המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שני, 11 בספטמבר 2017

איידלהיט-אקליפסה עכשיו - המסע לאמריקה מתחיל

מסע לליקוי החמה מלא - גדי ויאיר מגלים את אמריקה


< 21/8/2017 שדה גדול בפארק של מדינת וויאומינג מחוץ לעיירה שושוני >

רק בשעה 11:20 נשמתי את הנשימה הרגועה הראשונה לאותו יום. דקות קודם, ואנחנו כבר שעה לתוך ליקוי החמה, השמים עוד היו עם המון עננים. מה יראו במצב כזה? יראו את הקורונה? יראו כוכבים?

עד כמה היו עננים? הנה כמה תמונות. לא אילוסטרציה. אמנם אמרו לנו שככה זה כל בוקר ותוך שעה שעתיים, הכל נעלם, אז מהתמונה הזו פחות דאגנו.
עננים בבוקר הליקוי
עננים בבוקר הליקוי
אבל הזמן חולף, אנחנו כבר ממוקמים ותראו מה קורה למעלה.
שטח התצפית בליקוי
שטח התצפית בליקוי


מה יהיה לא ידענו, וממילא בעננים אנחנו לא שולטים. את כל מה שאנחנו יכולים לעשות עשינו ועכשיו צריך שהקב"ה יעזור.  חיכינו בסבלנות. הטמפרטורה כבר ירדה, גם עוצמת הקרינה. כבר לא היה צריך כובע, אבל עדיין אין שום אפשרות וגם מסוכן להביט ישירות בשמש. ובין צילום לצילום, אני מסתכל סביבי, ופתאום אין אף ענן בשמים.

זהו. שנתיים של חלומות, חצי שנה של תכנונים, 7000 מייל מהבית מתנקזים לשתי דקות. אני במקום הנכון, בזמן הנכון ובמזג האוויר הנכון. זה הולך לקרות.

אני מאושר.

<צליל של סקראש כאשר מחזירים את הסרט אחורה. על המסך מופיע הכיתוב Two years earlier, הסלון של משפחת איידלהייט>

עוד שנתיים יש ליקוי חמה מלא בארה"ב. אולי ניסע?
ליקוי לכל אורך ארה"ב אתר: greatamericaneclipse

במשפחה כבר רגילים שאני אומר הרבה דברים ולא קורה מזה כלום. למעשה, לרוב סופרים עד עשר ואחרי זה כבר שכחתי שאמרתי משהו. כך גם היה בנושא הזה, שכמו שעלה ירד מיד מהפרק, אולם אני המשכתי לחלום. איך לממש את החלום, הייתה כבר שאלה אחרת. לאיפה לנסוע, עם מי? שאלות טובות אבל הנושא ממש לא ירד מסדר היום. אמנם לא ירד לביצוע אבל נשאר בתור חלום מוגדר היטב.

בינתיים בארה"ב כבר החל גל התעניינות חסר תקדים. ליקוי מלא ראשון בארה"ב מזה כמה עשורים וכל אתרי האסטרונומיה כבר חורשים עליו במרץ. ואני? איך אני נהיה חלק מזה?
greatamericaneclipse


<כעבור שנה, בית משפחת איידלהייט. רוזלינד וגדי משוחחים>
רוזלינד: אם אתה מחפש עם מי לנסוע, למה שלא תיקח את יאיר?
גדי:

<כעבור עוד חצי שנה>
הצלחתי לעניין גם את ידידי נ. בטיול. לצאת לטיול עם שותפים זה רעיון מצוין. גם מתחלקים בנהיגה, גם יש במי להיעזר, וגם חלק מהעלויות פוחתות. מצד שני חשוב לצאת עם מישהו שאחרי זמן ממושך ביחד נמשיך להיות חברים. בינתיים גם יאיר רוצה לנסוע וכך התגבשה הקבוצה האיכותית: בני יאיר בן 17, נ. שותפי להרבה לילות ותצפיות ואנוכי. איך יאיר ונ. יסתדרו ביניהם לא ממש הדאיג אותי, אבל איך אני לא אעלה לשניהם על העצבים? טוב, הם יצטרכו להתמודד עם זה בעצמם. נקווה שיהיה בסדר.

<תכנון ראשוני>

לא הייתי אף פעם בארה"ב. לא יצא. ויזה דווקא יש, אז זו לא בעייה. אבל ארה"ב כל כך גדולה, לאן נוסעים? ברור שלמקום שממנו רואים את הליקוי המלא וזה כבר מצמצם את האפשרויות. פס צר ברחוב מאה קילומטרים מחוף לחוף דרך 13 מדינות.

צריך מקום שבאופן סטטיסטי  מזג האוויר לא מעונן וגשום באוגוסט, וזה מצביע על המערב. כמובן שססטיסטיקה לחוד ומציאות לחוד, אבל זה מה יש.

צריך מקום שיחסית קל להגיע אליו, שנמצא כמה שיותר במרכז האזור המלא, וגם שיש מה לעשות באזור לפני ואחרי. ורצוי מקום שקרוב לילוסטון, שמורת הטבע הראשונה בארה"ב ויש שיגידו היפה מכולן, והמקום שהיה היעד מספר אחד שלי לטיול בארצות הברית.

מסקנה ראשונה: ארה"ב גדולה, מאד. צריך להתמקד. הגישה שאומצה: אי אפשר הכול. אי אפשר אפילו חלק. אי אפשר אפילו מעט שבמעט. מה שנספיק כבר יהיה הרבה.

אז נטוס לדנוור. נטייל ברוקיז, נראה את הליקוי מוויאומינג, נמשיך לילוסטון ונסיים בניו-יורק. או שנוותר על ניו יורק ונהיה יותר זמן בשמורות ואולי נרד מעט דרומה יותר לכיוון אריזונה ונוואדה?

נכון שזה נשמע פשוט? לקח שבועיים של תכנון ראשוני רק בשביל להגיע למתווה הזה שהיה נראה שיכול לקרום עור וגידים. תסע לפה, תסע לשם, אבל המרחקים בארה"ב גדולים, ואין ברירה אלא לוותר ולנסות להצטמצם. רשמנו כל לילה איפה נהיה, ספרנו מיילים של נסיעה בכל יום והיה נראה לנו שנעמוד בזה. יומיים מהתוכנית הוקדשו לליקוי. יום שלם להגעה לאזור ויום הליקוי עצמו בהם לא תוכננה שום פעילות נוספת. השארנו זמן פנוי ועיכובים שונים בתוכנית. גם ככה כל יום או יומיים מחליפים מקום לינה והלו"ז היה נראה צפוף.

ביטלנו כמה יעדים בדרום קולורדו, מצאנו להם תחליפים (מסקנה שנייה: לכל דבר גדול בארה"ב יש גם דבר דומה קטן יותר וקרוב יותר. מסקנת המשך: להרבה דברים בארה"ב יש משהו קטן בהרבה אבל דומה גם בישראל). החלטנו לא לטייל רק בשמורות, אלא להיות גם שבוע בניו-יורק, מצאנו שהכי נוח לחזור לניו-יורק מסולט לייק סיטי וברגע שהמתווה היה גמור, זה הזמן לקבע אותו ולהזמין טיסות.

טיסות: תל אביב-מינכן-דנוור בלופטהאנזה. סולט לייק סיטי ניו-יורק בדלתא, ניו יורק-פרנקפורט-תל אביב בלופטהאנזה. זמני הקונקשן סבירים. שעה וחצי עד שלוש. נחיתה בניו-יורק לקראת חצות.

בעיה ראשונה: אין מלונות. בוקר טוב אליהו, כמו שאומרים. התעוררנו מאוחר מדי. שנתיים עושים הייפ על הליקוי הזה וגדי נזכר חצי שנה לפני שהוא רוצה לנסוע. שיחפש איפה לישון, או שישן בתוך האוטו אם הוא בכלל ימצא מקום להעמיד את האוטו.

מלונות על קו הליקוי המלא תפוסים מזמן. הייתי קצת בהלם. קאספר למשל, היא עיר נחמדה, 50000 תושבים, עם לא מעט בתי מלון. אבל ביומיים של הליקוי, הכול מלא לגמרי. לא מוצאים כלום, פרט לחדרים במחיר מופקע של 1000$.

הרחבנו את תחום החיפוש עד שמצאנו דרך AIRBNB ביקתה בעיירה שקרויה GREYBULL. צריך יהיה לקום מוקדם ולנסוע שעתיים בבוקר. ניקח את זה לפני שגם זה יהיה תפוס. לקחנו. המשכתי לחפש מלונות קרובים יותר. אפילו מצאתי חדר ב-500$ והתקשרתי אחוז התרגשות לנ. להגיד לו שאני מזמין. נ. שמר על קור רוח, הודיע לי חגיגית שאשמור את הכסף ללילה במלון בראשית, שנקום שעה קודם בבוקר ושאני אפסיק לדבר שטויות וסיים את השיחה.

כל שאר המלונות, בכל שאר האיזורים, רק תבחר. אפילו בתקופות השיא, יש מספיק מקום לכולם. רק באיזור שמורות YELLOWSTONE היה קשה יותר למצוא מקומות. המלונות בתוך השמורה יקרים וצריך להזמין שנה מראש. מחוץ לשמורה אין יותר מדי אפשרויות ובפרט שהיו דרישות של מקרר, מיקרוגל ואינטרנט זמין. עוד נגיע לזה.

