ג'ורג והמפץ הגדול

ג'ורג והמפץ הגדול הוא כבר השלישי בסדרת הספרים המצליחה של לוסי הוקינג (הבת שלו) וסטיבן הוקינג. את הספר הראשון בסדרה, המפתח הסודי של ג'ורג ליקום, ראיתי לראשונה מיד בצאתו, בחנות ספרים בלונדון והתהלבתי מאד וכמעט קניתי לילדים עד שנזכרתי שהם לא יקראו אותו באנגלית. למרבה המזל הספר תורגם והצטרף לספרי האסטרונומיה שלנו.
מהספר הראשון בא השני ועכשיו נראה שאנו בתחילת של סדרה ארוכה של ספרי אסטרונומיה לילדים. הספר כמו קודמיו בסדרה בנוי באותה מתכונת. הגיבורים, ג'ורג', שכנתו אנני, חזיר המחמד שלהם, ואביה של אנני, המדען המטורף הנעזר במחשב העל קוסמוס, המחשב החזק ביותר ביקום, מסתבכים בעלילות שונות ומשונות הנוסבות סביב נושאים אסטרונומיים. בין לבין הספר גדוש במאמרים ברמה גבוהה ביותר אולם בלשון ברורה לילדים ובמידע אסטרונומי רב. הספרים מעודכנים מאד, מכילים את התיאוריות והרעיונות החדשים ביותר, שבספר אפילו הופכים למציאות בהרפתקאות השונות של ג'ורג ואנני. הספר הנוכחי עוסק במאיץ החלקיקים הגדול, בתקלה האמיתית שהייתה בו (שהופכת בספר לתקלה וחבלה זדונית) ובתוצאות המרהיבות שהוא הגיע אליהן (בינתים רק בספר, לא במציאות). איכות הסיפור דומה לספרי ילדים אחרים, קלאסיקה זה לא, אבל הידע האסטרונומי הרב שמונחל תוך כדי הקריאה, והמאמרים הנפרדים המשובצים בין דפי הספר (מאמרים אלו הינם הרחבות לכל דבר שנכתבו על ידי מומחים בתחום, אין צורך לקרוא אותם תוך כדי הספר, אלא בכל שלב נתון וכן, הם מתאימים גם למבוגרים), יהפכו את הקריאה בספר לקורס קצר ומזורז באסטרונומיה. למי שעוד לא נחשף לסדרה, כדאי להתחיל עם שני הראשונים ולהתקדם לשלישי.

ג'ורג והמפץ הגדול

ג'ורג והמפץ הגדול
לוסי וסטיבן הוקינג
הוצאות ידיעות ספרים


לקריאת הפרק הראשון - מאתר ידיעות ספרים

צילום זיקוקים

לקראת יום העצמאות, כמה טיפים לצילומי זיקוקים. צילום זיקוקים אפשרי גם במצלמות פשוטות יחסית והתוצאות יהיו משביעות רצון. נסו השנה ותהנו

צילום זיקוקים

צילום זיקוקים

1. חישבו מראש מאיפה תצלמו. אם רואים זיקוקים קרובים מהבית שלכם מצוין. אם לא, נסו לשאול חברים. כדאי לצלם זיקוקים מעט מגבוה, ולא מגובה הרחוב וגם צילום במקום פרטי ושקט יתן תוצאות טובות יותר מצילום ברחוב.
2. בררו מראש בעיריה מתי בדיוק יש זיקוקים... המטחים אינם ארוכים וחבל לפספס.
3. חצובה - כדי להציג צילומים יפים חייבים לחשוף חשיפות ארוכות של שניה ומעלה. חשיפות אלו מחייבות שימוש בחצובה. גם במצלמות קטנות יש הברגה לחצובה ואפשר לקנות חצובה פשוטה קטנה וקלה לצורך העניין.
4. מיקוד - מצלמות יתקשו לבצע מיקוד אוטומטי על הזיקוקים. יש להשתמש במיקוד ידני לאינסוף שלרוב יהיה מדויק מספיק. במצלמות ריפלקס יש לכוון את המיקוד בדיקנות במטח הראשון
5. לחיצה עדינה - כאשר מצלמים, לחיצה חזקה מדי על הכפתור תרעיד את המצלמה. ללחוץ בעדינות. במצלמות ריפלקס יש אפשרות לכבל מיוחד או שלט אלחוטי שיאפשרו לחיצה מרחוק ללא שום תזוזה במצלמה. אפשרות אחרת היא לכוון השהייה של שתי שניות מהלחיצה ועד הצילום.
6. כדאי להשתמש בערך ISO 400 לפחות ואורך חשיפה יש לנסות החל מחלקי שניה ועד כמה שניות. חשיפות ארוכות מדי לא מומלצות, הזיקוקים יתערבבו יותר מדי.
7. כדאי להשתמש בזווית רחבה, זיקוקים שונים עפים לגבהים שונים. כאשר עושים חשיפות ארוכות כדאי לזהות את הזיקוק כבר במעופו ואז לצלם ולא לחכות שהוא יפתח.
8. צילום זיקוקים דורש ניסוי וטעייה. שנו מפעם לפעם את זמני החשיפה ואת שאר הפרמטרים ובידקו מה יצא טוב.
9. בהצלחה

צילום זיקוקים

חברים - יום הזכרון

ליאור יונתן וספי (חיים) שאומן הכירו בצבא בחיל השריון. במלחמת יום הכיפורים נלחם ליאור לחילוץ אנשי המעוזים ונפל. חברו ספי התקדם בצה"ל עד לדרגת מג"ד והיה אחד מקציני השריון הבולטים, התחתן והוליד שני ילדים. ספי נפל במלחמת לבנון בתקרית אש כוחותינו. אביו של ליאור, המשורר נתן יונתן, חיבר את השיר חברים לזכר ספי.
החיבור שאולי כיום נראה לנו לא טבעי בין קיבוצניק חילוני, לצעיר עירוני דתי מראה למעשה כי בצבא המחיצות נופלות וחברויות אמיצות נוצרות בין אנשים מרקעים שונים לחלוטין.

השיר הולחן ומבוצע על ידי משה תורג'מן ובקליפ שזורות תמונות רבות מחייו של ספי. בשיר עצמו ליאור לא מוזכר בשמו אלא ברמז: "וליפֶה שלנו תאמר" ובכמיהת חברו, ספי, לאחר תשע שנים שהיה לבד, לשוב ולהניח ראש על כתפו.

דף יזכור חיים ספי שאומן

דף יזכור לליאור יונתן 

יהי זכרם ברוך

שירי יום הזכרון

דומה שהשירים משמשים אחד מאמצעי הזכרון הבולטים ביותר. רבים האירועים ברחבי הארץ, בהם מתקיימים ערבי שירי לוחמים, גם גלי צה"ל עורכים פרוייקט, עוד מעט נהפוך לשיר, בו אומנים מבצעים שירים של חיילים שנפלו, וברדיו מתנגנים השירים השקטים והעצובים, שאנו מקווים שנשמע אותם רק ביום אחד בשנה ושמיעתם ביום אחר מעידה מיד על אסון שהתרחש.
לאור דברים אלו, נפנה כאן תשומת לב לאחת הקינות הראשונות המופיעות בתנ"ך, אם לא הראשונה שבהן, קינה שבעבר היו צריכים כל תלמידי ישראל ללומדה בעל פה ושרבות משורותיה נהיו ביטויים ומטבעות לשון שגורים בשפה העברית ובשירי זכרון של ימינו.

קינת דוד - שמואל ב' פרק א

וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ:
וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר:
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים:
אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:
הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמוֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:
מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם:
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ:
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן:
אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:
צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים:
אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:

הכנתי רשימת השמעה ביוטיוב לשירים שאני אוהב. מבין שירי הזכרון, נדגיש אחד - "ברית דמים". יובל הראל, איש השריון, נהרג בימיה הראשונים של מלחמת לבנון. אנשי קצין העיר הגיעו בטעות לביתו של יובל הראל אחר, שגם הוא היה חייל בלבנון, הגר באותה שכונה עצמה ובישרו להוריו על מותו. שעות אחדות לאחר מכן, הטעות אותרה והודעה נמסרה למשפחה הנכונה. יומיים לאחר מכן, נהרג יובל הראל, איש הנח"ל המוצנח.

השיר נכתב על ידי עמנואל צבר והולחן על ידי יאיר רוזנבלום, ובין מילותיו קישורים רבים למקורות. "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה" - מתוך תפילת כל נדרי ליום הכיפורים. "אלתשלח ידך אל הנער" - מתוך עקידת יצחק, "עוד זה מדבר וזה בא"  מאיוב, ציטוט מקינת דוד "על במותיך חלל" ועוד.
יהי זכרם ברוך


דף יזכור ליובל הראל בן מרים ויחזקאל הי"ד
דף יזכור ליובל הראל בן חיה ויוסף הי"ד
קינת דוד - הרטוריקה של האבל והשכול


רשימת שירים ליום הזיכרון

אסטרונומיה ביהדות

במהלך הכנס השנתי של המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת כרם ביבנה, העברתי הרצאה בנושא אסטרונומיה בפסוקים בתנ"ך ובתלמוד. הכנס עצמו מוקדש ללוח העברי, לזמנים בהלכה ולאסטרונומיה יהודית מכל הדורות, וההרצאות עוסקות בנושאים אלו. ההרצאה שלי הייתה שונה במעט, לא היה בה דיון הלכתי, אלא היא באה לתאר כיצד הבנה אסטרונמית יכולה להסביר לנו פסוקים במקרא או טקסטים בתלמוד. חלקים מההרצאה כבר הופיעו באתר כמו הכוכבים בחלום יוסף ועל אי השיוויון ביום השיוויון.
ההרצאה אורכת כארבעים דקות ובסיומה נתתי גם סקירה קצרה על מעבר נוגה הצפוי

מספר הערות על דברים שעלו במהלך ההרצאה

• לגבי שמה העברי של תורת האסטרונומיה, תורת התכונה, המקור לשם זה הוא בפסוק מישעיהו מ יב: "...שמים בזרת תיכן....". למילה "מתכונת הלבנים" בספר שמות אכן פירוש של כמות, אולם יש גם פירוש של ראב"ע תוכן דבר ידוע (שהוא דומה לפירוש המילה תכונה המוכר לנו כיום). גם בישעיהו עצמו המילה תיכן מופיעה בפירוש מעט שונה בפסוק י"ג, בעוד שבפסוק יב ניתן להבינה כתכנן (ואות נון אחת הושמטה). בכל מקרה, גם אם ללבנים יש מתכונת ותכונות, הרי שדווקא תורת גרמי השמים קיבלה את השם תכונה, ולא תורת הבניין או הכנת לבנים, וללא חשיבות הפירוש המדויק של המילה תכונה, הצמדתה לגרמי השמים מראה את חשיבותה של תורה זו.
• את הסרטון על מעבר נוגה ב-1882 שהורכב מ-140 תמונות נפרדות, ניתן לראות בקישור הבא
• נוסח המשנה לקוח מאתר מכון ממרא, המציגים גירסה לפי כתב יד המיוחס לרמב"ם ומכאן הבדלי הנוסח בין ברקאי לבורקי
• אחד מהשומעים בקהל (שלא מעונין בפרסום שמו), הציע לשנות נוסח המשנה ביומא, ובמקום "עלה מאור הלבנה" לגרוס "עלה מאור הלבן". גירסה זו תפתור בעיות רבות, אולם למיטב ידיעותי לא נמצאה כזו באף כתבי יד. ייתכן שהיתה כזו גירסה אולם בעריכה נכתב לבנה.

היסטוריה של המדע

הספר היסטוריה של המדע מאת ג'ון גריבין (הוצאת עליית הגג) מהווה מצד אחד מבוא מצוין לתחום ומצד שני סיכום טוב של התחום. הספר עב כרס ומחזיק כמעט 700 עמודים ומסכם את ההתרחשויות בכל תחומי מדעי הטבע אולם עקב כמות הנושאים והאישים הנמצאים בו, הדיון בכל אחד מהם מוגבל מאד ולכן הספר מהווה רק מבוא, כאשר רשימת המקורות המלאה יכולה לשמש כהמשך מצוין (כולל חלק מהספרים שקיים עבורם תרגום בעברית). הספר דן במדע משנת 1543 ועד תחילת העשור. שנת 1543 אינה מקרית, המחבר, פרופסור לאסרטופיזיקה מתחיל את סיפרו עם פרסום הספר "על אודות הסיבובים של גרמי השמים", שאמנם לא היה מדעי כל עיקר (ואפילו לא סיפק תחזיות טובות יותא משל תלמי), אולם היווה את הדחיפה הראשונה למדע חדש, מדע המבוסס על עובדות, על ניסויים ותצפיות, אישושים והפרכות. כך ממשיך המחבר שנה אחרי שנה ומדען אחרי מדען את המסע בתולדות המדע תוך הבחנה בתקופות השונות, החל מהתקופות בהן חובבים יכלו להכיר את כל תחומי המדע ולתרום תרומה משמעותית לכל אחד מהם, תקופה שהסתיימה בערך במחצית המאה ה-19 ועד להתמחויות הספציפיות שיש כיום שמגיעות לתחומים צרים במיוחד. לקורא שאינו חובב מדע מובהק, יכול הספר לשמש כמעין סיכום, אולם זהו יהיה סיכום סוביקטיבי ביותר. הספר נכתב על ידי מדען ומנקודת מבט של מדען. לא של היסטוריון ולא של פילוסוף. ככזה המחבר דוחה מספר תפיסות פילוסופית אודות המדע (ובפרט את תפיסתו של תומס קון אודות המהפכות המדעיות, אולם גריבין בעצמו משתמש במונח מהפכה כאשר הדבר נוח לו ומשרת את מטרותיו (המהפכה של ניוטון, המהפכה של דרווין) ונמנע מכך כאשר הדבר אינו משרת את תוכניותיו (תארויות היחסות הכללית של איינשטיין ומכניקת הקוונטים אינו נכללות במושג מהפכה לתפיסתו, למרות שהן אפילו עולות על המהפכות הקודמות. לכן, אין להתייחס לספר כאוביקטיבי, וגם המחבר, אמנם רק בסוף דבריו מציין זאת, אולם דן בעיקר ביתרונות הסוביקטיביות כאשר הם באים מהצד שלו כמדען. לחידוד ההבדל ולהעמדת המחבר לא כהיסטוריון אלא כמדען נציין ששמו המקורי של הספר באנגלית הינו פשוט "מדע" SCIENCE כאשר ההיסטוריה מופיעה בכותרת משנה בלבד.
למרות כך ואלי דווקא בשל עובדת היות המחבר איש ומדען, הספר עצמו כולל לא מעט היסטוריה ותיאור של המדענים עצמם, לפעמים תיאור הנצרך להבנת הרקע המדעי ולפעמים לא. לפי גריבין המדע הוא פעילות אישית שתוצריו אינם אישיים כלל אלא אמורים להיות אמיתיות אוביקטיביות ומוחלטות (וזאת כמובן בניגוד לדעות ההיסטוריונים והפילוספים כגון פופר שהמדע יכול בעיק להפריך דברים ולהציע מודלים, שיתפתחו לתיאוריות שניתנות לאישוש בלבד). מוזר אולי שדווקא התחום המתימטי הכמעט יחיד בו ניתן להגיע לאמת מוחלטת, המתימטיקה, נדון בצורה מועטה ביותר בספר, כאילו המתימטיקה אינה חלק ממדעי הטבע, זאת אולי מכך שהמתיטיקה אינה מדע ניסויי, והיא גם לא מדע היכול לתת ניבויים. כמובן המתימטיקה הייתה נצרכת מאד לכל תחומי המדע החל מחישובי מסלולי הכוכבים (הדורשים את החשבון האינפינטיסימלי) ועד תאורית היחסות הכללית בה נעזר איינשטיין בחברים מתימטיקאים מפני שלא היה לו הידע הנדרש. רשימת המקורות הכוללת לא פחות משמונה מספריו של גריבין עצמו (שטרם תורגמו לעברית) מראה שהוא באמת אוהב מאד את הפעילות המדעית, של החשיבה, התמקדות בבעייה, נסיונות לפתרון, מתן ניבויים, עריכת ניסויים ובדיקת התוצאות.למרות אורכו של הספר הוא מחולק לפרקים ולפרקי משנה ולכן קריאתו שוטפת. השפה בהירה ביותר. היא אינו עושה נסיון להסביר כל תחום מדע לעומק, נסיון שנדון לכשלון מראש אלא מסתפק בהסברים תמציתיים. אולם לקורא המתעניין יותר במדעים, היקף החומר בספר לא יהיה מספק והוא יראה בספר מבוא בלבד להמשך קריאתו במדעי הטבע.
ולכן למרות שלפי גריבין המדע הוא אוביקטיבי ומוחלט (ואיך אמירה זו מסדתרת עם מכניקת הקוואנטים איני יודע), הרי שייעוד הספר, סיכום או מבוא הינו סוביקטיבי לחלוטין ותלוי בקורא.

היסטוריה של המדע

היסטוריה של המדע
2001-1543
הוצאות ספרי עליית הגג
ג'ון גריבין
תרגמה דפנה לוי
סדרת פילוסופיה ומדע
תש"ע 2012

נוגה בפליאדות

כוכב הלכת נוגה מגיע במסלול לקרבת הפליאדות, בקרוב (3 באפריל 2020) הוא ישהה בתוך הצביר. קירבה מעין זו מתרחשת אחת לשמונה שנים ובאופן מענין באותו תאריך בדיוק של תחילת אפריל. למה בעצם זה קורה? נוגה מסיים הקפה סביב השמש ב 224.701 יום. כדור הארץ ב 365.256 ויוצא ששמונה שנים של כדור הארץ הם כמעט בדיוק 13 שנה של נוגה, ולכן מדי שמונה שנים, נוגה נראה באותו אמקום מכדור הארץ ביחס לכיפת השמיים, ובמקרה בתאריך הזה, הפליאדות גם נמצאות שם.

כאילו לא עברו שמונה שנים והגענו לשנת 2020 ונוגה שוב בפליאדות. הפעם יש כמה בעיות. מגיפת קורונה ואי אפשר ללכת לצלם ממקום חשוך, אלא מוגבלים מאה מטר מהבית, באמצע זיהום האור הכי גדול של גוש דן. את הפליאדות בקושי רואים בעין. לפני שמונה שנים עוד ראו לא רע. בעייה שנייה ששיא הקירבה בערב שבת וכמובן לא נצלם. בינתיים כמה צילומים לפני המאורע ונעדכן כל פעם שיהיה חדש.

נוגה הירח והפליאדות 28/3/2020

נוגה והפליאדות 29/3/2020

 אין כוכבים אחרים שאפשר להשוות אליהם אבל רואים שהמרחק בין כוכבי הצביר גדל (כלומר ההגלדה גדלה נוגה הרבה יותר קרוב). השמים היו אביכים מאד והצבע החום בולט בתמונה כמו גם מיעוט הכוכבים.

נוגה והפליאדות 31/3/2020

לאחר יום, השמים התנקו מעט, נוגה קרוב יותר והתוצאה טובה בהרבה, אפילו מתוך העיר עם המון זיהום אור.

נוגה והפליאדות 1/4/2020

ויום לפני ההתקבצות (שלא תצלום הבשנת 2020 כי זה בשבת).

Venus and the Pleiades 2/4/2020

כוכב הלכת נוגה מגיע במסלול לקרבת הפליאדות, היום (3 באפריל 2012) הוא ישהה בתוך הצביר. קירבה מעין זו מתרחשת אחת לשמונה שנים ובאופן מענין באותו תאריך בדיוק של תחילת אפריל.

ב-2036 למשל נוגה יהיה ממש בתוך הטרפז של העגלה. כמובן שנוגה והפלאידות רחוקים מאד אחד מהשני. נוגה מצוי במרחק של כמאה מיליון קילומטר מאיתנו ואילו הפלאידות במרחק של כ-400 שנות אור (תלוי לאיזה כוכב).
ככה זה נראה, השוו לתמונה הנוספת למטה שצולמה יום קודם לכן:

נוגה והפלאידות

צביר הפליאדות הוא צביר פתוח המכיל כמה מאות כוכבים בקבוצת שור. הצביר נראה היטב גם בעין, שישה או שבעה כוכבים בצורה שמזכירה מיני עגלה. מבט במשקפת ובטלסקופ יגלה עוד עשרות כוכבים וצילומים בחשיפה ארוכה יראו גם עננים.
הנה תמונה של נוגה בפליאדות מתאריך 2 לאפריל 2012. צורת העגלה נראית בבירור ואפשר לראות כוכבים שבעין לא רואים.

נוגה והפלאידות

כדי לצפות באירוע כדאי מאד להצטייד במשקפת. אפילו הפשוטות ביותר יראו מראה יפה. טלסקופים קטנים בעלי שדה רחב והגדלה נמוכה (פי 10 או 20) גם יתנו תוצאות מצוינות. הגדלות גדולות יותר יראו רק חלק מהצביר אולם מצד שני כבר יהיה אפשר לראות שלכוכב הלכת נוגה יש מופע של מעט פחות מחצי עיגול.

ועוד כמה תמונות

נוגה והפלאידות

נוגה והפלאידות

נוגה והפלאידות