יום חמישי, 4 בספטמבר 2014

ברלין - איידלהייטפלאץ

איני אוהב את הביטוי טיול שורשים, שח לי ידידי הרב רפאל שטרן. השורשים שלנו פה. חשבתי על דבריו והסכמתי איתו. לא שורשים אלא ענפים כרותים יש לי בברלין. אבי עלה משם ב- 2.1.1939 . הוא יצא מגרמניה ב-25.12.1938 והגיע ארצה דרך נמל טרייסט באנייה "גלילה" שבוע לאחר מכן. אבי היה אז בגיל חצי שנה. סבי וסבתי מצד אמי עלו עוד קודם בניגוד לעצת הוריהם. הסבא והסבתא רבא נשארו בברלין...
היה לי חשוב להיות שם. אבל במאמר תמצאו ערבוב של טיפים, רעיונות ורגשות. ברלין עיר מורכבת ואפילו להגיד עליה שהיא מורכבת זו אמירה פשטנית. לכן גם המאמר יהיה מבולגן מעט בהתאם לאופיה של העיר.


נפרט כאן מעט את תוכנית הטיול והסיור שערכנו בתקווה שתמצאו בה עניין ותועלת. הטיול שלנו היה קצר. ארבעה ימים בסך הכל, אבל הספקנו לא מעט מתוך השפע העצום שיש לעיר להציע. התרכזנו בהיבט היהודי, השואה ומלחמת העולם השנייה. אין זה טיול של כיף והנאה אלא של כובד ראש, חשיבה, הכרה והבנה של ההיסטוריה. ברלין היא  עיר שנבנית מחדש בקצב מהיר. נכון לעכשיו יש בה אירועים רבים לציון מאה שנה למלחמת העולם הראשונה. בנינים חדשים מוקמים בכל מקום. בנינים עתיקים משוחזרים. בכל העיר תראו צינורות  מוזרים בשלל צבעים. ברלין יושבת על אדמת ביצות ובכל עבודות בניין יש להקים מערכת צינורות לשאיבת המים מהקרקע, לייבושה. המים העודפים מועברים לנהר השפרה ולמערכת הביוב.

בשדה התעופה שונפלד רכשנו כרטיס WELCOME לתחבורה הציבורית לחמישה ימים וכרטיס מוזיאונים לשלושה ימים. כרטיס התחבורה הציבורית מקנה הנחות רבות במקומות שונים. לגבי המוזיאונים כל אחד צריך לבדוק באילו הוא מעוניין להיות והאם הכרטיס מכסה אותם וכדאי לרכוש אותו.
נחתנו בבוקר והתמקמנו במלון בערך בשעה שתים עשרה. המלון במרכז ברלין סמוך מאד לתחנת ZOO. יצאנו מיד לסיור רגלי מודרך של חברת INSIDERTOURS מתחנת ZOO. יש להם סיורים גם בעברית (סיורי נדב ותמר) אבל רק בשעות הבוקר. מאחר ורצינו לקחת את הסיור כבר ביום הראשון לטיול לקחנו סיור באנגלית והיינו מרוצים מאד. המדריך דובר אנגלית כשפת אם והוא מובן מאד. הסיור מתחיל בהקאשסה מרקט, עובר דרך האי, רחוב אונטר דר לינדן, מגיע לבניין האופרה, לצ'קפוניט צ'ארלי, ממשיך דרך בניין הלופטוואפה לעבר מקום הבונקר של היטלר, אנדרטה לזכר הקורבנות היהודיים בשואה ושער ברנדנבורג. הסיור היה מקיף מאד ונתן סקירה ממצה על מקומות רבים שאולי תרצו לבקר בהם באופן עצמאי בהמשך. סיור כזה הוא דרך מצוינת לפתוח את הטיול.
תחנת הרכבת האקשסה מרקט
תחנת הרכבת האקשסה מרקט

