יום רביעי, 31 בדצמבר 2014

וויפלאש

ראיתי השבוע את הסרט וויפלאש. הסרט מעולה ומומלץ, אבל אם אתם לא אוהבים מוזיקת ג'אז, כנראה שלא כדאי לכם ללכת. כל הסרט הוא ג'ם סשיין אחד ארוך (וכיפי)! הסרט עוסק בתלמיד שיש  לו פוטנציאל ובמורה שיעשה הכל, ואני מתכוון להכל על מנת להוציא את הפוטנציאל הזה. ואם זה אומר להתנהג כמו קלגס, להפעיל אלימות מילולית, פיזית ונפשית, אז זה מה שיקרה. העיקר להוציא את הפוטנציאל.

אנדרו הוא בחור ביישן שאוהב לתופף, בבית הספר שייפר בניו-יורק הוא מתקבל לתזמורת הסטודיו היוקרתית. אבל כמובן שהוא מתחיל כמתופף מחליף (Alternate) שיושב מאחור המתופף הראשי (Core) והופך לו את הדפים. כשהנגנים נכנסים הם אפילו לא מעיפים בו מבט מרוב הבוז שהם רוחשים לו, ונראים בטוחים בעצמם אולם כשטרנס פלטשר, המנצח הזועף, נכנס כולם טומנים ראשם בקרקע, כמו בטירונות לא ליצור קשר עין. ובאמת נגן אחד מזייף ומתחילה סצינה שלמה. צעקות, צרחות קללות, איומים וההעפה מיידית מהתזמורת.
ואז נותנים לאנדרו לנגן, מרגיעים אותו עם מילים יפות אבל לאחר שהוא לא אומד בקצב, מתחילות הצרחות. אבל אנדרו לא מתייאש וממשיך, וההתעללויות של פלטשר רק גוברות. פלטשר מתעלל בכולם. המתופף הראשי מוחלף על ידי אנדרו ומושפל על הדרך אבל גם אנדרו ילמד שהחיים הם גלגל. היום אתה נגן ראשי, מחר אתה הופך דפים.

המוטו של הסרט הוא ששתי המילים המזיקות ביותר באנגלית הן "Good Job". הן מעודדות בינוניות ונגן אמיתי שרוצה להיות בטופ של הטופ חייב להצטיין הרבה מעבר לזה. מצאתי הקבלות לדילמות אלו בספר קוהלת
בספר קוהלת יש ניגודים רבים. סתירה ידועה היא ביחס לשמחה אותה צריך להרגיש האדם.
בפרק ב (ב-ג) נכתב: "א אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי לְכָה-נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב וְהִנֵּה גַם-הוּא הָבֶל:לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה:" ואילו בפרק ג נכתב :"וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי-הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו:" ואחר כך גם :טו וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת-הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם-לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:"
שתי התייחסויות שונות לחלוטין ונראות כמו דעות סותרות שכמעט גרמו לחכמים לגנוז את הספר כולו.

ניתן לראות הקבלה מעניינת שלמה המלך היה כידוע החכם באדם, ובתור חכם כל כך לא היה יכול להסתפק בחיים רגילים אלא היה צריך לחקור ולגלות עוד ועוד כל הזמן, אולם כידוע ככל שלומדים יותר יודעים פחות וזה מה שקרה לשלמה (ז כג) :"כָּל-זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי:", ככל שניסה להחכים יותר כך הגיע למסקנה שהידע והאמת הגמורה אינם בהישג יד ולאדם כמו שלמה המלך ידיעה כזו עלולה לגרום ייאוש.
אבל רובנו לא שלמה המלך, ועלינו לחקור ולהעמיק עד היכן שאנו מגיעים ובעיקר לדעת איפה לעצור ואז בהחלט אפשר לשמוח.

לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד - אומרת המשנה באבות והסרט מציג לנו תלמיד ביישן ומורה קפדן במיוחד. הוא זיהה באנדו יכולות שאנדרו לא יודע שקיימות בו והוא יעשה הכל כדי להוציא אותן. במצב זה לא פלא שאווירת הייאוש של ספר קוהלת תגיע.


שעות בודדות לפני הסרט צילמתי את הסרטון הבא שהוא עונה בחלט להגדרה של Good Job. אפילו עבודה טובה מאד.

אבל האמת היא שיש כאלו שעושים את זה טוב יותר. למאסטרו קוראים טיארי לגולט Tierry Legault  וכנראה הצילומים שלו בתחום הם הטובים ביותר. הוא הצליח אפילו לצלם אסטרונאוט בהליכת חלל מכדור הארץ. זה מדהים. אבל כמובן שאני לא טיארי לאגולט ואני גם לא רוצה להיות. צילומים כמו שלו דורשים משאבים וזמן רבים שאני מעוניין להקדיש לנושאים אחרים. בשבילי, התוצאה שהשגתי היא טובה מאד. נכון שיש מה לשפר ולמדתי הרבה מהתהליך ואנסה לשפר בעתיד. וזה מה שלכמעט כל בני האדם מספיק. זו לא בינוניות ולא פשרה אלא איזון חיוני המאפשר את החיים. את גישתו של פלטשר מהסרט אני לא מקבל כלל. חשוב לתת חיזוקים חיוביים ובהחלט צריך להגיד Good Job and well done וכמובן לשאוף לשפר. בדיכוי לא משיגים כלום - או בלשונו של קהלת - "אחד מאלף מצאתי". להרוס 999 בשביל האחד ששיטה זו כן מתאימה לו? אני לא חושב שזה כדאי....
ולכן העצה של קוהלת לכל בני האדם היא שעבודה טובה זה מצוין ובסדר גמור וכל עוד אנחנו עושים כמיטב יכולתינו ומשתדלים להשתפר אנחנו בסדר גמור, יכולים לשמוח ולחיות את חיינו באושר: "רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶש" (ט ט), אבל קוהלת עצמו ששואף למצוינות אינסופית, מגלה שהיא אינה ניתנת להשגה ושדרישה זו רק מצערת ומאמללת וגורמת להכל להיות "הבל הבלים"


יום שלישי, 30 בדצמבר 2014

תחנת החלל והירח

ביום ראשון 28/12/2014 הצלחתי לצלם מעבר של תחנת החלל על הירח. נדרש תיזמן מאד מדויק. תחנת החלל טסה במהירות והזמן שלוקח לה לעבור על פני הירח שכל גודלו חצי מעלה הוא פחות משנייה. ניגש ישר לעניין ונציג את הסרטון, כל ההסברים אחר כך. תוודאו שאתם צופים בסרטון במסך מלא ובאיכות 1080HD. התחנה קטנה מאד וקל לפספס אותה. בהתחלה רואים צילום קטן יחסית ואחר כך צילום יותר מקרוב. הקליפ הראשון בכל גודל הוא במהירות אמיתית ומיד אחריו בהילוך איטי יותר.


פרטים על מעברים של תחנת החלל אפשר למצוא באתר heavens-above (תרמתי חלק מהתרגום לעברית שלו) וברשומה הבאה הסברתי איך אפשר לראות את תחנת החלל. הפעם ראו שהתחנה עומדת להיות קרוב לירח, אבל חשוב לשים לב שבגלל שהירח יחסית קרוב לכדור הארץ, מספיקה תזוזה קטנה במיקום הצופה לשינוי הזווית בין התחנה לירח כך שהתחנה לא תחלוף על פני הירח.

כאשר בדקתי באתר איך ייראה המעבר קיבלתי את התמונה הבאה בה התחנה חוצה את הירח
אבל צריך לשים לב שבשביל לקבל תמונה מדויקת יותר יש ללחוץ על המפה באזור הרצוי לקבלת הגדלה שלה ואז רואים שהתחנה לא חוצה את הירח. חבל. מהבית אפשר לצלם יותר בנוחות. צריך לצאת החוצה

פספוס קטן אך משמעותי. באתר אין אפשרות למציאת מיקום מדויק בו תהיה חצייה (אפשר לצורך כך ללכת לאתר CALSKY אבל הוא עם מימשק פחות נח). מה שעשיתי היה פשוט אינטרפולציה וניסיתי מקומות שונים עד שמצאתי מקום בו התחנה תחצה את הירח. במקרה הזה מושב גנות שנמצא כמה קילומטרים מדרום לגבעת שמואל. גם אז לא הייתי בטוח עד כמה המפה מדויקת והאם באמת יעבור על הירח.
השתמשתי בשלוש מצלמות. במצלמות CanonSX50HS הפעלתי זום מקסימלי שמקביל ל-1200mm וצילמתי וידאו וגם במצלמת Canon700d עם עדשה 18-250 צילמתי וידאו. לפחות ב-DSLR, במלצמה נוספת רציתי לצלם תמונה בחשיפה ארוכה של כמה שניות.
תחנת החלל והירח
תחנת החלל והירח

לא פשוט לתפעל שלוש מצלמות וכל ההעמדה הוכיוונונים לקחו כעשרים דקות. מרוב התעסקות בקושי ראיתי את המעבר בעין וכמובן שלא היה לי מושג מה קורה על המצלמות. החשיפה הארוכה לא מתאימה בגלל בהירות הירח. זה היה די צפוי, אבל חייבים לנסות. צילמתי בחשיפה ארוכה את סוף המעבר ואחר כך כמובן שהתיישבתי לבדוק מה רואים אם בכלל בוידאו.
לשמחתי כבר בשטח ועל המסך הקטן של המצלמה ראיתי שיש משהו, אבל עדיין אי אפשר להיות בטוחים עד שלא רואים על מסך מלא. שני סרטי הוידאו הצליחו מאד ועריכה מהירה שלהם (תוכנת OpenShot) יצרה את הסרטון. מעבר על פני הירח אינו נפוץ אבל אפשר לנסות גם לצלם דרך טלסקופ עם עקיבה או במצב של צילום מהיר שיכול לצלם 5-10 תמונות בשנייה בחשיפה קצרה של 1/100 או אם המצלמה מאפשרת לכידה במהירות גבוהה יותר (הדגם SX60 מאפשר לכידה בהמירות של 60fps ב-HD מלא).
הסרטון אפילו נכנס ככתבה לאתר האסטרונומיה המוביל UniverseToday 

לקריאה נוספת
מאמר על תחנת החלל לאחר עשור של פעילות



יום שני, 15 בדצמבר 2014

בולי שעוני שמש

בשנת 2014 הייתי שותף לתהליך מעניין ביותר של הנפקת סדרת בולים. פנו אלי מהשירות הבולאי על מנת שאשמש כיועץ לקראת הנפקה של סדרה בנושא בולי שעוני שמש. הגיעו אלי באמצעות המאמר על שעוני שמש באתר וגם בהמלצה של עדן אוריון . לאחר שהצהרתי כי איני מומחה לנושא אלא רק מתעניין התחלנו לעבוד.
מסתבר שהנפקה של סדרת בולים היא החלטה שדורשת אישור ממשלה. אני מניח שאלו מסוג ההחלטות שמשאירים לחמש הדקות האחרונות של הדיון אבל לא אתפלא אם דווקא בהן דנים ארבע שעות ובנושאים זניחים - רפורמת בריאות למשל- מצביעים תוך דקה... בכל מקרה ברגע שיש החלטה ויש מועד צריך לגבש קונספט לסדרה.
הרבה שעוני שמש יש בישראל ואיזה מהם בוחרים? מדובר בסדרת בולים. צריך לחשוב מה יהיה הקשר בין הבולים. אני הצעתי סדרה של שלושה בולים שתייצג את השימוש בשעון לצרכי דת ופולחן ולקביעת זמני התפילות, בול המייצג את השעון כמסמל את ההתישבות בארץ ישראל וערכי העבודה (השעון בדגניה) ובול המייצג את שעוני השמש כסמל של פריט עיצוב אורבני אומנותי (מרבית שעוני השמש כיום הינם לנוי). היו גם אפשרות אחרות ובסוף נבחרו שעונים מייצגים מבחינת התקופות וערכם ההיסטורי.
השעונים שנבחרו היו שעון עתיק שהתגלה בחפירות ברובע היהודי, שעון במסגד בעכו, והשעון הגדול בבית הכנסת זהרי חמה בירושלים. כאופציה (שלא יצאה אל הפועל) תוכנן בול נוסף של שעון השמש הגדול בראשון לציון.
מעצב הסדרה - דויד בן הדור שהציג מספר טיוטות. השעון הראשון הינו שעון שיש לשחזרו מאחר ונמצא שבור ולא שלם. היה צורך בייעוץ של ארכיאולוג ליצירת שיחזור מושלם. בנקודה זו בולט הפער בין הצורך לדיוק ובין הצורך בעיצובי. שטחו של בול הוא שטח קטן מאד ולא תמיד אפשר לדייק בפרטים. למשל את שעוני השמש היפים בבית הכנסת הגדול בפתח תקווה אין כמעט אפשרות להציג על בול. לוח השיש כולל חריטות עדינות ביותר שקשה לראות.
כמו כן המעצב רצה להראות את השמש בתמונה אולם לרוב אנו עומדים מול שעון שמש והשמש תהיה בגבנו, כלומר אין כל כך אפשרות להציג שעה ואת השמש. מסיבות של אחידות השמש הוצמדה לפינה אחת בבול אולם אין הכרח לדיוק מירבי.
בשעון של בית כנסת זהרי חמה בוצעה עבודת ניקוי יסודית. השעון האמיתי מוזנח מאד וכל הבניין נראה גרוע ורעוע. חבל שבמציאות אי אפשר לשפץ כך את השעון וחבל שעיריית ירולשים לא מזקיעה בשימור שעון חשוב זה. בשעון מופיעים שני שעוני מחוגים. אחד מראה את הזמן הרגיל והשני את שעון א"י (שיטה ששימשה בימי השלטון התורכי). שני שעונים אלו מקולקלים כבר שנים רבות ולכן אין התאמה כלל בין שעון השמש לשעה שמוצגת בהם. הייתה התלבטות האם לתקן זאת בבול, אולם ההחלטה הייתה שאם השעון מקולקל במציאות, גם בבול הוא יישאר מקולקל.
לאחר עיצוב הבולים יש גם לעצב שובל , מעטפה, חותמת, עלון, לבחור פסוק ומוטו לסדרה ועוד ועוד החלטות. בכולן צריך להשקיע זמן ומחשבה.
התוצאה הסופית מרהיבה ונעימה לעין


בול שעוני שמש בישראל - שעון עתיק
בול שעוני שמש בישראל - שעון עתיק

בול שעוני שמש בישראל - זהרי חמה
בול שעוני שמש בישראל - זהרי חמה

בול שעוני שמש בישראל - מסגד אל ג'אזר
בול שעוני שמש בישראל - מסגד אל ג'אזר

בול שעוני שמש בישראל - מעטפת היום הראשון
בול שעוני שמש בישראל - מעטפת היום הראשון