ציפורים בעיר

האתר המקסים ציפורי חצר, מכיל מידע רב על ציפורים ומומלץ לכל אוהבי התחום (כולל מגוון רחב של מוצרים הנועדו למשוך ציפורים לגינתכם). לאחרונה התחלתי לבצע מעין סקר לראות אילו ציפורים ניתן לראות בשטח עירוני מוחלט (גבעת שמואל) הנטול מקורות מים (כדוגמת אגם גדול או נחל). טווח הסקר הוא מצומצם מאד (עשרות דונמים בלבד), השטח בסביבות ביתי בו אני הולך ברגל הרבה: לגינה, למכולת, לבית הספר וכו'.  תוצאות הסקר אינן מדעיות , אולם נותנות תמונת מצב טובה על ציפורים נפוצות בעיר. כל הצילומים והסרטונים הם שלי אך חלקם צולמו במקומות אחרים. אם לא מופיע מקום לצילום סימן שהוא מסביבות הבית. מגוון הציפורים כמובן יהיה שונה ממקום למקום ופשוט מומלץ להתחיל להסתכל ולצלם.
מצלמות בנות ימינו עתירות הזום עושות את צילום הציפורים לעסק פשוט הרבה יותר מבעבר. מומלצת מאד מצלמת DSLR ועדשה ארוכה המאפשרת צילום ופוקוס מהירים מאד. ציוד זה יכול לאפשר צילום ציפורים בתעופה. במצלמות דמויות SLR, צילום כזה קשה יותר, הפוקוס מפקס לאט והזמן בין הלחיצה ועד הצילום ארוך. במצלמה מהירה זה יותר קל אולם עדיין צילומים רבים יכולים לצאת מטושטשים. צילום ציפורים במנוחה קל הרבה יותר במצלמות שאינן SLR אולם עדיין נדרש זום גדול, נסיון להתקרב לציפורים יבריח אותן לרוב. אם ראיתם ציפור מענינת מומלץ מאד לצלם בוידאו את שירתה והתנהגותה. בכל מקרה עדיף לצלם מרחוק ולהתקרב לאט לאט תוך כדי צילומים נוספים. בהצלחה.

ונתחיל בציפורים השכיחות ביותר, כאלו שאפילו לא צריך לצאת מהבית. רואים אותן מהחלון, והן באות לרוב גם לשבת ליד החלון ואפשר לראות להן ממש את הלבן בעיניים. לא צריך לחפש רק בעצים, כדאי גם להסתכל על הבנינים עצמם. חורים ישנים של מזגנים משמשים מקום מוצלח מאד לקיני ציפורים. ציפורים נוהגות לשבת על אנטנות וכו'.


צוצלות תורים ויוני בית - שלושת מיני עופות (הצוצלת הינה תת סוג של התור) אלו נראים לרוב וללא כל מאמץ. הבלבול בין המינים רב אולם קל להבדיל ביניהם לאחר היכרות. הצוצלות והתורים קטנים יותר. תורים אפורים יותר, לותיר הצווארון פס אפור בצוואר (ומכאן שמם) והצוצלות חומות, היונים גדולוות יותר ובצבעים מגוונים. נציין גם את ההבדלה בשם האנגלי. תורים וצוצלות ויוני בר קרויות Dove ואילו יונת הבית קרויה Pigeon. יוני הבית נחשבות למטרד, הלשלשת שלהן רבה, הן יכולות להיות עמוסות טפילים (פרעושים וקרציות) וחיידקים מסוכנים יכולים לעבור דרך הלשלשת. יוני הבית מסוגלות לקנן כמעט בתוך הבית (אצלי היה פעם קינון בתוך כיס של תריס) והרעש והריח איומים. יש פטנטים להרחקת יונים, החל מדוקרנים שמניחים כדי שהיונים לא יעמדו ועד רשתות המקיפות את המרפסות. במקומות רבים ברחבי העולם נוהגים אנשים להאכיל יונים בפירורי לחם. באחד המקומות הידועים, כיכר טרפלגאר בלונדון, אסרה זאת העיריה לחלוטין לאחר שלשלשת היונים לכלכה והרסה את הפסלים (הלשלשת גרמה לחימצון של חלקי המתכת ולטינופת איומה על שאר החלקים) וכיום כמעט ולא רואים שם יונים כלל (והאכלה שלהם גוררת קנס גבוה).

