יום שלישי, 25 במאי 2010

קופרניקוס זוכה לקבורה מכובדת

ניקולאס קופרניקוס. הראשון בימי הביניים שהציע שהשמש נמצאת במרכז היקום (עוד מאות שנים אחר כך, היקום כולו היה מערכת השמש כולל כל הכוכבים) ולא כדור הארץ הובא לקבורה מכובדת בקתדרלת פרומברוק בצפון פולין. קופרניקוס מת בשנת 1543 ושרידיו זוהו באופן וודאי רק בשנת 2005 באמצעות בדיקות DNA מתקדמות.
 קופרניקוס ידוע בזכות ספרו: "על אודות הסיבובים של גרמי השמים". הספר שכמה שנים אחרי צאתו נאסר על ידיד הכנסייה והוחרם, תיאר את שיטתו (המסובכת מאד והלא מדוייקת בעליל) והיה קשה כל כך להבנה עד שזכה לכינוי "הספר שאיש לא קרא". אולם ספר זה שימש אסטרונומים נוספים כדוגמת יוהנס קפלר ליצירת מודל שמיימי מדויק.
זיהוי ה-DNA התבצע בעזרת שערות של קופרניקוס שנשמרו בעותק הספר האישי שלו והשוואתם לשרידי הגופה בשיניים ובעצם הירך. שימוש ברדאר איפשר מציאת חלקי הגופה מתחת לשטח הכנסייה והוצאתם לקבורה בטקס מכובד.

יום שני, 24 במאי 2010

אם לכדור הארץ היו טבעות כמו שבתאי

רוי פרול יצר סרטון אנימציה מדהים, המראה איך היה נראה כדור הארץ עם טבעות כמו של שבתאי. לא צריך להרבות במילים פשוט רק לראות




האידיליה נראית מושלמת ועל רקע המוזיקה המרגיעה ואווירת הטבעות הקסומה ניתן לחשוב כי ימות המשיח הגיעו. האמנם?

אתר  Bad Astronomy מעלה מספר תהיות:
  1. האם לכדור הארץ יכולות להיות טבעות? אין סיבה שלו, לכל כוכבי הלכת הענקיים יש טבעות ואמנם כדור הארץ קטן אבל הפיזיקה זהה. ירח או אסטרואיד שיתרסק למיליוני שברים (בלי להרוס אותנו) יכול לגרום לזה.
  2. האם הטבעות ישרדו? הטבעות של שבתאי עשויות קרח. במרחק של שבתאי מהשמש קר. אצלנו חם. הקרח יתנדף מהר מאד בגלל החום, או בגלל קרינת ה-UV שפשוט תפרק את המולקולות של המים.
  3. אם הטבעות יהיו מסלע ולא מקרח, האם הן יראו יפות כל כך ובהירות כל כך?
  4. מה תהיה צורת הטבעות וכמה יהיו ואיך הן יתגבשו?
  5. האם הטבעות ייראו ביום בלילה או דווקא בשניהם?
ואני מוסיף את השאלות הבאות:
  1. באיזה מרחק מכדור הארץ יהיו הטבעות ואיך השינויים הגדולים בכח המשיכה של הירח לא יעוותו אותן (היחס בין כח המשיכה של טיטאן, הירח הגדול של שבתאי, לעומת שבתאי, קטן בהרבה מהיחס בין כח משיכת הירח לבין כח משיכת כדור הארץ)
  2. מה תהיה צפיפות הטבעות, ומה הסיכוי שכוחות הגרר יפילו אותן לאט לאט לארץ במופעי מטאורים משובחים?
וכך הלאה.
הטבעות ייצרו הפרעות חמורות לחיים כמו שאני מכירים אותם כיום. בלילה, הטבעות יהיו בהירות ובוהקות ויסתירו כמעט לגמרי את אור הכוכבים (נסו לצפות בכוכבים בירח מלא וחשבו על טבעות המקיפות את כל השמים). הלכה האסטרונומיה כמו שאנחנו מכירים אותה...

כפי שציינו הטבעות, כנראה יתמקמו במקום טוב בין הארץ לירח ומעל קו המשווה. דבר זה יפריע מאד לשיגור חלליות. נקודות השיגור האידיאליות הן באיזור קו המשווה ולא כל כך מומלץ לחללית לעבור באיזור הטבעות. לוויני תקשורת ממוקמים במסלול בחלל בדיוק מעל קו המשווה והטבעות יפריעו להם מאד (בהנחה שהטבעות לא יהיו גבוהות יותר מ-36,000 קילומטר, גובה הלווינים.
אז האם כדאי שלכדור הארץ יהיו טבעות?

