צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. ענק גזי של ממש המורכב ממימן והליום, קצת אמוניה בשכבת העננים העליונה והיפה ועוד. הנה כמה עובדות מרתקות עליו:
צדק הוא מאסיבי
צדק לא רק גדול. המסה שלו עצומה. מקובל לחלק את המסה במערכת השמש בצורה גסה בה 99% נמצאת בשמש, 2/3 אחוז בצדק ו1/3 כל היתר. צדק מכיל פי 2.5 מסה מכל שאר הדברים במערכת השמש פרט לשמש. צדק מאסיבי כל כך עד שמרכז המסה במערכת שמש-צדק מצוי מחוץ לשמש (לשם השוואה מרכז המסה ארץ-ירח נמצא כ-5000 קילומטר ממרכז כדור הארץ ועדיין בתוך הארץ). אם מישהו מביט בשמש מהחלל הרחוק (מרחק של עשרות שנות אור), הוא יוכל לזהות על נקלה את צדק גם בלי לראות אותו בגלל השפעתו הכבידתית על תנעת השמש.
צדק רחוק מלהיות כוכב
צדק לא יכול להיות כוכב שבת, ככזה שבליבתו מתבצע היתוך גרעיני. מאסיבי ככל שהוא יהיה, יש לו עוד הרבה לגדול. למעשה אפילו אם כמות המסה תגדל פי 5, צדק עדיין יישאר בגודלו הנוכחי ופשוט יהיה צפוף הרבה יותר. אם צדק יגדל פי כמה עשרות, הוא יוכל להיפך לכוכב, אולם כפי שכתבנו בחלק הקודם, אין מספיק מסה לכך במערכת השמש.
צדק נראה גם באור יום
צדק נראה מצוין מכדור הארץ ולאחר השמש הירח ונוגה הוא האוביקט הבהיר ביותר בשמים. צדק כל כך בהיר שאפשר לראות אותו גם ביום בתנאים מיטביים. זה לא כל כך קל ורצוי להתאמן עם ראייה של צדק קצת לפני הזריחה או מיד לאחר השקיעה אבל עם קצת אימון אפשר לראות גם באור יום מלא.
צדק זוכה לביקורים קבועים
לא מעט חלליות עברו ליד צדק. החלוצות היו חלליות פיוניר 10 ו-11 בראשית שנות ה-70 וחלליות וויאג'ר בסופן. אחריהן יוליסס (92) שהיתה בכלל משימה לחקר קוטבי השמש, גלילאו (95) - החללית הראשונה שנכנסה למסלול סביב צדק וסיימה בהתרסקות מרשימה לתוך האטמוספירה שלו. חללית קאסיני רק אמרה שלום בדרך לשבתאי (2000) וחללית "אופקים חדשים" גם עצרה לקפה בדרך לפלוטו (2007). חללית יונו מיועדת למשימה ארוכה ומענינת סביב צדק. כמעט כל חללית המיועדת לקצה מערכת השמש חייבת לעבור ליד צדק ולהשתמש בכח הכבידה שלו להאצה. בשנת 2016 הגיעה לצדק חללית ג'ונו והיא תהיה סביבו לפחות עד יולי 2021.
צדק שומר עלינו
המסה העצומה של צדק תורמת לניקוי מערכת השמש ולסילוק מפגעים חיצוניים כך שלא יגיעו לכדור הארץ. אמנם צדק לפמעים "נרדם בשמירה" והדינוזאורים עדיין כועסים עליו, אבל בלעדיו המצב היה גרוע הרבה יותר. צדק המסכן מגן עלינו בגופו ממש. אירוע מתועד היטב הוא פגיעת כוכב השביט שומייקר לוי בשנת 1994, שגרם לחבורה לא נעימה על צדק למשך כמה זמן (הוא התגבר על זה כבר, לא לדאוג). במרץ 2016 צלם חובב תפס התנגשות נוספת על צדק בסדרת תמונות שהפכה לסרט וידאו.
