ליקוי ירח

ליקוי הירח המלא הקרוב


הליקוי המלא הבא מישראל יראה רק בשנת 2025, עד אז נאלץ להסתפק בליקויי חצי צל וליקויים חלקיים. הדף יתעדכן תמיד בסמוך לליקוי כלשהו עם פרטים על הליקוי הקרוב. מידע כללי על ליקויים, תמונות והיסטוריה בהמשך העמוד.

ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי חלקי קטנטן אבל יהיה יפה לצפייה. מישראל יראה חלקו הראשון של הליקוי עד שקיעת הירח. חלקו העליון (צפוני) של הירח (מישראל,  ייראה כחלק הימני של הירח) ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 8% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר ושיאו יהיה נמוך באופק המערבי, שימו לב כלך כאשר אתם בוחרים נקודת תצפית.

מה שיכול להיות מעניין בליקוי זה הוא שהירח יקבל אדמומיות אופיינית לירח נמוך יחד עם הירח החלקי (שונה מאדמומיות הירח בליקוי מלא).

• תחילת הליקוי חצי צל - 03:41
• תחילת השלב החלקי - 05:12
• שיא הליקוי - 05:44
• סיום השלב החלקי - 06:15
• זריחת השמש - 06:20
• שקיעת הירח מישראל - 06:31
• סיום הליקוי - 07:47 - מתחת לאופק ולא לנראה מישראל

ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי חלקי לא גדול במיוחד אבל יהיה יפה לצפייה. כל שלבי הליקוי ייראו מישראל. חלקו התחתון של הירח ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 12% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר

• תחילת הליקוי חצי צל - 21:01
• תחילת השלב החלקי - 22:35
• שיא הליקוי - 23:14
• סיום השלב החלקי - 23:52
• סיום הליקוי - 01:26 (29/10 שימו לב לשינוי התאריך ושימו לב שבלילה חוזרים לשעון תקני)

ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי ירח חצי צל 5/5/2023

ליקוי חצי צל אינו אירוע מעניין במיוחד למרות שהפעם קצה הירח מתקרב לאזור הצל המלא (ליקוי חצי צל עמוק מאד) ולכן אולי תיראה החשכה יותר משמעותית שלו. תחילת הליקוי היא מעט לפני זריחת הירח בארץ.

• תחילת הליקוי חצי צל - 18:14
• זריחת הירח בישראל (תלוי מיקום): 19:18
• שיא הליקוי - 20:22
• סיום הליקוי - 22:31

ליקוי חצי צל 5/5/2023

ליקוי ירח חלקי - 16/5/2022

הליקוי עצמו הוא ליקוי מלא אולם ישראל נמצאת ממש בקצה הטווח ונראה מעט מאד מתחילת הליקוי החלקי עד אשר הירח ישקע.  לצופים באפריקה, מערב אירופה, דרום אמריקה ומזרח ארה"ב צפויה חוויה מלאה יותר.

זמני הליקוי מישראל:

• תחילת הליקוי חצי צל - 04:32
• תחילת הליקוי החלקי - 05:27
• שקיעת הירח - 05:42

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 5/6/2020
ליקוי חצי-צל לא מאד עמוק ולא יראו הרבה בעין רגילה.

זמני הליקוי:

• תחילת הליקוי 20:45
• שיא הליקוי 22:06
• סיום הליקוי - 00:04

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 10/1/2020
ליקוי חצי-צל אבל יחסית עמוק כך שכנראה יהיה ניתן לראות די בקלות הבדלי בהירות ייראה בתאריך 10/1/2020

זמני הליקוי:

• תחילת הליקוי 19:07
• שיא הליקוי 21:09
• סיום הליקוי - 23:12

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.

• תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
• תחילת הליקוי החלקי - 11:01
• שיא הליקוי  - 00:30 (17/7!)
• סיום הליקוי החלקי 01:59
• סיום ליקוי חצי צל - 03:17

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019

ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.

עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.

הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח

ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה

זמני הליקוי מישראל (בערך):

• תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
• תחילת הליקוי החלקי - 5:30
• תחילת הליקוי המלא - 6:30

סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018

היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.

הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018

בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.

הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי

זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.

בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.

זמני הליקוי מישראל:

• תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
• תחילת הליקוי החלקי - 21:24
• תחילת הליקוי המלא - 22:30
• שיא הליקוי - 23:22
• סיום הליקוי המלא - 00:13
• סיום הליקוי החלקי 01:19
• סיום ליקוי חצי צל - 02:28

תרשים הליקוי מאתר נאסא

פרטי ליקוי ירח 27/7/2018

מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.

ליקויים קודמים

בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.

שיא הליקוי החלקי 7/8/2017

• תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
• זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
• תחילת הליקוי החלקי - 20:23
• שיא הליקוי - 21:21
• סיום הליקוי החלקי 22:18
• סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא

ליקוי ירח חלקי 7//8/2017

מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

• תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
• תחילת הליקוי החלקי - 04:07
• תחילת הליקוי המלא - 05:11
• שיא הליקוי - 05:48
• סיום הליקוי המלא - 06:23
• שקיעת הירח בישראל 06:37
• סיום הליקוי החלקי 07:27
• סיום ליקוי חצי צל - 08:22

את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא

ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא

ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי

כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA

בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011

ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA

האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.

ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA

 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי

קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח

סופרמון - לא מה שחשבתם (מיתוסים מופרכים!)

מפעם לפעם שומעים בחדשות על ירח גדול ובהיר במיוחד שלא היה כבר עשר, עשרים מאה או אפילו אלף שנים. אפילו נתנו לזה שם -  "סופרמון". התקשורת יוצרת ציפיות מוגזמות והירח ייראה די דומה לכל ירח מלא אחר. הנה כל מה שרציתם לדעת על סופרמון ולא העזתם לשאול. המרחקים והזמנים מתייחסים לסופרמון  ביום שני 14'/11/2016. אז כתבתי את המאמר.

מהו סופרמון?

הכינוי לרוב מתייחס לירח מלא שגם נמצא בפריגאה (הנקודה הקרובה ביותר במסלול) מכדור הארץ. מסלול הירח גורם לכך ששני אירועים אלו (ירח מלא + ירח קרוב) מתלכדים בהפרשים של קצת יותר משנה, וזוכים לתואר סופרמון וחשיפה תקשורתית מרובה.

כמה הירח יהיה קרוב?

מרחקו הקרוב ביותר של הירח בכל הקפה משתנה ואינו קבוע. הוא נע סביב 357000 קילומטר, ויכול גם להיות פחות מכך. ככל שהירח יותר קרוב הוא כמובן נראה יותר גדול בשמים.

המרחק הפעם (14/11/2016) הוא 356511 קילומטר. המרחק הוא בין מרכזי הארץ והירח וכמובן המרחק משתנה בהתאם למיקומו של כל צופה על הארץ. בישראל הירח יזרח כמה שעות לאחר השיא.

• ירח בפריגאה 13:24
• ירח מלא 15:54
• זריחת הירח בישראל (משתנה מעט ממקום למקום): 16:58

האם ההפרש בגודל משמעותי?

ההפרש בין ירח קרוב לירח רחוק משמעותי  ויכול להגיע ל-14%. לרוב בהודעות תראו את המספר הזה, אבל ההתיחסות צריכה להיות ביחס לירח ממוצע ולכן יש פה הטעייה והגזמה. את ההפרש בין ירח קרוב לרחוק קל לתעד  בתמונות שצולמו בתאריכים שונים (הנה למטה).  אכן הפרש מרשים.

הפרשים בגודל הירח 

אבל ההפרש בין ירח קרוב לירח קרוב  אחר אינו משמעותי בכלל. נניח שהוא אלף קילומטרים (ולפעמים הוא אפילו הרבה פחות). הבדל של שליש האחוז. חשוב לזכור שמרחק כזה הוא זניח. שני צופים בכדור הארץ יכולים להיות מרוחקים מהירח מרחק גדול הרבה יותר. ולכן הכותרות כמו "מאז 1948 הירח לא היה קרוב כל כך" אולי נכונות עובדתית אך חסרות כל משמעות לגודלו ובהירותו של הירח.

תסביר קצת יותר את המשפט האחרון המודגש בבקשה.
המרחק המצוין של 356511 הוא המרחק בין מרכז הארץ למרכז הירח, אבל הוא לא רלוונטי לצופה שנמצא במיקום מסוים על כדור הארץ. צופים רבים כלל לא יראו את הירח בדיוק בשעה שהוא בפריגאה אלא כמה שעות לפני או אחרי, כך שהמרחק כבר משתנה. המרחק לצופה על פני כדור הארץ תלוי מאד במיקום שלו. למעשה בכל לילה כאשר צופים בירח הזורח תוך כמה שעות מתקרבים אליו בכמה אלפי קילומטרים רק בגלל סיבוב כדור הארץ (מתקרבים מרחק רדיוס שלם, אם הירח היה מעל הראש). ולכן אפילו אם מרכזי ארץ ירח לא היו קרובים יותר מאז 1948, סביר שצופה מסוים היה קרוב יותר לירח בפרק הזמן הזה, מאחר וההבדלים הם של מאות קילומטרים בודדים. בגלל זה, הנתון כעובדה אולי נכון, אבל חסר משמעות.

ולמה הירח כתום או גדול במיוחד כשהוא זורח?
לצבע הכתום ולאשליית הירח הגדול בזריחתו או בשקיעתו אין שום קשר לסופרמון. אלו אשליות אופטיות והשפעות של האטמוספירה.

האם צופה בישראל יראה הבדל כלשהו בגודל הירח?

סביר להניח שלא. אם תצאו ותביטו בכל ירח מלא תראו שהוא מאד בהיר. אולי תשימו לב שהוא יותר בהיר מהירח שהיה יום קודם, אבל זה נכון לגבי כל ירח מלא. גם מבחינת גודל, אין למה להשוות את הירח, ובהשוואה לירח שראיתם אתמול הוא באותו גודל. אני מתקשה להאמין שיש מי שמסוגל להשוות לירח מלא מלפני שבעה חודשים.  רוצים בכל זאת להשוות. צלמו תמונות, חכו בסבלנות כשבעה חודשים (ואז יהיה בקירוב ירח מלא ורחוק) וצלמו שוב.

ומה לגבי הבהירות?

איך אומרים בעברית? This is a whole new ball game . הגודל הנראה של הירח תלוי רק במרחקו מהצופה. אבל הבהירות רבותי, תלויה בעוד כמה גורמים ולכן אם הדיווחים על הגודל עוד אמינים במידה מסוימת, הדיווח על הבהירות כמעט תמיד שגוי לחלוטין.

תסביר!

שני הגורמים הברורים ביותר שמשפיעים על הבהירות הם מרחק הירח מהארץ אבל גם מרחק הארץ מהשמש. ככל ששניהם קרובים יותר, בהירות הירח תגדל. כדור הארץ קרוב לשמש בתחילת ינואר. סטייה אפילו של חודש מתאריך זה פוגעת בבהירות הירח. 

אמרת שיש שני גורמים ברורים, יש עוד?

יש עוד. גורם משמעותי במיוחד שמשום מה רבים לא מתייחסים אליו הוא מרחקו של הירח (במעלות קשת) ממישור המילקה! ככל שהוא רחוק יותר הוא יהיה פחות בהיר. בסופרמון הנוכחי (11/2016) הירח רחוק לגמרי מהמילקה. יותר מחמש מעלות! הבהירות שלו ממש לא תהיה גבוהה יותר מירחים שהיו בעבר. מצטער.

אז מתי בעצם יהיה הכי הכי הכי בהיר?

טוב, בואו נראה. נניח שיש לנו ירח מלא בפריגאה (הכי קרוב), נניח שכדור הארץ בפריהליון (הכי קרוב לשמש), ונניח שהוא גם בדיוק על מישור המילקה. במצב הזה הירח יהיה הכי הכי הכי בהיר שאפשר. אבל דא-עקא תקראו טוב את כל התנאים ותגלו ששילוב של כולם מוביל לכך שאנחנו באמצע ליקוי ירח עמוק במיוחד! חוויה נהדרת לצפייה אבל ירח לא רואים. אופס.... מסיבה זו, לירח יש בהירות מקסימלית תיאורטית אולם לעולם לא ניתן לצפות בה. שוב מצטער.

נו ובכל זאת מתי הכי הרבה שאפשר לצפות?

נחשוב שוב על התנאים בסעיף הקודם. כולם צריכים להתקיים, הפשרה היחידה שאפשר לעשות היא שהירח לא יהיה בדיוק מלא אלא טיפה פחות או יותר (הפרש של שעות אחדות) כלומר הירח הכי קרוב לארץ, הארץ הכי קרובה לשמש, יש ליקוי ירח מלא. הירח הבהיר ביותר האפשרי יהיה בדיוק לפני או אחרי כניסה לאזור הצל של כדור הארץ.

ומתי זה יקרה בפעם הבאה?
אברר ואודיע לכם כשזה יקרה. ביררתי. הפעם הקודמת הייתה בליקוי של 9/1/2001 והפעם הבאה תהיה בליקוי של 12/12/2114. הכי הכי בהיר בין השנים 1800-2200 יהיה בתאריך 3/1/2151, כאשר הארץ כמעט בפריהליון. הנתונים נלקחו מתוך ספרו של ז'אן מיו Jean Meeus, Astronomical Morsels II. 

ומה זה ירח כחול ירח שחור ועוד כל מיני ירחים?

אלו כינויים למצבים כמו שני ירחים מלאים בחודש אחד, או ארבעה ירחים מלאים ברבעון, או חודש פברואר שאין בו ירח מלא כלל. לא משהו מעניין. תתעלמו. יש גם שמות פולקלוריים לירחים מלאים. נחמד אבל חסר חשיבות אסטרונומית.

אז על מה כל המהומה?

כרגיל, על לא מאומה. אבל אם אנשים בגלל זה יוצאים להביט בירח, דיינו. צפייה בירח המלא זורח היא תמיד חוויה. הנה תראו בעצמכם בסרטון המצורף!

אז מה כן מעניין לצפות בירח?
ירח תמיד מעניין לצפייה. אפילו עם משקפת קטנה אפשר לראות פרטים עליו והם משתנים מדי יום בהתאם למופע של הירח. ליקויים הם תמיד מעניינים וגם התקבצויות של הירח וכוכבי לכת או כוכבים בהירים הם מעניינים. עשו לייק לעמוד הפייסבוק שלנו ותקבלו עדכונים שוטפים. למשל יום לאחר הסופרמון, הירח יכסה את הכוכב אלדברן בשור. בישראל יראו רק את הדקות האחרונות של ההתכסות, אבל בתחילת הערב תיראה התקבצות יפה וקרובה.

עוד שאלות?
שאלו בתגובות ואשמח לענות!

לקריאה נוספת
הירח בעין צופיה - סדרה בת שלושה מאמרים על תצפיות בירח ללא טלסקופ
בהירות הירח

כוכב חדש בשמיים - אירוע של פעם בחיים!

כוכב חדש בשמיים - אירוע של פעם בחיים

כבר כמה חודשים שומעים כותרות כגון "בקרוב תראו כוכב חדש, אירוע של פעם בחיים" בכל מיני ערוצים וגופים והנה הזדמנות לעשות קצת סדר. אכן צפוי להיראות כוכב שלא נראה קודם, אכן זה לרוב אירוע של פעם בחיים, אולם הבעייה של-99% מהאנשים זה יהיה חסר משמעות לחלוטין, ומתוך האחוז שנשאר 99% ימשכו כתפיים ויגידו שוין. אם תקראו עד הסוף ותבינו מה עליכם לעשות, ומה מצפים לראות, אולי תוכלו להיות מהמעטים שאכן יחוו אירוע כלשהו.

אז במה מדובר?

שבמהלך החודשים הקרובים תופיע "נובה" בשמיים שיהיה אפשר לראות אותה בעין. אני מודע לקונטציות שיש למילה "נובה" אבל באסטרונומיה מדובר בתרגום מילולי של "חדש", ובמקרה הזה כוכב חדש. נקודת אור פתאומית במקום שלא הופיעה קודם. המנגון הפיסיקלי של נובה מורכב כמעט תמיד ממערכת בינארית בה יש שני כוכבים, אחד ענק אדום והשני ננס לבן שסובבים סביב מרכז מסה משותף, אולם בשל משחקי כבידה יש זליגה של חומר מהענק לננס. ברגע שמצטברת מסה קריטית של חומר, מימן, מתחיל תהליך היתוך גרעיני, אבל כמות החומר קטנה למדי והתהליך נעצר די במהירות, ימים עד שבועות.

הנובה בה מדובר היא בקבוצת כתר צפוני (קורונה בורליס - עוד מילה עם קונוטציות לא הכי טובות בזמן האחרון), וצפוי להופיע שם כוכב חדש בבהירות דומה לזו של כוכב הצפון. זו אכן תופעה נדירה. נובות יש די הרבה, אבל רובן בבהירות נמוכה למדי ולא כזו הנראית בעין וככזו שאפילו תשנה מעט את ההופעה של קבוצת כוכבים מוכרת. הכוכב מכונה T CrB וידוע גם בכינוי BLAZE START.

איך למצוא את קבוצת הכתר הצפוני?

