישראלי למצוינות בחינוך והטכנודע בגבעת אולגה). זכות חתימת המושב והכנס כולו ניתנה לטל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר שסקר את הפרוייקטים שבוצעו בבית הספר בבני ציון.
    הכנס חידד אצלי מאד את ההבחנה בין האסטרונומיה כתחביב, לבין האסטרונומיה כמדע, לבין תחום החלל והלווינות שהוא תחום בטחוני/אזרחי וכלכלי וחינוכי. באופן אישי אני אוהב מאד לצפות בלווינים (כפי שהובא בכתבה הראשונה בסדרת "עין צופיה"). האפשרות לראות את תחנת החלל ואחר כך גם להיפגש ולשמוע חוויות של האנשים שהיו שם (ושנצפו גם במעבורות החלל בדרכם הלוך וחזור לתחנה) הצליחו להגביר את ההנאה מתחביב זה. למרות שעיקר העיסוק שלנו כאסטרונומים חובבים, אינו במרחב הקרוב כל כך לכדור הארץ, מרחב זה שופע חיים, דינמי ומשתנה מדי יום. תודתינו נתונה למכון פישר על ההזמנה לאירוע.
    האסטרונואט גארת רייזמן ואני מחליפים חוויות

    יום שלישי, 19 בינואר 2010

    פרשת בא

    המאמר לפרשת בא עבר לאתר פרשת השבוע. ליחצו על הקישור על מנת לקרוא ולהנות מהמאמר.

    יום שישי, 15 בינואר 2010

    ליקוי חמה חלקי

    This article has an English translation


    כ"ט טבת תש"ע, ערב ראש חודש שבט.

    הבוקר היה ליקוי חמה חלקי. ליקוי חמה הוא החצי השנה של ליקוי לבנה, ומתרחש בהפרש של שבועיים. הירח עובר בין כדור הארץ לשמש ומסתיר חלק מהשמש.
    ישנם שלושה סוגי ליקויים.
    ליקוי חלקי - הירח מסתיר חלק מהשמש. אין שום מקום בעולם עם כיסוי מלא.
    ליקוי מלא - ברצועה צרה מאד הירח מסתיר לזמן קצר מאד (30 שניות עד 7 דקות) את כל השמש!. בחלקים גדולים נרחבים של העולם ייראה ליקוי חלקי.
    ליקוי טבעתי - הירח טיפה קטן מהשמש ולכן רואים רק טבעת חיצונית במקום ליקוי מלא (שוב, ברצועה צרה מאד). בחלקים נרחבים של העולם יראה ליקוי חלקי.
    גודל הליקוי ומשכו תלויים בפרופורציות של המרחקים בין כדור הארץ לשמשת ובמרחק הצופה ממרכז הליקוי. למעשה הליקוי של היום היה ליקוי טבעתי והרצועה בה ראו ליקוי טבעתי עברה במרכז אפריקה, האוקינוס ההודי, דרום הודו ודרום מזרח אסיה.
    הבוקר התחיל עם עננות מרובה וחשש שלא נוכל לראות דבר. הילדים הגדולים הלכו לבית הספר מצוידים בפילטרים מתאימים והוראות שימוש מתוך מטרה שיראו ויראו לאחרים שם. אני ועוד ילד נשארנו לחכות על הגג.
    בערך בעשרה לשמונה הצלחנו לראות לדקה את השמש מבעד לעננים, אבל בצורה קטועה מאד.
    (כמובן תוך שימוש בפילטר שמש מיוחד על הטלסקופ. צפייה ישירה בשמש, אסורה ומסוכנת מאד. גם שימוש באמצעים מאולתרים כמו דיסקטים ישנים , משקפי שמש וכו' אסורה ומסוכנת מאד עד כדי עיוורון).
    שמחנו שראינו משהו ואפילו ניסנו לצלם
    התמונות יצאו קצת סוריאליסטיות אבל חייבים לנצל את מה שיש.






