כנס החלל הבינלאומי השישי ע"ש אילן רמון נערך ע"י מכון פישר בסוף חודש ינואר בבית חיל האוויר בהרצליה. הכנס מהווה נקודת מיפגש לתעשיית החלל הישראלית, למדעני חלל, לאנשי חינוך ותלמידים העוסקים בתחום (מכון פישר עושה מאמצים רבים להרבות בהיבטים חינוכיים בכנס כולל ארגון מפגשים לתלמידים עם האסטרונואטים, הזמנה של מאות בני נוער לכנס, עידוד תחרויות רובוטיות ועוד), לתעשיית הבטחון ומהווה פלטפורמה למפגשים עם עמיתים בכירים מחוץ לארץ. לכנס הגיעו משלחות מנאסא (בראש לורי גרבר, סגנית ראש נאסא) ומסוכנות החלל האירופאית-ESA (בראשות נשיא הסוכנות, זאן ז'ק דורדן). למרבה הצער, משלחת סינית שהייתה צריכה להגיע בפעם הראשונה לכנס, ביטלה את הגעתה בעקבות אי הסדרת אשרות שנגרמו בשביתת עובדי משרד החוץ. פרט ליומיים במליאת הכנס, התקיימו אירועים רבים נוספים ברחבי הארץ.
הכנס במהלך שנותיו מקבל תבנית קבועה. ביום הראשון נערכת פתיחה חגיגית במעמד שר המדע, מעמד זכרון לאילן ואסף רמון (תאריך הכנס סמוך ליום הזכרון השנתי לאילן רמון) והענקת מילגות לדוקטורנטים העוסקים במדעי החלל על ידי קרן רמון. במהלך הכנס הכריזה רונה רמון על יוזמה חדשה של הקרן לתחרות לפרוייקטים פורצי דרך, פרוייקטים שיכולים להשפיע על חייהם של יותר ממיליון אזרחים תוך חמש שנים.
את המלגות קיבלו הפעם ליונל מזל מהמחלקה להנדסת חלל בטכניון על מחקרו בנושא רכיבי חלל המנסה לפתור בעיות הקשורות בפיצול לווין גדול למספר לווינים קטנים העובדים ביחד במבנה. המחקר הוא מעשי ולו יישומים רבים בתעשיית הלווינים העתידית. מילגה נוספת הוענקה לגב' דריה דוברובין על מחקרה במחלקה לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א בנושא שדוני ברקים בפלנטות של מערכת השמש. תופעת שדוני הברקים היא התפרקויות חשמליות בעוצמה גבוהה באטמוספירה העליונה, והמחקר הוא טהור וללא יישומים נראים לעין למרות שיש השערות שהכח החשמלי בברקים קשור להתפתחות החיים וליצירת חומר אורגני.
ההרצאות היו מרובות ומגוונות ונתארן את חלקן בקצרה. הגב' לורי גרבר (Lori B. Garver), סגנית ראש נאסא, סקרה את משימות ארה"ב בחלל, ואת הארכת תוכנית תחנת החלל הבינלאומית עד 2020, ז'אן ז'ק דורדן (Jean-Jacques Dordain), נשיא סוכנות החלל האירופאית (ESA) סקר את פעילות ומבנה הסוכנות וחקר החלל באירופה בדגש על פרוייקט הדגל של האיחוד, פרוייקט ה-GPS גלילאו ומשגרים ולווינים נוספים.
כרגיל ההרצאות שמרכזות את עיקר תשומת הלב, ובפרט בקהל הצעיר הן ההרצאות והמצגות של האסטרונאוטים. האסטרונואט טי.ג'יי קרימר (Timothy J. Creamer) הציג סרטון מתחנת החלל וסיפר על כל מהלך המשימה שלו, ומה עושים בחלל (הרבה חיבוקים נשיקות - כל פעם שמגיעים או עוזבים אנשי צוות).
את הסרטון ניתן לראות בשלושה חלקים:
הכנס גם לווה בהומר רב, דר' דיוויד סאוטווד (David Southwood) מנהל מדעי ומחקר רובוטי ב-ESA הרצה בהומור רב על תוכניות המדע של ארצו תוך כדי שהוא מישיר מבט לסגנית ראש נאסא ואומר בקול רציני: "רק שתדעו: הטלסקופ שלנו גדול יותר..." (תוך כוונה לטלסקופ הרשל בעל מראה של 3.5 מטרים, כמטר יותר מטלסקופ החלל על שם האבל).
גנרל סוזן הלמס (Lt. Gen. Susan Helms) מצבא ארצות הברית הירצתה על התוכנית למודעות בחלל, ועל החשיבות באיסוף המידע על מה שטס בחלל, איפה הוא טס, למי הוא שייך ולמה הוא משמש על מנת למנוע התנגשויות בין לווינים, נושא זה זכה להרחבה בהמשך הכנס.
מענין מאד להשוות את הכנס הנוכחי לכנס מלפני שנתיים, נושאים רבים חוזרים על עצמם בצורה כזו או אחרת אבל ההתקדמות ניכרת, לפני שנתיים במושב החינוך התלונן תא"ל אסף אגמון, על כך שמשרד החינוך מתעלם מההזמנות לכנס ולא שולח שום נציגות, הדברים נקלטו ולכנס הפעם הגיע שר החינוך. כמו כן התלוננו אז על חוסר בתוכנית חלל לאומית, ובכנס הנוכחי הוצגה התוכנית שכבר אושרה בממשלה ונמצאת באישורים אחרונים על ידי פרופ' יצחק בן ישראל. כל אלו מחזקים את הטיעון כי הכנס תופס מקום מרכזי יותר ויותר בחשיבותו וביכולת ההשפעה שלו.
נושא המודעות למצב בחלל הורחב רבות ביום השני של הכנס. דובר על כך שמערכות ההתראה שיש כיום אינן מספקות. הן מנטרות רק חלקים גדולים (יותר מעשרה סנטימטרים) ונותנים עשרות התראות שווא. אירוע התנגשות הלווינים בין לווין קוסמוס רוסי ללוין תקשורות אירידיום קיבל התראה של סיכוי 1:100000 למעבר במרחק של פחות מחצי קילומטר, ההתראה דורגה כל כך נמוך בסולם ההתראות החמורות של אותו שבוע ולא זכתה להתייחסות. ככמויות החלקים הקטנים שנבעה מהתנגשות זו, ומניסוי סיני להשמדת לווין הגדילו עשרות מונים את כמויות השברים בחלל. בגלל המהירות של השבבים. גם שבב קטן במשקל מיליגרם שקול לקליע שיכול להרוס לווין או מעבורת. מידד פריאנטה הציג מחקר על התנגשות של לוויני תקשורות, התנגשות שיכולה לגרום לתאונות שרשרת, ולהשבתת לווינים. הוצגו שיטות הינע חדשות שיכולות לאפשר יותר תמרוני התחמקות ללווינים ולהאריך את משך חייהם (ללוין כמות דלק מוגבלת מאד, והוא נדרש מפעם לפעם לתיקוני מסלול רגילים עקב כוחות הגרר שמופעלים עליו. כל תמרון נוסף לצורך התחמקות מפחית את כמות הדלק וכתוצאה מכך את אורך חייו של הלווין) ונסיון למציאת פתרון על ידי רכיבי הגנה שיולבשו על הלווין עצמו (בדומה למערכות AWACS ברכב).
הוצג נושא השו"ב של לווינים על ידי ניסים ניר שסיפר על המורכבות הכרוכה בתכנון משימה אחת של לווין. יש לאסוף את כל הפרמטרים של הדרישה עצמה (מה רוצים לסרוק, באיזה סורק, במשך כמה זמן וכו'). מהדרישה מחשבים את הגיאומטריה הדרושה (איפה הלווין צריך להיות ואיך המכשירים שלו צריכים להיות מכוונים). בלווין יש הפרדה בין כיוון התנועה של הלווין עצמו לבין כיווני המכשירים המחבורים לו. לאחר מכן יש לחשב את לוגיקת המסלול להגעה ליעד ולבדוק שהמשימה עומדת בחוקים (למשל שבשום שלב המצלמה לא תהיה מכוונת לשמש), כל ההוראות אלו מתורגמות לשפת לווין ומועלות אליו לאחר אימות ותיקוף. כאשר יש התראת התנגשות נהיה צורך אקוטי לנסות ולתכנן תמרון התחמקות שעדיין יאפשר ביצוע המשימות ללווין.
גלעד ויטמן הציג מערכת מומחה לתכנון משימות לווין היכולה לשלב בין מספר לווינים שונים תוך חלוקת המטרות בצורה אידאלית בינהם ועם גמישות רבה לשינויים. המערכת הממוחשבות מגיעה לניצול טוב בהרבה יותר של יכולות הלווין לעומת התכנון האנושי.
נורמן אוגוסטין (Norman R. Augustine), יו"ר הוועדה לבחינת תוכנית החלל המאוישת של ארה"ב, הירצה על יעדים חדשים בתוכנית לאחר שהמשימות המאוישות לירח בוטלו (בהמלצת הוועדה) על ידי הנשיא אובמה. לאחריו עלתה האסטרונאוטית ברברה מורגן (Barbara Morgan) והירצתה על היותה מורה בחלל. ברברה הגיעה לסוכנות נאסא כאזרחית ולאחר סיום עבודתה בנאסא חזרה לעסוק בתחומי החינוך במשולב עם תחומי הנדסה, ברברה הציגה את האפשרויות החינוכיות הרבות שיש בכל משימה.
את הכנס כולו חתם אלוף (מיל') דוד עברי שסיים את תפקידו כיו"ר מכון פישר. הקריאה הבולטת ביותר בכנס בשנה זו הייתה לפעולה למען הצטרפותה של ישראל בצורה מלאה או חלקית לסוכנות החלל האירופאית, הצטרפות שתפתח דלתות רבות ואפשרויות מגוונות לתעשיית חלל ישראלית ונקווה שנוכל לדווח עליה בסיכומי הכנסים הבאים.
הכנס במהלך שנותיו מקבל תבנית קבועה. ביום הראשון נערכת פתיחה חגיגית במעמד שר המדע, מעמד זכרון לאילן ואסף רמון (תאריך הכנס סמוך ליום הזכרון השנתי לאילן רמון) והענקת מילגות לדוקטורנטים העוסקים במדעי החלל על ידי קרן רמון. במהלך הכנס הכריזה רונה רמון על יוזמה חדשה של הקרן לתחרות לפרוייקטים פורצי דרך, פרוייקטים שיכולים להשפיע על חייהם של יותר ממיליון אזרחים תוך חמש שנים.
את המלגות קיבלו הפעם ליונל מזל מהמחלקה להנדסת חלל בטכניון על מחקרו בנושא רכיבי חלל המנסה לפתור בעיות הקשורות בפיצול לווין גדול למספר לווינים קטנים העובדים ביחד במבנה. המחקר הוא מעשי ולו יישומים רבים בתעשיית הלווינים העתידית. מילגה נוספת הוענקה לגב' דריה דוברובין על מחקרה במחלקה לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת ת"א בנושא שדוני ברקים בפלנטות של מערכת השמש. תופעת שדוני הברקים היא התפרקויות חשמליות בעוצמה גבוהה באטמוספירה העליונה, והמחקר הוא טהור וללא יישומים נראים לעין למרות שיש השערות שהכח החשמלי בברקים קשור להתפתחות החיים וליצירת חומר אורגני.
ההרצאות היו מרובות ומגוונות ונתארן את חלקן בקצרה. הגב' לורי גרבר (Lori B. Garver), סגנית ראש נאסא, סקרה את משימות ארה"ב בחלל, ואת הארכת תוכנית תחנת החלל הבינלאומית עד 2020, ז'אן ז'ק דורדן (Jean-Jacques Dordain), נשיא סוכנות החלל האירופאית (ESA) סקר את פעילות ומבנה הסוכנות וחקר החלל באירופה בדגש על פרוייקט הדגל של האיחוד, פרוייקט ה-GPS גלילאו ומשגרים ולווינים נוספים.
כרגיל ההרצאות שמרכזות את עיקר תשומת הלב, ובפרט בקהל הצעיר הן ההרצאות והמצגות של האסטרונאוטים. האסטרונואט טי.ג'יי קרימר (Timothy J. Creamer) הציג סרטון מתחנת החלל וסיפר על כל מהלך המשימה שלו, ומה עושים בחלל (הרבה חיבוקים נשיקות - כל פעם שמגיעים או עוזבים אנשי צוות).
את הסרטון ניתן לראות בשלושה חלקים:
הכנס גם לווה בהומר רב, דר' דיוויד סאוטווד (David Southwood) מנהל מדעי ומחקר רובוטי ב-ESA הרצה בהומור רב על תוכניות המדע של ארצו תוך כדי שהוא מישיר מבט לסגנית ראש נאסא ואומר בקול רציני: "רק שתדעו: הטלסקופ שלנו גדול יותר..." (תוך כוונה לטלסקופ הרשל בעל מראה של 3.5 מטרים, כמטר יותר מטלסקופ החלל על שם האבל).
גנרל סוזן הלמס (Lt. Gen. Susan Helms) מצבא ארצות הברית הירצתה על התוכנית למודעות בחלל, ועל החשיבות באיסוף המידע על מה שטס בחלל, איפה הוא טס, למי הוא שייך ולמה הוא משמש על מנת למנוע התנגשויות בין לווינים, נושא זה זכה להרחבה בהמשך הכנס.
מענין מאד להשוות את הכנס הנוכחי לכנס מלפני שנתיים, נושאים רבים חוזרים על עצמם בצורה כזו או אחרת אבל ההתקדמות ניכרת, לפני שנתיים במושב החינוך התלונן תא"ל אסף אגמון, על כך שמשרד החינוך מתעלם מההזמנות לכנס ולא שולח שום נציגות, הדברים נקלטו ולכנס הפעם הגיע שר החינוך. כמו כן התלוננו אז על חוסר בתוכנית חלל לאומית, ובכנס הנוכחי הוצגה התוכנית שכבר אושרה בממשלה ונמצאת באישורים אחרונים על ידי פרופ' יצחק בן ישראל. כל אלו מחזקים את הטיעון כי הכנס תופס מקום מרכזי יותר ויותר בחשיבותו וביכולת ההשפעה שלו.
נושא המודעות למצב בחלל הורחב רבות ביום השני של הכנס. דובר על כך שמערכות ההתראה שיש כיום אינן מספקות. הן מנטרות רק חלקים גדולים (יותר מעשרה סנטימטרים) ונותנים עשרות התראות שווא. אירוע התנגשות הלווינים בין לווין קוסמוס רוסי ללוין תקשורות אירידיום קיבל התראה של סיכוי 1:100000 למעבר במרחק של פחות מחצי קילומטר, ההתראה דורגה כל כך נמוך בסולם ההתראות החמורות של אותו שבוע ולא זכתה להתייחסות. ככמויות החלקים הקטנים שנבעה מהתנגשות זו, ומניסוי סיני להשמדת לווין הגדילו עשרות מונים את כמויות השברים בחלל. בגלל המהירות של השבבים. גם שבב קטן במשקל מיליגרם שקול לקליע שיכול להרוס לווין או מעבורת. מידד פריאנטה הציג מחקר על התנגשות של לוויני תקשורות, התנגשות שיכולה לגרום לתאונות שרשרת, ולהשבתת לווינים. הוצגו שיטות הינע חדשות שיכולות לאפשר יותר תמרוני התחמקות ללווינים ולהאריך את משך חייהם (ללוין כמות דלק מוגבלת מאד, והוא נדרש מפעם לפעם לתיקוני מסלול רגילים עקב כוחות הגרר שמופעלים עליו. כל תמרון נוסף לצורך התחמקות מפחית את כמות הדלק וכתוצאה מכך את אורך חייו של הלווין) ונסיון למציאת פתרון על ידי רכיבי הגנה שיולבשו על הלווין עצמו (בדומה למערכות AWACS ברכב).
