בין שתי ערים, ואחרי שבדקנו את פריס, הגיע הזמן לבדוק מה קורה בצדה השני של התעלה, בלונדון.
לונדון תמיד מחכה לנו על השפע הבלתי נתפס שיש לה להציע ובטיול קצר של שבוע, צריך להתמקד ולבחור מבין מאות אפשרויות הביקור. הנה מה שעשינו.
ההרכב - משפחה של 5 נפשות וילדים מגילאי 17 עד 11. הטיסות, איזי ג'ט לשדה התעופה לוטון. לאחרונה לא רק הבידוק נעשה בטרמינל 1 אלא גם הגייט הוא בטרמינל 1 שנפתח לאחר שיפוצים. חסרים שם עוד דברים רבים, בית כנסת למשל, והיצע החנויות מצומצם, אבל אמרו לנו שמוסיפים עוד אגף שלם בקרוב. הטיפול עצמי היה מהיר ויעיל. עשרים דקות לאחר הכניסה לשדה כבר מצאנו את עצמנו בדיוטי-פרי.
בדקנו כמה ימים לפני הטיסה את ממוצע האיחורים של איזיג'ט. בערך כשעה. זמן הטיסה עצמו כבר כולל עיכוב מסוים, ולמרות שהכול הלך די מהר, והיינו במטוס בזמן, הודיע הקברניט כי נאלץ לחכות. המתנו כארבעים דקות. שאר הטיסה עברה בצורה חלקה.
לוטון - שירות הסעות של איזיג'ט (ששמו כצפוי איזיבאס) מאפשר הגעה למספר יעדים מרכזיים בלונדון. כמו הטיסות גם אותו כדאי להזמין מראש כך שעלותו תהיה נמוכה. שימו לב שעל הכרטיס יש טווח זמנים שמאפשר שימוש בו גם בשעה איחור.
ירדנו באחת התחנות ולקחנו אוטובוס עד סמוך לדירה שהזמנו (במקום הליכה של כ-15-20 דקות). התנועה בלונדון היא עם כרטיסי אויסטר, או כרטיסי אשראי contactless. היו לנו אויסטרים וגם כאשר הם ריקים אפשר לבצע נסיעה אחת באוטובוס (לא תחתית) ולהיכנס למינוס. השתמשנו באפשרות זו ולא הייתה עם זה בעייה.
הדירה - מלון דירות בשכונת בלסייז. דירת שני חדרים עם מטבחון קטן. קומה שנייה (בלי מעלית כמובן). לא היה צפוף מדי. מיקום עדיין באזור 2 שנחשב קרוב אבל לא ממש מרכז העיר. הליכה מתחנות תחתית של כ10-12 דקות (יש שתי תחנות) או נסיעה של שתי תחנות באוטובוס (לפעמים כשאין כוח, כדאי לחכות כמה דקות). כמובן שהמחירים הם כ-70% ממחיר דירה דומה במרכז. ולכן יש טרייד אוף של הוספת כרבע שעה נסיעה ביום לכל כיוון לעומת חיסכון כספי ניכר שאפשר להפנות לאטרקציות. במבט לאחור, אפשר לישון באזור2-3 אבל למצוא דירה יותר מרווחת ויותר קרוב לתחנת התחתית.
אטרקציות - רכשנו עוד בארץ כרטיס London Pass, המאפשר כניסה חינם לעשרות רבות של מקומות. הכרטיס משתלם ככל שהשהות ארוכה יותר. אנחנו רכשנו ל-6 ימים. אם אתם נמצאים עשרה ימים אפילו תשלמו פחות. בכל מקרה אל תשלמו את המחיר באתר. תשאירו אימייל ותוך כמה ימים תתחילו לקבל מידע שיווקי עם הצעות להנחה של 10-20%. לרוב ההנחה היא 15% אבל זה משמעותי.
מאחר והשקענו בכרטיס, החלטנו לבצע את מרבית האטרקציות משם ולוותר על מקומות שאינם כלולים בו ובמקביל לבקר במקומות שלא היינו מנסים בלי הכרטיס. על הכרטיס יש מגבלה של מקמות שאפשר להיות בהם, מבחינת ערך כספי, אין מה לדאוג, אין כמעט אפשרות להגיע לערך שהם רושמים.
בטיחות - פרט לעירנות הרגילה הנדרשת, חשוב להבהיר לילדים, וגם לעצמכם, שלא חוצים כבישים אפילו במעברי חצייה וברמזור ללא מבוגר. באנגליה נוסעים בכיוון ההפוך, הדבר מבלבל מאד והנהגים לא בהכרח עוצרים לפני מעברי חצייה. ליד תחנות רכבות ובמרכז לונדון רשום על הכביש לאן להביט, ובל מקרה במקום שמאלה ימינה ושמאלה צריך ימינה שמאלה וימינה. הכי טוב להסתכל תמיד לכל הכיוונים.
כל זה ביום הראשון של הטיול - יום לוגיסטיקה
יום שני
קמנו מוקדם בבוקר והלכנו למכולת להצטיידות ראשונית ולקניית סים מקומי (10-15 פאונד ל1-3 GB וטונה של שיחות שאין באמת מה לעשות איתן). בתחנת התחתית הטעינו לנו את הכרטיסים ובעיקר הגדירו שני כרטיסים ככרטיסי ילדים (50% הנחה). נכון ל-7/2017 עלות יומית באזורים 1-2 היא 6.60 ולכן לילדים זה יוצא 3.30 ולא משתלם לקנות להם מנוי שבועי. למבוגרים קנינו מנוי שבועי הוספנו עוד קצת לכיסוי הגרעון מהנסיעה ביום הקודם ולנסיעות לאזורים מרוחקים יותר.
הטיול מתחיל
התחלנו בתחנת קינגס-קרוס. כן כן אי אפשר להימלט מהארי פוטר והעגלה ברציף 9 ו 3/4. יש תור לא קטן להצטלם ואפשר לצלם לבד או לרכוש את התמונות של הצלם המקצועי בחנות ליד. לא עמדנו בתור אבל הסתובבנו בחנות. גם באנגליה כולם התרגשו לקראת העונה של GOT ובקומה אחרת באותה תחנה הוצב כסא הברזל המפורסם (וגם שם היה תור להצטלם).
עלינו לאוטובוס תיירים, עם הגג הפתוח שעושה סיבוב בכל לונדון (3 מסלולים שונים) ואפשר לעלות ולרדת מתי שרוצים. בעיני זו דרך גרועה להתנייד. התדירות נמוכה והעצירות גבוהות. אבל זה טוב למי שרוצה לשבת בנחת 3 שעות ולשמוע הסברים. לאחר כשעה מיצינו וירדנו באזור כנסיית סנט פול.
התרשמנו מהמבנה החיצוני ועברנו על גשר המילניום לצד השני, ישירות לטייט מודרן.