לקראת התפרצות הכנתי לכם תרשים שיעזור לכם למצוא את קבוצת הכתר הצפוני. בקרוב (וזה יכול לקחת גם חודשים, אבל במונחים אסטרונומים זה קרוב), תהיה שם התפרצות וכוכב חיוור מאד ייראה בהיר בהרבה למשך כמה שבועות. ברשת יש יותר ויותר דיווחים על העניין, אבל חשוב להדגיש שככל שהמאורע נדיר ומעניין הוא לא ממש אירוע מרשים מבחינה ויזואלית, אלא בעיקר מבחינת הידיעה שראיתם משהו נדיר והבנתם למה הוא קורה. בשביל להנות מהתצפית, צריך לבחון ולהכיר את הקבוצה לפני ההתפרצות ובשביל זה צריך לדעת איפה ואיך למצוא אותה בשמיים, וכאן המפה תעזור לכם.

התרשים מציג מפה לתחילת אוגוסט בשעה 9 בערב, כאשר קבוצת הכתר הצפוני כמעט מעל הראש. את שני הכוכבים הבהירים ארקטורוס ווגה לא תוכלו לפספס אפילו מתחת לפרוז'קטור. על הקו בין שני הכוכבים, שליש הדרך מארטוקוס לווגה תמצאו כוכב בהיר, אלפקה. יכול להיות שאם אתם בעיר מוארת לא תראו את שאר הצורה של הכתר. נסו עם משקפת אם יש לכם, אבל הכוכב הזה הוא חלק מהכתר. נסו להכיר ולזהות את הקבוצה כך שתמצאו אותה בקלות וזכרו איך היא נראית מהמקום הרגיל בו אתם צופים. אם יש לכם אפשרות לצלם, עוד יותר טוב.

כתר צפוני ומיקום הכוכב החדש

בתרשים הבא קבוצת הכתר עצמה שנראית כמו חצי קשת של כוכבים. הנובה לכשתופיע תהיה ממש על יד כוכב אפסילון, ובמיקום המסומן BLAZE STAR. בהירות הנובה צפויה להיות כמו של כוכב אלפקה, וכפי שאמרנו זה כוכב שנראה גם באזורים בהירים, כך שגם מעיר תוכלו לראות שני כוכבים במקום אחד באותו אזור.

בינתיים, אפשר לצלם את הקבוצה הזו כל הזמן, ולכו תדעו אולי תהיו הראשונים שבתמונה שלהם יופיע הכוכב החדש ותזכו לתהילת עולם (לפחות אצל כמה אנשים). בכל מקרה כדאי שתהיה לכם תמונה של הקבוצה לצורך השוואה.

פתרון לסוגייה תלמודית וותיקה

בגמרא מסכת הוריות י' ע"א מופיע על כוכב העולה פעם בשבעים שנה ומתעה את הספנים. רבים מפרשים כוכב זה ככוכב שביט וחלקם אף מזהים אותו כשביט האלי שיש לו מחזור דומה, אולם פירוש זה אינו אפשרי מהרבה סיבות ואין כאן מקום להאריך. לעומת זאת, הנחה שמדובר בתופעת נובה מחזורית מעין זו, היא לא רק הנחה סבירה, אלא אף הנחה מתבקשת ובעיני הפירוש הנכון והכמעט יחידי לעניין.

מטר מטאורים 2024 - מתי ואיך לצפות בפרסאידים וג'מנידים ושאר מטאורים - FAQ

מטאורים

מטרי מטאורים מתרחשים בתאריכים קבועים בשנה ויש מספר מטרים הנחשבים חזקים ומומלצים לצפייה כדוגמת הפרסאידים והג'מנידים. בתחילת המאמר נפרט את המטרים העיקריים ולאחר מכן שאלות ותשובות על מטאורים.

במטאורים צופים במקום חשוך ולא נדרשים כלל אמצעי עזר רק להביט ולראות, אבל חשוב לעשות תאום ציפיות:

• הקצב ששומעים בחדשות הוא קצב תיאורטי מירבי. אם אתם מדמיינים שכל שנייה או שתיים יש מטאור, זה יכול לקרות ואף קרה אבל נדיר מאד. לרוב רואים אחד כל כמה דקות.
• רוב המטאורים שתראו הם חיוורים, מפעם לפעם יש בהירים ולפעמים גם בהירים וזוהרים במיוחד.
• ככל שיש יותר חשוך יותר טוב. אם תוך כדי הצפייה תתעסקו בנייד, תסתנוורו מהמסך ותראו פחות מטאורים. 
• מתוך אזור עירוני יראו מטאורים בודדים במהלך הלילה.

מטאור ממטר ג'מנידים - 14/12/2018

פרסאידים - אוגוסט

מטר המטאורים פרסאידים מגיע כל שנה לשיאו בלילה בין ה-12 ל-13 באוגוסט.  מטר זה נחשב מוצלח לצפייה משום שהוא בקיץ ולרוב חמים ונעים בחוץ ונח לצפות בו.

בשנת 2024 - מטר המטאורים חל בתאריכים של תשעה באב. לפנות בוקר הירח לא יפריע לתצפית. הפרסאידים מתרחש בשעות הקטנות של הלילה כאשר קבוצת פרסאוס גבוה יחסית בשמיים ולכן מומלץ לצפות מאחת בלילה ועד שנהיה מואר.

ליאונידים - נובמבר

מטר הליאונידים מתרחש באמצע נובמבר כששיאו סביב ה17-18 לחודש וקבוצת אריה זורחת אז בחצות כך שהמטר הוא בחצי השני של הלילה. זהו מטר חלש למדי 10-15 מטאורים שמקורם בשארית ממסלו השביט 55P/Tempel-Tuttle . אבל המיוחד במטר זה הוא שפעם ב-33 שנה בערך (פלוס מינוס) מתרחשת בו שערה והתפרצות והקצב מגיעה ל-1000 מטאורים בשעה ואף יותר. זה כמובן הקצב, הוא נמשך  מעט זמן ולא לאורך כל הלילה, אבל צפייה בפרק זמן זה היא כנראה חוויה מטורפת. בשנת 1966 היו דיווחים על קצבם של 40-50 מטאורים בשנייה (!) בפרק זמן של כמה דקות. טירוף. ההתפרצות הדומה הבאה לא צפויה לפני שנת 2030 (ולפי מודלים מדוייקם יותר רק בשנת 2099), אבל לעולם אין לדעת.

בשנת 2024 - שיא המטר בירח מלא

ג'מנידים - דצמבר

מטר הג'מנידים מתרחש בתחילת דצמבר כאשר השיא הוא לרוב בלילה בין ה-13 ל-14. קבוצת תאומים זורחת כל הלילה וזה גם לילה ארוך, כך שחובבי מטאורים יכולים לצפות לילה שלם של כמעט 13 שעות.
בשנת 2024 - הירח כמעט מלא ויפריע לתצפית .

לירידים - אפריל

מטר הלירידים מתרחש בסוף חושד אפריל ובפרט בתאריכים 20-22. נקודת הרדיאנט
של המטר היא בקבוצת נבל (לירה), שבעונה הזו בישראל נראית מעולה בחציו השני של הלילה (זורחת בערך ב-2130). הקצב לשיא מטר מדבר על כעשרים מטאורים לשעה, ולכן מדובר במטר קטן יחסית. 

דלתא אקוורידים - יולי
מטר קטן בקבוצת דלי, נצפה בתחילת הילה ושיאו לרוב בין 27-29 ליולי. המטר נגרם משאריות של שביט 96P Machholz כנראה. הקצב המרבי בתאני שיא מגיע ל-20, אולם בארץ הקבוצה תמיד נראית נמוך בשמיים (היא קבוצה דרומית) ולכן הקצב פחות בהרבה

מהם מטאורים?

המטאורים הם למעשה שאריות אבק ושאר לכלוך של כוכבי שביט או אסטרואידים שהתרסקו. כל השאריות האלו נעות סביב השמש במסלול שדומה למסלול המקורי של השביט או האסטרואיד. כל עוד הם מרחפים להם בשלווה בחלל נהוג לכנותם מטאורידים, אולם לעיתים כדור הארץ"מתנגש" במסלולם ואז הם נכנסים ומתנגשים באטמוספירה שלו, בשלב זה אכן מכנים אותם מטאורים. חלקיקי האבק הקטנים יוצרים חום גבוה מאד שלרוב שורף אותם לחלוטין. החום מחמם גם את האוויר סביב המטאור וזוהי הנקודה הבהירה שאנחנו רואים. לעיתים יש מטאורים גדולים במיוחד והם יראו בהירים מאד ושאריות שלהם לפעמים מגיעות לארץ, אלו הם המטאוריטים, חלקיקי סלע מהחלל (שביטים, אסטרואידים ובמקרים נדירים מכוכבי לכת אחרים).

איך יודעים מתי השיא בדיוק?

