מתחילת עידן הספנות שימשו ספינות המפרש אמצעי להפלגה בימים ובאוקינוסים, עד שהוחלפו במנועי הקיטור והדיזל (ואף בכורים גרעיניים). אבל למי שחשב שעידן המפרשים הסתיים, צפויה הפתעה. מפרשים חדשים מתוכננים להשטת חלליות באוקינוס הקוסמי ומכונים מפרשי שמש.
הרעיון פשוט מאד ונהגה לפני קרוב למאה שנה, שימש בספרות המדע הבדיוני ולאחרונה נהיה למציאות. כל מה שצריך זה מפרש גדול, מצופה חומר רפלקטיבי (מחזיר קרינה). במפרש פוגעת קרינה, שהיא למעשה אוסף של חלקיקים קטנטנים עד למאד ובעלי מסה כמעט אפסית, אולם הכמות הגדולה שלהם, והחזרתם מהמפרש מחייבת את חוק שימור התנע והעברת אנרגיה למפרש עצמו מה שיוצר לו כח דחף היכול להניע חלליות.
המפרש כמובן צריך להיות גדול מאד ומחזיר קרינה. מקורות הקרינה בחלל מגוונים, החל בקרינת כוכבים כמו השמש וכלה בקרינה מלאכותית של קרני לייזר בעוצמה גבוהה שיכוונו למפרש מכדור הארץ.
לאחרונה החל בייצור מפרשים כאלו ונאסא שיגרה אחד מהם, המכונה Nano-Sail D2, לחלל בחודש נובמבר האחרון, אולם קפיץ שהיה אמור לזרוק את המפרש לחלל נתקע והמפרש נשאר בתוך חללית האם. עבר יום, עברו יומיים, שבוע, שבועיים והתקווה החלה להתפוגג אולם ב-17 לינואר המפרש השתחרר מהחללית בכוחות עצמו (בצורה שאינה ברורה עדיין) ונכנס למסלול סביב כדור הארץ (מאותו רגע, טיל האם החל לאבד גובה עד שיישרף בכניסה חזרה לאטמוספירה). המדענים שראו פתאום סימני טלמטריה בחדר הבקרה של המשימה התמלאו תקווה וכדי לאשר את מסלול המפרש, ביקשה NASA מחובבי רדיו ברחבי העולם לעקוב אחר התשדורות שלו והתקבלו אימותים שהמסלול תקין. את התשדורות ניתן לשמוע (נשמע כמו פקס או מודם ישן) ולמי שיש את הציוד המתאים גם יכול לפענח את המסר.
הרעיון פשוט מאד ונהגה לפני קרוב למאה שנה, שימש בספרות המדע הבדיוני ולאחרונה נהיה למציאות. כל מה שצריך זה מפרש גדול, מצופה חומר רפלקטיבי (מחזיר קרינה). במפרש פוגעת קרינה, שהיא למעשה אוסף של חלקיקים קטנטנים עד למאד ובעלי מסה כמעט אפסית, אולם הכמות הגדולה שלהם, והחזרתם מהמפרש מחייבת את חוק שימור התנע והעברת אנרגיה למפרש עצמו מה שיוצר לו כח דחף היכול להניע חלליות.
המפרש כמובן צריך להיות גדול מאד ומחזיר קרינה. מקורות הקרינה בחלל מגוונים, החל בקרינת כוכבים כמו השמש וכלה בקרינה מלאכותית של קרני לייזר בעוצמה גבוהה שיכוונו למפרש מכדור הארץ.
אילוסטרציה של מפרש שמש בחלל. מקור: נאסא |
לאחרונה החל בייצור מפרשים כאלו ונאסא שיגרה אחד מהם, המכונה Nano-Sail D2, לחלל בחודש נובמבר האחרון, אולם קפיץ שהיה אמור לזרוק את המפרש לחלל נתקע והמפרש נשאר בתוך חללית האם. עבר יום, עברו יומיים, שבוע, שבועיים והתקווה החלה להתפוגג אולם ב-17 לינואר המפרש השתחרר מהחללית בכוחות עצמו (בצורה שאינה ברורה עדיין) ונכנס למסלול סביב כדור הארץ (מאותו רגע, טיל האם החל לאבד גובה עד שיישרף בכניסה חזרה לאטמוספירה). המדענים שראו פתאום סימני טלמטריה בחדר הבקרה של המשימה התמלאו תקווה וכדי לאשר את מסלול המפרש, ביקשה NASA מחובבי רדיו ברחבי העולם לעקוב אחר התשדורות שלו והתקבלו אימותים שהמסלול תקין. את התשדורות ניתן לשמוע (נשמע כמו פקס או מודם ישן) ולמי שיש את הציוד המתאים גם יכול לפענח את המסר.
לשמיעת הקלטת האודיו של התשדורת כפי שהוקלטה על ידי הנק המון Henk Hamoen מהולנד |
אולם עדיין היה צריך לחכות שהמפרש ייפתח. מאחר ושטח המפרש גדול, חייבים לשגרו שהוא מקופל ואמצעים מכניים דואגים לפתיחתו. זה קרה שלושה ימים אחר כך. ב-20 לינואר, נחתכו החוטים המחזיקים את המפרש במצב מקופל ותוך שניות הוא נפתח למפרש בגדול עשרה מטרים רבועים. עכשיו המדענים עוקבים אחרי המפרש, אחרי כוחות הדחף והגרר המופעלים עליו. על פרק הזמן בו הוא יאבד גובה ויישרף באטמופסירה (בין 70 ל-120 יום). אפשרות אחת לשימוש בטכנולוגיה היא להצמיד מפרשים כאלו ללוינים ישנים, ולגרום להם לאבד גובה ולהישרף באטמוספירה ובכך לנקות קצת את החלל (למרות שעיקרה הבעיה היא מהחלקים הקטנים שיש בחלל שמפוזרים על פני שטח ענקי ואי אפשר לעקוב אחריהם).
לעמוד המדמה את מרכז הפיקוד של המשימה
לדף הבית של משימת Nanosail באתר NASA
מפרש השמש לפני שיגורו. מקור: נאסא |
לעמוד המדמה את מרכז הפיקוד של המשימה
לדף הבית של משימת Nanosail באתר NASA