צדק לא לבד
לצדק יש די הרבה ירחים. בשעת כתיבת המאמר נמצאו כבר 67 אולם סביר שימצאו נוספים, קטנים יותר. ארבעת הירחים הגדולים שלו - איו, אירופה, גנימאד וקאליסטו - מכונים הירחים הגליליאנים על שם גלילאו, הראשון שגילה אותם כאשר צפה הצדק בטלסקופ שלו בשנת 1609. גלילאו דווקא כינה אותם הירחים המדיצ'יאנים על שם פטרונו (גלילאו ידע היטב באיזה צד של הלחם החמאה מרוחה), אולם הכינוי ההולם יותר התקבע. תיאורטית הירחים הגדולים של צדק מספיק בהירים כדי שיהיה אפשר לראות אותם בעין. בפועל צדק בהיר מדי לידם ולא מאפשר לראות אותם, למרות שיש כמה שמתעקשים שהצליחו. משקפת ואפילו קטנה תראה אותם מיד כנקודות קטנות לידו. לא תמיד רואים את ארבעתם. חלקם יכולים להיות מלפניו או מאחוריו. בטלסקופים ובצילומים אפשר לראות את הצל שהירחים מטילים על צדק ואת כניסתם לליקוי מאחוריו.
כדאי להתרחק מצדק
צדק זה נחמד, אבל לא כדאי להתקרב אליו. תשאלו את איו. ירח קטן וככל הנראה הירח שמושפע הכי הרבה מכוכב הלכת שלו במערכת השמש. מרחקו ממרכז צדק כ-400,000 קילומטר, דומה לירח. אבל איו קטן מהירח וצדק גדול בהרבה מהארץ. הקירבה לצדק לא עושה טוב. כוחות גאות ושפל, הפרשי כבידה בין צידו הקרוב וצידו המרוחק והשפעות מגנטיות חזקות, חוללו רעידות אדמה והתפרציות געשיות על עיו איו וגרמו לו להיראות כמו.... כמו מה בעצם???
תצפית על צדק עזרה למדידת מהירות האור
האטסרונום הדני אולה רומר צפה רבות בליקוים של איו (גוש הגבינה מהסעיף הקודם) מאחורי צדק במשך כמה חודשים וחלק מהנתונים לא הסתדרו לו. מסקנתו הייתה שפערים בזמן ההיעלמות/הופעה של איו נגרמים עקב מרחק גדול יותר והצורך של האור לעבור מרחקים שונים. תצפיותיו הביאו לקביעת ערך מקורב למהירות האור, בערך כ-75% מהערך כיום. לא רע. פירוט מלא של הנושא במאמר באנגלית בויקיפדיה.
צדק יכול פתאום להיעלם
טוב לא פתאום, צריך משהו שיכסה אותו. הירח. הירח יכול לכסות את כל כוכבי הלכת וצדק אינו חריג. התכסות צדק היא אירוע נדיר ומענין. הנה סרטון שצילמתי לפני כמה שנים.
צדק הוא כדור זה ברור, אבל מה לא יודעים מה שיש בו בפנים
אולי לא זיהיתם שכותרת הסעיף לקוחה מפתיחת תוכנית הילדים ריץ'-רץ' (היה פעם משהו כזה) אבל שאלה פתוחה בנושא ההרכב של צדק היא שאלת הליבה. לא לימודי הליב"ה המוזכרים בחדשות לפעמים, אלא הליבה של כוכב הלכת עצמו. האם יש כזו בכלל? ואם כן ממה היא עשויה? תעלומה. מסתורין. איך פותרים תעלומה כזו? מדידות כבידה מדויקת מחללית יונו אמורות לענות על השאלה. נחכה ונראה. למה זה בכלל חשוב? לקיומה או אי קיומה של הליבה חשיבות להבנת התנאים ליצירת כוכבי לכת ומערכת השמש כולה. תשאלו גם למה זה חשוב? אתם כנראה לא בבלוג הנכון... בינתיים מאמר בנושא באנגלית מאתר UT.
