יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

פלוטו

כוכב הלכת פלוטו, זכה למעמד של כוכב הלכת התשיעי במשך 76 שנה. מגילויו בשנת 1930 על ידי קלייד טומבאו Clyde Tombaugh ועד לסילוקו מרשימת כוכבי הלכת בועידה האסטרונומית השנתית של שנת 2006 בפראג.
פלוטו היה כוכב הלכת הראשון שהתגלה באמצעות מצלמה. הוא גם כוכב הלכת הראשון שנתגלה במצפה אמריקאי (מצפה לוואל באריזונה). צילומים של אותו איזור בשמים בימים שונים הראו הבדלים קטנים בין התמונות. הנקודה שזזה הייתה ככוכב לכת. כיום מגלים בשיטה זו עשרות ומאות כוכבי לכת ננסים ואסטרואידים וגם נובות וסופרנובות וכוכבי שביט מתגלים בשיטה זו בדיוק. קלייד טומבאו עבד קשה להשוות בין התמונות. מכשיר מיוחד איפשר צפייה בשתי תמונות בו זמנית כך שבלחיצת כפתור פשוטה היה אפשר לעבור מתמונה לתמונה. בצורה כזו כל שינוי בתמונות קופץ מיד לעין. לשינויים יש סיבות רבות. לכלוך, אבק, שריטה, תנאי שמים שונים והעבודה מפרכת. כיום מחשבים משוכללים עושים את העבודה (אולם גם הם מוצאים הרבה פעמים שינויים שאינם גרם שמים חדש). לאחר פסילת כל האפשרויות הקודמות, ולקיחת צילומים נוספים, ניתן לחשב מסלול של הנקודה הזזה ולהיווכח שהיא באמת מהווה כוכב לכת.

ברשימת העובדות בהמשך נעזרתי במאמר של מגזין Universe Today עובדות ידועות יותר ופחות על פלוטו. המגזין מאשר להשתמש בכל החומרים שבו בהינתן קרדיט נאות.

פלוטו הוא קטן
לא פלא שפלוטו עבר להיות מוגדר כוכב לכת ננסי. הוא באמת קטן. לא רק שהוא הקטן ביותר מבין כוכבי הלכת האחרים, הוא קטן יותר משבעה ירחים במערכת השמש כולל הירח שלנו, ארבעת הירחים הגדולים של צדק, טיטאן וטריטון.

לפלוטו יש אטמוספירה
לפלוטו אטמופסירה דלילה המורכבת מגז מתאן ופחמן דו חמצני. האטמוספירה משנה מצבי צבירה מגז למוצק בהתאם למרחקו של פלוטו מהשמש. אטמוספירה זו התגלתה רק בשנת 1985, כאשר פלוטו כיסה כוכב מרוחק. התברר שמעט לפני הכיסוי הייתה ירידה בבהירות הכוכב, דבר הנובע מכך שהוא היה מאחורי האטמוספירה של פלוטו (אבל לא מאחורי הכוכב עצמו). יצא לי פעם לראות תופעה דומה בצדק. הכוכב היה נראה בלוע מעט בתוך צדק לפני שנעלם וכך.

לפלוטו יש ירחים
לפלוטו ארבעה הירחים, כארון הידרה וניקס ועוד אחד שהתגלה ממש לאחרונה בתצלום של האבל. הירח כארון גדול מאד יחסית לפלוטו ולמעעשה הם מהווים מערכת בינארית הסובבת סביב נקודה משותפת באמצע הדרך ביניהם. המרחק ביניהם זעום פחות מעשרים אלף קילומטר! גם כדור הארץ והירח סובבים סביב נקודה משותפת, אולם זו נמצאת כ-1500 קילומטר בעומק כדור הארץ ולא בחלל ולכן אי אפשר להתייחס אליהם כמערכת בינארית.
כוכב הלכת פלוטו
כוכב הלכת הננסי פלוטו וארבעת ירחיו - צילום טלסקופ האבל נאסא


למה פלוטו לא כוכב לכת
הסיבה העיקרית שפלוטו אינו כוכב לכת היא כי התגלו עוד גופים כמוהו והיה חסר לו ייחוד מסוים. מסלול של פלוטו משונה מאד וגם אינו נקי. אחת מההגדרות החדשות לכוכב לכת דורשת שהמסלול יהיה נקי, כלומר לא יהיו בו דברים אחרים מלבד כוכב הלכת (או הירחים שלו). מסתבר שבמסלול של פלוטו יש המון מסה (חומר), שאם נאסוף אותה תהיה  כמותה פי 14 מפלוטו עצמו! לשם השוואה איסוף כל החומר במסלול כדור הארץ (למעט הירח) יהיה פחות ממיליונית ממסת הארץ. להרחבה ראו את הסקירה על הספר  How I killed Pluto (הסקירה והספר באנגלית)

פלוטו קרוי על שם אל (ובאנגלית after a god and not after a dog)
פלוטו קרוי על שם אל השאול הרומי. כאשר הוא התגלה הוא כונה פלנטה X (השם בו אחר כך יכנו את הכוכב לכת הבא שיתגלה) . השם הוצע על ידי ילדה בת 11 מאנגליה במסגרת תחרות בחירת שמות והתקבל על ידי צוות המצפה.

לפלוטו צפוי עתיד מזהיר ככוכב שביט
פלוטו מורכב מסלע וקרח ביחסים זהים ובכך דומה לכוכבי שביט רבים. מכה קטנה שהוא יקבל ותזרוק אותו לשמש, תגרום לקרח להפוך לגז ולפלוטו להפוך לשביט ענקי ומרשים... אם אתם באזור, תנו איזו דחיפה לפלוטו לכיוון השמש...

משהו באמת יהיה שם עוד מעט
החללית אופקים חדשים New Horizons (ולא מדובר על תוכנית של משרד החינוך) בדרכה לפלוטו. החללית שוגרה בשנת 2005 ותגיע לאיזור ב-2015. הגעתה תתרום רבות לחקר פלוטו ועדכונים יבואו בעתיד.

פלוטו לא תמיד הכי רחוק
מסלולו המוזר של פלוטו גורם לו לפעמים לחדור לתוך מסלול נפטון. זה קורה למשך עשרים שנה מתוך 246 שנה של זמן ההקפה ובפעם האחרונה בין השנים 1979-1999. כרגע עדיין פלוטו יחסית קרוב לשמש, לשיא המרחק הוא יגיע בעוד כמאה שנים ובעוד מאתיים שנה שוב יהיה קרוב יותר מנפטון. דרך אגב, עובדה זו שמסלולו של נפטון לא נקי לגמרי, גרמה לציניקנים לשאול האם גם מעמדו של נפטון ככוכב לכת בסכנה אולם מסתו האדירה של נפטון, בולעת את פלוטו בלי להרגיש. לחובבי הפיצוצים, מסלוליהם של נפטון ופלוטו במישורים שונים ואין סכנה של התנגשות ביניהם...

