הירח בעין צופיה - חלק שני

סדרת עין צופיה עוסקת בתצפיות אסטרונומית בלי טלסקופ. זהו המאמר השני בסדרה על הירח (עין צופיה - הירח חלק ראשון).

הילת הירח
לעיתים עשויה להיראות הילה מסביב לירח. ההילה נוצרת סביב הירח עקב גבישי קרח המצויים באטמוספירה והשוברים את האור החוזר מהירח. התופעה היא פיזיקלית ודומה במידה מסוימת לתופעת הקשת בענן. הצפייה בהילה כזו ובמיוחד סביב לירח מלא הינה חוויה. לא ניתן לצפות מראש הופעה כזו, אולם בדרך כלל היא מתרחשת בלילות חורף קרים ללא עננים. הסברים ותמונות רבות ניתן למצוא בויקיפדיה האנגלית.


ראיה ראשונה בחודש
בלוח העברי תחילת החודש נקבעת כיום הראשון בו ניתן לראות את הירח. מי שראה את הירח נדרש לבוא ולהעיד בבית הדין, כאשר בית הדין מקדש את החודש. כיום הלוח העברי קבוע ובעל כללים מדוייקים, ולא קובעים חודשים לפי הראייה יותר, אולם ראייה ראשונה של הירח בחודש בעין מהווה לרוב אתגר תצפיתי. הירח נראה כחרמש דקיק. לעיתים פחות מאחוז בודד משטחו מואר וקשה מאד לראות אותו בעין. מצב דומה יש בסוף חודש, וזו היא ראייה אחרונה. לראייה זו אין חשיבות ולכן לרוב לא צופים בה. במקרים מיוחדים מאד, יש אפשרות לראות ראייה אחרונה ולמחרת בערב ראייה ראשונה בהפרש של כ-36 שעות בלבד. מצב נדיר זה מתרחש אחת לכמה שנים. ראיה כזו היא קשה ביותר ומהווה אתגר ממשי. לפרטים נוספים אודות ראייה ראשונה של הלוח ניתן לפנות לאתר "האגודה הישראלית לצפייה בירח החדש".

ליקויים
התופעה המיוחדת ביותר הקשורה בירח הינה תופעת הליקויים. הירח קטן מהשמש פי 400 אבל קרוב יותר לכדור הארץ באותו יחס בדיוק. סידור מיוחד זה גורם לכך שגודלם הנראה של הירח והשמש זהה. בתחילת חודש עברי, כאשר הירח בין השמש לכדור הארץ, או באמצעו כאשר כדור הארץ בין הירח לשמש, לעיתים שלושת הגופים נמצאים על קו ראייה אחד. האיורים הבאים ידגימו את מצבם היחסי של השמש, הארץ והירח בשעת ליקוי. האיורים אינם בקנה מידה.

במקרה זה הירח מטיל צל על כדור הארץ. כל מי שנמצא באיזור הצל לא יכול לראות כלל את השמש. כל מי שנמצא ליד הצל יראה את השמש חלקית. לצפייה בליקוי שמש יש להיעזר במשקפים מיוחדים ומתאימים (האזהרה הרגילה). בכל מקום שהירח מסתיר למעלה מ-80% משטח השמש יורגשו בבירור ירידה בבהירות וירידה בטמפרטורה. בליקוי מלא החשיכה מוחלטת וניתן לראות כוכבים. כמו כן ניתן לראות את הילת השמש (קורונה) העוטפת אותה וגדולה ממנה הרבה יותר. בתנאים רגילים אור השמש חזק הרבה יותר מאור ההילה ולא ניתן לראותה כלל. גודל איזור הצל תלוי במרחקם של השמש והירח מכדור הארץ. כאשר הירח קרוב יותר לכדור הארץ, איזור הצל יהיה גדול יותר (רצועה ברוחב כמה עשות קילומטרים), כאשר הירח רחוק יותר, ייתכן שנקודת הצל כלל לא תגיע לכדור הארץ, אלא תהיה בחלל. במקרה זה הליקוי מכונה ליקוי טבעתי, מאחר והשמש נראית כטבעת כאשר הירח מכסה רק את אמצעה. כאשר נקודת הצל המלא נמצאת בחלל אבל לצד כדור הארץ )ולא עליו או מעליו), לא ייראה ליקוי מלא משום מקום בכדור הארץ והליקוי מכונה ליקוי חלקי. משך הזמן של ליקוי מלא קצר מאד, בין 3 ל-7 דקות (כתלות ברוחב איזור הצל), כאשר הליקוי החלקי יכול להימשך כשעתיים-שלוש.
בעת ליקוי חמה מומלץ לשים לב ולהסתכל גם לקרקע ולא רק למעלה. צל הירח מתקדם במהירות מדהימה של חצי קילומטר בשניה (ולפעמים גם יותר, תלוי בקו הרוחב). מי שיביט מערבה שניות לפני שלב הליקוי המלא, יראה פס שחור ענקי רץ לכיוונו. ושניות לפני סוף הליקוי יראה פס אור. כמו כן מי שיסתכל בליקוי לא באמצע הרצועה אלא בצדדיה יזכה לראות תופעה המכונה חרוזי ביילי. אור השמש מבצבץ בין הרי הירח ויוצר נקודות אור הדומות לחרוזים.


ליקויי ירח יקרו בסמיכות לליקוי חמה, באמצע החודש העברי שלפניו או לאחריו. הירח, עדיין בקו ישר עם כדור הארץ נמצא מאחורי כדור הארץ, ולמעשה בצלו של כדור הארץ.

כדור הארץ גדול בהרבה מהירח ולכן תמיד הירח יהיה באיזור הצל (אין ליקוי ירח טבעתי). ייתכן ליקוי ירח מלא,או ליקוי ירח חלקי. ליקוי ירח (חלקי או מלא) אורך כמה שעות וגם השלב המלא שלו (אם יש) אורכו כשעה. ליקוי ירח מלא ייראה מאיזורים נרחבים מאד על פני כדור הארץ. גם בשיא הליקוי הירח לא נעלם לגמרי. קרני אור מצליחות להגיע ממנו לכדור הארץ אבל הן עוברות שבירה באטמוספירה והירח מקבל גוון אדמדם. תופעה זו של ירח אדום נראית היטב בליקוי ירח מלא ומומלצת מאד לצפייה. לפעמים ייתכן שלא כל הירח יעבור באיזור הצל המלא של כדור הארץ ואז מתקבל ליקוי חלקי בלבד. חלק מהירח יהיה מואר כמעט כרגיל וחלקו האחר מכוסה. תופעת הירח האדום קיימת בליקוי חלקי אולם בולטת הרבה פחות.
בגלל שצל כדור הארץ הינו גדול מאד ייתכן מצב, בו הירח ייכנס לאיזור חצי הצל בלבד. מבחינה מדעית זה נחשב ליקוי, אולם לוחות רבים כלל לא מציינים ליקויי חצי צל, ולצופה בעין  ייראה שינוי בבהירות הירח.



חלקו השלישי של המאמר יעסוק בחשיבות הליקויים למדע ובתופעת הגאות והשפל

קישורים נוספים
עין צופיה - לווינים
עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - כוכבי לכת
תיאור ליקוי ירח חלקי שהיה בישראל
תיאור ליקוי חמה חלקי שהיה בישראל