 |
| צדק - טלסקופ האבל - נאסא |
צדק הוא מאסיבי
צדק לא רק גדול. המסה שלו עצומה. מקובל לחלק את המסה במערכת השמש בצורה גסה בה 99% נמצאת בשמש, 2/3 אחוז בצדק ו1/3 כל היתר. צדק מכיל פי 2.5 מסה מכל שאר הדברים במערכת השמש פרט לשמש. צדק מאסיבי כל כך עד שמרכז המסה במערכת שמש-צדק מצוי מחוץ לשמש (לשם השוואה מרכז המסה ארץ-ירח נמצא כ-5000 קילומטר ממרכז כדור הארץ ועדיין בתוך הארץ). אם מישהו מביט בשמש מהחלל הרחוק (מרחק של עשרות שנות אור), הוא יוכל לזהות על נקלה את צדק גם בלי לראות אותו בגלל השפעתו הכבידתית על תנעת השמש.
צדק רחוק מלהיות כוכב
צדק לא יכול להיות כוכב שבת, ככזה שבליבתו מתבצע היתוך גרעיני. מאסיבי ככל שהוא יהיה, יש לו עוד הרבה לגדול. למעשה אפילו אם כמות המסה תגדל פי 5, צדק עדיין יישאר בגודלו הנוכחי ופשוט יהיה צפוף הרבה יותר. אם צדק יגדל פי כמה עשרות, הוא יוכל להיפך לכוכב, אולם כפי שכתבנו בחלק הקודם, אין מספיק מסה לכך במערכת השמש.
צדק נראה גם באור יום
צדק נראה מצוין מכדור הארץ ולאחר השמש הירח ונוגה הוא האוביקט הבהיר ביותר בשמים. צדק כל כך בהיר שאפשר לראות אותו גם ביום בתנאים מיטביים. זה לא כל כך קל ורצוי להתאמן עם ראייה של צדק קצת לפני הזריחה או מיד לאחר השקיעה אבל עם קצת אימון אפשר לראות גם באור יום מלא.
צדק זוכה לביקורים קבועים
לא מעט חלליות עברו ליד צדק. החלוצות היו חלליות פיוניר 10 ו-11 בראשית שנות ה-70 וחלליות וויאג'ר בסופן. אחריהן יוליסס (92) שהיתה בכלל משימה לחקר קוטבי השמש, גלילאו (95) - החללית הראשונה שנכנסה למסלול סביב צדק וסיימה בהתרסקות מרשימה לתוך האטמוספירה שלו. חללית קאסיני רק אמרה שלום בדרך לשבתאי (2000) וחללית "אופקים חדשים" גם עצרה לקפה בדרך לפלוטו (2007). חללית יונו מיועדת למשימה ארוכה ומענינת סביב צדק. כמעט כל חללית המיועדת לקצה מערכת השמש חייבת לעבור ליד צדק ולהשתמש בכח הכבידה שלו להאצה. בשנת 2016 הגיעה לצדק חללית ג'ונו והיא תהיה סביבו לפחות עד יולי 2021.
צדק שומר עלינו
המסה העצומה של צדק תורמת לניקוי מערכת השמש ולסילוק מפגעים חיצוניים כך שלא יגיעו לכדור הארץ. אמנם צדק לפמעים "נרדם בשמירה" והדינוזאורים עדיין כועסים עליו, אבל בלעדיו המצב היה גרוע הרבה יותר. צדק המסכן מגן עלינו בגופו ממש. אירוע מתועד היטב הוא פגיעת כוכב השביט שומייקר לוי בשנת 1994, שגרם לחבורה לא נעימה על צדק למשך כמה זמן (הוא התגבר על זה כבר, לא לדאוג). במרץ 2016 צלם חובב תפס התנגשות נוספת על צדק בסדרת תמונות שהפכה לסרט וידאו.
