במבט ראשון אפשר לחשוב שזה פוטומונטאז' אחר כך אולי שזו מתיחה אבל התמונה אמיתית לחלוטין. לא בכל יום רואים דברים מנקודת מבט כל כך שונה ממה שאנחנו רגילים אליה כך שהתמונה השאירה אותי מבולבל מעט קצת.
מה זה ואיך זה יכול להיות?
אז די ברור שאנחנו רואים את כדור הארץ, אבל מה זה הדבר האפור המשונה הזה? אולי עוד השוואת גודל בין פלוטו לכדור הארץ כמו שנראו הרבה תמונות לאחר המעבר של NEW-HORIZONS? לא ולא! זה הירח. אבל הירח לא נראה ככה בכלל!!! נכון, אנחנו מעולם לא ראינו את הירח בצורה זו. זה הצד הרחוק של הירח שלעולם אינו פונה לארץ.
נזכיר את ההבדל בין הצד האפל לצד הרחוק. כמו בכדור הארץ בו חציו פונה לשמש (ויש בו יום) וחציו חשוך. גם הירח חציו פונה לשמש (יום על הירח) וזהו הצד המואר של הירח. חציו האחר של הירח מוסתר מהשמש והוא חשוך. צד זה הוא הצד האפל, אך הוא משתנה כל הזמן בהתאם לסיבובו של הירח סביב צירו.
מכדור הארץ אנו רואים רק צד אחד של הירח. הסיבה היא שמשך הסיבוב של הירח סביב צירו זהה למשך הסיבוב שלו סביב כדור הארץ (27.5 יום). הצד שאנו רואים מכונה הצד הקרוב. בתחילת חודש כל הצד הקרוב חשוך ולכן לא רואים כלום אלא חרמש דק לאחר יום או יומיים. באמצע החודש הצד הקרוב והצד המואר חופפים ואנו רואים ירח מלא (כלומר אנו רואים באופן מלא את החצי הקרוב של הירח). בכל שאר החודש אנו רואים חלק כלשהו מהצד המואר וחלק אחר מהצד החשוך.
אז מי צילם את התמונה? אף אחד לא נמצא מאחורי הירח?
מסתבר שכן. חללית DSCOVR נמצאת במרחק של מיליון וחצי קילומטר מכדור הארץ (בין מסלול הארץ למסלול השמש, בנקודת L1 - אחת מנקודת לגראנז' בה כוחות המשיכה של הארץ והשמש יחד עם הכוח בצנטריפוגלי נמצאים בשיווי משקל.
מה זה ואיך זה יכול להיות?
 |
| הצד הרחוק (והמואר) של הירח. נאסא. |
נזכיר את ההבדל בין הצד האפל לצד הרחוק. כמו בכדור הארץ בו חציו פונה לשמש (ויש בו יום) וחציו חשוך. גם הירח חציו פונה לשמש (יום על הירח) וזהו הצד המואר של הירח. חציו האחר של הירח מוסתר מהשמש והוא חשוך. צד זה הוא הצד האפל, אך הוא משתנה כל הזמן בהתאם לסיבובו של הירח סביב צירו.
מכדור הארץ אנו רואים רק צד אחד של הירח. הסיבה היא שמשך הסיבוב של הירח סביב צירו זהה למשך הסיבוב שלו סביב כדור הארץ (27.5 יום). הצד שאנו רואים מכונה הצד הקרוב. בתחילת חודש כל הצד הקרוב חשוך ולכן לא רואים כלום אלא חרמש דק לאחר יום או יומיים. באמצע החודש הצד הקרוב והצד המואר חופפים ואנו רואים ירח מלא (כלומר אנו רואים באופן מלא את החצי הקרוב של הירח). בכל שאר החודש אנו רואים חלק כלשהו מהצד המואר וחלק אחר מהצד החשוך.
אז מי צילם את התמונה? אף אחד לא נמצא מאחורי הירח?
מסתבר שכן. חללית DSCOVR נמצאת במרחק של מיליון וחצי קילומטר מכדור הארץ (בין מסלול הארץ למסלול השמש, בנקודת L1 - אחת מנקודת לגראנז' בה כוחות המשיכה של הארץ והשמש יחד עם הכוח בצנטריפוגלי נמצאים בשיווי משקל.
החללית נמצאת במסלול שאינו מצריך דלק כלל סביב נקודה זו) והיא הצליחה לתפוס את מעבר הירח על פני כדור הארץ. הירח נראה מכדור הארץ במולד (כלומר לא נראה כלל) והחללית נמצאת למעשה בין הארץ לשמש. בגלל זה כדור הארץ והירח מוארים במלואם ולא באופן חלקי.