קתדרלת ברלין
קתדרלת ברלין

אי המוזיאונים - בתמונה המוזיאון הישן
אי המוזיאונים - בתמונה המוזיאון הישן

מגדל הטלוויזיה בולט מכל מקום ונמצא קרוב מאד לאי המוזיאונים

מוזיאון ההיסטוריה

אנדרטת הספרים באבלפלץ

אמרתו הידועה של היינריך היינה. מקום ששורפים בו ספרים סופו שישרפו בו אנשים

צ'קפוניט צ'ארלי

מה שנשאר מחומת ברלין
מה שנשאר מחומת ברלין
 נניח שיש לכם שטח ריק גדול מאד ממש במרכז העיר. מטר מהשגרירות האמריקאית והצרפתית. מטרים מבניין הפרלמנט. אפשר לבנות שם מרכז מסחרי, גורדי שחקים ומה לא. אבל הגרמנים בחרו למקם בשטח מרכזי זה את האנדרטה המרכזית לזכר הקורבנות היהודים. האנדרטה נותנת הרגשה של הליכה לאיבוד. במרכזה העמודים גבוהים מאד וסוגרים עליך מכל הכיוונים.
אנדרטה לזכר הקורבנות היהודיים
אנדרטה לזכר הקורבנות היהודיים
וכמובן המונומנט המסמל את ברלין. שערים רבים היו לברלין אולם רק שער זה שרד. בימי שני הוא משמש כמעין הייד פארק להפגנות ונאומים שונים. חשננו קצת שניתקל בעיקר בהפגנות נגד ישראל אבל המצב באוקראינה העסיק אותם יותר.
שער ברנדנבורג
שער ברנדנבורג

איך תדעו באיזה חלק של ברלין אתם - מזרח או מערב?? לפי הרמזור. אשתי סיפרה לי את זה ונזכרתי שקראתי על זה לפני שנים אבל בטיול עצמו שכחתי. במערב ברלין דמות הרמזור היא המוכרת אולם במזרח יש את ה-Ampelmann. דמות חביבה הרבה יותר. חוקרים הגיעו למסקנה כי ילדים מגיבים טוב יותר לדמות זו ולכן לאט לאט מוחלפים הרמזורים גם בחלק המערבי...

איש ירוק - Ampelmann
איש ירוק - Ampelmann
הדמות האדומה אפילו חמודה יותר


אם תראו מרצפות מקווקוות על המדרכה או הכביש כנראה הגעתם לקטע מחומת ברלין. אורכה היה 156 קילומטרים אולם כמעט כולה נהרסה ב-1989, מאורע הזכור לי היטב ורק מאות מטרים בודדים נשארו. מיקום החומה לכל אורכה מצוין על הכביש והרחוב. כמו כן חשמליות יש בעיקר בחלק המזרחי.

ברלין אלכסנדרפלאץ היא יצירת מופת של אלפרד דבלין משנת 1929 המתארת את החיים בשולי החברה בברלין דרך דמותו של פרנץ ביברקופף. ידעתי שהספר קיים ופחות או יותר במה הוא עוסק אולם לא קראתי אותו. לקראת הנסיעה לקחתי אותו לקריאה. חווית הקריאה מתחזקת מאד כאשר מכירים את המקומות בהם הסיפור מתרחש.
לקרוא את ברלין אלכסנדרפלאץ בברלין אלכסנדרפלאץ
לקרוא את ברלין אלכסנדרפלאץ בברלין אלכסנדרפלאץ

למחרת בבוקר (היום השני לטיול) לקחנו סיור נוסף עם אותה חברה, הפעם בעברית בנושא יהודים בברלין. הסיור מתחיל בנסיעה לגרונהוולד, תחנת הרכבת בה בוצע גירוש יהודי העיר למחנות ההשמדה. לאחר הביקור חוזרים לעיר ומטיילים באיזורים בהם יש עניין יהודי. חשוב לציין שבכל הסיורים של החברה אין חפיפה ולא שמענו שום סיפור פעמיים. גם סיור זה היה מעניין ומועיל. מאחר ורוב הקהל ישראלי ייתכן ודווקא עדיף להצטרף לסיור אנגלי עם קבוצה מעורבת ולהבין מה חושבים אנשים ממקומות אחרים בעולם. לאחר שני הסיורים כבר הרגשנו שאנו מכירים את האזורים השונים בעיר, יודעים איפה רוב הדברים החשובים נמצאים ואיך להגיע עליהם ונשאר רק לבחור לאן רוצים ללכת.
הנה תמונות מתחנות שונות ברחבי הסיור.
נפתח דווקא בתחנת הרכבת בפרידריך-שטראסה ממנה יצאו משלוחי הילדים- קינדר טרנספורט. במקום אנדרטת זיכרון המכונה: "רכבות לחיים, רכבות למוות". הרכבות לחיים יצאו ללונדון שהסכימה לקלוט מעט ילדים. ההורים היו צריכים לבחור איזה ילד לשלוח, החלטה קורעת לב. הילדים שנשלחו לרוב לא הבינו למה מרחיקים אותם מהמשפחה, חשבו שהוריהם לא אוהבים אותם והתייסרו אחר כך רבות. ספר העוסק בנושא הוא נערה מברלין. לפסל העתקים. חציו - החיים - נמצא בלונדון וחציו השני - המוות - באושוויץ.
רכבות למוות - פרידריך שטראסה ברלין
רכבות למוות - פרידריך שטראסה ברלין
בקישור הבא תמצאו סקירה על הספר נערה מברלין

רכבות לחיים - פרידריך שטראסה ברלין
רכבות לחיים - פרידריך שטראסה ברלין

רכבות למוות - פרידריך שטראסה ברלין
רכבות למוות - פרידריך שטראסה ברלין

רכבות לחיים עם נערה מברלין- פרידריך שטראסה ברלין
הסיור כולל עוד רציפי רכבת. בגרונהוולד - פעם יער עבות לכל הברלינאים שרצו לטייל מחוץ לעיר. גם היום. רק שיש שם פינה עם היסטוריה אפלה. מרציף 17 גורשו רוב יהודי העיר למחנות השונים. מי לטרזין, מי לאושוויץ. הגירושים החלו בשנת 1941 ושיאם היה לקראת סוף שנת 1942 אולם גם במרץ 1945 היה משלוח אחרון של כמה עשרות יהודים שהצליחו איכשהו לשרוד את כל המלחמה כמעט בברלין. הרוסים כבר נשמעו במזרח, אבל לגרמנים היה חשוב להספיק לרדוף ולהשמיד עוד כמה יהודים...
חזית תחנת הרכבת גרונהוולד
חזית תחנת הרכבת גרונהוולד

אנדרטת זכרון קטנה מחוץ לתחנת הרכבת גרונהוולד
אנדרטת זכרון קטנה מחוץ לתחנת הרכבת גרונהוולד

לרציף 17

אנדרטת זכרון ברציף 17 גרונהוולד
אנדרטת זכרון ברציף 17 גרונהוולד

פסי הרכבת נקטעים ברציף 17
פסי הרכבת נקטעים ברציף 17

רציף 17. תאריך, מספר היהודים שגורשו והיעד
רציף 17. תאריך, מספר היהודים שגורשו והיעד

אנדרטה ברציף 17
אנדרטה ברציף 17
ועוד אתרים יהודיים בברלין: בית הקברות הראשון. הנאצים החריבו אותו וכיום הוא מגרש ריק. נשארו רק שתי מצבות. בבית קברות זה קבור משה מנדלסון אולם מיקומו המדויק של הקבר אינו ידוע (יש מיקום משוער בפאתי בית הקברות)




ואולי המונומנט היהודי המוכר ביותר. בית הכנסת החדש שנחנך בהשתתפות ביסמארק. היה בית כנסת רפורמי ובשיאו הכיל למעלה משלושת אלפים מקומות.


מילה על בית כנסת ותפילות. היה לי חשוב להתפלל במניין לפחות בתפילות ראש חודש ובוודאי בפעם הראשונה בחודש אלול בה תוקעים בשופר. בבית הכנסת ברחוב יואכים שטרסלר 13 מניין קבוע בכל ימות השנה עם תפילת שחרית בשעה מוקדמת. באתר שלהם ניתן למצוא לוח זמנים מדויק. במקום פועלת בקיץ מסעדה קטנה וכשרה. מנגל וכמה שולחנות וכסאות. אכלנו שם פעם אחת. האוכל טעים והמחירים סבירים. בשבתות אפשר להזמין ארוחות שבת במסגרת הקהילה באווירה צעירה ונחמדה. בית הכנסת מצוי בחצר הפנימית ולא נראה מהרחוב. פשוט לחפש את הדלת שמעליה המספר 13 ולהיכנס. בחלקו המזרחי של העיר יש את בית הכנסת של עדת ישראל אולם לא תמיד מתקיימות בו תפילות סדירות. גם שם ניתן להזמין ארוחות שבת ברישום מראש. כמובן יש את בית חב"ד המפעיל גם מסעדה כשרה.

לאחר הסיור ביקרנו במוזיאון גרימלדהגאלארי. המוזיאון גדול וחלקים גדולים ממנו לא מעניינים. יש להתמקד במספר אולמות מצומצם וכמובן לא להחמיץ את יצירות המופת של רמברנדט: יעקב נאבק עם המלאך, ומשה שובר את הלוחות. גם המבנה עצמו מכיל אלמנטים מרשימים
רחוב בן גוריון בברלין
בדרך פגשנו מכר ותיק

הגמלדהגלרי
הגמלדהגלרי

בלילה הזמנו מראש סיור בבונדסטאג. אפשר לסייר רק בכיפת הזכוכית המרשימה ולראות ממנה את כל העיר, אבל אנו הזמנו סיור מודרך ומרתק בבניין עצמו. את שני הסיורים יש להזמין מראש באינטרנט. הסיור עורך שעה וחצי. לומדים בו על ההיסטוריה של הבניין בן מאה ועשרים השנה בסך הכל (תזכרו עובדה זו, כי זו השאלה הראשונה שהמדריך שואל. אם תדעו גם מה שמו של נשיא הבונדסטאג תקבלו עוד נקודות זכות), רואים כתובות שרשמו חיילים רוסים שכבשו את הבניין בקרב האחרון בברלין במאי 1945, יורדים למרתף ונכנסים לאולם המליאה עצמו. לאחר הסיור המודרך עולים לכיפה ולגג המבנה ואפשר להיות שם כמה שרוצים (פתוח עד חצות). כדאי לעלות לכיפה אחרי שמכירים מעט את העיר ויכולים לזהות את האתרים השונים.
לבניין הבונדסטאג הגענו לקראת השקיעה, השמש הנמוכה צובעת את הבניין בצבעים חמים.
בניין הבונדסטג
בניין הבונדסטג
בניין הבונדסטג עבר כמה גלגולים לפני כחמש עשרה שנה נבנה כמעט מאפס כאשר רק הקירות החיצונים נשאר. האדריכל האנגלי נורמן פוסטר "גילה במרתפים" את האבנים עם הכתובות ברוסית והחליט לשלבן במבנה החדש. הגרמנים באופן מפתיע, הסכימו.
כתובות של חיילים סוביטיים משנת 1945
כתובות של חיילים סוביטיים משנת 1945
איזור המשרדים
אולם המליאה של הבונדסטג
אולם המליאה של הבונדסטג
אולם המליאה של הבונדסטג
גולת הכותרת של פוסטר היא כיפת הזכוכית במרומי הבונדסטג... איך אמר המדריך: בניין שנבנה לפני 120 שנה ונהרס שלוש פעמים נושא עליו משקל של 1000 טון... הביקור בכיפה מומלץ ביותר

את היום השלישי לטיול הקדשנו לביקור באי המוזאונים. הפרגמון הוא המוזיאון המומלץ ביותר וכולל ממצאים ארכיאולוגים מרהיבים. שערי אישתר מתקופת נבוכדנצר ומזבח העיר פרגמון (המוצג ייסגר לציבור בסוף ספטמבר 2014 עקב עבודות שיחזור). למוזיאון תורים ארוכים וכרטיס המוזיאונים לבד אינו מאפשר לעקוף אותם. למרבה המזל, אשתי הציעה לחכות בתור ושחררה אותי לביקור במוזיאון אחר (אלטא נשיונל גלרי). במוזיאון יצירות אומנות רבות. מיהרתי בביקור, וכשסיימתי גיליתי שעדיין נשאר תור ארוך לפרגמון. גם לפרגמון אפשר להזמין כרטיסים מראש ולעקוף את התור. אם יש לכם כרטיס מוזיאון אתם לא משלמים באתר שלהם אלא רק קובעים את שעת הביקור. אפילו אם אתם בברלין מספיק להראות את האישור בסמרטפון ולא צריך להדפיס אותו. במוזיאון החדש ליד הפרגמון יש תצוגות ארכיאולוגיה שעיקרה תרבות מצרים. המוצג העיקרי הוא פסלה של נפרטיטי. מוצג אחר מעניין הוא כובע הזהב, כובע בעל סימולים ורמזים אסטרונומיים הקשורים למחזור תשע עשרה השנה של השמש והירח, מחזור עליו מבוסס עיבור השנים העברי.
הגלריה הלאומית הישנה
זוכרים את בבלפלץ (ככר בבל)? במוזיאון הפרגמון מוצגים שערי אישתר מבבל. עבודת שיחזור מרהיבה עליה תוכלו ללמוד בפירוט מהמדריך הקולי אותו תקבלו במוזיאון. אני חשבתי על גולי ירושלים שנכנסו לבבל דרך שערים אלו. לאחר שבעים שנה הגולים התערו במקומם החדש ולא ממש רצו לעלות ליהודה. רק דלת העם עלתה... מזכיר לכם משהו? קשרים רבים עוברים בין בבל לברלין, שהייתה אז אדמת ביצות שוממה...
שערי אישתר - פרגמון - ברלין
שערי אישתר - פרגמון - ברלין
שער השוק בעיר יוונית
 וקערת השבעה עם כתב עברי יפה הניתן לקריאה

מוזיאון TOPOGRAPHY OF TERROR נמצא במקום בו היה מטה ה-SS. הרוסים החריבו את המקום ונשארו כמה קורות פלדה ובטון מהבניין המקורי. באותו מקום נשארו גם כמה מטרים בודדים של חומת ברלין. המוזאון כשמו כן הוא, מציג את התפתחות הטרור בידי ה-SS. לישראלים אולי הוא לא מחדש הרבה אבל מדהים לראות את ההתעניינות של הגרמנים בנושא ואת העובדה שבניגוד לרוב עמי אירופה הם מתעניינים ורוצים ללמוד ולהכיר את העבר ולא פשוט מתעלמים ממנו.
בכלל אפשר להגיד על ברלין שאין בה מה לראות. הבונקר של היטלר? פוצץ ונקבר. בניין הגסטפו? פוצץ. מבנים פרוסיים עתיקים? הרוסים הרסו. מעט בתי הכנסת ששרדו את המלחמה? הורסים והאמריקאים הרסו... מה שלא הרסו הנאצים הרסו ההפצצות ואחרי זה הרוסים... עכשיו עובדים לבנות חלק מהבניינים מחדש.


בברלין חנויות רבות אבל אנחנו ביקרנו רק במעט מהן ולמשך זמן קצר למדי. גם אם לא קונים כלום כדאי מאד לבקר ב-KDW, בית הכולבו הענק (והיקר) של ברלין. אפשר לעלות ישר לקומה השישית - קומת הגורמה.
את היום הרביעי והאחרון לטיול פתחנו בביקור במגדל הטלוויזיה באלכסנדרפלאץ.

מגדל הטלוויזיה באלכסנדרפלאץ ברלין
מגדל הטלוויזיה באלכסנדרפלאץ ברלין
מגדל זה נבנה על ידי הסובייטים כמעין אצבע משולשת למערב. לנו יש את המגדל הכי גבוה. נקמת האפיפיור הגיעה מהר מאד, כאשר התברר שקרני השמש יוצרות צלב על הכדור. על כך נאמר: "זה לא צלב, רק סימן פלוס גדול מאד".

צלב או סימן פלוס גדול? מגדל הטלוויזיה בברלין
צלב או סימן פלוס גדול? מגדל הטלוויזיה בברלין
קנינו באינטרנט כרטיסים לביקור בשעה 9:00 בבוקר (העלות נמוכה יותר). הדפסנו אותם בבית. גם במקרה זה יש להגיע כרבע שעה לפני הפתיחה מאחר והרבה אנשים רוכשים כרטיסים אלו והתורים נוצרים במהירות. גובה המגדל 384 מטר אולם המצפה הוא בגובה 203 מטר "בלבד". המעלית המהירה עושה את הדרך תוך 40 שניות. התצפית לכל הכיוונים מעניינת ויפה.
כיפת הבונדסטאג

אנדרטת השואה
שימו לב שביום שמש רואים את צל המגדל. המגדל כל כך גבוה שתזוזת הצל ניכרת היטב בעין. אם אתם לא רואים את התזוזה המתינו דקה. אפשר גם לצלם. לצערי לא הבאתי חצובה שהייתה משפרת מאד את איכות הסרט אבל הנה סרטון המדגים את התנועה. אם אתם רוצים לעלות למסעדה המסתובבת, תצטרכו להזמין משהו, אבל הבנתי שמספיק להזמין שתייה או בירה.



לאחר הביקור תוכלו להסתובב בכיכר עצמה. תחנת הרכבת למעשה חותכת את הכיכר לשניים. מגדל הטלוויזיה בחלקו האחד (וגם גן עם מזרקות) וחלקו השני מזרקה נוספת, שעון עולמי והמון חנויות.

מזרקה באלכסנדרפלץ
מזרקה באלכסנדרפלץ

שעון עולמי באלכסנדרפלץ
שעון עולמי באלכסנדרפלץ
מחוסר זמן לא ביקרנו באתרים רבים הקשורים לתקופה הקומוניסטית בחלקה המזרחי של העיר. כטעימה קטנה החלטתי לצעוד מעט בשדרות מרקס-אנגלס בהם בנינים רבים מהתקופה ובהם מקומות שמוכרים היטב מספרים וסדרות על המלחמה הקרה.
בניין המורים מעניין בזכות הפסיפס המרהיב המקיף אותו מכל הכיוונים בקומות השלישית והרביעית.
בניין המורים - ברלין
בניין המורים - ברלין

בניין המורים - ברלין
בניין המורים - ברלין

בניין מגורים טיפוסי לגרמניה המזרחית
בניין מגורים טיפוסי לגרמניה המזרחית
 ההליכה בשדרה נעימה מאד
שדרות מרקס-אנגל ברלין
שדרות מרקס-אנגלס ברלין

בית הקולנוע הגדול של גרמניה המזרחית
 מקום מוכר ביותר המופיע בכמעט כל סרט על ברלין המחולקת - קפה מוסקבה. בחזיתו פסיפס מעניין.
קפה מוסקבה
 ועל הגג יש לנו ספוטניק
הספוטניק בכיכר מוסקבה
הספוטניק בכיכר מוסקבה
במזרח גרמניה לא ממש היה צריך מודעות פירסום, לא הייתה תחרות ולא היה בהן צורך, אבל הם קינאו במערב ולכן הממשלה שמה שלטי פרסומות משלה. אלו נשארו עד היום כמוצג לשימור
שלט פרסומות במזרח גרמניה
 אם כבר הזכרנו את תעשיית גרמניה המזרחית, זה המקום להזכיר את רכב הפלא. תשכחו ממרצדס נוצצת או BMW שחורה. רכב הטראבי הוא יצירת המופת של תעשיית הרכב במזרח גרמניה עם רשימת המתנה של שנים.... כיום המכוניות הן פריטים לאספנים. בברלין יש מוזיאון המציג כמה עשרות מהן וניתן גם לסוע בהן ברחבי העיר עם נהג
מכונית טראבי
מכונית טראבי

מכונית טראבי
מכונית טראבי


 מזרקה בכיכר


והפסל של מרקס 
פסלו של מרקס
פסלו של מרקס

לאחר הביקור באלכסנדרפלאץ נסענו (אוטובוס 248) עד המוזיאון היהודי. מוזיאון חשוב בלב ברלין. התצוגה מקיפה מאד ועוסקת ביהודים וביהדות בכלל וביהודים בגרמניה בפרט.
קחו את המדריך הקולי, אבל אין צורך להתעכב על כל אחת מהתחנות. המוזיאון מפורסם גם בעיצוב המיוחד של האדריכל דניאל ליבסקינד, המוזיאון נראה ממבט על כמעין נחש לא ישר וכמעט שאין בו קווים ישרים. המוזיאון מורכב משני חלקים, חלקו הראשון ובו הכניסה הוא מבנה פרוסי מסורתי וחלקו השני בו התצוגה הוא הבניין של ליבסקינד. לאחר הכניסה תרדו במדרגות לחלל בו מתחילה התצוגה ובו יש שלושה צירים. אחד מהם יוביל אתכם לחצר, בה העמודים אמנים ישרים אבל הרצפה משופעת בזווית של 12 מעלות. הדבר גורם לתחושה של חוסר שיווי משקל, חוסר יציבות ובלבול, תחושה הבאה לסמל את תחושותיהם של היהודים.
עמודי הגלות. הרצפה עקומה וההליכה גורמת לסחרחורת


