יום שני, 4 בינואר 2010

תצפית בלווינים

החלל בסביבותינו הקרובה רוחש פעילות בלתי פוסקת. מאות לווינים מקיפים את כדור הארץ במסלול קמור (בניגוד למטוסים הנעים במסלול "ישר"). לווינים רבים ניתנים לצפיה מכדור הארץ מעט לאחר השקיעה או הזריחה. ללווינים אין מקור אור עצמי משלהם, אך ניתן לראותם גם בעין בלתי מצויידת, הודות ליכולת החזרה חזקה של אור השמש.
למרות שלוויין שונה לחלוטין ממטוס, לעיתים ניתן להתבלבל בין השניים. בעין בלתי מצויידת, יראה לווין כנקודת אור בודדת בצבע אחד שאינה מהבהבת הנעה בשמים במהירות. לעומת זאת, מטוסים נראים לרוב עם מספר אורות צבעוניים ומהבהבים. בנוסף, בהירותו הנראית של לווין משתנה בקצב יחסית מהיר תוך כדי המעבר: ככל שהלווין מטפס למעלה במסלולו, כך אורו מתחזק ושוב נחלש כאשר הוא יורד. זאת כאשר בהירותם הנראית של אורות מטוס משתנה בקצב איטי הרבה יותר. הלווין נעלם כאשר הוא נכנס לאזור הצל של כדור הארץ ולא מקבל יותר אור מהשמש (או יופיע כאשר הוא יוצא מאזור הצל ומתחיל לקבל אור מהשמש). כאשר השמש נמצאת נמוך מתחת לאופק אין אפשרות לראות לווינים (בישראל בקיץ ניתן לראות לווינים כמעט בכל שעות הלילה). על חווית התצפית בלווינים אפשר למצוא בקישור הבא. עם מעט נסיון, תוכלו גם אתם לזהות נקודה שמיקומה משתנה כלווין.
לווינים גדולים
הלווינים הנוחים ביותר לצפיה הם הגדולים ביותר: תחנת החלל הבינלאומית, מעבורות החלל במשימותיהן וטלסקופ החלל על שם האבל. תחנת החלל משייטת באופן קבוע בשמים בגובה של כ-350 ק"מ, ולה מעברים רבים מעל ישראל. בשיאה, בהירות התחנה יכולה להגיע עד ל 4- (בהירה יותר מצדק וכמעט כמו נוגה). הוספת רכיבים לתחנה, המתבצעת בעזרת מעבורות חלל, מפתחת ומגדילה אותה כל הזמן. כאשר המעבורת והתחנה עדיין לא התחברו, או מיד לאחר שנפרדו, ניתן לראותן בשמים כשתי נקודות אור עוקבות אחת אחרי השנייה באותו מסלול ובהפרש של כמה שניות עד דקה. תצפיות חוזרות במשך כמה שעות במשך יומיים שלושה יֳראו את הנקודות מתרחקות או מתקרבות אחת לשנייה. צריך קצת מזל ולקוות שמעברים אלו יהיו נראים מישראל גם ביתר זמן המשימה, אז התחנה והמעבורות מחוברות הן יראו כנקודה אחת.

בעת אחד השיגורים של מעבורת חלל שמתי לב לעובדה שהשיגור מתרחש בזמן שבארץ כבר שרר חושך. למרות שלא היו בידי נתוני זמן ומיקום מדויקים, עליתי לגג מיד לאחר צפייה בשיגור באתר NASA והבטתי בכיוון המשוער בו המעבורות הייתה צריכה להופיע. ואכן תוך כ-20 דקות מרגע השיגור הופיעה נקודת אור בהירה. להפתעתי הרבה מיד לאחריה הופיעה נקודת אור נוספת במסלול דומה אך קצר יותר, שהיתה חיוורת ממנה בהרבה. לאחר חשיבה הגעתי למסקנה כי הנקודה השנייה הייתה לא אחרת מאשר מיכל הדלק החיצוני של המעבורת. לאחר שיגור מעבורת, מיכל הדלק העיקרי שלה ניתק לאחר כעשר דקות , מאבד מהירות וגובה ולבסוף נופל למימי האוקיינוס ההודי. מאחר והתופעה בה צפיתי נדירה למדי (ודורשת שיגור בזמן שבארץ לילה), לא מצאתי חובבים נוספים שהצליחו לצפות בה. אולם מצאתי אישור לכך שהיא קיימת בתמונה הבאה. עקב מספר המשימות הנמוך שנותר למעבורות הסיכויים לראות תופעה זו נמוכים (לפחות עד שדור המעבורות הבא יהיה מבצעי)

גם את טלסקופ החלל האבל ניתן לראות בעין. הטלסקופ משייט במסלול גבוה יותר מתחנת החלל (כ-600 ק"מ) והוא קטן ממנה. לכן בהירותו הנראית נמוכה יחסית (+1.5). משימתה הבאה של מעבורות החלל STS-125 באוקטובר 2008 הינה שדרוג ותיקון הטלסקופ.

הבזקי אירידיום (Iridium flash)
סוג נוסף של תצפיות הינו בלוויני אירידיום. הלווינים נעים במסלול פולארי סביב כדור הארץ (בזוית של 90 מעלות לקו המשווה) ולכן, מדי הקפה, עוברים הלווינים מעל הקטבים.  תפקידם הינו לספק תקשורת לווינית מכל נקודה על כדור הארץ. הלווינים שמישים רק בחלקם אולם כולם (פרט לאחד שהתנגש בחלל עם לווים רוסי) עדיין מקיפים את כדור הארץ. הלווינים קטנים מאד ובמעבר רגיל בהירותם נמוכה עד כדי גבולית לראייה בעין. אך יש להם אנטנות רדיו גדולות יחסית, המחזירות את אור השמש כמראה אל אזור מאורך כרצועה דמיונית על פני בכדור הארץ. מי שנמצא בתוך רצועה זו או במרחק קטן ממנה, יראה בשמים הבזק בן כמה שניות. ככל שקרובים יותר למרכז הרצועה, עוצמת ההבזק תהיה גבוהה יותר ומשכו ארוך יותר. ניתן לראות הבזקי אירידיום כמעט בכל יום. הבזקים בהירים במיוחד ניתן לראות אפילו באור יום בתנאי שמקום ההבזק בשמים מרוחק מספיק מהשמש (מרחק זוויתי). זה הזמן לציין כי נדרש משנה זהירות בתצפיות המתרחשות כאשר השמש נמצאת בשמים, שכן עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעין שצופה ללא אמצעי מגן.

לוויני תקשורת
לוויני תקשורת הינם לווינים גיאו-סטציונריים. ייחודם הוא בכך שהם מקיפים את כדור הארץ סביב קו המשווה ונשארים באותה נקודה בשמים כל הזמן (קצב סיבובם זהה לקצב סיבוב כדור הארץ וגובהם כ-36 אלף קילומטר). לווינים כאלו קשה לראות והם גם יראו ככוכב. מהירות תנועתם בכיפת השמים איטית מאד, ולמעשה הם יראו כנעים בכיוון הפוך לתנועת כיפת השמים. בצילום ללא עקיבה הם יראו כנקודה בודדת (לעומת הכוכבים שייצרו קשתות). בצילום המתבצע עם עקיבה הם יראו כפס אור בניגוד לכוכבים, שייראו כנקודות.

צילום לווינים
צילום לווינים, הינו קל יחסית. מכוונים את המצלמה לאיזור המתאים בשמים (שימוש בשדה רחב). רצוי למצוא קבוצת כוכבים יפה שהלווין עובר דרכה, או לשלב את הבזק הלווין בנוף ארצי (בנינים, נוף וכו'). יש להשתמש בחשיפה ארוכה של כמה שניות, או רצוי במצב ידני. התוצאה היא פס אור העובר דרך הקבוצה. בלוויני אירידיום פס האור מתרחב בשיא ההבזק, כפי שמודגם בצילום.

הבזק אירידיום בקבוצת נבל (לירה)
הבזק אירידיום בקבוצת נבל (לירה)

כאשר מכוונים את המצלמה לאיזור בו הלווין יוצא או נכנס לצל כדור הארץ, רואים איך הבהירות משתנה ואת צבע ההבזק משתנה מלבן לאדום:

(תחנת החלל בקבוצת בתולה. ניתן לראות את הכניסה לאזור הצל בשינוי הבהירות, הצבע ורוחב הפס. צולם ע"י המחבר)





לבעלי טלסקופים
עקב מהירות התנועה של הלווין קשה להתאפס עליו. בתצפית על לווינים קטנים תיראה רק נקודת אור רצה במהירות, אולם את תחנת החלל הבינלאומית והמעבורות ניתן ממש לראות. אפשרות מעניינת נוספת הינה לצפות בלווינים ביום כאשר הם עוברים על פני השמש. הדבר מחייב כמובן שימוש בפילטר שמש מיוחד. אין להביט בשמש ללא אמצעי הגנה מתאים (אמצעים כגון פילם של מצלמה, זכוכית מפוייחת, תקליטור או דיסקט ומשקפי שמש מתאים אינם מתאימים ועלולים לגרום לנזק ראייתי בלתי הפיך). המעבר של לוויין על פני השמש אורך כחצי שנייה אולם כיוון הטלסקופ קל. בצורה דומה אפשר לראות מעבר על פני הירח.







איך מוצאים לווינים
ניתן כמובן לצפות בשמים ולחפש את הלווינים. בתצפית ממקום חשוך ניתן לראות מספר לווינים (בדרך כלל), אולם רצוי להוריד מראש מידע לגבי מיקום מעבר לווינים בשמים מהאינטרנט עוד בטרם היציאה לתצפית.

נביא כאן דוגמא לשני אתרים מומלצים.
השמים מעל – Heavens-Above. הרשמה אינה חובה, אולם בחירת מיקום התצפית היא כן (על פי מדינה ועיר, או קואורדינאטות). האתר ידידותי מאד וקל לשימוש, ומספק מפות מפורטות המראות היכן יעבור כל לווין מתבקש בשמים (כולל כיוון וגובה של נקודות ההתחלה, שיא והסיום). באתר גם מידע נוסף על תנועת כוכבי לכת ושביטים.
אתר נוסף הוא CalSky. אתר זה עשיר במידע. ניתן לבצע בו שאילתות ולקבל דוח צפייה מפורט הכולל אירועים רבים. הדו"ח מורכב וקצת קשה לקריאה אולם הוא מספק מידע רב יותר כדוגמת מעברים על פני השמש או הירח.

קישורים נוספים

עין צופיה - השמש - חלק ראשון
עין צופיה - השמש - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק ראשון
עין צופיה - הירח - חלק שני
עין צופיה - הירח - חלק שלישי
עין צופיה - כוכבי לכת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה