יום שבת, 8 בדצמבר 2012

מדע וחנוכה

אין כמו חג החנוכה לקצת פעילות מדעית ולמספר ניסויים נחמדים באור, אש ונרות. כמובן שכל ניסוי הכולל אש חייב להיעשות בהשגחה של מבוגר.

הניסוי הראשון פשוט מאד, מדליקים נר בתוך קערת מים, מכסים את הנר בכוס ורואים שהמים בכוס עולים כלפי מעלה.


איך זה קורה? פשוט מאד. הנר הדולק חייב חמצן כדי לדלוק, בחדר יש הרבה חמצן אולם כאשר כיסינו את הנר בכוס כמות החמצן קטנה מאד. כאשר אין חמצן, הלחץ בתוך הכוס יורד ולכן המים המרגישים פחות לחץ ועולים בגובה ויש יותר מים בכוס (ופחות מים בקערה). כמובן שבשלב מסוים הנר ייכבה ואז המפלס יישאר יציב, גבוה בכוס ונמוך יותר בקערה.

בניסוי השני נבדוק את היחס בין החמצן לבין שאר הגזים באוויר. נשתמש בשני נרות בגבהים שונים ונכסה אותם בכוס. הנר העליון יכבה לפני הנר התחתון.



למה זה קורה? תוצרי השריפה פחמן-דו חמצני, חמים ולכן עולים כלפי מעלה (למרות שהם כבדים מהחמצן) החמצן יורד כלפי מטה ולכן לנר התחתון יש מעט יותר זמן בעירה. זו הסיבה שבמקרה של שריפה חלילה מומלץ לנסות לצאת מהאיזור המסוכן כמה שיותר קרובים לריצפה.

לניסוי השלישי צריך נר, שתי כוסות וסיכה או שתיים. חושפים נר משני קצותיו ומניחים אותו בשיווי משקל באמצעות הסיכה בין שתי כוסות. שימו לב, רוב הנרות הם חרוטים ולא גליליים ולכן נקודת שיווי המשקל אינה באמצע הנר, בכל מקרה אפשר להבעיר קצת מהנר בצד שהוא כבד יותר עד שמגיעים לשיווי משקל. הבעירה הלא אחידה משנה את נקודת הכובד של הנר וכך הוא מתנדנד, לפי השמועה אפשר אפילו להגיע לסלטה. ניסינו אולם הכוסות חסמו את הנר והוא נכבה. נסו ותהנו, כמובן השגחת מבוגר נדרשת.



יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

ירח קטן וגדול

הסבלנות משתלמת. לפני כחצי שנה פירסמתי מאמר על ירח בקירבה מירבית - פריגאה. ציינתי שם שאפשר לצלם את הירח ולהשוות לירח בריחוק מירבי - אפוגיאה. ההשוואה תאפשר לראות הבדל ניכר בגודל. הירח אמנם מגיע לנקודות הקיצון במסלול שלו מדי חודש, אבל לצורך השוואה מומלץ לצלם ירח מלא. הלילה הירח מלא ומרוחק והייתה לי הזדמנות להשלים את הניסוי. התוצאות מדברות בעד עצמן, הירח רחוק בעוד 50000 קילומטרים וגודלו הנראה קטן ב-15% לעומת הירח הגדול ביותר. הצבע הכתום של הירח הוא בגלל שהירח צולם בזריחתו. אם אתם חושבים שהירח כהה מעט יותר בחלקו העליון, אתם צודקים, הירח היה לקראת סיום של ליקוי חצי-צל, הכהות עדינה מאד ובקושי בולטת.
תמונה אחת שווה אלף מילים וזה נכון גם במקרה הנוכחי
ירח גדול וירח קטן
ירח גדול וירח קטן




יום שני, 1 באוקטובר 2012

וויאג'ר - אנרגיה בחלל

חללית צריכה כמה מקורות אנרגיה שונים. האנרגיה הראשונה נדרשת לתנועה בחלל עצמו. אמנם את רוב המהירות החללית מקבלת מהטיל שמשגר אותה ומכוכבי הלכת במסלולם (כפי שתיארנו במאמר הראשון בסדרה) אולם תיקוני מסלול נחוצים תמיד. אנרגיה נוספת נדרשת להפעלת המיכשור בחללית, מכשירי המדידה והתקשורת. במאמר זה נעסוק במקורות האנרגיה של וויאג'ר.
אפשר להביא אנרגיה מהבית, או לייצר אותה בחלל. המקור הראשוני לאנרגיה הוא סוללות, אולם סוללות הן מוגבלות ביותר, ובעיקר מתפרקות ומאבדות אנרגיה ודורשות טעינה כל הזמן. סוללות (ומצברים) נמצאים בשימוש לצורכי גיבוי, אולם בחללית כמו וויאג'ר שמתוכננת לפעול במשך שנים רבות, הן אינן מקור כוח אידיאלי. המקור השני הנפוץ ביותר הוא  פנאלים סולריים ההופכים את אור השמש לחשמל. פנאלים אלו יעילים מאד במשימות סביב כדור הארץ וכל לווין המקיף את כדור הארץ כולל לוחות כאלו. אולם, יעילות הפנאלים קטנה ככל שמתרחקים מהשמש ועוצמת האור יורדת. אם צדק מרוחק פי 3-4 מהשמש מאשר כדור הארץ, עוצמת האור היא רק 10% וצריכים פנלים ששטחם גדול פי עשר. משימת ג'ונו לצדק כוללת פנאלים סולריים בגדול 60 מ"ר! אולם חללית וויאג'ר שעדיין עובדת נמצאת במרחק הגדול פי 120 מכדור הארץ וכמובן שקולטים בשטח הגדול פי 10000 מקולטים "רגילים" אינם מעשיים כלל.
מקור כוח זמין וטוב צריך להיות אמין, יציב, זמין ולא פחות חשוב גם בטיחותי. דרישת הבטיחות חשובה שכן מקור הכוח מורכב בכדור הארץ ועשוי גם לחזור לכדור הארץ במקרה של תקלה (חומר רדיואקטיבי שהיה צריך להישאר על הירח, חזר לכדור הארץ בחללית אפולו 13). אולם על מנת לענות על הדרישות הראשונות יש להתפשר מעט בהיבט הבטיחותי ולעבור למקורות כוח גרעיניים. האפשרות הראשונה היא לייצר כורון אטומי בו יתבצע ביקוע אטומי בתהליך מבוקר בחלל. כורים כאלו נבנו גם בארה"ב וגם בבברית המועצות, אולם כיום הם נחשבים לא מספיק בטיחותיים. המקור השני לאנרגיה הוא ביסודות הפולטים קרינה באופן טבעי. איזוטופים מסוימים פולטים חלקיקים (אלפא ביתא או גמא) ומתפרקים לאט לאט ליסודות אחרים. פליטת החלקיקים מייצרת חום, וחום אפשר להפוך לחשמל. החסרון הוא שוב שאיזוטופים אלו הם כצפוי מסוכנים ורעילים ביותר ולכן הוגדרו תקנים מחמירים ביותר לטיפול בחומרים אלו. מקור אנרגיה זה מכונה RTG Radioisotope thermoelectric generator והוא נראה כך:
דוגמא למחולל RTG. ויקיפדיה

החומר הפולט קרינה הוא לרוב פלוטוניום 238 (לא אותו פלוטונים בו משתמשים בפצצות אטום) והוא עטוף בהמון שכבות הגנה... ככה נראה גוש פלוטוניום בודד המפיק חום (ובגלל זה הצבע האדום). חומר זה הוא המתאים ביותר לשימוש שכן זמן מחצית החיים שלו הוא 87 שנים והפליטה היא בעיקר של קרינת אלפא, חלקיקים שקל לעצור (מספיקה, יחסית, שכבת בידוד דקה מעופרת כדי לעצור אותם)
פלוטונים פולט אנרגיה ומתחמם
פלוטונים פולט אנרגיה ומתחמם. ויקיפדיה
תפוקת החשמל מקילו אחד של פלוטונים  היא בסך הכל 500 וואט, ולכן בחללית צריכים להיות מספר קילוגרמים של החומר. כמו כן, לכל חומר רדיואקטיבי יש זמן מחצית חיים, זהו זמן שאחריו מחצית מהחומר תתפרק ליסודות אחרים (שאינם פולטים קרינה). לכן את כמות החומר הדרושה יש לחשב לפי דרישות ההספק בסיום המשימה ובשעת השיגור יש עודף גדול של אנרגיה. בחלליות וויאג'ר (ובכל חללית אחרת המבוססת על RTG) יש ירידה קבועה בהספק החללית עקב התפרקות החומר.
לחלליות וואיג'ר לא נשארו הרבה ואטים. פחות ממאתיים. תחשבו אתם איך הייתם מנהלים את הבית שלכם עם כל כך מעט חשמל. ועם זה צריך להסתדר ורצוי עוד 10 שנים. לכן עכשיו מופעלות רק מעט מערכות (ראו המאמר השלישי בסדרה) המשמשות למדידות ומערכת התקשורת, עליה נרחיב במאמר הבא.


מאמרים קודמים בסדרה

וויאג'ר - המסע הגדול
וויאג'ר - התמונה האחרונה
מה וויאג'ר עושה היום


יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

רמת הגולן ופליאומגנטיזם

ברמת הגולן אפשר לראות תופעת טבע מעניינת. רוב רמת הגולן הינו שטח שהיה פעיל געשית בעבר. סלעי בזלת שהתמצקו (הפכו מנוזל למוצק) שמרו בקרבם תכונות מגנטיות שונות מהתכונות היום. קירוב מצפן לסלעים אלו יבלבל את המצפן שיצביע להרבה מאד מקומות אך לא לצפון. בסלעים מסוימים השינוי נגרם עקב מכת ברק מדוייקת.
צפו בסרטון המדגים את התופעה

סלע הפליאומגנטיזם
סלע הפליאומגנטיזם

המצפן מאבד את הצפון
המצפן מאבד את הצפון
לא חייבים להבין את התופעה אבל מאד מענין לעבור מאבן לאבן, ולראות אילו אבנים גורמות למצפן להשתגע ובאיזו צורה. ניתן גם למצוא מקומות שבהם המצפן פשוט ישתולל אפילו ללא תזוזה. אם המצפן שלכם הוא במכשיר הטלפון, כדאי לבצע קליברציה מחדש בסיום הפעילות.

הפארק מאד נוח לגישה ונמצא כקילומטר מזרחית מצומת האמיר (וסט) לכיוון מרום גולן. לאחר ביקור בפארק הסלעים חזרו לצומת האמיר. קק"ל הכשירה שם חניון מקסים, עם מתקני משחק לילדים, וגני פסלים, אחד מהם לזכרו של אסף רז. הילדים יהנו לשחק במתקנים ולעבור בין הפסלים, גם ארמונו הישן של האמיר נגיש ויש גם מעיין קרוב. שימו לב לא לחצות גדרות כלל עקב סכנת מיקוש ושטחי אימונים.
פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן

פארק עורבים רמת הגולן
פארק עורבים רמת הגולן


לאחר הפיקניק (בפינותיו האחרות של הצומת יש בית קפה ומרכז מבקרים) עלו להר בנטל. שמה תמיד נעים, בגובה 1200 מטרים הר בנטל הינו נקודת תצפית מרתקת, גם שם תוכלו להנות מפיסול משארית רק"ם, ומתצפית נפלאה לכל הכיוונים. מיקומו של קו הגבול ברור מאד. עד אליו הכל ירוק, וממנו והלאה הכל חום. וזאת למרות שמיד לאחר קוניטרה נראה מאגר מים ענקי בשטח סוריה ולכן מחסור במים אינו תירוץ. בהר עצמו, הילדים יתמוגגו מסיור בתעלות ובבונקרים וכדאי מאד להסביר להם ובהתאמה לגילם על אירועי הקרבות בגולן (עמדות מידע בבונקרים). נסו לתזמן את ההגעה לשעת השקיעה. עמק החולה כבר כהה כולו, אבל הר בנטל, כאלף מטר מעליו, עדיין מואר והשקיעות נהדרות.
קוניטרה החדשה
קוניטרה החדשה

שדות בגולן
שדות בגולן

גבול ישראל סורי
גבול ישראל סורי

גבול ישראל סורי
גבול ישראל סוריה - קל מאד לראות היכן עובר הגבול

שקיעה בהר בנטל
שקיעה בהר בנטל
להרפתקנים, המשיכו לכיוון אלוני הבשן, להר בני רסן, עליו נמצאות טורבינות הרוח, לצערי לפחות מחיצתן לא עובדות. שביל עפר עביר יוביל אתכם ממש למרגלות הטורבינות. אפשר לעמוד ממש מתחת ללהבי הענק, לשמוע את הווש ווש שלהם להביט למעלה ולראות איך הלהבים כמעט מגיעים אליכם. חוויה שונה למדי.

טורבינות רוח ברמת הגולן
טורבינות רוח ברמת הגולן

תמיד, אבל תמיד הסתכלו בעירנות, עולם החי של הגולן מגוון ביותר ובטיול האחרון ראינו: שועל, זאב, צבי, צבים, חסידות ועוד. לצערנו ראינו גם חזיר בר דרוס. גם בשיט קיאקים, התבוננו בגדות וחפשו את הצבים. רוב האנשים לא שמים אליהם לב בכלל אבל הם שם.
צב מים
צב מים

חסידה
חסידה


יום שני, 3 בספטמבר 2012

מה וויאג'ר עושה היום

במאמרנו הקודם, עסקנו בצילום האחרון של חללית וויאג'ר. לכאורה לאחר צילום זה שסימן את סופו של המסע הגדול, היה אפשר לחגוג ולציין סיום מוצלח ביותר של המשימה, לכבות את השאלטר בחדר הבקרה ולתת לחלליות להמשיך בדרכן לכוכבים אחרים בשלווה (יקח להן כמה עשרות אלפי שנים להגיע), אולם עקב כך שמצב החלליות היה באופן כללי טוב (לאחר 15 שנות עבודה, ומפגשים קשים עם שדות מגנטיים, בעיקר של צדק) ומיקומן הרחוק ביותר במערכת השמש (וויאג'ר 1 כבר עקפה את חללית פיוניר 10 שממילא לא תפקדה) אפשר לנצל חלק מהמיכשור לטובת מחקרים נוספים, ומאחר וכל סיום מהווה התחלה חדשה, סיומו של המסע הגדול התחיל את המשימה הבין חללית.
ייתכן ושמעתם בחדשות כי החללית קרובה לגבול מערכת השמש, או עומדת לצאת ממערכת השמש, או שכבר יצאה ממערכת השמש. הדברים לא מאד מדויקים ותלויים כמובן בשאלה איפה בכלל נגמרת מערכת השמש? לשאלה זו כמה אפשרויות לתשובה. אם נניח שמערכת השמש נגמרת במקום שאין כבר יותר גופים המסתובבים סביב השמש, הרי שחלליות וויאג'ר אפילו לא קרובות לגבול. גם חגורת קויפר בה נעים גופים דמויי פלוטו, ובודאי עננת אורט המרוחקת עוד יותר, הן חלק ממערכת השמש. מבחינה גרויטציונית ההערכה היא כי גודלה של מערכת השמש, מגיע לכדי שנת אור אחת!
ההגדרה היותר נוגעת לעניננו היא גבול השדה המגנטי של מערכת השמש. השמש, ככוכב פעיל גרעיני, מחוללת שדה מגנטי חזק, השדה נע כולו עם השמש (במהירות עצומה של 200 קילומטר בשנייה ביחס לגלקסיה), כאשר בכיוון תנועתה של השמש הוא נדחס פנימה ואילו מאחורי השמש הוא משתרע הרבה לאחור (ראו בתמונה). החלקיקים הטעונים הנפלטים מהשמש (והם גם הגורמים לתופעת הזוהר בקטבים) נעים במהירות רבה כאשר שום דבר לא עוצר אותם, עד המקום בו הם נתקלים בחלקיקים אחרים הבאים ממקומות אחרים. החלקיקים הבאים מהשמש מכונים רוח השמש, החלקיקים הבאים מהחלל מכונים רוח החלל, והמחקר מנסה להבין מה קורה כאשר שתי רוחות אלו פוגשות אחת את השנייה (השימוש במילה רוח הוא לצורכי אילוסטרציה). איזור מפגש זה הוא המכונה, גבול מערכת השמש, ככל שהדברים נוגעים לחלליות וויאג'ר. האזור הוא דינמי ומשתנה וגודלו מיליארדים טובים של קילומטרים. לא יודעים בדיוק איפה הוא מתחיל, לא יודעים בדיוק איפה הוא נגמר, אבל יודעים שחללית וויאג'ר 1, קרובה מאד (יחסית) לשם. המינוחים הלועזיים רבים ומבלבלים ונוותר עליהם (ראו באיור למטה), אולם עכשיו וויאג'ר 1 נמצאת באיזור בו רוח השמש כבר מאטה ומפעם לפעם מגלים חלקיקים רבי עוצמה שמקורם אינו במערכת השמש (מסיגי גבול?).
וויאג'ר - המשימה הבין כוכבית
וויאג'ר - המשימה הבין כוכבית מקור: נאסא
באיור: מערכת השמש עם הפלנטות הגדולות היא העיגול הפנימי בסגול (כפי שאמרנו יש גם גופים שסובבים סביב השמש, הרחק משם) אטמוספירת השמש Heliosphere ענקית ומשתרעת מיליארדי קלומטרים אחורה ונמצאת בהתנגשות מתמדת מקדימה (זהו גל ההלם העובר בחלל שמערכת השמש כולה מייצרת). שתי החלליות נמצאות באיזור ביניים Heliosheath כאשר מקווים כי לפחות חללית וויאג'ר 1 תצליח להגיע לקצה שלו ולמפגש האלים עם רוח החלל.

אז מה שוויאג'ר עושה עכשיו הוא בעקרון מירוץ נגד הזמן, תאי הכח שלה (ובשאלת החשמל למערכות נעסוק במאמר נפרד) יכולים להחזיק מעמד עוד תקופה לא ידועה של 10-15 שנה. על מנת להאריך את משך החיים כובו כל המכשירים זוללי החשמל (תפוקת החשמל כיום היא מאות וואטים בודדים) והושארו רק מערכות חיוניות, מערכת התקשורת, בלעדיה כל מערכת אחרת היא חסרת משמעות, והמערכות למדידות המגנטיות הבודקות את עוצמת וכיוון החלקיקים. וויאג'ר 1 נמצאת כיום במרחק של 121 י"א (יחדיה אסטרונומית - המרחק בין השמש לכדור הארץ בערך 150 מיליון קילומטר) ובמהירות של 17 קילומטר לשנייה היא מתרחקת 3.6 י"א כל שנה. תוך עשר שנים היא תהיה במרחק של 150 י"א ואם היא תמשיך למדוד ולנטר את השדה המגנטי של השמש, נוכל ללמוד מכך רבות. למעשה וויאג'ר היא המעבדה הקידמית של האנושות. חובבי המד"ב עשויים לדמיין חללית שמתוכננת כך שתמשיך לפעול עשרות אלפי שנים וכך בעוד כמה עשרות אלפי דורות נוכל לקבל תמונות מכוכבים אחרים.


אתר משימת וויאג'ר - בו תוכלו לראות כל שנייה איך מרחק החללית גדל
מאמרים קודמים בסדרה
וויאג'ר - המסע הגדול
וויאג'ר - התמונה האחרונה


יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

וויאג'ר - הצילום האחרון

משפחות תמיד אהבו להצטלם ביחד. אבל משפחה אחת קשה לצלם. ככה זה כשהמרחקים בין האחים יכולים להיות מעל 5 מיליארד קילומטר ואין סיכוי שהם יתקרבו. צלם מיומן יצטרך להתרחק מאד בשביל להצליח לראות את כולם. זה היה המצב המערכת השמש אולם לקראת סיום המסע הגדול של וויאג'ר הסתבר שהיא יכולה להיות צלם מצוין ושהיא נמצאת בדיוק במקום המתאים. כפי שאתם זוכרים היו שתי חלליות וויאג'ר כמעט זהות, אבל במסלולים שונים. לביצוע הצילום נבחרה וויאג'ר 1 מהסיבה הפשוטה שהמיקום שלה היה טוב יותר. וויאג'ר 1 עזבה את מישור המילקה (אותו מישור בו סובבים כל כוכבי הלכת את השמש) כבר בשבתאי והייתה מספיק גבוהה מעליו בשביל זוית צילום מיטבית. וויאג'ר 2 עזבה את המישור רק לאחר נפטון והייתה עדיין קרובה אליו ובזווית פחות טובה.
אלו התמונות האחרונות של החללית (של שתיהן). ב-14 לפברואר 1990 החללית הופנתה לעבר השמש (בניגוד למכונית או מטוס - הפניית החללית לא משפיעה על כיוון תנועתה) ולקחה תמונה משפחתית של מערכת השמש שנראית כך.
פורטרט מערכת השמש - וויאג'ר 1
פורטרט מערכת השמש - וויאג'ר 1

טוב, אז זה לא בדיוק מה שציפיתם ועכשיו נתחיל לנתח מה רואים. הריבועים האפורים הם משטחי התמונות שנלקחו. היה צורך ביותר משישים תמונות כדי לכסות את כל המשפחה, וכמו בהרבה צילומים משפחתיים תמיד מישהו חסר. הפעם המישהו הזה היה כוכב חמה (קרוב מדי לשמש) ומאדים (החללית לא הצליחה למצוא אותו עקב אור השמש שהפריע), גם פלוטו, שבאותו זמן היה  קרוב יותר לשמש מאשר נפטון וגם חבר מכובד במשפחת כוכבי הלכת לפני שגורש למעמד זוטר של כוכב לכת ננסי, לא בתמונה (חיוור מדי ולא היה אפשר לראות אותו), אולי כמעין נבואה על גורלו העגום.

בתמונות רואים אותיות שמייצגים את כוכבי הלכת, ותמונות בודדות שלהם. אפשר בקושי רב לראות מספר פרטים על צדק ואת הטבעות של שבתאי. אוראנוס ונפטון נראים הרבה יותר גודלים מפני שהם יותר קרובים אבל בעיקר בגלל שהם נמרחו בצילום שלקח 15 שניות. את השמש לשם השוואה צילמו במהירות הגבוהה ביותר האפשרית 1/125 של שנייה ועם הפילטר הכהה ביותר שהיה בנמצא. אור השמש כל כך בהיר שברוב התמונות רואים אור מפוזר. המצלמה בקושי הצליחה לקלוט את כדור הארץ. גודלו פחות מפיקסל והתמונה שמראה רק אותו, זכתה לכינוי האייקוני הנקודה הכחולה החיוורת The pale blue dot על ידי קארל סאגאן
Pale Blue Dot
כדור הארץ - הנקודה הכחולה החיוורת

לאחר תמונה זו המצלמות כובו. אין עוד מה לצלם ומצלמה פועלת מבזבזת אנרגיה. לוויאג'ר מכשירים אחרים הדורשים את מעט האנרגיה שנשארה לכמה שיותר זמן, אבל תמונה אחרונה זו מהווה סיום מושלם למשימת המסע הגדול.

מאמרים קודמים בסדרה
וויאג'ר - המסע הארוך מכולם

יום שישי, 10 באוגוסט 2012

וויאג'ר - המסע הארוך מכולם

חלליות וויאג'ר, כשמן כן הן. מסען בחלל הוא הרחוק ביותר שהיה אי פעם והוא גם יימשך עוד אלפי שנים. לרגל ציון 35 שנה לשיגור החלליות נקדיש סדרת מאמרים שיבחנו היבטים שונים במשימות על פני תקופת זמן של כשישים שנה. זהו הפרוייקט ארוך הטווח ביותר של נאסא והותיק ביותר שהינו פעיל. במאמר הראשון נבחן מעט רקע היסטורי על המשימות.

כאשר רק הוחל לתכנן את וויאג'ר, היו הרבה סימני שאלה, הידע על מערכת השמש היה שברי אחוזים מהידע שיש היום. פרטים רבים על ענקי הגזים ובפרט על אוראנוס ונפטון לא היו יודעים כלל וחלליות הגיעו בסך הכל לשכנים הקרובים שלנו: ירח, נוגה ומאדים.
הבעיה הראשונה והעיקרית במסעות בחלל היא המרחקים הארוכים. צריך הרבה זמן בשביל לעבור אותם וגם במהירויות גבוהות, המרחקים פשוט עצומים מדי. לשלוח משהו לשולי מערכת השמש הה פרוייקט בלתי אפשר בהתחשב בכמויות הדלק האדירות הדרושות.
עד שמישהו, אחד או יותר (ויש מעט מחלוקת למי בדיוק מגיע הקרדיט על המחשבה ועל היישום שלה ולכן לא נרשום שמות), חשב על רעיון מדהים. לא צריך כלל להגיע לנפטון. מספיק להגיע בזווית הנכונה לצדק. כח המשיכה האדיר של צדק יאיץ את החללית אולם אם היא תגיע במהירות מספיק גבוהה, היא תוכל להתרחק מצדק מבלי שאותה תאוצה תהפוך לתאוטה ותרסק אותה (או תכניס אותה למסלול) סביב צדק. מהירותה לאחר המפגש עם צדק תהיה גבוהה הרבה יותר ותקצר מאד את זמן ההגעה לתחנה הבאה. לאחר מכן אפשר לעשות את אותו תרגיל בשבתאי ולאחר מכן באוראנוס והנה הגענו לנפטון בזמן סביר.
חישובים מסובכים במיוחד (ותזכרו שכח המחשוב העולמי בתחילת שנות השישים, היה מגוחך, בהשוואה לימינו, בערך מיליארדית ואף פחות) הראו שקומבינציה של כוכבי הלכת ומיקומם היחסי של צדק, שבתאי, אוראנוס ונפטון, בסוף שנות השבעים תתאים מאד למסע מסוג זה (קומבינציה שתחזור שוב רק בעוד עשרות שנים)!
תוכנית אפולו כבר הייתה לקראת סיום. נאסא זנחה במעט את תוכניותיה הפלנטאריות והתרכזה בעיקר בתוכנית מעבורות החלל, וקבוצה קטנה בתוך JPL, המעבדה להינע סילוני, התחילה ליזום ולקדם את הרעיון של "המסע הגדול". חלליות שיגיעו לצדק ולשבתאי לאוראנוס ולנפטון. אמנם כבר חלליות פיוניר עשו זאת (צדק ושבתאי) אולם החלליות החדשות יגיעו רחוק יותר וכמובן עם ציוד ויכולת ניסויית גבוהה בהרבה.
מאחר ונתונים רבים על צדק ועל שבתאי לא היו ידועים כלל, תוכננו שתי משימות. וויאג'ר 1 וויאג'ר 2, כאשר המשימה של הראשונה תהיה להגיע קצת יותר מהר לצדק, לבצע מדידות רבות שם ולבחון את אפשרות ההגעה לשבתאי (ולבצע שם את אותן מדידות). הנסיון שיצטבר ממסלול זה, והמדידות המדויקות יותר של השדה הגרביטציוני ישמשו את החללית השנייה שתגיע כעבור כמה זמן לאותם כוכבי לכת ממש. כזכור, היה צורך לשגר את שתי החלליות באותו זמן עקב הסידור המיוחד של כוכבי הלכת שלא היה חוזר על עצמו, ובוודאי שלא היה זמן לחכות עד שהנתונים יהיו בידינו ולשגר אז את החלליות השנייה. הנחת עבודה הנגזרת מכך, היא שהחלליות צריכות להיות גמישות מאד ובעלות יכולות לקבל שינויים ועדכונים מרחוק.
בפועל וויאג'ר 2 שוגרה ראשונה ב-20 לאוגוסט 1977 וויאג'ר 1 שבועיים לאחר מכן 5 לספטמבר 1977 (במהירות מעט גבוהה יותר, והשיגה תוך זמן קצר את אחותה) ובכך החל באופן רשמי המסע הארוך, הגדול, והרחוק מכולם.

וויאג'ר
וויאג'ר - דגם



יום שני, 30 ביולי 2012

קוריוסיטי

משימת החלל קוריוסיטי עומדת לנחות בשבוע הבא (6 באוגוסט בבוקר) על המאדים. הנחיתה מהווה סיום השלב הראשון של המשימה, ההגעה למאדים ולאחריה תתחיל משימת המחקר המדעית עליה נרחיב בפעם אחרת. בכל משימה יש הרבה רגעים קריטיים אבל הנחיתה היא קריטית במיוחד. הכל קורה מאד מהר, לנו בכדור הארץ אין מושג מה קורה וכמובן שאין יכולת להשפיע והכל חייב לתקתק כמו שעון שוויצרי משומן היטב.
קוריוסיטי, רכב מחקר משוכלל וגדול, המריאה ב-26 בנובמבר 2011. גם במסע הארוך למאדים היו פעולות רבות, ובעיקר תיקוני מסלול כאלו ואחרים, אולם אותם היה אפשר לתקן במידת הצורך. כעת קוריוסיטי, שכבר עברה למעלה מחצי מיליון קילומטרים (והתרחקה  240 מיליון קילומטרים מכדור הארץ) מגיעה למאדים במהירות של 20000 קילומטר בשעה ועליה תוך 7 דקות בלבד להגיע למהירות אפס ולנחות כמה שיותר קרוב ליעד. איך עושים את זה? משתמשים בכל מה שיש: אטמוספירה, מבערים, מצנחים, סכינים מכ"ם ועוד.

נחיתת קוריוסיטי
נחיתת קוריוסיטי. מקור: נאסא

בשלב ראשון נותנים לאטמוספירה הדלילה (מאד) של מאדים לעשות את העבודה. לקוריוסטי מגיני חום, בדומה לחלליות סויוז ואפולו, ואפילו במאדים הטמפרטורה תגיע ל-1600 מעלות.










שלב זה יאט את החללית למהירות של 1600 קמ"ש בלבד ובגובה 12 קילומטר ייפתחו המצנחים. זהו המצנח הגדול ביותר המתוכנן למהירות על-קולית. משקלו קרוב לחמישים קילו וגודלו העצום נדרש בגלל דלילות האטמוספירה מחד והמהירות האדירה מאידך.








המצנח יאט את החללית למהירות של 500 קמ"ש בלבד, ובזמן הזה מגן החום ייפרד ויחשוף את הרכב מתחתיו. זה יקרה בגובה 9 קילומטר. באותו רגע אפשר גם להפעיל מצלמה שתצלם את הנחיתה (כלומר את הקרקרע המתקרבת). רקטות יפעלו על מנת להאט עוד את החללית. הרקטות פועלות כלפי מעלה (בכיוון המראה) ופרט להאטה תפקידן לשמור על כל החבילה ישרה ומאוזנת.






ככה במשך כמה דקות עד מהירות של 110 קמ"ש.




 כאשר החללית מגיעה למהירות של 4 קמ"ש בלבד, מנוף מיוחד מוריד אותה מתוך הקונכיה ששמרה עליה.










הרקטות של שלב הנחיתה עדיין פעילות. במהירות 0 קמ"ש, קוריוסיטי נוחתת ולאחר שנייה וחצי, מטענים מיוחדים חותכים את הכבלים. שלב הנחיתה, שהרקטות שלו ממשיכות לפעול, משנה כיוון, ממריא ומתרחק מאד מהרכב.








בשלב הזה נצטרך להמתין כמה דקות מורטות עצבים בשביל לדעת האם הכל הצליח. אפילו במהירות האור לתשדורות מהמאדים יקח עשרים דקות להגיע לכדור הארץ. אין דרך לבדוק מה קורה, אין אפשרות לתקן. עשרות תכנונים, חצי מיליון שורות קוד, 76 אביזרים פירוטכניים ואפס מקום לשגיאות. כמו שאמר ג'ין קרנץ FAILURE IS NOT AN OPTION!








הנה תרשים אחר המציג את הנחיתה
נחיתת קוריוסיטי
נחיתת קוריוסיטי. מקור: נאסא

אבל למה להסתבך בתמונות כשהחברה הטובים של נאסא עשו סרטון הדמיה שמראה בדיוק מה הולך לקרות?


לאחר הנחיתה הרכב נכנס למצב של בדיקות ומתחיל לנהל תשדורות איטית ורצופה עם כדור הארץ, ובעיקר מתבצעות בדיקות מרובות. רק לאחר שהן מסתיימות, אפשר להתחיל במשימה על המאדים!
בהצלחה!

לעמוד המשימה באתר נאסא עם שפע עצום של חומרים המקום הטוב ביותר להתחיל הוא הערכה הזו - כמה עשרות עמודים המקיפים את כל נושאי המשימה ורקע כללי על מאדים.

יום רביעי, 18 ביולי 2012

סיכום התכסות צדק

התכסות צדק לא איכזבה. עקב הלחות לא היה אפשר להשאיר את הציוד פתוח ולכן כל מלאכת ההרכבה החלה בשלוש לפנות בוקר. כבר אז ראו בעין בצורה יפה מאד את צדק ליד חרמש הירח כאשר המרחק ביניהם כל הזמן קטן! לאחר קצת זמן גם נוגה זרח והצטרף לחגיגה. התצפית בוצעה עם שני טלסקופים, כאשר לאחד חוברה מצלמה, והשני שימש לתצפית ויזואלית. התוצאות לפניכם
התכסות צדק
התכסות צדק
והנה הוידאו:



אבל לא לדאוג, לאחר כשעה צדק חזר מהצד השני (למעשה, הירח הוא שזז)
התכסות צדק
התכסות צדק
ולסיום תמונה של צדק והירח כאשר נוגה למטה. תמונה זו צולמה כבר בדמדומים לפני הזריחה.
הירח נוגה וצדק
הירח נוגה וצדק



יום ראשון, 24 ביוני 2012

התכסות צדק

התכסות היא כינוי לאירוע בו גוף שמימי מכסה גוף שמימי אחר ומסתיר אותו. התכסות של השמש בירח היא ליקוי חמה וגם המעבר של נוגה הוא סוג של התכסות.
בחודש יולי 2012 תהיה התכסות של כוכב הלכת צדק בירח. גם הירח וגם כוכבי הלכת נעים בערך באותו מישור, המילקה (אקליפטיק), ואכן מיד חודש יש התקבצות בין הירח לבין כל אחד מכוכבי הלכת, אולם לרוב המרחק הוא כמה מעלות. בהתכסות, הירח מסתיר את כוכב הלכת לפרק זמן שאורכו המקסימלי הוא כשעה (הזמן בו לוקח לירח לעבור מרחק השווה לקוטרו הזוויתי). התכסויות יכולותת להיות כמובן גם קצרות יותר תלוי במיקום המעבר של הירח. גם כוכבים (וצבירים) מתכסים על ידי הירח, ובמיוחד הפלאידות M45 וצביר הכוורת או האבוס M44 בסרטן, וכוכב אנטרס. הצפייה בהתכסות אפשרית גם ללא טלסקופ אולם המראה של כוכב לכת נעלם מאחורי הירח (וצץ מחדש) הוא מרהיב.

התכסויות גם יכולות לתרום לתגליות מדעיות ממשיות. בהתכסות של כוכב על ידי כוכב הלכת נפטון, המדענים שמו לב שהכוכה מהבהב כמה פעמים, נעלם מאחורי נפטון ואז מהבהב שוב אותו מספר פעמים. ההשערה הייתה כי גם לנפטון יש טבעות (בדומה לשבתאי) שגרמנו להבהובים (מאחר וגם הטבעות הסתירו חלקית את הכוכב). ההשערה התאמתה כאשר חלליות וויאג'ר 2 הגיעה לנפטון וצילמה את הטבעות.


זמני התכסות צדק וירחיו
תאריך 15/7/2012 (מוצאי שבת, הלילה בין שבת לראשון ובין ה-14 ל-15).
תחילת ההתכסות: 4:03
סיום ההתכסות: 5:06

כמובן שגם ירחיו הגדולים של צדק יתכסו ויתגלו.
כדאי לקום מוקדם.
תמונות אילוסטרציה:
התכסות צדק בירח - אילוסטרציה

למאמר על התכסות נוגה

יום שלישי, 12 ביוני 2012

חידת פרלמן

הספר חידת פרלמן בהוצאת ספרי עליית הגג, הינו ביוגרפיה לא שגרתית מכמה בחינות. מושא הספר, הינו אדם חריג, אפילו לגבי מתמטיקאי, והביוגרפיה עצמה לא כללה אפילו שיחה אחת איתו. גרגורי פרלמן. מתמטיקאי רוסי, שהצליח לפתור ולהוכיח את השערת פואנקרה (שלמרבה המזל אין דום צורך להבין אותה כדי להינות מהספר), מסתגר מזה כמה שנים וקשה לנהל איתו שיחה. גם את הכיבודים והפרסים שהוצעו לו על פתרון הבעייה (אותו פירסם באתר אינטרנט ולא בכתב עת מבוקר, כמקובל) הוא מסרב בעקשנות לקבל, ולמעשה, כרגע, עומד לזכותו סך של מיליון דולר, כפרס על פתרון ההשערה שהוא אינו מקבל וגם לא הודיע אם ואיזה שימוש אחר הוא מעונין לעשות בכסף.
הספר נכתב על ידי מאשה גסן, שהיא עיתונאית וסופרת אולם גם מתמטיקאית בהכשרתה והוא מתאר את המתימטיקה ברוסיה ואת גרגורי פרלמן מילדותו ועד היום. באופן לא מפתיע, רבים מאד מהמתמטיקאים המוזכרים בספר (כולל פרלמן עצמו וגם הסופרת) הינם יהודים. אחותו של פרלמן גרה בארץ (וגם היא ד"ר למתימטיקה) וגרגורי ביקר בישראל בעבר אולם כאמור, כיום קשה ליצור איתו קשר.
החיבור בין העולם האקדמי (והריבים האקדמאים), לבין רוסיה הקומוניסטית בה גדל גרגורי, לבין גאונות יוצאת דופן, היא זו שעושה את הספר של מאשה גסן למרתק


חידת פרלמן
סיפור על גאון ועל פריצת הדרך המתימטית של המאה
מאשה גסן
ספרי עליית הגג
תשע"ב 2012
263 עמודים

יום רביעי, 6 ביוני 2012

מעבר נוגה - תמונות וסיכום

מעבר נוגה התחיל כבר בשלישי בערב כאשר הטלסקופ וכל הדברים הנחוצים לקיום התצפית הוכנו וסודרו מראש. בערב החלו חששות עקב עננות וגם בלילה מצב העננים היה מטריד. בבוקר עצמו, התמקמתי לקראת הזריחה במקום גבוה על מנת לראות את הדקות הראשונות של זריחת השמש. מצב העננים היה נראה בעייתי לתחילת התצפית אולם היה צפוי שהעננים יתפוגגו במהירות.
את התצפית התחלתי דווקא בצילום נחמד של הירח הכמעט מלא
ירח כמעט מלא
ירח כמעט מלא
לאחר מכן התמקמתי על גג ואכן היה נראה שנתוני הפתיחה של התצפית אינם טובים. זה היה מצב האופק המזרחי דקות לפני הזריחה.

שמי המזרח מכוסים עננים
שמי המזרח מכוסים עננים
 אבל במהרה היה נראה איזור בהיר יותר מבין העננים איזור ממנו השמש זורחת. כיוון מהיר של המצלמה לאיזור זה הניב את התמונה הפנטסטית הבאה. השמש בצבעי ורוד עזים, נוגה ככתם ברור וענק על השמש, הבנינים הקרובים והאנטנה, וגם השמש עצמה מוסתרת על ידי קו בנינים. גם מעל השמש ניתן להבחין בשכבת עננים נוספת

מעבר נוגה בזריחה
מעבר נוגה בזריחה

הנה הגדלה של השמש בתמונה הקודמת, תמונה המזכירה סרטי מדע בדיוני
מעבר נוגה בזריחה
מעבר נוגה בזריחה
כמה דקות לאחר מכן השמש כבר חצתה את קו העננים העליון ואז היה אפשר לצלם (עדיין ללא פילטר) את התמונה הבאה. בגלל הגובה הנמוך של השמש, נוגה נראה ככתם מעוות ולא כעיגול חלק. מתחת לנוגה נראה בבירור כתם שמש. התמונה הזכירה לי את אפוקליפסה עכשיו.
מעבר נוגה בזריחה
מעבר נוגה בזריחה


עזבתי את הגג לכיוון מיקום התצפית שארגנתי בגבעת שמואל, והקמתי את עמדת התצפית. כבר בשעה שש בבוקר התחילו אנשים להגיע, הסתכלו, שאלו שאלות, שמעו הסברים, ניסו לראות בעזרת משקפי ליקוי (והצליחו! לא הייתה שום בעיה לראות את נוגה ללא הגדלה כלל). רבים גם ניסו לצלם דרך הטלסקופ או בשימוש במצלמה שלהם עם פילטרים שלי.


תצפית מעבר נוגה בגבעת שמואל
תצפית מעבר נוגה בגבעת שמואל
 לאחר מכן צילמתי תמונות סטנדרטיות של נוגה, מפעם לפעם היו עננים שהוסיפו מעט לתמונות. נוגה נראה בבירור מתקרב לדיסקת השמש וכמו כן אפשר לראות כתמי שמש רבים (אבל קטנים).

המעבר הגיע לתחילת הסוף Internal Egress, כאשר נוגה משיק לעיגול השמש. מאד קשה לראות את הרגע המדויק. בנוסף, אפשר לראות מעין מריחה קלה של הצבע השחור שאינו עיגול מושלם. בין היתר היה אפשר לראות הילה מעט בהירה יותר ודקה מאד מאד סביב נוגה. זוהי האטמוספירה של נוגה והאור הבור דרכה בהיר מעט פחות מהשמש
סיום מעבר נוגה
סיום מעבר נוגה
התצפית כולה ארכה שעתיים והגיעו לראות קרוב ל-100 איש. חלק מהאנשים גם נשארו זמן רב על מנת לראות את התזוזה של נוגה על פני דיסקת השמש. התצפית הייתה באווירה טובה ונעימה וכל המשתתפים נהנו מאד.


סרטון וידאו המראה את זריחת השמש תוך כדי מעבר נוגה... מומלץ


יום שלישי, 5 ביוני 2012

מעבר נוגה

מעבר נוגה (בלועזית Venus Transit) הינו אירוע בו נוגה עבור על פני השמש. צופה מכדור הארץ, המצויד באמצעים מתאימים יראה עיגול שחור קטן על פני השמש. התופעה מזכירה ליקוי חמה בזעיר אנפין, אולם בגלל גודלו הקטן של נוגה, דורשים מכשירים מדויקים מאד, על מנת לראות את הירידה בעוצמת אור השמש.

מעבר נוגה
מעבר נוגה. תמונה מ-2004 יאן הרולד ויקיפדיה


מתי יהיה מעבר נוגה הבא
מעבר נוגה יהיה האירוע האסטרונומי המשמעותי ביותר של שנת 2012 והוא יחול בתאריך 6/6/2012. מעברי נוגה הינם נדירים ביותר. הם באים לרוב בזוגות של שני מעברים תוך שמונה שנים ולאחריהם הפסקה ארוכה של למעלה מ-100 שנה. המעבר הקודם היה בשנת 2004 והמעבר הבא יהיה בשנת 2117!.
מעבר נוגה
מעבר נוגה 2012 מקור: נאסא

מאיפה אפשר לראות את מעבר נוגה
מעבר נוגה ייראה כמעט מכל העולם כאשר רק דרום אמריקה, ורוב אפריקה לא יוכלו לראותו כלל. בתמונה למעלה ניתן לראות את האיזורים הירוקים בהם יהיה אפשר לצפות במעבר כולו. האזורים הצהובים יראו רק חלק מהמעבר ובאיזורים האדומים לא יראו כלל את המעבר. בישראל המעבר ייראה מאמצעו כאשר השמש תזרח ועד סופו. בארצות הברית, המעבר ייראה רק בתחילתו עד שהשמש תשקע (המעבר בארצות הברית יהיה בתאריך 5/6/2012). מומלץ לצפות במעבר החל מהזריחה.


צפייה בטוחה במעבר נוגה 
איך צופים במעבר נוגה? חשוב לזכור שלמעשה אנו צופים בשמש ולכן יש לנקוט בכללי זהירות. צפייה ישירה בשמש אסורה. מיד לאחר הזריחה ובמשך שאר המעבר, חל איסור חמור להביט בשמש בעין או במכשיר אופטי. מבט בשמש עלול לגרום לנזק תמידי עד כדי עיוורון! שימוש באמצעים מאולתרים, פילמים, דיסקטים וכו' מסוכן. יש להצטייד במשקפים מיוחדים המתאימים גם לליקוי שמש.

על מנת לצפות באירוע מומלץ להצטרף לתצפיות מאורגנות. מועדי התצפיות ומיקומן יתפרסמו לקראת האירוע ובהם יעשה שימוש בטלסקופים מיוחדים המתאימים לצפייה בשמש. צפייה עצמאית אפשרית אך ורק באמצעות משקפיים מיוחדים של ליקוי חמה (ורק בהם - אסור בהחלט להשתמש עם משפקים אלו בציוד נוסף כגון משקפות). אפשרות נוספת היא לראות את המעבר בשידורי וידאו חיים ממקומות שונים בעולם ומישראל.

היסטוריה של מעבר נוגה
מעבר נוגה נצפה לראשונה בשנת 1639 על ידי אסטרונום אנגלי בשם ג'רמיה הורוקס. הורוקס היה אסטרונום צעיר מאד ובהיותו בן 19 חישב באמצעות נתונים של קפלר את מסלול נוגה. קפלר חישב כי מעבר נוגה על פני השמש יקרה כבר ב-1631, אבל חישוביו היו מאד לא מדויקים ולא הראו לו שהמעבר כלל לא יהיה אפשרי לצפייה מאירופה. מסיבה זו אף אחד לא צפה במעבר זה. קפלר לא צפה מעבר ב-1639. הורוקס חזה את המעבר שהתרחש ב-24/11/1639 (לפי שיטת התאריך האנגלית שטרם תוקנה באותו זמן!) רק חודש לפני המעבר וזמן ההתארגנות הקצר לא איפשר לו לשלוח הוראות צפייה לאמריקה, שם התנאים היו טובים לצפייה הרבה יותר. למרות זאת, הורוקס הצליח לצפות במעבר והיה הראשון שעשה זאת, ביחד עם הורוקס צפה גם וילאים קראבטרי, ידידו האסטרונום. התצפית איפשר את מדידת הגודל של נוגה ביחס לשמש בצורה מדויקת וכתוצאה מכך לחישוב מרחקו של כדור הארץ מהשמש, מרחק המוכנה יחידה אסטרונומית, לערך של 100 מיליון קילומטר. אמנם ערך זה עדיין נמוץ ב-50% מהערך המקובל כיום, אולם הוא היה גבוה פי 4.5 מהערך אליו הגיע קפלר ונחשב בזמנו לגבוה בצורה מדהימה (באותה תקופה כל כמה עשרות שנים, התגלו ממצאים חדשים שהגדילו עוד ועוד את היקום. הגודל המחושב כיום של היקום, היה נחשב לאבסורדי ובלתי עולה על הדעת במאה ה-15). בשנים 1761 ו-1769, המעברים הבאים, צפו רבים במעברים מקומות שונים בעולם. מדידה מדוקית של הזמנים, איפשרה לקבוע מרחק מדויק עוד יותר של היחידה האסטרונומית, לערך הקרוב לימינו. אחת התצפיות המפורסמות ב-1769 היא של קפטן קוק שצפה במעבר ליד טהיטי. בספרים המופיעים תוכלו למצוא מידע נוסף רב על מעברי נוגה.

מדוע מעבר נוגה נדיר כל כך
כדי שיהיה מעבר, נוגה צריך להיות בדיוק בין כדור הארץ לבין השמש. מיקום כזה אינו נדיר ומתרחש אחת לשנה ושבעה חודשים. אולם בדומה לירח, גם מישור ההקפה של נוגה שונה במעט ממישור ההקפה של כדור הארץ, ולכן כמעט בכל הפעמים נוגה עובר מעל או מתחת לשמש (מאותה סיבה אין ליקויים בכל חודש). הערכים של זמני הסיבוב, עם נטיית המישור של נוגה גורמים לכך שהאירוע נדיר.

מעבר מרקורי
כמו נוגה, גם מרקורי יכול לעבור על פני השמש. מרקורי קטן בהרבה, אולם האפקט דומה. מעברי מרקורי אינם נדירים כל כך אך גם אינם סדירים. יכולות לעבור 3.5 עד 16 שנים בין מעבר למעבר. מעבר מרקורי הבא יהיה ב-2016.

תצפית על מעבר נוגה
תצפיות במעבר נוגה יתקימו במספר מוקדים בארץ. בגבעת שמואל תתקים תצפית בטוחה במעבר נוגה בחניון התחתון של המתנ"ס, ליד הספריה (כניסה מרחוב בן גוריון מול בית מספר 19) בין השעות 6:00-7:30 בבוקר. במקום יהיה טלסקופ מותאם לצפייה בשמש ויינתנו הסברים. התצפית עצמה לוקחת דקות בודדות ומהווה דרך מצוינת להתחיל את היום. נתראה
תצפית במעבר נוגה
תצפית במעבר נוגה


לקריאה נוספת
אתר המוקדש כולו למעבר נוגה
פרטים כלליים על כוכב הלכת נוגה

יום שלישי, 22 במאי 2012

איך לבלום בלי בלמים

הבלמים הם האביזר הבטיחותי החשוב ביותר ברכב. תקלה בבלמים מסוכנת מאד אולם הנה מספר עצות שיכולות לעזור ברגע האמת. המאמר מתורגם מהאתר הבא והעצות האלו יכולות לסייע לבלימה והאטת הרכב. גם אם לא תושג בלימה, האטת המהירות יכולה לרכך ולהקטין את התוצאה. חשוב מאד לזכור גם לשמור על בטחונם של אחרים שנמצאים מחוץ לאוטו. שלא נזדקק.

  1. להישאר רגועים. פניקה לא תעזור. יש לנסות לבצע את הצעדים הבאים.
  2. כמובן להפסיק ללחוץ על דוושת הגז ואם יש מערכת בקרת שיוט, לבטל אותה. להחזיק חזק את ההגה. הצעדים הנ"ל יכולים לגרום לבעיות היגוי.
  3. לנסות ללחוץ על דוושת הברקס. אם הדוושה נלחצת בקלות עד הסוף ייתכן ויש בעייה בנוזל הבלמים או בדיסקים. אפשר לנסות לפמפם את הדוושה מספר פעמים, לפעמים זה מספיק להעלות קצת את הלחץ ולתת עוד כח בלימה. אם הדוושה לא זזה בכלל, יש לבדוק האם אין משהו מתחת לדוושה שחוסם אותה, השטיח של הרכב, צעצוע של הילדים שהתגלגל לשם. אפשר עם הרגל לבדוק שהאיזור מתחת לדוושה פנוי.
  4. לאחר שמפמפמים את הדוושה ונוצר מעט לחץ יש ללחוץ את הדוושה עד הסוף. כח הבלימה נמוך ולכן חשוב ללחוץ חזק ככל האפשר על מנת שגם בלחץ נמוך יהיה כח בלימה כלשהו.
  5. הורדת הילוכים. הורדה להילוך נמוך יותר משתמשת במנוע לעצירת הרכב. המנוע כמעט ואינו שורף דלק ולכן במקום שהמנוע יניע את הגלגלים, הגלגלים מניעים את המנוע. כאשר מורידים הילוך זה נעשה ביחס העברה פחות ופחות יועיל מה שמוביל לאיבוד אנרגיה של הגלגלים ולהאטת האוטו. יש להוריד הילוך אחד בכל פעם כאשר מרגישים שהמכונית האטה מספיק. הורדה מהירה מדי עלולה להוביל לאיבוד שליטה.
  6. שימוש בבלם יד. יש להשתמש בבלם בזהירות ובהדרגה. הבלם עובד רק על סט אחד של גלגלים (אחוריים בדרך כלל). יש להרים את הבלם לאט לאט כאשר כפתור השחרור לחוץ כל הזמן ולהרגיש אם האוטו מתחיל לעצור אפשר להגביר את הלחץ. אם הצמיגים ננעלים הדבר מוביל לאובדן שליטה ויש לשחרר לחץ (מערכת ABS עובדת בצורה דומה).
  7. יש לסמן לנהגים אחרים שאתה בבעיה. הפעל אורות וצופר על מנת להרחיק מכוניות אחרות.
  8. האט על ידי חיכוך. פתח את כל חלונות הרכב. התנגדות האוויר תסייע במעט בהורדת המהירות. סע מעט ימינה ושמאלה, תנועה של הגלגלים מגבירה את החיכוך. נסה לתמרן לא לפגוע במכוניות אחרות. ככל שהמהירות יורדת אפשר לפנות יותר ימינה ושמאלה.
  9. השתמש בכביש להורדת מהירות. אם יש מעקה הפרדה מבטון אפשר לעלות עליו עם הגלגלים השמאליים. ההתנגדות הבטון גדולה יותר מהתנגדות הכביש. צריך כמובן לעשות את זה בעדינות ולא להתנגש במעקה הבטון. המעקה בנוי בצורה כזו שהוא פוגש קודם את הגלגלים ולא את גוף הרכב. אם יש שוליים רכים, אפשר לרדת אליהם בזהירות מרובה ובאיטיות. אם יש שוליים אקטיבים (כאלו שרועדים כאשר המכונית עוברת עליהם), אפשר לסוע עליהם, הם מייצרים יותר חיכוך.
  10. חפש עליות. אם אפשר להגיע למקום שיש בו עלייה, העלייה תאט משמעותית את הרכב ותאפשר שימוש בשאר השיטות שתוארו.
  11. רמפת יציאה, בכבישים מעטים בארץ יש רמפות יציאה שעולות בעליה תלולה ויאפשרו עצירה. בירידה מירושלים לים המלח יש כאלו. רמפות אלו מיועדות למצבי חירום בלבד.
  12. אם כלו כל הקיצין אפשר לנקוט צעדי חירום בלבד על מתן למתן את ההתנגשות:
  • לוודא שכולם חגורים וגם לוודא שלאחר התנגשות/התהפכות יהיה אפשר לפתוח את הדלתות (להוציא את הדלתות ממצב נעילה.
  • מציאת אפשרות לרדת לשדה שיעצור את האוטו.
  •  התנגשות מבוקרת - גירוד של מעקה בטיחות אמנם יגרום נזק רב לאוטו אבל אולי יאט אותו מספיק לאפשר שיטות עצירה אחרות.
  • במאמר המקורי מובאת בסוף סעיף עשר אפשרות אחרונה ביותר. תקראו שם. 
  • כשכתבתי את המאמר במקור לא רציתי לתרגם את השיטה האחרונה, להתנגש ברכב שנוסע רק קצת יותר לאט ממך. המהירות היחסית של שני כלי הרכב נמוכה והרכב שאיבד בלמים ייעצר. זה שיטה שטובה בתאוריה ומסוכנת במציאות. ללא ספר המוצא הארחון. והנה בתאריך 5/12/2013 הצליחו מתנדבי משטרה לעצור כך רכב שאיבד בלמים. השיטה עדיין מסוכנת מאד מאחר ובמקרה זה, הם ידעו שהולכים להתנגש בהם והיו מוכנים לכך. כל הכבוד על קור הרוח  וכל הכבוד שהמתנדבים ידעו את השיטות ומה בדיוק צריך לעשות.

על חלק מהשיטות ניתן להתאמן כדי להבין איך הרכב מתנהג. למשל כשאתם יוצאים מדרך מהירה הרפו מדוושת הגז עודלפני היציאה וראו איך האוטו מאט. הורידו הילוך אחד ונסו להרגיש את הרכב, לאחר שהמהירות ממשיכה לרדת, נסו להוריד עוד הילוך. כאשר אתם בנסיעה במגרש במהירות נמוכה, נסו לבלום בעדיות עם בלם החירום. עלו אותו לאט לאט למעלה (היד כל הזמן לוחצת על כפתור השחרור) עד שאתם מרגישים מעט בלימה, המשיכו לעלות ולהוריד בעדינות עד להשגת בלימה.

מה בשום פנים ואופן אסור לעשות
מספר פעולות שאין לעשות בשום מצב
1) אסור להעביר את הרכב להילוך נייטרלי. בהילוך זה הגלגלים מנותקים מהמנוע והמנוע לא יעזור לעצור אותם.
2) אסור לכבות את האוטו - זה הדבר המסוכן ביותר. כאשר מכבים את הרכב מערכת הגה הכח מפסיקה לעבוד ולמעשה השליטה על הרכב הולכת לאיבוד לגמרי (וגם ייתכן שההגה יינעל).

שיפור תשתיות
ניתן לשפר תשתיות כבישים כך שיקלו על התמודדות במצבי חירום.
  • בכבישים בהן יש ירידות תלולות יש לאפשר נקודות חילוץ, נתיבי מילוט העולים בתלילות ויגרמו להאטה משמעותית של הרכב. נתיבים כאלו יש בירידה מירושלים לכיוון ים המלח.
  • בירידות תלולות גדר ההפרדה צריכה להיות גבוהה יותר כך שרכב המתנגש בה יישאר על הכביש ולא יתהפך לתהום.
  • שוליים אקטיבים - המטרה הראשונה של שוליים אלו היא להעיר נהג שנרדם על ההגה וסוטה לצד. מקדם החיכוך שלהם גבוה יותר ונסיעה ארוכה עליהם תעזור להאט את הרכב.
  • הגברת מקדם החיכוך בגדר ההפרדה מבטון והפיכתה לגדר היכולה להאט רכב.


יום שני, 14 במאי 2012

ירח כתום וגדול

צפייה בירח המלא זורח היא חוויה מיוחדת משתי סיבות
  1. הירח נראה ענק פי 2 ויותר מגודלו האמיתי.
  2. הירח נראה בצבעי כתום אדום ולא בצבע הלבן הרגיל.
ירח אדום/כתום
ירח אדום/כתום

    צפייה בירח הזורח
    לצפייה בירח הזורח והגדול לא נדרשים שום אמצעים מיוחדים, אבל כדי לראות אותו אדום וגדול צריך לראותו אותו מיד בזריחתו. את זמני הזריחה של הירח אפשר לראות באתרים רבים כדוגמת heavens above כמו כן יש לבדוק שבנינים או הרים לא חוסמים את מקום עליית הירח. אחרי שנמצא את המקום המתאים יש רק לחכות שהירח יופיע ולהנות מהצבע המסתורי. לחילופים אפשר לראות את אותן תופעות כאשר הירח שוקע באם זה יותר נוח מבחינת שעות ו/או מיקום.
    הצפייה מומלצת בירח מלא ובייחוד בירח הזורח כעשרים דקות לאחר השקיעה על רקע שמים שאינם חשוכים לגמרי. צפייה בירח לפני המילוא, זריחתו היא על שמים כחולים והאפקט לא יהיה ניכר, לאחר אמצע החודש זריחת הירח מתאחרת לתוך הלילה.

    למה הירח כל כך גדול?
    שאלת גודל הירח בזריחה היא שאלה עתיקה אולם גם היום אין הסבר ותשובה מלאה לתופעה זו. ברור שהתופעה היא אשליה בלבד. הירח לא באמת יותר גדול ועובדה ששעתיים לאחר מכן כאשר הוא גבוה בשמים הוא נראה בגודל הרגיל שלו. כמו כן צילום של הירח יראה אותו בגודל הרגיל. למעשה הירח אפילו מעט קטן יותר בזריחה מאחר ומרחקו מהצופה כולל גם את רדיוס כדור הארץ. זהו הבדל קטן מאד אבל ניתן לבדוק אותו אם מצלמה כאשר מצלמים את הירח בזריחתו ובשיא גובהו, בערך בחצות הלילה. אשליה זו נזכרת אפילו אצל תלמי וגם עוד קודם. ההסברים הם חלקיים. אנחנו יודעים שהירח גדול וכאשר הוא נמוך באופק אנו משווים אותו לעצמים אחרים והמוח מגדיל את הירח בגלל הידע שלנו. זה נכון אבל זה הסבר חלקי. גם אם נתבונן בירח דרך צינור בלי לראות שום דבר אחר הוא ייראה גדול. הסברים אחרים הם בגלל שצורת השמים אינה כדורית אלא יותר דומה לקערה, או שבגלל שאנו מסתכלים ישר. אפשר לעשות כמה ניסויים. נסו להתכופף ולהביט בירח כאשר הראש הפוך בין הברכיים. נסו לשכב על הבטן ולהרים את הראש למעלה. ראו מה קורה לירח והאם הגודל שלו משתנה... דרך אחרת למדוד את גדול הירח היא באמצעות מטבע קטן (חמש אגורות או כפתור קטן של חולצה) והחזקתו במרחק מסוים מהעין ובדיקה האם הוא מכזה את הירח. מטבע של שקל יהיה גדול פי שניים מהירח! אבל כאשר יש את אשליית הירח הגדול נסו להשתמש במטבע של שקל ולא לכסות את הירח אלא להביט ליד... האם נראה באותו גודל? אם כן ברור שזו אשליה, אם לא, למה האשליי נהרסה? נסו ותהנו.

    שימו לב: לפעמים הירח באמת גדול. מרחק הירח מכדור הארץ משתנה וכאשר הירח יותר קרוב הוא גם יותר גדול. על כך במאמר ירח קרוב וגדול

    למה הירח כתום?
    הירח אדום או כתום בגלל האטמוספירה של כדור הארץ. האור החוזר מהירח הוא אור לבן אבל האטמוספירה מפזרת את רוב גלי האור באורכי הגל השונים (ובעיקר את הכחול, מה שגורם לגוון ש השמים) ורק האור האדום מצליח להגיע בצורה ישרה לעיננו. כאשר הירח נמוך האור עובר מרחק רב באטמוספירה. כאשר הירח גבוה המרחק קצר וכל האור מגיע לעיננו. מאותה סיבה  גם השמש בשקיעה נראית אדומה.

    יום שני, 7 במאי 2012

    האבל יצפה במעבר נוגה

    מפעילי טלסקופ החלל האבל, הודיעו כי הטלסקופ יצפה במעבר נוגה הקרוב. בכך יצטרף הטלסקופ לשורה ארוכה של מצפים ולמיליוני צופים חובבים בעולם. אבל רגע, איך האבל יצפה על נוגה במעבר? הרי זו תצפית ישירה בשמש, ואור השמש המרוכז יחמם ויהרוס אותו בשניות... אכן כך, טלסקופ האבל אינו יכול לצפות על השמש הוא לא מתאים לזה ואפילו צפייה קצרצרה בשמש כנראה תטגן לו את הרכיבים הפנימיים. האבל במקום זאת יצפה בכלל בירח.הרעיון הוא שהירח משמש כמראה ענקית וקרני האור מהשמש יפגעו בירח ויחזרו לטלסקופ החלל.   אבל רגע, הטלסקופ צופה בנוגה, לא? בנוגה אי אפשר לצפות כלל, כל האור הפוגע בנוגה, חוזר כמובן לשמש (בדומה לירח חדש). אז במה צופים ועוד צריך את האבל בשביל זה? המדענים מנסים לצפות באור העבור דרך האטמוספירה של נוגה. הרעיון הוא לקלוט קרני אור מהשמש שעברו דרך האטמוספירה של נוגה והגיעו לכדור הארץ. צפייה בקרנים אלו בכדור הארץ בעייתית מאחר וגם האטמוספירה של כדור הארץ מפריעה, אבל טלסקופ החלל האבל יכול לקלוט קרניים אלו ולנתח אותן. אמנם רק שבריר אחוז מהאור שיגיע להאבל מקורו יהיה בהור שעבר דרך אטמוספירת נוגה אולם זו כמות מספיקה ואפשר לקלוט אותה. על מנת להגדיל את סיכויי הקליטה, האבל יצפה בירח בכל זמן המעבר (7 שעות). חשוב להין ששעות צפייה בטלסקופ האבל הן משאב יקר מאד והקצאת שבע שעות לצורך זה מראות על חשיבותה המדעית של התצפית. אמנם בכמחצית זמן התצפית האבל יהיה בצידו של כדור הארץ שממנו לא רואים את הירח, ולכן המשימה צריכה להיות מדויקת מאד ובכל מעבר לצלם בדיוק את אותה נקודה על הירח. מטרת התצפית היא לבדוק את האפשרויות ולשכלל את שיטת התצפית הזו על מנת לנתח את הרכב האטמופסירה של כוכבי לכת מרוחקים (לא במערכת השמש).
    האבל צילם כבר את הירח, גם עם האבל לא ניתן לראות את שאריות חלליות אפולו, אולם התמונות מתקבלות, כצפוי, באיכות גבוהה מאד
    מכתש טיכו. צולם על ידי טלסקופ האבל. מקור: נאסא

    יום ראשון, 6 במאי 2012

    ספר הניסויים הגדול

    הספר האנציקלופידה של הניסויים מרכז עשרות ניסויים מדעיים קלים ופשוטים. העקרונות הפיזיקליים מוסברים והם לרוב פשוטים ובהירים מאד. מאחר ואני חובב מדע את רוב הניסויים אני מכיר מזמן והם מה שנקרא קלאסיקה. גם כשהייתי ילד היו ספרים שהזכירו ניסויים אלו משנות החמישים (הטכנאי הצעיר) משנות השבעים (נסה ודע שעשועי מדע) וכו'. כמובן שאפשר לכתוב עוד עשרות ניסויים מתאימים וכמעט שאין גבול למה שאפשר לעשות בבית.
    אולם הזמן מתחדש והילדים של היום זה לא הילדים של פעם וצריך לרענן את הקנקן ואת התוך,ולהביא משהו שמתאים למאה ה-21.
    הספר בפורמט גדול ואלבומי. הכל בצבע מלא. איורים רבים ומעט טקסט, שפה קצרה וקלילה ואכן את רוב הנסיויים אפשר לעשות לבד עם מה שמוצאים בבית וחלקם יצריכו עזרת מבוגר. גם מבוגרים יהנו מאד מניסויים אלו ובכלל עשייתים תאפשר להבין יותר טוב את העולם הסובב אותנו.
    הספר מתאים מאד לילדים סקרנים מגילאי 7 ומעלה (עם הורים) ובגיל 9-10 כבר יתחילו לעשות משם דברים לבד.
    ומילה להורים, תנו לילדים להינות, ולא לכעוס אם הבית מתלכלך והרצפה רטובה. לא קרה כלום. אם אתם פדנטיים, קראו את הניסוי והכינו לילד פינה משלו שבה הנזקים (שבדרך כלל אין - לא מצאתי בספר שום ניסוי שיכול לפוצץ את הבית) יהיו מינימליים. ואולי גם תציצו ותפגעו אתם?
    לגבי ההוצאה צרם לי דבר אחד. לא מצאתי מי כתב את הספר. כאילו אין לו סופר. לא מצאתי איפה יצא הספר ומתי לראשונה. רק בסוף מאחורה היה רשום שההוצאה היא בכלל מאיטליה. למה ידיעות מעלימים פרטים ביבליוגרפיים חשובים אלו?

    ספר הניסויים הגדול
    האנציקלופדיה של הניסויים

    האנציקלופדיה של הניסויים

    ידיעות אחרונות

    הפצצה - ג'ים באגוט

    הספר הפצצה מאת ג'ים באגוט מנסה לתאר בצורה המלאה ביותר את קורותיה ולידתה של פצצת האטום. הספר אינו מתרכז רק בצדדים הפיסיקליים של הפצצה אלא מוסיף פרטים על הצדדים הפוליטיים, בטחוניים ומוסריים בפצצה ומנתח את כלל האירועים בשנות המלחמה ובשנים שלאחריה עד שנת 1949. הספר מתחיל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתאריך זה כבר היה ידוע כי אפשר לבקע את גרעינו של האטום (ולכן השם המדויק הוא פצצה גרעינית, אולם השם פצצת אטום התקבע), ורוב הידע בנושא היה אצל מדענים גרמניים (ובפרט אוטו האן ופריץ שטרסמן שגילו את הביקוע הגרעיני וליזה מיטנר ואוטו פריש - פיזיקאים אוסטרים שהצליחו להימלט מאוסטריה, שהבינו את מקור הביקוע).
    אפשרויות השימוש בנשק גריעיני לא היו טריוויאליות. אמנם היכולת התיאורטית הובנה, אולם האפשרות להפוך אותה למעשית הייתה קשה ביותר. הספר מתרכז צעד אחר צעד במאמצים המדעיים שנעשו בגרמניה, אנגליה וארצות הברית (ומשלב הרבה יותר מאוחר גם בברית המועצות) ומשלב בהם את מהלכי המלחמה העיקריים. פרקי הספר קופצים ממקום למקום תוך נסיון לתת תמונת מצב כרונולוגית על האירועים. בסוף הספר נמצאת טבלה המרכזת את כל האירועים ללוח זמנים אחד.
    הספר חוזר על כמה שאלות שנשאלו כבר מזמן ובעיקר האם המדענים הגרמנים ניסו לעכב בכוונה את פיתוח הפצצה והשיגו תוצאות מאכזבות (טענה שהשומעה לראשונה בעיקר על ידי אותם מדענים ובפרט על ידי ורנר הייזנברג, המדען הגרמני הבכיר ביותר, שהיה יכול בקלות רבה להישאר בארצות הברית ולא לחזור ולשרת את היטלר). בספר הטענה היא כי המדענים הגרמנים פשוט חשבו שזה לא ישים ולא העיזו לבקש מהיטלר את המשאבים האדירים הדרושים (האמריקאים העסיקו בפרוייקט כ-120000 איש בעלויות עצומות) ולכן גם התקדמותם הייתה איטית מאד. השימוש בטיעון המוסרי היה נוח מאד לאחרי המלחמה ובנסיון לטהר את המצפון.
    בעיות המצפון העיקו גם על המדענים האמריקאיים, חלקם עוד בשעת פיתוח הפצצה ולאחרים רק אחרי הטלתה על הירושמה ונגאסקי. גם על הדילמה הידועה אודות השימוש בפצצה הספר מביא את העובדות. הפצצה סיימה את המלחמה במהירות (התשובה היא כן באופן ברור), האם הטלת פצצת האטום השנייה הייתה נצרכת (התשובה אינה ברורה, קיסר יפן לא היה מוכן לכניעה לאחר פצצת האטום על הירושימה, אולם זמן נוסף אולי היה מגיע לכניעה), והאם סיום המלחמה חסך חיי אדם (ללא ספק, האמריקאים הפצציצו במסיביות עשרות ערים יפניות, בפצצות תבערה שגבו כ-2.5 מיליון קורבנות, ומבלי שכל אלו הביאו לכניעה יפנית. פלישה אמריקאית ליפן, הייתה גוררת מיליוני קורבנות נוספים וכנראה גם פלישה רוסית לצפון יפן) אולם לא עונה לגמרי על השאלה ומתיר אותה בידי הקורא. ממילא רק אדם אחד, נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, הוא שהיה שאחראי על ההחלטה.
    סיפור פצצת האטום לאחר המלחמה הוא סיפור תחילתה של המלחמה הקרה ומירוץ החימוש הגרעיני. תוכנית האטום הרוסית שפיגרה מאד בשנות המלחמה התחילה ולמעשה חייבת את עצמה למרגלים שהעבירו כמעט את כל סודות הגרעיון לרוסים ואיפשרו להם פשוט להעתיק את כל הידע האמריקאי ולפוצץ פצצת אטום כבר בשנת 1949. הספר עוצר בנקודה זו.
    אולם סיפורה של פצצת האטום רק מתחיל ועיקרי הדברים מופיעים באחרית הדבר. פצצת האטום, איומה ככל שתהיה היא רק משחק ילדים לעומת פצצת המימן (גם היא פצצה גרעינית, אולם עובדת על עיקרון של היתוך, ודומה למה שקורה בליבות כוכבים), שעוצמת הפיצוץ שלה מגיעה ל-10 מיליון טון חומר נפץ. האמריקאים פיתחו פצצה זו וגם הרוסים פיתחו פצצה זו. האפשרות האמיתי הראשונה למלחמה גרעינית כוללת הייתה בזמן משבר הטילים בקובה. אמנם לאחריה חמתו המעצמות, עוד בתקופת רייגן על הסכמים לצמצום ארסנל הנשק הגרעיני, אולם עדיין קיימים למעלה מ-10,000 ראשי נפץ גרעיניים עם עוצמת כוללת הקרובה ל-80,000 פצצות הירושימה ומאז מדינות נוספות הינן בעלות נשק גרעיני. על הנסיונות של איראן להשיג פצצה משלה, הספר אינו מדבר כלל.

    הפצצה - ג'ים באגוט
    הפצצה - ג'ים באגוט

    הפצצה - לעמוד הספר באתר ההוצאה
    ג'ים באגוט
    ההיסטוריה הסודית של פצצת האטום: 1939-1949
    ספרי עליית הגג
    תשע"ב 2012
    679 עמודים
    לקריאת הפרק הראשון מהספר - מאתר ההוצאה


    יום חמישי, 3 במאי 2012

    ירח כתום גדול

    צפייה בירח המלא זורח היא חוויה מיוחדת משתי סיבות
    1. הירח נראה ענק פי 2 ויותר מגודלו האמיתי.
    2. הירח נראה בצבעי כתום אדום ולא בצבע הלבן הרגיל.
    ירח אדום/כתום
    ירח אדום/כתום

    צפייה בירח הזורח
    לצפייה בירח הזורח והגדול לא נדרשים שום אמצעים מיוחדים, אבל כדי לראות אותו אדום וגדול צריך לראותו אותו מיד בזריחתו. את זמני הזריחה של הירח אפשר לראות באתרים רבים כדוגמת heavens above כמו כן יש לבדוק שבנינים או הרים לא חוסמים את מקום עליית הירח. אחרי שנמצא את המקום המתאים יש רק לחכות שהירח יופיע ולהנות מהצבע המסתורי. לחילופים אפשר לראות את אותן תופעות כאשר הירח שוקע באם זה יותר נוח מבחינת שעות ו/או מיקום.
    הצפייה מומלצת בירח מלא ובייחוד בירח הזורח כעשרים דקות לאחר השקיעה על רקע שמים שאינם חשוכים לגמרי. צפייה בירח לפני המילוא, זריחתו היא על שמים כחולים והאפקט לא יהיה ניכר, לאחר אמצע החודש זריחת הירח מתאחרת לתוך הלילה.

    למה הירח כל כך גדול?
    שאלת גודל הירח בזריחה היא שאלה עתיקה אולם גם היום אין הסבר ותשובה מלאה לתופעה זו. ברור שהתופעה היא אשליה בלבד. הירח לא באמת יותר גדול ועובדה ששעתיים לאחר מכן כאשר הוא גבוה בשמים הוא נראה בגודל הרגיל שלו. כמו כן צילום של הירח יראה אותו בגודל הרגיל. למעשה הירח אפילו מעט קטן יותר בזריחה מאחר ומרחקו מהצופה כולל גם את רדיוס כדור הארץ. זהו הבדל קטן מאד אבל ניתן לבדוק אותו אם מצלמה כאשר מצלמים את הירח בזריחתו ובשיא גובהו, בערך בחצות הלילה. אשליה זו נזכרת אפילו אצל תלמי וגם עוד קודם. ההסברים הם חלקיים. אנחנו יודעים שהירח גדול וכאשר הוא נמוך באופק אנו משווים אותו לעצמים אחרים והמוח מגדיל את הירח בגלל הידע שלנו. זה נכון אבל זה הסבר חלקי. גם אם נתבונן בירח דרך צינור בלי לראות שום דבר אחר הוא ייראה גדול. הסברים אחרים הם בגלל שצורת השמים אינה כדורית אלא יותר דומה לקערה, או שבגלל שאנו מסתכלים ישר. אפשר לעשות כמה ניסויים. נסו להתכופף ולהביט בירח כאשר הראש הפוך בין הברכיים. נסו לשכב על הבטן ולהרים את הראש למעלה. ראו מה קורה לירח והאם הגודל שלו משתנה... דרך אחרת למדוד את גדול הירח היא באמצעות מטבע קטן (חמש אגורות או כפתור קטן של חולצה) והחזקתו במרחק מסוים מהעין ובדיקה האם הוא מכזה את הירח. מטבע של שקל יהיה גדול פי שניים מהירח! אבל כאשר יש את אשליית הירח הגדול נסו להשתמש במטבע של שקל ולא לכסות את הירח אלא להביט ליד... האם נראה באותו גודל? אם כן ברור שזו אשליה, אם לא, למה האשליי נהרסה? נסו ותהנו.

    שימו לב: לפעמים הירח באמת גדול. מרחק הירח מכדור הארץ משתנה וכאשר הירח יותר קרוב הוא גם יותר גדול. על כך במאמר ירח קרוב וגדול

    למה הירח כתום?
    הירח אדום או כתום בגלל האטמוספירה של כדור הארץ. האור החוזר מהירח הוא אור לבן אבל האטמוספירה מפזרת את רוב גלי האור באורכי הגל השונים (ובעיקר את הכחול, מה שגורם לגוון ש השמים) ורק האור האדום מצליח להגיע בצורה ישרה לעיננו. כאשר הירח נמוך האור עובר מרחק רב באטמוספירה. כאשר הירח גבוה המרחק קצר וכל האור מגיע לעיננו. מאותה סיבה  גם השמש בשקיעה נראית אדומה.


    יום רביעי, 2 במאי 2012

    ניל ארמסטרונג

    ניל ארמסטרונג  2012-1930, זכה לתהילת עולם כאיש הראשון שהלך על הירח. משפטי המחץ בעת המסע לירח: "הנשר נחת" מיד בנחיתה של מודול הירח ו "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" ובמקור:  That's one small step for man, one giant leap for mankind. הפכו כבר מזמן למשפטים אייקונים הנאמרים תדירות ובהקשרים שונים.
    ניל ארמסטרונג
    ניל ארמסטרונג

    ניל ארמסטרונג התעניין בתעופה ובמטוסים מגיל הילדות, היה טייס קרב במלחמת קוריאה (הפיל מטוס אחד) והוזמן למיונים לאסטרונאוטים בקבוצה השנייה. ניל השתתף רק במשימת חלל אחת לפני אפולו 11 (ג'מיני 8). משיקולים שונים (בעיקר של דיק סלייטון שהיה מנהל האסטרונאוטים) התגלגל המקרה כך שניל נבחר להיות מפקד אפולו 11 המשימה הראשונה שתנחת על הירח.
    ניל ושותפו למסע, בז אולדרין, שהו על הירח בסך הכל שעתיים וחצי, לקחו דגימות עפר וסלעים והציבו מספר מועט של מכשירים מדעיים בסביבת החללית. לאחר עזיבת הירח הצטרפו לחברם מייקל קולינס שנשאר לשמור על חללית אפולו שהמשיכה לחוג מסביב לירח. רק לשם השוואה, במשימת אפולו 17, האחרונה לירח, שהו האסטרונאוטים על הירח למעלה משלושה ימים והתרחקו עד כדי חמישה קילומטרים מן החללית.
    החזרה לכדור הארץ עברה ללא תקלות אך האסטרונאוטים נלקחו לבידוד בנושאת המטוסים שאספה אותם מהאוקינוס לאחר הנחיתה ועברו בדיקות גופניות מקיפות. לאחר שהתברר שאין שום חומר ביולוגי מסוכן מהירח שהסתנן לכדור הארץ ושכולם בריאים נהפכו האסטרונאוטים לגיבורים אמריקאיים.

    כמה חודשים בלבד לפני פטירתו, התראיין ניל ארמסטרונג לטלוויזיה האוסטרלית. הראיונות הועלו לרשת וכדאי מאד לצפות בהם מפרספקטיבת זמן של למעלה מ-50 שנה על תוכנית אפולו הנה הפרק הראשון




    הפרק השלישי




    הפרק הרביעי
    שאר פרקי הסדרה יעלו בקרוב באתר הטלוויזה האוסטרלית

    צוות אפולו 11 - מימין לשמאל: באז אולדרין, מייקל קולינס, וניל ארמסטרונג.
    צוות אפולו 11 - מימין לשמאל: באז אולדרין, מייקל קולינס, וניל ארמסטרונג.

    יום שני, 30 באפריל 2012

    ג'ורג והמפץ הגדול

    ג'ורג והמפץ הגדול הוא כבר השלישי בסדרת הספרים המצליחה של לוסי הוקינג (הבת שלו) וסטיבן הוקינג. את הספר הראשון בסדרה, המפתח הסודי של ג'ורג ליקום, ראיתי לראשונה מיד בצאתו, בחנות ספרים בלונדון והתהלבתי מאד וכמעט קניתי לילדים עד שנזכרתי שהם לא יקראו אותו באנגלית. למרבה המזל הספר תורגם והצטרף לספרי האסטרונומיה שלנו.
    מהספר הראשון בא השני ועכשיו נראה שאנו בתחילת של סדרה ארוכה של ספרי אסטרונומיה לילדים. הספר כמו קודמיו בסדרה בנוי באותה מתכונת. הגיבורים, ג'ורג', שכנתו אנני, חזיר המחמד שלהם, ואביה של אנני, המדען המטורף הנעזר במחשב העל קוסמוס, המחשב החזק ביותר ביקום, מסתבכים בעלילות שונות ומשונות הנוסבות סביב נושאים אסטרונומיים. בין לבין הספר גדוש במאמרים ברמה גבוהה ביותר אולם בלשון ברורה לילדים ובמידע אסטרונומי רב. הספרים מעודכנים מאד, מכילים את התיאוריות והרעיונות החדשים ביותר, שבספר אפילו הופכים למציאות בהרפתקאות השונות של ג'ורג ואנני. הספר הנוכחי עוסק במאיץ החלקיקים הגדול, בתקלה האמיתית שהייתה בו (שהופכת בספר לתקלה וחבלה זדונית) ובתוצאות המרהיבות שהוא הגיע אליהן (בינתים רק בספר, לא במציאות). איכות הסיפור דומה לספרי ילדים אחרים, קלאסיקה זה לא, אבל הידע האסטרונומי הרב שמונחל תוך כדי הקריאה, והמאמרים הנפרדים המשובצים בין דפי הספר (מאמרים אלו הינם הרחבות לכל דבר שנכתבו על ידי מומחים בתחום, אין צורך לקרוא אותם תוך כדי הספר, אלא בכל שלב נתון וכן, הם מתאימים גם למבוגרים), יהפכו את הקריאה בספר לקורס קצר ומזורז באסטרונומיה. למי שעוד לא נחשף לסדרה, כדאי להתחיל עם שני הראשונים ולהתקדם לשלישי.



    ג'ורג והמפץ הגדול
    ג'ורג והמפץ הגדול


    ג'ורג והמפץ הגדול
    לוסי וסטיבן הוקינג
    הוצאות ידיעות ספרים


    לקריאת הפרק הראשון - מאתר ידיעות ספרים

    יום חמישי, 26 באפריל 2012

    צילום זיקוקים

    לקראת יום העצמאות, כמה טיפים לצילומי זיקוקים. צילום זיקוקים אפשרי גם במצלמות פשוטות יחסית והתוצאות יהיו משביעות רצון. נסו השנה ותהנו

    צילום זיקוקים
    צילום זיקוקים

    צילום זיקוקים
    צילום זיקוקים


    1. חישבו מראש מאיפה תצלמו. אם רואים זיקוקים קרובים מהבית שלכם מצוין. אם לא, נסו לשאול חברים. כדאי לצלם זיקוקים מעט מגבוה, ולא מגובה הרחוב וגם צילום במקום פרטי ושקט יתן תוצאות טובות יותר מצילום ברחוב.
    2. בררו מראש בעיריה מתי בדיוק יש זיקוקים... המטחים אינם ארוכים וחבל לפספס.
    3. חצובה - כדי להציג צילומים יפים חייבים לחשוף חשיפות ארוכות של שניה ומעלה. חשיפות אלו מחייבות שימוש בחצובה. גם במצלמות קטנות יש הברגה לחצובה ואפשר לקנות חצובה פשוטה קטנה וקלה לצורך העניין.
    4. מיקוד - מצלמות יתקשו לבצע מיקוד אוטומטי על הזיקוקים. יש להשתמש במיקוד ידני לאינסוף שלרוב יהיה מדויק מספיק. במצלמות ריפלקס יש לכוון את המיקוד בדיקנות במטח הראשון
    5. לחיצה עדינה - כאשר מצלמים, לחיצה חזקה מדי על הכפתור תרעיד את המצלמה. ללחוץ בעדינות. במצלמות ריפלקס יש אפשרות לכבל מיוחד או שלט אלחוטי שיאפשרו לחיצה מרחוק ללא שום תזוזה במצלמה. אפשרות אחרת היא לכוון השהייה של שתי שניות מהלחיצה ועד הצילום.
    6. כדאי להשתמש בערך ISO 400 לפחות ואורך חשיפה יש לנסות החל מחלקי שניה ועד כמה שניות. חשיפות ארוכות מדי לא מומלצות, הזיקוקים יתערבבו יותר מדי.
    7. כדאי להשתמש בזווית רחבה, זיקוקים שונים עפים לגבהים שונים. כאשר עושים חשיפות ארוכות כדאי לזהות את הזיקוק כבר במעופו ואז לצלם ולא לחכות שהוא יפתח.
    8. צילום זיקוקים דורש ניסוי וטעייה. שנו מפעם לפעם את זמני החשיפה ואת שאר הפרמטרים ובידקו מה יצא טוב.
    9. בהצלחה

    צילום זיקוקים
    צילום זיקוקים