מדובר בהערכות של המיקום בו ריכוז המטאורים המסוים גדול ביותר במסלול כדור הארץ. מיקום זה משתנה בכל שנה, ולכן לכל מטר מטאורים יש טווח. לפעמים השיא החזוי הוא בכלל כאשר בישראל יום. טווח ראיה של מטאור הוא מאות קילומטרים בודדים בלבד ולכן למיקום גיאוגרפי של צופה יכולה להיות השפעה מרובה על כמות המטאורים שיראו, אולם אלו גורמים שלרוב אין שליטה וידע מדויק עליהם, ולכן סומכים על הסטטיסטיקה, כאשר מדי שנה מנסים לשפר את המודלים והתחזיות בהתאם לנתוני העבר.

כמה מטאורים נראה?

אין אפשרות לדעת. לכל מטר המאפיינים שלו וגם הם משתנים משנה לשנה, אבל נהוג לדבר על ערך מירבי של ZHR, שגם הוא ממוצע והוא מודד את כמות המטאורים שרואים בשעה אם הרדיאנט, מוקד, המטר, נמצא בדיוק מעל הראש. כמובן שזה ערך תיאורטי והתנאים משתנים בהתאם למקום הצפייה וגם בהתאם למזל. לפעמים יהיה מטר חלש ולפעמים יהיו התפרצויות עם קצבים גבוהים בהרבה, למשכי זמן שונים.

האם כדאי לצפות בלילות הסמוכים לליל השיא?

מטר מטאורים פעיל בטווח תאריכים מסוים, שלרוב השיא הוא באמצעו. לרוב הלילה של השיא יהיה המוצלח ביותר, אולם אפשר לצפות בהצלחה גם בלילות סמוכים לשיא.

מאיפה כדאי לראות מטאורים?

ככל שהמקום שתבחרו חשוך יותר תראו מטאורים חיוורים יותר. מה קובע את הבהירות? בעיקר גודל החלקיק שפוגע באטמוספירה. רוב המטאורים חיוורים ומיעוטם בהירים ויפים. בתצפית מאזור עירוני , אבל ללא תאורה ישירה, נסיון האישי שלי מראה שקצה המטאורים בשיא היה 10-15 לשעה, שהוא בערך 10-15% מהכמות שהיה אפשר לראות במקום חשוך.
חשוב גם להדגיש מאיפה לא צופים - לא נכנסים לשטחים פרטיים, מעובדים, שטחי אש ואימונים, שמורות טבע שאסור לשהות בהם בחשיכה. בטיחות מעל הכל!

מה צריך בשביל לראות מטאורים

כדי לראות מטאורים לא צריך שום ציוד מיוחד. צריך רק מקום חשוך כמה שיותר. יושבים או שוכבים ומסתכלים. למעשה, בכל לילה יש מטאורים אולם אלו אינם צפויים ואינם שייכים למטר מטאורים כלשהו (ולכן גם אין משמעות לאן מסתכלים וראייתים אקראית). כאשר יש מטר הכוונה היא שאנו יודעים שיש אזור במסלול כדור הארץ בו מרוכזים מטאורידים רבים ויש ציפיה שיראו רבים מהם כאשר כדור הארץ חולף שם.

איפה הכי קל למצוא מטאוריטים

בכל מקום אפשר למצוא אבן מוזרה שמקורה מהחלל. המקום שהכי קל למצוא מטאוריטים הוא דווקא באנטארקטיקה. כל אבן שתהיה שם בשלג חייבת להגיע מלמעלה והיא נחשפת עקב תנועות השלג והקרח. משלחות חיפוש מטאוריטים יוצאות כל הזמן למרחבי היבשת הקפאה על אופני שלג ומחפשים נקודות כהות. כך גילו מטאוריטים רבים וגדולים כולל המטאוריט המפורסם ALH84001 שחשבו שיש עליו חיים (והתברר שאין). ALH הוא קיצור ל Allen Hills, המקום באנטארקטיקה בו נמצא המטאוריט.

מאיפה השמות של מטרי המטאורים

למטרי מטאורים יש שמות לפי האזור (קבוצת הכוכבים) שממנה הם נראים כבאים. כמובן שלמטאורים אין שום קשר לכוכבים וכולם נמצאים קרוב מאד לכדור הארץ. כמו כן שם הקבוצה הוא לפי הרדיאנט של המטאורים - הנקודה ממנה נראה שהמטאורים יוצאים, אולם הם יראו בעיקר דווקא בקבוצות הסמוכות לרדיאנט וחלקם יכולים לעשות דרך ארוכה ביותר בשמים מקצה לקצה.
מטר הפרסאידים יוצא מקבוצת פרסאוס. זוהי קבוצה צפונית שזורחת בערך בחצות, אבל למרות זאת, אפשר לראות מטאורים גם בשעות מוקדמות יותר.

צילום מטאורים

ניתן גם לצלם מטאורים. מכוונים את המצלמה לאיזור הכללי ממנו הם באים. מניחים על חצובה יציבה ופותחים את הסגר לצילום ארוך כמה שניתן ומקווים שבאותו זמן יחצה מטאור את השמים בדיוק איפה שהמצלמה מכוונת... קשה אך אפשרי, רצוי עדשה רחבת זווית כמה שיותר (על מצלמת DSLR, עדשות 12 ממ 8 ממ או אפילו עדשת עין הדג הרואה תמונת שמים מלאה).
יש גם אפשרות לצלם וידאו של השמים במצלמות רגישות במיוחד ולאחר מכן תוכנה מיוחדת מזהה בעצמה את המטאורים ורושמת נתונים עליהם (בהירות, מהירות, כמות וכו').

רישום מטאורים מקצועי

חובבי מטאורים נוהגים לנהל רישום של המטאורים שראו לצרכי מחקר. את הרישום מבצעים בצורה זהירה, בחושך ולמעשה רושמים לכל מטאור מספר פרטים ובעיקר את הבהירות שלהם וסימנים מיוחדים. את הדיווח מחלקים לפי שעות. דיווחים אלו הנעשים על ידי חובבים רבים מכל העולם מאפשרים מודלים טובים יותר לחיזוי מדויק של המטאורים. הרישום אינו קל ומצריך ריכוז רב, אבל הוא מהנה ומועיל ובישראל יש מספר חובבים רציניים הרושמים אותם בהתמדה.

מה עושים ביום או אם מעונן?

אם התבאסתם ממזג האוויר שלא ממש מאפשר להמשיך לראות את מטר הפרסאידים או בכלל מהעובדה שלמעשה רוב המטר הוא בשעות היום, אפשר גם להקשיב למטאורים באינטרנט או אצלכם בבית.

*

המטאורים מאיינים קצת את היונוספירה מה שמשפיע על גלי רדיו ומחזיר אותם ולכן אפשר לשמוע תחנת רדיו רחוקה מאד שבדרך כלל לא שומעים. אם פתאום שומעים שם משהו, כנראה עבר מטאור.

איזה תחנות מתאימות לישראל? FM במרחק 1000-1500 קילומטר. למשל אתונה, טיביליסי, כווית. תעברו על התדרים שלהם ותמצאו תדר שאצלכם לא שומעים בו כלום או רק רעש.  זהו. תקשיבו. מפעם לפעם יהיה כמה שניות של קליטה. זה מטאור.

אני מאחל הנאה לכל מי שייבחר לצפות במטאורים במטר הקרוב או באחרים במהלך השנה.
למידע נוסף וללקיחת חלק פעיל בצפייה ורישום מטאורים: חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה

ליקוי חמה מלא - חוויה של פעמיים בחיים (בינתיים)

וַיְהִי בִּשנת התשפ"ד בָּשלושה עשר בַּעשרים ותשעה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה בשמורת Petit Jean  אשר במדינת ארקנסו באמריקה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקים. 

"אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כֲּהַמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת -אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לתאר את מראה הליקוי המלא ועל כן הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ"

התחלת השלב המלא, הירח מכסה את כל השמש

מהו ליקוי חמה
הירח קטן מהשמש פי 400 אבל קרוב יותר לכדור הארץ באותו יחס בדיוק. סידור מיוחד זה גורם לכך שגודלם הנראה של הירח והשמש זהה. בתחילת חודש עברי, כאשר הירח בין השמש לכדור הארץ, או באמצעו כאשר כדור הארץ בין הירח לשמש, לעיתים שלושת הגופים נמצאים על קו ראייה אחד. האיורים הבאים ידגימו את מצבם היחסי של השמש, הארץ והירח בשעת ליקוי. האיורים אינם בקנה מידה.

במקרה זה הירח מטיל צל על כדור הארץ. כל מי שנמצא באיזור הצל לא יכול לראות כלל את השמש. כל מי שנמצא ליד הצל יראה את השמש חלקית. 