    לאחר מכן המצב היה נראה רק יותר גרוע ולכן הילד הלך לגן ואני המתנתי לבאות. מתישהו הספקנו לגנוב עוד הצצה דרך העננים אבל זה לא היה זה.

    בשמונה וחצי לערך השמים התנקו לחלוטין וסוף סוף היה אפשר לצפות בליקוי כמו שצריך. הליקוי כבר היה לקראת סופו והרבה אחרי השיא (שגם ככה לא היה גדול, בשיא הליקוי, רבע מהשמש היה מכוסה. כיסוי כזה אינו גורם לירידה מורגשת בבהירות או בטמפרטורה. בכיסוי מעל 60 אחוז מרגישים ממש ירידה של כמה מעלות ושהאור פחות בהיר).

    צילמנו גם תמונות טובות יותר. כדאי לשים לב בתמונות לכתמי השמש בחלק העליון. כתמי שמש הם איזורים קרים יותר (500 מעלות פחות מהרגיל) על השמש ולכן מקרינים פחות אור, וביחס לסביבתם הם נראים שחורים. בפועל האור שהם מקרינים חזק פי 50 מאור הירח המלא, מה שמזכיר לנו שוב שבחיים ובמיוחד ביקום, הכל יחסי.


    ליקוי חמה משמעותי יותר יהיה בשנה הבעה כ"ח טבת תשעא (4 בינואר 2011). שימו לב לסטייה של יומיים מראש החודש (כתוצאה מחוקי הדחיות של הלוח העברי)!

    יום שלישי, 12 בינואר 2010

    יום ראשון, 10 בינואר 2010

    ליקוי ירח חלקי

    למידע אודות ליקוי הירח 15/6/2011
    ליקויי ירח מתרחשים כאשר הירח עובר בתוך הצל של כדור הארץ. כמו לכל דבר גם לכדור הארץ יש צל ומי שנמצא בצל של כדור הארץ, לא מקבל אור מהשמש. כשהירח נמצא באיזור הצל הוא אינו יכול להחזיר את אור השמש ולכן חלקים ממנו נעלמים. לפני כשבועיים בי"ד בטבת, היה ליקוי ירח חלקי. בליקוי חלקי לא כל הירח נמצא באיזור הצל ולכן רק חלק קטן ממנו נעלם (גם בליקוי מלא, רואים את הירח חיוור ואדום, בגלל אורות שמסתננים ומצליחים להגיע בכל זאת).
    למעשה יש חלוקה עדינה יותר. יש איזור של צל מלא - מקום ששום אור מהשמש לא מגיע אליו, ויש איזור של צל חלקי (מכונה חצי צל) אליו מגיע פחות אור מהשמש. הירח תמיד נכנס קודם כל לאיזור חצי צל ונראה בהיר פחות. בדרך כלל די קשה לראות בעין את הירידה בבהירות. ישנם ליקויים שבהם הירח נכנס רק לאזור חצי הצל ולכן נראה מלא בכל שלבי הליקוי. ליקויים אלו פחות מענינים.
    לפי ההגדרה, ליקוי ירח חייב להתרחש בדיוק באמצע חודש עברי כאשר כדור הארץ בדיוק בין השמש לירח (ליקויים לא מתרחשים בכל חודש, מאחר ולא תמיד השמש כדור הארץ והירח נמצאים באותו מישור, אבל במבט מלמעלה הירח תמיד יהיה בדיוק מאחורי כדור הארץ ראו בהרחבה במאמר עין צופיה הירח). והנה למרות שאמצע חודש עברי הוא בט"ו, הליקוי עצמו היה בי"ד. ללוח העברי יש חוקים משלו שגורמים לתזוזות כגון אלו. בדרך כלל התזוזה תהיה ביום אחד לכל כיוון אולם ייתכנו גם ליקויים בי"ג בחודש. אותו דבר לגבי ליקוי חמה. לפי ההגדרה הירח נמצא בדיוק בין הארץ לשמש והרי זה הרגע המכונה המולד האמיתי. בערב ראש חודש שבט יהיה ליקוי חלקי אולם ראש חודש רק למחרת.
    למרות זאת, גם ללוח העברי יש קשר מסוים לליקויי חמה, אורך החודש הממוצע של בערך 29.5 יום חושב כבר לפני שנים באופן מדויק מאד, על סמך תצפית בשני ליקווי חמה בהפרש של עשרות שנים וחלוקת מספר הימים שעברו במספר החודשים שעברו. הערך שהתקבל קרוב מאד לערך האמיתי הממוצע. במחינה מעשית אורך החודשים משתנה במעט מחודש לחודש. כמו כן חשוב לזכור שליום יש נקודת התחלה (בין השקיעה לצאת הכוכבים), ואילו חדשי ירח לא מחוייבים לקביעה זו ומחצית החודש יכולה לקרות בכל שעה ביממה.

