קניית טלסקופ

טלסקופ למתחילים

שאלה שעולה הרבה פעמים היא איזה טלסקופ כדאי לקנות למתחילים. כדי לענות עליה ננסה להבין מה השיקולים השונים בקניית טלסקופ למתחילים ורק אז ננסה להבין איזה סוג טלסקופ יכול להתאים לצרכים השונים. כדי לדעת איך לקנות טלסקופ ואיזה טלסקופ לקנות צריך קודם כל להחליט מה רוצים לעשות איתו ואיך, בהתחשב במגבלות הטכניות והכספיות ואז להגיע להחלטה. כאשר רוצים לקנות טלסקופ מתחילים בדרך כלל מכוונים לתקציב נמוך מ-4000 ש"ח ורצון לטלסקופ פשוט הרכבה ולהפעלה.

אפיון הצרכים

ייעוד הטלסקופ: טלסקופ נועד כדי לצפות בגרמי השמים. גרמי השמים יכולים להיות, הירח, כוכבי לכת קרובים (צדק נוגה ומאדים) או רחוקים (שבתאי, כוכב חמה, אורנוס ונפטון), צבירים פתוחים ושדות כוכבים גדולים, צבירים סגורים, גלקסיות וערפיליות. בדרך כלל נרצה טלסקופ שמסוגל לצפות בכמה שיותר אובייקטים. ייתכן ותרצו טלסקופ המיועד גם לתצפיות נוף או צפרות, שיקול זה הוא משני שכן הוא מצמצם את האפשרויות במידה רבה מאד ולמעשה משאיר רק אפשרות אחת מעשית. כמו כן בטלסקופ אפשר להביט דרך העינית ואפשר גם לצלם, צריך להחליט מראש אם רוצים טלסקופ לתצפיות ויזואליות או טלסקופ לצילום. ברגע שרוצים לצלם, יש דרישות נוספות רבות מהטלסקופ שכמובן מעלות את מחירו.

איפה משתמשים בטלסקופ: שיקול קריטי הוא מאיפה יהיו התצפיות. אם אתם גרים במקום חשוך ותצפו לרוב מהבית או מהחצר או מהגג, ייתכן ובאפשרותכם לרכוש טלסקופ גדול. אם אתם צריכים לנסוע הרחק כדי לצפות, קחו בחשבון את זמן ומשקל ההעמסה של הטלסקופ במכונית (והאם היא מספיק גדולה) כגורם חשוב ברכישה.

הגדרת המשתמש העיקרי: מי ישתמש בטלסקופ? טלסקופים הם מכשירים מורכבים. יש כאלו שהם ממוחשבים לגמרי, חלקית או כלל לא. אם אתם קונים את הטלסקופ לנער צעיר, הקפידו שהוא יוכל להשתמש בטלסקופ.

ההשקעה הכספית: אחרי ששקללתם את כל האפשרויות הנ"ל צריך גם לחשוב כמה כסף רוצים להשקיע ולזכור שקניית הטלסקופ היא רק השלב הראשון ולרוב יש קניות נוספות של ציוד עזר.
הטלסקופ הטוב ביותר עבורכם הוא זה שתבצעו איתו תצפיות.

סוגי טלסקופים

ועכשיו נסקור בקצרה את סוגי הטלסקופים השונים. הסברים מפורטים נמצאים ברשת ואחד המאמרים הטובים נמצא באסטרופדיה הישראלית. במאמר זה השתדלתי להמעיט בהסברים טכניים ויותר להתמקד באפשרויות ובצרכים. השווה בין כל הטלסקופים הוא שהם מכילים אלמנטים אופטיים של עדשות ומראות. אור נכנס מצד אחד ומרוכז למקום אחר בו אנו מסתכלים באמצעות עדשה המכונה עינית.
לטלסקופ יש כמה מאפיינים אופטיים. החשובים שבהם הם המפתח (קוטר הטלסקופ) שקובע כמה אור ייכנס לטלסקופ (ובהתאמה עד כמה חיוורים האוביקטים שאותם נוכל לראות) ואורך המוקד של הטלסקופ (שהוא נתון שיעזור לנו בחישובי ההגדלות). להגדלות עצמן אין חשיבות טכנית אולם בדרך כלל נרצה גם להגדיל בצורה משמעותית על מנת לראות פרטים על כוכבי לכת וגם להישאר בשדה רחב ולראות שדות כוכבים. לשימושים מיוחדים יהיו דווקא צרכים של אורך מוקד קצר או ארוך.
בטלסקופ עדשות (מכונה גם שובר אור או רפרקטור Refractor) העינית היא תמיד בצידו האחורי של הטלסקופ ולכן מוסיפים פריזמה שמטה את התמונה ה-45 או-90 מעלות (אחרת צריך כל הזמן להתכופף). קוטר הטלסקופ קובע כמה אור נכנס ובתוך הטלסקופ שום דבר לא מפריע לאור.

טלסקופ עדשות. מקור אסטרופדיה העברית

בטלסקופ מראות (מכונה גם מחזיר אור, רלפקטור Reflector) העינית יכולה להיות מאחור (טלסקופ קטדיופטרי) או קרוב לפתח הטלסקופ (ניוטוני). בכל טלסקופ יש מראה בתוך הטלסקופ עצמו שחוסמת חלק מהאור ולכן המפתח שלו קטן מהקוטר האמיתי (מקובל להוריד 15-20%).

טלסקופ ניוטוני. מקור: אסטרופדיה העברית

איך בוחרים?

באופן כללי טלסקופים המבוססים על מראות זולים יותר שכן קל בהרבה ליצר מראות מאשר עדשות. גם עיוותים אופטיים שונים לא קיימים כלל במראות. לפיכך כשרוצים טלסקופ בקוטר גדול (150 מ"מ ומעלה) הבחירה תהיה כמעט תמיד בטלסקופ מראות.
מאידך טלסקופים המבוססים על עדשות יקרים ליצור, ועדשה יוצרת עיוותים אופטיים. כדי לתקן עיוותים אלו, העדשות מורכבות מכמה עדשות שמתקנות אחת את השנייה. כמובן שגורם זה מעלה את מחיר הטלסקופים. מחלקים את הטלסקופים לשני סוגים:
1) אכרומטי - העדשה מורכבת משני אלמנטים - יש סטיית צבע בעדשות אלו. כאשר מתסכלים על אוביקט בהיר רואים הילה כחולה מסביב לאוביקט.
2) אפוכרומטי - העדשה מורכבת משלושה אלמנטים (או משניים עם מירווח אויר בינהם) והעיוותים הצבעוניים מתבטלים. טלסקופים אלו מצטיינים בחדות מעולה אך מחירם בשמים תרתי משמע.

חצובה לטלסקופ

את הטלסקופ מרכיבים על חצובה. יש שני סוגי חצובות. חצובת גובה-כיוון Alt-Azimuth בה מכוונים את כיוון הטלסקופ והגובה שלו בנפרד. שיטה זו נוחה מאד לתפעול אולם אינה מעשית לצילום עקב סיבובו של כדור הארץ.
השיטה השנייה מכונה חצובה משוונית או חצובה גרמנית. ציר אחד מכוון תמיד לכוכב הצפון (שבמקרה ציר כדור הארץ מצביע בדיוק לשם), ולכן כדי לבטל את תנועת כדור הארץ, מספיק לסובב ציר זה בכיוון הנגדי.
גם על החצובה יש כמה דרכים לשלוט. דרך אחת היא כמובן ידנית. מזיזים אותה ביד לאן שרוצים. יש חצובות עם ידיות מיוחדות להזזה עדינה שיכולות מאד לעזור בכיוון מדויק. יש חצובות המגיעות עם מנוע ושלט שצריך ללחוץ על החצים והטלסקופ יזוז בכיוון הנכון.
חצובות ממוחשבות יכולות גם לכלול מאגר גדול מאד של אוביקטים ואחרי פעולות איפוס ראשונית של הטלסקופ הוא ילך לאן שתגידו לו בלחיצת כפתור. אופציה זו מכונה GOTO והנה שימושית ביותר למרות שגם לה יש חסרונות.
לטלסקופים ניוטוניים המציא ג'ון דובסון פטנט זול וטוב והוא חצובה פשוטה מאד עליה מונח הטלסקופ. טלסוקפים אלו זכו לכינוי טלסקופים דובסוניים. התחום השתכלל וכיום גם לטלסקופים כאלו ניתן לקנות מנועים ומחשבים שיכוונו את הטלסקופ למיקום מסוים או יעזרו לכם להגיע לשם (אם אין מנועים יש מחשב שנותן הוראות כמו בחנייה, ימינה ימינה עוד עוד אחורה וכו' - מערכת כזו נקראת PUSH-TO).

כוונת לטלסקופ

בנוסף, צריך עדיין מכשיר שיאפשר לנו לכוון את הטלסקופ בדייקנות למקום מסוים בשמים. אם ננסה למצוא אובייקטים ישירות דרך הטלסקופ יהיה לנו קשה מאד (עקב כך שאנו רואים רק חלק קטן מאד מהשמים). צריך כוונת לטלסקופ. גם כאשר יש חצובת GOTO צריך כוונת בשביל לבצע את האיפוס הראשוני. גם לכוונת יש שני סוגים:
אופטי - משקפת קטנה עם הגדלה צנועה של פי 8 או פי 10 ושדה ראייה של 6 -8 מעלות.
נקודתי - כוונת של נקודה אדומה. ללא הגדלה בכלל. מכוונים את הנקודה על מיקום בשמים.
כמובן שגם את הכוונת יש לאפס כך שהכוונת והטלסקופ יצביעו לאותו מקום בדיוק.

סיכום ביניים קצר

נסכם את מבחר האפשרויות שיש עד עכשיו
סוגי טלסקופים - עדשות או מראות
טלסקופ מראות - קטדיופטרי, ניוטוני, דובוסוני
חצובה - ALTAZ או משוונית
כוונת - נקודתית או אופטית

איך עושים סדר בכל הבלגן הזה?

ננסה להתחיל מהכיוון של פשטות:
טלסקופ דובסוני הוא הפשוט ביותר לתפעול. מרימים למעלה ולמטה ומסובבים (למעשה זוהי חצובת ALTAZ).
אחריו חצובת ALTAZ. הן בדרך כלל קלות משקל ולטלסקופים קטנים גם חצובה של מצלמה יכולה להספיק.
חצובה משוונית כבר כבדה יותר, מגיעה עם משקולות וגם יש לה מקומות שקשה לה להגיע אליה.
 אבל אם אתם רוצים לצלם חצובה משוונית טובה היא הכרחית. אין בכלל אופציה אחרת.

עקיבה כן או לא?

עקיבה אוטומטית של הטלסקופ הינה חשובה. בגלל שמסתכלים בהגדלה על השמים, סיבוב כדור הארץ יגרום לכל אוביקט לצאת מהעינית מהר מאד. ככל שההגדלה גדולה יותר הבריחה תהיה מהירה יותר. עקיבה שומרת על האוביקט בתמונה. גם עקיבה לא מאד מדויקת מספיקה לתצפיות. כמו כן עקיבה מאפשרת לראות יותר פרטים ולהגיע להגדלות יותר גדולות. בחצובה משוונית בה אפשר לכוון את הצירים בכיוון עדין, ניתן לוותר על עקיבה ולעשותה ידנית באמצעות תיקונים קלים.
צילום מחייב עקיבה מדויקת במיוחד.

מיחשוב - כן או לא?

יש אנשים שהמיחשוב עושה להם את החיים קלים. מתאמצים רבע שעה לכיוון ראשוני ואחר כך מוצאים את כל האוביקטים שרוצים. בלי מפות ובלי בעיות. אין מה להגיד, זה עובד מצוין ונוח מאד. מצד שני, חובבים רבים דווקא נהנים מתהליך החיפוש שלעיתים יכול להיות קשה ומאתגר בפני עצמו וגם אם יש להם אופצית GOTO הם בוחרים לא להפעיל אותה.
הדבר תלוי בהעדפה אישית. מי שמתעניין באסטרונומיה ומעוניין להכיר את השמים ואת קבוצות הכוכבים יבחר כנראה לא להשתמש ב-GOTO, מי שמעוניין רק לראות דרך הטלסקופ, או שכבר מכיר היטב את השמים יהנה מאד מהאופציה הזו.

איזה טלסקופ בוחרים?

