כנס החלל החמישי על שם אילן רמון יתקיים ב-27-28 לינואר בבית חיל האויר בהרצליה.
בסקירה זו נפרט את הכנס הקודם, הרביעי, שנערך בשנה שעברה. הכתבה הופיעה במקור מגזין אסטרונומיה של האגודה הישראלית לאסטרונומיה
רשמים מכנס החלל הבינלאומי
כנס החלל הבינלאומי הרביעי על שם אילן רמון נערך בסוף ינואר בבית חיל האוויר בהרצליה. את הכנס עורך ומארגן מכון פישר והא מתקיים אחת לשנה בסמוך לתאריך פטירתו של אילן רמון. כבר בעיון בתוכנית הכנס היה ניתן לראות את הרצינות הרבה והמחשבה שהושקעה בארגון הכנס ובמשלחות האורחות שהגיעו אליו: משלחת מנאס"א ומאיטליה. לכנס היו פנים רבות והוא חולק לארבעה מושבים שכל אחד מהם עסק בחלל מזווית אחרת, אולם לכל אורך הכנס היה ניתן להרגיש בחפיפה ובקשר הדוק בין התחומים. גם תחום האסטרונומיה השונה מהותית מתחום חקר החלל והשימוש במרחב החלל הקרוב אלינו הוזכר בכל מושב. באתר מכון פישר ניתן לצפות בהקלטה של חלק מההרצאות .
למרות שתחום החלל מרכז סביבו בעיקר חברות ביטחוניות ומספר לא גודל של חוקרים, בין מטרות מכון פישר, ניתן למצוא שילוב ועידוד תלמידים להתענין בנושאי החלל. המכון מימש מטרה זו בהצלחה מרובה כאשר לכנס הוזמנו בני נוער רבים מבתי ספר, הן כשומעים, הן כמציגים בתערוכה שליוותה את הכנס והן לביצוע קטעי נגינה בתחילת כל מושב. הכנס אף ערך מושב מיוחד בנושא חינוך שאליו הוזמנו מנהלים ומורים. מושב זה הציג את האפשרויות השונות לשלב תוכניות חלל ואסטרונומיה במהלך הלימודים.
הכנס נפתח בדברי ברכה ובחלוקת מלגות ע"ש אילן רמון לשני חוקרים, האחד החוקר טכנולוגיות חלל והשני המשתמש בטכנולוגיות חלל לצורך מחקר גיאוגרפי חוצה גבולות ומדינות. מיד לאחר מכן החלו ההרצאות המקצועיות. פתח את ההרצאות ד"ר פיט וורדן, ראש מכון המחקר איימס בנאס"א, בהרצאה על המשימה האנושית למאדים, והשלבים החיוניים בדרך אליה. שלבים אלו כוללים בניית מושבה על הירח (ובפרט באזורי הקטבים, בתוך מכתשים שלא ראו אור שמש מימיהם, שם יש אפשרות למצוא שרידי מים), דרך שימוש באסטרואידים הנמצאים במסלולים קרובי ארץ כתחנות עגינה (הרכב החומרים באסטרואיד מראה שיש בהם סבירות לגילוי חמצן ומים הניתנים לשימוש) ועד משימה למאדים. ד"ר וורדן הראה אלו מחקרים ופיתוחים חדשים נדרשים לצורך עמידה ביעד זה. דגש מיוחד הושם על ביולוגיה סינטתית שתייצר בקטריות שיוכלו להפוך את אור השמש והפחמן הדו חמצני הנמצא על מאדים בשפע לחמצן. שינוי זה יאפשר יצירת מחזור חיים שלם על מאדים המשתמש אך ורק במשאבים הטבעיים של כוכב הלכת ובצורה מינימלית בהם. לאחר מכן הפליג ד"ר וורדן לעבר המדע הבדיוני כשציין שבתהליכים של אלפי שנים ניתן למעשה ליצור סביבות יערות ואוקינוסים על המאדים. ההרצאה הציתה את הדמיון וכל שנשאר לנו לעשות זה לחכות ולראות.
מר מאיר חן, מהתעשייה האוירית, הרצה על היתרונות הגלומים בעבודה עם מספר לווינים (צביר) לעומת לווין בודד ועל אפשרויות הכיסוי הטובות יותר הן מבחינת זמן הכסוי, והן מבחינת פרטי הכיסוי שרשת לווינים כזו מספקת. בנוסף, הדגיש את האפשרות לקבלת מיפוי כלל עולמי תלת מימדי על ידי סריקת כל איזור מכמה לווינים ובכמה זוויות. צבירי לווינים מאפשרים שימושים אזרחיים רבים כולל שליטה על ציי התעופה בכל מקום בעולם וגם בקרה בזמן אמת על אירועים סביבתיים החל מרעידות אדמה, סופות טורנדו והתפרצויות של הרי געש ועד ניטור פקקי תנועה. המרצה ציין מספר צבירים קיימים כדוגמת RapidEye ,TRAIN ,RadarSat ,GMES ו-RIMON.
