מלחמות בחלל

החלל כבר הפך לזירת קרב, ואחד מכלי הנשק שמעצמות בוחנות הוא לוויינים/טילים שמטרתם להשבית לוויינים אחרים. סוג של כיפת ברזל, אבל בגבהים. כל מעצמות החלל כבר עשו כאלו ניסויים, ומי שהצטרפו "לחגיגה" עכשיו הם ההודים, בניסוי מתאריך 27/3/2019 בו השמידו לווין שלהם בגובה 280 קילומטרים.

הנה סרטון המדגים מה קורה לאחר ניסוי כזה:

לניסויים כאלו ישנם השפעות שליליות ביותר. כמו בסרט גראביטי, הפיצוץ יוצר ערימות של זבל בחלל. במקום לווין אחד, יש עכשיו אלפים רבים של שברים ורסיסים בגדלים שונים, ורק אחרי הגדולים מהם בכלל ניתן לעקוב. החלל התמלא בעוד כמות עצומה של זבל. ההודים אולי שיערו שרוב השברים ייפלו לאטמוספרה ויישרפו שם, אבל זה לא הולך לקרות והסיבה היא - השמש.

אנחנו כבר זמן רב במינימום סולרי, אין כמעט כתמי שמש. בתקופה כזו השכבות העליונות של האטמוספרה מתקררות, האטמוספרה עצמה מתכווצת, וכתוצאה מכך גם בגבהים נמוכים יחסית של כ-300 קילומטרים, כוחות הגרר, חיכוך, שאמורים להאט את השברים ולגרום להם ליפול ולהישרף, חלשים הרבה יותר, מה שאומר שהשברים ימשיכו להיות בחלל עוד הרבה זמן.

תחנת החלל משייטת בגובה של כ-400 קילומטרים, ולכאורה אפשר לחשוב שאין בעיה, אבל זה לא נכון. קודם כל, ענני שברים כאלו יכולים לסכן גם משימות אספקה לתחנת החלל, אבל מעבר לכך, מסלול הלוויין המקורי שהושמד, הוא אליפטי, ונקודת השיא שלו גבוהה יותר מארבע מאות קילומטרים. חוקי הפיזיקה מחייבים שענן השברים ינוע, פחות או יותר, באותו מסלול, ולכן השברים יגיעו גם לגובה של תחנת החלל הבינלאומית.

ראש נאסא התייחס לנושא בשיחה פתוחה (Town hall meeting). ראו בסרטון הבא (החל מ7:40 אבל גם שאר הסרטון מעניין)

הגרף הבא מגיע מאתר של ממשלת אוסטרליה ומראה את אורך חיי הלווין, לפי הגובה בו הוא נמצא (מתייחס ללוויין במשקל מאה קילוגרם, לחלקיקים קטנים יהיה אורך חיים גדול יותר). הפס הצהוב הדק מראה את חיי הלווין כאשר השמש במקסימום סולרי. הפס העבה, כאשר השמש במינימום כמו עכשיו, ונראה בבירור שמשך הזמן גדול בהרבה.

לסיכום - זיהמנו כבר את היבשה, האוויר והים, לפחות נשאיר את החלל נקי.