למוזיאון לא נכנסנו אלא המשכנו בהליכה לאורך הגדה הדרומית של התמזה, כולל ירידה לנהר עצמו (לא תמיד אפשר).
הקפצנו אבנים על התמזה, חיפשנו זהב (שימו לב, באופן תיאורטי צריך רישיון לחיפושים על התמזה) וכתבנו על החול, כתובות שיעלמו בגאות הבאה (ראו ביום חמישי).
המשכנו ללכת לאורך הגדה הדרומית. על הגדה היו מופעי רחוב וגם מזרקת ג'טים חביבה שציננה אותנו.
ליד גשר ווסטמינסטר מצויות אטרקציות ( הדאנג'ן של לונדון, והרפתקאות שרק, אקוורים). לא נכנסו אליהן אבל יש שם מתחם נחמד של משחקי וידאו שכלול בכרטיס (3 פאונד לכל כרטיס) ומאפשר מנוחה להורים ופעילות נחמדה לילדים.
עברנו את גשר ווסטמינסטר והתרשמנו מהבטונדות שהוסיפו בין הכביש למדרכה ובכניסה למדרכות עצמן. גם הבריטים מתחילים להבין מה קורה סביבם, אבל פחות מהצרפתים.
הסתכלנו על הביג בן ועל ווסטמינסטר אבי והלכנו לנוח בגן מאחורי הפרלמנט. שימו לב, לאחרונה הפרלמנט נפתח לביקורים. לא היינו אבל אפשר למצוא פרטים באתר שלם.
אני הלכתי למגדל Jewel tower הנמצא בסמוך (אין קשר לתכשיטים במצודת לונדון). מבנה מהמאה ה-15, ששימש מבצר קטן ואחר כך ארכיון של הפרלמנט. הביקור קצר מאד ומומלץ רק במסגרת הכרטיס. לא החמצתי את ההזדמנות להיות הגנומון בשעון השמש האנלמטי המוצב שם. השעה מדויקת למדי!
המשכנו ללכת לכיוון כיכר טרפלגר, צפינו בבניין ראש הממשלה ובמשרדי הממשלה השונים, במשמר הסוסים ובטקס הבדיקה היומית בשעה 16:00 (לא חילופי משמרות, אלא משהו מצומצם יותר, אך עדיין חביב).
כיכר טרפלגר עמוסה ולקחנו תחתית לרחוב אוקספורד להתרשם מעט מהחנויות, למרות שמציאות גדולות לא מצאנו.
יום שלישי
יום גדוש לפנינו ובאתרים המרוחקים ממרכז לונדון. תחילת היום בארמון המפטון. הגישה לאתר אפשרית בדרכים שונות, בעיקר בשילוב של רכבות ואוטובוסים ולוקחת כשעה. באתר עצמו היינו כשעתיים תוך סיור במטבח, בחדרים של הנרי ה-8, צפייה בחלק מהצגה הנערכת לקהל וביקור בגלריות נוספות.
לאחר מכן המשכנו למבוך הידוע המוזכר גם בספר שלושה בסירה אחת. התיאור של המבוך בספר מוגזם, והשיטוט האקראי בו לא לוקח יותר מרבע שעה. בהמשך התרשמנו מגן ורדים יפה ולידו הוקמה זירת משחקים לילדים. אמנם לילדים קטנים, אבל נכנסנו לנוח מעט בדרך ליעד הבא.
היעד הבא הוא גני קיו. ההגעה מהפטון לקיו אינה נוחה. לכאורה אוטובוס אחד בלבד (68), אבל זה אוטובוס מאסף עם עשרות תחנות, והתחנה האחרונה שלו עוד רחוקה כרבע שעת הליכה. חפשו מסלול טוב יותר, אולי בשילוב שני אוטובוסים (קו 65 מגיע עד לשערי הגן), או לחלופין, פנקו את עצמכם והזמינו מונית באובר או פטנט דומה.
גני קיו ענקיים ויפים בכל השנה. אטרקציה חדשה יחסית היא שביל העובר בצמרות העצים בגובה של כשלושים מטר ומאפשר תצפית על הפארק ואפילו לנענע מעט צמרת של עץ ולראות איך היא זזה ברוח. אין אפשרות לטייל בכל הגן ואפשר להתמקד באטרקציות העונתיות, או באטרקציות הקבועות ובעיקר החממות בחלקו הצפוני של הגן.
בגן היה מייצג המכונה הכוורת, שאמור לדמות הרגשה בתוך כוורת דבורים בכל החושים. המיצג אינו מוצלח לטעמי. רשת סבוכה של לדים מהבהבים וקצת קולות זמזום.
בגני קיו הילדים הצעירים השתעממו, והבן הגדול, חובב הבוטניקה נהנה עד מאד. החזרה מקיו למרכז לונדון פשוטה ונוחה. או ברכבת, או בקו תחתית, תלוי ביעד הסופי שלכם.
לאחר ארוחת ערב מוקדמת וקצת בלחץ זמן, יצאנו לצפות במחזמר, שהפך כבר לשלאגר, מלך האריות. למחזמר הולכים בשביל השואו. לא בשביל המוזיקה (בשביל זה הולכים לאופרה) ולא בשביל העלילה (תיאטרון), אלא בשביל המרהיבות של ההפקה. קבלנו תמורה מלאה, שעתיים וחצי של קסם. ישבנו באולם, בשורות הראשונות בצד בשתי שורות אחת מאחורי השנייה. שני הכרטיסים האחרונים בכל שורה, הם עם צפייה מוגבלת והנחה של 15 פאונד. הצפייה אכן מעט לוקה, אבל לא מחמיצים משהו חשוב באמת.
יום רביעי
מתפצלים. אני והבן הגדול הולכים לגלריה הלאומית והשאר הולכים לצפות בחילופי המשמרות ועוד קודם לכן במוזיאון משמר הסוסים (לידו עברנו ביום שני וראינו את הבדיקה היומית). אחרי זה נפגשים להמשך היום.
הגלריה הלאומית - לאחר התורים במוזיאונים בפריז חששתי שגם כאן יהיו תורים, אבל לא היו כמעט בכלל. הגענו די בפתיחה ונכנסו מיד. הגלריה אינה גדולה מדי, בהשוואה ללובר למשל, ורובה מתפרש על מפלס אחד בלבד (שחלקו היה סגור בגלל הכנת תצוגה).
החדרים מסודרים לפי תקופות ושנים. הדפסתי מהאתר שלהם רשימה של שלושים יצירות מובחרות ורשמתי באיזה חדרים הן נמצאות (חבל שזה לא רשום כבר באתר), הצטיידנו במדריך קולי, ויאללה לדרך. אפשר לבקר במוזיאון משעה ועד יום שלם בהתאם לרצון. הספקנו לראות את כל מה שרצינו ועוד יותר מכך בשעתיים בערך ובתמונות מסוימות גם הקשבנו למדריך הקולי (יש הסברים על מאות תמונות).
למי שאינם חובבי אומנות הייתי ממליץ על מסלול מקוצר בחדרים 40-44 עם התמונות המפורסמות של ואן גוך, כולל אחת מהחמניות, מונה, רנואר ועוד.
חילופי המשמרות - לא ייאמן, אבל בדיוק באותו יום המלכה יצאה מהארמון, וראו את השיירה שלה. אשתי מתארת שהייתה התרגשות עצומה בקהל עד שהם הבינו שזו המלכה. בערב קראנו שהיא השתתפה באיזה טקס בבית קנדה, לציון משהו ל-X שנים עם קנדה, ואפילו מישהו נגע בה שלא כמקובל. שערוריות אנגליות!
האורוות המלכותיות - חברנו שוב באורוות המלכותיות - אין ספק שבתקופות מסוימות, זמנו של דיקנס למשל, עדיף היה להיות סוס באורווה המלכותית מאשר עני ואביון זרוק ברחובות. באורוות רואים כמה סוסים ובעיקר את הכרכרות המלכותיות לאורך השנים. הוד והדר של מלכים הגובל לפעמים בקיטש (כמו בכל ארמון למעשה). כמה כבר אפשר להפריז ולהחצין את העושר?
הגלריה המלכותית - שוב התפצלנו, הצעירים הלכו לנוח בפארק ואני והבן הגדול הלכנו לראות את הגלריה ובה בעיקר תערוכה של קנלטי וציורי ונציה. אחרי שראינו כמה בגלריה הלאומית, ראינו בערך את כל השאר שם. מומלץ לחובבי אומנות מתקדמים.
פרק סנט ג'יימס - הפארקים בלונדון יפים ומדהימים אחד אחד. כולם דומים וכולם שונים. אפשר להיות בכל אחד שעות, להאכיל את הברווזים (במתינות, ובבקשה בלחם מלא!), לחפש סנאים, וסתם לנוח בצלה עצים העצומים או בשמש הלונדונית שהיא לרוב נעימה. בכולם יש גם מופעים שונים ועוד אטרקציות.
סנאים - בפעמים קודמות בלונדון, בכל גינה רק היית מוציא אגוז ומיד סנאי היה קופץ עליך על הכתף ואוכל לך מהיד. הפעם הם כבר יותר ביישנים. קשה למצוא אותם וגם כשמוצאים הם הרבה פעמים בורחים. לא יודע מה קרה. מאידך, ברחובות מסתובבים לא מעט חתולים. גדולים ושמנים. האם יש קשר בין הדברים?
לאחר מנוחה הגונה שמנו פעמנו לאזור קובנט גארדן, אזור מופעי הרחוב. במעין תורנות תופסים את הרחבה אומנים שונים ומציגים מופע כזה או אחר. עניין של מזל מה תופסים. לאחר צפייה במופע כזה (בעוד אני מתגנב לחנות ספרים סמוכה), הלכנו לביקור במוזיאון התחבורה, המציג את התפתחות התחבורה בלונדון. המוזיאון מעניין, עם דגמים של רכבות ואוטובוסים, הרבה הסברים על קו התחתית החדש (קו אליזבת) שנחפר בימים אלו ושבמהלך העבודות נמצאו תגליות ארכיאולוגיות מרתקות, כולל השלד של המלך ריצ'רד השלישי הידוע לשמצה.
תחתית - התחתית של לונדון פועלות כבר מעל מאה שנה. החלה בעומק מטרים ספורים מתחת לפני הקרקע וכיום מגיעה עשרות מטרים לעומק. הרשת עברה מתיחת פנים לקראת אולימפיאדת 2012, והפעם גילינו חידוש - בקו CIRCLE הקרונות ממוזגים (ולמעשה דובר בקרון נחש אחד ארוך). מיזוג התחתית מהווה הוכחה ברורה להתחממות הגלובלית, והיה הרבה יותר נעים בקו הממוזג.
גם התחנות מעוצבות בהתאם למיקומן (בעיקר בחלקים העליונים שלהם, לא הרציפים), ועל הרציף מלא פרסומות ובגלל שיודעים שיש לך זמן, גם עם המון טקסט. תראו כמה הצליחו לחפור בפרסומת הבאה לג'ק דניאלס.
ריצ'רד השלישי - My kingdom for a horse! כולנו מכירים את שייקספיר. כולנו יודעים גם שריצ'רד האכזר רצח את הנסיכים, האחיינים שלו, כדי לרשת את המלך (הומאז' למלך האריות). האם זה באמת קרה או ששייקספיר קצת שינה את ההיסטוריה? לכו תדעו. עד נגיע לכך בהמשך.
לאחר ארוחת ערב בדירה ומאחר ועוד היום גדול (שקיעה בתשע בערב. אור עד עשר), יצאנו ושוב התפצלנו. חלקנו לקניות וחלקנו לשיטוט בחנויות הספרים.
חנויות ספרים - חנויות הספרים של לונדון הן תענוג. לא החנויות של WHsmith הנמצאות בכל חור, אלא חנויות פרטיות, או רשתות קטנות וכמובן חנות פוילס Foyles הענקית והחנות האהובה עלי ביותר, הסניף הראשי של Waterstone ברחוב Gower. חובבי ספרים? הקדישו לפחות שעתיים לביקור בשתי חנויות אלו וחפשו על הדרך חנויות נוספות. כתבתי בעבר על חנויות הספרים בלונדון, אולם מומלץ לוודא שחנויות קטנות ופרטיות עדיין קיימות. הפעם "גיליתי" את רשת Daunt שבחנות שלה הסמוכה לדירה שלקחנו צילמתי את חלון הראווה הבא:
יום חמישי
והפעם יום עומק באזור מצודת לונדון, האתר הראשון שבקרנו בו. הגענו בפתיחה ולא נרשמו תורים. ראינו את תכשיטי בית המלוכה, עושר שרובו נלקח בצורה כזו או אחרת ממדינות אסיה או אפריקה לפני מאות שנים. הבריטים כמובן לא חולמים אפילו להחזיר אותו. זה הרי שלהם.
במצודה מגדלים רבים והעיקרי הוא המגדל הלבן על התערוכות שבו, ומגדלים נוספים, כולל מגדל הדמים, בו נרצחו שני הנסיכים בידי ריצ'רד השלישי שכבר הזכרנו קודם.
במצודה מתקיימים סיורים מודרכים בהובלת אחד מאנשי המשמר YEOMAN בלבוש המסורתי, שתמיד נענים ברצון לבקשות צילום. גם העורבים במצודה מקבלים יחס של כבוד.
לאחר יציאה מהמצודה הלכנו לגשר המצודה. הגשר המפורסם שנפתח באמצעו ומאפשר לסירות גולות לעבור תחתיו, לפחות עד הגשר הבא על הנהר. עולים בגשר למעלה, צופים דרך חלון הזכוכית למטה, קוראים על גשרים אחרים בעולם ועל ההיסטוריה של הגשר ומסיימים בחדר המנועים והמכונות הישן שהיה פעיל עד לפני כארבעים שנה.
גאות ושפל - עובדה פחות ידועה היא שנהר התמזה מושפע מאד מהגאות והשפל באוקינוס האטלנטי. ההפרש יכול להגיע לשבעה מטרים. מספיק שתהיו כמה שעות באותו אזור ותוכלו להתרשם מכך בעצמכם. שימו לב לסדרת התמונות שצולמה לאורך היום, של בסיס הגשר. היעזרו בחבלים.
חווית גשר לונדון - מעט דרומה נמצא גשר לונדון המפורסם. המלכה עצמה חנכה אותו לפני כארבעים שנה לאחר בנייתו מחדש. לידו תמצאו אתר המאפשר גם מידע על הגשר, אבהל יותר על סיפורי האימה המקאבריים של האזור. משמר הראשים, השריפה הגדולה, ג'ק המרטש ומעין מבוך תת קרקעי. דומה במידה מסוימת לד'אנג'ן. חלק מהילדים לא אהבו את האטרצקיה, כך שהיא לא חיונית לביקור.
HMS BELFAST - משחתת אדירה עוגנת לה במימי התמזה. זוהי הבלפסט. אוניה שנבנתה בשנות השלושים והוכנסה לשימוש ישירות למלחמת העולם השנייה וגם לקחה תפקיד בפלישה לנורמנדי. מדריך קולי מומלץ. מסיבה לא לגמרי ברורה, הילדים הצעירים שלי פחות התעניינו, אבל אני נהנתי מאד, סיירתי בכל חלקי הספינה (לפחות 8 מפלסים נגישים ובוודאי יש עוד שאינם), במטבחים, בחדרי התחמושות, במחסנים, באזור טילי הטורפדו, על הסיפונים, בגשרי הפיקוד השונים, תותחי הנ"מ ותותחי ה-8" (קליבר שנחשב אפילו בזמן הפלישה לקטן כאשר הספינות החדישות יותר כבר היו עם תותחי 12-14"). נהנתי מכל רגע, ולמתעניינים הייתי ממליץ על סיור מודרך.
המונומנט - פסל המונומנט האדיר, עם 300 מדרגות עד לראשו, היה בעבר אטרקציה. לא תכננו לעלות עליו, אבל התפלאנו שכמעט ולא רואים אותו. בנייה מסיבית בלונדון הפכה אותו מהדבר הבולט באזורו, עמוד שנבנה לכבוד התחדשות לונדון לאחר השרפה הגדולה של שנת 1666, לבניין שבקושי רואים. סביר להניח שמראשו כבר לא תראו את כל לונדון אלא גם את האמצע של כמה בניינים גבוהים סמוכים. אם הייתה מעלית, מילא, אבל ברגל? עדיף כבר לעלות על סט פול (הרבה יותר מדרגות אמנם).
SKY GARDEN - אין כמו לסיים את היום גבוה. ומגדל סקיי גארדן מאפשר לכם לעלות לגובה 155 מטר בקומה ה-35 של המגדל, ובחינם! צריך להירשם כמה שבועות מראש ולבחור חלון זמן, ולהקפיד להגיע בו. למעלה, תצפית פתוחה, קצת גינון, תצפית סגורה, מסעדות, בארים וקפה. מרגיע ומהנה מאד. היינו שם יותר משעה.
לאחר ארוחת ערב, יצאנו אשתי ואני לשכונת גולדרסגרין להצטיידות באוכל. בשכונה חנויות ומכולת ומסעדות כשרות בשפע, ולמעשה דתיים רבים מעדיפים מראש להתאכסן בשכונה זו.
יום שישי
אפשר להיות בלונדון בלי כדורגל? לא. אי אפשר. אז לאן הולכים? בחרנו בצ'לסי. בלי סיבה מיוחדת. היה אפשר גם לארסנל או לוומבלי. אבל בוומבלי לא משחקת אף קבוצה וצ'לסי כבר שנתיים זוכה בפריימיר ליג.
הסיור באצטדיון מתחיל בחדר העיתונות, עובר לחדרי ההלבשה, ואז עולים למגרש עצמו, יושבים על הספסל ומסיימים ביציעים. לאחר מכן המשכנו להסתכל במוזיאון, הכולל כצפוי את כל הגביעים של המועדון, וגבוה מעל כולם, הגביע של עונת 2011/2012 באלופות, בגמר אומלל ביותר מול באיירן, שהסתיים בהחטאות פנדלים בלתי אופיניות לגרמנים.
המשכנו לגן הבוטני הראשון של לונדון. הצעירים פשוט נחו ואני והגדול הסתובבנו ברחבי הגן, שאינו גדול ומאפשר סיור נינוח ורגוע בכל חלקיו.
בתכנון המקורי היה ללכת להחלקה על הקרח, אבל הזירה הייתה סגורה בשעות אלו, ולכן ויתרנו והלכנו לארמון קנזינגטון במקום. עוד ארמון, עוד פאר והדר, תערוכה על דיאנה שגרה שם מספר שנים ולאחריה שיטוט קצר בהייד פארק והאכלה של עופות מים (לחם מלא או מזון לציפורים). הזמן קצר והמלאכה מרובה וחוזרים להתארגן לשבת.
יום שבת
שבת מנוחה
יום ראשון
פתחנו במוזיאון המדע, עם עלייה לסימולטור טיסה. הילדים נהנו, אני חטפתי סחרחורות ובחילה. יותר מדי זמן להיות שם הפוך. נחנו ונרגענו וטיילנו בתערוכות. המוזיאון מלא בענייני חלל וחובב כמוני לא יכול לוותר על תצוגת החלל. אמנם הייתי בה כמה פעמים אבל תמיד יש חידושים ומשנה שעברה המוצג החדש הוא קפסולות סויוז בה נחת האסטרונאוט הבריטי טים פייק. יש גם סרט מציאות מדומה של תהליך הנחיתה (מומלץ) ובנוסף צפיתי גם בסרט תלת-מימד על אפולו 15. ככה שתוך יום אחד הייתי גם בסויוז וגם באפולו!
במוזיאון הטבע היו תורים, ושוב התפצלנו כאשר חוץ ממני כל היתר הלכו להסתובב מעט בגינות. אני ביקרתי במוזיאון הטבע שהיה דחוס ועמוס עד כדי מחנק. לכן עשיתי רק סיבוב קצר ועברתי את הכביש למוזיאון ויקטוריה ואלברט הסמוך. גם בו הייתי בעבר ועד היום אני לא מבין לגמרי את מגמתו.
מעין מוזיאון להכל. אומנות, עיצוב, אופנה. המון תצוגות. לא היה זמן רב אז בחרתי לראות רק את הציורים של רפאל ששימשו בסיס לשטיחי קיר בקפלה הסיסטינית. הציורים נתרמו למוזיאון על ידי המלכה. בנוסף יש חדר אחד באומנות עם תמונות של טרנר וקונסטבל, קצת אופנה ותובושת של מלך האריות (התמונה למעלה) ועוד כהנה וכהנה בשיטוט אקראי.
נגמר הטיול. קצר ומעניין וכמובן עם עוד מקומות רבים שצריך לבקר בהם: המוזיאון הבריטי, גריניץ' והמצפה, שוטטות רצינית יותר בפארקים, טירת וינדזור, סטודיו הארי פוטר, מוזיאוני טייט, טיולים מחוץ ללונדון. לונדון לא תיגמר לעולם. תמיד יש מה לעשות ומה לראות.
לונדון תמיד מחכה לנו על השפע הבלתי נתפס שיש לה להציע ובטיול קצר של שבוע, צריך להתמקד ולבחור מבין מאות אפשרויות הביקור. הנה מה שעשינו.
ההרכב - משפחה של 5 נפשות וילדים מגילאי 17 עד 11. הטיסות, איזי ג'ט לשדה התעופה לוטון. לאחרונה לא רק הבידוק נעשה בטרמינל 1 אלא גם הגייט הוא בטרמינל 1 שנפתח לאחר שיפוצים. חסרים שם עוד דברים רבים, בית כנסת למשל, והיצע החנויות מצומצם, אבל אמרו לנו שמוסיפים עוד אגף שלם בקרוב. הטיפול עצמי היה מהיר ויעיל. עשרים דקות לאחר הכניסה לשדה כבר מצאנו את עצמנו בדיוטי-פרי.
בדקנו כמה ימים לפני הטיסה את ממוצע האיחורים של איזיג'ט. בערך כשעה. זמן הטיסה עצמו כבר כולל עיכוב מסוים, ולמרות שהכול הלך די מהר, והיינו במטוס בזמן, הודיע הקברניט כי נאלץ לחכות. המתנו כארבעים דקות. שאר הטיסה עברה בצורה חלקה.
לוטון - שירות הסעות של איזיג'ט (ששמו כצפוי איזיבאס) מאפשר הגעה למספר יעדים מרכזיים בלונדון. כמו הטיסות גם אותו כדאי להזמין מראש כך שעלותו תהיה נמוכה. שימו לב שעל הכרטיס יש טווח זמנים שמאפשר שימוש בו גם בשעה איחור.
ירדנו באחת התחנות ולקחנו אוטובוס עד סמוך לדירה שהזמנו (במקום הליכה של כ-15-20 דקות). התנועה בלונדון היא עם כרטיסי אויסטר, או כרטיסי אשראי contactless. היו לנו אויסטרים וגם כאשר הם ריקים אפשר לבצע נסיעה אחת באוטובוס (לא תחתית) ולהיכנס למינוס. השתמשנו באפשרות זו ולא הייתה עם זה בעייה.
הדירה - מלון דירות בשכונת בלסייז. דירת שני חדרים עם מטבחון קטן. קומה שנייה (בלי מעלית כמובן). לא היה צפוף מדי. מיקום עדיין באזור 2 שנחשב קרוב אבל לא ממש מרכז העיר. הליכה מתחנות תחתית של כ10-12 דקות (יש שתי תחנות) או נסיעה של שתי תחנות באוטובוס (לפעמים כשאין כוח, כדאי לחכות כמה דקות). כמובן שהמחירים הם כ-70% ממחיר דירה דומה במרכז. ולכן יש טרייד אוף של הוספת כרבע שעה נסיעה ביום לכל כיוון לעומת חיסכון כספי ניכר שאפשר להפנות לאטרקציות. במבט לאחור, אפשר לישון באזור2-3 אבל למצוא דירה יותר מרווחת ויותר קרוב לתחנת התחתית.
אטרקציות - רכשנו עוד בארץ כרטיס London Pass, המאפשר כניסה חינם לעשרות רבות של מקומות. הכרטיס משתלם ככל שהשהות ארוכה יותר. אנחנו רכשנו ל-6 ימים. אם אתם נמצאים עשרה ימים אפילו תשלמו פחות. בכל מקרה אל תשלמו את המחיר באתר. תשאירו אימייל ותוך כמה ימים תתחילו לקבל מידע שיווקי עם הצעות להנחה של 10-20%. לרוב ההנחה היא 15% אבל זה משמעותי.
מאחר והשקענו בכרטיס, החלטנו לבצע את מרבית האטרקציות משם ולוותר על מקומות שאינם כלולים בו ובמקביל לבקר במקומות שלא היינו מנסים בלי הכרטיס. על הכרטיס יש מגבלה של מקמות שאפשר להיות בהם, מבחינת ערך כספי, אין מה לדאוג, אין כמעט אפשרות להגיע לערך שהם רושמים.
בטיחות - פרט לעירנות הרגילה הנדרשת, חשוב להבהיר לילדים, וגם לעצמכם, שלא חוצים כבישים אפילו במעברי חצייה וברמזור ללא מבוגר. באנגליה נוסעים בכיוון ההפוך, הדבר מבלבל מאד והנהגים לא בהכרח עוצרים לפני מעברי חצייה. ליד תחנות רכבות ובמרכז לונדון רשום על הכביש לאן להביט, ובל מקרה במקום שמאלה ימינה ושמאלה צריך ימינה שמאלה וימינה. הכי טוב להסתכל תמיד לכל הכיוונים.
כל זה ביום הראשון של הטיול - יום לוגיסטיקה
יום שני
קמנו מוקדם בבוקר והלכנו למכולת להצטיידות ראשונית ולקניית סים מקומי (10-15 פאונד ל1-3 GB וטונה של שיחות שאין באמת מה לעשות איתן). בתחנת התחתית הטעינו לנו את הכרטיסים ובעיקר הגדירו שני כרטיסים ככרטיסי ילדים (50% הנחה). נכון ל-7/2017 עלות יומית באזורים 1-2 היא 6.60 ולכן לילדים זה יוצא 3.30 ולא משתלם לקנות להם מנוי שבועי. למבוגרים קנינו מנוי שבועי הוספנו עוד קצת לכיסוי הגרעון מהנסיעה ביום הקודם ולנסיעות לאזורים מרוחקים יותר.
הטיול מתחיל
התחלנו בתחנת קינגס-קרוס. כן כן אי אפשר להימלט מהארי פוטר והעגלה ברציף 9 ו 3/4. יש תור לא קטן להצטלם ואפשר לצלם לבד או לרכוש את התמונות של הצלם המקצועי בחנות ליד. לא עמדנו בתור אבל הסתובבנו בחנות. גם באנגליה כולם התרגשו לקראת העונה של GOT ובקומה אחרת באותה תחנה הוצב כסא הברזל המפורסם (וגם שם היה תור להצטלם).
עלינו לאוטובוס תיירים, עם הגג הפתוח שעושה סיבוב בכל לונדון (3 מסלולים שונים) ואפשר לעלות ולרדת מתי שרוצים. בעיני זו דרך גרועה להתנייד. התדירות נמוכה והעצירות גבוהות. אבל זה טוב למי שרוצה לשבת בנחת 3 שעות ולשמוע הסברים. לאחר כשעה מיצינו וירדנו באזור כנסיית סנט פול.
 |
| סנט פול |
למוזיאון לא נכנסנו אלא המשכנו בהליכה לאורך הגדה הדרומית של התמזה, כולל ירידה לנהר עצמו (לא תמיד אפשר).
הקפצנו אבנים על התמזה, חיפשנו זהב (שימו לב, באופן תיאורטי צריך רישיון לחיפושים על התמזה) וכתבנו על החול, כתובות שיעלמו בגאות הבאה (ראו ביום חמישי).
 |
| גדות התמזה |
 |
| משתעשעים בסילוני המים |
 |
| לא נפספס הזדמנות לראות קשת, אפילו מלאכותית |
עברנו את גשר ווסטמינסטר והתרשמנו מהבטונדות שהוסיפו בין הכביש למדרכה ובכניסה למדרכות עצמן. גם הבריטים מתחילים להבין מה קורה סביבם, אבל פחות מהצרפתים.
 |
| הביג בן |
אני הלכתי למגדל Jewel tower הנמצא בסמוך (אין קשר לתכשיטים במצודת לונדון). מבנה מהמאה ה-15, ששימש מבצר קטן ואחר כך ארכיון של הפרלמנט. הביקור קצר מאד ומומלץ רק במסגרת הכרטיס. לא החמצתי את ההזדמנות להיות הגנומון בשעון השמש האנלמטי המוצב שם. השעה מדויקת למדי!
המשכנו ללכת לכיוון כיכר טרפלגר, צפינו בבניין ראש הממשלה ובמשרדי הממשלה השונים, במשמר הסוסים ובטקס הבדיקה היומית בשעה 16:00 (לא חילופי משמרות, אלא משהו מצומצם יותר, אך עדיין חביב).
 |
| בדיקה יומית של משמר הסוסים |
יום שלישי
יום גדוש לפנינו ובאתרים המרוחקים ממרכז לונדון. תחילת היום בארמון המפטון. הגישה לאתר אפשרית בדרכים שונות, בעיקר בשילוב של רכבות ואוטובוסים ולוקחת כשעה. באתר עצמו היינו כשעתיים תוך סיור במטבח, בחדרים של הנרי ה-8, צפייה בחלק מהצגה הנערכת לקהל וביקור בגלריות נוספות.
 |
| ארמון המפטון |
לאחר מכן המשכנו למבוך הידוע המוזכר גם בספר שלושה בסירה אחת. התיאור של המבוך בספר מוגזם, והשיטוט האקראי בו לא לוקח יותר מרבע שעה. בהמשך התרשמנו מגן ורדים יפה ולידו הוקמה זירת משחקים לילדים. אמנם לילדים קטנים, אבל נכנסנו לנוח מעט בדרך ליעד הבא.
היעד הבא הוא גני קיו. ההגעה מהפטון לקיו אינה נוחה. לכאורה אוטובוס אחד בלבד (68), אבל זה אוטובוס מאסף עם עשרות תחנות, והתחנה האחרונה שלו עוד רחוקה כרבע שעת הליכה. חפשו מסלול טוב יותר, אולי בשילוב שני אוטובוסים (קו 65 מגיע עד לשערי הגן), או לחלופין, פנקו את עצמכם והזמינו מונית באובר או פטנט דומה.
גני קיו ענקיים ויפים בכל השנה. אטרקציה חדשה יחסית היא שביל העובר בצמרות העצים בגובה של כשלושים מטר ומאפשר תצפית על הפארק ואפילו לנענע מעט צמרת של עץ ולראות איך היא זזה ברוח. אין אפשרות לטייל בכל הגן ואפשר להתמקד באטרקציות העונתיות, או באטרקציות הקבועות ובעיקר החממות בחלקו הצפוני של הגן.
בגן היה מייצג המכונה הכוורת, שאמור לדמות הרגשה בתוך כוורת דבורים בכל החושים. המיצג אינו מוצלח לטעמי. רשת סבוכה של לדים מהבהבים וקצת קולות זמזום.
בגני קיו הילדים הצעירים השתעממו, והבן הגדול, חובב הבוטניקה נהנה עד מאד. החזרה מקיו למרכז לונדון פשוטה ונוחה. או ברכבת, או בקו תחתית, תלוי ביעד הסופי שלכם.
לאחר ארוחת ערב מוקדמת וקצת בלחץ זמן, יצאנו לצפות במחזמר, שהפך כבר לשלאגר, מלך האריות. למחזמר הולכים בשביל השואו. לא בשביל המוזיקה (בשביל זה הולכים לאופרה) ולא בשביל העלילה (תיאטרון), אלא בשביל המרהיבות של ההפקה. קבלנו תמורה מלאה, שעתיים וחצי של קסם. ישבנו באולם, בשורות הראשונות בצד בשתי שורות אחת מאחורי השנייה. שני הכרטיסים האחרונים בכל שורה, הם עם צפייה מוגבלת והנחה של 15 פאונד. הצפייה אכן מעט לוקה, אבל לא מחמיצים משהו חשוב באמת.
 |
| מלך האריות |
מתפצלים. אני והבן הגדול הולכים לגלריה הלאומית והשאר הולכים לצפות בחילופי המשמרות ועוד קודם לכן במוזיאון משמר הסוסים (לידו עברנו ביום שני וראינו את הבדיקה היומית). אחרי זה נפגשים להמשך היום.
הגלריה הלאומית - לאחר התורים במוזיאונים בפריז חששתי שגם כאן יהיו תורים, אבל לא היו כמעט בכלל. הגענו די בפתיחה ונכנסו מיד. הגלריה אינה גדולה מדי, בהשוואה ללובר למשל, ורובה מתפרש על מפלס אחד בלבד (שחלקו היה סגור בגלל הכנת תצוגה).
החדרים מסודרים לפי תקופות ושנים. הדפסתי מהאתר שלהם רשימה של שלושים יצירות מובחרות ורשמתי באיזה חדרים הן נמצאות (חבל שזה לא רשום כבר באתר), הצטיידנו במדריך קולי, ויאללה לדרך. אפשר לבקר במוזיאון משעה ועד יום שלם בהתאם לרצון. הספקנו לראות את כל מה שרצינו ועוד יותר מכך בשעתיים בערך ובתמונות מסוימות גם הקשבנו למדריך הקולי (יש הסברים על מאות תמונות).
 |
| השגרירים של הולביין, חפשו את הגולגולת |
 |
| נישואי ארנולפיני של ואן אייק - פרט בודד, המראה |
 |
| משתה בלשאצר - רמברנדט |
למי שאינם חובבי אומנות הייתי ממליץ על מסלול מקוצר בחדרים 40-44 עם התמונות המפורסמות של ואן גוך, כולל אחת מהחמניות, מונה, רנואר ועוד.
