היה זה באשמורת הלילה האחרונה. הייתי אחרי לילה ארוך של תצפית אסטרונומית ללא שינה. רוב הזמן צפיתי באמצעות טלסקופ בגלקסיות בקבוצות כוכבים בכיוון דרום, אולם מתישהו הבטתי מזרחה. השמים היו מוארים בפס בהיר וגבוה, צמוד לקבוצת אריה שבדיוק זרחה. לא ידעתי מה השעה, אבל ידעתי מיד שלא יכול להיות שכבר מאיר הבוקר. ואז הבנתי מה אני רואה...
ידעתי על התופעה אולם לא צפיתי בה עד אותו לילה - אור הזודיאק.
מהו אור הזודיאק?
לא רק בבית שלכם יש אבק, גם במערכת השמש יש הרבה אבק, גרגרי חומר זעירים בטרים של מיקרונים ומטה. רובם מסתדרים יפה במישור המילקה, המישור בו כדור הארץ ושאר הפלנטות סובבים את השמש. כל גרגר אבק כזה מחזיר את אור השמש (בדומה לקרני האור שאנו רואים באולם חשוך. אנו רואים את האור המחוזר מהאבק בחדר). מאחר והאבק נמצא במישור המילקה, הוא ייראה ליד כוכבי המזלות, ולכן מכונה אור הזודיאק.
מתי אפשר לצפות באור הזודיאק?
אפשר לצפות באור הזודיאק כמעט בכל יום, אולם הוא פחות בהיר משביל החלב ולכן כאשר יש חפיפה ביניהם אי אפשר לראות אותו. כמו כן, ראייתו דורשת שמים שחורים מאד וזיהום האור הרב מונע ראייה שלו ברוב אזורי הארץ. בחודשים מסוימים, נטיית מישור המילקה כמעט וניצבת לאופק ובחודשים אלו קל הרבה יותר לראות את אור הזודיאק (הוא מגיע לגובה רב יותר בשמים).
מה הקשר לבית המקדש?
ההבנה המודרנית של אור הזודיאק פותרת תעלומה במשנה במסכת יומא (פרק ג' משניות א-ב)
"אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ, אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: בַּרְקַאי. מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח, עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן? וְהוּא אוֹמֵר: הֵן. לָמָּה הֻצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, וְשָחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. ..."
מסכת יומא מתארת את העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים. ברוב ימי השנה אין לחץ גדול במקדש ואפשר לחכות עם העבודות עד זריחת השמש. ביום כיפור יש הרבה עבודה ולכן על מנת להספיק את כל העבודות עד צאת היום יש להתחיל כמה שיותר מוקדם, אולם אסור להתחיל כאשר עדיין ממש לילה ויש לחכות לפחות לאור הבוקר הראשון גם אם הוא לפני הזריחה.
העבודה הראשונה היא הקרבת קורבן התמיד. זהו קורבן שאינו מיוחד ליום הכיפורים אלא מתבצע בכל יום (ומכאן כמובן שמו). קורבן זה חייב להיות הראשון. הגמרא מספרת שביום כיפור הממונה ביקש מהכהנים לצאת ולראות אם כבר מותר לשחוט את הקורבן. גם אם הצופה אמר שמותר שואלים אותו בפירוש אם כל פני המזרח מוארים (ולא רק אור נקודתי). המשנה שואלת למה צריכים להוסיף שאלה זו ומסבירים שפעם אחת עלה הירח והפיץ אור עוד לפני עלייתו וגרם לבלבול. קורבן התמיד נשחט שלא בזמנו. על מנת למנוע תקלה מעין זו, הוסיפו עוד שאלה.
המפרשים מיד מעירים שלא ייתכן שבלבול מעין זה אירע ביום הכיפורים. יום הכיפורים הוא בעשירי בחודש עברי ובו הירח שוקע באמצע הלילה וכמובן לא יכול לזרוח לפנות בוקר (הוא זורח לאחר חצות היום). הפירוש המקובל הוא שבלבול דומה אירע ביום אחר סמוך לסוף החודש. נראה שפירוש זה הניח את הדעת ולא נמצאו עליו מחלוקות.
אולם אני כאסטרונום חובב לא יכול לקבל פירוש זה מכמה טעמים. הטעם הראשון הוא שהמשנה עוסקת בדיני יום הכיפורים. משנה דומה מאד מופיעה במסכת תמיד (ג' ג'): "אמר להם הממונה, צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. אם הגיע, הרואה אומר, ברקאי. מתיא בן שמואל אומר, האיר פני כל המזרח. עד שהוא בחברון, והוא אומר, הין." אותה משנה בדיוק אולם כל הסיפור על מאור הלבנה חסר. ההבנה שלי היא כי הסיפור מופיע במסכת יומא דווקא כי הוא אירע ביום הכיפורים ולא ביום אחר. מה גם שכפי שאמרנו קודם, ביום אחר אין סיבה להתחיל את העבודות מוקדם כל כך.
סיבה נוספת לא לקבל את הפירוש היא סיבה אסטרונומית. הטעות בזמן לא יכולה להיות גדולה כל כך. בוודאי שאם הירח עלה בחצות הלילה אף אחד לא יחשוב שכבר בוקר. לכן מדובר בירח של הימים האחרונים של החודש העברי שיכול לזרוח כשעתיים לפני השמש. צפיתי בירח כזה זורח מספר פעמים. הירח לא מפיץ שום אור לפני זריחתו וכאשר הוא עולה רואים בבירור שהוא הירח ולא אור השמש. גם אם נניח שתנאי הצפייה בימי העבר היו טובים יותר והאוויר נקי יותר, כמות האור שירח קטן (רק כ-15 אחוזים מהירח מוארים ובהירותו נמוכה) מפיץ היא נמוכה והיא סמוכה מאד לזריחתו ואינה דומה כלל לאור הבוקר בדמדומים. צופה שהיה טועה בעליית הירח היה מתקן את דיווחו תוך שניות או דקות בודדות ובטרם הספיקו שאר הכוהנים לעשות מלאכה כלשהי.
שני קשיים אלו לא מאפשרים לקבל את הפירוש שדימו את עליית הירח ולכן נשאר לחפש מה כן ראו. והנה מסתבר שאפשר להציע שהצופים ראו את אור הזודיאק וטעו בו. איני הראשון שמעלה אפשרות זו (לצערי), אבל הגעתי אליה באופן עצמאי ובכל מקרה היא נאמרה רק בדור האחרון כאשר תופעת אור הזודיאק הובנה. אני צפיתי באור זה בסוף אוקטובר, בראש חודש מרחשוון. בעונה זו, אור הזודיאק קל לצפייה בבוקר וגובהו יכול להגיע ל-40 מעלות מעל האופק ואפילו יותר. גם יום הכיפורים חל בעונה זו בדיוק.
אפשר עדיין להקשות, האם לא הכירו את התופעה בימי עבר? סביר להניח שהכירו אותה אולם ייתכן והיה צופה לא מיומן או אור בהיר במיוחד. בהירותו של אור הזודיאק משתנה מסיבות שגם היום לא לגמרי ברורות ואולי קשורות להתפרצויות שמש. ייתכן שבאותו מקרה היה אור הזודיאק בהיר באופן מיוחד, כשגם צופה שידע שקיימת תופעה כזו טעה בה מחר והייתה בהירה בהרבה מהרגיל. נעיר גם שככל שמתרחקים מקו המשווה כך קשה יותר לראות את אור הזודיאק ובאירופה תצפית בו קשה הרבה יותר.
את ההסבר הזה כבר מסרתי בהרצאה לפני כשנתיים. אז אפשרות זו היית תיאורטית מאחר ולא ידעתי בעצמי איך נראה אותו אור זודיאק. אולם לאחר שצפיתי בו והמחשבה הראשונה שלי הייתה: "איך כבר הגיע הבוקר" ורק כשנייה לאחר מכן הבנתי מה אני רואה השתכנעתי באופן מלא שאין אפשרות טובה יותר להסברת המשנה. באותה הרצאה, מחה נגדי מישהו עלכך שאני חולק על פריוש הברטנורא (ואחרים) המציינים שהאירוע לא היה ביו הכיפורים. אין זו מחלות. מחלוקת היא בדבר הלכה, והבאת פירוש אחר לאירוע אינה בכלל מחלוקת, מהם גם שאם אותם מפרשים שחיו באירופה וכנראה לא נתקלו בתופעה זו מימיהם היו נתקלים בה ייתכן והיו דווקא מסכימים לדברים אלו.
דבר אחד שכחתי, לצלם. כנראה העייפות עשתה את שלה ואני רק בהיתי במראה מופלא זה. הנה תמונה נפלאה שצילם יורי בליצקי Yuri Beletsky מסוכנות החלל האירופאית ממצפה פאראנל. חשוב לזכור שזוהי תמונה האוספת אור במשך זמן ובעין לא רואים את העמוד בהיר כל כך.
ידעתי על התופעה אולם לא צפיתי בה עד אותו לילה - אור הזודיאק.
מהו אור הזודיאק?
לא רק בבית שלכם יש אבק, גם במערכת השמש יש הרבה אבק, גרגרי חומר זעירים בטרים של מיקרונים ומטה. רובם מסתדרים יפה במישור המילקה, המישור בו כדור הארץ ושאר הפלנטות סובבים את השמש. כל גרגר אבק כזה מחזיר את אור השמש (בדומה לקרני האור שאנו רואים באולם חשוך. אנו רואים את האור המחוזר מהאבק בחדר). מאחר והאבק נמצא במישור המילקה, הוא ייראה ליד כוכבי המזלות, ולכן מכונה אור הזודיאק.
מתי אפשר לצפות באור הזודיאק?
אפשר לצפות באור הזודיאק כמעט בכל יום, אולם הוא פחות בהיר משביל החלב ולכן כאשר יש חפיפה ביניהם אי אפשר לראות אותו. כמו כן, ראייתו דורשת שמים שחורים מאד וזיהום האור הרב מונע ראייה שלו ברוב אזורי הארץ. בחודשים מסוימים, נטיית מישור המילקה כמעט וניצבת לאופק ובחודשים אלו קל הרבה יותר לראות את אור הזודיאק (הוא מגיע לגובה רב יותר בשמים).
מה הקשר לבית המקדש?
ההבנה המודרנית של אור הזודיאק פותרת תעלומה במשנה במסכת יומא (פרק ג' משניות א-ב)
"אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ, אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: בַּרְקַאי. מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח, עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן? וְהוּא אוֹמֵר: הֵן. לָמָּה הֻצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, וְשָחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. ..."
מסכת יומא מתארת את העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים. ברוב ימי השנה אין לחץ גדול במקדש ואפשר לחכות עם העבודות עד זריחת השמש. ביום כיפור יש הרבה עבודה ולכן על מנת להספיק את כל העבודות עד צאת היום יש להתחיל כמה שיותר מוקדם, אולם אסור להתחיל כאשר עדיין ממש לילה ויש לחכות לפחות לאור הבוקר הראשון גם אם הוא לפני הזריחה.
העבודה הראשונה היא הקרבת קורבן התמיד. זהו קורבן שאינו מיוחד ליום הכיפורים אלא מתבצע בכל יום (ומכאן כמובן שמו). קורבן זה חייב להיות הראשון. הגמרא מספרת שביום כיפור הממונה ביקש מהכהנים לצאת ולראות אם כבר מותר לשחוט את הקורבן. גם אם הצופה אמר שמותר שואלים אותו בפירוש אם כל פני המזרח מוארים (ולא רק אור נקודתי). המשנה שואלת למה צריכים להוסיף שאלה זו ומסבירים שפעם אחת עלה הירח והפיץ אור עוד לפני עלייתו וגרם לבלבול. קורבן התמיד נשחט שלא בזמנו. על מנת למנוע תקלה מעין זו, הוסיפו עוד שאלה.
המפרשים מיד מעירים שלא ייתכן שבלבול מעין זה אירע ביום הכיפורים. יום הכיפורים הוא בעשירי בחודש עברי ובו הירח שוקע באמצע הלילה וכמובן לא יכול לזרוח לפנות בוקר (הוא זורח לאחר חצות היום). הפירוש המקובל הוא שבלבול דומה אירע ביום אחר סמוך לסוף החודש. נראה שפירוש זה הניח את הדעת ולא נמצאו עליו מחלוקות.
אולם אני כאסטרונום חובב לא יכול לקבל פירוש זה מכמה טעמים. הטעם הראשון הוא שהמשנה עוסקת בדיני יום הכיפורים. משנה דומה מאד מופיעה במסכת תמיד (ג' ג'): "אמר להם הממונה, צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. אם הגיע, הרואה אומר, ברקאי. מתיא בן שמואל אומר, האיר פני כל המזרח. עד שהוא בחברון, והוא אומר, הין." אותה משנה בדיוק אולם כל הסיפור על מאור הלבנה חסר. ההבנה שלי היא כי הסיפור מופיע במסכת יומא דווקא כי הוא אירע ביום הכיפורים ולא ביום אחר. מה גם שכפי שאמרנו קודם, ביום אחר אין סיבה להתחיל את העבודות מוקדם כל כך.
סיבה נוספת לא לקבל את הפירוש היא סיבה אסטרונומית. הטעות בזמן לא יכולה להיות גדולה כל כך. בוודאי שאם הירח עלה בחצות הלילה אף אחד לא יחשוב שכבר בוקר. לכן מדובר בירח של הימים האחרונים של החודש העברי שיכול לזרוח כשעתיים לפני השמש. צפיתי בירח כזה זורח מספר פעמים. הירח לא מפיץ שום אור לפני זריחתו וכאשר הוא עולה רואים בבירור שהוא הירח ולא אור השמש. גם אם נניח שתנאי הצפייה בימי העבר היו טובים יותר והאוויר נקי יותר, כמות האור שירח קטן (רק כ-15 אחוזים מהירח מוארים ובהירותו נמוכה) מפיץ היא נמוכה והיא סמוכה מאד לזריחתו ואינה דומה כלל לאור הבוקר בדמדומים. צופה שהיה טועה בעליית הירח היה מתקן את דיווחו תוך שניות או דקות בודדות ובטרם הספיקו שאר הכוהנים לעשות מלאכה כלשהי.
שני קשיים אלו לא מאפשרים לקבל את הפירוש שדימו את עליית הירח ולכן נשאר לחפש מה כן ראו. והנה מסתבר שאפשר להציע שהצופים ראו את אור הזודיאק וטעו בו. איני הראשון שמעלה אפשרות זו (לצערי), אבל הגעתי אליה באופן עצמאי ובכל מקרה היא נאמרה רק בדור האחרון כאשר תופעת אור הזודיאק הובנה. אני צפיתי באור זה בסוף אוקטובר, בראש חודש מרחשוון. בעונה זו, אור הזודיאק קל לצפייה בבוקר וגובהו יכול להגיע ל-40 מעלות מעל האופק ואפילו יותר. גם יום הכיפורים חל בעונה זו בדיוק.
אפשר עדיין להקשות, האם לא הכירו את התופעה בימי עבר? סביר להניח שהכירו אותה אולם ייתכן והיה צופה לא מיומן או אור בהיר במיוחד. בהירותו של אור הזודיאק משתנה מסיבות שגם היום לא לגמרי ברורות ואולי קשורות להתפרצויות שמש. ייתכן שבאותו מקרה היה אור הזודיאק בהיר באופן מיוחד, כשגם צופה שידע שקיימת תופעה כזו טעה בה מחר והייתה בהירה בהרבה מהרגיל. נעיר גם שככל שמתרחקים מקו המשווה כך קשה יותר לראות את אור הזודיאק ובאירופה תצפית בו קשה הרבה יותר.
את ההסבר הזה כבר מסרתי בהרצאה לפני כשנתיים. אז אפשרות זו היית תיאורטית מאחר ולא ידעתי בעצמי איך נראה אותו אור זודיאק. אולם לאחר שצפיתי בו והמחשבה הראשונה שלי הייתה: "איך כבר הגיע הבוקר" ורק כשנייה לאחר מכן הבנתי מה אני רואה השתכנעתי באופן מלא שאין אפשרות טובה יותר להסברת המשנה. באותה הרצאה, מחה נגדי מישהו עלכך שאני חולק על פריוש הברטנורא (ואחרים) המציינים שהאירוע לא היה ביו הכיפורים. אין זו מחלות. מחלוקת היא בדבר הלכה, והבאת פירוש אחר לאירוע אינה בכלל מחלוקת, מהם גם שאם אותם מפרשים שחיו באירופה וכנראה לא נתקלו בתופעה זו מימיהם היו נתקלים בה ייתכן והיו דווקא מסכימים לדברים אלו.
דבר אחד שכחתי, לצלם. כנראה העייפות עשתה את שלה ואני רק בהיתי במראה מופלא זה. הנה תמונה נפלאה שצילם יורי בליצקי Yuri Beletsky מסוכנות החלל האירופאית ממצפה פאראנל. חשוב לזכור שזוהי תמונה האוספת אור במשך זמן ובעין לא רואים את העמוד בהיר כל כך.
 |
| אור הזודיאק - Yuri Beletsky ESA |