הוצג נושא השו"ב של לווינים על ידי ניסים ניר שסיפר על המורכבות הכרוכה בתכנון משימה אחת של לווין. יש לאסוף את כל הפרמטרים של הדרישה עצמה (מה רוצים לסרוק, באיזה סורק, במשך כמה זמן וכו'). מהדרישה מחשבים את הגיאומטריה הדרושה (איפה הלווין צריך להיות ואיך המכשירים שלו צריכים להיות מכוונים). בלווין יש הפרדה בין כיוון התנועה של הלווין עצמו לבין כיווני המכשירים המחבורים לו. לאחר מכן יש לחשב את לוגיקת המסלול להגעה ליעד ולבדוק שהמשימה עומדת בחוקים (למשל שבשום שלב המצלמה לא תהיה מכוונת לשמש), כל ההוראות אלו מתורגמות לשפת לווין ומועלות אליו לאחר אימות ותיקוף. כאשר יש התראת התנגשות נהיה צורך אקוטי לנסות ולתכנן תמרון התחמקות שעדיין יאפשר ביצוע המשימות ללווין.
גלעד ויטמן הציג מערכת מומחה לתכנון משימות לווין היכולה לשלב בין מספר לווינים שונים תוך חלוקת המטרות בצורה אידאלית בינהם ועם גמישות רבה לשינויים. המערכת הממוחשבות מגיעה לניצול טוב בהרבה יותר של יכולות הלווין לעומת התכנון האנושי.
נורמן אוגוסטין (Norman R. Augustine), יו"ר הוועדה לבחינת תוכנית החלל המאוישת של ארה"ב, הירצה על יעדים חדשים בתוכנית לאחר שהמשימות המאוישות לירח בוטלו (בהמלצת הוועדה) על ידי הנשיא אובמה. לאחריו עלתה האסטרונאוטית ברברה מורגן (Barbara Morgan) והירצתה על היותה מורה בחלל. ברברה הגיעה לסוכנות נאסא כאזרחית ולאחר סיום עבודתה בנאסא חזרה לעסוק בתחומי החינוך במשולב עם תחומי הנדסה, ברברה הציגה את האפשרויות החינוכיות הרבות שיש בכל משימה.
את הכנס כולו חתם אלוף (מיל') דוד עברי שסיים את תפקידו כיו"ר מכון פישר. הקריאה הבולטת ביותר בכנס בשנה זו הייתה לפעולה למען הצטרפותה של ישראל בצורה מלאה או חלקית לסוכנות החלל האירופאית, הצטרפות שתפתח דלתות רבות ואפשרויות מגוונות לתעשיית חלל ישראלית ונקווה שנוכל לדווח עליה בסיכומי הכנסים הבאים.
 |
| האסטרונאוט טי ג'יי קריימר והמחבר |
 |
| האסטרונאוטית ברברה מורגן והמחבר |
גדי שלום
השבמחקהאם ידעת כי גל במסגרת ביה"ס נפגשה עם האסטרונאטית ברברה מורגן ביום ג' במדעטק בחיפה
אורנה