חילופי המשמרות - לא ייאמן, אבל בדיוק באותו יום המלכה יצאה מהארמון, וראו את השיירה שלה. אשתי מתארת שהייתה התרגשות עצומה בקהל עד שהם הבינו שזו המלכה. בערב קראנו שהיא השתתפה באיזה טקס בבית קנדה, לציון משהו ל-X שנים עם קנדה, ואפילו מישהו נגע בה שלא כמקובל. שערוריות אנגליות!
האורוות המלכותיות - חברנו שוב באורוות המלכותיות - אין ספק שבתקופות מסוימות, זמנו של דיקנס למשל, עדיף היה להיות סוס באורווה המלכותית מאשר עני ואביון זרוק ברחובות. באורוות רואים כמה סוסים ובעיקר את הכרכרות המלכותיות לאורך השנים. הוד והדר של מלכים הגובל לפעמים בקיטש (כמו בכל ארמון למעשה). כמה כבר אפשר להפריז ולהחצין את העושר?
הגלריה המלכותית - שוב התפצלנו, הצעירים הלכו לנוח בפארק ואני והבן הגדול הלכנו לראות את הגלריה ובה בעיקר תערוכה של קנלטי וציורי ונציה. אחרי שראינו כמה בגלריה הלאומית, ראינו בערך את כל השאר שם. מומלץ לחובבי אומנות מתקדמים.
פרק סנט ג'יימס - הפארקים בלונדון יפים ומדהימים אחד אחד. כולם דומים וכולם שונים. אפשר להיות בכל אחד שעות, להאכיל את הברווזים (במתינות, ובבקשה בלחם מלא!), לחפש סנאים, וסתם לנוח בצלה עצים העצומים או בשמש הלונדונית שהיא לרוב נעימה. בכולם יש גם מופעים שונים ועוד אטרקציות.
סנאים - בפעמים קודמות בלונדון, בכל גינה רק היית מוציא אגוז ומיד סנאי היה קופץ עליך על הכתף ואוכל לך מהיד. הפעם הם כבר יותר ביישנים. קשה למצוא אותם וגם כשמוצאים הם הרבה פעמים בורחים. לא יודע מה קרה. מאידך, ברחובות מסתובבים לא מעט חתולים. גדולים ושמנים. האם יש קשר בין הדברים?
לאחר מנוחה הגונה שמנו פעמנו לאזור קובנט גארדן, אזור מופעי הרחוב. במעין תורנות תופסים את הרחבה אומנים שונים ומציגים מופע כזה או אחר. עניין של מזל מה תופסים. לאחר צפייה במופע כזה (בעוד אני מתגנב לחנות ספרים סמוכה), הלכנו לביקור במוזיאון התחבורה, המציג את התפתחות התחבורה בלונדון. המוזיאון מעניין, עם דגמים של רכבות ואוטובוסים, הרבה הסברים על קו התחתית החדש (קו אליזבת) שנחפר בימים אלו ושבמהלך העבודות נמצאו תגליות ארכיאולוגיות מרתקות, כולל השלד של המלך ריצ'רד השלישי הידוע לשמצה.
תחתית - התחתית של לונדון פועלות כבר מעל מאה שנה. החלה בעומק מטרים ספורים מתחת לפני הקרקע וכיום מגיעה עשרות מטרים לעומק. הרשת עברה מתיחת פנים לקראת אולימפיאדת 2012, והפעם גילינו חידוש - בקו CIRCLE הקרונות ממוזגים (ולמעשה דובר בקרון נחש אחד ארוך). מיזוג התחתית מהווה הוכחה ברורה להתחממות הגלובלית, והיה הרבה יותר נעים בקו הממוזג.
גם התחנות מעוצבות בהתאם למיקומן (בעיקר בחלקים העליונים שלהם, לא הרציפים), ועל הרציף מלא פרסומות ובגלל שיודעים שיש לך זמן, גם עם המון טקסט. תראו כמה הצליחו לחפור בפרסומת הבאה לג'ק דניאלס.
ריצ'רד השלישי - My kingdom for a horse! כולנו מכירים את שייקספיר. כולנו יודעים גם שריצ'רד האכזר רצח את הנסיכים, האחיינים שלו, כדי לרשת את המלך (הומאז' למלך האריות). האם זה באמת קרה או ששייקספיר קצת שינה את ההיסטוריה? לכו תדעו. עד נגיע לכך בהמשך.
לאחר ארוחת ערב בדירה ומאחר ועוד היום גדול (שקיעה בתשע בערב. אור עד עשר), יצאנו ושוב התפצלנו. חלקנו לקניות וחלקנו לשיטוט בחנויות הספרים.
חנויות ספרים - חנויות הספרים של לונדון הן תענוג. לא החנויות של WHsmith הנמצאות בכל חור, אלא חנויות פרטיות, או רשתות קטנות וכמובן חנות פוילס Foyles הענקית והחנות האהובה עלי ביותר, הסניף הראשי של Waterstone ברחוב Gower. חובבי ספרים? הקדישו לפחות שעתיים לביקור בשתי חנויות אלו וחפשו על הדרך חנויות נוספות. כתבתי בעבר על חנויות הספרים בלונדון, אולם מומלץ לוודא שחנויות קטנות ופרטיות עדיין קיימות. הפעם "גיליתי" את רשת Daunt שבחנות שלה הסמוכה לדירה שלקחנו צילמתי את חלון הראווה הבא:
 |
| כל החלון גרוסמן. חנות ספרים בלונדון |
והפעם יום עומק באזור מצודת לונדון, האתר הראשון שבקרנו בו. הגענו בפתיחה ולא נרשמו תורים. ראינו את תכשיטי בית המלוכה, עושר שרובו נלקח בצורה כזו או אחרת ממדינות אסיה או אפריקה לפני מאות שנים. הבריטים כמובן לא חולמים אפילו להחזיר אותו. זה הרי שלהם.
במצודה מגדלים רבים והעיקרי הוא המגדל הלבן על התערוכות שבו, ומגדלים נוספים, כולל מגדל הדמים, בו נרצחו שני הנסיכים בידי ריצ'רד השלישי שכבר הזכרנו קודם.
במצודה מתקיימים סיורים מודרכים בהובלת אחד מאנשי המשמר YEOMAN בלבוש המסורתי, שתמיד נענים ברצון לבקשות צילום. גם העורבים במצודה מקבלים יחס של כבוד.
לאחר יציאה מהמצודה הלכנו לגשר המצודה. הגשר המפורסם שנפתח באמצעו ומאפשר לסירות גולות לעבור תחתיו, לפחות עד הגשר הבא על הנהר. עולים בגשר למעלה, צופים דרך חלון הזכוכית למטה, קוראים על גשרים אחרים בעולם ועל ההיסטוריה של הגשר ומסיימים בחדר המנועים והמכונות הישן שהיה פעיל עד לפני כארבעים שנה.
 |
| גשר המצודה - זהירות לא ליפול |
 |
| התמזה בגאות - ספרו חבלים |
 |
| זמן קצר אחרי, מפלס המים יורד בצורה ניכרת - גאות ושפל בתמזה |
 |
| שפל בתמזה - שינוי מפלס ניכר |
חווית גשר לונדון - מעט דרומה נמצא גשר לונדון המפורסם. המלכה עצמה חנכה אותו לפני כארבעים שנה לאחר בנייתו מחדש. לידו תמצאו אתר המאפשר גם מידע על הגשר, אבהל יותר על סיפורי האימה המקאבריים של האזור. משמר הראשים, השריפה הגדולה, ג'ק המרטש ומעין מבוך תת קרקעי. דומה במידה מסוימת לד'אנג'ן. חלק מהילדים לא אהבו את האטרצקיה, כך שהיא לא חיונית לביקור.
HMS BELFAST - משחתת אדירה עוגנת לה במימי התמזה. זוהי הבלפסט. אוניה שנבנתה בשנות השלושים והוכנסה לשימוש ישירות למלחמת העולם השנייה וגם לקחה תפקיד בפלישה לנורמנדי. מדריך קולי מומלץ. מסיבה לא לגמרי ברורה, הילדים הצעירים שלי פחות התעניינו, אבל אני נהנתי מאד, סיירתי בכל חלקי הספינה (לפחות 8 מפלסים נגישים ובוודאי יש עוד שאינם), במטבחים, בחדרי התחמושות, במחסנים, באזור טילי הטורפדו, על הסיפונים, בגשרי הפיקוד השונים, תותחי הנ"מ ותותחי ה-8" (קליבר שנחשב אפילו בזמן הפלישה לקטן כאשר הספינות החדישות יותר כבר היו עם תותחי 12-14"). נהנתי מכל רגע, ולמתעניינים הייתי ממליץ על סיור מודרך.
 |
| HMS בלפסט |
 |
| לו הייתי פיראט... מדמיין את עצמי בעמדת הפיקוד מול חופי נורמנדי |
המונומנט - פסל המונומנט האדיר, עם 300 מדרגות עד לראשו, היה בעבר אטרקציה. לא תכננו לעלות עליו, אבל התפלאנו שכמעט ולא רואים אותו. בנייה מסיבית בלונדון הפכה אותו מהדבר הבולט באזורו, עמוד שנבנה לכבוד התחדשות לונדון לאחר השרפה הגדולה של שנת 1666, לבניין שבקושי רואים. סביר להניח שמראשו כבר לא תראו את כל לונדון אלא גם את האמצע של כמה בניינים גבוהים סמוכים. אם הייתה מעלית, מילא, אבל ברגל? עדיף כבר לעלות על סט פול (הרבה יותר מדרגות אמנם).
SKY GARDEN - אין כמו לסיים את היום גבוה. ומגדל סקיי גארדן מאפשר לכם לעלות לגובה 155 מטר בקומה ה-35 של המגדל, ובחינם! צריך להירשם כמה שבועות מראש ולבחור חלון זמן, ולהקפיד להגיע בו. למעלה, תצפית פתוחה, קצת גינון, תצפית סגורה, מסעדות, בארים וקפה. מרגיע ומהנה מאד. היינו שם יותר משעה.
 |
| בניין SKYGARDEN |
 |
| תצפית מ SKYGARDEN |
 | |
|
 | |
|
יום שישי
אפשר להיות בלונדון בלי כדורגל? לא. אי אפשר. אז לאן הולכים? בחרנו בצ'לסי. בלי סיבה מיוחדת. היה אפשר גם לארסנל או לוומבלי. אבל בוומבלי לא משחקת אף קבוצה וצ'לסי כבר שנתיים זוכה בפריימיר ליג.
הסיור באצטדיון מתחיל בחדר העיתונות, עובר לחדרי ההלבשה, ואז עולים למגרש עצמו, יושבים על הספסל ומסיימים ביציעים. לאחר מכן המשכנו להסתכל במוזיאון, הכולל כצפוי את כל הגביעים של המועדון, וגבוה מעל כולם, הגביע של עונת 2011/2012 באלופות, בגמר אומלל ביותר מול באיירן, שהסתיים בהחטאות פנדלים בלתי אופיניות לגרמנים.
 |
| סטמפורד ברידג' |
 |
| ארון גביע האלופות |
 |
| ארון הגביעים של צ'לסי - אליפות הפריימר ליג |
המשכנו לגן הבוטני הראשון של לונדון. הצעירים פשוט נחו ואני והגדול הסתובבנו ברחבי הגן, שאינו גדול ומאפשר סיור נינוח ורגוע בכל חלקיו.
 |
| נוף מהגן הבוטני בצ'לסי |
 |
| גן ארמון קנזינגטון |
 |
| ברבורים באגם בהייד פארק |
יום שבת
שבת מנוחה
יום ראשון
פתחנו במוזיאון המדע, עם עלייה לסימולטור טיסה. הילדים נהנו, אני חטפתי סחרחורות ובחילה. יותר מדי זמן להיות שם הפוך. נחנו ונרגענו וטיילנו בתערוכות. המוזיאון מלא בענייני חלל וחובב כמוני לא יכול לוותר על תצוגת החלל. אמנם הייתי בה כמה פעמים אבל תמיד יש חידושים ומשנה שעברה המוצג החדש הוא קפסולות סויוז בה נחת האסטרונאוט הבריטי טים פייק. יש גם סרט מציאות מדומה של תהליך הנחיתה (מומלץ) ובנוסף צפיתי גם בסרט תלת-מימד על אפולו 15. ככה שתוך יום אחד הייתי גם בסויוז וגם באפולו!
 | |
|
מעין מוזיאון להכל. אומנות, עיצוב, אופנה. המון תצוגות. לא היה זמן רב אז בחרתי לראות רק את הציורים של רפאל ששימשו בסיס לשטיחי קיר בקפלה הסיסטינית. הציורים נתרמו למוזיאון על ידי המלכה. בנוסף יש חדר אחד באומנות עם תמונות של טרנר וקונסטבל, קצת אופנה ותובושת של מלך האריות (התמונה למעלה) ועוד כהנה וכהנה בשיטוט אקראי.
נגמר הטיול. קצר ומעניין וכמובן עם עוד מקומות רבים שצריך לבקר בהם: המוזיאון הבריטי, גריניץ' והמצפה, שוטטות רצינית יותר בפארקים, טירת וינדזור, סטודיו הארי פוטר, מוזיאוני טייט, טיולים מחוץ ללונדון. לונדון לא תיגמר לעולם. תמיד יש מה לעשות ומה לראות.