מזריחה לשקיעה - תערוכת שעוני שמש

כחובב של שעוני שמש (ראו במאמר על שעוני שמש בישראל ובולי שעוני שמש), שמחתי לשמוע על תערוכה העוסקת בנושא. שעוני שמש כבר לא משמשים את בני האדם לצרכים פונקציונליים (למרות שאם אתם נתקעים במדבר או על אי בודד כדאי מאד להבין את העקרונות הבסיסיים שלהם) אך עדיין מהווים מקור להנאה ועניין אסתטיים. ההגעה במוצאי שבת הייתה מהירה ונוחה (למרות משחק הכדורגל באצטדיון בלומפילד הסמוך) וגם חנייה יש בשפע אם אין אירועים מיוחדים ביפו העתיקה.

התערוכה "מזריחה לשקיעה" מציגה מבחר שעוני שמש שיצר הפסל רמי שי. רמי שי הוא אדריכל במקצועו והעיסוק בשעוני שמש הוא תחביב שהתפתח במרוצת השנים. התערוכה מוקדשת לזכרו של מיכאל, בנו של האמן, שנפל בעת שירותו הצבאי. למעשה אפשר להגיד שהתערוכה היא בזכות מיכאל ובשורה אחת שרשם בעבודת השורשים שלו בבית הספר בה כתב שאינו מבין מדוע אביו אינו מציג את שעוני השמש שיצר בתערוכה. בתערוכה מוצג גם שעון שמש שמיכאל בנה בגיל צעיר.

השעונים עשויים מחומרים שונים - עץ אבן ומתכת בצורות שונות של הגנומון ולוח השנתות.

האמן רמי שי ליד השעונים

 והנה שעון השמש של מיכאל הצעיר, חוץ מהשעון, מוצגים גם שרטוטי העזר.

שעון השמש של מיכאל שי

השעון הבא מוצג כדגם לשעון חוצות. הגנומון גדול וארוך ומתחתיו ספסל ישיבה עליו מצוירות השנתות. שעון מעין זה הוא דוגמה מצוינת לשילוב שעוני השמש כיצירות אומנות במרחב האורבני.

דגם שעון שמש גדול

כרזת התערוכה

מעבר לביקור עצמו, נהנתי מאד גם מהשיחה עם רמי ורעייתו, על שעוני שמש, אומנות ועוד נושאים שונים. כדאי לשלב את הביקור עם ביקור באתרים נוספים ביפו העתיקה.

מזריחה לשקיעה - רמי שי
תערוכת שעוני שמש לזכרו של מיכאל שי
29/15/2015-17/11/2015
הגלריה בבית האדריכל
המגדלור 15 יפו
שעות פתיחה
א-ה 10:00-20:00
ו 10:00-15:00
שבת 16:00-21:00

התקבצות כוכבי לכת אוקטובר 2015

ביום שישי לפנות בוקר (9/10/2015) תהיה התקבצות נחמדה של כוכבי לכת במזרח.
לקראת סוף החודש שלושת כוכבי הלכת יתקרבו אפילו יותר
17-18/10/2015 - מאדים וצדק קרובים מאד פחות מקוטר ירח מלא (אפשר לראות את שניהם בשדה אחד גם בטלסקופ)
27-28/10 - מאדים נוגה וצדק מקובצים יחד
3/11 - נוגה ומאדים סמוכים מאד (צדק כבר הרבה יותר למעלה)
7/11 - התקבצות עם הירח וכוכבי הלכת


9/10/2015
וככה זה נראה

התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015

התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015
כל קבוצת אריה בתמונה

כוכבי הלכת נוגה וצדק (שנמצאים כבר זמן לא מועט בהתקבצות כזו או אחרת) וגם כוכב הלכת מאדים נמצאים כולם קבוצת אריה. בימים אלו גם הירח ישייט שם ויצור את ההתקבצות הבאה.

שימו לב שכמעט ואפשר להעביר קו ישר בין כוכבי הלכת והרי קו זה הוא הקו המכונה המילקה, או בלעז האקליפטיק והוא מציין למעשה את מישור הקפת כדור הארץ סביב השמש (ולעיני הקדמונים את מסלול תנועתה המדומה של השמש בשמים). אמנם הירח יכול להתרחק ממישור המילקה, אבל תזכרו שרק לפני שבוע וחצי היה ליקוי ירח מלא כך שהירח עדיין קרוב מאד למילקה.

התקבצות כוכבי לכת 09/10/2015

הכוכב הבהיר מעל הירח הוא נוגה הכוכב הבהיר מתחתיו הוא מאדים והכוכב היותר בהיר מתחת למאדים הוא צדק. בשעה 5:40 יזרח גם כוכב חמה בדיוק במזרח אולם הוא חיוור למדי וגם רחוק משאר השלישייה.

ההתקבצות מהווה הזדמנות מעניית לצילומים יפים. אפשר לתפוס את כל קבוצת אריה וכוכבי הלכת בעדשה רחבה או להתמקד בכוכבי הלכת והירח בלבד בעדשה ארוכת מוקד.

להציל את מארק וואטני

הספר במקור נקרא The Martian, התרגום לעברית קרא לו בשם העוד איכשהו סביר "לבד על המאדים", אבל אותם אנשים שאחראים להפצת סרטים בארץ חשבו שזו תהיה הברקה גאונית שאם מאט דיימון משחק בסרט את מארק וויטני והוא פעם שיחק את טוראי ראיין אז יקראו לסרט החדש "להציל את מארק וואטני". למרבה המזל זה הדבר הגרוע ביותר שיש בסרט. תתעלמו מהשם.

את הספר "לבד על המאדים" כבר קראנו וסקרנו ועיקרי העלילה זהים ונצמדים לספר. מארק וואטני ננטש על המאדים מאחר וחברי הצוות שלו משוכנעים שהוא מת והם חייבים לעזוב לפני שגם הם ימותו.  החדשות הטובות הוא שהוא נשאר חי. החדשות הרעות הן שהוא לגמרי תקוע שם...

מבחינה זו הספר הזכיר סרט אחר של טום הנקס (עוד פעם קישורים לטוראי ראיין!) שנתקע ארבע שנים על אי בודד, ואכן הסרט משתייך באופן ברור לקטגורית רובינזון קרוזו (שגם אותה אפשר להכליל לקטגוריה גנארית של מישהו נכנס לצרה גדולה ובא נראה איך הוא יוצא ממנה) רק שהפעם זה על המאדים. הסיכוי לספינה שתופיע פתאום באופק הוא קלוש מאד. אפסי למשל. אלא אם תחכה 4 שנים ותצליח לעבור 3200 קילומטר על מאדים.

הספר הוא ספר די "גיקי" הוא מסביר המון תהליכים מדעיים שונים ומשונים עם הרבה פרטים טכניים. מארק נתקל בבעיה. מנסה משהו ולא מצליח. חושב, מנסה ומצליח ועובר לבעיה הבאה. כבר בקריאת הספר היה ברור שהולך להיות ממנו סרט, אבל השאלה איזה סוג של סרט.  יש קושי מסוים בסרטים שנשענים על בן אדם אחד. אין לו למשל עם מי לדבר ובעוד שבספר אפשר לקרוא מחשבות ואין צורך בדיבורים, בסרט זה לא ממש מתאפשר. בסרט היה צורך להוריד את רוב הפרטים האלו וליצור מעט יותר דרמה. לדוגמה, מוסבר שזמן ההתקשרות עם מאדים הוא ארוך ולכן אין אפשרת לנהל "שיחה" מאחר ועוברות כחצי שעה לפחות בין כל שאלה לתשובה, אבל בסרט עצמו ההתכתבות נראית כשיחה כמעט בזמן אמת. בספר עצמו המבנים והחלליות מזכירים דברים שפחות או יותר קיימים כיום אולם בסרט לצורך ההמחשה והויזואליות הלכו לאלמנטים שיותר מוכרים מתחום המדע בדיוני. לא נהיה טרחנים כמו כל אלו שאוהבים למצוא "שגיאות מדעיות" בסרט (ניל דה גרסייה טייסון למשל... ראו סקירה על כח המשיכה), באנו לסרט לא ללמוד מדע אלא בשביל לראות את נופי מאדים בתלת-מימד ומבחינה זו אין על מה להתלונן למרות שהיינו שמחים לעוד.

באופן מקרי (או לא) למדי הסרט יצא לאקרנים בדיוק כאשר נאסא שחררו הודעה שמצאו ראיות יותר טובות לכך שאולי יש בחלק מהשנה בחלק ממאדים מים זורמים. לא ברור האם נאסא רצו לתפוס טרמפ על הסרט, וכמובן שאנשי ההפקה יכולים רק לשמוח מזה שהעניין במאדים עולה בדיוק כאשר הסרט מוצג ואכן ההצלחה בקופות כבר נראית לעין. מצד שני, איך אמרו כמה ציניקנים: העלות של צילום סרט על מישהו שנשלח למאדים ונתקע שם היא בערך זהה לעלות של לשלוח לשם מישהו (אבל בלי לדאוג להחזיר אותו)...

סרטים מהסוג הזה מגבירים את העניין בחקר החלל ולפחות הסרט הספציפי הזה שנע על גבול המדע האפשרי שכנראה יהיה גם יישומי בעוד שנים לא רבות ולכן אינו נכלל אוטומטית בקטגוריית המדע הבדיוני אינו רק בידור מצוין אלא גם דרך לעורר מודעות לחקר החלל. הסרט עצמו בוצע בשיתוף פעולה עם נאסא מתוך ניסיון להיות מדויקים איפה שאפשר. על הטכנולוגיות תוכלו לקרוא בעברית באתר הידען

להציל את מארק וואטני - כרזת הסרט