המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
ההתקבצות הקרובה של כוכב חמה וצדק צפויה בתאריכים 21 ו22 לדצמבר. בימים אלו שני כוכבי הלכת ייראו קרוב מאד אחד לשני בשמים וניתן לצפות בהם לפני הזריחה. גובה מעליה כוכב הלכת נוגה, בהיר מאוד שזורח כבר בשלוש לפנות בוקר.
תמונה מעודכנת 26/12/2018 - צדק כבר בהיר וגבוה ואת כוכב חמה קשה לראות (תצטרכו להגדיל) כשהוא מתקרב לשמש
נוגה צדק וכוכב חמה
בהירותו של כוכב חמה משתנה במהירות והיא כרגע בערך 0.5-, בהירות גבוהה יחסית שמאפשרת לראות אותו בקלות. צדק בהיר ממנו 1.8-, אבל כאשר הוא נמוך יותר ורק זורח, כוכב חמה עדיין בהיר יותר. כל זה ישתנה בימים הקרובים מפני שכוכב חמה יורד (מתקרב לשמש) וצדק מתרחק מהשמש ונהייה יותר ויותר בהיר.
אז אם אתם ערים בשעה 5:30 בבוקר, שאו פניכם לכיוון דרום מזרח וצפו בשלושת כוכבי הלכת בשמי הבוקר, ואם יש לכם אופק ממש נקי ואתם רואים עוד כוכב יחסית בהיר, הרי זה כוכב אנטרס בעקרב.
עקרב? הרי זו קבוצה קיצית לכל דבר ועניין! נכון, ובגלל זה אנטרס עדיין קרוב לשמש וזורח מעט לפני הזריחה, ככל שהחודשים יחלפו, אנטרס וקבוצת עקרב יהיו יותר זמן בשמים, עד שבקיץ, הם יהיו בשמים כבר בשקיעת השמש!
עד מתי אפשר לראות אותם? בשעה שש בבוקר כבר די קשה לראות את כוכב חמה. גם בתמונות כבר בקושי רואים אותם, אולי אם תגדילו.
התקבצות צדק ומרקורי 19/12/2018
בתמונה הבאה (אם תגדילו) מעט יותר קל. צדק ממש מעל קצה המנוף במחצית הגבוה של התמונה, וכוכב חמה מעט מעליו
התקבצות צדק ומרקורי 19/12/2018
התמונה הבאה מעובדת (הרבה יותר קונטרסט וכו') וגם בה בקושי רואים את כוכב חמה. ואולי עכשיו תוכלו לראות אותם גם בתמונות הקודמות.
התקבצות צדק ומרקורי 19/12/2018
האנינמציה למטה מייצגת שישה ימים מ-19 ועד -24 לדצמבר בתקווה שלפחות באחד מהם, נצליח לקום מוקדם וגם לא יהיה מעונן. הכוכב הבולט העליון הוא נוגה, כוכב חמה מסומן, וצדק לידו, מתקרב עליו כל יום עד שב-22 הם בקו אחד (אולם ההתקבצות עצמה יום קודם) ומשם והלאה עוקף אותו. וגם כוכב אנטרס עולה וכוכב חמה יהיה גם נמוך ממנו תוך כשבוע (והרבה יותר קשה לצפייה).
אם עברתם בשנים האחרונות בנתב"ג ראיתם דגם של חללית שאפשר היה להצטלם לידו. זוהי החללית הישראלית הראשונה לירח ועכשיו יש לה גם שם. לפני כמה חודשים התבקש הציבור להשתתף בהצבעה על שם החללית של חברת SpaceIL, החללית הישראלית הראשונה לירח. הוצעו כמה שמות, אבל השם שבלט מעל כולם, היה בראשית ואכן השם שנבחר, כי באמת אין שם יותר מתאים.
ראשית הסיפור בתחרות LUNAR XPRIZE של חברת גוגל שהציע פרס של כמה מיליונים לעמותה פרטית, שאינה נתמכתבידי ממשלה, שתצליח לבנות ולשלוח חללית לירח. שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי הרימו את הכפפה, הקימו את עמותת SpaceIL, גייסו תורמים, תכננו תוכניות, מצאו מומחים בכל התחומים הנדרשים והצליחו להפוך חלום למציאות.