יום שני, 17 במאי 2010

טלסקופ החלל האבל - חלק שני

טלסקופ האבל משייט לו בגובה 620 קילומטר מעל פני כדור הארץ. הטלסקופ זמין לתצפיות בערך 50% מהזמן. יתר הזמן הטלסקופ עושה פעולות תחזוקה שירות. העלאת והורדת נתונים, קבלת תוכנית צפייה לימים הבאים, שינוי כיוון לאוביקט הבא וכו'. שינויי הכיוון לוקחים זמן ולכן אין אפשרות לבצע כוונון כל הזמן. כתוצאה מכך רוב פעולות התחזוקה מבוצעות כאשר האוביקט המצולם מוסתר על ידי כדור הארץ.

פעולות הטלסקופ מחולקת לשני מרכזי בקרה. הפעילות המתייחסת לטלסקופ כחללית מבוצע ממרכז החלל על שם גודארד של נאסא. שמה בודקים את מסלול הטלסקופ, גובהו, הזוויות שלו, סוגרים את המכסה המראה כאשר יש סערות שמש וכו'.

ניהול התצפיות והטלסקופ כמכשיר מדעי מתבצע ממכון המדע לטלסקופי חלל (Space Telescope Science Institute -STSCI) ועליו נרחיב קצת.

המכון מקבל כ-700 הצעות בשנה מאסטרונומים מכל העולם ומסנן אותן. לטלסקופ יש אפשרות לבצע רק כחמישית מהבקשות ולכן רובן נדחות. אלו שנבחרו נדרשות לספק תוכנית מפורטת בה מתואר מה בדיוק מצלמים, כמה זמן, באיזה מכשירים (לטלסקופ יותר ממצלמה אחת), באילו אורכי גל, אלו מסננים יהיו על הטלסקופ וכו'.

לעיתים, מאושרות תוכניות בצורה מותנית. אם יקרה אירוע מסוים, יכוונו אליו את הטלסקופ מהר. זה קורה לאירועים נדירים שמשכם קצר ושאי אפשר לראותם כמו שצריך מכדור הארץ. דוגמא מצוינת לכך היא התפרצות של קרני גמא. התופעה הייתה ידועה, אך לא ניתנת לצפייה מכדור הארץ.

התפרצות קרני גאמא: מקור האבל - STSCI
התמונה אמנם נראית כמו אוסף מבולגן של פיקסלים אבל מחקרים רבים נעשו בעקבותה. המכון מתאם בין התכוניות השונות, רואה שאין כפילויות, בודק שאין תצלום המסכן את הטלסקופ (למשל צילום אוביקט קרוב מיד לשמש יידחה בכמה חודשים) ומזין את הפקודות לטלסקופ. המכון גם אחראי לקבלת ופענוח הנתונים ולשמירתם בארכיון.

נתוני האבל פתוחים לציבור הרחב וכל אחד יכול להשתמש בהם (אם כי החיפוש אינו פשוט). נתונים מחקריים נשמרים באופן בלעדי לחוקר המבקש במשך שנה אחת ולאחר מכן פתוחים לציבור. מספר המאמרים שנכתבו על סמך נתונים מטלסקופ האבל נמדד בעשרות אלפים.

חלק קטן מזמנו של האבל מוקדש לתמונות מורשת. אלו תמונות שמטרתם אינה מחקרית אלא להציג תמונות מדהימות של היקום. כמובן שאלו התמונות שיענינו את הציבור הרחב. בין התמונות המוכרות ביותר נמצאות השתיים הבאות. הראשונה ישנה מ-1995 מציגה את עמודי הבריאה. ערפילית באזור קשת, המהווה מקום יצירה לכוכבים חדשים.

