סיור בברלין Das dritte Mal in Berlin

איזה כיף, נסיעה לברלין!

מה יש לך לחפש בברלין?

לא היית כבר בברלין?

אלו בערך שלושת התגובות הנפוצות שאני מקבל כשאני מספר שאני נוסע (שוב) לברלין. הנסיעה עבורי בוודאי אינה בילוי, ואינה מיועד להנאה. מטרתה העיקרית היא קיום פיזי של מצוות "זכור את אשר עשה לך עמלק", ובנסיעה הנוכחית גם לקיים את הנאמר בספר תהלים (ע"ח ו): "לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם" שכן נסעתי עם יאיר בני. נסיעה שמבחינתי לא רק שאמורה להשלים לו את המסע לפולין, אלא לתת את נקודת ההתחלה, שכן פולין היא הסוף, וההתחלה בגרמניה, ואין מקום אחר בעולם בו אפשר לראות זאת פרט לברלין.

עיקר הטיול היה לראות וללמוד על נקודות חשובות בהיסטוריה של השואה, את עלייתו של היטלר לשלטון על רקע קריסת רפובליקת וויאמר, את הוילה בואנזי, את אבני הזיכרון שהצבנו לזכר סבא וסבתא רבא לפני שנתיים, את רציף 17 ועוד אתרים ואנדרטאות שברלין משופעת בהם וקשורים לשואה ולמלחמת העולם השנייה, וכן למוראות המלחמה הקרה שהייתה אחר כך.

אני לא נוסע כדי לבלות אבל גם לא לסבול ובנסיעה כללנו גם אתרים תיירותיים "רגילים". 

טיסה - טיסה בחברת אל-על, טיסת בוקר מוקדמת וחזרה בערב איפשרה לנו חמישה ימים מלאים.
דירה - דירת חדר שמצאתי ב AIRBNB קרובה לאזור שאני כבר מכיר מהביקורים הקודמים (ליד KaDeWe).

יום ראשון
לאחר הטיסה וההגעה לדירה, שמנו פנינו לאי המוזיאונים. אמנם התכנון המקורי היה לעשות אותו ביום שני, אולם ביום שני רוב המוזיאונים סגורים. היינו בשלושה מוזיאונים, מוזיאון האומנות (הגלריה הלאומית הישנה), המוזיאון הישן (בעיקר פיסול) ובמוזיאון BODE (המשעמם, כדאי לוותר).

שחזור אוניברסיטת הומבולדט מתקדם

מהאי לקחנו את החשמלית לראות את אנדרטת הקינדרטרנספורט בתחנת פרידריכשטראסה. ליד האנדרטה התאספו כמה שיכורים בקולות צחוק וצהלולים. אמנם הם לא היו מסוכנים, אולם המראה הביזארי של האנדרטה ושל האנשים במצבם לידה, בצורה בה לא יכולנו כלל לקרוא את שלטי ההסבר, גרמה בהכרח למחשבות לא נעימות בראש.

לאחר חזרה לדירה וארוחת ערב פנינו לראות מה נשאר מהאוקטוברפסט המפורסם ונסענו לאלכסנדרפלאץ, אבל התאכזבנו לראות שפסטיבל גדול לא היה ואמנם היו כמה דוכנים והיה אפשר גם לשתות בירה אך לא הייתה אווירה מיוחדת כלשהי. בדרך עצרנו ליד הבונדסטג והזמנתי כרטיסים לביקור בכיפה. לרוב אפשר להזמין באינטרנט אבל מאחר ולא הייתי סגור על איזה יום נבקר, כבר לא נשארו מקומות. במשרדים עצמם, קיבלתי כרטיסים בקלות, והזמנתי לשעה הטובה ביותר, שעת השקיעה.

שאריות אוקטוברפסט

יום שני

אבני הזיכרון
השכמנו קום והלכנו לבית הכנסת לתפילה ומיד לאחר מכן לאבני הזיכרון. התרגשתי מאוד לראות שוב את האבנים, שנראות דהויות יותר, מה שמראה שאכן אנשים נתקלים בהן. ניסיונות להדליק נר זיכרון נתקלו ברוח עיקשת ובסוף ויתרנו על הנר, עמדנו וערכנו אזכרה וקראנו פרקי תהלים רבים. מועד הביקור היה סמוך מאוד למועד יום השנה של עמליה וגוטליב. ההרגשה ליד האבנים משונה. אלו אנשים שלא הכרתי כלל, וגם לאחר אמירת התהלים אין מה לעשות במקום, ועדיין היה קשה להתנתק משם וללכת הלאה.