    צילום ליקוי ירח
    ליקוי ירח אפשר לצלם בצורה רגילה לגמרי כמו שמצלמים ירח רגיל, הירח הנראה הינו בהיר מאד ויש לכוון בהתאם כדאי לא לשרוף את התמונה, כאשר ככל שהליקוי מתקרב לשיאו יש להגדיל את החשיפה בליקוי מלא, יש הפרשים משמעותיים בזמני החשיפה ויש לכוון ולקבל את הצבע האדום. חצובה ועדשת זום גדולה ככל הניתן יתרמו לאיכות התמונה.
    בסרטון הבא, צילמתי כ-90 תמונות לכל אורך הליקוי במרווחים פחות או יותר קבועים. התמונות חוברו לסרטון אחד המדגים את מעבר הירח באיזור הצל (יותר קל להתייחס לירח כקבוע ואילו הצל זז עליו אולם למעשה ההיפך הוא הנכון.. הליקוי היה קטן מאד, רק 8% מהירח כוסו, הירידה בבהירות הייתה של 10% בלבד, וכמובן לא נראה שום צבע אדום במצב כזה. ליקוי ירח מלא מישראל יראה רק בעוד כשנה וחצי אור לי"ד סיון תשע"א (15.6.2011). הליקוי יחל כשעה לאחר השקיעה ויימשך עד אחרי חצות. יש למה לחכות!!


    בצילומים מסוג אלו חשוב להקפיד לצלם את הירח באותו מקום כדי שהסרטון לא יצא עם קפיצות. בצילום של הירח שזז בשמים כל הזמן זה די קשה ויש תוכנות שמטרתן ליישר תמונות דומות. אני השתמשתי בתוכנת HUGIN תוכנה חינמית חזקה המאפשרת גם יצירת תמונות פנורמה מתמונות בודדות. מומלץ לנסות ולהוריד. התוכנה שימושית ביותר ויכולה לשמש למגוון צילומים (יצירת פנורמה, חיבור תמונות כדי להתגבר על בעיות של אור וצל, חיבור כמה תמונות כשכל אחת בפוקוס אחר על מנת להתגבר על עומק שדה מוגבל, צירוף תמונות בודדות לסרטונים וכו').



    יום רביעי, 6 בינואר 2010

    יום שני, 4 בינואר 2010

    תצפית בלווינים

    החלל בסביבותינו הקרובה רוחש פעילות בלתי פוסקת. מאות לווינים מקיפים את כדור הארץ במסלול קמור (בניגוד למטוסים הנעים במסלול "ישר"). לווינים רבים ניתנים לצפיה מכדור הארץ מעט לאחר השקיעה או הזריחה. ללווינים אין מקור אור עצמי משלהם, אך ניתן לראותם גם בעין בלתי מצויידת, הודות ליכולת החזרה חזקה של אור השמש.
    למרות שלוויין שונה לחלוטין ממטוס, לעיתים ניתן להתבלבל בין השניים. בעין בלתי מצויידת, יראה לווין כנקודת אור בודדת בצבע אחד שאינה מהבהבת הנעה בשמים במהירות. לעומת זאת, מטוסים נראים לרוב עם מספר אורות צבעוניים ומהבהבים. בנוסף, בהירותו הנראית של לווין משתנה בקצב יחסית מהיר תוך כדי המעבר: ככל שהלווין מטפס למעלה במסלולו, כך אורו מתחזק ושוב נחלש כאשר הוא יורד. זאת כאשר בהירותם הנראית של אורות מטוס משתנה בקצב איטי הרבה יותר. הלווין נעלם כאשר הוא נכנס לאזור הצל של כדור הארץ ולא מקבל יותר אור מהשמש (או יופיע כאשר הוא יוצא מאזור הצל ומתחיל לקבל אור מהשמש). כאשר השמש נמצאת נמוך מתחת לאופק אין אפשרות לראות לווינים (בישראל בקיץ ניתן לראות לווינים כמעט בכל שעות הלילה). על חווית התצפית בלווינים אפשר למצוא בקישור הבא. עם מעט נסיון, תוכלו גם אתם לזהות נקודה שמיקומה משתנה כלווין.
    לווינים גדולים
    הלווינים הנוחים ביותר לצפיה הם הגדולים ביותר: תחנת החלל הבינלאומית, מעבורות החלל במשימותיהן וטלסקופ החלל על שם האבל. תחנת החלל משייטת באופן קבוע בשמים בגובה של כ-350 ק"מ, ולה מעברים רבים מעל ישראל. בשיאה, בהירות התחנה יכולה להגיע עד ל 4- (בהירה יותר מצדק וכמעט כמו נוגה). הוספת רכיבים לתחנה, המתבצעת בעזרת מעבורות חלל, מפתחת ומגדילה אותה כל הזמן. כאשר המעבורת והתחנה עדיין לא התחברו, או מיד לאחר שנפרדו, ניתן לראותן בשמים כשתי נקודות אור עוקבות אחת אחרי השנייה באותו מסלול ובהפרש של כמה שניות עד דקה. תצפיות חוזרות במשך כמה שעות במשך יומיים שלושה יֳראו את הנקודות מתרחקות או מתקרבות אחת לשנייה. צריך קצת מזל ולקוות שמעברים אלו יהיו נראים מישראל גם ביתר זמן המשימה, אז התחנה והמעבורות מחוברות הן יראו כנקודה אחת.

    בעת אחד השיגורים של מעבורת חלל שמתי לב לעובדה שהשיגור מתרחש בזמן שבארץ כבר שרר חושך. למרות שלא היו בידי נתוני זמן ומיקום מדויקים, עליתי לגג מיד לאחר צפייה בשיגור באתר NASA והבטתי בכיוון המשוער בו המעבורות הייתה צריכה להופיע. ואכן תוך כ-20 דקות מרגע השיגור הופיעה נקודת אור בהירה. להפתעתי הרבה מיד לאחריה הופיעה נקודת אור נוספת במסלול דומה אך קצר יותר, שהיתה חיוורת ממנה בהרבה. לאחר חשיבה הגעתי למסקנה כי הנקודה השנייה הייתה לא אחרת מאשר מיכל הדלק החיצוני של המעבורת. לאחר שיגור מעבורת, מיכל הדלק העיקרי שלה ניתק לאחר כעשר דקות , מאבד מהירות וגובה ולבסוף נופל למימי האוקיינוס ההודי. מאחר והתופעה בה צפיתי נדירה למדי (ודורשת שיגור בזמן שבארץ לילה), לא מצאתי חובבים נוספים שהצליחו לצפות בה. אולם מצאתי אישור לכך שהיא קיימת בתמונה הבאה. עקב מספר המשימות הנמוך שנותר למעבורות הסיכויים לראות תופעה זו נמוכים (לפחות עד שדור המעבורות הבא יהיה מבצעי)

    גם את טלסקופ החלל האבל ניתן לראות בעין. הטלסקופ משייט במסלול גבוה יותר מתחנת החלל (כ-600 ק"מ) והוא קטן ממנה. לכן בהירותו הנראית נמוכה יחסית (+1.5). משימתה הבאה של מעבורות החלל STS-125 באוקטובר 2008 הינה שדרוג ותיקון הטלסקופ.