אין תשובה חד משמעית לבעיה וכאן מגיע עניין הצורך. מי שרוצה לראות גלקסיות וערפיליות ואוביקטים קשים וגם יש לו סביבה חשוכה או מתכנן לסוע רחוק כדי להגיע למקומות חשוכים ירצה טלסקופ עם מפתח גדול וכאלו יש רק מבוסס מראות. מעל גודל מסוים (10") מאד לא נח וכבד להשתמש בחצובה משוונית ולכן דובסוני גדול יהיה הפתרון האפקטיבי וגם הזול. אולם כמובן חשוב לשים לב למשקל ולגודל הטלסקופ.
אם פחות מתענינים בגלקסיות קשות במיוחד, טלסקופי עדשות א-כרומטיים בגדול 6" הינם במחירים שפויים. למי שרוצה טלסקופ APO בגדלים האלו, העלויות הן אלפי דולרים.
למתחילים מומלץ לקנות טלסקופים קטנים יותר. ניוטונים קטנים 8",6" ו-5" נמכרים כיום במחירים סבירים עם חצובות משווניות וכל השכלולים הממוחשבים. וטלסקופי עדשות בקוטר של 4" יכולים להיות מתאימים גם.

תצפיות נוף

תצפיות נוף מחייבת טלסקופ וחצובת ALTAZ. מחייבות לרוב טלסקופ קטן ובנוסף טלסקופ עם פריזמה שמיישרת את התמונה. שיקולים אלו מצביעים על טלסקופ עדשות קטן (60 או 70 ממ) כטלסקופ מתאים. לתצפיות נוף ביום מספיק טלסקופ אכרומטי.

התנסות

קשה מאד לתאר את ההבדלים בין הטלסקופים במלל. כדאי מאד להצטרף לתצפית מאורגנת, או לקפוץ לאחד ממצפי הכוכבים המקיימים תצפיות ולהתרשם באופן ישיר איך טלסקופ נראה ואיך עובדים איתו ובעיקר איך הדברים נראים דרכו. אחרי התנסות והכרת מספר טלסקופים יהיה ניתן לגבש דעה יותר בקלות. תצפיות מתקיימות על ידי האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תצפיות עצמאיות על ידי חובבים (מידע בפורומי אסטרונומיה השונים), ומצפי הכוכבים ברחבי הארץ (באר שבע, אולגה, מודיעין ועוד).

ומה עם הכוונת?

פה אין כל כך בעייה. לדעתי מומלץ להשתמש בשתיהן. בכוונת הנקודתית מגיעים לאיזור המשוער בשמים. בכוונת האופטית מגיעים בדיוק לנקודה הרצויה. בכוונת אופטית מומלץ לרכוש אחד עם פריזמה שבה מקבלים תמונה ישרה (כמו שהשמים נראים) ולא הפוכה, דבר המקשה לכוון (עד שמתרגלים).

לילדים

הורים רבים מנסים לקנות טלסקופ לילדים. טלסקופ קונים בחנות אסטרונומיה ולא בחנות צעצועים. לרוב מדובר שם בקופסאות צבעוניות ויפות עם תמונות ענק של גלקסיות וכוכבי לכת והבטחות להגדלות של פי 500. טלסקופים הם כמעט חסרי ערך. כיום ניתן לקנות טלסקופים פשוטים למתחילים מאד שמתאימים גם לילדים במחירים מתחת ל-1000 ש"ח.

חדש או יד שנייה

שוק הטלסקופים בארץ אינו גדול מצד אחד אולם חובבים מתקדמים תמיד משדרגים ציוד ולא פעם אפשר לקנות טלסקופים מיד שנייה במחירים נמוכים יותר מחדשים. רוב חובבי האסטרונומיה בארץ, שומרים בקנאות על הציוד ומצבו לרוב מצוין. מומלץ מאד לפני קניית טלסקופ מיד שנייה לבצע דרכו תצפית ולראות שמסתדרים איתו.

קישורים נוספים

ברשת מידע רב מאד בנושא, באנגלית וגם בעברית. שימו לב שעודף המידע יכול לעיתים גם לבלבל אם בכל זאת אתם רוצים מקורות נוספים נסו לגלוש לפורומים הבאים:

מדריך של פורום אנדרומדה - קישרתי ישירות לחלק 4 שמשלים וממשיך את כל מה שכתוב כאן

מאמר של עדן אוריון באותו נושא - מומלץ לקרוא ולקבל חוות דעת נוספת