תור הצווארון

כמו זוג יונים

לאחר היונים באים הדרורים. ציפורים נפוצות ביותר, אולי הנפוצות ביותר בארץ. קשה לעבור ליד עץ ולא לראות ולשמוע דרורים.


לאחר הדרורים באים העורבים. ציפורי שיר גדולות מאד (למרות שקריאות הקראק הרעשניות שלהן לא מזכירות שיר) ונפוצות מאד. העורבים אוכלים כל מה שיש, הם ציפורים גדולות יחסית והתרבותם על חשבון מינים אחרים ניכרת.

שני המינים הבאים הם מינים פולשים. מאינות ודררות. מבחינת כמויות המאינות נפוצות יותר. מראיהן אינו יפה בעיני, ואפילו נראה מרושע למדי, אולם שירתן מקסימה. הדררות חיות במושבות, צבען הססגוני הירוק והקול החזק שהדיו מגיעיו למרחוק ניכרים מאד. הדררות באות הרבה אלינו למרפסת ואנו צופים בהם ממרחקים של סנטימטרים בודדים.

דררה ירוקה

מאינה במבט חודר במיוחד

ליד מגרש הכדורגל חיה להקה קטנה של סיקסקים. קולותיהם מיוחדים, והם גם נוהגים לנהל מלחמות עם העורבים, כנראה להרחיק אותם מהקינים שלהם. אין הרבה סיקסקים אולם הם תמיד באותו מקום. התמונה הבאה צולמה בספארי ברמת גן

סיקסק

עורבנים נראים לרוב. גם אותם קל לזהות לפי הקול והמראה הייחודי.

עורבני

בולבולים - הבולבולים עדיין נפוצים אולם להערכתי פחות מבעבר. מסיבות ברורות, השם שלהם מצחיק מאד את הילדים. התמונה הבאה צולמה באגם ירוחם (מקום משיכה לציפורים רבות מאד)

בולבול

ציפורים שדווקא נהיו נדירות הן הירגזי והפשוש. קשה יותר לראות אותן אחר ושתיהן ציפורים קטנות מאד שאובות להיות בתנועה. כרגיל צריך סבלנות.

נחליאלי - בימי הקיץ קשה עד בלתי אפשרי אבל בעונת הסתו, הנחליאלי מגיע בהמוניו ונראה ללא שום בעייה בכל פעם שיוצאים מהבית.

נקרים - הנקרים שכיחים פחות ודרושה עירנות כדי לראות אותם. ראיתי נקרים בכמה מקומות והם היו נראים שונים, בפעם אחת הייתה קבוצה של שלושה נקרים אבל לרוב הם נראים לבד

שחרור - מבין כל הציפורים, אני אוהב את שירתו של השחרור. פשוט נפלא. אני יכול להתעכב דקות ארוכות ליד שחרור שר ולהקשיב. מאינות צעירות הן בצבעים כהים וניתן להתבלבל ביניהן לבין השחרור (במיוחד לנקבת השחרור הבהירה יותר)

שחרור (נקבה), חומה יותר

צופית - ציפורים קטנות אלו חמקניות מאד. קלות מאד לזיהוי בשל צבען הבולט (לזכרים) גודלם הקטן ומקורן הארוך יחסית לגוף, נראות באופן קבוע למדי אך לא במספרים גדולים. הצופיות עפות מהר ובקושי נעצרות לנח. אבל קצת סבלנות הצופית מוצאת פרח (כל המקור בתוך הפרח) ונחה כמה שניות. ניצול מהיר של ההזדמנות הניב את התמונה הבאה (צולם דווקא בשדה ולא בעיר)

צופית

ירקון - ציפור שכיחה אולם במרכזי ערים, קשה לראות אותה. בגנים ובפארקים הסיכוי עולה. לא קשה לנחש למה קיבלה את שמה למרות שיש צבעים רבים מלבד הירוק.

ירקון

דוכיפת - הדוכיפת אוהבת דשא, עשבים ואדמה שם היא מלקטת מזון במקורה הארוך, בגינות ובמגרשים בהם יש דשא קל לראות דוכיפת. בשביל לראות דוכיפת צריך להסתכל למטה ולא לעצים

דוכיפת

סיסים - בעונה הנכונה (פברואר-יוני) נראות להקות סיסים ענקיות בשעות הערב, עפות בשמים ולא נחות לרגע. כדי לראות אותם תצטרכו לחכות לעונת הנדידה הבאה שלהם

סנוניות - הסנוניות הדומות לסיסים וגורמות לי בלבול רב נראות בקלות. ליד הבריכה בגבעת שמואל, ניתן לראות סנוניות עפות נמוך נמוך כאשר מפעם לפעם הן עפות בגובה המים, מפסיקות לרפרף בכנפים , מורידות את המקור ושותות תוך כדי תעופה. מחזה מקסים. ציפור דומה הינה טסית הבתים, קיני טסיות ניתן לראות בתחנות דלק (למשל בפז אזור התעשייה רעננה יש מושבה גדולה)

טסית הבתים בתחנת דלק, הורה וגוזל

ברווזים - חוסר מקווי המים מקשה על ראיית הברווזים. תצפית זו הייתה חד פעמית. במקומות בהם יש יותר מקווי מים (הפארק הלאומי ברמת גן, נחל הירקון), ראייה של עופות מים תהיה נפוצה הרבה יותר.

ברכייה ממשפחת הברווזיים

שלדג - נראה לעיתים רחוקות. תמונה זו של שלדג במעופו היא אחת הטובות באוסף שלי.

שלדג לבן חזה במעופו

בז מצוי - שוכן קבע. הבזים אוהבים את העיר והמגדלים הגבוהים. ניתן לראות אותם חגים בגבהים. ולזהות אותם לפי קולות אופיינים של צווחות קצרות וגבוהות.

בז מצוי

ותמונה נוספת

בז מצוי

בעונת הנדידה ניתן לראות מינים חולפים כדוגמת חסידות

חסידות נודדת

חסידות נודדות

ציפורים נוספות נראות חולפות באוויר. טבלנים חסידות ולעיתים נדירות גם עגורים (להקות המלוות בצווחות אדירות). סיכום הסקר מעלה כי  15-20 מינים של ציפורים נצפים בצורה קבועה כאשר מינים נוספים מזדמנים מצטרפים אליהם, ומינים אחרים שהיו נפוצים בעבר, נהיים קשים יותר לצפייה.

טלסקופ גדול מאד

לראשונה מפורסמות תמונות מהטלסקופ הגדול מאד ( Survey Very Large Telescope) שמטרתו לבצע סקר שמים. שמו המלא הוא VLT Survey Telescope ויכונה להלן VST. הטלסקופ ממקום בצ'ילה, בהרים הגבוהים ומופעל על ידי ESO, ארגון אירופאי. הטלסקופ הגדול מכונה בפשטות VLT והוא מורכב מארבע מראות בקוטר 8.2 מטרים ומיועד לשימושים אחרים לחלוטין.

VST מקור: ESO

המיוחד בטלסקופ הוא שהוא מצלם תמונות בזוית רחבה ולכן רואה חלק גדול (יחסית כמובן - מעלה על מעלה) מהשמים. לטלסקופ מחוברת מצלמה המורכבת מ-32 שבבי CCD היוצרים ביחד תמונה של 268 מגה פיקסל (רזולוציה של 16,000 על 16,000). הטלסקופ יצלם בכל פעם איזור אחר בשמים, ומטרתו היא סקר, משמעות הסקר היא השוואת תמונת חדשות לתמונות ישנות וזיהוי נקודות אור חדשות שיכולות להיות התפרצויות של נובות, סופרנובות, כוכבי שביט וכו'. לאחר המיפוי הקטלוג יכיל כחמש מאות מיליון אוביקטים. כמות המידע השנתית מוערכת ב-30 טרהבייט לשנה. הנתונים יהיו זמנים למוסדות מחקר.
בינתיים פורסמו שתי תמונת. הראשונה של M17

M17. צילום VST. מקור ESO

תמונה שניה שפורסמה היא של הצביר הכדורי אומגה סנטאורי Omega Centauri, צביר אותו ניתן לראות גם בעין. התמונה מראה למעלה מ-300000 כוכבים!

אומגה סנטאורי. מקור ESO

תמונות אלו, יפות ככל שיהיו הן ברזולוציה נמוכה, שאינה מתאימה למחקר. בקישור הבא תמצאו את התמונה ברזולוציה מלאה(תמונה M17, תמונה אומגה סנטאורי). זהירות גודל התמונה 663MB וייתכן והמחשב ייתקע כשינסה לפתוח אותה.
הסרטון הבא (באנגלית) מציג את הטלסקופ ואת מטרתו

אלוהים משחק בקוביות

לפני שנסקור את הספר "אלוקים משחק בקוביות" (במקור השם מופיע עם האות הא), נדון קצת בקנקנו . שמו של הספר מוביל ישירות לציטוט של איינשטיין, אודות מכניקת הקוואנטים (תיאוריה בה, בניגוד לאבולוציה, אקראיות אמיתית אכן קיימת), אולם איינשטיין נזכר בספר רק בסוף בסוף ובתור קוריוז. עטיפת הספר מושכת מאד. ציור הכריכה מראה לנו את ציור האבולוציה המפורסם על קוביה אחת (למרות שלהתפחות זו דווקא טרם נמצאו ראיות) ובקוביה אחרת את סמלי הדתות השונות (איסלם ובודהיזם), וכך אנו יודעים מיד כי אין בפנינו ספר נוסף המנסה להטיף לקבל אמונה דתית. אולי מסיבות אלו הספר אינו משויך לאף סדרה של ידיעות אחרונות למרות שהיה יכול למצוא את מקומו בסדרות על פילוסופיה, או פילוסופיה ומדע.

לא מזמן, בעודי סועד ארוחת צהרים במסעדה מקומית וקורא להנאתי בספר הדג שבתוכנו (מומלץ). סועד נוסף, דתי כמוני, שאל אותי ברצינות, איך קריאת ספר זה מסתדרת לי עם עובדת היותי דתי. המשכנו בשיחה קצרה בה שיכנעתי אותו בעמדה הפרללית (בה הדת והמדע אינם מתנגשים), אולם תקרית זו היא עדות ש "האמונה" כי תורת האבולציה, סותרת את קיומו של אלוקים, התקבלה בציבור.
מטרתו של הספר "אלוקים משחק בקוביות", מא מיכאל אברהם, לקעקע אמונה זו לחלוטין. כפאראפרזה על ספרו של פלביוס "נגד אפיון" היה ניתן לקרוא לספר "נגד דוקינס", בהיות ריצ'רד דוקינס הנציג הקולני ביותר של הפונדמנטלזים האתיאסטי והגורם לאמונה זו באמצעות ספרו הפופלארי "יש אלוקים?". בארצות הברית, בה העולם האקדמי נמצא בכמה מרכזים גדולים, דוקינס זוכה להתנגדות רבה, אולם  אף אחד מהספרים הרבים המבקר את דעותיו (למעשה, אמונותיו הדתיות) לא תורגם לעברית והשאיר חלל ריק. בארץ בה הממסד המדעי מצומצם, אין פלא שספר כגון זה יוצא מחוקר מאוניברסיטת בר-אילן.
לכאורה רק האבולוציה מופיעה בכותרת הספר, אבל בהערות שוליים, אברהם מתייחס גם לתאוריית המפץ הגדול כזו שגורמת להפרכת קיומו של האל (בצורה אבסורדית למדי, מאחר והתיאוריה מניחה רגע של בריאה ובכך מתקדמת רבות כלפי עמדת הדת, לעומת התיאוריות שטענו כי העולם קדמון והיה תמיד, תאוריות שנזנחו כמעט על ידי כל אנשי המדע). את ההובלה של הפונדמנטליזם הפיזקאי מייצג המדען המוכשר סטיבן הוקינג, שגם מרבה להתייחס לאי נחיצותו (ובכך לאי קיומו) של אלוקים. מיכאל אברהם מכיר בגדולתם של הוקינג ודוקינס בתחומם, אולם טוען כי טיעוניהם הפילוסופים, המטא-מדעיים והתיאולגיים גרועים ושגויים (ומראה זאת בעקביות למשל בהבחנה הידועה שאם מחליפים את המילה פיזיקה בספריו של הוקינג במילה אלוקים, הרי שהביטוי "הפיזיקה יכולה להסביר את הכל" מקבל משמעות דתית תיאסטית מובהקת) ובכך שהם מנצלים את הפופולריות שלהם לשם קידום אג'נדות ודעות מוקדמות שאינן קשורות כלל לעבודתם המדעית (ראו הערה 104 בעמוד 160). מבחינה זו שתי התיאוריות עומדות במרכז הפולמוס התאיסטי-אתאיסטי.
הספר אינו קל לקריאה, כבר בהקדמה בעמוד 11 אנו נתקלים בניסוח הלא בהיר: "אפשר לומר שמטרת ספרי זה היא להראות שדחיית הגישה הדתית-דואליסטית בגלל דומיננטיות של האינטרפרטציה הניאו-דרוויניסטית לתיאוריות האבולוציה, משקפת בלבול פילוספי - תמים או מכוול - ולא רוח ביקורתית". למרות קשיים אלו מומלץ להמשיך בספר, שכן המושגים מוסברים בהמשך, ועל הדברים החשובים המחבר חוזר כמה פעמים בצורות שונות.
הכותב הוא אדם דתי ועושה מאמץ לנתק את עצמו מהבחינה הדתית על מנת שלא להיות משוייך לצד הפונדמנטליסטי התיאסטי הקיים בארץ ומתבטא בנסיונות הטפה וחזרה בתשובה. מבחינה זו הוא מנסה להציג את עצמו כצד המקשר המנסה להתמודד עם טענות כל הצדדים (שכן גם הצד האתיאיסטי הוא פונדמנטלי במהותו). לשם כך המחבר מודיע כי הדיון הוא בעצם קיומו של אלוקים כלשהו, שמתכנן ובונה את העולם. אין הוא מתעסק באלוקים היהודי דווקא, ואין הוא מתעסק כלל בתיאולוגיה (האם אלוקים הוא טוב או שאר תכונותיו של האל). כמו כן אין הוא מתעמת עם המדע, אלא מוכן לקבל את תורת האבולוציה כתקפה (אמפירית). מטרתו היא לדחות את המסקנות התאיסטיות העולות ממנה והמוצגות לרוב בצורה לא מדעית. המחבר מציע ארבע חלופות (עמ' 27) ליחסים בין ממצאי האבולוציה (התקפים) לבין קיומו של האל:

1. הממצאים תומכים בהשערה של היעדר בורא - גישת דוקינס (אתיאיזם אבולוציוני)
2. הממצאים מייתרים את הצורך בבורא (מפריכים את ההוכחות לקיומו, אך לא שוללים אותן) - גישה אגנוסטית זו מייצגת את ברטרנד ראסל..
3. הגישה הפרללית - הממצאים אינם משפיעים על ההחלטה בסוגיית קיום הבורא.
4. הגישה הסינטתית - הממצאים דווקא מחזקים את ההשערות שהבורא קיים (תיאיזם אבולוציוני).

מבנה הספר מחולק לפרקים עם נספחים בסוף (הנספחים קצרים וכתובים בצורה קריאה מאד). ייתכן והספר ארוך עקב הצורך של המחבר לא לעשות קיצורי דרך ולהעמיד את כל טענותיו על בסיס לוגי מוצק, אולם לעיתים נדמה כי יש חזרה מסוימת על דבריו או הליכה במעגלים. במקרים כאלו ניתן לדלג קמעה.
בפרק הראשון המחבר שולל את הגישה המטריאליסטית, השיטה הטוענת שהכל חומר וניתן להסבר כאוסף של אטומים ומולקולות (ובעיקר דן על התפתחות המוסר). בפרק השני מוצגות מבחר הוכחות קלאסיות לקיומו של אלוקים. הוכחות לוגיות הקיימות שנים רבות (ועוד הרבה בטרם היות המדע). בעיקר מתעכב המחבר על הראייה הפיזיקו-תיאולוגית, שאומרת שלא ייתכן שעולם כה מורכב, שנראה מתוכנן קיים רק במקרה.
הפרק השלישי עוסק בדחיית ההנחות שאכן מדובר רק במקרה (גם באמצעים סטטיסטיים המראים כי כמות המוטציות שאירעו זניחה לחלוטין לעומת כמות המוטציות הנדרשות, טיעון המפריך את אקראיות המוטציות וגם באמצעות טיעונים לוגיים הנועדו להפריך את עיוורון המוטציות (כלומר הן לא היו אקראיות אך גם לא מכוונות). הפרק השלישי הוא עיקר הספר ובו עולות נקודות המחלוקות במלוא עוזן ומסקנתו היא שהצדדים חובטים אחד בשני בדו שיח של חרשים. דווקא הבריאתנים, אמורים להיות מרוצים מהאבולציה המספקת הסבר לדרכי פעולות של הבורא, בעוד האתיאסטים אמורים למצוא את הפרכות שבתורה זו. העובדה המדעית היא כי האבולוציה התרחשה, אולם ברמה הפילוסופית המטא-מדעי, התרחשות זו לא יכולה להיות אקראית ואף לא עיוורת (משיקלוי הסתברות). אם תהליך כל כך לא סביר התרחש, הרי שיש מי שעומד מאחוריו, וכך למעשה האבולוציה עוזרת לאשש את קיומו של האל. המצב הקיים כיום הוא שהבריאתן מכחיש עובדות, והניאו-דרוויניסט מאמין בניסים (ההדגשה במקור עמ' 176).
המחבר ממשיך ועונה לטענות נגד קיומו של האל, בכך שתהליך האבוצולציה עצמו הוא מלא פגמים ואינו מושלם. לעיתים נוצרים יצורים שאין להם המשך, ולכן נראה שאלוקים אינו מוצלח במיוחד. טענה זו היא במישור התיאולוגי, ואינה תלויה כלל בקיומו של אלוקים. האם הייתה אבולוציה? זו שאלה מדעית ויש ממצאים רבים התומכים בכך. האם התהליך האבולוצינו הוא עיוור או מתוכנן? זו שאלה שאינה מדעית אלא מטא-מדעית והמחבר מראה שהתכנון הוא האפשרות הסבירה הרבה יותר. האם התכנון מושלם? זו שאלה תיאולוגית שקשורלה להבנתנו את אלוקים, הבנה שעדיף לא להתיימר לאחוז בה. בסיומו של הדיון חוזר המחבר שוב על ההפרדה (אותה הוא מציג לאורך כל הספר), בין הממצאים עצמם, לבין המשמעות שלהם, הפרדה שבשיח הפונדמנטליסטי הפופולארי לא קיימת.
בפרק הרביעי דן המחבר באבולוציה עצמה, ואכן מגיע למסקנה המקבלת שהתיאוריה אינה מדעית (במובן הפופריאני שגורס כי תיאוריה מדעית חייבת להיות ניתנת להפרכה), למרות זאת, המחבר מקבל את התיאוריה כמהימנה עקב שפע הממצאים התומכים בה. ייתכן ופרק זה היה צריך לשמש מבוא לספר מאחר והוא דן גם באבולוציה עצמה וגם בפילוסופיה של המדע. גם הפרק החמישי משמש נספח פילוסופי ועוסק בכלל העתיק המוכנה "התער של אוקום" או בצורך לבחור באפשרות הפשוטה ביותר. כלל זה מוזכר רבות גם בפרק השלישי  והדיון בו מורחב.
בנקודה זו היה אפשר לסיים את הספר, אלא שלהשלמת התמונה הכוללות, המחבר מוסיך עוד שני פרקים (שאינם נחוצים לדיון ולמסקנות העיקריות)
בפרק השישי, המחבר עובר לדון בדת (כלומר קיומו של אלוקים שאינו רק פילוסופי) וכאן מגיע פולמוס חזיתי עם טענותיו של דוקינס שניתן לתמצתן במילים "הדת היא מקור כל הרוע והצרות בעולם". המחבר דוחה את טענותיו ומצביע על כך ששוב, דוקינס התעסק בתחום בו מומחיותו היא נמוכה מאד, תוך ניצול הפופולריות שלו בתחומים אחרים על מנת לקדם אג'נדה קיצונית אתאיסטית.
בפרק השביעי מציג המחבר טיעונים שאינם רלוונטיים כלל לויכוח שמוצגים לרוב מבחינה רגשית ובה כל צד תופס את מקומו הקבוע וכלל אינו מוכן להקשיב לטענות הצד האחר (שרובן צריכות התייחסות וחלקן גם נכונות) ומציע שוב את אותו סינתיזה עליה דיבר בפתיחה (במקביל לארבע אפשרויות הבחירה), כפי שאני מביא בקיצור.

1. הבריאתן הפונדמנטליסי רואה את הכתוב בתנ"ך כפשוטו (זו אמונה נוצרית יותר מאשר יהודית). כל היצורים נבראו כמו שהם לפני כ-6000 שנה.
2. הבריאתן האבולוציוני מקבל את האבולוציה (והפיזיקה) אולם רואה את אלוקים כמתכנן שלהם (יצירה חד פעמית של החוקים או ניהול שוטף של ההפעלה שלהם)
3. הניאו-דרוויניסט הקיצוני רואה באבולוציה (ובמפץ הגדול, ובנס שגרם להתחלת החיים) את חזות הכל.
4. ניאו-דרוויניסט מורכב. האבולוציה אינה הכל, אלא רק חלק מהכל, וניתן לאמץ אותה עם קיומו של אלוקים (אף במישור המטא-מדעי בלבד).

המחבר מכוון לאימוץ האפשרויות השנייה והרביעית (ההבדלים בינהם דקים), ושולל את הויכוח בין עמדות השוליים הקיצוניות, המתבצע לרוב בכלים לא ראויים, תביעות משפטיות (בעיקר בארה"ב) ודמגוגיה פסאודו-מדעית.
הספר מתאים לקריאה לכל אדם שמסוגל להתמודד עם מורכבות, האדם הדתי נדרש להכיר שממצאי המדע כנראה מתארים את מה שהתרחש, והאדם החילוני יצטרך להבין שדווקא מתוך המדע ניתן להסיק את קיומו של אלוקים (בדרכים לא מדעיות). הקצוות המתעקשים משני המחנות, אינם צריכים להשקיע את הזמן ויכולים להישאר בדוגמה שלהם.

אלוקים משחק בקוביות

אלוקים משחק בקוביות
מה באמת אומרת לנו האבולוציה?
הרב ד"ר מיכאל אברהם
הוצאת משכל - ידיעות ספרים
עורכת: טלי וישנה
503 עמודים
אייר תשע"א 2011

שיפור הזיכרון ואימון המוח

שיפור הזיכרון ואימון המוח נחוצים בכל גיל ובפרט בגילאים מתבגרים. מחקר חדש מראה כי שימוש בתרגילים פשוטים משפר מאד את בעיות הזיכרון ומעלה את ההצלחה במחני אינטילגנציה. פרופסור ג'ון גונידיס מאוניברסיטת מישיגן הציג את תוצאות המחקר על כך שאימון יומי של עשרים דקות למשך עשרים יום משפר את היכולות לפתרון בעיות חדשות (ואת האינטליגנציה בכלל) ומשפיע עד תקופה של עד שלושה חודשים.
האימון מועיל מאד גם לילדים ולצעירים וניתן לבצעו בכל גיל. התרגילים המבוצעים מכונים "צעד אחורה כפול" dual n-back, בהם המתאמנים מקבלים סימנים חזותיים ומילוליים ועליהם להגיב בהתאם.
בריבוע בעל תשע משבצות, מוארות משבצות מסוימות. בהתאמה מושמע צליל של אות, לאחר מכן מואר ריבוע אחר ומושמע צליל אחר. המתאמן צריך להגיב (על ידי לחיצות מקשים) אם הריבוע נדלק באותו מקום או אם נשמעה אותה אות (ולפעמים שניהם). במבחן מתקדם יותר, נבחן צריך להגיב למה שקרה לפני שני צעדים (ולכן עליו לזכור יותר פרטים) או 3 צעדים וכן הלאה, בנוסף אפשר להוסיף סימנים כדוגמת צבע ועוד המסבכים את המבחן.
הדרישה מהמח לזכור כמה דברים הנקלטים בחושים שונים ולהגיב עליהם, היא הגורמת לגירוי התאים ולשיפור ביכולות. האימון עצמו פשוט ביותר וגם ילדים יכולים לבצעו ולהשתפר, כמובן שיש להציג זאת לילדים בתור משחק ואתגר להצליח.
לרוב אימון בשיטת dual 2-back בו נדרשים לזכור שני צעדים אחורה הוא מספיק יעיל (למרות שמומלץ להתחיל מצעד אחד אחורה על מנת להתרגל לשיטה).
בבדיקה נבדקה גם הדמיית מח של הנבחנים לפני ואחרי המבחן ושינויים ניכרים בזרימת הדם נצפו.
ניתן להתאמן בשיטה זו באתר האינטרנט הבא. כאשר ניתן לבחון בן אימון חזותי Spatial לבין אימון קולי Auditory לבין אימון משולב, ואת מספר הצעדים שהולכים אחורה.
למעונינים יש אפשרות להוריד תוכנה הכוללת יותר אפשרויות ומיועדות לאימון רציף (יכולה לשמור נתונים על כמה משתמשים ועוד אפשרויות)

עצים פורחים

אנו רגילים לחפש את הפרחים למטה, אבל כדאי מאד להביט גם למעלה. לעצים רבים יש פריחה מרהיבה וצבעונית. העצים גדולים ולכן גם הפרחים שלהם גדולים מאד וצבעונים מאד. דבורים וחרקים אחרים (פרפים, עשים, זחלים) רק מוסיפים לחגיגה. כשאתם עוברים ברחוב והמדרכה נראית כך:

מדרכה צבעונית

הרימו עיניים למעלה ותראו שני עצים נפוצים ויפים. העץ הראשון הינו הסיגלון, עץ גדול בעל עלווה מרובה ופרחים סגולים מהממים ביופים. הדבורים אוהבות את הפרחים וגם על הקרקע אפשר לראות אותן אוספות צוף. בני בן החמש אמר לי שהוא נזהר מאד לא לדרוך על הפרחים כדי שלדבורים יהיה צוף, כי הוא אוהב דבש!.

עץ סיגלון

הפרחים הצהובים שייכים לעץ המכונה במשפחתינו הצהובון (על משקל הסיגלון), אולם שמו הוא מיכנף נאה, על צורת הפרי שלו הדומה לכנף. פרחיו הצהובים מתחבאים בין עליו הירוקים (הגוון דומה מאד, ועוורי צבעים יתקשו בהבחנה). גם כמות הפרחים נמוכה בהרבה מאשר בסגלון אך המראה מלבלב

מיכנף נאה

העץ הבא בסדרת הצבעים הינו כמובן האדומון, השם בו אנו מכנים את עץ הצאלון. פריחתו מאוחרת יותר מהסגלון ופרחיו גדולים ואדומים כיאות

צאלון פורח

פרחי עץ הצאלון

צאלון בתחילת פריחתו. רוב הפרחים עדיין סגורים

אבלו אולי הראשון לפרוח מעצי התרבות הוא  הבאוהיניה המגוונת בפריחה ורודה מקסימה כבר בחודש בפרואר ועוד בטרם האביב. יש גם באוהיניה לבנה. צילמתי פרט בודד אולם המראה מרחוק של עץ ענק ורוד או לבן או מראה יפהפה.

באוהיניה מגוונת

קיימים עוד עצים רבים נוספים, שמות של רבים מהם אינם ידועים לי ואשמח מאד לקבל הערות והארות מהקוראים (תודה רבה ליואב גרטמן על הסיוע בזיהוי). לעץ האלמוגן ייחדנו מאמר שלם וגם הוא מתחיל לפרוח כבר בתחילת האביב

אלמוגן

ויש גם מזיקים. השיטה המכחילה, מכונה לעיתים גם מימוזה (היא מאותה משפחה), היא צמח שצריך לקרוא לו שיטה מבחילה. אי אפשר להתעלם מהצהוב השולט בחודש מרץ לאורך כל החולות. הצמח השתלט על כל חלקה טובה. קראו עוד על נזקי השיטה המכחילה

שיטה מכחילה - מין פולש ומזיק!

מסתבר שהיביסקוס אינו רק שיח אלא גם עץ. אכן מבנה האבקנים דומה.

היביסקוס טליתי סתריה

קליאנדרה המטוקארפה (כנראה). מקורו מהודו, צמח חסכוני במים ואוהב שמש

ברכיכיטון דו גווני

כסיית האבוב. שימו לב לזחלים. גם זיהוי שלהם יועיל

ברכיכיטון צפצפתי. פרחים כפעמונים. לעץ זה גם תרמילים גדולים מאד

עץ גדול עם פרחים ענקיים לבנים. תקריב הפרח בתמונה הבאה

מגנוליה גדולת פרחים (גדולה? ענקית!). שימו לב לדבורה

במבוק ציי'בה המוכנה גם בובקס הודי. הפרחים נשרו והעץ מכוסה שוב בעלווה ירוקה

אזדרכת?

גרווילאה חסונה - עץ גבוה עם פריחה צהובה אדומה.

כל העצים האלו נמצאים במרחק הליכה קצר מאד מהבית, ויש עוד עצי נוי נוספים רבים . כל מה שצריך לעשות זה להסתכל למעלה ולמטה.