בית הכנסת ביואכימשטראסלר

אבני הזיכרון בפזננשטראסה

בונקר FLAK

את עמותת BerlinUnterwelt גיליתי בביקור הקודם וידעתי שאעשה איתם עוד סיורים. הסיור הפעם לוקח אותנו 70 שנה אחורה בזמן לתוך בונקר נ"מ מהמלחמה ששרד חלקית. הבונקר פוצץ לאחר המלחמה, אולם רק חציו נהרס וקרס ויצר גבעה מלאכותית בגובה כ-40 מטרים, שכוסתה בעפר וצומחים עליה עצים. רק הקומות העליונות של הבונקר נותרו מעל פני הגבעה, ומשמשים נקודת תצפית נהדרת, ולמעשה אנו נכנסים לבונקר מהגג ויורדים למטה שתי קומות (מתוך חמש).

בונקר FLAK: התמונה באדיבות Holger Happel ©Berliner Unterwelten e.V  

הביקור בבונקר מרתק ומראה את המגלומניה האדירה של היטלר והנאצים. מבנה ענק, תקרות בעובי מטרים עם טונות של פלדה וכל זה נבנה תוך חצי שנה בעבודת כפייה של מאות אלפי אנשים. היטלר היה בטוח בניצחונו וראינו גם את התוכניות העתידות לשימוש במבנה, כמוזיאון המפאר את הישגי הלופטוואפה.
גגו של הבונקר הפך לנקודת תצפית על כל צפון מערב ברלין ושם גם נמצאת האנדרטה הבאה

אנדרטה על בונקר FLAK

חומת ברלין בורנהולמר

רק שתי תחנות משם בתחתית ואנחנו ברחוב בורנהולמר ובאתר שחזור החומה. למקום חשיבות היסטורית שכן בו בוצע המעבר ההמוני הראשון מהמזרח למערב ב 9/11/1989 כאשר הוכרז על פתיחת השערים (בצורה מבולבלת ולא מתוזמנת אולם ההיסטוריה עשתה את שלה). אין במקום קטעים של החומה, רק מוטות פלדה במקומות שהיא עמדה. החומה המוכרת לנו היא החומה מצידה המערבי שכוסתה בכתובת גראפיטי, אבל בצד המזרחי החומה הייה חומת הסיום לפניה היו שטחים מפורזים בהם אסור כלל להימצא, עמדות שמירה, שבילי שומרים וחומה נוספת. כל זה ברחוב של כמה עשרות מטרים, והשאריות של כל הגשאפט מודגמות במקום זה.  סימון מנהרת בריחה אמתית שהייתה במקום, וסימון כל הרחוב בין שתי החומות, האזור שהיה אסור להימצא בו, בסיס של מגדל שמירה וכו'. במקום יש מעט שלטי הסבר, אבל מומלץ להגיע במסגרת סיור, או לאחר מעט קריאה על מבנה החומה בשביל להבין יותר טוב.

אנדרטת החומה בורנהולמר

פרגמון
משם המשכנו לכיוון אי המוזיאונים ולביקור בפרגמון. הפרגמון כבר 4 שנים בשיפוצים ולא נראה שהם הולכים להסתיים בקרוב, אבל את המוצג החשוב ביותר, שערי אישתר רואים. גם כאן אנו מרגישים כנוסעים בזמן, וכפי שכתבתי בעקבות הביקור הראשון בברלין, ההרגשה היא שגולי יהודה, עברו דרך שדרה זו ונכנסו בשער זה בדרכם לבבל.

שערי אישתר - פרגמון

כיכר השוק - פרגמון

המוזיאון לארכיאולוגיה
במוזיאון לארכיאוליגה ערכנו סיור קצר בלבד. אנחנו כבר עייפים והתמקדתי בשני פריטים שזכרתי מביקור קודם, פסל נפרטיטי וכובע הזהב המסתורי.

