אסטרונומיה ביהדות

במהלך הכנס השנתי של המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת כרם ביבנה, העברתי הרצאה בנושא אסטרונומיה בפסוקים בתנ"ך ובתלמוד. הכנס עצמו מוקדש ללוח העברי, לזמנים בהלכה ולאסטרונומיה יהודית מכל הדורות, וההרצאות עוסקות בנושאים אלו. ההרצאה שלי הייתה שונה במעט, לא היה בה דיון הלכתי, אלא היא באה לתאר כיצד הבנה אסטרונמית יכולה להסביר לנו פסוקים במקרא או טקסטים בתלמוד. חלקים מההרצאה כבר הופיעו באתר כמו הכוכבים בחלום יוסף ועל אי השיוויון ביום השיוויון.
ההרצאה אורכת כארבעים דקות ובסיומה נתתי גם סקירה קצרה על מעבר נוגה הצפוי

מספר הערות על דברים שעלו במהלך ההרצאה

• לגבי שמה העברי של תורת האסטרונומיה, תורת התכונה, המקור לשם זה הוא בפסוק מישעיהו מ יב: "...שמים בזרת תיכן....". למילה "מתכונת הלבנים" בספר שמות אכן פירוש של כמות, אולם יש גם פירוש של ראב"ע תוכן דבר ידוע (שהוא דומה לפירוש המילה תכונה המוכר לנו כיום). גם בישעיהו עצמו המילה תיכן מופיעה בפירוש מעט שונה בפסוק י"ג, בעוד שבפסוק יב ניתן להבינה כתכנן (ואות נון אחת הושמטה). בכל מקרה, גם אם ללבנים יש מתכונת ותכונות, הרי שדווקא תורת גרמי השמים קיבלה את השם תכונה, ולא תורת הבניין או הכנת לבנים, וללא חשיבות הפירוש המדויק של המילה תכונה, הצמדתה לגרמי השמים מראה את חשיבותה של תורה זו.
• את הסרטון על מעבר נוגה ב-1882 שהורכב מ-140 תמונות נפרדות, ניתן לראות בקישור הבא
• נוסח המשנה לקוח מאתר מכון ממרא, המציגים גירסה לפי כתב יד המיוחס לרמב"ם ומכאן הבדלי הנוסח בין ברקאי לבורקי
• אחד מהשומעים בקהל (שלא מעונין בפרסום שמו), הציע לשנות נוסח המשנה ביומא, ובמקום "עלה מאור הלבנה" לגרוס "עלה מאור הלבן". גירסה זו תפתור בעיות רבות, אולם למיטב ידיעותי לא נמצאה כזו באף כתבי יד. ייתכן שהיתה כזו גירסה אולם בעריכה נכתב לבנה.