    הבזקי אירידיום (Iridium flash)
    סוג נוסף של תצפיות הינו בלוויני אירידיום. הלווינים נעים במסלול פולארי סביב כדור הארץ (בזוית של 90 מעלות לקו המשווה) ולכן, מדי הקפה, עוברים הלווינים מעל הקטבים.  תפקידם הינו לספק תקשורת לווינית מכל נקודה על כדור הארץ. הלווינים שמישים רק בחלקם אולם כולם (פרט לאחד שהתנגש בחלל עם לווים רוסי) עדיין מקיפים את כדור הארץ. הלווינים קטנים מאד ובמעבר רגיל בהירותם נמוכה עד כדי גבולית לראייה בעין. אך יש להם אנטנות רדיו גדולות יחסית, המחזירות את אור השמש כמראה אל אזור מאורך כרצועה דמיונית על פני בכדור הארץ. מי שנמצא בתוך רצועה זו או במרחק קטן ממנה, יראה בשמים הבזק בן כמה שניות. ככל שקרובים יותר למרכז הרצועה, עוצמת ההבזק תהיה גבוהה יותר ומשכו ארוך יותר. ניתן לראות הבזקי אירידיום כמעט בכל יום. הבזקים בהירים במיוחד ניתן לראות אפילו באור יום בתנאי שמקום ההבזק בשמים מרוחק מספיק מהשמש (מרחק זוויתי). זה הזמן לציין כי נדרש משנה זהירות בתצפיות המתרחשות כאשר השמש נמצאת בשמים, שכן עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין שצופה ללא אמצעי מגן.

    לוויני תקשורת
    לוויני תקשורת הינם לווינים גיאו-סטציונריים. ייחודם הוא בכך שהם מקיפים את כדור הארץ סביב קו המשווה ונשארים באותה נקודה בשמים כל הזמן (קצב סיבובם זהה לקצב סיבוב כדור הארץ וגובהם כ-36 אלף קילומטר). לווינים כאלו קשה לראות והם גם יראו ככוכב. מהירות תנועתם בכיפת השמים איטית מאד, ולמעשה הם יראו כנעים בכיוון הפוך לתנועת כיפת השמים. בצילום ללא עקיבה הם יראו כנקודה בודדת (לעומת הכוכבים שייצרו קשתות). בצילום המתבצע עם עקיבה הם יראו כפס אור בניגוד לכוכבים, שייראו כנקודות.

    צילום לווינים
    צילום לווינים, הינו קל יחסית. מכוונים את המצלמה לאיזור המתאים בשמים (שימוש בשדה רחב). רצוי למצוא קבוצת כוכבים יפה שהלווין עובר דרכה, או לשלב את הבזק הלווין בנוף ארצי (בנינים, נוף וכו'). יש להשתמש בחשיפה ארוכה של כמה שניות, או רצוי במצב ידני. התוצאה היא פס אור העובר דרך הקבוצה. בלוויני אירידיום פס האור מתרחב בשיא ההבזק, כפי שמודגם בצילום.

