איך לראות את תחנת החלל

תחנת חלל

תחנת החלל היא העצם המלאכותי הגדול ביותר הנמצא בחלל וגודלה כגודל מגרש כדורגל (בעיקר בגלל הפנליים הסולריים). תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ בכל תשעים דקות. את תחנת החלל קל מאד לראות בעין כאשר היא עוברת מעל ישראל  בתחילת או סוף הלילה. התחנה מחזירה אור מהשמש והיא בהירה מאד.  אין צורך במשקפת או בטלסקופ והתחנה נראית כנקודת אור בהירה מאד החולפת במהירות בשמים. 

המאמר עוסק בתחנת החלל הבינלאומית אולם נכון גם לווינים אחרים בהירים בשמיים כדוגמת תנחת החלל הסינית - טיאנגונג.

מה בערך רואים? ניתן להתרשם בסרטון הבא שהבן שלי צילם ומציג מעבר על פני הירח.

איך יודעים מתי לצפות בתחנת החלל?

כל מה שצריך לדעת זה מתי ולאן להסתכל ולהיעזר במפה של המעבר המראה איפה בשמים תעבור התחנה ומתי:

מעבר תחנת החלל 20/11/2019

אתר מומלץ למציאת מידע על תחנת החלל

על מנת לענות על שאלות אלו היכנסו לאתר HEAVENS ABOVE. לאחר רישום ובחירת מיקום ליחצו על הקישור ש ISS ותקבלו טבלה עם זמני המעברים הקרובים.

הסברים מפורטים על האתר ועל השימוש בו בסרטון הבא

מעברים של תחנת החלל

טבלה אופינית של מעברים נראית כך

טבלת מעברי תחנת החלל לדוגמא מתוך אתר heavens above

בטור הראשון (משמאל) רואים את התאריך. שימו לב שלפעמים יש יותר ממעבר אחד באותו יום ולעתים אפשר לראות שניים רצופים בהפרש של כשעה וחצי. הטור השני הוא הבהירות ככל שהמספר נמוך יותר כך התחנה תיראה בהירה יותר. חשוב לדעת שבהירות התחנה משתנה תוך כדי המעבר והיא לרוב בשיא כאשר המעבר בשיא הגובה.
הטורים הבאים מראים את מיקום תחילת המעבר, שיאו וסופו, עם שעות מדויקות, גובה במעלות ואת הנקודה הגבוהה ביותר. הכיוונים הם כלליים. תחנת החלל עוברת תמיד מכיוון מערב למזרח אבל יכולה להתחיל בצפון מערב או דרום מערב לפי מה שרשום בטבלה (N צפון, W מערב, W מזרח, E דרום). להמחשה ויזואלית אפשר ללחוץ על כל תאריך (באתר, לא בתמונה פה) ולקבל מפת כוכבים מדויקת שמראה ליד אילו כוכבים התחנה תעבור. כל מה שנשאר לעשות זה רק להסתכל.
הנה דוגמה למפה מוגדלת עבור מעבר מסוים. מומלץ להיעזר בה ולראות ליד אלו קבוצות כוכבים תחנת החלל תעבור

דוגמה למפת מעבר של תחנת החלל

אפשרויות אחרות הן להיעזר באפליקציות לניידים, רובן מבוססות על נתוני HEAVENS-ABOVE. יש להם גם אפליקציה. אפליקציה אחרת מומלצת היא ISS DETECTOR.

צילום תחנת החלל

 ניתן גם לצלם את המעבר. במפה רואים ליד אילו כוכבים התחנה תעבור, מכוונים מצלמה על חצובה ומבצעים חשיפה של מספר שניות. לאחר מעט ניסויים יתקבלו תמונות טובות כדוגמת זו:

תחנת החלל בקבוצת אוריון

ואם אתם ממש מקצועיים אפשר לצלם גם את התחנה עצמה. במצלמה עם זום חזק, אפשר להגיע לתוצאות לא משהו, אבל בהחלט רואים  את מבנה התחנה.

תחנת החלל הבינלאומית שצולמה מהארץ

תחנת החלל הבינלאומית שצולמה מהארץ

בצילום דרך טלסקופים עם חצובה ממונעת שמבצעת עקיבה מדויקת, ניתן להגיע לתוצאות נפלאות. בישראל קיים מרכז כזה באוניברסיטת תל אביב והאחראי עליו הוא מיכאל צוקראן. מעבר לשימוש בטלסקופ גדול ואיכותי (Ritchey Chretien) צוקראן בנה מערכת שלמה של הנעה חלקה ללא רעידות ותוכנות שונות לעקיבה, צילום ועיבוד כל הפרטים. התהליך לקח שנים של שיפורים ושדרוגים ואיכות התמונות כל פעם עולה. התוצאות הן בערך הטובות ביותר שאפשר למצוא בעולם לצילום מהארץ. באדיבותו של מיכאל, הנה תמונה שומטת לסת.

