ליקוי חמה חלקי

ביום שלישי הקרוב כ"ח טבת (4 לינואר) יהיה ליקוי חמה חלקי. בליקוי חמה הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש והוא חוסם חלקית את אור השמש (או יותר מדויק, הירח מטיל צל חלקי על כדור הארץ).

גיאומטריה שלי ליקוי חמה

הליקוי יהיה בגדול של 60% והוא יתחיל בשעות הבוקר המוקדמות בשעה 9:10 דקות, יגיע לשיאו בשיעה 10:40 ויסתיים בשעה 12:15. בשיא הליקוי תורגש ירידה בבהירות ובטמפרטורה. אפשר לשים מד טמפרטורה ולהשוות את הקריאה לכל אורך הליקוי.
ניתן לצפות בליקוי אך ורק באמצי הגנה מתאימים לצפייה בשמש (כאשר זכוכיות מפוחמות, דיסקטים ישנים ושאר דברים שחורים, אינם מתאימים)

ליקוי חמה חלקי לקראת סופו. אחוזי כיסוי מזעריים

לקריאה נוספת:
ליקוי חמה חלקי - תיאור הליקוי הקודם שנראה בארץ (לפני שנה)
הירח בעין צופיה - הסברים מפורטים על הליקויים ותופעות ירח נופסות

פרטים נוספים על הליקוי באתר קוסמוס

שער לאמנות המודרנית

הספר שער לאמנות המודרנית בעריכת פרופ' זיוה עמישי -מייזלש אינו ספר אומנות רגיל.  פרט לכריכה (בית כפרי ליד נהר, פול סזאן 1890, מוזיאון ישראל, ירושלים) אין בו אפילו תמונה אחת. הוא גם לא ספר על אמנות או על ההיסטוריה של האומנות. אפשר אולי להגדירו כספר על הפילוסופיה והפסיכולוגיה של האומנות. הספר הוא מקראה של קטעים קצרים, שרובם לא תורגמו לעברית לפני כן, מפי האומנים עצמם, או הקרובים להם. באמצעות קטעים אלו אנו אמורים להבין את נפש האומן ואת היחס שלו עצמו ליצירתו. הספר מחולק לחמישה חלקים שכל אחד סוקר זרם אחר באומנות של המאה התשע עשרה החל מהאומנות הניאו-קלאסית ועד תחילתה של האומנות המודרנית (ועובר דרך הרומנטיזם, הנטורליזם, הריאליזם והאימפרססיוניזם). לכל תקופה וסגנון מוקצה דף מבוא קצר המתאר את צמיחת הסגנון והרקע ההיסטורי שלו. כדוגמה, מביאים את התפתחויות הארכיאולוגיות (ובינהם חשיפת העיר פומפיי) כגורם התורם להתפתחות הסגנון הניאו-קלאסי). בכל תקופה מתוארים האומנים העיקריים שפעלו בה, לכל אומן מצורפת הקדמה ולאחר מכן מבחר מכתביו בהם הוא מתייחס ליצירותיו.
במבוא מתארים את הספר כמיועד לקהל חובבי האומנות בישראל בכלל ולמורים ולתלמידים בחוגים לאומנות באוניברסיטאות ובתיכונים. אמירה זו מכוונת לקהל רחב מאד. הספר מיועד כתוספת מתקדמת לאחר שכבר מכירים את האומן ואת יצירותיו, וכנדבך להבנה עמוקה יותר של האומנות. לחובבי אומנות הוא יתאים אך ורק אם ברצונם ללמוד על התיאוריה של האומנות ולא רק להינות מן היצירות עצמן. תלמידים במגמות אומנות ובאוניברסיטה ימצאו בו כלי עזר מדרגה ראשונה.
הספר אינו עומד בפני עצמו. כפי שכתבתי הספר נטול תמונות והדיון בתמונות מבלי לראותן מצריך יכולות זכרון מופלגת או התבוננת מול ספרי אומנות קלאסיים (המקדישים מקום רב ביותר ליצירות עצמן), מספר התמונות המוזכרות בספר גדול, והדפסה של כולן הייתה גם מגדילה את נפחו וגם מעלה את מחירו וכנראה ההוצאה החליטה לוותר על תמונות כלל ולהתרכז בטקסטים עצמם. למרות זאת, רשימת יצירות מסודרות לכל אומן (בסוף הפרק) אם שמות היצירות והמיקום שלהם היו יכולות לעזור מאד ברענון הזיכרון של הקורא (במידה וראה את היצירות בעבר) וחוסר זה בולט בספר.
עבור חובבי האומנות (שאינם סטודנטים הלומדים את המקצוע) השיטה המומלצת להנאה מהספר  היא לבחור אמן אחד, לעיין בספר תמונות שלו (או למצוא ברשת) ולקרוא בעיון את הפרק הרלוונטי תוך עיון בהערות ובמקורות נוספים (במקומות בהם המקורות נגישים ברשת, ניתנו הקישרים המתאימים, כמו למשל בפרק על ואן-גוך). לא לחינם הספר מכנה את עצמו שער, והעורכת העדיפה להכליל מספר רב של אומנים ולצמצם בפרק הוקדש לכל אומן כך שאורכו יהיה סביר ובפרקים הארוכים יותר יש חלוקה נוספת לפרקי משנה. התרגומים (שלפי הקרדיט רובם שייכים לנורית לוי) מותאמים לעברית בת זמננו תוך נסיון לשמירה על דרכי ההבעה המיוחדים של התקופה ושל כל כותב. התרגום גם מתקן מספר שמות של אומנים ששמם שובש במעבר לעברית לעומת הגיית השם בארץ המוצא של האומן (אדוורד מונק לעומת אדוארד,  אז'ן דלקרואה לעומת יוג'ין).
מאחר והשאלה הראשונה בכריכה האחורית של הספר היא כיצד צייר מונה את הסדרות שלו נביא ציטוט קצרצר מתוך ראיון של מונה עם פרנסואה תייבו-סיסון מפברואר 1918 (עמוד 353)

"ציירתי המון נימפיאות כשאני משנה כל הזמן את נקודת התצפית שלי, משנה את המוטיב בהתאם לעונות השנה ובהמשך עוקב אחר האפקטים שמותיר האור המשתנה מעונה לעונה. ואמנם הרושם משתנה בלי הרף, לא רק בין עונה לעונה, אלא גם מרגע אחד למשנהו, כי פרחי המים כלל וכלל אינם המחזה השלם; למען האמת הם רק הליווי. המרכיב היסודי של המוטיב הוא ראי המים אשר מראהו משתנה בכל שנייה בשל אופן השתקפותם של קטעי השמים המעניקים לו חיים ותנועה... זוהי עבודת פרך, אך כל כך שובה את הלב! לתפוס את הרגע החולף או לפחות את התחושה שלו היא משימה קשה דיה כאשר משחק האור והצבע מרוכז בנקודה יציבה אחת, כגון מראה עיר או נוף כפרי שאינו זז. ואולם כאשר מדובר במים, נושא שנתון בתנועה ומשתנה בלי הרף זו בעייה אמיתית, בעיה מרתקת ביותר, בעיה שעם כל רגע שחולף הופכת לדבר חדש ובלתי צפוי. אדם מסוגל להקדיש את כלחייו ליצירה שכזאת: אני הקדשתי לה שמונה עד תשע שנים בלי להתעייף ואז ייסורים קשים גרמו לי להפסיק..."

כריכת הספר שער לאמנות המודרנית

שער לאמנות המודרנית
אמנות המאה התשע-עשרה
מקראה
עריכה, מבואות והערות
זיוה עמישי -מייזלש (פרופסור אמריטוס של החוג לתולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בתולדות האומנות לשנת 2004)
619 עמודים ועוד מקורות ומפתחות
הוצאת מאגנס ירושלים תש"ע 2010

ליקויים ומה שאפשר לעשות מלגו

בשבועותה קרובים צפויים להיות שני ליקויים (בדרך כלל הם באים בזוגות ולפעמים גם בשלשות)
ליקוי ירח מלא יהיה בליל ט"ו טבת 21/12/2010. באופן מקרי זה גם היום הקצר בשנה. הליקוי לא ייראה כלל מישראל, אבל אם יש לכם חברים בארצות הברית, הם יהנו ממנו מאד.
שבועיים אחר כך כ"ח בטבת 4/1/2011 יהיה ליקוי חמה חלקי שייראה מישראל ויגיע לדרגת כיסוי של 60%. זו דרגת כיסוי שמספיקה להרגשה של ירידה בטמפרטורה ובבהירות. הליקוי בשעות הבוקר ונוח מאד לצפות בו באמצעי הזהירות כמובן. אנו מזכירים שאסור בשום פנים ואופן להסתכל ישירות בשמש ללא הגנה ושפילמים ישנים ודיסקטים מכופפים אינם אמצעי הגנה.
אפשר לצפות בליקוי כבר משעה תשע בבוקר והוא יגיע לשיאו בשעה 10:40 וייתסיים לקראת 12 בצהרים. שוב בסמיכות מקרית, בלילה הקודם בין ה-3 ל-4 לחודש יהיה מטר מטאוריטים הקואדרניטים שמומלץ גם לצפות בו.
שימו לב לתאריך העברי של ליקוי החמה הרחוק יומיים מראש החודש. זהו למעשה מצב תקין. המולד תמיד מקדים את ראש החודש (שתלוי בראייה) ולכן כבר בכ"ט לחודש יריאה הריח החדש מה שאומר שאם היינו מקדשים לפי הראייה יכולנו להעיד על ראיית הירח ויום המחרת (השלושים לחודש טבת) היה מקודש כראש חודש שבט. הלוח המחושב חזר לתאימות מול הלוח הנראה.