לאחר הבוקר העמוס, עצרנו לארוחה ומנוחה ב Lustgarten

מוזיאון משחקי המחשב
מוזיאון זה הנמצא בשדרת מרקס-אנגלס הרחבה, הוא גם סוג של קפסולה בזמן והחזיר אותי לילדותי. משחקי פאקמן ופולשים מהחלל מקוריים ועוד לא מעט הפתעות. אפשר גם להיות רציניים יותר וללמוד על ההתפתחות של משחקי המחשב מכל הכיוונים שהם, אולם רוב האנשים פשוט יתנסו במשחקים ובקונסולות השונות.

נזכר במחשב הספקטרום הראשון שלי

משחקים פונג כמו בשנת השבעים

פאקמן אורגינל

מוצג מוזר - מכונת כאב, אולי אתם זוכרים משהו דומה מהסרט "לעולם אל תאמר לא" בסדרת ג'יימס בונד, אבל מסתר שיש דברים כאלו. משחק פונג ובו כל החמצה תגרום לך לכאב הולך וגובר. הורדת את היד מהשולחן? הפסדת מיידית. לא ניסינו.

חזרנו לדירה ויצאנו למסעת MILO בבית חב"ד לארוחה טובה וטעימה בה הצלחנו גם לנוח קמעה

ארוחת ערב בבית חב"ד

מיד לאחר הארוחה נסענו לפסטיבל האורות, אירוע בו בניינים רבים מוארים בתאורת לייזרים מיוחדת, חלקה סטטית וחלקה דינמית. עקב התאחרות הארוחה והעייפות הרבה לא הצלחנו לסיים את המסלול וגם כך חזרנו לדירה גמורים.

פסטיבל האורות ברלין

פסטיבל האורות ברלין

פסטיבל האורות ברלין

יום שלישי

מוזיאון הטכנולוגיה

התאוששנו מעט מהיום העמוס ואנחנו בעוד יום עמוס ופותחים אותו במוזיאון הטכנולוגיה. לא הכרתי את המוזיאון אבל קיבלתי המלצה עליו. המוזיאון ענק ומצוין ואפשר בקלות להיות בו גם יום שלם. אנחנו התרכזנו בכמה תצוגות בלבד. תצוגות החלל, האוניות והקטרים. כדאי לברר מראש או בכניסה באילו שעות יש הדגמות של מנועי קיטור ודברים אחרים.

מוזיאון הטכנולוגיה - כדאי לצאת לתצפית ולעמוד מתחת למטוס

שרידים מטילי V2

מה חדש בתחנת החלל?

מוזיאון המרגלים
לאחר מכן המשכנו למוזיאון המרגלים ליד פוטסדאמרפלאץ. המוזיאון מעט איכזב ואם אתם מעוניינים ללמוד על שירותי ריגול חשאיים אני יכול להמליץ על מוזיאון השטאזי אבל אתגר הלייזרים בו מומלץ, ואפילו להיכנס למוזיאון רק בשבילו. יאיר כמובן הצליח לעבור את המכשול ואני לא.

Topography of Terror

משם המשכנו ברגל למוזיאון טופוגראפי אוף טרור. זהו האתר בו שכנו משרדי האס אס ובדרך כבר הסבתי את תשומת ליבו של יאיר לסימון שיש על המדרכה והכביש במקומות בהם עברה חומת ברלין. ליד המוזיאון קטע שנשאר מהחומה עצמה, תערוכה חיצונית, שעסקה בדיוק בנושא אותו באנו ללמוד, עלייתו של היטלר לשלטון וכמובן התערוכה בפנים, שהיא תערוכה רצינית וכבדה. הביקור לקח זמן, יש המון טקסט לקרוא ולמעשה אי אפשר לקרוא הכול. התערוכה הזמנית בפנים עסקה במערכת המשפט בזמן השואה, ודנו ארוכות בנושא, ובצורה בה היטלר השתמש במערכת המשפט שהייתה לחלוטין בעדו להשתלטות על גרמניה וביטול כל זכויות היהודים.

קטע החומה הנותר ליד מוזיאון טופוגרפי אוף טרור

פנורמת אסיסי וככר הספרים
אנו ממשיכים ללכת ברחוב לכיוון צ'ק פוינט צ'ארלי, עוברים את הכדור פורח (לא נכנסו), מוזיאון הטראבי החביב (לא נכנסו) והגענו לפנורמת אסיסי. לשם החלטנו להיכנס ולא הצטערנו. ישבנו ונחנו ופשוט התרשמנו מהמודל. היום אפשר לעשות דברים דומים עם משקפי מציאות מדומה, אולם עדיין המודל, שלגמרי מבלבל את החושים, מרשים.

פנורמת אסיסי

בצ'קפוניט צ'ארלי הסתכלנו מעט אולם לא נכנסו לתצוגות השונות ולמוזיאונים שיש שם, אלא הסתפקנו בעשרות שלטי ההסבר הנמצאים ברחוב והמשכנו בדרכנו ועצרנו לנוח בסניף סטארבאקס המקומי.

לאחר העצירה הגענו לבבלפלץ, שם שמחתי לראות שהשיפוצים של בית האופרה הסתיימו, והאנדרטה, אנדרטת הספרים של מיכה אולמן, נמצאת שוב במרכז הכיכר.

הבונקר
לרוב מכאן אני ממשיך ברגל דרך אונטר דר לינדן, אבל העייפות, העייפות, וכך לקחנו אוטובוס קו 200, שתי תחנות בלבד, ירדנו, והופ עוד כמה צעדים ואנחנו בבונקר של היטלר, כלומר במגרש החנייה שפעם היה שם הבונקר. את הסרט הנפילה ראינו לפני הנסיעה, את המגלומניה והעובדה שבנו בונקרים אדירים בזמן קצר חווינו ממש יום קודם, ולכן הצלחנו לראות את מודל הבונקר בשטח שהיה שם ולהבין איך הוא עבד. הבונקר של היטלר לא היה היחידי, אלא אחד מתוך קומפלקס גדול של בונקרים. מחפשי הרפתקאות מנסים עד היום למצוא דרכים להגיע לבונקרים ומנהרות מהתקופה שלא פוצצו, ולפעמים גם מצליחים.

אנדרטת השואה
מהבונקר הלכנו לאנדרטת השואה, האנדרטה המרכזית בברלין, אלפי עמודי הבטון הפזורים שתי וערב. עמדנו בתור להיכנס למרכז המידע שבתחתית האנדרטה. תור זה דבר מעצבן אבל שמחתי מאוד לראות עשרות אנשים, מחכים בתור, וגם הרבה צעירים, מהרבה מדינות המבקרים באתר. החשיבות שלו גדולה, התצוגה מעניינת ואולי לא תחדש המון למבקר הישראלי, אולם עדיין הביקור בה חובה. לאחר הביקור הסתובבנו ברחבי האנדרטה תוך דיון על כך שהאנדרטה הופכת גם למגרש משחקים, כולל של חברה צעירים שרק יצאו מהמרכז ועכשיו משחקים מעין מחבואים, שהרי האנדרטה מזמינה משחק מעין זה. שימו לב שמרכז המידע סגור בימי שני.

אנדרטת השואה

שער ברנדנבורג והבודנסטאג
מהאנדרטה המשכנו במהירות לשער ברנדנבורג שלמרבה המזל לא היו בו הפגנות באותו יום ומשם לסיור בכיפת הבונדסטאג, סיור על רקע שקיעה נפלאה ולאחריו הטיפוס בספירלה עד קצה הכיפה. התכנון המקורי היה להמשיך לשאר המסלול של פסטיבל האור אולם היינו כבר עייפים מדי ולאחר ארוחת ערב כבר לא יצאנו שוב מהדירה.

שקיעה מגג הבונדסטאג

יום רביעי
ביום רביעי לקחנו סיור של חברת INSIDETOUR, בעברית לדרזדן. דרזדן עיר מרתקת והתחלתי לקרוא את ספרו של פרדריק טיילור עליה. טיילור גם כתב את הספר חומת ברלין שקראתי לקרראת תוך וכדי ולאחר הנסיעה הקודמת ובעיני ספריו מעולים ומספקים אינפורמציה מרובה.

כידוע דרזדן הופצצה קשות לקראת סוף המלחמה, אולם בידי גבלס, ואחר כך סטלין נהפכה למיתוס שקרי לרשעות המערב. נתקן את העובדות בקצרה: דרזדן הייתה יעד לגטימי להפצצות, ההפצצות לא היו קשות מהרגיל, ההפצצות לא כוונו דווקא לאוכלוסיה אזרחית, גבלס הפריז במכוון במספר ההרוגים על מנת לגרום לגרמנים להילחם עד שהאחרון ימות, וסטלין המשיך בכך על מנת להשחיר את האמריקאים. עובדה פחות ידועה היא שההפצצות סייעו באופן ישיר למעט היהודים שעוד נותרו בדרזן להינצל. הללקו רעו את הטלאי מעל בגדיהם, ניצלו את המהומה ונרשמו כפליטים שהגיעו מהשטחים שהרוסים שיחררו בפולין.
על החורבן של המבנים אפשר בהחלט להצטער, אבל הנה הם כבר שוקמו, ועל כך שההפצצות תרמו גם להצלה של יהודים אפשר רק לברך.

מרכז דרזדן - מפות גוגל

הסיור כולל נסיעה של כ-2.5 באוטובוס בכל כיוון, נסיעה ארוכה למדי שכן לאוטובוסים מגבלות מהירות והם אינם יכולים לנסוע מהר יותר ממאה קמ"ש.  הדרך הלוך לוותה בהסברים שונים שאותי עניינו מאוד, לא רק על דרזדן אלא על נושאים רבים וביניהם הפיאסקו של נמל התעופה ברנדנבורג (כל נסיעה אני שומע עליו ובכל נסיעה הפיאסקו רק גדל. בשנת 2014 עוד חשבו שהוא עומד להיפתח למשל), פרוייקט הייעור של מדינת ברנדנבורג, ותקציר עלילות סקסוניה עם דגש על השליט אוגוסט השני, החזק, ועל הרפתקאותיו השונות שהפכו את דרזדן לעיר יפה, מרובת אומנות ועסקי פורצלן.


לקראת ההגעה למרכז העיר הסב המדריך את תשומת לבנו למיקום בית הכנסת של דרזדן. בית הכנסת של דרזדן נוסד מאוחר יחסית והושמד כליל בליל הבדולח. במקום נבנה בית כנסת קטן חדש (הקהילה בדרזדן קטנה ולא פעילה) ומרכז קהילתי ובין שני אלו, במקום בו עמד בית הכנסת עצמו, הושאר במכוון חלל ריק.

הסיור המודרך בדרזדן עצמה הוא אורך כשעה וחצי ועובר דרך כל האתרים המרכזיים ולאחריו זמן חופשי של כ-3 שעות בו אפשר לבקר באתרים עצמם, לרוב רק באחד, אלא אם אתם ממש מהירים. בעיר מספר אתרים: הגמלדהגלארי הישנה עם היצירה המוכרת ביותר, המדונה הסיסטינית של רפאל. היצירה פחות מוכרת, הפרט עם שני המלאכים מתחתיתה מוכר מאוד, יש גם את הגלריה החדשה, כמובן את "כנסיית גבירתנו" הגדולה ששוחזרה מן היסוד, מוזיאון פורצלן, מוזיאון למתימטיקה, מוזיאון תחבורה ועוד שפע גלריות וכמובן שווקים וחנויות. אם יותר מאתר אחד מעניין אתכם, קחו בחשבון שסיור מאורגן אינו מומלץ עבורכם, אלא עדיף להגיע לדרזן ברכבת מהירה ומוקדמת מברלין וכך היות הרבה יותר שעות בעיר.

מרכז דרזדן

קיר הנסיכים הסקסוניים - דרזדן

ארמון המגורים Residenzschloss
אנחנו בחרנו להיכנס למגורים המלכותיים של אוגוסט ושאר השליטים לבית וטין, ולראות את אוצרותיהם. המגלומניה לא התחילה בהיטלר וראינו את זה גם בביקור הקודם שעשיתי בפוטסדם ובארמונות שם. בבניין חדרים ותערוכת רבים והחשוב שבהם הוא "הכספת הירוקה" - (Grünes Gewölbe) מוזיאון אוצרות אומנות מהגדולים והיקרים באירופה. המוצגים אכן מרהיבים, מדהימים אפילו, אבל התהיה עוברת בראש, בשביל מה צריך את כל זה. בבניין תערוכות נוספות - אוספי מטבעות חשובים (באוסף 300,000 מטבעות ורק 300 מהם מוצגים לקהל), תצוגות נשק ושריון, תמונות ועוד.

אוצרות בארמון המגורים

אוצרות בארמון המגורים

אוצרות בארמון המגורים

 בארמון המגורים

פרט לביקור בתערוכות, כרטיס הכניסה מאפשר גם עלייה למגדל התצפית בארמון. קחו בחשבון טיפוס של 212 מדרגות אבל הנוף מלמעלה מצדיק את הטיפוס. למעשה רחבת התצפית הפתוחה לקהל היא התחתונה במגדל ויש עוד מרפסת מעליה אולם הכניסה לשם אינה אפשרית לציבור.

לא יכולנו שלא לשים לב למפלס המים הנמוך באלבה. ראו בתמונה מה רוחב הגשר ומה רוחב הנהר, גרמניה חווה בצורת וגם אנחנו היינו באמצע אוקובר ולא רק שלא ירד גשם, אלא שהטמפרטורות בשעות היום הגיעו ל-24 מעלות ואת כל הבגדים החמים שהבאנו כמעט ולא השתמשנו. שינויי האקלים מורגשים היטב גם ביבשת אירופה.

הנוף ממגדל ארמון המגורים בדרזדן

בשעה 16:30 הגיע הזמן לעלות על האוטובוס בחזרה לנסיעה של שעתיים וחצי לברלין, בנסיעה ניסיתי ללא הצלחה לצפות בירח החדש של חודש מרחשוון אל בכל זאת נהננו משקיעה יפה.

לאחר ארוחת הערב חזרנו לחלקו השני של פסטיבל האורות מבבלפלץ לשער ברנדנבורג (הפעם ברגל) ומשם לפוטסדמארפלאץ. גם ככה לא ראינו הכל, אבל כבר הספיק לנו וחזרנו לדירה.

 

בניגוד בולט לכל האור, עומדת אנדרטת השואה כמונומנט חשוך.

אנדרטת השואה בחושך

פסטיבל האורות בברלין 

 הפסל בשדרות אונטר דן לינדן לא קשור לפסטיבל האורות אבל התוארה יוצרת צל נאה שלו

פסטיבל האורות בברלין 

יום חמישי

ואנזי
הוילה בואנזי היא המקום בו התקיימה ההחלטה על הפתרון הסופי. ההחלטה עצמה כנראה התקבלה עוד קודם, אולם באתה ישיבה בינואר 1942 היא אושרה וגם דנו בביצוע שלה. במקום כיום, תערוכה נוספת המפרטת את עליית היטלר לשלטון, האנטישמיות נגד היהודים, חוקי נירנברג וכמובן תוצאות השואה. התערוכות דומות אחת לשני אבל בצורה שקשה לי להגדיר שונות מעט, וכך גם התערוכה כאן, גם באנדרטת השואה וגם בטופוגראפי אוף טרור, נושאות כולן אופי שונה מעט, ומוסיפות מידע אחת על השנייה. התערוכה גדושה ויש צורך לקרוא לא מעט, אולם ניתן להיעזר במדריך קולי, גם בעברית. לצערנו, חדר 9, חדר הועידה עצמה, היה סגור לרגל עבודות שיחזור.



רציף 17
שתי תחנות מואנזי ואנחנו בגרונוולד וברציף 17, ממנו גורשו יהודי העיר. אפשר לראות תקופות שונות בגירוש, המתבטא ביעד הגירוש ובמספר היהודים. לטרזין גורשו לרוב אזרחים גרמניים, והדבר נעשה במשלוחים קטנים של 50 או מאה איש (קרון רכבת אחד), ואילו למקומות כמו ריגה גורשו במשלוח אחד כאלף יהודים, כנראה יהודים שלא היו אזרחי גרמניה. הסוף בכל אופן היה זהה וכמו בפעמים קודמות, ההליכה והמספרים מתקדמים באופן כרונולוגי עד התהיה כמו היה חשוב לנאצים לגרש עוד יהודים בודדים בתחילת שנת 1945, כשהכול כבר קורס סביב לברלין.

רציף 17 גרונוואלד

 בתאריך 24/9/1942 גורשו סבא וסבתא רבא - עמליה וגוטליב ביר לטרזינשטט.

רציף 17 גרונוואלד

במכתבים תמיד סיפרו סבא וסבתא רבא על הטיולים שהם עשו ביער גרונוולד, ולכן יצאנו מצדה השני של תחנת הרכבת אל היער. היער ענק, עם שבילי הליכה ורכיבה רבים, ולא ממש הלכנו בתוכו, אלא רק נכנסנו קצת עליו והתיישבנו. בנקודה זו אמרתי ליאיר שמבחינתי הטיול הסתיים, ביקרנו בכול המקומות החשובים, ושבכמה שעות שנותרו שיבחר מה הוא רוצה לעשות.

מאחר ונהננו מאד בסיור התת קרקעי החלטנו ללכת לסיור נוסף באותו מקום (גזונדברונן).

דגם העיר גרמניה
תוכניות הבינוי השאפתניות של היטלר ושפאר כללו עיצוב מחודש של ברלין, לעיר הניצחון לה היטלר קרא "גרמניה". התוכניות לא היו תיאורטיות והכנות לביצוען החלו, בעיקר בהריסת האוזרים בברלין בהם היו אמורים לקום הבניינים החדשים, או בניינים אחרים שהפריעו לשדרה הפתוחה והרחבה שתוכננה. לא ידוע שאכן נבנה דגם כזה אבל הוא הוצג בסרט הנפילה וגם בסרטים אחרים וכאת הוא הושם במוזיאון שנמצא, איך לא, באחד מחללי הרכבת התחתית. התערוכה פתוחה רק בימי חמישי עד ראשון והיא מומלצת מאוד לביקור.

דגם "גרמניה" בתחנת גזונדברונן ©Berliner Unterwelten e.V Philipp Dase

בתערוכה זו הבנתי גם מדוע סבא וסבתא רבא אולצו לעבור דירות fל כך הרבה פעמים. האיזור בו הם גרו הוכרז אזור חופשי מיהודים עוד הרבה לפני המלחמה, וגם לאחר מכן, בכל פעם שלצורך הבנייה הרסו בתים שהיו בהם גרמנים, גירשו יהודים והבתים שלהם הועברו לגרמנים שפונו. לאן פינו את היהודים? זה כבר לא עניין את שפאר, והם פונו לדירות קטנות יותר או גורשו מגרמניה לחלוטין.

בין המפות מצאתי את המפה הבאה, האזור התחום בשחור הוא איזור יודנריין, נטול יהודים ובמרכזו הבית בפאזננשטראסה 32 שם גרו סבא וסבתא רבא, ושם הצבנו את אבני הזיכרון.

מפת ברלין המראה את האיזור החופשי מיהודים

סיור תת קרקעי
הסיור עצמו גם בתחנת גזונדברונן בחלל שנבנה בו מקלט מהפצצות אווריות וכיום משמש לסיורים. הסיור עצמו מעניין ומראה מוצגים רבים מהתקופה, כולל מוצגים שהוצאו מבונקרים ומחללים אחרים בברלין.

בונקר : התמונה באדיבות Holger Happel ©Berliner Unterwelten e.V  

לאחר הסיור, ביום שכולו שואה ומלחמת העולם השנייה, חזרנו לדירה לארוחת ערב אחרונה ונסיעה לשדה התעופה בדרך הביתה, בסיומו של סיור מעניין, מרגש וחשוב.


מאמרים נוספים בסדרת ברלין:

1. ברלין איידלהייטפלאץ - הביקור הראשון בברלין
2. כאן גרו הבירים - הביקור בו הצבנו אבני זיכרון לסבא וסבתא רבא.
3. והעיר ברלין נבוכה - על הדומה בין ברלין של 1933 לשושן בימי אחשוורוש
4. מאמין בברלין - על אמונות של סבא רבא גוטליב גם בזמן השואה.