מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שבת, 27 במרץ 2010

אפולו 13

בחודש אפריל יציין העולם 40 שנה למשימת אפולו 13. לא צריכים להיות חובבי אסטרונומיה כדי להכיר את המשימה. אמנם הציבור קצת איבד עניין במשימות לירח, אחרי שתיים מוצלחות, אולם תקלה שקרתה בחללית במרחק 250000 קילומטר מכדור הארץ, והסכנה הממשית לחיי הצוות ריתקו את העולם בדרמה שנמשכה מספר ימים. רוב הציבור מכיר את הפרשה מהסרט המצוין של רון הווארד, אך הרבה יותר טוב להכיר אותה מהספרים של האנשים המעורבים ובפרט שני הספרים הבאים (שניהם לא תורגמו עדיין לעברית). שניהם מומלצים מאד לקריאה ויכסו את הסיפור משתי זוויות שונות המשלימות אחת את השנייה.
Failure is not an option - המשפט נאמר בסרט (לא ברור עם במציאות) על ידי בקר הטיסה ג'ין קרנץ. והספר האוטוביוגרפי מתאר את קורות חייו של קרנץ ואת תפקידו כבקר בכל תוכניות החלל הראשונות של ארצות הברית (מרקורי, ג'מיני ואפולו), עם פרקים עיקריים על המשימה הקריטית הזו.
The Lost Moon- ספרו האוטוביוגרפי של מפקד המשימה ג'ים לוואל (הסרט מבוסס בעיקר על הספר, וגם כאן הספר טוב יותר מהספר).
המשפט היודע ביותר מהפרשה הוא: "יוסטן, יש לנו בעייה" או במקור "Houston, we have a problem" אולם הקשבה לקלטות המקוריות תגלה שאפילו האסטרונאוטים לא ידוע עד כמה מצבם חמור שכן המשפט האמיתי הוא "יוסטון, הייתה לנו בעייה" או במקור "Houston, we have had a problem".
בסיום נעשים מאמצים מיוחדים לבצע כניסה חזרה לאטמוספירה בזווית נכונה. חשיבות הזווית קריטית. כניסה חדה מדי, והחללית לא תעמוד בחום הנוצר מהחיכוך, כניסה בזווית נמוכה מדי, והחללית תקפץ חזרה לאטמוספירה (בדיוק כמו שאנחנו מצליחים להקפיץ חלוקי אבן במים) ותישאר לנצח במסלול סביב כדור הארץ. למרבה המזל, סוף הפרשה הוא סוף טוב, אולם מחקר שבוצע לאחרונה מציע סימולציה למה היה קורה אילו החללית הייתה מפספסת את כדור הארץ. שווה צפייה.





קישורים נוספים
מה הציל את אפולו 13 - חלק ראשון
מה הציל את אפולו 13 - חלק שני
מה הציל את אפולו 13 - חלק שלישי
מה הציל את אפולו 13 - חלק רביעי 

תגובה 1:

  1. הממ, אני זוכר את סיפור אפולו 13 ב-live, הייתי אז לקראת סיום כיתה א.

    המשפט Failure is not an option הוא במובן מסויים המוטו של מתודולוגיית ה-QbD או Quality by Design, זוהי מתודולוגיה המשלבת עקרונות סטטיסטיים עם עקרונות של ניהול סיכונים, ופותחה במקורה ליישומים צבאיים בזמן מלחמת העולם השניה. בהמשך הדך אומצה המתודולוגיה על ידי חברת פורד וממנה חילחלה לתעשיית הרכב, וגם על ידי נאסא שהשתמשה בה באופן נרחב בכל תכנית אפולו. כיום גם התעשייה הפרמטבטית מאמצת את מתודולוגיית ה-QbD, בעידוד מנהל התרופות והמזון של ארה"ב, ה-FDA.

    השבמחק