יום ראשון, 20 בפברואר 2011

שירה ואסטרונומיה

האם שירה ואסטרונומיה הם תחומים שאינם קשורים כלל, מקבילים, משיקים או קשורים בעבותות זה לזה? אוניברסיטת הארווארד מקיימת בכל שנה סדרת הרצאות בתחומי אומנות שונים. בשנת 1967 הגיע לואיס חורחה בורחס לתת סדרת הרצאות בנושאי השירה. ההרצאות הוקלטו ונשכחו עד שהתגלו מחדש עשרות שנים אחר כך ויצאו גם בספר הנקרא "מלאכת השיר" או באנגלית This Craft of Verse. ממש בהרצאה הראשונה אומר בורחס:
"מאז ומעולם, כשעילעלתי בספרי אסתטיקה, היתה לי ההרגשה המעיקה כאילו אני קורא בחיבוריהם של אסטרונומים שמעולם לא צפו בכוכבים. כוונתי לומר שמחבריהם כתבו על שירה כאילו היתה משימה שיש למלא, ולא כפי שהיא באמת: תשוקה והנאה"
בודאי בורחס התכוון לקריקטורה הבאה בה האסטרונום הראשון מצהיר בחגיגיות שהוא לא משתמש בטלסקופ, השני שהוא אפילו לא מתקרב לטלסקופ והשלישי לא מביט לעולם לשמיים
אסטרונומים בפעולה?
אולם הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן, דמות ססגונית בפני עצמה לא נשאר חייב כלל ואימרתו היא נגד המשוררים:
"What men are poets who can speak of Jupiter if he were like a man, but if he is an immense spinning sphere of methane and ammonia must be silent?"
ובתרגום חופשי שלי לעברית:
"אילו אנשים הם המשוררים היכולים לדבר על יופיטר כאילו היה אדם אך אם הוא ענק מסתובב של אמוניה ומתאן דוממים הם?"
ומכאן נראה כאילו שני תחומים אלו הם רחוקים אחד מהשני, האמנם? לי לא נראה כך ונביא כמה מקרים בהם האסטרונומיה והשירה צמודים אחד לשני והראשון שבהם יהיה שיר מופלא של משורר מופלא שהיה גם אסטרונום מוכשר והכוונה היא לרבי אברהם אבן עזרא, איש אשכולות, חכם גדול ופרשן שעסק בכל מלאכות המדע והחוכמה כמו גם בכתיבת שירת קודש וחול. מילות השיר לקוחות מפרוייקט בן יהודה המצדיק ביקור בפני עצמו:

הַמְעִיל הַקָּרוּעַ - רבי אברהם בן עזרא

מְעִיל יֵשׁ לִי וְהוּא כִדְמוּת כְּבָרָה             לְחִטָּה לַהֲנָפָה אוֹ שְׂעוֹרָה,
כְּאֹהֶל אֶפְרְשֶׂנּוּ לֵיל בְּאִישׁוֹן                   וְכוֹכְבֵי רוֹם יְשִׂימוּן בּוֹ מְאוֹרָה,
בְּתוֹכוֹ אֶחֱזֶה סַהַר וְכִימָה                     וְיוֹפִיעַ כְּסִיל עָלָיו נְהָרָה.
וְאֵלַהּ מִסְּפֹר אֶת כָּל נְקָבָיו                    אֲשֶׁר דּוֹמִים לְשִׁנֵּי הַמְּגֵרָה,
וְתִקְוַת חוּט תְּפִירַת כָּל קְרוּעָיו–           עֲלֵי שֶׁתִי וְעֵרֶב – הִיא יְתֵרָה,
וְאִם יִפֹּל זְבוּב עָלָיו בְּחָזְקָה                   כְּמוֹ פֶתִי יְהִי נִמְלַךְ מְהֵרָה.
אֱלוֹהַי, הַחֲלִיפֵהוּ בְּמַעְטֵה                     תְהִלָּה לִי וְתֵיטִיב הַתְּפִירָה!
שם השיר מתאים מאד לתפיסות אסטרונומיות עתיקות יותר הרואות בכוכבי השמים חורים בגלגל האתר השמיימי דרכו רואים את אש הבראשית. מכאן והלאה שירי הכוכבים רק התעצמו ונביא שתי דוגמאות לשירים אהובים עלי במיוחד. הראשון הוא Space Oddity של דיויד בואי לשיר גירסאות רבות ואני ממליץ לשמוע את כולן (ובמיוחד את הגירסה הווקלית של ה - Flying Pickets).

ושיר ישראלי שתמיד נעים לחזור אליו הוא "בלדה בין כוכבים"


האסטרונום רוברט ברנהם (Robert Burnham Jr) הוציא את אחד ממדריכי השמים הטובים ביותר שיש עד היום הנקרא Burnham's Celestial Handbook. מדריך זה בן למעלה מאלף עמודים הוא תוצאה של אלפי שעות עבודה וצילום טרם היות הצילום הדיגיטלי (התמונות בספר ישנות וכיום כל חובב עם ציוד פשוט מפיק תוצאות טובות הרבה יותר) ומהווה עד היום ספר חובה אצל כל אסטרונום. סיפורו של ברנהם הוא טרגי וכל אזכור כלשהו של עבודתו חשוב. ברנהאם תיבל את ספריו בשירה פרי עטו והיו כאלו שקנו את הספרים רק בגלל השירים...

עוד דוגמה? בבקשה. רוברט פרוסט (כן כן, ההוא עם השיר על שתי הדרכים...) כתב מספר פואמות אסטרונומיות, אחת מהן מתארת את קבוצת הכלב הגדול (שממקום מושבו בצפון ארה"ב רואה את הקבוצה נמוך בהרבה מאשר אנחנו)

Canis Major

by Robert Frost


The great Overdog
That heavenly beast
With a star in one eye
Gives a leap in the east.

He dances upright
All the way to the west
And never once drops
On his forefeet to rest.

I'm a poor underdog,
But to-night I will bark
With the great Overdog
That romps through the dark.

אלו הן רק מקצת דוגמאות אבל כנראה שבורחס ופיינמן טעו ואסטרונומיה ושירה הולכים יד יד לפחות כמו צדק ונוגה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה