יום שני, 26 ביולי 2010

שביט 2 כמעט חמישים שנה

שביט 2 היתה הרקטה הראשונה שישראל שיגרה לחלל (ובכך הצטרפה למועדון החלל המצומצם) הרקטה היתה פשוטה למדי ומטרתה מחקר מטאורולגי, אם כי לא ברור איזה מכשירים בדיוק היו עליה.
הרקטה היא קטנה מאד, אולם היא הועמדה על בדסיס גבוה וצולמה בזווית נמוכות על מנת ליצור רושם של רקטה גדולה בהרבה. למעשה כל אורכה פחות מארבעה מטרים.
בשיגור צפו ראש הממשלה בן גוריון, סגן שר הבטחון פרס, הרמטכ"ל (צבי צור) ועוד.
מיד לאחר המראת הטיל מתוך להבות אש, הצהיר בן גוריון:

שיגור זה מוכיח יכולתם של המדענים הישראליים. הרקטה כולה היא מתוצרת ישראל
בשעות הבוקר המוקדמות טילפן שמעון פרס סגן שר הביטחון אל נשיא המדינה יצחק בן צבי, הודיע לו כי הוא מדבר בשם ראש הממשלה ושר הביטחון ובישר לו כי ישראל הצליחה לשגר טיל לחלל.
ההודעה הרשמית שפורסמה בישראל היתה:
היום, כ"א בתמוז, 5 ביולי 1961 בשעה 04:41, שוגרה בהצלחה לחלל ממתקן שילוח שעל שפת הים התיכון, רקטה למחקר מטאורולוגי. הרקטה תוכננה, נבנתה ושוגרה על ידי צוות מדענים וטכנאים ישראליים. בזמן השיגור נכחו במקום השילוח ראש הממשלה ושר הביטחון, שרת החוץ, סגן שר הביטחון ואנשי מדע. מטרות הניסוי הושגו.
הדבר המענין ביותר הוא התגובות העולמיות (מצוטט מויקיפדיה):
בעולם נתקבל השיגור בתגובות מעורבות, נשיא טורקיה הכריז כי יש לברך את ישראל על הצלחתה לשגר טיל לחלל. הבית הלבן ומחלקת המדינה האמריקאית  נמנעו מכל תגובה רשמית, אך נציג השגרירות האמריקאית בישראל הכריז: "אנו ציפינו לכך, כי ידענו שאתם עובדים בכיוון זה, בייחוד שלרשותכם אנשי מדע וטכנאים בעלי רמה גבוהה ביותר". נציגים אמריקאים נוספים הוסיפו: "עתה איש לא יאמין עוד שישראל לא תהיה מסוגלת בעתיד הקרוב לייצר כח אטומי". נציגי הגוש המזרחי בישראל סירבו להגיב.

איפה טורקיה אז ואיפה טורקיה של היום. מה שנקרא גלגל סובב בעולם
דגם בגדול אמיתי של שביט 2. מוזיאון החלל והתעופה בראשון לציון (בהקמה). צולם על ידי טל ענבר

לאחרונה שחרר משרד הבטחון סרטון וידאו המתאר את השיגור. צפיה מהנה. השווה בין התמונה של הרקטה לבין איך שהיא נראית בסרטון.

יום רביעי, 21 ביולי 2010

החללית רוזטה - אל כוכבי השביט ואסטרואידים

חללית המחקר "רוזטה" הינה החללית הראשונה שמתוכננת לנחות על כוכב שביט. החללית מורכבת ממקפת (ORBITER) ומנחתת (LANDER) ומורכבים עליה כעשרים מכשירי מדידה שונים. החללית רוזטה, קרויה על שם אבן הרוזטה המפורסמת והמדענים מקווים שבאופן דומה לפיענוח שפת החרטומים, החללית תביא ממצאים שיפענחו שאלות חשובות בתהליכי יצירת מערכת השמש.
החללית שוגרה במרץ 2004 ותפגוש את כוכב השביט 67P/Churyumov-Gerasimenko בשנת 2014. החללית תיכנס קודם כל למסלול סביב כוכב השביט למשך כשנה וחצי תוך כדי ביצוע מדידות ותצפיות עליו ולאחר מכן תשגר אליו את הנחתת. כוכבי שביט הינם מהגופים העתיקים ביותר במערכת השמים וגם כאלו שהרכבם הכימי לא השתנה במשך מיליארדי שנים. מדידה וחקירה שלהם הינה ממש כמו להביט 4 מיליארד שנה אחורנית.
כפי שהערנו במאמר על משימות למאדים, מסלול השיגור אינו ישיר. השיגור היה לכיוון מאדים וכלל עוד שתי הגעות לאיזור כדור הארץ. כל התמרונים האלו נועדו להגיע למסלול ארוך ככל הניתן בכמות אנרגיה קטנה וניצול כח הכבידה והמהירות של כוכבי הלכת במקום שימוש בדלק המעמיס על החללית.
באחת ההגעות לכדור הארץ, צולם הסרטון הבא (הקרדיט לכל התמונות הוא לסוכנות החלל האירופאית - ESA).
כדור הארץ כפי שצולם מחללית רוזטה. מקור: ESA

גם בהגעה לשביט נקבעו לחללית שתי משימות ביניים והן תצפיות מדויקת על אסטרואידים. המפגש הראשון היה עם אסטרואיד "סטיין" (2867 ברשימת האסטרואידים) והגיעה למרחק של 800 קילומטר ממנו. לפני ימים אחדים חלפה החללית על יד  האסטרואידלוטציה (21) LUTETIA, אסטרואיד גדול יחסית (130  על 101 על 76 קילומטר) ובעל הרכב כימי מענין. הנתונים המחקריים יעסיקו את החוקרים זמן רב אבל אנו נהנה בינתיים מתמונות מדהימות שצולמו ומוכיחות שגם לחלליות יש חוש אומנותח ואסתטי מפותח.

אסטרואיד לוטציה באפקט אלפרד היצ'קוק מקור: ESA

החללית רוזטה מתקרבת לאסטרואיד לוטציה מקור: ESA

אסטרואיד לוטציה והרחק ברקע כוכב הלכת שבתאי מקןר: ESA


מאמרים נוספים
עמוד המשימה באתר סוכנות החלל האירופאית (תמונות ומידע רב נוסף)
אסטרואידים וגופים קרובי ארץ

יום שלישי, 13 ביולי 2010

כמה כוכבים יש בשמים?

כמה כוכבים יש בשמים? השאלה לא פשוטה בכלל והתשובה עליה השתנתה במהלך הדורות הרבה פעמים. המחשבה הנפוצה היא שיש כוכבים רבים בשמים, גם הברכות לאבות על כך שזרע ישראל יהיה רב ככוכבי השמים מוכרות, למשל לאברהם (בראשית ט"ו ה'): "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם-תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" או מיד לאחר עקדת יצחק (כ"ב י"ז): "כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" (את השאלה מה יש יותר, כוכבים בשמים או חול על שפת הים, נשאיר לעיון הקוראים). אבל כמה כוכבים באמת יש בשמיים?
אם אתם גרים בעיר, כנראה שתראו כוכבים בודדים בלבד. בימינו תאורת הרחובות, הבתים והמגדלים גורמת לתופעה קשה של "זיהום אור" ואת הכוכבים פשוט לא רואים. אם אתם באיזור פחות צפוף, בפרברים תוכלו לראות כמה עשרות כוכבים, ואם אתם במושב אולי תוכלו לראות כמה מאות.
כשיזדמן לכם להגיע למקום חשוך באמת, בטיול או במילואים ותביטו השמימה, תדמיינו שאתם רואים מיליוני כוכבים אבל האמת היא שרק 6000 כוכבים ניתנים לראייה מכדור הארץ. גם מספר זה הוא מספר גבוה שלוקח בחשבון, תנאים אידאליים וצפייה במשך כל הלילה ועל פני כל השנה (כוכבים שנמצאים בשמים סמוך לשמש, אי אפשר לראות) ולכן אפשר להניח שממקום אחד ובשעה מסוימת ניתן לראות כאלף חמש מאות או אלפיים כוכבים בלבד.
גם אטלסים קדומים של כוכבים כללו מאות בודדות של כוכבים ולא הרבה יותר מזה. את הכוכבים מדרגים לפי סולם בהירות. ככל שהבהירות נמוכה יותר כך הכוכב בהיר יותר. הסולם הוא לוגריתמי כאשר 5 דרגות בהירות מראות על הפרש של פי 100 בבהירות ודרגה בודדת הינה קפיצה של בערך 2.5. הסולם יכול להיות גם שלילי. סיריוס, הכוכב הבהיר ביותר הוא בערך 1.5- והשמש היא 26- (הכי בהיר שיש!). העין רואה כוכבים עד דרגת בהירות 6 ואנשים עם ראיית לילה משובחת ותנאים אידיאליים יכולים להגיע גם קצת יותר.
אבל כבר לקדמונים היה ידוע כי יש יותר כוכבים, ראיות לכך יש בתלמוד (ברכות ל"ב ב:) (וראו מאמר אסטרונומיה ובין המצרים) ובמקורות יהודיים ולא-יהודיים. למשל ברש"י לפרשת דברים על הפסוק (א' יב) "ה' אֱלֹקיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב" אומר רש"י:

(י) והנכם היום ככוכבי השמים -
וכי ככוכבי השמים היו באותו היום, והלא לא היו אלא שישים ריבוא, מהו והנכם היום, הנכם משולים כיום, קיימים כחמה וכלבנה וככוכבים:
כלומר יש הרבה יותר כוכבים משש מאות אלף! ודבר כזה בזמנו של רשי"י היה לפלא.
רק לאחר המצאת הטלסקופ מספר הכוכבים הלך וגדל. גלילאו, שלא המציא את הטלסקופ, אבל היה הראשון שפירסם תצפיות אסטרונומית עם מכשיר זה, דיווח על אלפי כוכבים נוספים בשמים. גם כיום, כל משקפת פשוטה תגלה מאות אלפי כוכבים שאינם נראים בעין, ובטלסקופים, אפשר כבר לראות מיליונים. גם הערפילים הלבנים בשמים, התגלו כצבירי כוכבים המכילים עשרות אלפי כוכבים או כגלקסיות המכילות מיליארדי כוכבים. מספר הכוכבים ביקום נאמד באחד ואחריו כ-22 אפסים (פחות או יותר). למעשה מספר זה גבוה אף יותר מאותו ערך עצום המופיע בגמרא.
אבל נעיין שוב בברכה לאברהם ונדייק בה (ודיוק זה שמעתי מידידי תום רוזנפלד). ה' אומר לאברהם: "הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם-תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם". ה' אומר לאברהם שיהיה קשה לספור את הכוכבים. ואכן קשה לספור כוכבים. נסו במקום חשוך להביט באיזור שמים לא גדול במיוחד. למשל משולש בין כוכבים בהירים ונסו לספור כוכבים בתוכו. זה קשה מאד. מתבלבלים בספירה. יש נצנוצים. לא זוכרים אם ספרנו כוכב מסוים. פתאום מופיע כוכב ודווקא כשמסתכלים לעברו הוא נעלם (תופעה זו נקראת ראייה מוסבת, בגלל שהעצב האופטי עובר בדיוק במרכז העין, מבט מדויק לעצם חייור גורם שלא נראה אותו כלל ואילו אם נזיז את מבטנו טיפה לצד הוא יתגלה בשולי שדה הראייה - ראיה מוסבת הינה טכניקת חובה לתצפיתנים והיא מאפשרת ראיית אוביקטים בצורה טובה יותר). וכמובן מאחר ואנו רואים רק אחוז מזערי מהכוכבים שבשמים, אין לנו שום יכולת לספור אותם.
אז צאו למקום חשוך, התבוננו בשמים ממעל ונסו לספור את הכוכבים!

ה' מראה לאברהם את הכוכבים. ג'וליוס שנורר קארולספלד תחריט משנת 1860

יום חמישי, 1 ביולי 2010

שעון העגלה הגדולה

העגלה הגדולה היא אחת מקבוצות הכוכבים המוכרות ביותר בשמים. העגלה היא קבוצה של 7 כוכבים בהירים, הנראית תמיד בצפון, והיא מהווה חלק מקבוצה גדולה הרבה יותר, הדובה הגדולה (Ursa Major). מיקומה של הקבוצה ממש בסמיכות לכוכב הצפון מאפשרת את מציאת הזמן באמצעות הכוכבים שלה ואפשר לדעת את השעה בכל רגע נתון בקלות. הכינו את שעון העגלה הגדולה, צאו איתו לשטח בשעות שונות והפתיעו את מכריכם בכך שבמבט אחד בשמים אתם אומרים להם מה השעה!


הפעילות מתאימה לילדים קטנים ואפילו קטנטנים שרוצים לענין אותם באסטרונומיה ומהווה ניסוי אסטרונומי פשוט ומרתק.
העגלה הגדולה. קצה העגלה מצביע תמיד לכיוון כוכב הצפון וכמו כל כובי השמים סובב סביבו כמו ציר
השעון מתבסס על כך שכל כוכבי השמים מסתובבים סביב כוכב הצפון. ציר כדור הארץ פונה כמעט בדיוק לכיוון כוכב הצפון ולכן רק כוב זה נראה כעומד במקומו כל הלילה כאשר הוא משמש כציר שכל הכוכבים סובבים סביבו. העגלה הגדולה היא קבוצה בהירה ומוכרת הנמצאת לידו שתשמש לנו כמחוג. צריך כמובן להתחשב בעונות השנה ולכן השעון מורכב משני חלקים. חלק שמראה את החודשים בשנה, וחלק שמראה את צורת העגלה בשמים. ברגע שמתאימים בין שניהם, אפשר לדעת מה השעה ושעון העגלה הגדולה עובד!
הדפיסו את העמוד הבא, גיזרו את שני העיגולים וחברו אותם בדיוק במרכז בצורה שיוכלו להסתובב אחד סביב השני.

הוראות שימוש מופיעות על השעון ומתורגמות כאן לנוחיותכם:
  1. צאו החוצה ומצאו את כוכב הצפון והעגלה הגדולה. בדרך כלל זה קל אולם מישראל (בניגוד לרוב אירופה) ישנן שעות בלילה בהן העגלה הגדולה מתחת לאופק הצפוני או נמוכה מאד ולא תוכלו למצוא אותה...
  2. עימדו מול כוכב הצפון וסובבו את המעגל החיצוני כך שיראה את החודש המתאים (נסו לכוון לפי תחילת אמצע או סוף החודש). למשקיעים - הוסיפו שנתות קטנות על העיגול עבור כל יומיים או שלושה להשגת דיוק רב יותר
  3. סובבו את העיגול הפנימי כך שתמונת העגלה הגדולה תהיה זהה לתמונת העגלה הגדולה בשמים
  4. השעה תופיע בחריץ (למתקדמים - גם כאן אפשר להוסיף שנתות ולהפוך את השעון למדוייק יותר). השעה היא תמיד בשעון רגיל, ולכן בשעון קיץ, יש להוסיף שעה אחת.
בהצלחה!



ליל כוכבים מעל הרון, וינסנט ואן גוך 1888, מוזיאון ד'אורסיי פריז
הציור "ליל כוכבים מעל הרון" של ואן גוך מציג את העגלה הגדולה. הציור מתוארך לסוף חודש ספטמבר (ממש לימים האחרונים שבו). האם תוכלו למצוא באיזו שעה צויר הציור? לקריאה נוספת ראו מאמר מאת עדן אוריון