המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום שני, 27 בדצמבר 2010

ליקוי חמה חלקי

ביום שלישי הקרוב כ"ח טבת (4 לינואר) יהיה ליקוי חמה חלקי. בליקוי חמה הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש והוא חוסם חלקית את אור השמש (או יותר מדויק, הירח מטיל צל חלקי על כדור הארץ).
גיאומטריה שלי ליקוי חמה

הליקוי יהיה בגדול של 60% והוא יתחיל בשעות הבוקר המוקדמות בשעה 9:10 דקות, יגיע לשיאו בשיעה 10:40 ויסתיים בשעה 12:15. בשיא הליקוי תורגש ירידה בבהירות ובטמפרטורה. אפשר לשים מד טמפרטורה ולהשוות את הקריאה לכל אורך הליקוי.
ניתן לצפות בליקוי אך ורק באמצי הגנה מתאימים לצפייה בשמש (כאשר זכוכיות מפוחמות, דיסקטים ישנים ושאר דברים שחורים, אינם מתאימים)


ליקוי חמה חלקי לקראת סופו. אחוזי כיסוי מזעריים
לקריאה נוספת:
ליקוי חמה חלקי - תיאור הליקוי הקודם שנראה בארץ (לפני שנה)
הירח בעין צופיה - הסברים מפורטים על הליקויים ותופעות ירח נופסות

פרטים נוספים על הליקוי באתר קוסמוס

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

שער לאמנות המודרנית

הספר שער לאמנות המודרנית בעריכת פרופ' זיוה עמישי -מייזלש אינו ספר אומנות רגיל.  פרט לכריכה (בית כפרי ליד נהר, פול סזאן 1890, מוזיאון ישראל, ירושלים) אין בו אפילו תמונה אחת. הוא גם לא ספר על אמנות או על ההיסטוריה של האומנות. אפשר אולי להגדירו כספר על הפילוסופיה והפסיכולוגיה של האומנות. הספר הוא מקראה של קטעים קצרים, שרובם לא תורגמו לעברית לפני כן, מפי האומנים עצמם, או הקרובים להם. באמצעות קטעים אלו אנו אמורים להבין את נפש האומן ואת היחס שלו עצמו ליצירתו. הספר מחולק לחמישה חלקים שכל אחד סוקר זרם אחר באומנות של המאה התשע עשרה החל מהאומנות הניאו-קלאסית ועד תחילתה של האומנות המודרנית (ועובר דרך הרומנטיזם, הנטורליזם, הריאליזם והאימפרססיוניזם). לכל תקופה וסגנון מוקצה דף מבוא קצר המתאר את צמיחת הסגנון והרקע ההיסטורי שלו. כדוגמה, מביאים את התפתחויות הארכיאולוגיות (ובינהם חשיפת העיר פומפיי) כגורם התורם להתפתחות הסגנון הניאו-קלאסי). בכל תקופה מתוארים האומנים העיקריים שפעלו בה, לכל אומן מצורפת הקדמה ולאחר מכן מבחר מכתביו בהם הוא מתייחס ליצירותיו.
במבוא מתארים את הספר כמיועד לקהל חובבי האומנות בישראל בכלל ולמורים ולתלמידים בחוגים לאומנות באוניברסיטאות ובתיכונים. אמירה זו מכוונת לקהל רחב מאד. הספר מיועד כתוספת מתקדמת לאחר שכבר מכירים את האומן ואת יצירותיו, וכנדבך להבנה עמוקה יותר של האומנות. לחובבי אומנות הוא יתאים אך ורק אם ברצונם ללמוד על התיאוריה של האומנות ולא רק להינות מן היצירות עצמן. תלמידים במגמות אומנות ובאוניברסיטה ימצאו בו כלי עזר מדרגה ראשונה.
הספר אינו עומד בפני עצמו. כפי שכתבתי הספר נטול תמונות והדיון בתמונות מבלי לראותן מצריך יכולות זכרון מופלגת או התבוננת מול ספרי אומנות קלאסיים (המקדישים מקום רב ביותר ליצירות עצמן), מספר התמונות המוזכרות בספר גדול, והדפסה של כולן הייתה גם מגדילה את נפחו וגם מעלה את מחירו וכנראה ההוצאה החליטה לוותר על תמונות כלל ולהתרכז בטקסטים עצמם. למרות זאת, רשימת יצירות מסודרות לכל אומן (בסוף הפרק) אם שמות היצירות והמיקום שלהם היו יכולות לעזור מאד ברענון הזיכרון של הקורא (במידה וראה את היצירות בעבר) וחוסר זה בולט בספר.
עבור חובבי האומנות (שאינם סטודנטים הלומדים את המקצוע) השיטה המומלצת להנאה מהספר  היא לבחור אמן אחד, לעיין בספר תמונות שלו (או למצוא ברשת) ולקרוא בעיון את הפרק הרלוונטי תוך עיון בהערות ובמקורות נוספים (במקומות בהם המקורות נגישים ברשת, ניתנו הקישרים המתאימים, כמו למשל בפרק על ואן-גוך). לא לחינם הספר מכנה את עצמו שער, והעורכת העדיפה להכליל מספר רב של אומנים ולצמצם בפרק הוקדש לכל אומן כך שאורכו יהיה סביר ובפרקים הארוכים יותר יש חלוקה נוספת לפרקי משנה. התרגומים (שלפי הקרדיט רובם שייכים לנורית לוי) מותאמים לעברית בת זמננו תוך נסיון לשמירה על דרכי ההבעה המיוחדים של התקופה ושל כל כותב. התרגום גם מתקן מספר שמות של אומנים ששמם שובש במעבר לעברית לעומת הגיית השם בארץ המוצא של האומן (אדוורד מונק לעומת אדוארד,  אז'ן דלקרואה לעומת יוג'ין).
מאחר והשאלה הראשונה בכריכה האחורית של הספר היא כיצד צייר מונה את הסדרות שלו נביא ציטוט קצרצר מתוך ראיון של מונה עם פרנסואה תייבו-סיסון מפברואר 1918 (עמוד 353)
"ציירתי המון נימפיאות כשאני משנה כל הזמן את נקודת התצפית שלי, משנה את המוטיב בהתאם לעונות השנה ובהמשך עוקב אחר האפקטים שמותיר האור המשתנה מעונה לעונה. ואמנם הרושם משתנה בלי הרף, לא רק בין עונה לעונה, אלא גם מרגע אחד למשנהו, כי פרחי המים כלל וכלל אינם המחזה השלם; למען האמת הם רק הליווי. המרכיב היסודי של המוטיב הוא ראי המים אשר מראהו משתנה בכל שנייה בשל אופן השתקפותם של קטעי השמים המעניקים לו חיים ותנועה... זוהי עבודת פרך, אך כל כך שובה את הלב! לתפוס את הרגע החולף או לפחות את התחושה שלו היא משימה קשה דיה כאשר משחק האור והצבע מרוכז בנקודה יציבה אחת, כגון מראה עיר או נוף כפרי שאינו זז. ואולם כאשר מדובר במים, נושא שנתון בתנועה ומשתנה בלי הרף זו בעייה אמיתית, בעיה מרתקת ביותר, בעיה שעם כל רגע שחולף הופכת לדבר חדש ובלתי צפוי. אדם מסוגל להקדיש את כלחייו ליצירה שכזאת: אני הקדשתי לה שמונה עד תשע שנים בלי להתעייף ואז ייסורים קשים גרמו לי להפסיק..."
כריכת הספר שער לאמנות המודרנית

שער לאמנות המודרנית
אמנות המאה התשע-עשרה
מקראה
עריכה, מבואות והערות
זיוה עמישי -מייזלש (פרופסור אמריטוס של החוג לתולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בתולדות האומנות לשנת 2004)
619 עמודים ועוד מקורות ומפתחות
הוצאת מאגנס ירושלים תש"ע 2010

יום שלישי, 14 בדצמבר 2010

ליקויים ומה שאפשר לעשות מלגו

בשבועותה קרובים צפויים להיות שני ליקויים (בדרך כלל הם באים בזוגות ולפעמים גם בשלשות)
ליקוי ירח מלא יהיה בליל ט"ו טבת 21/12/2010. באופן מקרי זה גם היום הקצר בשנה. הליקוי לא ייראה כלל מישראל, אבל אם יש לכם חברים בארצות הברית, הם יהנו ממנו מאד.
שבועיים אחר כך כ"ח בטבת 4/1/2011 יהיה ליקוי חמה חלקי שייראה מישראל ויגיע לדרגת כיסוי של 60%. זו דרגת כיסוי שמספיקה להרגשה של ירידה בטמפרטורה ובבהירות. הליקוי בשעות הבוקר ונוח מאד לצפות בו באמצעי הזהירות כמובן. אנו מזכירים שאסור בשום פנים ואופן להסתכל ישירות בשמש ללא הגנה ושפילמים ישנים ודיסקטים מכופפים אינם אמצעי הגנה.
אפשר לצפות בליקוי כבר משעה תשע בבוקר והוא יגיע לשיאו בשעה 10:40 וייתסיים לקראת 12 בצהרים. שוב בסמיכות מקרית, בלילה הקודם בין ה-3 ל-4 לחודש יהיה מטר מטאוריטים הקואדרניטים שמומלץ גם לצפות בו.
שימו לב לתאריך העברי של ליקוי החמה הרחוק יומיים מראש החודש. זהו למעשה מצב תקין. המולד תמיד מקדים את ראש החודש (שתלוי בראייה) ולכן כבר בכ"ט לחודש יריאה הריח החדש מה שאומר שאם היינו מקדשים לפי הראייה יכולנו להעיד על ראיית הירח ויום המחרת (השלושים לחודש טבת) היה מקודש כראש חודש שבט. הלוח המחושב חזר לתאימות מול הלוח הנראה.

לקדמונים היה חשוב לחזות ליקויים, אם לצורך חיזוק שליטתם ואם לצורך הבנה טובה יותר ויצירת מודלים תנועה מדוקים יותר של המכניקה השמיימית. בשנת 1900 שנה התגלה פריט מוזר מאד באוניה טרופה:
מנגנון אנתיקיתרה. מקור: ויקיפדיה

זהו מכשיר מכני לחיזוי תופעות אסטרונומיות ובכללן ליקויים והוא מכונה Antikythera mechanism על שם האי בו הוא נמצא. שחזור המנגנון ערך עשרות שנים והיה צריך לסרוק אותו בקרני X ובתדרים שונים כדי להבין איך הוא עובד. תהליך השחזור וההבנה מופלאים לכשעצמם ואם יש לכם זמן פנוי קיראו את הערכים בנושא באינטרנט. המכשיר נבנה ביוון לפני יותר מאלפיים שנה ובתקופת זמן החופפת את תקופת החשמונאים. למרות יחסינו ליוון של אותה תקופה, צריך להעריך את גדולת המדענים שבה שהגיעו להישגים מדהימים בטכניקות מכניות לגמרי. למעשה אפשר להתייחס למכשיר זה בתור המחשב הראשון שהומצא (והשוו למכונת החישוב של פסקל)
מכונת החישוב של פסקל. מקור: ויקיפדיה

פה רציתי להביא מודל בלגו הפועל לפי אותם עקרונות ושקישורים אליו מסתובבים לאחרונה ברשת.
המודל נבנה על ידי אנדי קארול, בונה דגמי לגו ידוע ובאתר שלו יש פירוט מלא של המודל (למהנדסים שבינכם). פירוט נוסף אפשר לראות גם כאן וכאן.

גם מי שלא מהנדס יהנה לראות את התרשימים ואת vמכשיר עובד בסרטון הבא:

The Antikythera Mechanism in Lego from Small Mammal on Vimeo.




קישורים נוספים
ליקוי ירח חלקי
ליקוי חמה חלקי