תחנת נחלל הבינלאומית. צילום: מיכאל צוקראן

בהצלחה

תחנת החלל והירח

ביום ראשון 28/12/2014 הצלחתי לצלם מעבר של תחנת החלל על הירח. נדרש תיזמן מאד מדויק. תחנת החלל טסה במהירות והזמן שלוקח לה לעבור על פני הירח שכל גודלו חצי מעלה הוא פחות משנייה. ניגש ישר לעניין ונציג את הסרטון, כל ההסברים אחר כך. תוודאו שאתם צופים בסרטון במסך מלא ובאיכות 1080HD. התחנה קטנה מאד וקל לפספס אותה. בהתחלה רואים צילום קטן יחסית ואחר כך צילום יותר מקרוב. הקליפ הראשון בכל גודל הוא במהירות אמיתית ומיד אחריו בהילוך איטי יותר.

פרטים על מעברים של תחנת החלל אפשר למצוא באתר heavens-above (תרמתי חלק מהתרגום לעברית שלו) וברשומה הבאה הסברתי איך אפשר לראות את תחנת החלל. הפעם ראו שהתחנה עומדת להיות קרוב לירח, אבל חשוב לשים לב שבגלל שהירח יחסית קרוב לכדור הארץ, מספיקה תזוזה קטנה במיקום הצופה לשינוי הזווית בין התחנה לירח כך שהתחנה לא תחלוף על פני הירח.

כאשר בדקתי באתר איך ייראה המעבר קיבלתי את התמונה הבאה בה התחנה חוצה את הירח

אבל צריך לשים לב שבשביל לקבל תמונה מדויקת יותר יש ללחוץ על המפה באזור הרצוי לקבלת הגדלה שלה ואז רואים שהתחנה לא חוצה את הירח. חבל. מהבית אפשר לצלם יותר בנוחות. צריך לצאת החוצה

פספוס קטן אך משמעותי. באתר אין אפשרות למציאת מיקום מדויק בו תהיה חצייה (אפשר לצורך כך ללכת לאתר CALSKY אבל הוא עם מימשק פחות נח). מה שעשיתי היה פשוט אינטרפולציה וניסיתי מקומות שונים עד שמצאתי מקום בו התחנה תחצה את הירח. במקרה הזה מושב גנות שנמצא כמה קילומטרים מדרום לגבעת שמואל. גם אז לא הייתי בטוח עד כמה המפה מדויקת והאם באמת יעבור על הירח.
השתמשתי בשלוש מצלמות. במצלמות CanonSX50HS הפעלתי זום מקסימלי שמקביל ל-1200mm וצילמתי וידאו וגם במצלמת Canon700d עם עדשה 18-250 צילמתי וידאו. לפחות ב-DSLR, במלצמה נוספת רציתי לצלם תמונה בחשיפה ארוכה של כמה שניות.

תחנת החלל והירח

לא פשוט לתפעל שלוש מצלמות וכל ההעמדה הוכיוונונים לקחו כעשרים דקות. מרוב התעסקות בקושי ראיתי את המעבר בעין וכמובן שלא היה לי מושג מה קורה על המצלמות. החשיפה הארוכה לא מתאימה בגלל בהירות הירח. זה היה די צפוי, אבל חייבים לנסות. צילמתי בחשיפה ארוכה את סוף המעבר ואחר כך כמובן שהתיישבתי לבדוק מה רואים אם בכלל בוידאו.
לשמחתי כבר בשטח ועל המסך הקטן של המצלמה ראיתי שיש משהו, אבל עדיין אי אפשר להיות בטוחים עד שלא רואים על מסך מלא. שני סרטי הוידאו הצליחו מאד ועריכה מהירה שלהם (תוכנת OpenShot) יצרה את הסרטון. מעבר על פני הירח אינו נפוץ אבל אפשר לנסות גם לצלם דרך טלסקופ עם עקיבה או במצב של צילום מהיר שיכול לצלם 5-10 תמונות בשנייה בחשיפה קצרה של 1/100 או אם המצלמה מאפשרת לכידה במהירות גבוהה יותר (הדגם SX60 מאפשר לכידה בהמירות של 60fps ב-HD מלא).
הסרטון אפילו נכנס ככתבה לאתר האסטרונומיה המוביל UniverseToday 

לקריאה נוספת
מאמר על תחנת החלל לאחר עשור של פעילות

שביל החלב מתחנת החלל

סרט חדש מקסים שצולם מתחנת החלל הבינלאומית. התחנה חולפת מעל אפריקה, שביל החלב זורח. הסערות על היבשת השחורה נראות היטב (כל ההבזקים הינם ברקים), השביט Lovejoy (שביט מפתיע שהצליח לשרוד מפגש מאד קרוב עם השמש) נראה החל מהשניה ה-11 ממש מימין שביל החלב, וכמובן הבוקר שעולה במהירות בגובה של 300 קילומטר ובמהירות של כ-7 ק"מ בשנייה.הסרטון צולם ב-29/12/2011 משעה 20:55 ועד 21:14 (זמן גריניץ) ועובר מעל מרכז אפריקה, מדגסקר והאוקינוס ההודי.

עשור לתחנת החלל הבינלאומית

תחנת החלל הבינלאומית מציינת בימים אלו עשור לפעילותה המאויישת. לפני עשר שנים נחת צוות המשימה הראשון. האסטרונואט האמריקאי ביל שפרד והקוסמונאוטים הרוסים סרגיי קריקלב ויורי גידזנקו.

תחנת החלל הבינלאומית ,פרוייקט ענק, גרנדיוזי המשלב מדינות רבות, ללא מטרה ברורה בפני עצמה חוץ מאשר להיות שם. משמש כפלטפורמה למחקר, לניסויים לתצפיות ולמרות שהויכוח על נחיצות התחנה גדול ומדענים רבים טוענים שאפשר היה להגיע להישגים ותגליות גדולים הרבה יותר בהפניית המשאבים למקומות אחרים, אין ספק שגדולתה של התחנה היא ברוח האנושית שהיא מביאה איתה, רוח החסרה כל כך בעולמנו. את הויכוח על נחיצות התחנה לא נוכל להכריע אולם נראה מה היא כן מצליחה להביא לנו.
התחנה היא בינלאומית, אמנם השליטה עליה היא בידי NASA (לאחר שבשלב ההקמה, השליטה הייתה בידי הרוסים), אולם חברות בה מדינות רבות שתרמו חלקים לבנייתה ואנשים למשימות. התחנה מממשת את החלום של מושבה קבועה בחלל גם אם היא מחזיקה 3 אנשים בלבד (ולעיתים יותר). לתחנה תפקיד חינוכי רב ופעולות רבות מנוצלות למטרות חינוך הדור הבא של ילדי העולם לפיתוחים טכנולוגיים. את התחנה ניתן לראות בעין חולפת בשמי הערב או הבוקר.

וכמובן התחנה מאפשרת לנו שפע של צילומים איך נראה כדור הארץ מהחלל (הקרוב)
התחנה נבנתה בשלבים. כל פעם שוגר חלק אחר והורכב והתחנה גדלה לאט לאט כאשר חלקים גם זזו ממקומם והורכבו במקומות אחרים.
תחנת החלל נראתה כך כאשר צוות המשימה הראשון הגיעה אליה

תחנת החלל בשנת 2000 מקור: נאסא

והיא גדלה

תחנת החלל בשנת 2001. מקור: נאסא

וגדלה

תחנת החלל בשנת 2005. מקור: נאסא

וכיום היא נראית כך בגודל של שני מגרשי כדורגל.

תחנת החלל בשנת 2010 מקור: נאסא

התמונות יפות אבל סרטון האנימציה הבא (באדיבות נאסא) ממחיש את כל שלבי הבנייה (שהיו כרוכים בעשרות טיסות של מעבורות חלל, חלליות סויוז והליכות חלל)


נביא כמה תמונות מייצגות של כדור הארץ מהתחנה (שהן בעיני מיוחדות יותר מאשר תמונות המראות מה קורה בתוך התחנה). למעונינים ניתן לשוטט שעות בארכיון התמונות של נאסא ולמצוא אלפי תמונות  נוספות.

צלקות שריפה במדבר סימפסון באוסטרליה. מקור: נאסא

ככה נראית השקיעה. פס ספקטרום בכל הצבעים. מקור: נאסא

מכתש פגיעה עתיק של מטאור במדבר סהרה. מקור: נאסא

הרי ההימאליה מהחלל נראים פתאום לא כל כך גדולים. מקור: נאסא

הוריקן בים. שימו לב לעין הסערה בה שקט. מקור: נאסא

התפרצות הר הגעש אתנה בסיציליה בשנת 2002. מקור: נאסא

ארץ ישראל, סיני ומצרים. שימו לב לאורות ברוב ישראל למעט הנגב. אילת ושארם בולטות וכמובן נהר הנילוס והדלתא. שאר מצרים חשוכה לחלוטין ומהווה יעד מצוין לתצפיות. מקור: נאסא

לסיכום המאמר ראיון וידאו (פנו לעצמכם חצי שעה עם כוס קפה ובלי טלפונים) עם ביל שפרד, מפקדה הראשון של תחנת החלל הבינלאומית.