הטל הוא משקע מים שאינו סוגים שונים של גשם שלג או ברד. לטל חשיבות עצומה אולם החיים המודרניים הרחיקו אותנו מעט מחשיבותו של הטל. במאמר זה ננסה להחזיר לטל מעט מכבודו האבוד.
מהו הטל?
הטל הוא התעבות של אדי מים שהיו באוויר קרוב לפני הקרקע. הטל נוצר כאשר הטמפרטורה מתקררת ויכולת האוויר להכיל לחות קטנה. טיפות המים מתעבות ויורדות. את הטל רואים בעיקר בבקרים לאחר שהאדמה התקררה בלילה וכן על משטחים הנמצאים בחוץ.
מתי ואיפה יש טל?
כמעט בכל מקום וכמעט תמיד. בעוד שבארץ יש ימים רבים בלי גשם הרי שהטל הוא תופעה נפוצה וכמעט כל יום יש טל. גם בשיא הקיץ. וככל שקרובים יותר לים יש יותר טל. בקיץ החום מאדה כמויות גדולות של מים במהלך היום ואלו מגיעים לפנים הארץ בצורת עננים ולחות מעיקה במיוחד. הטמפרטורה יורדת מעט בלילה והטל מתעבה. לא נדיר לקום בבוקר קיץ ולראות שהאדמה והצמחייה רטובים מטל (שיתנדף במהירות כשהשמש תעלה ותחמם מעט את האוויר). כאשר כמויות הלחות גדולות שטח האדמה מוגבל ולא יכול להכיל כל כך הרבה טיפות מים רואים מעין שיכבה לבנה קרובה לפני הקרקע. אלו טיפות מים זערוריות המרחפות להן בגובה נמוך. שימו לב אדי מים הם שקופים לחלוטין (מים במצב גז), מה שעולה מהקומקום ואנחנו מכנים בשם אדים (steam) הן למעשה טיפות מים קטנות קטנות והן אכן אינן שקופות.
מהי החשיבות של הטל
לטל חשיבות עצומה בהיותו מקור נוזלים קבוע גם בעונות הקיץ. שדות מעובדים פשוט משקים, אבל צמחייה טבעית חייבת את אספקת המים הקבועה של הטל כדי לשרוד. אמנם הכמויות קטנות, אבל הן קבועות ולצמחי המדבר שיטות משלם לאגור מים ולבזבז כמה שפחות מים. ניתן להגיד שהטל מאפשר לצמחים להתקיים במדבר גם בקיץ. במדבר אטקמה בצ'ילי לא ירדו מים כבר מאות שנים ובכל זאת יש בו צמחייה. צמחייה זו חיה באמצעות משקע דומה לטל, רסס מים המגיע מהאוקיינוס השקט עם הרוח מרחק עשרות קילומטרים לפנים היבשה
הטל יכול להציל גם את החיים שלכם
בכל קורס הישרדות תלמדו שאם אתם בלי מים אתם יכולים לקשור ניילון סביב צמח. כל צמח מאדה כמות מסוימת של מים והיא תילכד בניילון ותתעבה לטיפות יקרות אותן תוכלו לשתות. הפקת מים מטל תהיה פעילות מהנה גם אם יש לכם הרבה מים (כפי שאני מקווה שאתם נוהגים לעשות כאשר אתם מטיילים ובוודאי במדבר). נסו בטיול הבא שלכם. טיפים והדרכה באתר של גלעד.
ראו דוגמה למתקני חממה המאפשרים גידול חקלאי בתנאי מדבר באתיופיה תוך ניצול האדים ליצירת ולאיסוף טל בלילה. גם מדוגמה זו אפשר להתרשם כי הטל יכול להיות ההבדל בין חיים למוות.
אפשר לייצר מים מטל
את השיטות הפשוטות לאיסוף מים מטל אפשר לשכלל לכדי מתקנים גדולים שייצרו מים מטל על ידי עיבוי של אוויר. כך ניתן לספק מי שתייה טהורים וזכים. למתקנים קוראים באר אוויר ומידע עליהם ניתן לקרוא במאמר מויקיפדיה
הטל בתנ"ך
הטל מופיע כמעט ארבעים פעמים בתנ"ך ותמיד הוא מסמל את השפע והברכה החקלאית, או כאיום על כך שאם לא יהיה טל לא תהיה ברכה והחקלאות לא תיצלח. דבר זה מדגיש את חשיבותו העצומה של הטל לחקלאות הקדומה. חשיבות שבגלל ההשקיה, אנו לא מכירים בה. בדרך אגב נעיר שטכנולוגיית התפלת המים כבר גורמת לאנשים לחשוב שלא משנה כל כך אם לא ירדו גשמים בשנה מסוימת. זה נכון באופן חלקי בלבד. אמנם יהיו מי שתייה וכנראה גם מי השקיה, אבל הטבע יסבול קשות, האדמה תתייבש, המידבור יגבר, וסכנת השרפות כדוגמת השרפה הגדולה בכרמל שהיית בחנוכה אחרי שנה שחונה במיוחד ובצורת רק תגדל.
הנה מספר דוגמאות:
הטל בתפילה
המלך חודשי הקיץ (מפסח ועד סוכות) מזכירים בתפילה את נושא הטל במקום הגשם. כך בברכה השנייה בתפילת שמונה עשרה אומרים מוריד הטל במקום משיב הרוח ומוריד הגשם. במהלך תפילת מוסף של פסח יש תפילה מיוחדת, תפילת טל בה מבקשים על ריבוי הטל וכתוצאה מכך גם על הפרנסה בחודשי הקיץ.
מהו הטל?
הטל הוא התעבות של אדי מים שהיו באוויר קרוב לפני הקרקע. הטל נוצר כאשר הטמפרטורה מתקררת ויכולת האוויר להכיל לחות קטנה. טיפות המים מתעבות ויורדות. את הטל רואים בעיקר בבקרים לאחר שהאדמה התקררה בלילה וכן על משטחים הנמצאים בחוץ.
מתי ואיפה יש טל?
כמעט בכל מקום וכמעט תמיד. בעוד שבארץ יש ימים רבים בלי גשם הרי שהטל הוא תופעה נפוצה וכמעט כל יום יש טל. גם בשיא הקיץ. וככל שקרובים יותר לים יש יותר טל. בקיץ החום מאדה כמויות גדולות של מים במהלך היום ואלו מגיעים לפנים הארץ בצורת עננים ולחות מעיקה במיוחד. הטמפרטורה יורדת מעט בלילה והטל מתעבה. לא נדיר לקום בבוקר קיץ ולראות שהאדמה והצמחייה רטובים מטל (שיתנדף במהירות כשהשמש תעלה ותחמם מעט את האוויר). כאשר כמויות הלחות גדולות שטח האדמה מוגבל ולא יכול להכיל כל כך הרבה טיפות מים רואים מעין שיכבה לבנה קרובה לפני הקרקע. אלו טיפות מים זערוריות המרחפות להן בגובה נמוך. שימו לב אדי מים הם שקופים לחלוטין (מים במצב גז), מה שעולה מהקומקום ואנחנו מכנים בשם אדים (steam) הן למעשה טיפות מים קטנות קטנות והן אכן אינן שקופות.
מהי החשיבות של הטל
לטל חשיבות עצומה בהיותו מקור נוזלים קבוע גם בעונות הקיץ. שדות מעובדים פשוט משקים, אבל צמחייה טבעית חייבת את אספקת המים הקבועה של הטל כדי לשרוד. אמנם הכמויות קטנות, אבל הן קבועות ולצמחי המדבר שיטות משלם לאגור מים ולבזבז כמה שפחות מים. ניתן להגיד שהטל מאפשר לצמחים להתקיים במדבר גם בקיץ. במדבר אטקמה בצ'ילי לא ירדו מים כבר מאות שנים ובכל זאת יש בו צמחייה. צמחייה זו חיה באמצעות משקע דומה לטל, רסס מים המגיע מהאוקיינוס השקט עם הרוח מרחק עשרות קילומטרים לפנים היבשה
הטל יכול להציל גם את החיים שלכם
בכל קורס הישרדות תלמדו שאם אתם בלי מים אתם יכולים לקשור ניילון סביב צמח. כל צמח מאדה כמות מסוימת של מים והיא תילכד בניילון ותתעבה לטיפות יקרות אותן תוכלו לשתות. הפקת מים מטל תהיה פעילות מהנה גם אם יש לכם הרבה מים (כפי שאני מקווה שאתם נוהגים לעשות כאשר אתם מטיילים ובוודאי במדבר). נסו בטיול הבא שלכם. טיפים והדרכה באתר של גלעד.