    הבזק אירידיום בקבוצת נבל (לירה)
    הבזק אירידיום בקבוצת נבל (לירה)

    כאשר מכוונים את המצלמה לאיזור בו הלווין יוצא או נכנס לצל כדור הארץ, רואים איך הבהירות משתנה ואת צבע ההבזק משתנה מלבן לאדום:

    (תחנת החלל בקבוצת בתולה. ניתן לראות את הכניסה לאזור הצל בשינוי הבהירות, הצבע ורוחב הפס. צולם ע"י המחבר)





    לבעלי טלסקופים
    עקב מהירות התנועה של הלווין קשה להתאפס עליו. בתצפית על לווינים קטנים תיראה רק נקודת אור רצה במהירות, אולם את תחנת החלל הבינלאומית והמעבורות ניתן ממש לראות. אפשרות מעניינת נוספת הינה לצפות בלווינים ביום כאשר הם עוברים על פני השמש. הדבר מחייב כמובן שימוש בפילטר שמש מיוחד. אין להביט בשמש ללא אמצעי הגנה מתאים (אמצעים כגון פילם של מצלמה, זכוכית מפוייחת, תקליטור או דיסקט ומשקפי שמש מתאים אינם מתאימים ועלולים לגרום לנזק ראייתי בלתי הפיך). המעבר של לוויין על פני השמש אורך כחצי שנייה אולם כיוון הטלסקופ קל. בצורה דומה אפשר לראות מעבר על פני הירח.







    איך מוצאים לווינים
    ניתן כמובן לצפות בשמים ולחפש את הלווינים. בתצפית ממקום חשוך ניתן לראות מספר לווינים (בדרך כלל), אולם רצוי להוריד מראש מידע לגבי מיקום מעבר לווינים בשמים מהאינטרנט עוד בטרם היציאה לתצפית.

    נביא כאן דוגמא לשני אתרים מומלצים.
    השמים מעל – Heavens-Above. הרשמה אינה חובה, אולם בחירת מיקום התצפית היא כן (על פי מדינה ועיר, או קואורדינאטות). האתר ידידותי מאד וקל לשימוש, ומספק מפות מפורטות המראות היכן יעבור כל לווין מתבקש בשמים (כולל כיוון וגובה של נקודות ההתחלה, שיא והסיום). באתר גם מידע נוסף על תנועת כוכבי לכת ושביטים.
    אתר נוסף הוא CalSky. אתר זה עשיר במידע. ניתן לבצע בו שאילתות ולקבל דוח צפייה מפורט הכולל אירועים רבים. הדו"ח מורכב וקצת קשה לקריאה אולם הוא מספק מידע רב יותר כדוגמת מעברים על פני השמש או הירח.

    קישורים נוספים

    עין צופיה - השמש - חלק ראשון
    עין צופיה - השמש - חלק שני
    עין צופיה - הירח - חלק ראשון
    עין צופיה - הירח - חלק שני
    עין צופיה - הירח - חלק שלישי
    עין צופיה - כוכבי לכת

    יום ראשון, 3 בינואר 2010

    ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים מאת ארנסט גומבריך

    השם גומבריך (אין ערך בויקיפדיה העברית) נטבע כבר מגיל צעיר בתודעתי כמומחה לתולדות האומנות. ספרו "ההיסטוריה של האומנות" היה מונח אחר כבוד בבית הורי וכל פעם שהייתה שאלה היינו מעיינים בו. הספר נהיה פופלרי ביותר וסימן אבן דרך בציון ההיסטוריה של האמונות שספר עב כרס וענקי של פאול ג'ונסון שראיתי דווקא אצל חותני (באנגלית) נקרא פשוט "ההיסטוריה החדשה של האומנות". Art: A New history

    בחנוכה האחרון במכירת הספרים במחסני ידיעות אחרונות, נתקלתי בספר "חדש" מאת גומבריך שגירה את סקרנותי. גומבריך זה לא ההוא מאומנות? גומבריך לא מת כבר? איך יוצא ספר חדש? עיון מהיר בספר גילה שזהו ספרו הראשון של גומבריך שנכתב לפני למעלה מ-70 שנה, עבר עריכה מחודשת לפני שמונה שנים ממש לפני פטירתו של המחבר וכעת יצא בתרגום לעברית.
    וכך נכתב על הספר (הועתק מאתר ידיעות אחרונות שגם מפרסם את הפרק הראשון - מומלץ!)