יש טיסות, יש מלונות צריך לעבור לתכנון מפורט. נעזרתי רבות בחברים שמכירים את קולורדו ואת ילוסטון והתרכזנו בהם. את ניו-יורק נשאיר לסוף. ממילא יש טיסה של 4 שעות עד לשם. אפשר לתכנן גם אז.

מה עוד צריך לתכנן? מה אוכלים. אמרו לי, אבל לא ממש הפנמתי שאין שום בעיה להשיג אוכל כשר בארה"ב. באמת אין בעייה, כול עוד נמצאים במקום שיש בו יהודים. בדנוור למשל ממש קל וגם בוולמארט יהיה המון אוכל כשר, כולל לחם, כולל בשר (אמנם בצורה של נקניקיות). בחנויות הסמוכות לריכוזי אוכלוסיה יהודית, יש גם מחלקות כשרות וגם חנויות של אוכל מוכן כשר למהדרין. אז לא לקחנו כמעט אוכל, רק לכמה ימים הראשונים. התכנון היה לקנות כירה חשמלית ולהשתמש בה לבישולים שונים (למעשה הכירה יתרה את הצורך במיקרוגל שכמעט לא השתמשנו בו), אבל מקרר הוא חיוני בכל חדר.

רכב: חלקו הראשון שלהטיול כולל נסיעות ארוכות, ולמרות שהיינו רק שלושה, בחרנו לשכור רכב SUV גדול כדי שיהיה מקום לכל המזוודות, שיהיה מקום מרווח גם מאחורה ושיהיה יותר נוח לנהיגות. ההחלטה השתלמה בהחלט.

הזמן מתקרב ואיתו גם ההתרגשות. כרטיסים לאתרים נקנים. התוכניות מלוטשות, פרט לניו-יורק שהשארתי עדיין כטיוטה, מקומות הלינה נקבעים ונשאר רק לחכות ולקוות.

<שבועיים קודם - על הגג>

ליקוי ירח חלקי. ליקויים באים בזוגות או בשלשות, וליקוי הירח הפעם מקדים את ליקוי החמה. הליקוי נראה היטב מישראל אבל הוא חלקי למדי, כ-25% בלבד. מאורע יפה שאני כמובן צופה בו, אבל לא מפסיק לחשוב, זה רק הפרומו. הדבר האמיתי יהיה בדיוק עוד שבועיים. וגם אני אהיה שם עוד שבועיים. ומתפלל שהכול יהיה בסדר.
ליקוי ירח חלקי - שבועיים לפני ליקוי החמה המלא
ליקוי ירח חלקי - שבועיים לפני ליקוי החמה המלא
יום הטיסה מגיע. נפגשים מוקדם. אפילו שאנחנו באמצע אוגוסט, הצ'ק-אין מהיר יחסית ולא מחכים יותר מדי. מתפללים שחרית בטרמינל ומחכים לעלות למטוס. בטיסה למינכן לקראת הנחיתה רואים את האליאנץ ארנה. הקונקשיין קצר מאד. יש רק שעה ואנחנו די ממהרים ומגיעים בין האחרונים למטוס לדנוור. הטיסה לדנוור לוקחת עוד עשר שעות, אבל הן עוברות מהר בעיקר בגלל הנופים מחלון המטוס והסרטים במערכת הבידור המשוכללת. הנתיב עובר מעל איסלנד ומעל גרינלד ולאחר מכן לרוחבה של קנדה דרך מפרץ הדסון הענקי.


איסלנד מלמעלה
איסלנד מלמעלה




גרינלנד מלמעלה
גרינלנד מלמעלה
נחיתה בדנוור ולמרות שאנו ערים כבר כמעט יממה השעה רק 14:00. כניסה וביקורת גבולות מהירים ונוחים, כל המזוודות הגיעו בשלום. לוקחים את האוטו והטיול סופסוף מתחיל!


מרחבים, כבישים וגשם - נוף טיפוסי בקולורדו
מרחבים, כבישים וגשם - נוף טיפוסי בקולורדו


אירועי ופרטי הטיול יתוארו בכמה רשומות. כן, גיליתי את אמריקה והתלהבתי. מקווה שתהנו מהתיאור ואולי אפילו תמצאו גם כמה טיפים מועילים. קריאה מהנה!



  1. קולורדו כולל הפרק הלאומי הרי הרוקי
  2. וויאומינג כולל ילוסטון
  3. ליקוי החמה המלא
  4. ניו יורק סיטי



תגובה 1:

  1. מקסים. כתוב מאוד מעניין. מחכה לפרק הבא

    השבמחק