לקדמונים היה חשוב לחזות ליקויים, אם לצורך חיזוק שליטתם ואם לצורך הבנה טובה יותר ויצירת מודלים תנועה מדוקים יותר של המכניקה השמיימית. בשנת 1900 שנה התגלה פריט מוזר מאד באוניה טרופה:

מנגנון אנתיקיתרה. מקור: ויקיפדיה

זהו מכשיר מכני לחיזוי תופעות אסטרונומיות ובכללן ליקויים והוא מכונה Antikythera mechanism על שם האי בו הוא נמצא. שחזור המנגנון ערך עשרות שנים והיה צריך לסרוק אותו בקרני X ובתדרים שונים כדי להבין איך הוא עובד. תהליך השחזור וההבנה מופלאים לכשעצמם ואם יש לכם זמן פנוי קיראו את הערכים בנושא באינטרנט. המכשיר נבנה ביוון לפני יותר מאלפיים שנה ובתקופת זמן החופפת את תקופת החשמונאים. למרות יחסינו ליוון של אותה תקופה, צריך להעריך את גדולת המדענים שבה שהגיעו להישגים מדהימים בטכניקות מכניות לגמרי. למעשה אפשר להתייחס למכשיר זה בתור המחשב הראשון שהומצא (והשוו למכונת החישוב של פסקל)

מכונת החישוב של פסקל. מקור: ויקיפדיה

פה רציתי להביא מודל בלגו הפועל לפי אותם עקרונות ושקישורים אליו מסתובבים לאחרונה ברשת.
המודל נבנה על ידי אנדי קארול, בונה דגמי לגו ידוע ובאתר שלו יש פירוט מלא של המודל (למהנדסים שבינכם). פירוט נוסף אפשר לראות גם כאן וכאן.

גם מי שלא מהנדס יהנה לראות את התרשימים ואת vמכשיר עובד בסרטון הבא:

The Antikythera Mechanism in Lego from Small Mammal on Vimeo.




קישורים נוספים
ליקוי ירח חלקי
ליקוי חמה חלקי

חנויות ספרים בלונדון

בין הדברים הטובים (והרבים) שיש בלונדון ניתן למנות את חנויות הספרים. כל חובב ספרות ישמח לבקר בחנויות הספרים בלונדון שהן רבות ומוגוונת. אין נושא בעולם שאי אפשר למצוא עליו ספרים והרבה (תראו בתמונות איך נראה מבחר חלקי של ספרי האסטרונומיה). חנויות ספרים חדשים ומשומשים נמצאות במקומות רבים, בגדולות שבהן יש גם קפיטריה בה אפשר לקרוא קצת ספרים. להלן המלצות על מספר חנויות שביקרתי בהן.

החנות הגדולה ביותר בלונדון (ויש כאלו שיגידו גם בעולם) היא פוילס Foyles. ממוקמת ממש במרכז לונדון ופתוחה גם בשעות מאוחרות. בחנות יש רק ספרים חדשים וההיצע בכל נושא עצום ורב. אפשר לשוטט שם זמן רב או להצטרף לאחת מהפעילויות המאורגנות שם באופן תדיר. זוהי חנות שאסור להחמיץ למרות שבגלל שכל הספרים שם חדשים (ויקרים), זו החנות היחידה שיצאתי ממנה בידיים ריקות.

חלק מספרי האסטרונומיה בחונת Foyles

חנות ענקית נוספת בה יש עשרות רבים של ספרים במחירי חיסול ומחלקות של יד שנייה היא חנות הספרים Waterstone. זוהי רשת חנויות שאפשר למצוא מהן הרבה (והן מזכירות את סטימצקי, חנויות לא גדולות עם מבחר מצומצם של רבי מכר) אבל חנות הדגל הגדולה ביותר (והיחידה עם ספרים משומשים) נמצאת ברחוב GOWER ואתם חייבים ללכת אליה. החנות היא בת ארבע קומות, ספרים מוזלים בכל פינה ומחלקה מבולגנת במיוחד (וכיפית) של ספרים משומשים.

מדף האסטרונומיה ב-Waterstone

חנויות נוספות של יד שנייה שביקרתי בהן היו באיזור Bloomsbury. זהו אזור ספרותי בו גרו רבים וטובים מסופרי לונדון וחנויות הספרים בהתאם. מרבית החנויות לספרים משומשים יתנו הנחות נוספות לסטודנטים.
חנות הספרים Skoob היא מחסן ענקי של ספרים משומשים שמסודרים בערך לפי נושאים ולמרות שאינה גדולה אפשר ללכת שם לאיבוד ולשקוע בחיפושי הספרים. אין שום אפשרות אלא לסרוק ספר ספר ולגלות מציאות. לרשת יש מחסן ענקי והם מרעננים את המלאי מפעם לפעם. בין המציאות שמצאתי היה הספר Spring it Forwards הדן בנושא אהוב עלי והוא למה בכלל צריך את שעון הקיץ (קניתי אך טרם הספיקותי לעיין, לאחר הקריאה נוסיף לעסוק בנושא זה) ועוד מספר ספרים.

לידה חנות קטנה ונחמדה בשם Judd Books שלמרות שאין בה הרבה ספרי מדע משומשים (ההתמחות היא בספרות של מדעי החברה, חובבי ההיסטוריה יהנו מאד) הצלחתי למצוא בה את ספר Earthrise העוסק בנושא עליו כתבתי לא מזמן ומתאר איך נראה כדור הארץ מהחלל! ברור שלא יכולתי להשאיר אותו בחנות.

ברחוב Euston הראשי ממש מול הספריה הבריטית (בנין ענק. 7 קומות ומחסנים תת קרקעיים, יותר מ-14 מיליון ספרים. מומלץ לבקר בתערוכת הקבע ומי שמעונין לעיין בספרים צריך להירשם מראש), ניתן למצוא חנויות ספרים מוזלות (לא מצאתי להן אתר ברשת). בראשונה כל הספרים עד מחיר של שני פאונד ובשנייה ספרים מוזלים. בחנויות מבחר גדול של ספרים שונים ומשונים.

אלו רק חלק קטן מחנויות הספרים בלונדון (החלק בו אני ביקרתי). למעונינים ברשימה גדולה יותר, עיתון הגרדיאן פירסם רשימת חנויות ספרים בלונדון מחולקת לפי איזורים, עם המלצות הקוראים. קריאה מהנה

אחד עשר הכוכבים בחלום יוסף

אחד עשר כוכביא

גם בליל הסדר מזכירים את חלומות יוסף שהם מהידועים במקרא. בחלום השני יוסף (בראשית ל"ז ט) רואה את גרמי השמים משתחווים לו:" וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי". בעיני גם לחלום אמורה להיות פרשנות ריאלית בעלת משמעות ולמרות שהאחים וגם יעקב, מזדרזים לפענח את חלומו של יוסף, הרי שלא ברור כלל מה יוסף ראה ומה הייתה המשמעות של מחזה זה. לא מצאתי התייחסות כלשהי לנושא ואציע כאן פתרון אפשרי.

חלום ארוך

קודם כל נשים לב כי חלומו של יוסף לא יכול לתאר רגע בודד בזמן. אין אפשרות לראות בשמים גם את השמש וגם את הכוכבים (אפשר לעיתים לראות את נוגה ביום, אבל בוודאי לא אחד עשר כוכבים). ולכן חלומו של יוסף מתאר משך זמן ארוך יותר.

אילו כוכבים יוסף ראה?

שאלה מעניינת נוספת היא מהם אותם אחד עשר כוכבים (חובבי כדורגל בודאי ימנו את נבחרת הקבוצה שלהם).  אפשרות אחת היא כי מדובר בכוכבי הלכת, אך בעולם העתיק חוץ מהשמש והירח היו עוד חמישה כוכבי לכת בלבד (כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי), מה שמשאיר 6 כוכבים בלתי מזוהים. אפשרות אחרת היא להגיד כי מדובר בכוכבים בולטים במיוחד ומאירים בשמים. אבל קשה לתאר את הדימוי של כוכבים משתחווים לאוסף מקרי של כוכבים בשמים, שרובם גם לא נראים בעת ובעונה אחת. ומה בכלל הפירוש של כוכב שמתשחווה? כוכב הוא נקודת אור ותהליך של השתחוות הוא חסר משמעות עבורו.

איך כוכב משתחווה?

הדימוי היחידי שנראה מתאים לכוכב שמשתחווה הוא כוכב ששוקע (משתחווה) או כוכב שזורח ועולה (קם מהשתחוות). כאשר התנועה המעגלית שלהם בשמים היא פעולת ההשתחוות או הקימה ממנה. לכן ניתן להגיד שיוסף ראה את 11 הכוכבים שוקעים או זורחים (ובנוסף גם את השמש והירח).

המספר 12 מוכר מאד, שנים עשר השבטים, שנים עשר החודשים ובהתאמה גם שנים עשר המזלות בשמים. החלוקה בשמים למזלות, מקורה בכך שיש איזורים בשמים שהשמש נמצאת בהם במהלך השנה. הכוכבים באיזורים האלו חולקו לשתים עשר קבוצות. החלוקה היא שרירותית ולפי דמיון בני אדם אולם גם בתרבות הסינית ושל עמי אמריקה הקדומים היו חלוקות כדוגמת החלוקה הבבלית שהשתמרה פחות או יותר עד ימינו. אם נשייך כל חודש או מזל לשבט מסוים, הרי שיוסף ראה 11 מזלות זורחים או שוקעים, דבר שאפשרי כמעט בכל לילה במידה ומבצעים תצפית מהשקיעה ועד הזריחה.

החלום הוא תצפית במשך לילה שלם

ולכן אפשר לפרש את החלום כולו כך: יוסף הביט בשמש מיד בשקיעתה ולאחר מכן ראה את המזלות שוקעים במערב ומזלות אחרים עולים במזרח. כך עד הבוקר כאשר השמש זרחה שוב במזרח. סך הכל ניתן לצפות באחד עשר מזלות.

למה רק 11 כוכבים?

ידוע שיש 12 קבוצות כוכבים, אז אפשר גם להבין מדוע יוסף ראה רק 11 קבוצות. איזה מזל/קבוצה יוסף לא ראה? את המזל/קבוצה שלו עצמו. אם יוסף הוא הבן ה-11 אפשר לשייכו לחודש שבט (מזל דלי), אם כי ראיתי גם שיוך אחר בו יוסף משויך למזל דגים (חודש אדר). כאשר השמש נמצאת במזל מסוים, זהו אותו מזל שאי אפשר לראות. לא ביום ולא בשקיעה (כי אור השמש עוד מפריע) וגם לפני הזריחה אי אפשר לראותו. את יתר המזלות ניתן לראות מתישהו במהלך הלילה.

תאריך מדויק לחלום יוסף

לפי רעיון זה, יוסף ראה בחלומו לילה שלם של תצפית וצפה בכל המזלות שוקעים או זורחים. לפיכך אפשר לדעת את חודש התצפית, שבט או אדר בהתאם למזלו של יוסף. לפי סדר הכתוב, יוסף ראה את השמש (מיד בשקיעתה) ואת הירח ולאחר מכן את הכוכבים, כלומר הירח שקע מיד אחרי השמש ולכן התאריך של חלומו השני של יוסף היה בראש חודש שבט או ראש חודש אדר. אם נעיין במקורות נראה שיוסף היה בן 17 בשנת 2216 לאדם. והנה אפשרות לתת תאריך כמעט מדויק לחלום.

פירוש טוב יותר לחלום

פרשנות זו גם מבהירה לנו שאולי האחים כלל לא היו עיקר החלום ולמרות שיש 11 קבוצות כוכבים, הרי שהחלום הוא על איתני הטבע ועל המחזור השנתי. השמש רומזת למצרים (האל המרכזי במצרים היה אל השמש), והמחזור השנתי רומז ולו במקצת למשטר השנתי של גובה מי הנילוס הכל כך חשוב לחקלאות מצרים. את כל זה יוסף אולי לא ידע כשחלם את החלום אולם לאחר 13 שנים במצרים (ולאחר ההבנה כי הכוכבים השמש והירח מייצגים שנים ולא את אחיו), ידע זאת היטב וכך יכל לפתור את חלומות פרעה (וראו מאמרים מורחבים על הנילוס ועל פתרון חלומות פרעה). מעבר לכך, תפקיד השמש והירח מבואר כבר בפרשת בראשית והוא להיות למועדים ולשנים כך שנראה שהם מציינים זמן.

יעקב והאחים וכנראה גם יוסף טעו לחלוטין בפתרון החלומות שאינם מתייחסים כלל למשפחת יעקב, אלא למצרים, למחזור הטבע במצרים, ובמבט לאחור שאנו כבר יודעים את ההמשך מתארים במדוייק גם את משך השנים שיעברו על יוסף עד שהחלומות יתקיימו (11 שנים ראשונות בחלום ראשון, ולאחר מכן 13 שנים, ואלו שתי השנים שנוספו ליוסף בבית האסורים לאחר ששר המשקים שכחהו).

כהמשך למהלך זה נשאר לנו לחזור לחלום הראשון בו יוסף חולם שהוא ואחיו מאלמים אלומות חיטה וכל האלומות של אחיו משתחוות לאלומה שלו. למרות שבחלום זה אכן נראה שמדובר במשל לכך שאחי יוסף ישתחוו לו, בראייה לאחור אפשר לתת פרשנות אחרת לגמרי, שיוסף אחיו ויעקב לא היו יכולים לדעת אז.

המתח בין האיכרים לרועים

אבל אנחנו מכירים עוד חלומות, של שר המשקים, שר האופים ופרעה ובכולם יש אלמנטים משותפים. החלומות מגיעים תמיד בצמדים, וכך יודעים שיש להם חשיבות מעבר לחלומות רגילים, ובחלום נמסר מה יקרה, וכן מתי יקרה. כך גם אצל יוסף. בחלום הראשון נמסר מה יקרה, משהו שקשור לתבואה ולכם שיוסף יהיה השליט על התבואה (ולא השליט על אחיו). ראייה לדבר מכך שמשפחת יעקב הם בכלל רועי צאן ואין להם דבר ועניין עם תבואה, וייתכן שכך גם מוסבר הכעס שלהם על יוסף, שכן עוד מימי קין והבל היה מתח בין עובדי האדמה לבין רועי הצאן, והדבר עובר כחוט השני דרך סיפורי כל האבות.

המספר 11 מרמז על 11 השנים שיעברו עד שזה יקרה. החלום השני, אומר למעשה את אותו דבר, יוסף ישלוט על איתני הטבע במצרים, כלומר יהיה אחראי, לניהול משק המים והנילוס וההשקייה ואגירת התבואה, אולם הדבר יכול ויקרה בעוד 13 שנה כפי שאכן קרה בפועל ורעיון שלי לסיבת הדבר ניתן לקרוא במאמר הבא.

חיזוק לדרך פירוש זו ניתן למצוא מכך שהאחים בפועל לא השתחוו ליוסף. הם אמנם השתחוו לשליט מצרים, אבל בלי לדעת שהוא יוסף, אז מה עניין החלום? כמו כן יעקב כלל לא השתחווה ליוסף, ואפילו לא לפרעה וגערתו ביוסף נשמעת טריוויאלית. וכי יש ילד שרוצה שאביו ישתחווה לו? בפעול האחים השתחוו ליוסף רק לאחר מות יעקב כפי המסופר בסוף פרשת ויחי, עת פחדו כי יתנקם בהם לאחר מות אביהם.


קיבלתי הערה שגם בחלום הראשון יוסף חולם על אלומות, קבוצות של שיבולים. הערה זו מחזקת את האפשרות שגם הכוכבים היו קבוצות של כוכבים ולא כוכבים בודדים.

חלום יוסף אמן לא ידוע מתוך הספר אוצרות התנ"ך של הנרי דבנפורט נורתרופ 1894

ומה הקשר לואן גוך?

ומאחר וכבר הפלגנו בדמיוננו, האם ייתכן כי זה המראה אותו ראה יוסף?

ליל כוכבים - וינסנט ואן גוך - 1889 - המוזיאון לאומנות מודרנית ניו יורק (MOMA)

זו תמונה מפורסמת מאד של ואן-גוך. עץ ברוש ענקי ומעליו 11 כוכבים (בדיוק המספר המעניין אותנו) וירח ענקי השמש מיוצגת על ידי עץ הברוש הנראה כלהבה (או כהתפרצות שמש). הציור מתאר את נפשו השסועה והנסערת של ואן גוך, והוא צויר בעת שואן גוך היה מאושפז בבית חולים לחולי נפש בסאן רמי.
בתמונה הכפר נראה רגוע ושלו בלילה אולם העץ הנראה כלהבה מתפרצת והשמים הסוערים מרמזים על הסערה המתחוללת בלב האומן ואולי על הסערה העומדת לבוא. האם ייתכן שגם יוסף הרגיש סערות כאלו בנפשו במהלך חייו?

הציור שימש השראה לשיר אותו תוכלו לשמוע ולהנות משלל תמונות של ואן-גוך



מאמרים נוספים לפרשת וישב

קניית טלסקופ

טלסקופ למתחילים

שאלה שעולה הרבה פעמים היא איזה טלסקופ כדאי לקנות למתחילים. כדי לענות עליה ננסה להבין מה השיקולים השונים בקניית טלסקופ למתחילים ורק אז ננסה להבין איזה סוג טלסקופ יכול להתאים לצרכים השונים. כדי לדעת איך לקנות טלסקופ ואיזה טלסקופ לקנות צריך קודם כל להחליט מה רוצים לעשות איתו ואיך, בהתחשב במגבלות הטכניות והכספיות ואז להגיע להחלטה. כאשר רוצים לקנות טלסקופ מתחילים בדרך כלל מכוונים לתקציב נמוך מ-4000 ש"ח ורצון לטלסקופ פשוט הרכבה ולהפעלה.

אפיון הצרכים

ייעוד הטלסקופ: טלסקופ נועד כדי לצפות בגרמי השמים. גרמי השמים יכולים להיות, הירח, כוכבי לכת קרובים (צדק נוגה ומאדים) או רחוקים (שבתאי, כוכב חמה, אורנוס ונפטון), צבירים פתוחים ושדות כוכבים גדולים, צבירים סגורים, גלקסיות וערפיליות. בדרך כלל נרצה טלסקופ שמסוגל לצפות בכמה שיותר אובייקטים. ייתכן ותרצו טלסקופ המיועד גם לתצפיות נוף או צפרות, שיקול זה הוא משני שכן הוא מצמצם את האפשרויות במידה רבה מאד ולמעשה משאיר רק אפשרות אחת מעשית. כמו כן בטלסקופ אפשר להביט דרך העינית ואפשר גם לצלם, צריך להחליט מראש אם רוצים טלסקופ לתצפיות ויזואליות או טלסקופ לצילום. ברגע שרוצים לצלם, יש דרישות נוספות רבות מהטלסקופ שכמובן מעלות את מחירו.

איפה משתמשים בטלסקופ: שיקול קריטי הוא מאיפה יהיו התצפיות. אם אתם גרים במקום חשוך ותצפו לרוב מהבית או מהחצר או מהגג, ייתכן ובאפשרותכם לרכוש טלסקופ גדול. אם אתם צריכים לנסוע הרחק כדי לצפות, קחו בחשבון את זמן ומשקל ההעמסה של הטלסקופ במכונית (והאם היא מספיק גדולה) כגורם חשוב ברכישה.