"וַיַּעַשׂ אֱלֹקים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א טז). רש"י: "(טז) המאורות הגדולים וגו' - שווים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד: ואת הכוכבים - על ידי שמיעט את הלבנה, הרבה צבאיה להפיס דעתה".

ועוד עשה להפיסה, שפעם או פעמיים בשנה, תעמוד לפני השמש וידעו כל היצורים והנבראים כי עדיין גדולה היא כבראשונה.

אנו כבר שבוע בארה"ב במסגרת המסע לליקוי החמה. הפעם בטקסס, אבל תחזיות מזג אוויר גרמו לנו לשנות מסלול לארקנסו. קרוב במונחים אמריקאים. רק 600 מייל. מטרת העל של הטיול היא צפייה בליקוי החמה בשילוב מרכז החלל ביוסטון ועוד אתרים. זהו. היום הגדול הגיע. חודשים של עמל ותכנון הובילו כולם ליום זה אותו התחלנו מוקדם מאד. יש לנו עוד שעה נסיעה לפחות עד היעד וגם לשם רצוי להגיע מוקדם. הלכנו לישון מוקדם וקמנו מוקדם, אריזה מהירה של החפצים ויוצאים לדרך.

שבוע שבו עשינו רפרש על תחזיות מזג האוויר, השווינו בין עשרה אתרים שונים, וניסינו למצוא את המיקום שבו לא יהיו עננים. האזור המקורי, טקסס גבול מקסיקו הסתמן כבעייתי ויומיים לפני החלטנו להרחיק צפונה. 

גם בוקר יש עננות אבל היא דלילה למדי ולא ממש תפריע לליקוי ובכל מקרה יש עוד הרבה שעות.

התחלנו בנסיעה לשמורת טבע שנמצאת ממש במרכז אזור הליקוי. תנועה כמעט ולא הייתה ונסענו נסיעה רצופה עד הפארק  ושם הגענו למרכז מבקרים מסודר והיינו מהאחרונים שנכנסו עד שהתמלאה החנייה. היו עוד חניונים רבים באזור כך שלכולם היה מקום. יכולנו לראות את הליקוי גם מהמוטל אולם היה שווה לעשות את הדרך ולהגיע למקום מאורגן, שיש בו הרבה אנשים ובעיקר שמשך הליקוי בו הוא המקסימלי לאזור ארבע דקות ועשרים שניות.

שמורת ג'יין הקטנה ארקנסו

הגענו לאזור, חנינו והתחלנו להתארגן. קודם כל - תפילת שחרית ונכנסתי שוב לתפקידי האהוב אותו מילאתי בוויאומינג בהצלחה מלאה, כאדמו"ר מאקליפסוס. התעטפתי בטלית ובתפילין וגם אמרתי פרק תהלים. רוזלינד כיוונה היטב את המצלמה ויצרה ליקוי מקדים, מעין בקשה לריבונו של עולם, שאנחנו מצפים לראות את ההצגה במלואה בעוד כמה שעות.

האדמו"ר מאקליפסוס בכוונות מיוחדות ליום הליקוי

תפילת שחרית לליקוי חמה מוצלח

בינתיים עוד ועוד אנשים מגיעים והשמחה גדולה. אוהלים נבנים, חצובות מוצאות וציוד צפייה וצילום מוצע לרבים. כל סוגי הטלסקופים נמצאים באתר, חלקם לתצפית חלקם לצילום. כולם שמחים להציג את מרכולתם ולשתף אנשים אחרים וכך מצאנו את עצמנו מדברים עם אנשים מכל העולם, מראים תמונות אחד לשני. לא שכחנו את המצב בארץ וניסינו, בעיקר אשתי, לעשות הסברה על ישראל עם כל מי שמוכן להקשיב, וגם עם כאלו שפחות. דיברנו על המלחמה, ומשמעות הסיסמה from the river to the sea. טקסס וארקנסו אינם ניו יורק וקליפורניה וקיבלנו תגובות אוהדות ומזדהות מכל מי שפגשנו, בלי שום חשש להזדהות כישראלים.

בתמונה הבאה תוכלו לראות את המיקום ואת העננות שבמיים. אולם כל עוד רואים היטב את השמש דרך משקפי ליקוי, הכל בסדר ואין מה לדאוג.

שמורת גיין הקטנה ארקנסו

חור קטן משמש כעדשה ולכן צלחת עם חורים גורמת לכך שכל חור מקרין את דמות השמש, בשלבים השונים של הליקוי.

העננות הפכה לעננות גבוהה ודקה. לא משהו שמפריע לראות את השמש, אבל לא היינו בטוחים אם נראה כוכבים, ועד כמה טוב יראו את שאר הדברים של הליקוי. לא היה מה לעשות אלא לחכות.

הזמן עובר והנה הליקוי כבר מתחיל. דרך הטלסקופ היה אפשר ממש לראות את השניות הראשונות של הליקוי, כאשר גלגל השמש נפגם מעט. בתמונה הבאתי צילום כמה דקות אחר כך, כדי שהפגימה תיראה בקלות.

תחילת  הליקוי

שימו לב לכתמי השמש הנראים היטב באמצע השמש. ממשיכים לצפות, ומצלמים כל כמה דקות. הליקוי הולך וגדל. הנה כתם השמש הראשון כבר הולך להיבלע.

אנחנו צופים בעין במצלמות ובטלסקופים, כמובן דרך פילטרים מתאימים. אין שום אפשרות להבטה ישירה בשמש.

אביזר חשוב לצפייה בליקוי חמה הוא כובע! בכל זאת צופים באמצע היום בשמש. אבל בשלב מסוים, כאשר השמש מכוסה ביותר מחצייה מרגישים שכבר אין צורך בכובע ושעוצמת הקרינה אינה כה חזקה. לא וירתנו כמובן על צילום מסורתי עם משקפי הליקוי.

רוזלינד ואני צופים בליקוי

קשה לאמוד בעין כמה אחוזים מגלגל השמש מכוסים בזמן נתון, אבל אנחנו יודעים בדיוק לאיזו שעה אנחנו מחכים להגיע. הליקוי ממשיך להתקדם ובשלב זה אני מסתכל לשמים ורואה שהכול בהיר, אין אפילו בדל של ענן בכל הכיוונים. יופי היי! השמחה מרקיעה שחקים. עשרים דקות נותרו, והמטרה הושלמה. חלום עומד להתגשם!! כמו כן אני שם לב פתאום שלמרות שאי אפשר להסתכל על השמש ומסתנוורים מיד, הרי שגם בהצצה של עשירית שנייה רואים שצורתה כבר אינה עגולה.

את השלב המלא רציתי לחוות בעין ולא במצלמה. צילמתי תמונה אחרונה שניות לפני השלב המלא. ליקוי חמה של 99%. בניגוד לליקוי של שנת 2017 שנצפה בשממה, אנחנו במקום מיושב ויש קליטה סלולרית רציפה ולכן במהלך כל הליקוי אני מעביר המון תמונות ורשמים לעוקבים שלי בערוצים השונים (טלגרם / ווטצאפ / פייסבוק). תראו מה נשאר מהשמש. זו תמונה שהיה קשה לצלם, השמש כבר לא בהירה ובהגדרות של שלבי הליקוי הקודמים, לא ראו כלום, היה צריך לשנות את פרמטרי החשיפה אבל תוך כדי גם להוריש את פילטר השמש כהכנה לשלב המלא. אין זמן והכל עושים במהירות.

זהו. עוד שניות בלבד לשלב המלא

נסכם את מה שהיה לנו בשמונים הדקות האחרונות. ליקוי חמה חלקי. כמוהו ראיתי לא מעט פעמים. אמנם לא עד רמה של 99% אבל במהותו אין הרבה הבדל בין ליקוי של 99% לליקוי של 9%. נכון, שעוצמת הקרינה פוחתת ושנהיה קר, אבל יש עוד המון אור, אי אפשר להסתכל בשמש בלי להסתנוור.

אבל ה1% האחרון, המעבר מ-99 למאה. הו הו הו. על זה אני רוצה לדבר עכשיו.

השינוי קורה במעבר מליקוי חלקי לליקוי מלא. מעבר שלוקח כמה שניות. מעבר שאיני יכול לתארו במילים ושמתנגן לי בהילוך איטי בראש מאות פעמים מאז שראיתי אותו. התיאור המופיע כאן הוא תיאור של התרשמות והוא אולי שונה מהתיאור המדעי המדויק.

מעבר לליקוי המלא
הספירה לאחור החלה וכולם צועקים: Ten, Nine ... בינתיים הרקע נהיה כהה וכוכבי הלכת הבהירים נוגה וצדק נראים בבירור משני צידי השמש.
המיקום המושלם של השמש והירח עוד מששת ימי בראשית גורם לירח לכסות במדויק את השמש. תוך שניות התאורה יורדת. רק בדל זהיר מהשמש בולט והוא נראה כמעין יהלום ענק. גם הוא נעלם תוך כמה שניות ואז למשך שנייה אפשר לראות בקושי מעין התפרצויות שמש, גושי פלזמה לוהטים מעל פני השמש, גם הם מכוסים מיד בירח, ואז פתאום מתגלה הקורונה של השמש.  גזים לוהטים ובהירים העוטפים את השמש, אולם בלתי ניתנים לראייה כי השמש בהירה הרבה יותר מהם. הציפורים שותקות או שפשוט לא שומעים אותם בגלל כל קריאות OMG מסביב.

השמש הלוקה (מה שרואים זה הקורונה) עם נוגה וצדק ועוד כוכבים

כל הקריאות מוצדקות ואני מתבונן, מצלם, ומנסה לחוות את האירוע הקצרצר ככל שניתן. 

"א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-ה' מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל-  צְבָאָיו: ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר" - אימתי מהללים את ה' גם השמש גם הירח וגם הכוכבים וכולם נראים באותה עת? אין זאת אלא בשעת ליקוי חמה מלא.

"וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב" (יחזקאל א לז) -  שמראה אש ונוגה לו סביב, כמראה הקורונה סביב השמש בליקוי חמה מלא. 

הירח עצמו נראה שחור משחור אולם גם בעין, ובוודאי בטלסקופים רואים שהוא אינו לגמרי עגול וחלק ויש אפשרות לראות בליטות של ההרים והמכתשים על שוליו. אולם השיא היה שאפשר היה לראות התפרצויות שמש (פרומיננס) בעין!

ומסביב? אנו באזור הצל המלא, במרחק כמה עשרות קילומטרים מאיתנו לכל הכיוונים יש רק ליקוי חלקי. אור מגיע משם, אבל כמו בשקיעה זהו אור מפוזר ולכן רק האור האדום נשאר. התוצאה היא שמים בצבעי שקיעה ב-360 מעלות מסביב.

צבעים יפהפיים בכל השמיים

בניגוד לדעה הרווחת, ליקוי מלא אינו גורר חשיכה מלאה. הקורונה תמיד זורחת לפחות כמו ירח מלא ולרוב גם יותר בהיר ממנו, ואור נוסף מגיע מהשוליים. ייתכן שבליקויים עמוקים יותר יהיה גם חשוך יותר.

"כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר- יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-ה' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר" (יחזקאל א לח) - כמראה הקשת סביב, אלו הם צבעי השקיעה, שצבעם כצבעי הקשת - אדום כתום צהוב וכחול, סביב סביב, 360 מעלות, מסביב הצופה.

יש לי רק ארבע דקות ואני מנסה להסתכל על הכול. לספוג את הכול ולהתרשם מהכול. ממילא התמונות לא יכולות להעביר את החוויה. אני כמעט בוכה מאושר ולא שוכח לברך את ריבונו של עולם בשלוש ברכות (נספח הלכתי קצר בסוף).

• הברכה הראשונה היא ברכת שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
• הברכה השנייה היא ברכת עושה מעשה בראשית. ברכת שבח על תופעות טבע ייחודיות.
• הברכה השלישית נאמרה רק בסוף הליקוי המלא, כאשר למעשה החל חודש ירחי חדש, והיא ברכת מחדש חודשים הנאמרת בראייה ראשונה של הירח החדש.

ארבע דקות עוברות ואנחנו יודעים שהחלום עומד להיגמר. המחשבה הראשונה היא שאנחנו לא רוצים שזה ייגמר. המחשבה השנייה היא, מתי זה קורה שוב.

באותו רגע משמעות הביטוי "ויהי אור" הובנה לי בדרכים חדשות.

ליקוי חמה מלא עם פרומיננס טבעת יהלום וחרוז ביילי

בתמונה, רגע הסיום. האור החזק הוא מקום בו הירח כבר לא מסתיר את השמש והאפקט כולו מכונה טבעת היהלום. בנוסף רואים מצוין שתי התפרצויות שמש שנראו גם בעין, את הכרומוספירה של השמש ואת הקורונה  (פחות נראית בצילום כי הורדתי חשיפה בשביל להראות את האדמומיות של ההתפרצויות - פרומיננס) ועוד אזורים בהירים המכונים חרוזי ביילי.

זהו! יש אור. צריך להרכיב שוב משקפי ליקוי וחזרנו לליקוי חמה חלקי, תופעה יפה ככל שתהיה, שונה מאד מליקוי חמה מלא.

אנו צופים עוד כמה דקות בשמש, ומתחילים להתארגן לתזוזה. מחליפים חוויות עם האנשים ליד, עם חלקם גם כתובת אימייל למשלוח תמונות, ולאחר כעשרים דקות מתארגנים לטיות קצר בשמורה ותחילת הנסיעה הארוכה, מאד לדאלאס, אותה כמובן נחלק לשניים.

אנו עוצרים כל כמה דקות כדי לצלם את התקדמות הליקוי לקראת סופו ורק בשלבים אלו יש פתאום פקקי תנועה, כאשר כולם נוסעים ממקום למקום. לא נורא. פקקים עכשיו שיהיו כמה שרוצים. אנחנו את שלנו עשינו, אפילו ערן אליקים בעשורים תשעים הזכיר אותי!

מפל בשמורה

נספח הלכתי לעיון ולא למעשה

• ברכת שהחיינו - מברכים על הגעה לזמן מסוים. לרוב חגים ומועדים, אולם זמן הליקי המלא, הקבוע כבר אלפי שנים, בוודאי נכלל בהגדרה זו מה גם שברכת שהחיינו הורחבה לברכה על כל מאורע טוב שקורה לאדם.
• ברכת עושה מעשה בראשית - בתלמוד לא מופיעה ברכה על ליקוי חמה אלא על תופעות אחרות. הסיבה לכך אינה ידועה לי, אבל מי שצופה בפלא הגדול הזה, אין באפשרותו שלא לומר ברכה. זו תופעת הטבע המרהיבה ביותר הקיימת על כדור הארץ. גם על הזוהר הצפוני לא נקבעה ברכה, אולם ברי לי שאומר אותה כשאזכה לראות אותו.
• מחדש חודשים - זו ברכה הנאמרת כל חודש. לרוב המנהג המקובל הוא לחכות כמה ימים, לאשכנזים 3 ימים ולספרדים שבוע שלם, אולם לפי הרמב"ם יש לברך אותה בראייה ראשונה של הירח. עד הצפייה בליקוי הסתפקתי האם בליקוי חמה רואים את הירח או רק את היעדר אור השמש הנגרם מהסתרת הירח. לאחר הצפייה הבנתי שבליקוי מלא זו ראיית ירח ולכן מיד בסיום השלב המלא, ברכתי ברכה זו.

כדור הארץ מהחלל - עשרות תמונות מחלליות

איך נראה כדור הארץ מהחלל?

במאמר זה נציג מבחר תמונות מהחלל הקרוב והרחוק במאמר זה. כבר לפני אלפי שנים ההשערה המקובלת בדבר צורתה של הארץ הייתה שהיא כדורית. הירח עגול, השמש עגולה, ואין סיבה לחשוב שהארץ אינה כזו. אישושים נוספים היו צל כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי, וכמובן העובדה שתורן ספינה נראה באופק אחרי שגוף הספינה כבר אינו נראה כלל, אולם עד שלא שוגרו לוינים לחלל, לא היה ניתן "לראות" את צורתו הכדורית של הארץ.
באופן מפתיע, לא צריך להרחיק על מנת לראות את כדוריות הארץ. עשרים קילומטר יספיקו בהחלט. כמובן שעשרים קילומטרים הם מרחק קצר ביותר כל עוד הכיוונים הם בשני ממדים. כשצריך להגיע עשרים קילומטרים למעלה, רק טייסים מעטים מגיעים לגבהים אלו.

במאמר נציג מספר תמונות מפורסמות  ומפורסמות פחות המראות את כדור הארץ מהחלל.

28/11/2022 - חללית דאנורי Danuri לירח

גם דרום קוריאה משגרת גשושיות לירח. הפירוש בקוריאנית של השם הוא משהו כמו "להינות מהירח". השיגור התבצע על טיל FALCON מארצות מהברית והגשושית אמורה לנחות על הירח, לאחר מסלול ארוך במיוחד (כמעט ארבעה חודשים, מסלול המכונה בליסטי וחוסך רבות באנרגיה). התמונה הזו מראה את הארץ והירח בקומפוזיציה יפה ודומה למדי לזו של אוריון שבצירוף מקרים נלקחה באותו יום. ראו למטה.  הירח והארץ באותו מופע וכמעט באותו גודל. גם כאן אפשר לעשות חישובים ולהעריך את מרחק הצילום (הארץ גדול פי 4 מהירח) לכ-120,000 קילומטר מהירח (480,000 מהארץ).