ראו דוגמה למתקני חממה המאפשרים גידול חקלאי בתנאי מדבר באתיופיה תוך ניצול האדים ליצירת ולאיסוף טל בלילה. גם מדוגמה זו אפשר להתרשם כי הטל יכול להיות ההבדל בין חיים למוות.
אפשר לייצר מים מטל
את השיטות הפשוטות לאיסוף מים מטל אפשר לשכלל לכדי מתקנים גדולים שייצרו מים מטל על ידי עיבוי של אוויר. כך ניתן לספק מי שתייה טהורים וזכים. למתקנים קוראים באר אוויר ומידע עליהם ניתן לקרוא במאמר מויקיפדיה
הטל בתנ"ך
הטל מופיע כמעט ארבעים פעמים בתנ"ך ותמיד הוא מסמל את השפע והברכה החקלאית, או כאיום על כך שאם לא יהיה טל לא תהיה ברכה והחקלאות לא תיצלח. דבר זה מדגיש את חשיבותו העצומה של הטל לחקלאות הקדומה. חשיבות שבגלל ההשקיה, אנו לא מכירים בה. בדרך אגב נעיר שטכנולוגיית התפלת המים כבר גורמת לאנשים לחשוב שלא משנה כל כך אם לא ירדו גשמים בשנה מסוימת. זה נכון באופן חלקי בלבד. אמנם יהיו מי שתייה וכנראה גם מי השקיה, אבל הטבע יסבול קשות, האדמה תתייבש, המידבור יגבר, וסכנת השרפות כדוגמת השרפה הגדולה בכרמל שהיית בחנוכה אחרי שנה שחונה במיוחד ובצורת רק תגדל.
הנה מספר דוגמאות:
- ברכת יצחק ליעקב - "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ"
- תיאור הטל בהקשר לאיסוף המן: "וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" ובספר במדבר: "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו"
- בשירת האזינו - "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב"
- בקינת דוד על מות שאול ויהונתן - "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן"
- בקללת אליהו שעצרה את הגשם וגם את הטל והחריבה את כל הצמחייה - "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אלקי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי"
- בנבואת נחמה של הושע - "אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן"
- ואזכור מתאים לפסח משיר השירים: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה"
עצירת הטל
בקינת דוד וקללת אליהו ראינו את עצירת הטל. עצירת הטל קשה בהרבה מעצירת גשמים. בצורת היא עניין שכיח למדי, מה שאפשר לכנות סטטיסטיקה. יכולים גם לרדת גשמים אבל במקומות או בזמן הלא נכון ובכך להיות פחות מועילים. אולם לעצור את הטל, שכפי שכתבנו, הוא עניין יום יומי, זה דבר קשה בהרבה. בפרשת והיה אם שמוע (דברים י"א) נאמר כעונש רק: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר..." ואילו הטל לא הוזכר. כך נראה שקללת אליהו היא אפילו עונש גדול יותר ממה שהקב"ה רצה. כמו כן גודל שינוי הטבע הנדרש לעצור את הטל גדול בהרבה מהשינוי הנדרש (קצת רוח לכיוון אחר) לעצירת הגשם.
המלך חודשי הקיץ (מפסח ועד סוכות) מזכירים בתפילה את נושא הטל במקום הגשם. כך בברכה השנייה בתפילת שמונה עשרה אומרים מוריד הטל במקום משיב הרוח ומוריד הגשם. במהלך תפילת מוסף של פסח יש תפילה מיוחדת, תפילת טל בה מבקשים על ריבוי הטל וכתוצאה מכך גם על הפרנסה בחודשי הקיץ.
בפיוט הטל מוצאים גם הסברים לחשיבותו של הטל. הפיוט הנאמר בקיהלות אשכנז וספדר הוא של רבי אלעזר הקליר, פייטן ארץ ישראלי מפורסם מהמאות ה6-7 והוא הכיר היטב את המציאות החקלאית בארץ. משפט אחד מהפיוט הוא: "טַל גֵיא וּדְשָׁאֶיהָ לַחֲדות". בעונת האביב והקיץ כבר אין כמעט גשמים, אולם הטל הוא זה שמחייה את הדשא והעשב, שזה כמובן המוזן של הבהמות שיוצאות לרעות לאחר החורף עד תקופת ההמלטות בסוף הקיץ ותחילת הסתיו. קיומו של טל, המאפשר את קיום העשב, מאפשר גם את גידול הצאן וגם בכך חשיבותו הגדולה.
 |
| טיפות טל בבוקר |