עמודי הבריאה. מקור: האבל STSCI
צילום מדהים אחר מתאר איזור קטן מאד בשמים, איזור נידח שמכדור הארץ פשוט לא רואים בו כלום. הצילום לקח שלושה חודשים שלמים ב-2003 (כאשר זמן החשיפה עצמו הוא 11 ימים). והתוצאה של צילום הייתה מדהימה, באיזור הקטן נראות אלפי גלקסיות שונות ומשונות, חלקן מלפני מילארדי שנים. מומלץ מאד מאד להוריד את התמונה ברזולוציה מלאה (6200*6200 גדול מאד, 62MB) ולשוטט בה שעות. התמונה מכנה האבל שדה עמוק מאד Hubble Ultra deep Field.
אלפי גלקסיות בצילום אחד. מקור: האבל STSCI
לטלסקופ האבל כמובן צילומים מרהיבים נוספים (כמעט כל צילום מהאבל יהיה מרהיב). במיוחד הציבור מחכה לצילומים הראשונים לאחר כל משימת שירות, צילומםי המדגימים את השיפור במכשירים שהותקנו על הטלסקופ. על כך בחלקים הבאים.
קישורים נוספים
טלסקופ האבל - חלק ראשון


יום שבת, 15 במאי 2010

ירח חדש סיוון תש"ע

חודש טוב. היום (שבת) הייתה אפשרית ראייה ראשונה של הירח לחודש סיוון תש"ע. למעשה, כבר אתמול (שישי) היה אפשר לראות את הירח ממערב ארצות הברית, אבל עדות לצורך קידוש החודש מתקבלת רק בארץ ישראל. הראייה הפעם הייתה קלה למדי, שכן הירח כבר מספיק רחוק מהשמש ושוקע הרבה אחריה. חששות קלים שהיו בשעות אחרי הצהרים, עקב עננות לבנה גבוהה, התבדו כאשר לקראת תפילת המנחה, השמים התנקו ונשארו עננים מעטים בלבד. הראייה הראשונה הייתה בשעה 19:26, בשעה זו, הירח עדיין קשה לראייה, והשעה הייתה אפילו לפני השקיעה, למעשה ראינו את השמש שוקעת (בצבעים מרהיבים, יש לציין) ומעליה את הירח. ככל שהזמן עבר ראיית הירח נהייתה קלה יותר.
הספקתי לצלם את הירח במוצאי שבת לפני ששקע. אפשר להשוות לתמונות הירח החדש של חודש אייר, תזוזת הירח שמאלה (צפונה) בולטת בשל מיקומו היחסי לבנין (הצילום בוצע פחות או יותר מאותו מקום ולא מדובר על הפרש זויות). עוד סימן שהקיץ מתקרב.
הירח החדש. שימו לב לחלק הכהה של הירח, שניתן לראות פרטים עליו (זהו הירח האפור). למעלה כוכב הלכת נוגה. צילום: גדי איידלהייט

מיד לאחר מכן, היה בונוס נוסף, מעבר של תחנת החלל. המעבר לא היה בהיר במיוחד, אולם מעברים נוספים צפויים בהמשך השבוע (16-21 למאי). בתמונה רואים את תחנת החלל,
תחנת החלל הבינלאומית, נראית כקו אור על רקע השמים. הכוכב הבהיר בין שני הבנינים הגבוהים. הוא כוכב וגה, מהכוכבים הבולטים והבהירים ביותר בקיץ. צילום: גדי איידלהייט
 המרחק לתחנה הינו קרוב ל-700 קילומטר כך שהיא למעשה עברה באיזור הגבול בין טורקיה לסוריה (כפי שאפשר לראות בתרשים מאתר השמים מעל). ככל שהמרחק גדול יותר, התחנה תיראה חיוורת יותר, נמוך יותר בשמים ומשך המעבר יהיה קטן יותר. אם התחנה אינה עוברת בעיגול הבהיר, המעבר כלל אינו נראה מישראל.
אתר heavens above מאפשר קבלת תחזיות ומפות מדויקות על מעברי לווינים
מאמרים קשורים
הירח בעין צופיה - תצפיות בירח בלי טלסקופ

ירח חדש אייר תש"ע 
שקיעת הירח החדש של חודש תמוז 

יום רביעי, 12 במאי 2010

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל האבל הינו הטלסקופ המפורסם ביותר בעולם. למעשה יש כאלו שמחלקים את התצפית בכוכבים כך: לפני המצאת הטלסקופ, מהטלסקופ של גלילאו ועד האבל, ואחרי האבל. הטלסקופ שוגר לחלל לפי 20 שנה (24/4/1990).

הרעיון לשלוח טלסקופ לחלל אינו חדש ונהגה לפני עשרות שנים על ידי ליימן שפיצר (שגם הוא זכה לטלסקופ חלל הנושא את שמו ועליו נכתוב בעתיד). היתרונות של טלסקופ חלל גדולים מאד. הוא אינו מושפע מהאטמוספירה של כדור הארץ, אין בעיות מזג אוויר, ואפשר לצלם 24 שעות ביממה (כל עוד לא מצלמים את השמש!). כמו כן בחלל אפשר לקלוט תדרים רבים נוספים של אור שהאסטרונומיה בולעת (המילה אור במובנה הפיזיקלי היא כל קרינה אלקטרומגנטית. תחום התדרים הינו רחב מאד, ורק חלק קטנטן מזה נראה בעין. משרעת התדרים נעה מגלי רדיו, תת אדום, אור נראה, על סגול, מיקרוגל, רנטגן, וגאמה) הפרוייקט הותנע בשנות השבעים, נעצר קצת לאחר אסון צ'אלאנגר ושוגר ב-1990.

שבועות מספר לאחר השיגור התגלתה הבעייה הגדולה. התמונות היו באיכות טובה יותר ממה שהיה עד כה אבל הרבה פחות טוב מהצפוי. התקלה התבררה במהירות, המראה הראשית לוטשה בצורה לא נכונה. המראה הראשית של הטלסקופ הינו בקוטר 2.5 מטר (לא נחשב גודל במיוחד), והיא לוטשה בדייקנות מופלאה של 10 ננומטר, אולם היא לוטשה למימדים הלא נכונים. החברה המלטשת הסתמכה על חיישן חדש ושני חיישנים ישנים לביצוע הליטוש. החיישן החדש מוקם בסטייה של 1.3 מילימטר, ואילו החיישנים הישנים התריעו שיש בעייה. חברת הליטוש בחרה להניח כי החיישן החדש איכותי וטוב יותר ולכן התוצאה שלו נכונה, לעומת החיישנים הישנים.
תמונה מהאבל לעומת תמונה מכדור הארץ. לפני התיקון
בנאסא הייתה מבוכה רבה. הפרוייקט היה יקר ביותר ותקלה חמורה כל כך היתה חייבת להיפתר. פתרון חלקי היה שימש בשיטות לעיבוד תמונה ולעשות לה שיפורים, נכתבו אלגוריתמים מסובכים ולאחר חצי שנה של עבודה רוב התמונות עברו שיפור משמעותי בידי מחשב. אפשרות שנייה היתה להחליף את המצלמה במודול חדש שידע להתגבר על הטעות במראה. הטלסקופ תוכנן שאפשר יהיה לבצע לו תחזוקה בחלל ומשימות החלפה תוכננו ממילא לשנים הבאות. מטרת משימת התחזוקה הייתה להחלף את המצלמה ולהתקין מראות נוספות שיתקנו את הליקויים.
טלסקופ האבל פרוס לפרוסות. מקור: נאסא
 משימת התיקון יצאה לדרך ב-1/12/1993. שני החלקים העיקריים שהוחלפו היו המצלמה שהוחלפה בדגם יותר משוכלל, והפוטומטר הוחלף ברכיב הכולל מראות נוספות שיתקנו את העיוותים במראה הראשית. המשימה הייתה הצלחה עצומה ואת ההבדלים באיכויות אפשר לראות בתמונה הבאה.
צילום גלקסיה לפני ואחרי תיקון האבל. הבדלי האיכות מדהימים. מקור:נאסא


השנים הבאות סיפקו עשרות צילומים מרהיבים ומדהימים וגם עשרות צילומים מחקריים שפחות ידועים לציבור. חלק קטן מזמנו של האבל מוקדש לצילום אוביקטים ידועים וליצירת תמונות שפשוט ידהימו את הציבור. על כך בכתבה הבאה בסדרה.


קישורים נוספים
טלסקופ האבל - חלק שני

יום שלישי, 11 במאי 2010

פרשת השבוע במדבר

המאמר לפרשת במדבר עוסק בסדר השבטים, בבחירת שבט לוי, ובהעברת תפקידי הבכורים ללויים. המאמר מתפרסם בבלוג חדש המוקדש אך ורק לנושא פרשת השבוע

יום שני, 10 במאי 2010

התכסות נוגה בירח

בתאריך 16/5/2010, ג' סיון תש"ע, יכסה הירח את כוכב הלכת נוגה. כוכבי הלכת סובבים סביב השמש במישור אחיד, ואף הירח סובב סביב כדור הארץ באותו מישור (לעומת ירחים אחרים הסובבים סביב קו המשווה של כוכב הלכת שלהם). כתוצאה מכך הירח יהיה על אותו קו ראייה לנוגה ויסתיר אותו. התכסויות הן די נדירות. סטיות של כמה מעלות מהמישור אפשריות ולכן כל חודש הירח יהיה קרוב מאד לכל כוכבי הלכת אבל לא יכסה אותם. גם כשיש התכסות, לא תמיד רואים אותה מישראל, ולפעמים ההתכסות היא ביום.
ההתכסות הפעם נראית מישראל והיא בשעות היום, אבל את כוכב הלכת נוגה אפשר לראות גם באור יום מלא! זו עובדה מפתיעה למדי, מאחר ובדרך כלל לא רואים כוכבים ביום, ונוגה הינו יוצא דופן. קשה מאד לראות אותו ביום, ואם לא יודעים בדיוק לאן להסתכל, בלתי אפשרי למצוא אותו. גם כשמסתכלים למקום הנכון, קשה מאד לראות אותו, אבל כשמצליחים, התענוג גדול, על רקע שמים כחולים, רואים נקודה לבנה מנצנצת חזק כפנינה בהירה בשמים.
נוגה מיד לאחר ההתכסות. שימו לב לצורת המופע של נוגה, ולכך שהוא בהיר הרבה יותר מהירח. צילום: גדי איידלהייט

כשיש התכסות, או התקרבות, מציאת נוגה קלה יותר. קודם מוצאים את הירח. אמנם הירח בהיר פחות מנוגה, אבל הוא גדול הרבה יותר ולכן קל יותר למצוא אותו (הבהירות הכללית של הירח גדולה יותר בגלל השטח שלו. אם נצמצם את הירח לגדול של נוגה, הוא יהיה בהיר מנוגה, בגלל שהירח יותר גדול מנוגה, נוגה בהיר יותר לעין, התמונה ממחישה בבירור את ההבדל), גם את הירח כדאי לדעת בדיוק איפה הוא יהיה בשמים (בשעה 11:00 בבוקר הוא יהיה בכיוון 83 מעלות - ממש כמעט במזרח ובגובה 40 מעלות מעל האופק). הבהירות של נוגה גבוהה אולם מרוכזת בנקודה קטנטנה. אחרי שמוצאים את הירח זזים קצת שמאלה (מזרחה) ורואים את נוגה. מומלץ להתחיל בתצפית כשעה וחצי לפני ההתכסות ולראות איך המרחק הולך וקטן כל הזמן, כמובן כדאי לחכות מאד גם לסוף ההתכסות.
כדי להצליח בראייה חשוב למצוא מקום מוצל בו לא רואים את השמש (אור השמש מסנוור ומאד מפריע). קיר של בנין יכול לעזור מאד, בהתאם לזוויות שניתנו קודם. מיקום כזה גם יבטיח שלא נתבונן בשמש בטעות ונגרום לעצמנו נזק חמור לראייה.
שעות ההתכסות מישראל (מאתר אסטרופידה) החל -11:39 ועד 13:05. צפייה בטלסקופים תאפשר לראות את נוגה נעלם ממש מאחורי הירח וצץ שעה ועשרים לאחר מכן, נוגה ייראה כמעט ככדור מושלם (מופע של 83%). התכסויות הן בעלות ערך מדעי. תזמון מדויק של ההתכסות מאפשר לבצע חישובים שונים על המרחקים והגדלים ביקום, ובעבר השתמשו בשיטות אלו.
הסרטון הבא הינו אוסף של כל התמנות שצילמתי באותו אירוע, מאחר והצילומים התבצעו ללא עקיבה, יש תזוזות ניכרות במיקום הירח, שימו לה זהתמנות לפני ההתכסות צולמו באור יום מלא ולכן הרק הכחול והבהיר כל כך. בסרטון אפשר לראות את הרגע המדויק בו נוגה יוצא מאחורי הירח.




קישורים נוספים
בעין צופיה תצפיות בכוכבי לכת

יום חמישי, 6 במאי 2010

לימוד קריאה לילדים

לימוד הקריאה מהווה אתגר רב חשיבות לילדים. ילדים רוצים לקרוא ורובם מסוגלים לעשות זאת מגיל חמש ללא בעייה מיוחדת. תקופה זו של לפני החופש הגדול מתאימה מאד ללמד ילדים בגיל גן חובה לקרוא וגם ילדים בגן טרום חובה לפעמים יהיו מוכנים ללמוד לקרוא. גם הורים רבים רוצים ללמד את ילדיהם לקרוא לפני כיתה אלף.
ברוב גני הילדים לומדים כבר בגן טרום חובה את כל אותיות האלף-בית. כשהילד יודע לזהות את כל האותיות אפשר ללמד אותו לקרוא. לימוד הקריאה המסורתי מתחלק לשני חלקים. הכרת התנועות השונות, והיכולת המנטלית לחבר כמה צלילים שונים למילה אחת.

בבמאמר אתאר שיטה מסורתית בה השתמשתי עם ילדי ללמד אותם לקרוא. את התנועות כדאי ללמוד מהקל על הכבד. התנועה הראשונה שמלמדים היא כמובן תנועת אהה (קמץ ופתח). בשלב הזה אין צורך להציג את ההבדלים בין התנועות (ולא לשכוח גם חטף פתח) וניתן להתייחס לכולם באותה צורה. תנועה נוספת שחייבים ללמוד מיד בהתחלה היא תנועת השווא נח.ֿלפני לימוד הקריאה עוברים עם הילד על כל אותיות האלף-בית בצורה הבאה:
מראים לו את הסימנים של קמץ ופתח ומתחילים:
אלף זה (והילד אומר אה)
בית זה (והילד ממשיך בה)
וכך הלאה. חוזרים על זה כמה פעמים
באותה צורה לומדים את תנועת שווא ואת יתר התנועות

הלימוד צריך להיות תכוף וקצר. אפשר כל יום, עשר או עשרים דקות. הכל לפי רמת הסבלנות והיכולת של הילד. ילדים שונים מאד זה מזה ועם כל ילד חווית לימוד הקריאה היתה שונה בהרבה דרכים. צריך להכיר את הילד ולדעת מתי הוא מסוגל לקלוט ומתי הוא עייף או לא מגלה עניין. אם הילד לא מגלה עניין צריך לעשת הספקה ולחכות מספר חודשים. לרוב ילדים יגלו עניין וירצו ללמוד לקרוא ולימוד נכון יהיה חוויה גם לילד וגם להורה.
כדי ללמוד לקרוא מילים, יש לקרוא אותן אות אחרי אות, תנועה אחרי תנועה. למשל במילה שנה, נגיד לילד אות שין זה שה, אות נון זה נה, ואז נבקש ממנו לחזור על התנועות מהר. זה יכול לקחת זמן אבל בסופו של דבר הוא יגיד את זה מספיק מהר ויצליח לחבר את ה-שה וה-נה למילה שנה. במצב זה הילד יהיה מאד מאושר. אם הוא לא מצליח צריך לעזור לו ולחזור שוב. סבלנות זו מילת המפתח. ככל שהזמן עובר זה נהייה יותר קל.ֿ כמובן שהלימוד צריך לעשות בסביבה שקטה, כשילדים אחרים לא מפריעים והטלויזיה לא דולקת ברקע.
כדאי לעבור לקריאת טקסטים של ממש כדאי להסתייע בספרוני עזר. מכל מה שקיים בשוק אני ממליץ על סדרת "ספרוני" של צביה וילנסקי (הוצאת זימזון). הסדרה מורכבת מ-96 ספרונים קצרצרים המחולקים ל-6 סדרות. כל סדרה מוסיפה תנועה אחרת, כאשר הסדרה הראשונה (אדומה) מתחילה בקמץ ופתח. מילים שהילד לא יכול לקרוא מופיעים כתמונה והילד אומר מה הוא רואה.
כל ספרון מורכב מעמוד שער עם ציור ושם הסיפור (3 או 4 מילים). מתחילים מהציור ומראים לילד שמה שכתוב גם מופיע בציור. בפעמים הראשונות יכול לקחת עשר דקות רק להסביר מילה אחת. אסור להתייאש, זה קצב תקין לחלוטין לפעם הראשונה.
הסדרה מאד מובנית. פנים הספרון מורכב משני עמודים, זה מול זה, כל אחד עם שש שורות ובכל שורה שלוש או ארבע מילים בלבד. היתרון הוא שבכל ספרון המילים חוזרות על עצמן וגם שאפשר לקרוא עם הילד מילה, שורה, שתיים, עמוד או את כל הספרון. הטקסט הוא טקסט אמיתי ולמרות שהוא טיפה מאולץ בשלבים הראשונים, ככל שמצטרפות תנועות הוא נהיה סיפור אמיתי. הפורמט של ספרון (לעומת דף בספר) גם גורם לילד להרגיש שהוא קרא ספר שלם. בצד האחורי יש שאלות של הבנה. אפשר להקריא את השאלות או לבקש מהילד לקרוא אותן (גם השאלות משתמשות במילים ובתנועות ברמה המתאימה)
סדרת ספרוני של צביה וילנסקי דף קדמי ואחורי. הזכויות שמורות להוצאת זימזון
סדרת ספרוני של צביה וילנסקי - פנים הספרון. הזכויות שמורות להוצאת זימזון

יום שלישי, 4 במאי 2010

בהר בחוקותי

המאמר לפרשת בהר בחוקותי עבר לאתר פרשת השבוע החדש
אנא ליחצו על הקישור למעבר לאתר החדש

יום ראשון, 2 במאי 2010

ירח חדש אייר תש"ע

הירח החדש נראה תמיד בתחילת ראש חודש עברי, החודש האפשרות הראשונה לראות את הירח הייתה בא' אייר. את נתוני השעות המדויקות קיבלתי מרוי הופמן המרכז את האגודה הישראלית לצפיה בירח החדש.
הנסיונות לראות את הירח החלו כמה דקות לפני השעה היעודה וכללו שימוש גם במשקפת.
הירח נראה לראשונה בשעה 19:22 כשלמרות שהשקיעה כבר הייתה, האור עדיין כמעט כמו אור יום מלא, והשמים היו די מכוסים בעננים. הירח נראה בקושי כסהר דק, ככל שהדקות חלפו והשמים החשיכו הראייה נהייתה קלה הרבה יותר. כהכוונה לירח השתמשתי בכוכב הלכת נוגה הבהיר מאד ומראש הסתכלתי במפות לראות איפה הירח יהיה ביחס אליו
ירח חדש של חודש אייר תש"ע. צילום: גדי איידלהייט
כמה דקות מאוחר יותר היה כבר מספיק חשוך ואפשר היה לראות גם את כוכב חמה. הנה צילום של שלושתם ביחד
הירח החדש ממש בתחתית התמונה, נוגה הבהיר למעלה, וכוכב חמה החיוור באמצע. צילום: גדי איידלהייט
הירח במצב זה כבר נחשב גדול. עבר למלעה מיום מן המולד האמיתי. הירח הספיק להתרחק מהשמש ולכן שטח גדול ממנו (יותר מאחוז) מחזיר אור, וגם אור השמש לא מסנוור מדי בשביל לראות אותו.
אבל אמצעים טכנולוגיים (שאינם קבילים לעדות בסנהדרין) מאפשרים תצפיות ירח מדהימות שעות אחדות בלבד לאחר המולד, במרחק של פחות מ-5 מעלות מהשמש.
הצלם הצרפתי ת'יארי לגולט, צילם באינפרא אדום ירח חדש לגמרי. השמים הכחולים בהירים בערך פי 1000 מהירח, וגם באינפרא אדום השמים יותר בהירים, והיה צורך בהעמדה מיוחדת על מנת לקבל את הצילום. מומלץ מאד לקרוא את המאמר שלו במלואו. בכל מקרה זה שיא חדש לירח חדש, כאשר אין כל כך אפשרות לשבור אותו, אולי רק ברסיסי אחוזים בודדים.
ירח חדש לחלוטין. הקצת לבן באמצע זה הירח. כדאי מאד להיכנס לאתר הצלם ת'יארי לגולט ולקרוא את ההסברים המלאים

מאמרים קשורים

הירח בעין צופיה - תצפיות בירח בלי טלסקופ

ירח חדש סיוון תש"ע

שקיעת הירח החדש של חודש תמוז