צדק לא לבד
לצדק יש די הרבה ירחים. בשעת כתיבת המאמר נמצאו כבר 67 אולם סביר שימצאו נוספים, קטנים יותר. ארבעת הירחים הגדולים שלו - איו, אירופה, גנימאד וקאליסטו - מכונים הירחים הגליליאנים על שם גלילאו, הראשון שגילה אותם כאשר צפה הצדק בטלסקופ שלו בשנת 1609. גלילאו דווקא כינה אותם הירחים המדיצ'יאנים על שם פטרונו (גלילאו ידע היטב באיזה צד של הלחם החמאה מרוחה), אולם הכינוי ההולם יותר התקבע. תיאורטית הירחים הגדולים של צדק מספיק בהירים כדי שיהיה אפשר לראות אותם בעין. בפועל צדק בהיר מדי לידם ולא מאפשר לראות אותם, למרות שיש כמה שמתעקשים שהצליחו. משקפת ואפילו קטנה תראה אותם מיד כנקודות קטנות לידו. לא תמיד רואים את ארבעתם. חלקם יכולים להיות מלפניו או מאחוריו. בטלסקופים ובצילומים אפשר לראות את הצל שהירחים מטילים על צדק ואת כניסתם לליקוי מאחוריו.
כדאי להתרחק מצדק
צדק זה נחמד, אבל לא כדאי להתקרב אליו. תשאלו את איו. ירח קטן וככל הנראה הירח שמושפע הכי הרבה מכוכב הלכת שלו במערכת השמש. מרחקו ממרכז צדק כ-400,000 קילומטר, דומה לירח. אבל איו קטן מהירח וצדק גדול בהרבה מהארץ. הקירבה לצדק לא עושה טוב. כוחות גאות ושפל, הפרשי כבידה בין צידו הקרוב וצידו המרוחק והשפעות מגנטיות חזקות, חוללו רעידות אדמה והתפרציות געשיות על עיו איו וגרמו לו להיראות כמו.... כמו מה בעצם???
 |
| הירח איו. גלילאו - נאסא JPL |
תצפית על צדק עזרה למדידת מהירות האור
האטסרונום הדני אולה רומר צפה רבות בליקוים של איו (גוש הגבינה מהסעיף הקודם) מאחורי צדק במשך כמה חודשים וחלק מהנתונים לא הסתדרו לו. מסקנתו הייתה שפערים בזמן ההיעלמות/הופעה של איו נגרמים עקב מרחק גדול יותר והצורך של האור לעבור מרחקים שונים. תצפיותיו הביאו לקביעת ערך מקורב למהירות האור, בערך כ-75% מהערך כיום. לא רע. פירוט מלא של הנושא במאמר באנגלית בויקיפדיה.
צדק יכול פתאום להיעלם
טוב לא פתאום, צריך משהו שיכסה אותו. הירח. הירח יכול לכסות את כל כוכבי הלכת וצדק אינו חריג. התכסות צדק היא אירוע נדיר ומענין. הנה סרטון שצילמתי לפני כמה שנים.
צדק הוא כדור זה ברור, אבל מה לא יודעים מה שיש בו בפנים
אולי לא זיהיתם שכותרת הסעיף לקוחה מפתיחת תוכנית הילדים ריץ'-רץ' (היה פעם משהו כזה) אבל שאלה פתוחה בנושא ההרכב של צדק היא שאלת הליבה. לא לימודי הליב"ה המוזכרים בחדשות לפעמים, אלא הליבה של כוכב הלכת עצמו. האם יש כזו בכלל? ואם כן ממה היא עשויה? תעלומה. מסתורין. איך פותרים תעלומה כזו? מדידות כבידה מדויקת מחללית יונו אמורות לענות על השאלה. נחכה ונראה. למה זה בכלל חשוב? לקיומה או אי קיומה של הליבה חשיבות להבנת התנאים ליצירת כוכבי לכת ומערכת השמש כולה. תשאלו גם למה זה חשוב? אתם כנראה לא בבלוג הנכון... בינתיים מאמר בנושא באנגלית מאתר UT.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה