יום שלישי, 22 במאי 2012

איך לבלום בלי בלמים

הבלמים הם האביזר הבטיחותי החשוב ביותר ברכב. תקלה בבלמים מסוכנת מאד אולם הנה מספר עצות שיכולות לעזור ברגע האמת. המאמר מתורגם מהאתר הבא והעצות האלו יכולות לסייע לבלימה והאטת הרכב. גם אם לא תושג בלימה, האטת המהירות יכולה לרכך ולהקטין את התוצאה. חשוב מאד לזכור גם לשמור על בטחונם של אחרים שנמצאים מחוץ לאוטו. שלא נזדקק.

  1. להישאר רגועים. פניקה לא תעזור. יש לנסות לבצע את הצעדים הבאים.
  2. כמובן להפסיק ללחוץ על דוושת הגז ואם יש מערכת בקרת שיוט, לבטל אותה. להחזיק חזק את ההגה. הצעדים הנ"ל יכולים לגרום לבעיות היגוי.
  3. לנסות ללחוץ על דוושת הברקס. אם הדוושה נלחצת בקלות עד הסוף ייתכן ויש בעייה בנוזל הבלמים או בדיסקים. אפשר לנסות לפמפם את הדוושה מספר פעמים, לפעמים זה מספיק להעלות קצת את הלחץ ולתת עוד כח בלימה. אם הדוושה לא זזה בכלל, יש לבדוק האם אין משהו מתחת לדוושה שחוסם אותה, השטיח של הרכב, צעצוע של הילדים שהתגלגל לשם. אפשר עם הרגל לבדוק שהאיזור מתחת לדוושה פנוי.
  4. לאחר שמפמפמים את הדוושה ונוצר מעט לחץ יש ללחוץ את הדוושה עד הסוף. כח הבלימה נמוך ולכן חשוב ללחוץ חזק ככל האפשר על מנת שגם בלחץ נמוך יהיה כח בלימה כלשהו.
  5. הורדת הילוכים. הורדה להילוך נמוך יותר משתמשת במנוע לעצירת הרכב. המנוע כמעט ואינו שורף דלק ולכן במקום שהמנוע יניע את הגלגלים, הגלגלים מניעים את המנוע. כאשר מורידים הילוך זה נעשה ביחס העברה פחות ופחות יועיל מה שמוביל לאיבוד אנרגיה של הגלגלים ולהאטת האוטו. יש להוריד הילוך אחד בכל פעם כאשר מרגישים שהמכונית האטה מספיק. הורדה מהירה מדי עלולה להוביל לאיבוד שליטה.
  6. שימוש בבלם יד. יש להשתמש בבלם בזהירות ובהדרגה. הבלם עובד רק על סט אחד של גלגלים (אחוריים בדרך כלל). יש להרים את הבלם לאט לאט כאשר כפתור השחרור לחוץ כל הזמן ולהרגיש אם האוטו מתחיל לעצור אפשר להגביר את הלחץ. אם הצמיגים ננעלים הדבר מוביל לאובדן שליטה ויש לשחרר לחץ (מערכת ABS עובדת בצורה דומה).
  7. יש לסמן לנהגים אחרים שאתה בבעיה. הפעל אורות וצופר על מנת להרחיק מכוניות אחרות.
  8. האט על ידי חיכוך. פתח את כל חלונות הרכב. התנגדות האוויר תסייע במעט בהורדת המהירות. סע מעט ימינה ושמאלה, תנועה של הגלגלים מגבירה את החיכוך. נסה לתמרן לא לפגוע במכוניות אחרות. ככל שהמהירות יורדת אפשר לפנות יותר ימינה ושמאלה.
  9. השתמש בכביש להורדת מהירות. אם יש מעקה הפרדה מבטון אפשר לעלות עליו עם הגלגלים השמאליים. ההתנגדות הבטון גדולה יותר מהתנגדות הכביש. צריך כמובן לעשות את זה בעדינות ולא להתנגש במעקה הבטון. המעקה בנוי בצורה כזו שהוא פוגש קודם את הגלגלים ולא את גוף הרכב. אם יש שוליים רכים, אפשר לרדת אליהם בזהירות מרובה ובאיטיות. אם יש שוליים אקטיבים (כאלו שרועדים כאשר המכונית עוברת עליהם), אפשר לסוע עליהם, הם מייצרים יותר חיכוך.
  10. חפש עליות. אם אפשר להגיע למקום שיש בו עלייה, העלייה תאט משמעותית את הרכב ותאפשר שימוש בשאר השיטות שתוארו.
  11. רמפת יציאה, בכבישים מעטים בארץ יש רמפות יציאה שעולות בעליה תלולה ויאפשרו עצירה. בירידה מירושלים לים המלח יש כאלו. רמפות אלו מיועדות למצבי חירום בלבד.
  12. אם כלו כל הקיצין אפשר לנקוט צעדי חירום בלבד על מתן למתן את ההתנגשות:
  • לוודא שכולם חגורים וגם לוודא שלאחר התנגשות/התהפכות יהיה אפשר לפתוח את הדלתות (להוציא את הדלתות ממצב נעילה.
  • מציאת אפשרות לרדת לשדה שיעצור את האוטו.
  •  התנגשות מבוקרת - גירוד של מעקה בטיחות אמנם יגרום נזק רב לאוטו אבל אולי יאט אותו מספיק לאפשר שיטות עצירה אחרות.
  • במאמר המקורי מובאת בסוף סעיף עשר אפשרות אחרונה ביותר. תקראו שם. 
  • כשכתבתי את המאמר במקור לא רציתי לתרגם את השיטה האחרונה, להתנגש ברכב שנוסע רק קצת יותר לאט ממך. המהירות היחסית של שני כלי הרכב נמוכה והרכב שאיבד בלמים ייעצר. זה שיטה שטובה בתאוריה ומסוכנת במציאות. ללא ספר המוצא הארחון. והנה בתאריך 5/12/2013 הצליחו מתנדבי משטרה לעצור כך רכב שאיבד בלמים. השיטה עדיין מסוכנת מאד מאחר ובמקרה זה, הם ידעו שהולכים להתנגש בהם והיו מוכנים לכך. כל הכבוד על קור הרוח  וכל הכבוד שהמתנדבים ידעו את השיטות ומה בדיוק צריך לעשות.

על חלק מהשיטות ניתן להתאמן כדי להבין איך הרכב מתנהג. למשל כשאתם יוצאים מדרך מהירה הרפו מדוושת הגז עודלפני היציאה וראו איך האוטו מאט. הורידו הילוך אחד ונסו להרגיש את הרכב, לאחר שהמהירות ממשיכה לרדת, נסו להוריד עוד הילוך. כאשר אתם בנסיעה במגרש במהירות נמוכה, נסו לבלום בעדיות עם בלם החירום. עלו אותו לאט לאט למעלה (היד כל הזמן לוחצת על כפתור השחרור) עד שאתם מרגישים מעט בלימה, המשיכו לעלות ולהוריד בעדינות עד להשגת בלימה.

מה בשום פנים ואופן אסור לעשות
מספר פעולות שאין לעשות בשום מצב
1) אסור להעביר את הרכב להילוך נייטרלי. בהילוך זה הגלגלים מנותקים מהמנוע והמנוע לא יעזור לעצור אותם.
2) אסור לכבות את האוטו - זה הדבר המסוכן ביותר. כאשר מכבים את הרכב מערכת הגה הכח מפסיקה לעבוד ולמעשה השליטה על הרכב הולכת לאיבוד לגמרי (וגם ייתכן שההגה יינעל).