במבט על מתגלה כי העמודים הם בעצם עציצים

מבנהו המיוחד של המוזיאון בולט בכל מקום

מבנהו המיוחד של המוזיאון בולט בכל מקום
מבנהו המיוחד של המוזיאון בולט בכל מקום

המוזיאון היהודי בברלין

על חלקי התצוגה הגנריים (מה זה שבת, חנוכה ותפילין) דילגנו. עד ינואר 2015 מוצג במקום רובוט הכותב ספר תורה. ראו בסרטון הבא.


לאחר הביקור במוזיאון חזרנו לאנדרטת העמודים ולביקור במרכז המידע שנמצא מתחתיה. האנדרטה, גן עדן לילדים. משחקי מחבואים וריצות תפוס אותי מסביב לאלפי העמודים. בברלין לא אומרים לך מה לחשוב וכמעט כל אנדרטה מוצגת ללא פרשנות וניתנת לפרשנות אישית. האם זה טוב שילדים משחקים? האם חייבים לשמור על רצינות? לכל אחד התשובה וההרגשה שלו. במרכז המידע מתחת לאנדרטה מוצגים רבים, סיפורים אישיים של משפחות מכל אירופה ומידע על מחנות הריכוז. אולי אין חידושים מרובים לקהל הישראלי אבל מעניין לראות איך הגרמנים מתייחסים לנושא.
האנדרטה לקורבנות השואה - זווית אחרת
האנדרטה לקורבנות השואה - זווית אחרת

לסיום טיולנו בברלין, הסתובבנו מעט בטיירגארטן, הסנטרל-פארק של ברלין. צריך להקדיש לגן זה חצי יום, אבל לא היה לנו את הזמן. לעבור בו לאט, לגלות את הפסלים השונים הנמצאים בו, לבקר באנדרטאות השונות המפוזרות בו, לערוך פיקניק על הדשא לטפס לגג אנדרטת הניצחון ועוד.
עמוד הניצחון נראה ברקע. גובהו 67 מטר ואפשר (תמורת תשלום לא גבוה) לטפס 270 מדרגות ולזכות בתצפית נפלאה על כל העיר.

טיולנו הסתיים. הספקנו הרבה מאד, אולם יש עוד הרבה מה לראות. לא ביקרנו בוואנזה ובוילה הידועה לשימצה וגם לא במחנה הריכוז זקסנהאוזן. לא בקרנו בעיר הפרוסית פוטסדם, או באיזור שפנדאו. לא בקרנו בשדה התעופה טמפלהוף - שדה התעופה עם הטרמינל הגדול בעולם (לפי דרישתו של היטלר) אורכו 1200 מטר, ששימש את האמריקאים עד שנת 1993, נסגר רק ב-2008 והגרמנים בעצמם לא בטוחים מה לעשות איתו (תוכנית פיתוח ענקית נדחתה במשאל עירוני וכיום יש שם פארק רחב ידיים ואפשר לטייל על מסלולי ההמראה). לא בקרנו כמעט באתרים הקשורים למלחמה הקרה ולעבר הסובייטי של העיר או בטירות הפרוסיות שיש בה ובקיצור יש עוד הרבה מה לראות ולעשות. ברלין עיר שמתחדשת במהירות, ראינו עבודות בנייה מאסיביות, מקומות נבנים ומתחדשים. חלקם משחזרים את העבר וחלקם בעיצוב עתידני.

תוספת: על ביקורי השני בברלין הכולל את רוב המקומות שהוזכרו בסעיף הקודם ראו במאמר "כאן גרו הבירים"


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה