המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

ניסויים מדעיים לחנוכה

אין כמו חג החנוכה לקצת פעילות מדעית ולמספר ניסויים נחמדים באור, אש ונרות. כמובן שכל ניסוי הכולל אש חייב להיעשות בהשגחה של מבוגר.

הניסוי הראשון פשוט מאד, מדליקים נר בתוך קערת מים, מכסים את הנר בכוס ורואים שהמים בכוס עולים כלפי מעלה.


איך זה קורה? פשוט מאד. הנר הדולק חייב חמצן כדי לדלוק, בחדר יש הרבה חמצן אולם כאשר כיסינו את הנר בכוס כמות החמצן קטנה מאד ותהליך הבערה מכלה את החמצן החופשי (החמצן מתרכב עם הפחמן). כאשר אין חמצן, הלחץ בתוך הכוס יורד ולכן המים המרגישים פחות לחץ ועולים בגובה ויש יותר מים בכוס (ופחות מים בקערה). כמובן שבשלב מסוים הנר ייכבה ואז המפלס יישאר יציב, גבוה בכוס ונמוך יותר בקערה.

בניסוי השני נבדוק את היחס בין החמצן לבין שאר הגזים באוויר. נשתמש בשני נרות בגבהים שונים ונכסה אותם בכוס. הנר העליון יכבה לפני הנר התחתון.



למה זה קורה? תוצרי השריפה פחמן-דו חמצני, חמים ולכן עולים כלפי מעלה (למרות שהם כבדים מהחמצן) החמצן יורד כלפי מטה ולכן לנר התחתון יש מעט יותר זמן בעירה. זו הסיבה שבמקרה של שריפה חלילה מומלץ לנסות לצאת מהאיזור המסוכן כמה שיותר קרובים לריצפה.

לניסוי השלישי צריך נר, שתי כוסות וסיכה או שתיים. חושפים נר משני קצותיו ומניחים אותו בשיווי משקל באמצעות הסיכה בין שתי כוסות. שימו לב, רוב הנרות הם חרוטים ולא גליליים ולכן נקודת שיווי המשקל אינה באמצע הנר, בכל מקרה אפשר להבעיר קצת מהנר בצד שהוא כבד יותר עד שמגיעים לשיווי משקל. הבעירה הלא אחידה משנה את נקודת הכובד של הנר וכך הוא מתנדנד, לפי השמועה אפשר אפילו להגיע לסלטה. ניסינו אולם הכוסות חסמו את הנר והוא נכבה. נסו ותהנו, כמובן השגחת מבוגר נדרשת.