יום שלישי, 23 במרץ 2010

הירח


הירח הינו העצם השמיימי הקרוב ביותר לכדור הארץ והקל ביותר לתצפית בעין. הירח נראה בקלות בעין, גם באור יום, ורואים עליו אזורים בהירים יותר ובהירים פחות. רק מבט במשקפת ובטלסקופ יראה שאזורים אלו הינם למעשה הרים ומכתשים ושהירח אינו חלק אלא מצולק מאד (בעיקר מפגיעת מטאורים). הירח חסר אטמוספירה ויבש מאד. רק לאחרונה הוכח קיומם של מים קפואים על הירח במעמקי מכתשים באיזור הקטבים. בשאר חלקי הירח הוא יבש לחלוטין.

צדדי הירח
הירח הינו גוף סלעי המקיף את כדור הארץ אחת ל - 27.5 יום. זמן הקפת הירח סביב צירו הינו גם 27.5 יום (אורך היממה על הירח היא 27.5 ימי ארץ). זהות זמנים זו גורמת לכך שתמיד אותו צד של הירח פונה לכדור הארץ. לכן אנו יכולים לראות רק את צידו האחד של הירח ולעולם לא את צידו האחר. טעות נפוצה היא לכנות את הצד שאינו נראה בשם הצד האפל של הירח. הדבר אינו נכון. כל איזור על הירח מקבל אור מהשמש במשך יום ירחי (כ-14 ימים ארציים) ואינו אפל כלל. השמות הנכונים לצדדיו של הירח הם הצד הקרוב והצד הרחוק (ביחס לכדור הארץ).

הירח ומירוץ החלל
הירח שימש אתגר ויעד במירוץ החלל בין ארה"ב לברית המועצות בשנות השישים. הסובייטים הקדימו את האמריקאים ושיגרו לראשונה אדם למסלול סביב כדור הארץ. ג'ון קנדי הכריז בנאום בקונגרס, כי עד סוף העשור, ארה"ב תנחית אדם על הירח ותחזיר אותו בשלום לכדור הארץ. החל מאותו שלב הצליחו האמריקאים לסגור את הפער מול הרוסים ולהקדים אותם במירוץ לחלל. אמנם הרוסים היו הראשונים לשגר חללית מסביב לירח והשיגו את התמונות הראשונות מהצד הרחוק של הירח, אבל האמריקאים הקדימו אותם רבות במשימות מאוישות. ניל ארמסטרונג ובז אולדרין נחתו על הירח ב-19/7/69 ומימשו את חזונו של הנשיא המנוח קנדי. גם כיום משמש הירח כיעד במירוץ חלל בין מדינות אסיה: הודו, סין ויפן וגם ארה"ב הכריזה לאחרונה על תוכנית לשיגור אדם אל הירח, כנראה בדרך להקמת מושבה ניסיונית שם, אולם בהצגת תקציב נאסא לשנת 2010 נראה שהתוכניות של ארה"ב לחזור לירח נגנזו לעת עתה.

מופעי הירח
התופעה הבולטת ביותר לגבי הירח הינה המופעים (פאזות) שלו. בתחילת החודש, המולד, הירח לא נראה. לאחר מכן הירח נראה כחרמש צר ההולך ומתמלא עד שנהיה חצי ירח, מצב המכונה רביע, לאחר מכן כשהוא יותר מחציו הוא מכונה גיבון, עד שהוא מגיע למילוא  ואז מחסיר שוב עד שהוא נעלם כליל. מחזור זמן זה מכונה בלוח העברי והמוסלמי "חודש". בתחילת החודש הירח נמצא בקו אחד עם השמש ולכן לא נראה כלל (כל האור המגיע אליו מגיע לצד הרחוק). הירח זז מזרחה כל יום ואור השמש מאיר את הצד הקרוב יותר ויותר. באמצע החודש, הירח נמצא מאחורי כדור הארץ וכל אור השמש מגיע לצד הקרוב. במצב זה רואים ירח מלא ובהיר מאד, ממצב זה הירח הולך ומחסיר עד שהוא נהיה שוב חרמש דק ונעלם. צידו המואר של הירח תמיד פונה לשמש ולכן זה יהיה הצד המערבי עד אמצע החודש והצד המזרחי במחצית השנייה של כל חודש.

מתי ניתן לצפות בירח
טעות נפוצה בקשר לירח היא המחשבה שהירח ניתן לראייה רק בלילה. אפשר לצפות בירח ביום וגם בלילה. בגלל גודלו של הירח ומרחקו הקטן מכדור הארץ, אפשר לראות את הירח בקלות גם ביום. בימים הראשונים והאחרונים בחודש הדבר קשה ומאתגר אולם ככל שהירח מתמלא זה נהיה קל יותר. ירח מלא לגמרי זורח קרוב לשקיעה ושוקע קרוב לזריחה ולכן לא נראה בכלל באור יום, וייתכן שזו מקור הטעות. מומלץ לחפש את הירח גם בשעות היום בימים ה-10 וה-20 בחודש עברי ולבצע את הניסוי הבא, כאשר עומדים בשמש ורואים את הירח: החזיקו בידכם כדורסל או כל כדור אחר וכוונו אותו לעבר הירח. הקפידו שאור השמש יגיע אל הכדור. שימו לב שהאור יגיע לכדור בדיוק באותו מופע בו רואים את הירח. הזיזו את הכדור וראו איך השטח המואר גדל וקטן. חיזרו על הניסוי מספר פעמים במהלך החודש.

גודל הירח
חוויה מיוחדת היא הצפייה בזריחת הירח המלא במחצית החודש. הירח הזורח נראה ענקי וגדול באופק כדור הארץ. מספר שעות אחר כך הירח גבוה בשמים ונראה קטן הרבה יותר. תופעה ידועה זו הינה אשליה המתרחשת במוח שהסיבות לה לא ממש ברורות. כדי להיווכח בכך, יש לצלם את הירח בזריחתו ויותר מאוחר בלילה (וכמובן לשמור על אורך מוקד (זום) זהה בין הצילומים). למעשה מדידה מדויקת תראה שהירח קטן יותר דווקא בזריחה. נסו לחשוב מה הסיבה לכך. גם בצפייה רגילה לאחר כמה שעות מזריחת הירח גודלו הענקי ייעלם. בזמן שרואים ירח גדול במיוחד קרוב לאופק אפשר לבדוק מה קורה כשמתכופפים עם הראש לרצפה ומסתכלים עליו הפוך. גם מבט זה אמור לשנות את הפרספקטיבה בצורה שתקטין אותו.

גודלו הנראה של הירח מושפע בעיקר ממרחקו של הירח מכדור הארץ. מרחק זה משתנה במהלך ההקפה החודשית. המרחק הקצר ביותר (פריגאה) הינו כ-360,000 קילומטר והרחוק ביותר (אפוגיאה) כ-400,000 קילומטר. הבדל זה במרחק יוצר שוני ניכר בגודלו הנראה של הירח, אבל ראיית ההבדל בעין כמעט בלתי אפשרית, מאחר ובמהלך חודש אחד הירח נראה במרחקים אלו במופעים שונים לחלוטין שמקשים על ההשוואה. ירח מלא יראה בפריגאה ואפוגיאה רק בחלוף חודשים רבים. יש לבדוק בלוחות ובאלמנך השמיים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מתי הירח באפוגיאה ובפריגאה במילואו, לצלם ולהשוות את התמונות. דוגמה לתמונה המראה הבדלים בגדלי הירח. במופע האחרון של ירח קרוב, הנושא זכה לתהודה רבה בארץ ואף דווח על זה בעיתונים ובמהדורות החדשות. לצערי נאלצתי לענות לרבים ממכרי ששאלו אותי, שהאפקט לא מאד מורגש, וגם שאין כל כך למה להשוות, שכן ההשוואה צריכה להיות בין ירח מלא לירח מלא אחר. למרות זאת טוב היה לדעת שנושא האסטרונומיה עולה לעיתים לכותרות הראשיות.

חלקו השני של המאמר דן בתופעת הליקויים
חלקו השלישי של המאמר דן בחשיבותם המדעית של הליקויים ובתופעת הגאות והשפל

קישורים נוספים
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - כוכבי לכת
שקיעת הירח החדש של חודש תמוז
ירח חדש סיוון תש"ע
ירח חדש אייר תש"ע 

8 תגובות:

  1. עד כמה שידוע לי משך ההקפה של הירח הוא 29.5 ולא 27.5 כפי שמצויין במאמר.

    השבמחק
  2. לאייל, שני המספרים נכונים. אם כדור הארץ היה עומד במקום משך ההקפה היה 27.5 ויום אבל מאחר וכדור הארץ זז במסלולו סביב השמש, הירח צריך לזוז עוד קצת כדי שעבור צופה בכדור הארץ הוא ייראה כעושה הקפה שלמה. זה לוקח עוד יומיים...

    השבמחק
  3. שלום רב, כל כמה זמן הירח מבצע הקפה אחת סביב השמש? אשמח לתשובה מהירה :)

    השבמחק
  4. הירח לא מקיף ישירות את השמש אלא את כדור הארץ שמקיף את השמש, אבל עדיין זה יוצא פעם בשנה.

    השבמחק
  5. אשח לקבל ידע על הירח שנראה ביום. איך זה קורה?

    השבמחק
    תשובות
    1. אין סיבה שלא לרוב לא שמים לב אליו אבל הוא שם. תנסי שלוש שעות לפני השקיעה בימים אלו לראות.

      מחק
  6. אם כוכב שבת אמיתי מתקרר ומפסיק לייצר אור, הוא הופך לכוכב לכת?

    השבמחק
  7. לא. הוא הופך לכוכב קר וחשוך (ואם הוא לגמרי מפסיק לייצר אור אז לא רואים אותו אבל אפשר לדעת שהוא שם בגלל השפעות הכבידה שלו). אם הייתה לו הרבה מאד מסה הוא יכול גם לקרוס לכוכב נייטרונים

    השבמחק