הירח והארץ מדאנורי

28/11/2022 - חללית אוריון לירח בסלפי יפהפה

משימת אוריון של נאסא נועדה להתחיל את התהליך האיטי של שיגור אדם לירח. מחדש. בינתיים תמונה יפהפייה של החללית הארץ והירח.

חללית אוריון, הארץ והירח. NASA

תמונה מקסימה. מה רואים ומה לומדים ממנה???? בתמונה רואים את חללית אוריון, בצילום סלפי מאחת המצלמות על הפנלים הסולריים. רואים את הירח, הצד הרחוק שלו, ורואים את כדור הארץ.

רואים שהצד הרחוק מואר רק בחלקו והמופע של הירח והארץ זהים למדי, מה שאומר שהחללית כמעט באותה זווית לשניהם (זווית אחרת בין החללית והשמש לאחד מהם הייתה יוצרת מופע אחר)

רואים שהארץ הגדול פי 4 כמעט זהה בגדולו לירח. נניח שהוא זהה, או נחשב יותר טוב את יחס הגדלים, ואפשר למצוא את יחד המרחק.

אבל יש נתונים. החללית במרחק 432210 קילומטרים. הירח היה במרחק 370000 קילומטר מכדור בארץ. בערך, אין לי שעה של הצילום. גם אין לי את הזווית המדויקת אבל הבנו שהיא די קטנה ולכן נניח זווית כמעט ישרה (כן, נהיינו פיזיקאים, מזניחים כל מה שלא בא לנו בטוב) .

אז מרחק החללית מהירח הוא 60000 קילומטר, זה יחס של 1:6, ואמרנו שהארץ גדול פי 4 אז יש לנו יחס של שני שליש, שהוא אכן מתאים יותר למה שיש בתמונה, ואפילו די מדויק בהתחשב בכל הקירובים.

תראו מה למדנו מתמונה אחת!

קרופ ברזולוציה גבוהה:

הארץ והירח. חללית אוריון. NASA

7/6/2020 - חללית פארקר במשימה לשמש הצליחה לצלם תמונה משפחתית של מערכת השמש.

מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר

צריך להסתכל קצת בתמונה להבין מה קורה. דווקא מרקורי הוא הכי רחוק מהשמש ומיקומי הפלנטות לא ממש ברורים. הכל שאלה של נקודת המבט. חללית פארקר קרובה מאד לשמש. אפילו יותר ממרקורי והזוויות לשאר כוכבי הלכת משונות מעט. התמונה הבאה תבהיר את הסיטואציה. הגזרה הרחבה היא הגזרה של התמונה. האזור הבהיר יותר הוא האזור בו יש חפיפה בין התמונות שנלקחו.

מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר

5/3/2019 - סלפי בחלל

תמונת סלפי של החללית בראשית עם כדור הארץ, עמנם על רקע אוסטרליה, במרחק של 37000 קילומטר.

כדור הארץ מחללית בראשית. קרדיט: SAPCEIL תע"א

חללית קאסיני כבר לפני סיום המשימה אבל זה לא מונע ממנה לצלם את כדור הארץ (והירח) מתמונה בתאריך 13/4/2017 וממרחק של כמעט 1.4 מיליארד קילומטר. כמה פיקסלים וזהו. תתרכזו היטחב בתמונה ומצד שמאל של הארץ תראו נקודה חייוורת. זה לא אבק על המסך זה הירח!

כדור הארץ והירח משבתאי. מקור: NASA/JPL Caltech

לוויני מזג אוויר

לווין GOES-16 הראשון בסדרת לווינים שמטרתם ניטור מהחלל של כדור הארץ שוגר בנובמבר 2016 ובינואר 2017 שלח את התמונות הראשונות. לווינים אלו מצוידים במצלמות באורכי גל שונים ויכולים לתת ניטור רציף על פני כדור הארץ. מיקומם הוא במסלול גיאוצנטרי כך שהם למעשה נמצאים מעל נקודה אחת בכדור הארץ. לרוב אנו מביאים תמונות ממרחקים גדולים יותר מאשר 36,000 קילומטר, אולם גם לווין ז משתמש בירח על מנת לכייל את המצלמות השונות והנה תמונה של הארץ והירח.
תמונת הירח דומה למדי לתמונות מכדור הארץ, אין בה משהו מיוחד, פרט לעובדה שבתור רקע לתמונה משמש כדור הארץ. התמונות צולמו ב 15/1/2017. ראו עוד מהתמונות הראשונות של לווין זה.

כדור הארץ והירח GEOS-16 מקור NOAA.NASA

והנה כל יבשת אמריקה

יבשת אמריקה GEOS-16 מקור NOAA.NASA

MRO

זו לא התמונה הראשונה מחללית MRO המקיפה את מאדים. מפעם לפעם רוצים לכייל את המצלמה והאוביקט המתאים ביותר הוא הירח, שכן ההחזר הספקטרלי ממנו די אחיד. המצלמה באיכות גבוהה ורואים פרטים רבים על כדור הארץ, כולל החלוקה ליבשות. בתמונה נראות בבירור יבשות אוסטרליה, אנטארקטיקה ודרום מזרח אסיה. התמונה היא תמונה המורכבת מכמה תמונות בודדות (הארץ והירח צולמו בנפרד) ונבחרו התמונות הטובות ביותר. קנה המידה של הארץ והירח והמרחק ביניהם נשמר. התמונות צולמו ב 20/11/2016.

Earth and moon from MRO Mars. NASA/JPL-CALTECH/UNIV. OF ARIZONA 20/11/2016

תמונות מהירח

חללית LRO מרחפת במסלול מעל הירח וממפה אותו ברזולוציה גבוהה, אבל מפעיליה החליטו לכוון את המצלמה שלה לכדור הארץ וזה מה שיצא (הצילום מאוקטובר 2015 והתפרסם בדצמבר 2015). גם התזמון לא מקרי. בכוונה בחרו תאריך בו כל צד הארץ מואר. אפילו את ישראל רואים בפינה למעלה.

כדור הארץ מהירח LRO נאסא

לקיחת הצילום אינה משימה פשוטה כלל. הוא מורכב מתמונות רבות, הצריך תמרונים לא פשוטים של החללית ועיבוד תמונה רציני. התוצאה בכל אופן מהממת (עוד על הצילום באתר UT).

היבוסה Hayabusa2

חללית היבוסה Hayabusa2 היפנית היא משימה מעניינת שנועדה לדגום אסטרואיד ולהחזיר את הדגימה לכדור הארץ. החללית שוגרה בדצמבר 2014 ואם תהיתם איפה היא נמצאת לאחר שנה בדיוק (דצמבר 2015), התשובה היא כדור הארץ! כן כן, החללית חוזרת לקרבת כדור הארץ, מבצעת מעוף לידו ומנצלת את כוח המשיכה שלו להאצה והגברת מהירות (אפקט מקלעת Slingshot), זהו אפקט שימושי ביותר המאפשר שליחת משימות עם הרבה פחות דלק. על הדרך מצלמת הניווט של החללית צילמה צילום משפחתי של הארץ והירח ממרחק של שלושה מיליון קילומטרים

כדור הארץ והירח. חללית Hayabusa 2. מקור . סוכנות החלל היפנית JAXA

DSCOVR

התמונה הבאה היא מתאריך 16/7/2015 של חללית DSCOVR שהוצבה במסלול בין השמש לכדור הארץ
ומטרתה לצלם כל שעתיים את חלקו המואר של כדור הארץ. תמונות הבאות יהפכו לעניין של שיגרה אבל כבר בהתחלה הצילום כולל גם את הירח ועוד את צידו האפל! תמונה נהדרת שמומלץ לקרוא את המאמר הנפרד שהקדשתי לה.

Earth and moon. DSCOVR. NASA

  חללית סינית Change 5-T1

התמונה הבאה הינה מחללית סינית Change 5-T1. התמונה מענינת ביותר מאחר והיא עושה היפוך של הפרופורציות המוכרות לנו בין הארץ לירח. כמובן בגלל שהארץ נמצא הרחק מהירח, רוב פני הירח בתמונה הם מהצד הרחוק של הירח שאינו נראה כלל מכדור הארץ.

הירח וכדור הארץ מחללית Chang'e 5. מקור: סוכנות החלל הסינית

MESSENGER מכוכב חמה

הסרטון הבא מדגים איך נראה ליקוי ירח מהחלל. הוא צולם על ידי חללית MESSENGER המקיפה את כוכב חמה.

אופורטיוניטי ממאדים Opportunity

תמונה מעניינת במיוחד צולמה מפני השטח של מאדים על ידי גשושית אופורטיוניטי בינואר 2014. התמונה צולמה שמונים דקות לאחר השקיעה. נקו את המסך מגרגרי אבק ותגדילו את התמונה ותוכלו לראות את כדור הארץ. למעשה גם הירח מופיע בתמונה.

כדור הארץ ממאדים. מקור: נאסא JPL CATTECH

JUNO ג'ונו לצדק

התמונות הבאות הן מחללית ג'ונו ששוגרה לצדק בשנת 2011. אולי אתם שואלים מה היא עושה ליד כדור הארץ ב 

2013. התשובה היא שמסלולה תוכנן כך שתחלוף כמה פעמים ליד כדור הארץ למשיכה גרביטציונית שתגביר את המהירות שלה. בהתקרבות האחרונה שלה מאוקטובר 2013 היא צילמה סידרה של תמונות של כדור הארץ והירח שעכשיו שוחררו כסרט על ידי נאסא. צפו


 ובתמונה זו חיברו את התמונות אחת מתחת לשניה.

כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית ג'ונו בדרכה לצדק. קרדיט: JPL/NASA

התמונות מדהימות. רואים את הירח סובב את כדור הארץ. רואים את כדור הארץ סובב סביב עצמו, רואים איך הירח וכדור הארץ גדלים ככל שמתקרבים אליהם. משימת ג'ונו עוד לא התחילה וכבר היא נותנת לנו כל כך הרבה. עוד תמונות של כדור הארץ והירח מג'ונו בהמשך.

לווין Elektro-L

הלווין הרוסי Elektro-L הוא לווין ניטור של כדור הארץ, אולם בשונה מלווינים דומים הוא ממוקם במסלול גיאו-סטציונרי, כמו לוויני תקשורות, ואינו משנה מיקום. ללווין מצלמה ברזולוציה גבוהה מאד והוא רואה באופן קבוע מחצית מכדור הארץ ומנטא אותה באופן רציף, כולל תמונות באור אינפרא אדום המאפשרות ניטור חקלאי. הלווין מצלם תמונה כל מחצית השעה. וניתן לראות גם סרט וידאו מהעבר.

כדור הארץ מהלווין הרוסי אלקטרו. מקור: סוכנות החלל הרוסית

חללית SUOMI

חללית חדשה Suomi NPP  ששוגרה למטרות ניטור האקלים לשיפור חיזוי מזג האוויר צילמה את התמונה הבאה (למעשה התמונה היא אוסף של תמונות). בתחילת ינואר 2012. השווה לתמונה מאפולו 17 בתחתית העמוד? איזו אתם מעדיפים? אני מוצא את התמונה הישנה האנלוגית מוצלחת יותר מהתמונה החדה בצורה מדהימה (גירסת ענק ברזולוציה של 8000*8000). חדות היתר יוצרת תחושה מלאכותית משהו, חסרת רוך ועידון...

כדור הארץ מהחלל - אמריקה. מקור: נאסא

זה הצד המערבי. יש גם תמונה של הצד המזרחי (כולל אותנו ) והוא ממש דורש השוואה לתמונה של אפולו 17

כדור הארץ מהחלל - אפריקה והמזרח התיכון. מקור: נאסא

שוב ג'ונו JUNO

התמונה  מחללית ג'ונו Juno ששוגרה לצדק ב -5 לאוגוסט 2011 וצילמה את התמונה ב-26 לאוגוסט ממרחק עשרה מיליון קילומטרים צילום מקסים (יחסית לצילום שכולו שחור חוץ מנקודה כחלחלה ונקודה נוספת שכמעט לא רואים) של כדור הארץ הכחלחל והירח הקטן. ניתן להגדיל את התמונה ואפילו לנסות להעריך לפי גדלי האובייקטים את מרחק הירח מהארץ וגודלם היחסי של כדור הארץ והירח.

כדור הארץ והירח מהחלל כפי שצולמו על ידי חללית יונו ממרחק עשרה מיליון קילומטרים.הצילום מתאריך 26/8/2011 שלושה שבועות בלבד לאחר שיגור החללית

המפורסמת מכולן - אפולו 8

התמונה המפורסמת ביותר היא ללא ספק זו שצולמה במשימת אפולו 8. משימת אפולו זו דימתה מסלול לירח ובחזרה (ללא נחיתה) וטייסיה היו הראשונים שראו את הצד הרחוק של הירח (וגם חוו דקות של בידוד מושלם מהאנושות).
התמונה הראשונה צולמה במרחק 30,000 קילומטר מכדור הארץ והיא התמונה הראשונה שמראה את כל כדור הארץ. התמונה  צולמה על ידי ביל אנדרס שמשימת אפולו 8 הייתה היחידה שלו.

כדור הארץ במלואו. התמונה הראשונה של כל כדור הארץ מהחלל. מקור: נאסא

בהמשך מסעם צולמו תמונות נוספות של זריחת הירח מעל כדור הארץ. התמונה הראשונה מראה ממש את רגע הזריחה:

זריחת הארץ כפי שצולמה מאפולו 8. מקור: נאסא

והתמונה השנייה מפורסמת משום מה הרבה יותר. אני משאיר לקוראים לשפוט איזו מוצלחת יותר

זריחת הארץ כפי שצולמה מאפולו 8. מקור: נאסא

LUNA ORBITER - הראשונה עם הירח והארץ

בנוסף, נביא תמונה לא מוכרת שצולמה על ידי חללית לא מאוישת בשנת 1966 ההבדלים באיכות בולטים.

התמונה הראשונה של הארץ מעל הירח. צולמה על ידי LUNA ORBITER. מקור NASA

שנים רבות אחרי נאסא ערכו את כל החומר מחדש ושיפרו איכות ושחררו מקטע מתוך התמונה הנ"ל באיכות גבוהה הרבה יותר, הנה לפניכם:

אפולו 17 - התמונה הראשונה המראה מחצית שלמה של כדור הארץ

 שימו לב שלכדור הארץ יש מופעים בדיוק כמו לירח, והמופע תלוי כמובן בזוויות בין הארץ השמש והחללית המצלמת. רוצים לראות את כדור הארץ במלואו? תמונה זו צולמה על ידי אפולו 17 והיא מראה את כל אפריקה כולל ישראל למעלה למעלה ואנטארקטיקה למטה.

כדור הארץ המלא צולם על ידי אפולו 17. מקור: נאסא

MARS GLOBAL SURVEYOR - מצלם את הארץ והירח ממאדים!!

נעזוב את הירח ונרחיק מעט הלאה. ככל שמתרחקים יותר כדור הארץ נהיה מיוחד פחות. במהלך 2003 מאדים היה קרוב לכדור הארץ באופן מיוחד. הדבר איפשר לא רק תמונות מדהימות של מאדים אלא גם תמונות של כדור הארץ והירח ממאדים (למעשה מחללית המקיפה את מאדים).

הארץ והירח ממאדים. מקור: JPL נאסא - חללית MARS GLOBAL SURVEYOR

תמונה זו צולמה כבר ממרחק של למעלה ממאה מיליון קילומטרים ועדיין ניתן לראות פרטים מסוימים על הארץ והירח.

PALE BLUE DOT - וואיאג'ר 1  תמונה אייקונית של הנקודה הכחולה

תמונה מפורסמת נוספת זכתה אפילו לשם: "הנקודה הכחולה החיוורת". זוהי תמונה מדהימה שצולמה ממרחק של 6.4 מיליארד קילומטרים ובה כדור הארץ, כל עולמנו, תופס בקושי פיקסל אחד. כדאי להמשיך לקרוא על  ה - Pale blue dot.

נקודה חיוורת כחולה. צולם על ידיד חללית וויאג'ר 1 ממרחק של למעלה מ-6 מיליארד קילומטר. נסו למצוא נקודה
כחלחלה קטנה (בצד ימין באמצע אחד הפסים. זה אנחנו)

חללית קאסיני משבתאי

חללית קאסיני משייטת לה ליד שבתאי ומצלמת תמונות מדהימות, כאילו צלם אומן נמצא בחללית. לתמונות אלו נייחד בעתיד מאמר נפרד אולם בינתיים נציג תמונה של כדור הארץ דרך טבעות שבתאי.

כדור הארץ דרך טבעות שבתאי. מקור חללית קאסיני נאסא. כדאי להגדיל את התמונה לראות את הארץ.

MESSENGER מכוכב חמה

 ונסיים בתמונה של הארץ והירח כפי שצולמו מאזור כוכב חמה. התמונה צולמה ממרחק של 183 מיליון קילומטר, וההבדל בין גודל הארץ לגודל הירח ניכר.

כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית MESSENGER. מקור: NASA/Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory/Carnegie Institution of Washington

מאמרים נוספים
החללית רוזטה - כולל צילום של החללית מתקרבת לכדור הארץ
מאדים - כוכב הלכת האדום