ריפוי או פיתוי - רפואה אלטרנטיבית

קריאת הספר "ריפוי או פיתוי" של סיימון סינג ואדזארד ארנסט בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות אחרונות מטרידה. סיימן סינג, מדען שנהיה לסופר פופולרי חבר לפרופסור לרפואה שחקר את נושא הרפואה האלטרנטיבית וביחד הם פירסמו ספר שעוסק בארבע שיטות רפואה אלטרנטיבית מקובלות: אקופנקטורה או דיקור סיני, הומאופתיה, כירפרקטיקה וצמחי מרפא. המסקנות מטרידות ולמעשה מראות שמרבית הטיפולים לא יעילים ושמספר התסמינים להם שיטות אלו יעיל הינו מצומצם מאד. כל פרק עוסק בתחום אחר ומפרט את ההיסטוריה שלי, מתי ולמה נחשב תחום זה כעובד, מתאר את המחקרים התומכים ואת חוסר הדיוקים בהם וסוקר את המחקרים השוללים. בחלק מהמקרים דווקא מאשרים המחברים כי הטיפול יעיל, למשל דיקור יעיל לכמה סוגים של כאב וכירופרקטיקה אכן יכולה לסייע לבעיות גב תחתון, אולם הם מזהירים מאד מכך שטיפולים אלו אמורים לתת מזור לכל בעייה רפואית באשר היא.
בעוד אוקפנקטורה וכירופרקטיקה אכן נתפסות כדרכי טיפול שיש בהן סיכון, אם על ידי זיהומים ממחטים שלא עברו חיטוי כנדרש, או בדקירת איברים חיוניים, ובכירופרקטיקה, תנועה של חוליות הצוואר יכולה להיות מסוכנת מאד, הרי שלפחות הומאופתיה נתפסת בציבור כמשהו נייטרלי, אולם לא כך המצב. מטפלים רבים יידרשו להפסיק את הטיפול בתרופות קונבנציונליות על מנת לנקות את הגוף ורק אז להתחיל טיפול הומאופתי.
בטיפול הומאופתי משתמשים בחומר הגורם לבעייה כאשר הוא מדולל מאד מתוך אמונה שהדבר הגורם למחלה הוא גם המרפא. רעיון דומה אנו מוצאים דווקא ביהדות וכתבנו עליו בענין נחש הנחושת. אלא שהתרופות ההומאפותיות מדוללות מספר כל כך רב של פעמים שמהחומר הפעיל המקורי, לא נותרת לאחר דילול אפילו מולקולה אחת ובלשונו של אחד המתנגדים להומאופתיה, הרי זה כאילו הכנסתי את מפתחות המכונית לנהר ולאחר מספר קילומטרים במורד הזרם אני לוקח מים ומתניע איתם את המכונית. אם התרופות לא מכילות כלום לפחות הן לא מזיקות אולם הסיכון העיקרי הוא בעצם הפסקת נטילת התרופות הרגילות (למרות שתרופה המואופתית בפני עצמה, לא יכולה לגרום נזק).
צמחי המרפא הם בקטגוריה אחרת. רוב התרופות הרגילות בימינו מבוססות על צמחים ולכן תחום זה נראה אפקטיבי. אכן מספר צמחים ידועים בסגולותיהם אולם שוב ההדגשה היא כי שימוש בצמחים לא יכול לבוא על חשבון שימוש בתרופות רגילות ולעיתים גם החומרים בצמחים סותרים פעולות של תרופות אחרות. לצמחים רבים לא נמצא שום שימוש מועיל במחקרים קליניים.
הספר עוסק בהרחבה בתופעת הפלסבו או בעברית אינבו. אנשים שחושבים שהם מקבלים תרופה יכולים להרגיש שיפור ניכר מאד למרות שלמעשה לא קיבלו כלום ורק האמינו שקיבלו משהו. המחברים אינם שוללים את השיפור שדרכי רפואה קונבנציונליות נותנות אולם טוענים שכל השיפור מבוסס אפקט פלסבו ובפרק נרחב מביעים את עמדתם מדוע אפילו תועלת זו יכולה להזיק ושבתועלת פלאסבו בלבד אין להצדיק טיפולים אלטרנטיבים (ובמיוחד לאור עלותם היקרה). פרק זה הוא הפרק העיקרי עליו ניתן להתווכח בהיותו מבוסס על אידאולוגיה ופילוסופויה ולא על עובדות. אפשרות אחרת לשיפור היא שעקב הזמן הרב שטיפולים אלטרנטיביים לוקחים (ומכאן גם עלותם הגבוהה) המחלה כבר עברה או השתפרה מאליה. גם לאפקט הפלסבו ניתן למצוא הד במקורות היהדות. המשנה ביומא (פרק ו' משנה ה')  אומרת על האיש שתפקידו היה לשלח את השעיר מבית המקדש לצוק עזאזל (דרך לא קצרה): "עַל כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִים לוֹ, הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם", כלומר מותר לו לאכול ביום הכיפורים בתחנות באמצע הדרך בהן היה יכול לנוח ומזון ומים הוכנו שם מראש. ומסביר הברטנורא: "לא היו אומרים לו כך אלא כדי שייטב לבו, שמי שיש לו פת בסלו אינו רעב כמי שאין לו פת בסלו, אבל מעולם לא הוצרך אדם לכך". עצם הידיעה של האיש המשלח כי בסוכה יהיה מותר לו לאכול ולשתות נותנת לו יותר כח ובהגיעו לסוכה הוא מתחזק ויודע שיוכל ללכת עוד כברת דרך עד הסוכה הבאה וכך הידיעה עצמה משנה את מצבו הפיזיולוגי.
נקודה נוספת מטרידה היא בכך שלמרות שהטיפולים לרוב לא יעילים (למעט אפקט פלאסבו), רופאים רבים ימליצו למטופלים לנסות גם כיוון זה. ייתכן וזה נובע בגלל רצון הקהל וההבנה כי יעשו זאת בכל מקרה. קופות החולים בארץ נקטו מדינות של If you can't beat them join them והקימו מרפאות אלטרנטיבות מטעמן. הטיפולים אכן זולים יותר וגם קופות החולים עושות מכך רווח נאה. ספרם של סינג וארנסט מנסה לצעוק המלך הוא עירום (ובהחלט תוך ניצול הפופולריות של סינג בעקבות ספריו הקודמים). היתרון הגדול בטיפולים דרך קופת החולים הוא בכך שלרופא המשפחה יש מידע על הטיפול והסיכוי כי הטיפול האלטרנטיבי יזיק פחות במידה רבה.
ועדיין רובנו התנסו בטיפולים אלטרנטייבים או שמענו על מישהו שטיפולים כגון אלו עזרו לו. אם משהו עוזר, אז מה משנה למה, ובמיוחד אם שילמנו על משהו כל כך הרבה, ברור שהוא חייב לעזור (ואכן מחקרים גילו שטיפול פלסבו יקר "עוזר" יותר מאשר טיפול פלסבו זול), וכמו שהמחברים כותבים, אם הכל אפקט פלסבו, אזי גם תרופה רגילה אמורה לעזור אולם רבים פונים לרפואה אלטרנטיבית (או במינוחה כיום רפואה משלימה), לרוב לאחר כשלון התרופות הרגילות ולפעמים במצבים בהם מוכנים לנסות כל דבר. את כל האמירות האלו מסייגים המחברים בנימוקים שונים, המבוססת על כך שלרוב שומעים על הצלחות ופחות על כשלונות (מאנשים שחוו את הטיפול) ולעומת זאת דווקא מקרי הכשלון המהדהדים ביותר ברופאה הקונבציונלית זוכים לכותרת בתקשורת.
למרות שסינג וארנסט מעדיפים שציבור הקוריאם את הספר יימנע מהטיפולים שלא הוכחו כיעילים, הם יודעים שספרם לבד לא יצליח לנצח תעשייה של עשרות מילארדים הצומחת במהירות ולכן הם נותנים מספר עצות לאלו שכן מעונינים בטיפולים ונביא את תמציתן