    ב-1935, כשהיה דוקטור צעיר להיסטוריה, מחוסר סיכוי למצוא עבודה בווינה, הוזמן אֶרְנְסְט גוֹמְבְּריך בן ה-26 (לימים היסטוריון האמנות המשפיע ביותר במאה העשרים) לנסות לכתוב היסטוריה של העולם לקוראים צעירים. גומבריך חשב כבר אז שילדים מוכשרים להבין גם רעיונות היסטוריים מורכבים, אם מתארים אותם בשפה פשוטה. את המשימה הוא השלים בתוך שישה שבועות בלבד, והספר היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים ראה אור בגרמנית ב-1936, וזכה להצלחה מיידית.
    בחלוף השנים היה גומבריך עד לתמורות האדירות שהתחוללו במאה העשרים, ואז, לפני מותו ב-2001, ולאחר שהיה עד לתמורות האדירות שהתחוללו במאה העשרים בכל שטחי החיים, ערך גומבריך מהדורה חדשה ומתוקנת של הספר בארצו החדשה, אנגליה. הספר הזה, שיש לו היסטוריה מרתקת משל עצמו (כפי שמתארת נכדתו לֵיאוֹני בהקדמה שלה), מתורגם היום ליותר מ-25 שפות ברחבי העולם. עכשיו, בפעם הראשונה, הוא עומד גם לרשות הקוראים בעברית - לכל גיל, לכל המשפחה, לקריאה ביחד או לחוד.
    בארבעים פרקים קצרים, בסגנון בהיר וקולח המתאים לילדים ולבני נוער כמו גם להוריהם, לסבים ולסבתות, גוֹמְבְּריך מגולל את סיפור ההיסטוריה של האדם מראשיתה ועד ימינו, מעידן האבן ועד עידן האטום, מאיש המערות ועד האדם בן זמננו. הוא מצייר תמונה ססגונית של קורות האנושות - עמים מימי קדם ועמים מודרניים, מדינות שהיו ומדינות שנשארו, המאבקים, המלחמות, הישגי האנושות במדע, באמנות, הדתות, תרבויות העולם, ועוד - והכול בליווי איורים מרעננים ומפות מאירות עיניים.
     לא יכולתי להשאיר את הספר בחנות ורכשנו אותו. בינתים רק אני קראתי בו ועדיין לא הילדים. הוא מאד נח לקריאה, כתוב בשטף וניכר שהמתרגמים עשו עבודה טובה. ההיסטוריה מתאימה ברמתה לילדים. אין כאן ניתוחים מעמיקים, אין דיונים מפורטים, הכל מאד מתומצת פשוט וברור. ברור שהספר לא יכול לשמש כספר היסטוריה בתוכנית לימודים כלשהי. הספר הינו לקריאה ולא לעיון  והוא כתוב כסיפור. הסיפור מתרכז בעיקר באירופה (אחרי פתיחה מתחייבת במצרים ובבל הממלכות הקדומות) עם פזילה קטנטנה למזרח הרחוק ולעולם החדש. הספר מתרכז בעיקר במלחמות המלכים והשליטים ופחות בהתקדמות המדע והתרבות.
    כדי להינות מהספר צריך למחוק הרבה ידע שיש בראש ולנסות להיכנס לראש של ילד, ואולי זו ההכוונה בכותרת. במקור הספר מסתיים לאחר מלחמת העולם הראשונה עם תקווה לעתיד טוב יותר. בעריכה מחדש מתייחס גומבריך רק לנושא מלחמת העולם השנייה והזוועות שארעו בה מתוארות בצורה רכה ביותר, אך מוחשית, לאחריה שוב מייחל גומבריך לעתיד טוב יותר.
    ניתן להתייחס לספר כאל ספר מבוא הנותן מעט רקע ומעט ידע כללי לילדים ואחר כך לכוון אותם לספרים נוספים או לדבר איתם על אירועים ספציפיים ביתר הרחבה.


    כתבה נוספת מענינת
    ביקורת של אורן נהרי במוסף ספרות של הארץ