הגדרת המשתמש העיקרי: מי ישתמש בטלסקופ? טלסקופים הם מכשירים מורכבים. יש כאלו שהם ממוחשבים לגמרי, חלקית או כלל לא. אם אתם קונים את הטלסקופ לנער צעיר, הקפידו שהוא יוכל להשתמש בטלסקופ.

ההשקעה הכספית: אחרי ששקללתם את כל האפשרויות הנ"ל צריך גם לחשוב כמה כסף רוצים להשקיע ולזכור שקניית הטלסקופ היא רק השלב הראשון ולרוב יש קניות נוספות של ציוד עזר.
הטלסקופ הטוב ביותר עבורכם הוא זה שתבצעו איתו תצפיות.

סוגי טלסקופים

ועכשיו נסקור בקצרה את סוגי הטלסקופים השונים. הסברים מפורטים נמצאים ברשת ואחד המאמרים הטובים נמצא באסטרופדיה הישראלית. במאמר זה השתדלתי להמעיט בהסברים טכניים ויותר להתמקד באפשרויות ובצרכים. השווה בין כל הטלסקופים הוא שהם מכילים אלמנטים אופטיים של עדשות ומראות. אור נכנס מצד אחד ומרוכז למקום אחר בו אנו מסתכלים באמצעות עדשה המכונה עינית.
לטלסקופ יש כמה מאפיינים אופטיים. החשובים שבהם הם המפתח (קוטר הטלסקופ) שקובע כמה אור ייכנס לטלסקופ (ובהתאמה עד כמה חיוורים האוביקטים שאותם נוכל לראות) ואורך המוקד של הטלסקופ (שהוא נתון שיעזור לנו בחישובי ההגדלות). להגדלות עצמן אין חשיבות טכנית אולם בדרך כלל נרצה גם להגדיל בצורה משמעותית על מנת לראות פרטים על כוכבי לכת וגם להישאר בשדה רחב ולראות שדות כוכבים. לשימושים מיוחדים יהיו דווקא צרכים של אורך מוקד קצר או ארוך.
בטלסקופ עדשות (מכונה גם שובר אור או רפרקטור Refractor) העינית היא תמיד בצידו האחורי של הטלסקופ ולכן מוסיפים פריזמה שמטה את התמונה ה-45 או-90 מעלות (אחרת צריך כל הזמן להתכופף). קוטר הטלסקופ קובע כמה אור נכנס ובתוך הטלסקופ שום דבר לא מפריע לאור.

טלסקופ עדשות. מקור אסטרופדיה העברית

בטלסקופ מראות (מכונה גם מחזיר אור, רלפקטור Reflector) העינית יכולה להיות מאחור (טלסקופ קטדיופטרי) או קרוב לפתח הטלסקופ (ניוטוני). בכל טלסקופ יש מראה בתוך הטלסקופ עצמו שחוסמת חלק מהאור ולכן המפתח שלו קטן מהקוטר האמיתי (מקובל להוריד 15-20%).

טלסקופ ניוטוני. מקור: אסטרופדיה העברית

איך בוחרים?

באופן כללי טלסקופים המבוססים על מראות זולים יותר שכן קל בהרבה ליצר מראות מאשר עדשות. גם עיוותים אופטיים שונים לא קיימים כלל במראות. לפיכך כשרוצים טלסקופ בקוטר גדול (150 מ"מ ומעלה) הבחירה תהיה כמעט תמיד בטלסקופ מראות.
מאידך טלסקופים המבוססים על עדשות יקרים ליצור, ועדשה יוצרת עיוותים אופטיים. כדי לתקן עיוותים אלו, העדשות מורכבות מכמה עדשות שמתקנות אחת את השנייה. כמובן שגורם זה מעלה את מחיר הטלסקופים. מחלקים את הטלסקופים לשני סוגים:
1) אכרומטי - העדשה מורכבת משני אלמנטים - יש סטיית צבע בעדשות אלו. כאשר מתסכלים על אוביקט בהיר רואים הילה כחולה מסביב לאוביקט.
2) אפוכרומטי - העדשה מורכבת משלושה אלמנטים (או משניים עם מירווח אויר בינהם) והעיוותים הצבעוניים מתבטלים. טלסקופים אלו מצטיינים בחדות מעולה אך מחירם בשמים תרתי משמע.

חצובה לטלסקופ

את הטלסקופ מרכיבים על חצובה. יש שני סוגי חצובות. חצובת גובה-כיוון Alt-Azimuth בה מכוונים את כיוון הטלסקופ והגובה שלו בנפרד. שיטה זו נוחה מאד לתפעול אולם אינה מעשית לצילום עקב סיבובו של כדור הארץ.
השיטה השנייה מכונה חצובה משוונית או חצובה גרמנית. ציר אחד מכוון תמיד לכוכב הצפון (שבמקרה ציר כדור הארץ מצביע בדיוק לשם), ולכן כדי לבטל את תנועת כדור הארץ, מספיק לסובב ציר זה בכיוון הנגדי.
גם על החצובה יש כמה דרכים לשלוט. דרך אחת היא כמובן ידנית. מזיזים אותה ביד לאן שרוצים. יש חצובות עם ידיות מיוחדות להזזה עדינה שיכולות מאד לעזור בכיוון מדויק. יש חצובות המגיעות עם מנוע ושלט שצריך ללחוץ על החצים והטלסקופ יזוז בכיוון הנכון.
חצובות ממוחשבות יכולות גם לכלול מאגר גדול מאד של אוביקטים ואחרי פעולות איפוס ראשונית של הטלסקופ הוא ילך לאן שתגידו לו בלחיצת כפתור. אופציה זו מכונה GOTO והנה שימושית ביותר למרות שגם לה יש חסרונות.
לטלסקופים ניוטוניים המציא ג'ון דובסון פטנט זול וטוב והוא חצובה פשוטה מאד עליה מונח הטלסקופ. טלסוקפים אלו זכו לכינוי טלסקופים דובסוניים. התחום השתכלל וכיום גם לטלסקופים כאלו ניתן לקנות מנועים ומחשבים שיכוונו את הטלסקופ למיקום מסוים או יעזרו לכם להגיע לשם (אם אין מנועים יש מחשב שנותן הוראות כמו בחנייה, ימינה ימינה עוד עוד אחורה וכו' - מערכת כזו נקראת PUSH-TO).

כוונת לטלסקופ

בנוסף, צריך עדיין מכשיר שיאפשר לנו לכוון את הטלסקופ בדייקנות למקום מסוים בשמים. אם ננסה למצוא אובייקטים ישירות דרך הטלסקופ יהיה לנו קשה מאד (עקב כך שאנו רואים רק חלק קטן מאד מהשמים). צריך כוונת לטלסקופ. גם כאשר יש חצובת GOTO צריך כוונת בשביל לבצע את האיפוס הראשוני. גם לכוונת יש שני סוגים:
אופטי - משקפת קטנה עם הגדלה צנועה של פי 8 או פי 10 ושדה ראייה של 6 -8 מעלות.
נקודתי - כוונת של נקודה אדומה. ללא הגדלה בכלל. מכוונים את הנקודה על מיקום בשמים.
כמובן שגם את הכוונת יש לאפס כך שהכוונת והטלסקופ יצביעו לאותו מקום בדיוק.

סיכום ביניים קצר

נסכם את מבחר האפשרויות שיש עד עכשיו
סוגי טלסקופים - עדשות או מראות
טלסקופ מראות - קטדיופטרי, ניוטוני, דובוסוני
חצובה - ALTAZ או משוונית
כוונת - נקודתית או אופטית

איך עושים סדר בכל הבלגן הזה?

ננסה להתחיל מהכיוון של פשטות:
טלסקופ דובסוני הוא הפשוט ביותר לתפעול. מרימים למעלה ולמטה ומסובבים (למעשה זוהי חצובת ALTAZ).
אחריו חצובת ALTAZ. הן בדרך כלל קלות משקל ולטלסקופים קטנים גם חצובה של מצלמה יכולה להספיק.
חצובה משוונית כבר כבדה יותר, מגיעה עם משקולות וגם יש לה מקומות שקשה לה להגיע אליה.
 אבל אם אתם רוצים לצלם חצובה משוונית טובה היא הכרחית. אין בכלל אופציה אחרת.

עקיבה כן או לא?

עקיבה אוטומטית של הטלסקופ הינה חשובה. בגלל שמסתכלים בהגדלה על השמים, סיבוב כדור הארץ יגרום לכל אוביקט לצאת מהעינית מהר מאד. ככל שההגדלה גדולה יותר הבריחה תהיה מהירה יותר. עקיבה שומרת על האוביקט בתמונה. גם עקיבה לא מאד מדויקת מספיקה לתצפיות. כמו כן עקיבה מאפשרת לראות יותר פרטים ולהגיע להגדלות יותר גדולות. בחצובה משוונית בה אפשר לכוון את הצירים בכיוון עדין, ניתן לוותר על עקיבה ולעשותה ידנית באמצעות תיקונים קלים.
צילום מחייב עקיבה מדויקת במיוחד.

מיחשוב - כן או לא?

יש אנשים שהמיחשוב עושה להם את החיים קלים. מתאמצים רבע שעה לכיוון ראשוני ואחר כך מוצאים את כל האוביקטים שרוצים. בלי מפות ובלי בעיות. אין מה להגיד, זה עובד מצוין ונוח מאד. מצד שני, חובבים רבים דווקא נהנים מתהליך החיפוש שלעיתים יכול להיות קשה ומאתגר בפני עצמו וגם אם יש להם אופצית GOTO הם בוחרים לא להפעיל אותה.
הדבר תלוי בהעדפה אישית. מי שמתעניין באסטרונומיה ומעוניין להכיר את השמים ואת קבוצות הכוכבים יבחר כנראה לא להשתמש ב-GOTO, מי שמעוניין רק לראות דרך הטלסקופ, או שכבר מכיר היטב את השמים יהנה מאד מהאופציה הזו.

איזה טלסקופ בוחרים?

אין תשובה חד משמעית לבעיה וכאן מגיע עניין הצורך. מי שרוצה לראות גלקסיות וערפיליות ואוביקטים קשים וגם יש לו סביבה חשוכה או מתכנן לסוע רחוק כדי להגיע למקומות חשוכים ירצה טלסקופ עם מפתח גדול וכאלו יש רק מבוסס מראות. מעל גודל מסוים (10") מאד לא נח וכבד להשתמש בחצובה משוונית ולכן דובסוני גדול יהיה הפתרון האפקטיבי וגם הזול. אולם כמובן חשוב לשים לב למשקל ולגודל הטלסקופ.
אם פחות מתענינים בגלקסיות קשות במיוחד, טלסקופי עדשות א-כרומטיים בגדול 6" הינם במחירים שפויים. למי שרוצה טלסקופ APO בגדלים האלו, העלויות הן אלפי דולרים.
למתחילים מומלץ לקנות טלסקופים קטנים יותר. ניוטונים קטנים 8",6" ו-5" נמכרים כיום במחירים סבירים עם חצובות משווניות וכל השכלולים הממוחשבים. וטלסקופי עדשות בקוטר של 4" יכולים להיות מתאימים גם.

תצפיות נוף

תצפיות נוף מחייבת טלסקופ וחצובת ALTAZ. מחייבות לרוב טלסקופ קטן ובנוסף טלסקופ עם פריזמה שמיישרת את התמונה. שיקולים אלו מצביעים על טלסקופ עדשות קטן (60 או 70 ממ) כטלסקופ מתאים. לתצפיות נוף ביום מספיק טלסקופ אכרומטי.

התנסות

קשה מאד לתאר את ההבדלים בין הטלסקופים במלל. כדאי מאד להצטרף לתצפית מאורגנת, או לקפוץ לאחד ממצפי הכוכבים המקיימים תצפיות ולהתרשם באופן ישיר איך טלסקופ נראה ואיך עובדים איתו ובעיקר איך הדברים נראים דרכו. אחרי התנסות והכרת מספר טלסקופים יהיה ניתן לגבש דעה יותר בקלות. תצפיות מתקיימות על ידי האגודה הישראלית לאסטרונומיה, תצפיות עצמאיות על ידי חובבים (מידע בפורומי אסטרונומיה השונים), ומצפי הכוכבים ברחבי הארץ (באר שבע, אולגה, מודיעין ועוד).

ומה עם הכוונת?

פה אין כל כך בעייה. לדעתי מומלץ להשתמש בשתיהן. בכוונת הנקודתית מגיעים לאיזור המשוער בשמים. בכוונת האופטית מגיעים בדיוק לנקודה הרצויה. בכוונת אופטית מומלץ לרכוש אחד עם פריזמה שבה מקבלים תמונה ישרה (כמו שהשמים נראים) ולא הפוכה, דבר המקשה לכוון (עד שמתרגלים).

לילדים

הורים רבים מנסים לקנות טלסקופ לילדים. טלסקופ קונים בחנות אסטרונומיה ולא בחנות צעצועים. לרוב מדובר שם בקופסאות צבעוניות ויפות עם תמונות ענק של גלקסיות וכוכבי לכת והבטחות להגדלות של פי 500. טלסקופים הם כמעט חסרי ערך. כיום ניתן לקנות טלסקופים פשוטים למתחילים מאד שמתאימים גם לילדים במחירים מתחת ל-1000 ש"ח.

חדש או יד שנייה

שוק הטלסקופים בארץ אינו גדול מצד אחד אולם חובבים מתקדמים תמיד משדרגים ציוד ולא פעם אפשר לקנות טלסקופים מיד שנייה במחירים נמוכים יותר מחדשים. רוב חובבי האסטרונומיה בארץ, שומרים בקנאות על הציוד ומצבו לרוב מצוין. מומלץ מאד לפני קניית טלסקופ מיד שנייה לבצע דרכו תצפית ולראות שמסתדרים איתו.

קישורים נוספים

ברשת מידע רב מאד בנושא, באנגלית וגם בעברית. שימו לב שעודף המידע יכול לעיתים גם לבלבל אם בכל זאת אתם רוצים מקורות נוספים נסו לגלוש לפורומים הבאים:

מדריך של פורום אנדרומדה - קישרתי ישירות לחלק 4 שמשלים וממשיך את כל מה שכתוב כאן

מאמר של עדן אוריון באותו נושא - מומלץ לקרוא ולקבל חוות דעת נוספת

ערפל כבד במישור החוף

בוקר טוב. כל מי שהתעורר היום (ט' כסלו) 16/11 במישור החוף בוודאי התרשם מהערפל הכבד. בדרך כלל ערפילים אינם נדירים אולם מתפזרים מהר מאד לאחר הזריחה (חום השמש גורם לטיפות המים הזעירות לחזור למצב גז ובו הן שקופות). היום נראה שהערפל רק נהיה סמיך יותר למרות שהזריחה כבר עברה. מן הסתם תוך שעות בודדות יתפזרו רוב הערפילים.

ערפל כבד במישור החוף. צילום: גדי איידלהייט

ערפל כבד במישור החוף. צילום: גדי איידלהייט

תוך מחצית השעה כבר מתחילה ההתבהרות ותוך זמן קצר הערפילים יעלמו

הערפל מתחיל להתפזר. צילום: גדי איידלהייט

ויש גם וידאו



למרבה הצער כמויות המים האדירות המרכיבות את ענן הערפל הזה לא ירדו לקרקע בצורת גשם בימים הקרובים. קיימות בעולם מספר שיטות ללכידת עננים ולעבותם לטיפות מים, אולם הן עדיין לא מפתוחות מספיק להפקת כמויות גדולות של מים ולא מיושמות בצורה רחבה בארץ. השיטות מתבססות על לכידת הטיפות (לרוב באמצעות יריעות ניילון). הטיפות מתעבות על היריעה וגולשות מטה שם הן נאספות במצב נוזלי. שימוש נרחב בשיטה זו מצריך כמובן תכנון מראש אולם כל בעל גינה יכול לנסות לפרוס יריעות בגינתו הפרטית (באלכסון) ולחכות לראות אם הוא מצליח להפיק מים מהערפל.

חדשות מקסיני

החללית קסיני ממשיכה לצלם בחלל. מבחר תמונות מקאסיני הוצגו בעבר. לאחרונה הודיעה נאסא כי החללית נכנסה למצב בטוח SafeMode וכיבתה את כל המכשור הלא חיוני (כלומר כל מכשירי הצילום והמדידה) שלה. מצב בטוח נועד להגן על החללית וכאשר יש תקלה החללית נכנסת באופן אוטומטי למצב זה. במצב זה רוב פעולות החללית מושבתות והיא בעיקר מחכה להוראות מכדור הארץ ולתיקוני תוכנה. החללית נכנסה למצב בטוח בתחילת נובמבר ותישאר כך לפחות עד ה-24. בינתיים המדענים בכדור הארץ בודקים בדיוק מה קרה וכאשר יסיימו את האנליזה ישלחו הוראות חדשות לחללית. החללית מקבלת הוראות מכדור הארץ. משך הזמן בו לוקח להוראות להגיע הוא כשעה. כמובן שכמו בתקשורת מחשבים על פני כדור הארץ, חלק מהמסרים מגיעים שגויים וצריך לשלוח אותם שוב, אולם בכדור הארץ התהליך לוקח זמן זעום שלרוב אינו מורגש אבל מסר שגוי שנשלח ורק לאחר שעתיים מתקבלת הודעה שהוא שגוי וצריכים לשלוח אותו מחדש יכול לגרום לבעיות תקשורת עם החללית. ייתכן גם שמסר נקלט בצורה משובשת וגרם לבעיה בתוכנה שבחללית. בדרך כלל החללית בכלל לא תקבל קוד שגוי, אולם כנראה שהפעם זה קרה אולי בגלל שיבוש האותות בחלקיקי מיטען מהשמש. החללית כבר נכנסה למצב בטוח בעבר ויצאה ממנו ללא בעיות מיוחדות והמדענים בנאסא מאמינים שכך יהיה גם הפעם.
ההפסד הגדול ביותר הוא שקאסיני הייתה אמורה לעבור סמוך מאד לטיטאן ירחו הגדול של שבתאי, אולם בשנים הבאות יש עוד למעלה מחמישים הזדמנויות למעברים כאלו ולכן ההפסד אינו כה גדול. התמונה הבאה ממחישה מה רואים במעברים קרובים לירח טיטאן.

עננים על טיטאן. במעבר זה צולמו עננים מהגדולים ביותר שנראו על טיטאן

נסיים בעוד לקט תמונות נבחרות מקאסיני. כל התמונות מקורן בנאסא

הירח היפריון

הירח אנצליאדוס. שימו לב לגייזרים הפולטים גז לחלל.
לקריאה מורחבת על הגייזרים של אנצילאדוס (אנגלית)

 עם כל הגייזרים האלו לא פלא שפני השטח של אנצליאדוס נראים כך:

פני השטח של אצליאדוס

התמונה הבאה מציגה תגלית מדעית חשובה. הטבעות של שבתאי בדרך כלל דקות מאד (מטרים בודדים) אולם כפי שרואים בבירור מהתמונה הבאה יש מקומות בהם עובי הטבעות הוא כל כך גדול עד שהן מטילות צל על הטבעות עצמן! שימו לב להפרשי הגבוהים. העובי הממוצא של הטבעות הוא עשרה מטרים בלבד. העובי המקסימלי של הטבעות הנראה בתמונה הוא 2.5 קילומטרים!

טבעת B של שבתאי.

מעבר לצל התגלה כי הטבעות עצמן הן דינמיות מאד והתנועה בהן מורכבת מגלים. ניתן לראות זאת בסרטון הבא

(הסרטון מאתר CICLOPS המרכז תמונות וסרטונים מקאסיני)

הירח דיון ממרחק של 115000 קילומטר

עשור לתחנת החלל הבינלאומית

תחנת החלל הבינלאומית מציינת בימים אלו עשור לפעילותה המאויישת. לפני עשר שנים נחת צוות המשימה הראשון. האסטרונואט האמריקאי ביל שפרד והקוסמונאוטים הרוסים סרגיי קריקלב ויורי גידזנקו.

תחנת החלל הבינלאומית ,פרוייקט ענק, גרנדיוזי המשלב מדינות רבות, ללא מטרה ברורה בפני עצמה חוץ מאשר להיות שם. משמש כפלטפורמה למחקר, לניסויים לתצפיות ולמרות שהויכוח על נחיצות התחנה גדול ומדענים רבים טוענים שאפשר היה להגיע להישגים ותגליות גדולים הרבה יותר בהפניית המשאבים למקומות אחרים, אין ספק שגדולתה של התחנה היא ברוח האנושית שהיא מביאה איתה, רוח החסרה כל כך בעולמנו. את הויכוח על נחיצות התחנה לא נוכל להכריע אולם נראה מה היא כן מצליחה להביא לנו.
התחנה היא בינלאומית, אמנם השליטה עליה היא בידי NASA (לאחר שבשלב ההקמה, השליטה הייתה בידי הרוסים), אולם חברות בה מדינות רבות שתרמו חלקים לבנייתה ואנשים למשימות. התחנה מממשת את החלום של מושבה קבועה בחלל גם אם היא מחזיקה 3 אנשים בלבד (ולעיתים יותר). לתחנה תפקיד חינוכי רב ופעולות רבות מנוצלות למטרות חינוך הדור הבא של ילדי העולם לפיתוחים טכנולוגיים. את התחנה ניתן לראות בעין חולפת בשמי הערב או הבוקר.

וכמובן התחנה מאפשרת לנו שפע של צילומים איך נראה כדור הארץ מהחלל (הקרוב)
התחנה נבנתה בשלבים. כל פעם שוגר חלק אחר והורכב והתחנה גדלה לאט לאט כאשר חלקים גם זזו ממקומם והורכבו במקומות אחרים.
תחנת החלל נראתה כך כאשר צוות המשימה הראשון הגיעה אליה

תחנת החלל בשנת 2000 מקור: נאסא

והיא גדלה

תחנת החלל בשנת 2001. מקור: נאסא

וגדלה

תחנת החלל בשנת 2005. מקור: נאסא

וכיום היא נראית כך בגודל של שני מגרשי כדורגל.

תחנת החלל בשנת 2010 מקור: נאסא

התמונות יפות אבל סרטון האנימציה הבא (באדיבות נאסא) ממחיש את כל שלבי הבנייה (שהיו כרוכים בעשרות טיסות של מעבורות חלל, חלליות סויוז והליכות חלל)


נביא כמה תמונות מייצגות של כדור הארץ מהתחנה (שהן בעיני מיוחדות יותר מאשר תמונות המראות מה קורה בתוך התחנה). למעונינים ניתן לשוטט שעות בארכיון התמונות של נאסא ולמצוא אלפי תמונות  נוספות.

צלקות שריפה במדבר סימפסון באוסטרליה. מקור: נאסא

ככה נראית השקיעה. פס ספקטרום בכל הצבעים. מקור: נאסא

מכתש פגיעה עתיק של מטאור במדבר סהרה. מקור: נאסא

הרי ההימאליה מהחלל נראים פתאום לא כל כך גדולים. מקור: נאסא

הוריקן בים. שימו לב לעין הסערה בה שקט. מקור: נאסא

התפרצות הר הגעש אתנה בסיציליה בשנת 2002. מקור: נאסא

ארץ ישראל, סיני ומצרים. שימו לב לאורות ברוב ישראל למעט הנגב. אילת ושארם בולטות וכמובן נהר הנילוס והדלתא. שאר מצרים חשוכה לחלוטין ומהווה יעד מצוין לתצפיות. מקור: נאסא

לסיכום המאמר ראיון וידאו (פנו לעצמכם חצי שעה עם כוס קפה ובלי טלפונים) עם ביל שפרד, מפקדה הראשון של תחנת החלל הבינלאומית.

אסטרונומיה בלי טלסקופ בחוץ לארץ

המאמר יציג מספר תופעות שאפשר לצפות בהן בכל מקום בעולם וללא שום ציוד עזר. המאמר מצטרף לסדרת עין צופיה. סדרת מאמרים על תצפיות אסטרונומיות ללא טלסקופ ונכתב לאחר ביקור באנגליה (למרות שאת חלקן ניתן לראות גם מישראל).

שעוני שמש - כמעט בכל הערים יש שעוני שמש, גם בארץ (מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, ירושלים, פתח תקווה, ראשון לציון, גני הנדיב ומצפה רמון הם רק חלק קטן מהמקומות - סקירה נרחבת תופיע בעתיד)  וגם בעולם. אפשר לשלב אותם בביקור, לבדוק את מידת הדיוק שלהם ואת השתנות הצל לאורך היום (אפשר לצלם תמונות במידה ותחזרו לאותו מקום בעונה אחרת). שעון השמש הגדול בעיר לונדון נמצא ממש ביציאה מתחנת המטרו TOWER-HILL והוא משלב בתוכו את ההיסטוריה של בריטניה (וכפי שאשתי הציעה, חפשו את מרגט תאצ'ר).

שעון השמש של לונדון בתחנת המטרו Tower Hill

שעון השמש בחדר המשאבות בעיר באת' Bath

שעונים אסטרונומיים - בככרות ובמוזיאונים רבים יש שעונים אסטרונומיים. שעונים אלו לצד השעה מציגים גם נתונים אסטרונומיים ובעיקר זמני זריחה ושקיעה ומופע הירח. אחד השעונים המפורסמים ביותר נמצא בכיכר העיר פראג. שעונים כאלו כדאי לבקר פעמיים כדי לראות את השינוי במצב הירח.

השעון האסטרונומי של פראג

דגמים של מערכת השמש - הדגמים הקטנים מכונים Orrery והינם מציגים את כוכבי הלכת הנעים מול השמש. יש כאלו עתיקים מאד ותענוג לראות את אלו שעוד עובדים (רובם לא תראו עובדים). בערים רבות הציבו מודל גדול של כוכבי הלכת שאפשר ללכת בו (ולעיתים אף לסוע). המודל הגדול ביותר נמצא בסקוטלנד ומודל ענקי אחר בשבדיה. עברו על רשימת המודלים של מערכת השמש ובידקו אם יש מודל קרוב ליעד שלכם. אם לא מצאתם, פשוט מצאו פארק עם קו הליכה של קילומטר, ועקבו אחרי ההוראות במודל אלף היארדים.

פסי התעבות - Contrails - פסים אלו אותם משאירים מטוסים מאחוריהם "מקשטים"ה את השמים של רוב הערים הגדולות. גזי הפליטה של דלק המטוסים מכילים גם אדי מים ואלו קופאים מיד בטמפרטורה הקרה של האטמופסירה והופכים לגבישי קרח קטנים שנראים כפסים. רוחב הפסים תלוי במהירות הרוחות, לחץ טמפרטורה ועוד ותצפית מדויקת בהם תאפשר חיזוי התנאים באטמופסירה העליונה. פסים אלו כמעט ואינם נראים מישראל, הסיבה היא שמטוסי הסילון בישראל נמוכים מאד (מיד לאחר המראה או לקראת נחיתה) והטמפרטורה בגובה שלהם לא קרה מספיק. לעיתים רואים פסים אלו במטוסי קרב המגביהים לטוס או במטוסי נוסעים הטסים לירדן (ואלו המטוסים היחידים הטסים בגובה רב מעל ישראל).  שימו לב בתמונה למטוס קרוב שאינו משאיר פסים לעומת המטוסים הגבוהים המשאירים פסים.

פסי התעבות Contrails

השתנות עננים - תופעה שראינו ולא הצלחנו לצלם אך הבאתי בעבר סרטון דומה. מטוס העובר בדיוק דרך ענן בתנאים מסוימים מפרק אותו וגורם לשינוי צורתו. החום מהמטוס מאייד את המים לגז (ומפרק את הענן, שכן אדי מים אינם נראים). מיד כשהמטוס מסיים לעבור, האדים מתעבים בחזרה לטיפות קטנות והענן מקבל צורה חדשה לגמרי! בהערת שוליים: כל מי שחשב שהוא רואה אדי מים יוצאים מהקומקום, יתפלא לשמוע שהוא רואה טיפות זעירות של מים. מים בצורת גז, הינם שקופים לגמרי (בהזדמנות נרחיב על מספר ניסויים ביתיים פשוטים באמצעות קומקום).

מיקום כוכב הצפון - אמנם כולנו יודעים שכוכב הצפון נראה יותר גבוה בשמים ככל שמצפינים, אולם לא כל כך פשוט להתרגל לזה. חיפושים אחרי כוכב הצפון נכשלו עד שנזכרתי להרים את הראש עוד קצת. שינוי מיקום זה גורם לדיס-אורינטציה מוחלטת ולוקח זמן להתרגל. מצד שני סוף סוף היה אפשר לראות את קסיופיאה והדוב הגדולה ביחד ואת הדובה הגדולה בדיוק כמו בציור של ואן גוך. מאידך, כמובן את הקבוצות הדרומיות קשה הרבה יותר לראות. לנוסעים לחצי הכדור הדרומי מובטח שהבלבול יהיה גדול אף יותר שכן השמש פתאום נעה נגד כיוון השעון (עוברת דרך צפון במקום דרך דרום). ייתכן והייתם פעם בחצי הדרומי ומשהו היה נראה לכם מוזר רק לא ידעתם להצביע בדיוק מה, כנראה תנעות השמש בלבלה אתכם.

שמים כהים - אמנם ממרכז לונדון קשה לראות כוכבים, אולם המצב טוב לאין שיעור מאשר בישראל. ההסבר המיידי הוא היעדר האבק. באירופה אין דבר כזה אבק וגם אם מגיע קצת בטעות, הגשמים התכופים שוטפים אותו מייד. הצלילות של השמים גבוהה מאד. גם זיהום האור פחות מאד וממרכז לונדון במקום חשוך (פארק סנט גיימס) נראו כוכבים רבים מאד בהשוואה לפארק הירקון בתל אביב... בערים מחוץ ללונדון כדוגמת באת', היה אפשר לראות קבוצות כמו דולפין וסוסון בקלות בעין, ובמרחק של פחות מעשרה קילומטרים משם בחושך, השמים היו נהדרים. לא הצלחתי להרחיק למקומות חשוכים באמת, אולם ברור כי המצב מבחינת זיהום אור הוא טוב הרבה יותר. עכשיו אני מבין, למה רשימות לתצפיות ממקומות עירוניים מכילות עצמים שמעולם לא הצלחתי לראות ממרכז הארץ.

דמדומים - משך הדמדומים הארוך יותר, והזוית הנמוכה של השמש גורמים לאור להיראות שונה. הרבה יותר רך. צפייה בירח המלא בדמדומים, בדיוק בשעה הנכונה גרמה לו להיראות כגולת שיש בשמיים. מראה זה נשמר מספר דקות לאחר זריחת השמים וצפינו בקלות בשני האוביקטים בכיוונים מנוגדים. שוב, הגורם העיקרי לאיכות הצפייה הינו היעדר האבק, שמפריע מאד על תצפיות בעצמים נמוכים באופק בישראל.

גאות ושפל - גאות ושפל הינה תופעה מוכרת שקשה מאד לצפות בה בישראל. הפרש הגבהים בים התיכון הוא בערך חצי מטר ואינו מאפשר צפייה בתופעה אלא רק את מדידתה באמצעים רגישים מספיק. בלונדון, נהר התמזה מספיק קרוב לים והוא מושפע מהגאות והשפל. כל מה שצריך לעשות זה לברר את שעות השפל והשיא או ישירות בטוויטר  ולצפות בנהר. הנה תמונה של מפלס הנהר ב- Tower Bridge כאשר הנהר בשפל.

גאות ושפל בנהר התמזה

מאמרים נוספים בסדרת עין צופיה
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת

מגדל בבל והירח - אסטרונומיה בפרשת נח

פרשת נח גדושה בהקשרים אסטרונומיים. המבול עצמו הוא אירוע גיאוגרפי/קוסמי. לוח הזמנים המפורט של המבול מלמד אותנו כי המבול התרחש במשך 365 יום בדיוק, כמנין ימות שנות החמה (מספר זה מופיע עוד קודם לכן בפרשת בראשית), וגם הפסוק (בראשית ח' כב): "עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" מצביע על כך שלמעשה עונות השנה הקבועות וחוקי הפיזיקה המוכרים לנו כיום הינם "בתוקף" רק לאחר המבול שהיה אירוע חריג ולא ציית לכללי המדע.
אולם הקשר מרתק נוסף (שהובא לידיעתי על ידי הרב דורון אייזנטל הי"ו) נמצא בפרשנות על מגדל בבל. הרב יהונתן אייבשיץ. בחיבור על התורה "תפארת יהונתן" מציע הרב תאוריה של מדע בדיוני שהקדימה את ז'ול ורן בכמאה שנה (אולם היו לאחר שיוהן קפלר כתב ספר על אפשרויות טיסה לירח, ספר שר' אייבשיץ בודאי הכיר מאחר והיה שנים ארוכות בפראג, עירו האחרונה של קפלר) ואלו הם דבריו (עמוד 20 בספר)

"ראוי היה שהכלי הנעשה במלאכת עפיפה שהרוח מנשב בתורן, שהרוח יגביה הכלי מעלה מעלה ולא ישוב עוד לארץף רק שובו לארץ הוא בסיבת היות האויר החזק ועב הסמוך לארץ, הוא מכביד על הדבר ומגרשו לירד למטה ולכן נסעו האינשעניעהר (המהנדסים) שע"י אבק השריפה שקורין פילוויר בכח רב אבק הנותן בקנה השריפה ליחצון לכדור הונתן בתוכו שילך מעלה מעלה עד שהשגיחו במקום ההוא ולא ירד הכדור כלל למטה כי לא מצאו שום כדור על הארץ ואף כפי הטבע הוא יורד למטה בדרך קצרה למטה. ומזה שפטו כי הכדור עלה תחילה למעלה מהאויר העב והעכור ע"י כח הפילווער וכשהיו למעלה ממנו הוא היה מעכבו אח"כ מלירד וא"כ אם אפשר להביא כל עופפות למעלה מהאויר העב הלזה יכול לילך ברוח מעלה מעלה עד הכדור הירחי כי הרוח יגביה אותו תמיד לילך ולמעלה הרוח הולך וחזק וכבר חברו בזה חיבורים איך לעשות ספינה כזו לילך לכדור הירחי אבל העיקר שיגיע תחילה ספינה זו למעלה מאויר העכור הזה. וזה היה כוונת דור הפלגה גם כן שבקשו לקבוע מושבם בכדור ירחי ששם יהיו נצולים ממבול וחשבו לעשות ע"י ספינה הנ"ל, אפס כיצד יגביהו אותו הספינה למעלה מאויר העכור? ולזה חשבו לבנות מגדל גבוה כל כך עד למעלה האויר ההוא ומשם יוכלו להשתמש בספינה הנ"ל לשוט באויר עד כדור הירחי..."

 אנו מוצאים בפירוש זה מספר רעיונות מדעיים מרתקים ורואים שר' אייבשיץ היה בקי בעדכוני המדע. צפיפות האטמופסירה פוחתת ככל שעולים בגובה (כפי שהתגלה בהמצאת הברומטר), עקרון ההתמדה של ניוטון (הגוף ימשיך לנוע מעלה מעלה אם שום דבר לא יעצור אותו), והצורך במגדל לשם שיגור הספינה. אמנם כח המשיכה אינו חלק מהפירוש וזה תמוה, ואולי לא הגיעו עדיין חידושים אלו לאוזניו.

משימת קאסיני וירחי שבתאי

קאסיני היא חללית שנשלחה על ידיד נאסא וסוכנות החלל האירופאית לחקר שבתאי וירחיו. החללית נכנסה למסלול סביב שבתאי בשנת 2004 ולאחרונה פורסם כי היא תמשיך במשימתה לפחות עד 2017. לחללית קאסיני הוצמדה גששית נוספת שזכתה לשם הוגינס והיא שוגרה ונחתה על ירחו הגדול של שבתאי טיטאן. בצוות המדענים למחקר, נמצא גם המדען הישראלי רונן יעקובי.
לחללית קאסיני נדמה שיש עיניים של אומן, התמונות שהיא שולחת גורמות לחשוב שיש צלם אומן המכוון את המצלמה בדיוק למקומות הנכונים בזמן הנכון. להלן מקבץ קטן מאד מתוך אלפי התמונות שהחללית משגרת.

כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם ב-2005. קאסיני NASA JPL

התמונה הראשונה מציגה פורטרט מושלם של שבתאי על טבעותיו. התמונה ישנה וצלומה עם התחלת ההקפות סביב כוכב הלכת. שימו לב לזווית הצל של שבתאי (הזווית שלו מול השמש) ולצל על הטבעות. זוהי אינה תמונה בודדה. מדובר מפסיפס של 126 תמונות שנלקחו במשך שעתיים ממרחק של 6.3 מיליון קילומטר משבתאי. המלצתי האישית היא להסתכל על שבתאי ברזולוציה מלאה

טבעות שבתאי, טיטאן ומימאס. מקור קאסיני NASA JPL

 בתמונה רואים את טבעות שבתאי חותכות כמו מקלות סיניים את הירח הענק טיטאן. מימאס, ירח קטנטון נמצא בתחתית התמונה. את מרכז הטבעות לא רואים בגלל ששבתאי עצמו מטיל עליהן  צל. ממש צריך להיות קומפוזיטור כדי למקום כך את כל גרמי השמים!

הירח דפניס בין הטבעות. מקור קאסיני NASA JPL

התמונה מציגה את הירח הזעיר דאפניס הנע במרווח בין הטבעות של שבתאי. התמונה צולמה ממרחק זעום של 75,000 קילומטר בלבד. קוטר הירח שמונה קילומטרים בלבד. שימו לב לגלים בטבעות הנגרמים עקב כח המשיכה הזעיר של הירח. הצילומים והמדידות מאפשרים למדענים להבין את מבנה הטבעות והירחים.

צילו של טיטאן על כוכב הלכת שבתאי. מקור קאסיני NASA JPL

מי שהיה עומד על כוכב הלכת שבתאי היה יכול לראות ליקוי חמה מלא. הירח הענק טיטאן (בקוטר של 5150 קילומטר) מטיל צל על שבתאי. כמו כן כדאי לשים לב לדקיקות של הטבעות. למי שזוכר, הטבעות פונות בדיוק לשמש כרגע ולכן הצל שלהן על שבתאי דקיק מאד. ככל שיעבור הזמן, הטבעות יפתחו זווית מול השמש ורוחב הצל יגדל

הירח פאן מטיל צל על הטבעות. מקור קאסיני NASA JPL

הירח הזעיר פאן משייט לו במרווח בין הטבעות ומטיל צל ארוך מאד על הטבעות של שבתאי


בתמונה האחרונה מציג שני ירחים שהתחברו להם יחדיו למרות שהמרחק בינהם הוא כחצי מיליון קילומטרים. כרגיל חללית קאסיני מוכיחה לנו שתזמון הוא המפתח להצלחת הצילומים

האם הירחים דיון וריאה התנגשו והתחברו? מקור קאסיני NASA JPL

ויש גם סרטונים. הסרטון הבא מציג את הזוהר הצפוני או הדרומי (Aurura) על פני שבתאי. הצבעים המוזרים נגרמו מכך שהצילום אינו בואר נראה אלא באור אינפרא-אדום.


מבט משונה יותר על הקוטב הצפוני סיפקה החללית בתמונה הבאה:

הזוהר הצפוני מעל שבתאי. מקור: חללית קאסיני NASA JPL

הצילומים לקוחים מאתר CICLOPS - Cassini Imaging Central Labortary for Operations
באתר צילומים של החללית מהעשור האחרון (עוד בטרם הגיעה לשבתאי), ומומלץ מאד לעיין שם ולראות עוד עשרות תמונות נפלאות של כוכב הלכת שבתאי וירחיו וכמובן לחכות להפתעות הנוספות שהחללית עוד תגלה לנו.

קישור להרצאה של ד"ר רונן יעקובי על משימת קאסיני-הויגנס מאתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב (ההרצאה דורשת דפדפן EXPLORER).

גשר על הירח

גשר טבעי באורך 20 מטר התגלה בצילומים אחרונים על הירח. החללית LROC ממשיכה לשלוח תמונות ותמיד מגלים דברים חדשים ומפתיעים. עלפני כדור הארץ נוצרים גשרים טבעיים בתהליכי בלייה כתוצאה מזרימת מים ומרוחות, מצב שאינו רלוונטי לירח, אז איך הם בכל זאת הגשר נוצר?

גשר טבעי על הירח. מקור: NASA/GSFC/Arizona State University

הגשר נוצר כנראה על ידי צינור לבה. לבה חמה הזורמת מתחת לפני הקרקע יכולה, כאשר הזרימה נפסקת, ליצור מנהרה (לפעמים באורך קילומטרים רבים). הצינורות המפורסמים על כדור הארץ (שהתגלו) נמצאים בהוואי. תהליך היצירה המדויק של הגשר בירח עדיין נמצא בהשערות על ידי המדענים, אולם קיומן של צינורת לבה עשוי להצביע על מערכת מנהרות ומחילות מתחת לפני הירח (מערכת היכולה לתת הגנה מתנאי פני השטח הקשים שלו), ולהוות אולי בעתיד חלק מהאפשרות להתיישבות על הירח.

גשר טבעי בוירג'יניה

מנהרות הכרמל??? לא! צינור לבה טבעי בהוואי. מקור: אתר UniverseToday

לבעלי משקפי תלת מימד, הנה גירסה תלת מימדית (עיבוד, לא צולם כתלת מימד) באדיבות נתניאל ברטון בדפרוד

גשר על הירח בתלת מימד. מקור: NASA, GSFC/Arizona State University. Stereo image by Nathanial Burton-Bradford.

תמונות נוספות של היקום בתלת מימד

8 עובדות מפתיעות על הליום

הליום הוא אחד מהיסודות הפשוטים ביותר. מספרו האטומי הוא 2 ואטום הליום מושלם מורכב משני פרוטונים, שני ניוטרונים ושני אלקטרונים. ההליום כמובן קל מהאויר (המכיל בעיקר חנקן וחמצן, יסודות הכבדים בהרבה מהליום), ורובנו מכירים אותו כחומר מילוי לבלונים שאסור לעזוב מהיד. אכן הליום שימש בעבר להטסת ספינות האוויר (צפלין) לאחר אסונות שנגרמו משימוש במימן הדליק והנפיץ.

הליום הוא אחד המרכיבים העיקריים של היקום, בערך 20% מהיקום כולו הוא הליום (היסוד הנפוץ ביותר לאחר מימן) וההליום מתרכז בעיקר בכוכבים ומהווה את התוצר הגרעיני הראשון של היתוך המימן ליסוד כבד יותר. ההליום התגלה לראשונה בספקטרום של כרומוספירת השמש בשעת ליקוי חמה  בשנת 1868 וקיבל את שמו מהשמש (הליוס ביוונית - שמש).

למרות שההליום שכיח ביקום, על פני כדור הארץ הוא נדיר מאד ובודד רק בשנת 1895 בכדור הארץ. ההליום הוא גז אציל וככזה באופן טבעי הוא לא מתרכב עם גזים אחרים. מימן למשל, מתרכב עם חמצן ליצירת מים. כמויות המים בעולם הן אדירות ולכן באופן מעשי אין שום מגבלה לייצר כל כמות דרושה של מימן (מה גם שתהליך ההפרדה פשוט מאד). הליום בטבע קיים ונוצר מהתפרקויות גרעיניות של חומרים כבדים כדוגמת רדון ואורניום המשחררים חלקיקי אלפא. חלקיקי אלפא הינם חלקיקים הכוללים שני פרוטונים ושני ניוטרונים. כאשר אלו מתחברים לשני אלקטרונים, נוצר הליום.

להליום שימושים רבים בגלל תכונותיו המיוחדות. הוא אינו הופך למוצק (בלחץ רגיל) גם באפס המוחלט ולכן הוא הנוזל שניתן לקררו כמה שיותר. הדבר חיוני למאיצי חלקיקים הצורכים כמויות עצומות של הליום (ולעיתים עקב דליפות גם מאבדים אותם. המאיץ הענק בצרן הושבת למשך זמן רב עקב דליפת הליום עד שהייצור העולמי היה מסוגל ליצור את הכמות הדרושה מחדש). גם נאסא משתמשת בכמויות אדירות של הליום לניקוי הרקטות משאריות הדלק. צוללנים משתמשים בתערובות המכילות גם הליום ועוד שימושים רבים.

הפיזיקאי חוקר ההליום רוברט ריצרדסון מאוניברסיטת קורנל שזכה בשנת 1996 בפרס נובל לפיזיקה על מחקריו בהליום מזהיר כי כמויות ההליום הולכות ואוזלות ויש להתייחס עליו כמשאב מוגבל. אזהרות על המחסור בהליום כבר נשמעו בעבר בשנת 2008 ויש לקחת את הדברים ברצינות.  לדבריו ההליום אינו ניתן לייצור בתהליכים כימיים ואנו מתבססים אך ורק על תהליכים טבעיים של התפרקות חלקיקי אלפא. את המשאבים העיקריים הנמצאים בארה"ב, המספקת כשמונים אחז מההליום, כורים ומפיקים ללא הבחנה, ולמעשה בתוך כמאה שנה השתמשנו בכמויות הליום שיוצרו במשך מיליארדי שנים. הכמות שנשארה היא בערך מיליארד קוב מרובע, וזה הרבה פחות ממה שזה נשמע.

שפורפורת הליום מוארות בצורת סימלו האטומי של ההליום. מקור: ויקיפדיה

הליום שבוזבז לא יוחזר. הנטייה כיום היא להתייחס להליום בתור משאב זול וגם כשאפשר למחזרו הוא מתבזבז. הליום בבלונים שעפים לאוויר אובד לנצח, ההליום גם יכול לעזוב את אטמוספירת כדור הארץ (הוא קל ממנה) ולהיעלם בחלל. עלות הפקת הליום מהאוויר גבוהה פי 10000 מהעלויות להפקתו מסלעים וממכרות ישנים. תהליכי קידוח של נפט וגז, מפיקים גם הליום (ההליום שנוצר לכוד בין שאר התוצרים), אולם לא נעשים שום מאמצים ללכוד ולשמור אותו והוא אובד.

המלצותיו של פרופסור ריצ'רדסון היא להעלות את מחירי ההליום ולהתייחס אליו כמשאב מוגבל בהרבה, וליישם הליכי מחזור למכשירים הצורכים כמויות הליום רבות במקום לבזבזו. בעבר למשל גם נפט נחשב כמוצר בלתי נדלה וכיום באופן טבעי (כוחות השוק) או מלאכותי (כוחות אופ"ק) מחירו נשלט ומשתנה וגם בעולם מתחילים לתפוס שיגיע זמן בו לא יהיה נפט. את אותו יחס כדאי להחיל כבר מעכשיו על ההליום, להגביל את השימוש בו, להפיקו ולשמרו במכרות גז ונפט (דבר שיצריך בהכרח להעלות את מחירו) ולמצוא תחליפים אחרים במידת האפשר.

לחובבי המדע הבדיוני (בשלב זה, אולי בעתיד הוא יקרה) נציין כי כמויות קטנות של הליום נמצאות בירח על פני השטח, ואפשר באופן תיאורטי לבנות מכרות הליום על הירח. הכמות קטנה מאד 0.01 חלקים למיליון ולכן יהיה צורך בכריית 100 מיליון טון של עפר ירח להפקת טון אחד הליום, אבל תיאורטית הדבר אפשרי.