1. הטיפול המשלים יהיה בעצה אחת עם רופא המשפחה ויוודא שאין בטיפול המשלים גרימת נזקים.
2. טיפולי אקופנקטורה יעילים בעיקר נגד כאבים מסוימים. יש להעדיף טיפול אצל מטפלים המתמחים בכאב ולא טוענים שביכולתם לרפא כל מזור.
3. הנקודה הקודמת נכונה גם בטיפולי כירופרקטיקה שם יש להקפיד במיוחד כי בשום מקרה לא יתבצע טיפול בחוליות הצוואר.
4. יש להימנע מסדרות טיפולים ארוכות ולשקול הפסקת הטיפול אם אין הטבה לאחר מספר מעט של פגישות (כ-6 פגישות)
5. לכל טיפול המלצות ספציפיות נוספות ומומלץ לעיין בספר.

ריפוי או פיתוי

ריפוי או פיתוי - רפואה אלטרנטיבית במבחן
סיימון סינג ואדזארד ארנסט
הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות אחרונות - 2009
לקריאת הפרק הראשון מהספר באתר ההוצאה 


קצת קונטרה - מבחר מאמרי תגובה לספר והקורא ישפוט.

ד"ר שי פסטרנק, רופא קונבנציונאלי המטפל בשיטות רפואה משלימה, כמו איורוודה ופרחי באך ומשמש כרופא מייעץ ב"כללית רפואה משלימה" וב"מכבי טבעי".

ד"ר ערן בן-אריה, יו"ר החברה הישראלית לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית בישראל. מומחה ברפואת משפחה  ובמגוון שיטות טיפול משלימות.