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

איינשטיין - ביוגרפיה

הביוגרפיה של איינשטיין מאת וולטר אייזקסון (שגם חיבר את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס ולפני זה את הביוגרפיות של בנג'מין פרנקלין והנרי קיסינג'ר), מעוררת את השאלה מדוע צריך עוד ביוגרפיה על איינשטיין. אמנם נכון שהמבחר בעברית אינו גדול, אולם בשפה האנגלית נכתבו עשרות רבות ומה עוד נשאר לחדש? מסתבר שיש מה לחדש, עם השנים נפתחים ארכיונים, נמצא חומר חדש אצל אספנים, וגם סגנון הכתיבה משתנה. בביוגרפיה מקיפה זו, אייזקסון מנסה לשלב בין מסלול חייו האישיים של אינשטיין לבין התגליות הגדולות שלו. חלקים מסוימים בספר הם ביוגרפיה קלאסית, עם מי התחתן, מתי ואיפה טייל וכו', חלקים אחרים נראים כלקוחים מתוך ספר פיזיקה ומסבירים על המחקרים והתאוריות השונות (כולל התיאוריות השגויות, להן ניתן מעט מקום בדרך כלל), והחיבור של שני אלמנטים אלו אחד בתוך השני, יוצר ייחודיות בספר. חייו של איינשטיין לא היו פשוטים, ידועה אימרתו "שבגרמניה מציגים אותי כמדען גרמני ואילו באנגליה כיהודי שוויצרי אבל ברגע שאיהפך לכבשה שחורה, הרי שהתיאור יתהפך ואני אהיה יהודי שוויצרי בעיני הגרמנים ואיש מדע גרמני בעיני האנגלים", אמירה זו שהיתה חלק ממאמרו על תורת היחסית ללונדון טיימס של 1919 התבררה גם היא כנכונה.
איינשטיין הוא בן אדם מסובך. כבר בגיל צעיר הוא היה מלא סיבוכים כלפי מדינתו (הוא ויתר על אזרחותו הגרמנית בגיל צעיר, רק כדי לקבלה מאוחר יותר שוב ולהיות מגורש ממנה לפני מלחמת העולם השנייה), הוא היה עם תסביכים כלפי דתו, משפחתו, נשותיו וילדיו וגם כלפי עמיתיו למדע.
אייזקסון מתמודד עם מסובכות זו באומץ, כאשר הוא נע בקלילות באירועים השונים של איינשטיין, משלב אותם אחד בשני ונוסע אחורה וקדימה בזמן בהתאם לדרוש. הספר יכול לתאר את אותן שנים משתי נקודות התיחסות שונות. התיחסות לאירועים הפרסונליים והתייחסות לתגליות המדעיות. לעיתים תהיה כפילות מסוימת, שכן בכל התייחסות משולבים גם נקודות המבט האחרות, אולם בהקשר של כל פרק נוצר רצף סביר וברור של אירועים המשתלבים אחד בשני. בין לבין טורח אייזקסון לנתץ כמה מיתוסים על איינשטיין כדגומת המיתוס שהיה תלמיד בינוני מאד בחשבון.
סיבוכים אלו בחיי איינשטיין הובילו לכך כי איינשטיין הצעיר לא הצליח לקבל שום משרה אקדמאית לאחר גמר לימודיו, נאלץ לקבל דרגה זוטרה ביותר במשרד הפטנטים השוויצרי ורק ב-1905, השנה בה פירסם ארבעה מאמרים מבריקים, והמכונה שנת הפלאות של איינשטיין, הצליח לקבל סופסוף את תואר הדוקטור, אולם ללא שום משרה. איינשטיין לא ראה את עצמו מוגבל ומחויב למסגרת כלשהי. כאשר הנחות הנגזרות מתאוריות ישנות לא התאימו לרעיונותיו, הוא פשוט ביטל אותם כהנחות, ללא שטרח במציאת ניסויים שיפריכו השערות אלו (ובודאי שלא טרח בביצועם בפועל). למרבה המזל, דווקא את תיאוריית היחסות שלו היה אפשר לבדוק בצורה פשוטה למדי (פשוטה תיאורטית, אך בעולם של 1919 לא פשוטה כלל מבחינה מעשית) כאשר צילום כוכבים מאחורי השמש, בשעת ליקוי חמה היה יכול להכריע בין תורת ניוטון הותיקה לתורת איינשטיין החדשה, כאשר התקבלו התוצאות (שלא היו חד משמעיות עקב תנאי הצילום הנמוכים) ותיאורית איינשטיין הוכרזה כמנצחת, תגובתו לשאלה מה היה קורה עם הניסוי היה מצביע שהתאוריה שלו כשלה היה: "הייתי משתתף בצערו של האל הטוב. התיאוריה נכונה" המקור בגרמנית נשמע טוב יותר Da konnt mir halt der Liebe Gott leid tun, die Theorie stimmt doch. אייזקסון אינו רק מביא את הסיפור אל גם מוסיף פרשנות אישית משלו וטוען שדווקא העובדה שאיינשטיין קיבל משרה הנופלת בהרבה מכישוריו, אולם כזו שלא דרשה ממנו להרצות בפני אחרים (משימה בה הוא לא היה מוצלח) או לחילופין לעזור לפרופסורים במחקרים שונים (שאינם מענינים אותו כלל), היא זו שאפשרה לו להתרכז במחשבותיו ובפיתוח התאוריות המיוחדות שלו ולפרוץ קדימה. גם המשך חייו של איינשטיין היה סוער לא פחות, המעבר לארצות הברית ומלחמת העולם השנייה, חלקו המסוים בפצצת האטום (רעיון אותו הוא ביטל עשרות שנים קודם), יחסיו החמים עם חיים ויצמן וההצעה למנותו לנשיאה השני של מדינת ישראל, קשריו הטובים עם האוניברסיטה העברית בירושלים וכמובן חייו המשפחתיים מפורטים בהרחבה בספר.
הספר עשיר בהערות ובמראי מקורות ומכיל עשרות ספרים ומאמרים לקריאה נוספת. אייזקסון ששימש בעברו כעורך המגזין האמריקאי טיים, מיטיב לתאר את קורות איינשטיין ולנת את האירועים השונים, אולם הפרקים העוסקים בתיאוריות המדעיות זקוקים לליטוש קל (למרות שאין לי דרך לדעת מה נכתב במקור, ומה התרגום והעריכה המדעית בעברית תרמו) על מנת שיהיו מובנים יותר. בכל אופן זהו אינו ספר פיסיקה ואין לחשוש מקריאתו בגלל תוכנו המדעי. גורם אחר לחשש, מוצדק מעט יותר, הינו אורכו של הספר. רוב הקוראים ירגישו שהיה מקום לקצר ובהחלט יש פרטים בעלי חשיבות נמוכה שאפשר היה להשמיטם. לקוראים המעונינים להעמיק, רשימת המקורות תספק אינספור חומר קריאה. המקורות הינם באנגלית אולם כאשר יש תרגום עברי למקור, הדבר מצויין ברשימה בצמוד למקור הלועזי ובכך מקל על הקורא בעברית.

בשולי הדברים: בעמודי התמונות במרכז הספר, תוכלו לראות את הטלסקופ של איינשטיין. איינשטיין אומנם היה פיזיקאי אך לא אסטרונום ובכל זאת ביקר במצפי כוכבים וקיבל במתנה טלסקופ משוכלל (לאותם הימים). הטלסקופ הגיע בסופו של דבר לידי האוניברסיטה העברית, הושם במחסן ונשכח במשך שנים. לאחרונה שופץ הטלסקופ על ידי עדן אוריון והושמש. סיפור שיפוץ הטלסקופ מופיע במאמר הבא

איינשטיין - ביוגרפיה
איינשטיין - ביוגרפיה
איינשטיין
חייו והיקום שלו
וולטר אייזקסון
הוצאת ספרי עליית הגג - סדרת פילוסופיה ומדע בשיתוף הוצאת ידיעות אחרונות
2011 775 עמודים

לקריאת הפרק הראשון בספר מאתר הוצאת ספרי עליית הגג

יום שני, 12 בדצמבר 2011

משוב

משוב (פידבק) nauc הינו אירוע שתוצאותיו משפיעות על עצמו. אנו מכירים את המושג החברתי של משוב הניתן למשל, באסיפת הורים בבתי הספר. ההורים מקבלים משוב על הישגי ילדיהם, מתוך כוונה שמשוב זה יביא לשימור ושיפור של ההישגים (תוכנה נפוצה היא מערכת משוב המותקנת בבתי ספר רבים ומאפשרת למורים, לתלמידים ולהורים לקבל מידע בצורה שוטפת וזמינה על השגי התלמיד ובכך בתקווה להביא לשיפורם)




בדוגמה הבאה נציג סרטון של משוב ויזואלי. מצלמת וידאו מוציאה את הפלט שלה למסך ומצלמת את אותו מסך. אפקט דומה קורה כאשר אתם נמצאים בין שתי מראות (לרוב במעליות או במשרדים) ורואים אינספור השתקפויות של עצמכם הולכות וקטנות. במצלמה יש יכולות נוספות, במהלך הסרט המצלמה מוטה הצידה ויוצרת אפקט של גלקסיה, בחלקים מהסרט עושים זום ומתקבלות תבניות צבעוניות משונות. שימו לב גם לשעון המתקדם בכל מופע של התמונה בצורה שונה ולא באותו זמן.

שיטת המשוב משמשת אף לטיפולים רפואיים ופסיכולוגיים, שיטת הביופידבק, באמצעותה אנשים לומדים לשלוט יותר טוב בהרגשותיהם במצבי לחץ וחרדה.
במובן ההנדסי, הפלט של אירוע הופך להיות הקלט של אותו אירוע. דוגמה ידועה היא כאשר מקרבים מיקרופון לרמקול המשמיע את מה שהמיקרופון קולט (וכל פעם גם מגביר אותו). התוצאה מאד לא נעימה לאוזן. משוב קיים גם במשמעויות חברתיות, באסיפת הורים, למשל, ההורים מקבלים משוב על הישגי ילדיהם, מתוך כוונה שמשוב זה יביא לשימור ושיפור של ההישגים.  שיטת המשוב משמשת אף לטיפולים רפואיים ופסיכולוגיים, שיטת הביופידבק, באמצעותה אנשים לומדים לשלוט יותר טוב בהרגשותיהם במצבי לחץ וחרדה.


שימו לב שלא העברתי בסרטון את ערוץ הקול, אחרת היתה נוצרת הצרימה הלא נעימה, למרות זאת רואים בבירור את אפקט ההגברה, שהופך את מרכז התמונה ללבן כולו. הרזולוציה לא מספיק גבוהה ולכן מספר החזרות של התמונה בתוך עצמה מוגבל ובשלב מסוים הופך להיות כולו לבן

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

מהטלגרף עד המחשב

הספר "מהטלגרף עד המחשב" של ד"ר תמר אשורי, מרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, מהווה ספר מבוא להיסטוריה של תקשורת המונים. בספר מתוארות חמשהמצאות ששינו את פני העולם, כל אחת בזמנה. הספר אינו דן בהיבטים הטכנולוגים של ההמצאות, אלא בהשפעה הישירה והמיידית שלהם על החיים המודרניים. בכך, הספר לא רק דן בממציאים (דבר הנעשה בספרים רבים מתחומי המדע והטכנולוגיה), אלא בעיקר דן במשתמשים השונים של ההמצאות, החל ממשתמשים בודדים ביותר של הטלגרף ועד למיליוני המשתמשים בטלפון הנייד ובהשפעות עליהם. ההשפעות נעות החל מהצורך לקביעת זמן עולמי, התפתחויות שווקי ההון המרכזיים, השפעה על הפוליטיקה ועוד. כל המצאה מתוארת בנפרד לפי זמן המצאתה, אולם בספר מופיעים גם קשרי הגומלין ביניהן, שכן רבות מההמצאות היו בזמנים חופפים, ומכל ההמצאות המתוארת בספר: הטלגרף, הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה והמחשב, רק הטלגרף לא קיים כיום, וכל האחרות קיימות בנפרד וגם במשולב במכשיר בודד (שילוב זה לא זכה לפרק בפני עצמו). פרקי הספר קצרים ונוחים לקריאה וכוללים עובדות מרתקות. למשל, רבות ידוע על כך שהספינה הקרובה ביותר לטיטאניק לא הייתה מצויידת במכשיר אלחוט ולכן לא יכלה לקלוט את שידורי המצוקה. עובדה ידועה פחות היא כי ספינות אחרות רחוקות יותר, קלטו אותו אלו, וחשו מהר לעזרה. הספר מציין כי אסון זה היה אחד הגורמים לחוק שחייב כל ספינה להצטייד במכשיר אלחוט. אולם השפעתו של האלחוט הייתה אף גדולה יותר שכן רק בגלל האותות שנקלטו אנו יודעים את סיבת טביעתה של הטיטאניק. דוגמאות אחרות מציגת את הרדיו כמכשיר המדיום הראשון להמונים (שכן הטלגרף והטלפון נלקטים במקום בודד אחד) ואת השימוש הפוליטי הנרחב שנעשה בו במחמת העולם השנייה, הן בתעמולה הנאצית, והן בשידורי ה-BBC (ואי אפשר שלא להיזכר בסרט נאום המלך). הספר מדבר על ההבדלים המגדריים הכרוכים בתקשורת, החל מהעובדה שבעיקר גברים האזינו לרדיו (כשעוד היה רק עם אוזניות) ועד לכך שבעיקר נשים הועסקו במשרות הנחותות של מרכזניות. הספר מעודכן מאד ומתייחס בקצרה גם למאורעות הפוליטיים מהשנה האחרונה, מהשימוש הגובר בטוויטק ובפייסבוק ועוד.
הספר אינו אקדמאי, הוא אינו מציג השערות ומחקרים אלא מביא את הנתונים בצורה קצרה מתומצתת ונוחה מאד לקריאה, אולם יתרונו זה מהווה גם את חסרונו העיקרי הינו בכך שבמקומות רבים אינו מפורט מספיק. הוא מתאר את השלבים השונים במהפכה, תוך ציון מספר אירועים היסטוריים, אולם במקומות רבים יש הרגשה שהקורא היה שמח לקבל פירוט נוסף בגוף הספר, בהערות או לפחות ברשימה לקריאה נוספת בסוף הספר. רשימה כזו, ואף רשימת ביבליוגרפיה אינה מופיעה בספר והקורא נשאר עם טעם של עוד.

מהטלגרף עד המחשב
מהטלגרף עד המחשב


מהטלגרף עד המחשב
היסטוריה של אמצעי התקשורת
תמר אשורי
הוצאת רסלינג
2011
173 עמודים