שימו לב עד כמה הירח אפור. זהו צבעו האמיתי של הירח. אנו רואים אותו כלבן אך ורק בגלל שהוא כל כך בהיר יחסית לשמים הכהים, אבל הוא כלל לא לבן וגם תמונות של פני הירח שצולמו על ידי האסטרונאוטים של אפולו שנחתו עליו מראות שהוא אפור. כאן אפשר לראות זאת בקלות.
אם התמונה היא משהו משהו, נאסא צירפה כמה תמונות לסרטון מרשים עוד יותר.
הנה דרך נוספת ולא צפויה לצפות במולד הירח ממש. לרוב אפשר לראות את הירח כ-18 שעות לאחר המולד כחרמש דק. בשעת ליקוי חמה אפשר לראות שמשהו מסתיר את השמש ואנו יודעים שזה הירח (אני מתלבט אם זה נקרא "לראות" את הירח מאחר והעין לא קולטת שום פוטון שחוזר מהירח). אבל הנה עוד הוכחה שהכול יחסי. שינינו נקודת מבט וירח חדש נהיה פתאום ירח מלא. יהיה מעניין מאד לראות תמונה מהכיוון ההפוך. ירח שנראה לנו מלא עובר על פני כדור הארץ ככתם שחור גדול.
תמונת אלו יהפכו לשגרה. החללית תתחיל בקרוב לצלם את כדור הארץ (חלקו המואר) במשך כל שעתיים כאשר התמונות יעלו לרשת תוך שעות עד יום. צפויות גם תמונות של הצד הקרוב של הירח, הצד המוכר לנו, אבל אז הוא יראה סמוך לארץ והארץ תסתיר את הירח. גם הירח ייראה אז הרבה יותר קטן ממה שהוא נראה כאן מאחר והוא יהיה מרוחק בהרבה מהחללית.
למידע נוסף על התמונה ראו באתר NASA
לאתר משימת DSCOVR
 |
| מסלול חלית DSCOVR. נאסא |
שימו לב עד כמה הירח אפור. זהו צבעו האמיתי של הירח. אנו רואים אותו כלבן אך ורק בגלל שהוא כל כך בהיר יחסית לשמים הכהים, אבל הוא כלל לא לבן וגם תמונות של פני הירח שצולמו על ידי האסטרונאוטים של אפולו שנחתו עליו מראות שהוא אפור. כאן אפשר לראות זאת בקלות.
אם התמונה היא משהו משהו, נאסא צירפה כמה תמונות לסרטון מרשים עוד יותר.
הנה דרך נוספת ולא צפויה לצפות במולד הירח ממש. לרוב אפשר לראות את הירח כ-18 שעות לאחר המולד כחרמש דק. בשעת ליקוי חמה אפשר לראות שמשהו מסתיר את השמש ואנו יודעים שזה הירח (אני מתלבט אם זה נקרא "לראות" את הירח מאחר והעין לא קולטת שום פוטון שחוזר מהירח). אבל הנה עוד הוכחה שהכול יחסי. שינינו נקודת מבט וירח חדש נהיה פתאום ירח מלא. יהיה מעניין מאד לראות תמונה מהכיוון ההפוך. ירח שנראה לנו מלא עובר על פני כדור הארץ ככתם שחור גדול.
תמונת אלו יהפכו לשגרה. החללית תתחיל בקרוב לצלם את כדור הארץ (חלקו המואר) במשך כל שעתיים כאשר התמונות יעלו לרשת תוך שעות עד יום. צפויות גם תמונות של הצד הקרוב של הירח, הצד המוכר לנו, אבל אז הוא יראה סמוך לארץ והארץ תסתיר את הירח. גם הירח ייראה אז הרבה יותר קטן ממה שהוא נראה כאן מאחר והוא יהיה מרוחק בהרבה מהחללית.
למידע נוסף על התמונה ראו באתר NASA
לאתר משימת DSCOVR
מדהים!
השבמחקתודה רבה!
השבמחקכמה שגיאות הקלדה קלות..
"של הירי". = של הירח.
"מדvימה" = מדהימה.
והיו עוד כמה שגיאות קלות שאיני זוכר..
יפה!
השבמחקהרב יהודה פתיה כתב בספרו ״מנחת יהודה״ (עמוד 225): ״...ואם כן גם בט״ו לחודש הוא ערב ראש חודש מצדו העליון...״.
קראתי ונזכרתי.
אגב, הציטוט שהבאתי הוא אכן נכון אסטרונומית? ממה שכתבת הבנתי שכן אבל אשמח לתשובתך.