שתי ההרצאות הבאות היו לדעתי, גולת הכותרת של היום הראשון: הרצאתו של הד"ר סמית ג'ונסון ושל האסטרונאוט גארת רייזמן.
ראשון עלה ד"ר ג'ונסון שתיאר את ההיבטים הרפואיים של טיסות קצרות וארוכות לחלל ואת הפיתוחים שיידרשו למשימות חלל ארוכות ורחוקות ללא אמצעי פינוי. הרופא סקר את השינויים העוברים על גוף האדם במהלך שהייה בחלל, כגון איבוד מסת עצם וסכנת היווצרות אבנים בכליות, עייפות הנובעת ממחזורי שינה המותאמים למשימה ולא לשעון הביולוגי, איבוד דם ואיבוד רפלקסים טבעיים של הגוף וגם היבטים פסיכולוגיים של שהייה ארוכה במקום סגור וקטן, בחברת אנשים מועטים.
האסטרונאוט גארת רייזמן סיפר על חוויותיו משהות של שלושה חודשים בתחנת החלל. גארת היה האסטרונאוט היהודי הראשון בתחנת החלל ואפילו הרכיב מזוזה על דלת הכוך שלו. להשלמת האווירה, הגיע גארת להרצאה זו במדי אסטרונאוט. כדי להתרשם יותר מהחיים על תחנת החלל הציג גארת סרטון קצר ומשעשע. גירסה ארוכה יותר של כשעה בכמה סרטונים ניתן למצוא ב-youtube תחת השם A Day In The Life Onboard The ISS. מומלץ לקחת שעה פנויה ולצפות בכל הסרטונים. הנה הסרטון הראשון:
חלקו השני של היום הוקדש לנושא מרכיב החלל בבטחון. מושב זה היה מורכב בעיקר מאנשי צבא בהווה ובעבר ונפתח בסקירה מקיפה של ד"ר עמוס קובץ', שהציג את מדיניות החלל הישראלית. המדיניות מונעת מצרכים צבאיים, וההוצאה על חקר החלל מועטה גם מבחינה יחסית לגדול המדינה וגם מבחינה אבסולוטית. לישראל יש יכולות שיגור עצמי לכיוון מערב, לוויני דימות, הסכמי קבלת מידע ממערכות אמריקאיות ושותפות קטנה בפרוייקט גלילאו האירופאי המיועד לצרכי ניווט והנחייה (GPS). המרצה ציין את התלות המוחלטת של ניהול שדה הקרב באמצעים טכנולוגיים לווינים הנדרשים ברמה הטקטית של מפקדי גדודים ולא רק במפקדה העליונה. ההרצאה תיארה את העליונות האמריקאית המוחלטת בתחום החלל (מבחינת מספר הלווינים והשיגורים, היכולות שלהם וההוצאות בתחום), ואת הדרישות החדשות בתחום החלל במיוחד הגנה על לווינים ואפשרויות התקפה של לווינים. כשבועיים לאחר הכנס אירעה התנגשות בחלל של שני לווינים במסלולים שונים מאד זה מזה. ללא ספק ההרצאה התייחסה לאפשרויות מכוונות מעין אלו בעתיד של לוחמת החלל. כמו כן תוארו בקצרה תוכניותיהן של שאר מדינות החלל. לו הכנס היה נערך שבוע מאורח יותר, ניתן היה לכלול התייחסות להצטרפותה של איראן לרשימה המכובדת של מדינות בעלות יכולת שיגור עצמי. בסוף הסקירה הוצגו המלצות להמשך העיסוק בתחום כפי שהועברו לרשיות השונות המטפלות בנושא. לאחר מכן התקיימה הרצאות של מפקד חיל האויר, האלוף עידו נחושתן. בהמשך נוהל פאנל נרחב בהשתתפות ראשי סוכניות החלל והתעשיות הבטחוניות בתחומי החלל, שדן בהרחבה בנושאים שפורטו לעיל.
היום השני פתח בנושא החלל מזווית מדעית כלכלית וטכנולוגית, והיו בו הרבה דוברים מהמשלחת האיטלקית (כולל דברי הקדמה מכבוד שגריר איטליה בישראל), שסקרו את תוכנית החלל ותעשיית החלל האיטלקית. אנליסט ממכון FUTRON התייחס למדד התחרותיות של ישראל בחלל שהתגלה כנמוך. אמנם לישראל יש יכולת פיתוח ושיגור עצמית של לווינים, אבל מספר הלווינים המפותחים וכמות השיגורים המעטה שמבוצעים מישראל לא ממש הופכים אותנו למעצמת חלל. הרצאה זו היתה חשובה מאחר והיא נתנה קונטרה לשאר הכנס שהציג את היכולות המרובות של ישראל הן בתחום השיגור והן בתחום פיתוח הלווינים והשימושים המודעיניים בהם, והבהירה שאנחנו עדיין מדינה קטנה בתחום וזקוקים לשיתופי פעולה בין לאומיים (למשל לצורך שליחת לוויני מחקר קטנים). כדאי לשמור על פרופורציות ולזכור שבתחום החלל אנחנו אמנם בקבוצת האריות אבל בזנב שלה.
מהמרצים הישראליים היו שתי הרצאות בולטות אחת של ד"ר דוד ברגמן, שחשף פרטים רבים על המשגרים תוצרת ישראל, כולל סרטים שנחשבו מסווגים עד לאחרונה וגם פירט קצת על יכולות של שיגור מוטס שנמצאות בפיתוח. ככלל האילוץ של ישראל לשגר מערבה מעל הים ולא מזרחה בכיוון תנועתו של כדור הארץ, מפחית כשלושים אחוז מיכולות השיגור הישראלית ודורש הקטנה משמעותית של משקל הלווין באמצעות פיתוחים יחודיים שהוצגו אף הם. אלוף משנה אלי פולק הציג את אתגרי המודיעין בעידן המודרני ואת המענה הנדרש להם. אמנם לא הוצגו שום יכולות שקיימות בלווינים הצבאיים אבל מתוך הצרכים שהוצגו ניתן היה להבין בין השורות אלו יכולות כבר קיימות ואילו נמצאות בפיתוח מתקדם. חיילים רבים היו נוכחים בהרצאה זו וניתן היה לראות גם את הגאווה שלהם בנושא ההרצאה וגם את הענין שחלקם גילו באסטרונומיה בעקבות עיסוקים הצבאי.
המושב הרביעי והאחרון עסק בחלל כמנוע חינוכי אך גלש במהרה לדיונים בנושא החינוך כולו. המושב נפתח בדברים החריפים של תא"ל אסף אגמון, על כך שלא קיבלו מענה או השתתפות של נציגות בכירה ממשרד החינוך ואת חוסר הסיוע של המשרד בהליכים הבירוקרטיים הדרושים בייבוא הציוד לתחרויות הרובוטיקה לבתי ספר תיכוניים. דבריו החריפים של אגמון לוו בדברים חריפים חזקים של דב לאוטמן שציין כי נפגש עם כל המתמודדים בבחירות (הכנס נערך שבועיים לפני הבחירות) וכולם מכירים בעובדות הכאובות ובצורך לשפרן. נשיא אוניברסיטת החלל מייקל סימפסון תיאר את תוכניות הלימוד באוניברסיטת החלל הבין-לאומית. כוכב הכנס, האסטרונאוט גראת רייזמן, הירצה שוב והודה כבר בפתיחת ההרצאה למורה לפיסיקה שלו. אותו מורה שנתן לו השראה אף הוזמן להיות נוכח באתר השיגור ביחד עם בני המשפחה הקרובים. גארת פירט את הפעילויות החינוכיות שעושים תוך כדי הנסיעות לחלל וכוללות שיחות עם תלמידים, בין באינטרנט ובין באמצעות רדיו חובבים, הרצת ניסויים של תלמידים ועוד (דוגמה מהעבר הרחוק, היא ניסוי הפלת פטיש ונוצה שבוצע על ידי טייסי אפולו 15 שעל הירח אכן מגיעים לארץ באותו זמן.
דגש ניתן על האפשרויות לפיתוח לווינים קטנים בנפח ליטר בודד (קוביה של 10*10*10 סנטימטר) ובמשקלים נמוכים שיצורפו לטיסות כמטען גב. הוצגו פרוייקט CubeSat האירופאי ו-GeneSat האמריקאי. מאחר ותמונה טובה מאלף מילים אני ממליץ לבקר באתרים ולהתרשם.
בחלקו השני של מושב זה, תוארו כמה יוזמות חינוכיות בתחומי מדעי החלל ופעילויות המבוצעות במקומות שונים בארץ (כדוגמת המרכז הישראלי למצוינות בחינוך והטכנודע בגבעת אולגה). זכות חתימת המושב והכנס כולו ניתנה לטל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר שסקר את הפרוייקטים שבוצעו בבית הספר בבני ציון.
הכנס חידד אצלי מאד את ההבחנה בין האסטרונומיה כתחביב, לבין האסטרונומיה כמדע, לבין תחום החלל והלווינות שהוא תחום בטחוני/אזרחי וכלכלי וחינוכי. באופן אישי אני אוהב מאד לצפות בלווינים (כפי שהובא בכתבה הראשונה בסדרת "עין צופיה"). האפשרות לראות את תחנת החלל ואחר כך גם להיפגש ולשמוע חוויות של האנשים שהיו שם (ושנצפו גם במעבורות החלל בדרכם הלוך וחזור לתחנה) הצליחו להגביר את ההנאה מתחביב זה. למרות שעיקר העיסוק שלנו כאסטרונומים חובבים, אינו במרחב הקרוב כל כך לכדור הארץ, מרחב זה שופע חיים, דינמי ומשתנה מדי יום. תודתינו נתונה למכון פישר על ההזמנה לאירוע.
האסטרונואט גארת רייזמן ואני מחליפים חוויות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה