יום ראשון, 30 באוגוסט 2015

ליקוי ירח מלא בסוכות

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין ראשון לשני (28 לפנות בוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל הם
  • תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
  • תחילת הליקוי החלקי - 04:07
  • תחילת הליקוי המלא - 05:11
  • שיא הליקוי - 05:48
  • סיום הליקוי המלא - 06:23
  • שקיעת הירח בישראל 06:37
  • סיום הליקוי החלקי 07:27
  • סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא מאתר נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא



מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:


איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על אזור מסוים בחלל. אזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא אזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. אזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מעניין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז אזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתי היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים. 

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הוא בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.


יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

הירח עובר על פני הארץ

בהתחלה חשבתי שזה פוטומונטאז' אחר כך חשבתי שזו מתיחה אבל זה אמיתי לחלוטין. לא בכל יום רואים דברים מנקודת מבט כל כך שונה ממה שאנחנו רגילים אליה כך שהתמונה השאירה אותי מבולבל מעט קצת.
מה זה ואיך זה יכול להיות?

הצד הרחוק (והמואר) של הירח. נאסא.
הצד הרחוק (והמואר) של הירח. נאסא.
אז די ברור שאנחנו רואים את כדור הארץ, אבל מה זה הדבר האפור המשונה הזה? אולי עוד השוואת גודל בין פלוטו לכדור הארץ כמו שנראו הרבה תמונות לאחר המעבר של NEW-HORIZONS? לא ולא! זה הירח. אבל הירח לא נראה ככה בכלל!!! נכון, אנחנו מעולם לא ראינו את הירח בצורה זו. זה הצד הרחוק של הירח שלעולם אינו פונה לארץ.
נזכיר את ההבדל בין הצד האפל לצד הרחוק. כמו בכדור הארץ בו חציו פונה לשמש (ויש בו יום) וחציו חשוך. גם הירח חציו פונה לשמש (יום על הירח) וזהו הצד המואר של הירח. חציו האחר של הירח מוסתר מהשמש והוא חשוך. צד זה הוא הצד האפל, אך הוא משתנה כל הזמן בהתאם לסיבובו של הירח סביב צירו.
מכדור הארץ אנו רואים רק צד אחד של הירח. הסיבה היא שמשך הסיבוב של הירח סביב צירו זהה למשך הסיבוב שלו סביב כדור הארץ (27.5 יום). הצד שאנו רואים מכונה הצד הקרוב. בתחילת חודש כל הצד הקרוב חשוך ולכן לא רואים כלום אלא חרמש דק לאחר יום או יומיים. באמצע החודש הצד הקרוב והצד המואר חופפים ואנו רואים ירח מלא (כלומר אנו רואים באופן מלא את החצי הקרוב של הירח). בכל שאר החודש אנו רואים חלק כלשהו מהצד המואר וחלק אחר מהצד החשוך.

אז מי צילם את התמונה? אף אחד לא נמצא מאחורי הירח?
מסתבר שכן. חללית DSCOVR נמצאת במרחק של מיליון וחצי קילומטר מכדור הארץ (בין מסלול הארץ למסלול השמש, בנקודת L1 - אחת מנקודת לגראנז' בה כוחות המשיכה של הארץ והשמש משתווים. החללית נמצאת במסלול שאינו מצריך דלק כלל סביב נקודה זו) והיא הצליחה לתפוס את מעבר הירח על פני כדור הארץ. הירח נראה מכדור הארץ במולד (כלומר לא נראה כלל) והחללית נמצאת למעשה בין הארץ לשמש. בגלל זה כדור הארץ והירח מוארים במלואם ולא באופן חלקי.
מסלול חלית DSCOVR
מסלול חלית DSCOVR. נאסא

שימו לב עד כמה הירח אפור. זהו צבעו האמיתי של הירח. אנו רואים אותו כלבן אך ורק בגלל שהוא כל כך בהיר יחסית לשמים הכהים, אבל הוא כלל לא לבן וגם תמונות של פני הירח שצולמו על ידי האסטרונאוטים של אפולו שנחתו עליו מראות שהוא אפור. כאן אפשר לראות זאת בקלות.
אם התמונה היא משהו משהו, נאסא צירפה כמה תמונות לסרטון מרשים עוד יותר.



הנה דרך נוספת ולא צפויה לצפות במולד הירח ממש. לרוב אפשר לראות את הירח כ-18 שעות לאחר המולד כחרמש דק. בשעת ליקוי חמה אפשר לראות שמשהו מסתיר את השמש ואנו יודעים שזה הירח (אני מתלבט אם זה נקרא "לראות" את הירח מאחר והעין לא קולטת שום פוטון שחוזר מהירח). אבל הנה עוד הוכחה שהכול יחסי. שינינו נקודת מבט וירח חדש נהיה פתאום ירח מלא. יהיה מעניין מאד לראות תמונה מהכיוון ההפוך. ירח שנראה לנו מלא עובר על פני כדור הארץ ככתם שחור גדול.

תמונת אלו יהפכו לשגרה. החללית תתחיל בקרוב לצלם את כדור הארץ (חלקו המואר) במשך כל שעתיים כאשר התמונות יעלו לרשת תוך שעות עד יום. צפויות גם תמונות של הצד הקרוב של הירח, הצד המוכר לנו, אבל אז הוא יראה סמוך לארץ והארץ תסתיר את הירח. גם הירח ייראה אז הרבה יותר קטן ממה שהוא נראה כאן מאחר והוא יהיה מרוחק בהרבה מהחללית.

למידע נוסף על התמונה ראו באתר NASA

לאתר משימת DSCOVR