שיפור תשתיות
ניתן לשפר תשתיות כבישים כך שיקלו על התמודדות במצבי חירום.
  • בכבישים בהן יש ירידות תלולות יש לאפשר נקודות חילוץ, נתיבי מילוט העולים בתלילות ויגרמו להאטה משמעותית של הרכב. נתיבים כאלו יש בירידה מירושלים לכיוון ים המלח.
  • בירידות תלולות גדר ההפרדה צריכה להיות גבוהה יותר כך שרכב המתנגש בה יישאר על הכביש ולא יתהפך לתהום.
  • שוליים אקטיבים - המטרה הראשונה של שוליים אלו היא להעיר נהג שנרדם על ההגה וסוטה לצד. מקדם החיכוך שלהם גבוה יותר ונסיעה ארוכה עליהם תעזור להאט את הרכב.
  • הגברת מקדם החיכוך בגדר ההפרדה מבטון והפיכתה לגדר היכולה להאט רכב.


יום שני, 14 במאי 2012

ירח כתום וגדול

צפייה בירח המלא זורח היא חוויה מיוחדת משתי סיבות
  1. הירח נראה ענק פי 2 ויותר מגודלו האמיתי.
  2. הירח נראה בצבעי כתום אדום ולא בצבע הלבן הרגיל.
ירח אדום/כתום
ירח אדום/כתום

    צפייה בירח הזורח
    לצפייה בירח הזורח והגדול לא נדרשים שום אמצעים מיוחדים, אבל כדי לראות אותו אדום וגדול צריך לראותו אותו מיד בזריחתו. את זמני הזריחה של הירח אפשר לראות באתרים רבים כדוגמת heavens above כמו כן יש לבדוק שבנינים או הרים לא חוסמים את מקום עליית הירח. אחרי שנמצא את המקום המתאים יש רק לחכות שהירח יופיע ולהנות מהצבע המסתורי. לחילופים אפשר לראות את אותן תופעות כאשר הירח שוקע באם זה יותר נוח מבחינת שעות ו/או מיקום.
    הצפייה מומלצת בירח מלא ובייחוד בירח הזורח כעשרים דקות לאחר השקיעה על רקע שמים שאינם חשוכים לגמרי. צפייה בירח לפני המילוא, זריחתו היא על שמים כחולים והאפקט לא יהיה ניכר, לאחר אמצע החודש זריחת הירח מתאחרת לתוך הלילה.

    למה הירח כל כך גדול?
    שאלת גודל הירח בזריחה היא שאלה עתיקה אולם גם היום אין הסבר ותשובה מלאה לתופעה זו. ברור שהתופעה היא אשליה בלבד. הירח לא באמת יותר גדול ועובדה ששעתיים לאחר מכן כאשר הוא גבוה בשמים הוא נראה בגודל הרגיל שלו. כמו כן צילום של הירח יראה אותו בגודל הרגיל. למעשה הירח אפילו מעט קטן יותר בזריחה מאחר ומרחקו מהצופה כולל גם את רדיוס כדור הארץ. זהו הבדל קטן מאד אבל ניתן לבדוק אותו אם מצלמה כאשר מצלמים את הירח בזריחתו ובשיא גובהו, בערך בחצות הלילה. אשליה זו נזכרת אפילו אצל תלמי וגם עוד קודם. ההסברים הם חלקיים. אנחנו יודעים שהירח גדול וכאשר הוא נמוך באופק אנו משווים אותו לעצמים אחרים והמוח מגדיל את הירח בגלל הידע שלנו. זה נכון אבל זה הסבר חלקי. גם אם נתבונן בירח דרך צינור בלי לראות שום דבר אחר הוא ייראה גדול. הסברים אחרים הם בגלל שצורת השמים אינה כדורית אלא יותר דומה לקערה, או שבגלל שאנו מסתכלים ישר. אפשר לעשות כמה ניסויים. נסו להתכופף ולהביט בירח כאשר הראש הפוך בין הברכיים. נסו לשכב על הבטן ולהרים את הראש למעלה. ראו מה קורה לירח והאם הגודל שלו משתנה... דרך אחרת למדוד את גדול הירח היא באמצעות מטבע קטן (חמש אגורות או כפתור קטן של חולצה) והחזקתו במרחק מסוים מהעין ובדיקה האם הוא מכזה את הירח. מטבע של שקל יהיה גדול פי שניים מהירח! אבל כאשר יש את אשליית הירח הגדול נסו להשתמש במטבע של שקל ולא לכסות את הירח אלא להביט ליד... האם נראה באותו גודל? אם כן ברור שזו אשליה, אם לא, למה האשליי נהרסה? נסו ותהנו.

    שימו לב: לפעמים הירח באמת גדול. מרחק הירח מכדור הארץ משתנה וכאשר הירח יותר קרוב הוא גם יותר גדול. על כך במאמר ירח קרוב וגדול

    למה הירח כתום?
    הירח אדום או כתום בגלל האטמוספירה של כדור הארץ. האור החוזר מהירח הוא אור לבן אבל האטמוספירה מפזרת את רוב גלי האור באורכי הגל השונים (ובעיקר את הכחול, מה שגורם לגוון ש השמים) ורק האור האדום מצליח להגיע בצורה ישרה לעיננו. כאשר הירח נמוך האור עובר מרחק רב באטמוספירה. כאשר הירח גבוה המרחק קצר וכל האור מגיע לעיננו. מאותה סיבה  גם השמש בשקיעה נראית אדומה.

    יום שני, 7 במאי 2012

    האבל יצפה במעבר נוגה

    מפעילי טלסקופ החלל האבל, הודיעו כי הטלסקופ יצפה במעבר נוגה הקרוב. בכך יצטרף הטלסקופ לשורה ארוכה של מצפים ולמיליוני צופים חובבים בעולם. אבל רגע, איך האבל יצפה על נוגה במעבר? הרי זו תצפית ישירה בשמש, ואור השמש המרוכז יחמם ויהרוס אותו בשניות... אכן כך, טלסקופ האבל אינו יכול לצפות על השמש הוא לא מתאים לזה ואפילו צפייה קצרצרה בשמש כנראה תטגן לו את הרכיבים הפנימיים. האבל במקום זאת יצפה בכלל בירח.הרעיון הוא שהירח משמש כמראה ענקית וקרני האור מהשמש יפגעו בירח ויחזרו לטלסקופ החלל.   אבל רגע, הטלסקופ צופה בנוגה, לא? בנוגה אי אפשר לצפות כלל, כל האור הפוגע בנוגה, חוזר כמובן לשמש (בדומה לירח חדש). אז במה צופים ועוד צריך את האבל בשביל זה? המדענים מנסים לצפות באור העבור דרך האטמוספירה של נוגה. הרעיון הוא לקלוט קרני אור מהשמש שעברו דרך האטמוספירה של נוגה והגיעו לכדור הארץ. צפייה בקרנים אלו בכדור הארץ בעייתית מאחר וגם האטמוספירה של כדור הארץ מפריעה, אבל טלסקופ החלל האבל יכול לקלוט קרניים אלו ולנתח אותן. אמנם רק שבריר אחוז מהאור שיגיע להאבל מקורו יהיה בהור שעבר דרך אטמוספירת נוגה אולם זו כמות מספיקה ואפשר לקלוט אותה. על מנת להגדיל את סיכויי הקליטה, האבל יצפה בירח בכל זמן המעבר (7 שעות). חשוב להין ששעות צפייה בטלסקופ האבל הן משאב יקר מאד והקצאת שבע שעות לצורך זה מראות על חשיבותה המדעית של התצפית. אמנם בכמחצית זמן התצפית האבל יהיה בצידו של כדור הארץ שממנו לא רואים את הירח, ולכן המשימה צריכה להיות מדויקת מאד ובכל מעבר לצלם בדיוק את אותה נקודה על הירח. מטרת התצפית היא לבדוק את האפשרויות ולשכלל את שיטת התצפית הזו על מנת לנתח את הרכב האטמופסירה של כוכבי לכת מרוחקים (לא במערכת השמש).
    האבל צילם כבר את הירח, גם עם האבל לא ניתן לראות את שאריות חלליות אפולו, אולם התמונות מתקבלות, כצפוי, באיכות גבוהה מאד
    מכתש טיכו. צולם על ידי טלסקופ האבל. מקור: נאסא

    יום ראשון, 6 במאי 2012

    ספר הניסויים הגדול

    הספר האנציקלופידה של הניסויים מרכז עשרות ניסויים מדעיים קלים ופשוטים. העקרונות הפיזיקליים מוסברים והם לרוב פשוטים ובהירים מאד. מאחר ואני חובב מדע את רוב הניסויים אני מכיר מזמן והם מה שנקרא קלאסיקה. גם כשהייתי ילד היו ספרים שהזכירו ניסויים אלו משנות החמישים (הטכנאי הצעיר) משנות השבעים (נסה ודע שעשועי מדע) וכו'. כמובן שאפשר לכתוב עוד עשרות ניסויים מתאימים וכמעט שאין גבול למה שאפשר לעשות בבית.
    אולם הזמן מתחדש והילדים של היום זה לא הילדים של פעם וצריך לרענן את הקנקן ואת התוך,ולהביא משהו שמתאים למאה ה-21.
    הספר בפורמט גדול ואלבומי. הכל בצבע מלא. איורים רבים ומעט טקסט, שפה קצרה וקלילה ואכן את רוב הנסיויים אפשר לעשות לבד עם מה שמוצאים בבית וחלקם יצריכו עזרת מבוגר. גם מבוגרים יהנו מאד מניסויים אלו ובכלל עשייתים תאפשר להבין יותר טוב את העולם הסובב אותנו.
    הספר מתאים מאד לילדים סקרנים מגילאי 7 ומעלה (עם הורים) ובגיל 9-10 כבר יתחילו לעשות משם דברים לבד.
    ומילה להורים, תנו לילדים להינות, ולא לכעוס אם הבית מתלכלך והרצפה רטובה. לא קרה כלום. אם אתם פדנטיים, קראו את הניסוי והכינו לילד פינה משלו שבה הנזקים (שבדרך כלל אין - לא מצאתי בספר שום ניסוי שיכול לפוצץ את הבית) יהיו מינימליים. ואולי גם תציצו ותפגעו אתם?
    לגבי ההוצאה צרם לי דבר אחד. לא מצאתי מי כתב את הספר. כאילו אין לו סופר. לא מצאתי איפה יצא הספר ומתי לראשונה. רק בסוף מאחורה היה רשום שההוצאה היא בכלל מאיטליה. למה ידיעות מעלימים פרטים ביבליוגרפיים חשובים אלו?

    ספר הניסויים הגדול
    האנציקלופדיה של הניסויים

    האנציקלופדיה של הניסויים

    ידיעות אחרונות

    הפצצה - ג'ים באגוט

    הספר הפצצה מאת ג'ים באגוט מנסה לתאר בצורה המלאה ביותר את קורותיה ולידתה של פצצת האטום. הספר אינו מתרכז רק בצדדים הפיסיקליים של הפצצה אלא מוסיף פרטים על הצדדים הפוליטיים, בטחוניים ומוסריים בפצצה ומנתח את כלל האירועים בשנות המלחמה ובשנים שלאחריה עד שנת 1949. הספר מתחיל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתאריך זה כבר היה ידוע כי אפשר לבקע את גרעינו של האטום (ולכן השם המדויק הוא פצצה גרעינית, אולם השם פצצת אטום התקבע), ורוב הידע בנושא היה אצל מדענים גרמניים (ובפרט אוטו האן ופריץ שטרסמן שגילו את הביקוע הגרעיני וליזה מיטנר ואוטו פריש - פיזיקאים אוסטרים שהצליחו להימלט מאוסטריה, שהבינו את מקור הביקוע).
    אפשרויות השימוש בנשק גריעיני לא היו טריוויאליות. אמנם היכולת התיאורטית הובנה, אולם האפשרות להפוך אותה למעשית הייתה קשה ביותר. הספר מתרכז צעד אחר צעד במאמצים המדעיים שנעשו בגרמניה, אנגליה וארצות הברית (ומשלב הרבה יותר מאוחר גם בברית המועצות) ומשלב בהם את מהלכי המלחמה העיקריים. פרקי הספר קופצים ממקום למקום תוך נסיון לתת תמונת מצב כרונולוגית על האירועים. בסוף הספר נמצאת טבלה המרכזת את כל האירועים ללוח זמנים אחד.
    הספר חוזר על כמה שאלות שנשאלו כבר מזמן ובעיקר האם המדענים הגרמנים ניסו לעכב בכוונה את פיתוח הפצצה והשיגו תוצאות מאכזבות (טענה שהשומעה לראשונה בעיקר על ידי אותם מדענים ובפרט על ידי ורנר הייזנברג, המדען הגרמני הבכיר ביותר, שהיה יכול בקלות רבה להישאר בארצות הברית ולא לחזור ולשרת את היטלר). בספר הטענה היא כי המדענים הגרמנים פשוט חשבו שזה לא ישים ולא העיזו לבקש מהיטלר את המשאבים האדירים הדרושים (האמריקאים העסיקו בפרוייקט כ-120000 איש בעלויות עצומות) ולכן גם התקדמותם הייתה איטית מאד. השימוש בטיעון המוסרי היה נוח מאד לאחרי המלחמה ובנסיון לטהר את המצפון.
    בעיות המצפון העיקו גם על המדענים האמריקאיים, חלקם עוד בשעת פיתוח הפצצה ולאחרים רק אחרי הטלתה על הירושמה ונגאסקי. גם על הדילמה הידועה אודות השימוש בפצצה הספר מביא את העובדות. הפצצה סיימה את המלחמה במהירות (התשובה היא כן באופן ברור), האם הטלת פצצת האטום השנייה הייתה נצרכת (התשובה אינה ברורה, קיסר יפן לא היה מוכן לכניעה לאחר פצצת האטום על הירושימה, אולם זמן נוסף אולי היה מגיע לכניעה), והאם סיום המלחמה חסך חיי אדם (ללא ספק, האמריקאים הפצציצו במסיביות עשרות ערים יפניות, בפצצות תבערה שגבו כ-2.5 מיליון קורבנות, ומבלי שכל אלו הביאו לכניעה יפנית. פלישה אמריקאית ליפן, הייתה גוררת מיליוני קורבנות נוספים וכנראה גם פלישה רוסית לצפון יפן) אולם לא עונה לגמרי על השאלה ומתיר אותה בידי הקורא. ממילא רק אדם אחד, נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, הוא שהיה שאחראי על ההחלטה.
    סיפור פצצת האטום לאחר המלחמה הוא סיפור תחילתה של המלחמה הקרה ומירוץ החימוש הגרעיני. תוכנית האטום הרוסית שפיגרה מאד בשנות המלחמה התחילה ולמעשה חייבת את עצמה למרגלים שהעבירו כמעט את כל סודות הגרעיון לרוסים ואיפשרו להם פשוט להעתיק את כל הידע האמריקאי ולפוצץ פצצת אטום כבר בשנת 1949. הספר עוצר בנקודה זו.
    אולם סיפורה של פצצת האטום רק מתחיל ועיקרי הדברים מופיעים באחרית הדבר. פצצת האטום, איומה ככל שתהיה היא רק משחק ילדים לעומת פצצת המימן (גם היא פצצה גרעינית, אולם עובדת על עיקרון של היתוך, ודומה למה שקורה בליבות כוכבים), שעוצמת הפיצוץ שלה מגיעה ל-10 מיליון טון חומר נפץ. האמריקאים פיתחו פצצה זו וגם הרוסים פיתחו פצצה זו. האפשרות האמיתי הראשונה למלחמה גרעינית כוללת הייתה בזמן משבר הטילים בקובה. אמנם לאחריה חמתו המעצמות, עוד בתקופת רייגן על הסכמים לצמצום ארסנל הנשק הגרעיני, אולם עדיין קיימים למעלה מ-10,000 ראשי נפץ גרעיניים עם עוצמת כוללת הקרובה ל-80,000 פצצות הירושימה ומאז מדינות נוספות הינן בעלות נשק גרעיני. על הנסיונות של איראן להשיג פצצה משלה, הספר אינו מדבר כלל.

    הפצצה - ג'ים באגוט
    הפצצה - ג'ים באגוט

    הפצצה - לעמוד הספר באתר ההוצאה
    ג'ים באגוט
    ההיסטוריה הסודית של פצצת האטום: 1939-1949
    ספרי עליית הגג
    תשע"ב 2012
    679 עמודים
    לקריאת הפרק הראשון מהספר - מאתר ההוצאה


    יום חמישי, 3 במאי 2012

    ירח כתום גדול

    צפייה בירח המלא זורח היא חוויה מיוחדת משתי סיבות
    1. הירח נראה ענק פי 2 ויותר מגודלו האמיתי.
    2. הירח נראה בצבעי כתום אדום ולא בצבע הלבן הרגיל.
    ירח אדום/כתום
    ירח אדום/כתום

    צפייה בירח הזורח
    לצפייה בירח הזורח והגדול לא נדרשים שום אמצעים מיוחדים, אבל כדי לראות אותו אדום וגדול צריך לראותו אותו מיד בזריחתו. את זמני הזריחה של הירח אפשר לראות באתרים רבים כדוגמת heavens above כמו כן יש לבדוק שבנינים או הרים לא חוסמים את מקום עליית הירח. אחרי שנמצא את המקום המתאים יש רק לחכות שהירח יופיע ולהנות מהצבע המסתורי. לחילופים אפשר לראות את אותן תופעות כאשר הירח שוקע באם זה יותר נוח מבחינת שעות ו/או מיקום.
    הצפייה מומלצת בירח מלא ובייחוד בירח הזורח כעשרים דקות לאחר השקיעה על רקע שמים שאינם חשוכים לגמרי. צפייה בירח לפני המילוא, זריחתו היא על שמים כחולים והאפקט לא יהיה ניכר, לאחר אמצע החודש זריחת הירח מתאחרת לתוך הלילה.

    למה הירח כל כך גדול?
    שאלת גודל הירח בזריחה היא שאלה עתיקה אולם גם היום אין הסבר ותשובה מלאה לתופעה זו. ברור שהתופעה היא אשליה בלבד. הירח לא באמת יותר גדול ועובדה ששעתיים לאחר מכן כאשר הוא גבוה בשמים הוא נראה בגודל הרגיל שלו. כמו כן צילום של הירח יראה אותו בגודל הרגיל. למעשה הירח אפילו מעט קטן יותר בזריחה מאחר ומרחקו מהצופה כולל גם את רדיוס כדור הארץ. זהו הבדל קטן מאד אבל ניתן לבדוק אותו אם מצלמה כאשר מצלמים את הירח בזריחתו ובשיא גובהו, בערך בחצות הלילה. אשליה זו נזכרת אפילו אצל תלמי וגם עוד קודם. ההסברים הם חלקיים. אנחנו יודעים שהירח גדול וכאשר הוא נמוך באופק אנו משווים אותו לעצמים אחרים והמוח מגדיל את הירח בגלל הידע שלנו. זה נכון אבל זה הסבר חלקי. גם אם נתבונן בירח דרך צינור בלי לראות שום דבר אחר הוא ייראה גדול. הסברים אחרים הם בגלל שצורת השמים אינה כדורית אלא יותר דומה לקערה, או שבגלל שאנו מסתכלים ישר. אפשר לעשות כמה ניסויים. נסו להתכופף ולהביט בירח כאשר הראש הפוך בין הברכיים. נסו לשכב על הבטן ולהרים את הראש למעלה. ראו מה קורה לירח והאם הגודל שלו משתנה... דרך אחרת למדוד את גדול הירח היא באמצעות מטבע קטן (חמש אגורות או כפתור קטן של חולצה) והחזקתו במרחק מסוים מהעין ובדיקה האם הוא מכזה את הירח. מטבע של שקל יהיה גדול פי שניים מהירח! אבל כאשר יש את אשליית הירח הגדול נסו להשתמש במטבע של שקל ולא לכסות את הירח אלא להביט ליד... האם נראה באותו גודל? אם כן ברור שזו אשליה, אם לא, למה האשליי נהרסה? נסו ותהנו.

    שימו לב: לפעמים הירח באמת גדול. מרחק הירח מכדור הארץ משתנה וכאשר הירח יותר קרוב הוא גם יותר גדול. על כך במאמר ירח קרוב וגדול

    למה הירח כתום?
    הירח אדום או כתום בגלל האטמוספירה של כדור הארץ. האור החוזר מהירח הוא אור לבן אבל האטמוספירה מפזרת את רוב גלי האור באורכי הגל השונים (ובעיקר את הכחול, מה שגורם לגוון ש השמים) ורק האור האדום מצליח להגיע בצורה ישרה לעיננו. כאשר הירח נמוך האור עובר מרחק רב באטמוספירה. כאשר הירח גבוה המרחק קצר וכל האור מגיע לעיננו. מאותה סיבה  גם השמש בשקיעה נראית אדומה.


    יום רביעי, 2 במאי 2012

    ניל ארמסטרונג

    ניל ארמסטרונג  2012-1930, זכה לתהילת עולם כאיש הראשון שהלך על הירח. משפטי המחץ בעת המסע לירח: "הנשר נחת" מיד בנחיתה של מודול הירח ו "צעד קטן לאדם, צעד ענק לאנושות" ובמקור:  That's one small step for man, one giant leap for mankind. הפכו כבר מזמן למשפטים אייקונים הנאמרים תדירות ובהקשרים שונים.
    ניל ארמסטרונג
    ניל ארמסטרונג

    ניל ארמסטרונג התעניין בתעופה ובמטוסים מגיל הילדות, היה טייס קרב במלחמת קוריאה (הפיל מטוס אחד) והוזמן למיונים לאסטרונאוטים בקבוצה השנייה. ניל השתתף רק במשימת חלל אחת לפני אפולו 11 (ג'מיני 8). משיקולים שונים (בעיקר של דיק סלייטון שהיה מנהל האסטרונאוטים) התגלגל המקרה כך שניל נבחר להיות מפקד אפולו 11 המשימה הראשונה שתנחת על הירח.
    ניל ושותפו למסע, בז אולדרין, שהו על הירח בסך הכל שעתיים וחצי, לקחו דגימות עפר וסלעים והציבו מספר מועט של מכשירים מדעיים בסביבת החללית. לאחר עזיבת הירח הצטרפו לחברם מייקל קולינס שנשאר לשמור על חללית אפולו שהמשיכה לחוג מסביב לירח. רק לשם השוואה, במשימת אפולו 17, האחרונה לירח, שהו האסטרונאוטים על הירח למעלה משלושה ימים והתרחקו עד כדי חמישה קילומטרים מן החללית.
    החזרה לכדור הארץ עברה ללא תקלות אך האסטרונאוטים נלקחו לבידוד בנושאת המטוסים שאספה אותם מהאוקינוס לאחר הנחיתה ועברו בדיקות גופניות מקיפות. לאחר שהתברר שאין שום חומר ביולוגי מסוכן מהירח שהסתנן לכדור הארץ ושכולם בריאים נהפכו האסטרונאוטים לגיבורים אמריקאיים.

    כמה חודשים בלבד לפני פטירתו, התראיין ניל ארמסטרונג לטלוויזיה האוסטרלית. הראיונות הועלו לרשת וכדאי מאד לצפות בהם מפרספקטיבת זמן של למעלה מ-50 שנה על תוכנית אפולו הנה הפרק הראשון




    הפרק השלישי




    הפרק הרביעי
    שאר פרקי הסדרה יעלו בקרוב באתר הטלוויזה האוסטרלית

    צוות אפולו 11 - מימין לשמאל: באז אולדרין, מייקל קולינס, וניל ארמסטרונג.
    צוות אפולו 11 - מימין לשמאל: באז אולדרין, מייקל קולינס, וניל ארמסטרונג.