הצוות
ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע הערב (ה') בשעה
17:17 את התמרון המכריע ביותר עד כה במסעה של החללית אל הירח- "לכידת
הירח". התמרון אפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ובכך להתחיל ולהקיף
אותו ויחד איתו את כדור הארץ.
בשעה
17:18 החלו מנועי החללית לפעול במשך כ- 6 דקות וביצעו האטה של כ-1000 קמ"ש
ממהירות של 8,500 קמ"ש למהירות של 7,500 קמ"ש ביחס לירח במהירותה של
בראשית. התמרון בוצע כאשר ישנה תקשורת מלאה עם החללית והאינדיקציות שהתקבלו בחדר
הבקרה בזמן אמת תואמות את המסלול המתוכנן. בשבוע הקרוב, הצפוי להיות שבוע
אינטנסיבי בפעילות הנדסית יתקיימו מספר רב של תמרונים, ממסלול אליפטי אל מסלול
מעגלי בגובה 200 ק"מ מעל הירח, שמטרתם, היא להוריד גובה ולהגיע לנקודה
האופטימלית לביצוע הנחיתה האוטונומית של החללית ב"ים הרוגע" ב 11/4 בערב.
התמרון הכניס את החללית למסלול אליפטי סביב הירח בה הנקודה
הקרובה (פרילונה) כ- 500 ק"מ מהירח והרחוקה (אפולונה) כ- 10,000 ק"מ.
בשונה מההקפות הארוכות סביב כדור הארץ, ההקפות הראשונות סביב הירח ימשכו כ-14 שעות
ולקראת הנחיתה כל הקפה סביב הירח תימשך כשעתיים בלבד.
3/4/2019 - לקראת תמרון הלכידה
*"לכידת הירח" – התמרון המכריע של החללית "בראשית"*
*הצלחתו של התמרון תקבע את גורל הצעד ההיסטורי- נחיתת חללית ישראלית על הירח*
*התמרון יתקיים מחר יום ה' בשעה 17:15 אחה"צ*
הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית יבצע מחר (ה') את התמרון המכריע ביותר עד כה במסעה של החללית אל הירח- "לכידת הירח". התמרון יאפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ובכך להתחיל ולהקיף אותו ויחד איתו את כדור הארץ.
עד כה החללית הקיפה במסלולים אליפטיים את כדור הארץ, במהלכם בוצעו מספר תמרונים (הפעלת מנועים) על מנת להגביה את מסלולה ולהרחיק אותה מכדור הארץ. בתחילת השבוע הגיעה החללית בפעם האחרונה לנקודה הקרובה ביותר לכדור בארץ בהקפה האחרונה סביבו– 1,700 ק"מ בלבד ומשם המשיכה בדרכה לנקודת המפגש עם הירח בטווח 400 אלף ק"מ.
בשונה מתמרונים שבוצעו עד כה- בהם הופעלו מנועים על מנת להאיץ את מהירותה של החללית, כעת הפעלת המנועים תתבצע בכדי להאט את מהירותה של בראשית ולאפשר לירח ללכוד אותה. האטת החללית תיעשה ממהירות של 8,500 קמ"ש למהירות של 7,500 קמ"ש ביחס לירח.
אם ההאטה לא תתבצע כראוי, החללית עלולה לברוח מכוח הכבידה של כדור הארץ והירח ולהיכנס אל מסלול אחר לא רצוי מסביב לשמש, ובכך המשימה תבוא אל סופה.
הצלחתו של התמרון יכניס את החללית למסלול אליפטי סביב הירח בה הנקודה הקרובה (פרילונה) כ- 500 ק"מ מהירח והרחוקה (אפולונה) כ- 10,000 ק"מ. בשבוע שלאחר הלכידה יבוצעו מספר תמרונים בכדי להקטין את ההקפות סביב הירח ממסלול אליפטי אל מסלול מעגלי בגובה 200 ק"מ מעל הירח. בשונה מההקפות הארוכות סביב כדור הארץ, ההקפות הראשונות סביב הירח ימשכו כ-14 שעות ולקראת הנחיתה כל הקפה סביב הירח תימשך כשעתיים בלבד.
מטרת התמרונים לאחר לכידת הירח, היא להוריד גובה ולהגיע לנקודה האופטימלית לביצוע הנחיתה האוטונומית של החללית ב"ים הרוגע" ב 11/4 בערב.
סיכום ביניים – מסעה של "בראשית" עד לכידת הירח:
• עד כה בוצעו 7 תמרונים
• החללית עברה כ- 5.5 מיליון ק"מ במצטבר בכל הקפותיה וצפויה לעבור עוד כמיליון ק"מ בהקפות סביב הירח.
• סה"כ בוצעו 12.5 הקפות סביב כדור הארץ (7 הקפות במסלול בגובה 70,000 ק"מ, 2 הקפות במסלול בגובה 131,000 ק"מ, 2 הקפות במסלול בגובה 265,000 ק"מ ו 1.5 הקפות במסלול בגובה 410,000 ק"מ).
• כמות הדלק שנוצלה עד כה כ- 80 ק"ג.
סה"כ נרשמו שתי תקלות עיקריות עליהן התגבר הצוות ההנדסי האחת בעוקבי כוכבים אשר סונוורו מהשמש יותר ממה שנצפה והשניה אתחולים לא רצויים במחשב המשימה.
סרטונים:
הסברים:
הדגמה של המסלול:
2/4/2019 - עוד תמרון מוצלח ותמונה מקרוב של כדור הארץ
דוח מסע לירח #7
היום בשעה 9:00 ביצעה "בראשית" בהצלחה תמרון נוסף שמטרתו- התאמה מדויקת של מועד המפגש עם הירח. הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע את התמרון שבמהלכו פעלו המנועים במשך כ 72 שניות. הצוותים בודקים את תוצאות התמרון כדי לדעת אם יידרש תמרון התאמה נוסף לפני תמרון "לכידת הירח".
ביום חמישי הקרוב תפגוש החללית את הירח ותבצע את תמרון "לכידת הירח", תמרון מורכב שמטרתו להילכד על ידי כוח המשיכה של הירח ולהתחיל בהקפות סביבו לקראת נחיתה.
כמו כן, אתמול בשעות הצהריים עברה "בראשית" בפעם האחרונה בקרבת כדור הארץ במרחק של 1,700 ק"מ והצוות ההנדסי הצליח לצלם תמונה נדירה של כדור הארץ ממרחק של כ-16,000 ק"מ בלבד. בתמונה ניתן לראות את חצי האי ערב וצפון מזרח אפריקה ואת ענני הגשם של אתמול המסתירים את ישראל.
עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית נערכות לתמרון "לכידת הירח" על ידי תרגול תרחישים שונים, ביצוע סימולציות ובדיקות מעמיקות במעבדה ההיברידית.
כדור הארץ ממרחק של כ-16,000 ק"מ בלבד. - בראשית
5/3/2019 - סלפי בחלל
תמונת סלפי של החללית עם כדור הארץ, עמנם על רקע אוסטרליה, במרחק של 37000 קילומטר.
כדור הארץ מחללית בראשית. קרדיט: SAPCEIL תע"א
17/2/2019 - יש שעת שיגור 22/2/2019 03:45 (הלילה בין חמישי לשישי)
תאריך השיגור מתקרב ויש גם תאריך מיועד לנחיתה (שכמובן עשוי להשתנות) 11/4/2019. תגידו לי, מי נוחת על הירח שבוע לפני פסח, באמצע הניקיונות?
המידע על השיגור באדיבות SPACEIL והתעשייה האווירית
תהליך השיגור
מרגע שיגורה החללית תחל במסלול ארוך ומורכב. השיגור צפוי להתרחש סביב השעה 03:45 בשעון ישראל, אז טיל הפלקון ימריא מכן השיגור בקייפ קנאוורל אל מחוץ לאטמוספרה. כ- 32 דקות לאחר מכן, החללית תתנתק מטיל השיגור. לאחר מספר דקות מנקודה קריטית זו, אם אכן תתרחש כמתוכנן, אנו מצפים לתקשורת ראשונה של החללית עם חדר הבקרה הנמצא ביהוד וכך נדע כי החללית חיה. מספר דקות לאחר מכן תיפתחנה רגלי הנחיתה של החללית, ובהמשך תתחיל סדרת בדיקות לכל מערכות החללית כדי לוודא שהן עברו בהצלחה את השיגור והן מתפרדות היטב בחלל. כשעה לאחר השיגור, החללית תעבור למצב שיוט בהקפה ראשונה סביב כדור הארץ.
האתגרים העיקריים במסע לירח
חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו. השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח - שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר - הנחיתה רכה על הירח.
מסעה של החללית אל הירח – הארוך ביותר אי פעם
החללית תקיף את כדוה"א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה"א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.
15/1/2019 - החללית נארזת במכולה מיוחדת.
החללית נארזה לקראת משלוח לארצות הברית. שימו לב לשלט חללית לפניך. נראה לי אני מכין לעצמי סטיקר כזה ומדביק לפגוש. הסרטון באדביות תעשייה אווירית.
17/12/2018 - הנכסת קפסולת הזמן ופירדה מהחללית
לפני שנמשיך בתיאור החללית והטקס שהרחש היום, הערב התבשרנו לצערנו הרב על פטירתה של רונה רמון. מייסדי העמותה אמרו כל הזמן כי האיש שהיווה את ההשראה בשבילם היה אילן רמון ז"ל האסטרונאוט הישראלי הראשון. רונה רמון פעלה רבות להנצחת זכרם של בעלה ובנה ותרמה המון לקידום החינוך המדעי בישראל, באמצעות קרנות, מלגות וכנסים חינוכיים. פועלה המבורך מהווה השראה לכולנו.
חללית בראשית - SpaceIL
גם צוות אפולו 8: ביל אנדרס, פרנק בורמן וג'ים לוואל, הקריאו את פסוקי פתיחה של ספר בראשית, כאשר היו האנשים הראשונים שיצאו הרחק מכדור הארץ וראו את כולו במו עיניהם.
הרכבת החללית הושלמה, ובדיקות מחמירות בתא ואקום ובתא על קולי, בדיקות שנועוד לוודא שהחללית תעמוד בעומסים של השיגור והמסע הושלמו.
הבדיקות בתא הואקום נועדו להבטיח שבמסע לירח הכל יתפקד כשורה.
החללית מוכנסת לתא ואקום. קרדיט: תעשייה אווירית
ובדיקה לא פחות חשובה היא בתא על קולי, תא המדמה מה קורה לחללית ברגע שהיא עוברת את מהירות הקול בשיגור.
החללית בתא על קולי. קרדיט: תעשייה אווירית
נשארו רק בדיקות אחרונות ואז היא תיארז ותישלח במטוס לפלורידה להמתנה לשיגור לירח.
אמנם נראה שהיעד של הגעה לירח נכבש כבר לפני שישים שנה ומה הרבותא לשלוח חללית לירח, אולם פרוייקטים אלו הם תמיד מסובכים במיוחד שאין ממשלה עתירת תקציבים העומדת מאחוריך. עובדה שרק שלוש מדינות: ארצות הברית, ברית המועצות וסין עשו זאת, והחללית הישראלית היא הקטנה והקלה מכולן.
התחרות של גוגל הסתיימה מבלי שקבוצה כלשהי עמדה ביעד, אולם הקבוצה הישראלית לא הרימה ידיים, המשיכה לגייס תרומות ולבנות את החללית, לחתום על חוזה שיגור ולמעשה לממש את החלום.
יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי עם קפסולת "הזמן"
ביום שני 17/12/2018 התקיים טקס הכנסת "קפסולת הזמן" לחללית. קפסולת הזמן היא למעשה דיסק מידע, סימבולי באופיו. והנה הרשימה שנמסרה לנו מ-SpaceIL :
מאגרי מידע כתובים כמו כרכי אנציקלופדיות ומילונים ב-27 שפות, כסמל למידע שנצבר על ידי האנושות כולה.
סמלים לאומיים ומסורתיים- כמו מגילת העצמאות, דגל ישראל, התקווה, תפילת הדרך, ספר התנ"ך ועוד.
מאגר מידע תרבותי– שירים ישראלים, דמויות תרבויות מובילות ספרי אומנות, וספרות ישראלית ספרי מדע, תגליות ופיתוחים ישראלים שהשפיעו על העולם ועוד.
מידע אינפו- גראפי של מדינת ישראל הכולל מפות, תמונות נופי הארץ ועוד.
מידע אודות עמותת SpaceIL האנשים הפועלים בה ופעילותה החינוכית.
תיעוד המשימה מתחילתה הכולל שרטוטים מקוריים של החללית, נתונים ומידע כיצד נבנתה, המשימה המדעית ועוד.
"בחירת הקהל" – תמונות וקבצים שנאספו לאורך השנים בפעילויות פומביות רבות שנעשו יוזמת העמותה דוגמת "סלפי לצד דגם החללית בנתב"ג", ילדים מציירים לירח ועוד.
ספר ילדים בהשראת המשימה לירח.
במבט מקרוב אפשר לראות את הצריבות העדינות על הדיסק אבל לקרוא ממש מה כתוב שם צריך כבר מיקרוסקופ
קפסולת הזמן
הנה סרטון קצרצר של רגע הכנסת הקפסולה לחללית:
אם תגיעו פעם לירח ולא יהיה לכם מה לקרוא, כדאי שתהיה קרוב לחללית בראשית. החללית צפויה הלנחית רכב טקן על הירח שיטייל מעל ויצלם.
סלפי גרוע במיוחד ליד הדגם בנתב"ג. נקווה שאותו לא שלחו בקפסולה....
לחללית מחכה עוד מסע ארוך. המסע לירח יקח כחודשיים. למה צריך כל כך הרבה זמן? המסלול די מסובך. אם אתה מעצמה או ממשלה ויש לך הרבה מאד כסף, אתה בונה טיל גדול ועוצמתי ומשגר אותו ישר לירח ומגיע תוך ימים בודדים. אבל אם אין לך הרבה כסף ובטח שלא טיל גדול, אתה צריך לבחור במסלול חסכוני.
החללית משוגרת על טיל של חברת SpaceX כמטען משני. המטען הראשי הוא לווין תקשורת וזה כבר טוב כי מגיעים למסלול GTO ואפילו ממשיך עוד קצת מעבר לו וכך בראשית מתחילה מנקודת קפיצה גבוהה יחסית. בניגוד ללויין תקשורת שמוצב בנקודה קבועה ומסלול מעגלי, לבראשית יהיה מסלול אליפטי, שהקצה הקרוב שלו, קרוב לכדור הארץ.
לאט לאט, בהפעלה מבוקרת של מנועי החללית, המסלול יתרחב עד שהקצה הרחוק של המסלול האליפטי יהיה קרוב למסלול הירח. בשלב זה מגיע חלק סבוך במיוחד, יש להאט את החללית כך שתילכד בכוח המשיכה של הירח ותעבור לחוג סביבו ולא סביב כדור הארץ. זה שלב לא פשוט וקריטי בתוכנית. לאחר מכן בהוראה מכדור הארץ יחל שלב הנחיתה שכולל עוד האטה, נפילה אל הירח ובלימה מדורגת עד לנחיתה. כפי שהבנתם, פשוט וקל זה לא יהיה. במחללית הותקנו מצלמות ואנחנו צפויים לקבל תמונות מהשלבים השונים.
בראשית ואני
פעילות העמותה אינה רק בחלל אלא גם בחינוך ועידוד תלמידים להיכנס לתחומי הטכנולוגיה. פעילי החברה העבירו הרצאות וסדנאות באלפי כיתות, וההתרגשות לקראת שיגור החללית יעצימו רבות גם פעילויות אלו. נראה ששלושת "המשוגעים לדבר" הולכים לסחוף איתם את המדינה כולה.
מטר המטאורים השנתי ג'מנידים מתרחש לקראת אמצע דצמבר ושיאו בלילות שבין 13-15 לחודש. תנאי התצפית השנה היו טובים יחסית כאשר הירח שוקע ב-22:00 ומשאיר שעות רבות לצפייה נקייה, וגם מזג האוויר היה נקי והתצפית עצמה ביום חמישי כך שגם לא היה צריך להפסיד עבודה. המטר לא הכזיב והתקיים הפסוק: "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ".
את התצפית ביצעתי בחאן ראס שיטה שבערבה, בהשתלמות של "הדובה הגדולה", שתמיד אני שמח להיות איתם, וגם הם שמחים שאני מגיע. "הדובה" קיימו השתלמות אסטרונומית למדריכי טיולים (ומומלצת לכלל המתעניינים - יומיים מרוכזים ומעשירים). לבחירה זו יש יתרונות וחסרונות. נתחיל מהחסרון: מכיוון שמדובר בהשתלמות יש הרבה אנשים, המיקום אינו מיקום חשוך לגמרי וממילא אין משמעת חושך. לתצפיות עומק או צילומים הדורשים משמעת חושך מוחלטת (לא להאיר בשום אור, לא בלייזר ירוק, לא בפנס של פלאפון, רק מעט אור אדום), יש לבחור מקום אחר. מאחר ומדובר בסוג שונה של תצפית החיסרון לא היה משמעותי.
היתרונות מרובים- צפייה בחברת חברים טובים, שלמה ואורי, ועוד אנשים רבים, מקום מאורגן ומסודר (שירותים וקליטה סלולרית), טלסקופים משוכללים, ואווירה נהדרת! לאחר חצות גם רוב האורות כובו והיה הרבה יותר חשוך.
את התצפית התחלתי עוד בשקיעה בצילום נחמד של השמש לפני הנסיעה הארוכה דרומה. באזור המרכז עדיין היה מעונן למדי אולם ככל שהתקדמנו דרומה העננים נעלמו והשמים נהיו בהירים.
שקיעה יום חמישי 13/12/2018
לאתר הגעתי בשעה שמונה ולאחר חילוץ עצמות קצר, שתיית תה ומינגלינג עם הנוכחים עברתי לרחבת הטלסקופים. המטרה הראשונה של הערב הייתה השביט P46 wirtanen שהיה בקבוצת שור ונמצא בקלות. המראה לא היה מרשים במיוחד והזכיר צביר כדורי מעורבב עם ערפילית, אבל זה מה יש. בעין לא הצלחתי לראות את השביט.
לאחר מכן עברתי להשתעשע מעט וצילום עם הסלולרי דרך הטלסקופ. צילום כזה מתאים בעיקר לירח, ולכוכבי הלכת הבהירים. שימו לב שמתקבלת תמונת הפוכה בשני הצירים (הטלסקופ כיודע הופך תמונות)
הירח השוקע
כאשר יש מטר מטאורים והירח בשמים, אפשר לנסות להביט בו דרך טלסקופ ולקוות שיפגע בו מטאור. לפעמים זה קורה ומי שראה טוען שמדבור במחזה יפה מאוד.
כל הזמן חולפים מטאורים מעל הראש. קבוצת תאומים עוד נמוכה, אבל הקצב מרשים ומספיק להסתכל לדקה או שתיים ויעבור מטאור קטן. על הראשון ברכתי "עושה מעשה בראשית" והמשכתי להנות מהם בכל הלילה. החברה של ההשתלמות יצאו מהפסקה לתצפית ופתאום נהייה רעש והמולה, אני הראתי להרבה אנשים את השביט, ולאחריו עברנו לאובייקטים נוספים הנמצאים בשמים.
מפעם לפעם צריך להתרענן מעט, לאכול ולשתות משהו וקצת לחלץ עצמות. ניצלתי את הקליטה הסלולרית ואת העבודה שהבת שלי בשליחות בארצות הברית, והתקשרתי אליה כמה פעמים לאורך הלילה. היא שמחה מאוד לשבר עם מישהו בשעות הערב שלה, בשעות שבדרך כלל פה כולם ישנים. גם אני נהנתי למרות שנמדה לי שבאחת השיחות נרדמתי באמצע... בכל זאת 3 לפנות בוקר :-)
לא באתי עם רשימת מטרות מוגדרת ותנאי השמיים ממילא לא איפשרו תצפית שטח עמוקה ולכן התמקדתי באובייקטים המוכרים, רובם מרשימת מסייר. בחלקם צפיתי לבדי ובחלקם עם עוד אנשים. השתמשתי בטלסקופ 15" של הדובה עם עינית משובחת והצפייה הייתה נעימה וטובה.
אני והיפה שלא שלי. הנקודה הלבנה למעלה היא כוכב הלכת נוגה
רשימת האובייקטים שנצפו מוגשת כאן מהזיכרון ולא לפי סדר הצפייה והיא כנראה חלקית בלבד:
אוביקטים:
ערפילית אוריון M42 43
ערפילית M78 באוריון
הצביר הכדורי M79 בארנבת
הצביר הכפול בפרסאוס
צביר M103 וצבירים נוספים בקסיופיאה (לא ברשימת מסייר)
גלקסיית אנדרומדה ושתי הנילוות לה M31 32 110
הגלקסייה במשולש M33
צבירי הפליאדות M45 והכוורת M44 (נראה היטב גם בעין)
בין לבין התפניתי לתצפית מטאורים ארוכה, דקות ארוכות של שכיבה על הגב והתבוננות בשמים הסובבים מעל. אפילו שלא היה קר, שכיבה כזו ללא תנועה. בשעת לילה מאוחרת דורשת חימום ובשלב מסוים התכסיתי בשק שינה.
מטאור ג'מנידים
מטאור ג'מנידים
בתחילת הערב העמדתי בפינה מרוחקת מצלמות לכיוון הכללי של מטר המטאורים והשארתי אותן פועלות באמצעות שלט רחוק, בתקווה שיתפסו משהו. מפעם לפעם ניגשתי לבדוק שהן עדיין עובדות וגם לשנות מעט את הכיוונון. למרבה השמחה נקלטו מטאורים רבים ואת הבולטים והבהירים הבאתי כאן.
לפנות בוקר, החלו חברי הדובה בהקמת מדורה קטנה ובהתאספות סביבה, מעשה שלרוב לא עושים בתצפיות אבל כבר הסברתי שבהשתלמות הדברים שונים. בכל אופן, היה נחמד להתחמם, לשיר מעט שירים, וגם ללגום ליקר דובדבנים משובח ששלמה הביא (נמזג הישר לתה צמחים רותח וחימם היטב את הגוף).
מתחממים מסביב למדורה
לאחר המדורה הבוקר קרב וכבר הוחל בקיפול הציוד. הספקתי עוד לתת הצצה דרך הטלסוקפ בכוכה הלכת נוגה, וממש ממש באור הבוקר ראינו היטב את כוכבי הלכת: כוכב חמה וצדק.
כוכב הכלת נוגה במופע חרמשי נהדר
יצאנו מהשטח לפני הזריחה אותה צילמנו כבר מהדרך, בכניסה למכתש הקטן. זמן הזריחה הנראית הוא כ-12 דקות לאחר שהשמש באופק עקב ההסתרה של הרי מואב מצידו השני של הגבול.
יוצר אור - זריחה
יוצר אור - זריחה
כלאסטרונומים יש צל ארוך, סימן שהשמש זורחת ואפשר ללכת לישון.
צל זריחה ארוך
לסיכום הלילה המושלם תחת כיפת השמיים, עם חברים טובים - סרטון טיים לאפס המדגים את תנועת הכוכבים ומפעם לפעם יבליח בו גם מטאור.
שלמה בוסקילה, פרט להיותו אדם משכמו ומעלה, ידען מופלג, מדריך טיולים בחסד ואסטרונום דגול הוא גם בשלן בירה משובחת, יש 88 קבוצות כוכבים בשמים כך שאפשר עד להגדיל אתמיגוון הבירות וכך חווית הצפייה עם שלמה והדובה המשיכה עמוק לתוך השבת:
כוכבי שביט אינם עניין נדיר, יש המון כאלו, אבל כוכבי שביט שאפשר לראות בעין הם כבר עניין אחר. השביט הידוע מכולם הוא האלי שנראה לאחרונה בשנת 1986, ושביטים אחרים מפורסמים מאז היו שביטים הייל-בופ שנתן הופעה נהדרת בשמים בסוף שנות התשעים ושביטים שלא נראו כל כך מישראל, בעיקר שביט מקנאוט שנראה רק מחצי הכדור הדרומי. שביט נוסף שנראה בעין היה שביט הולמס (חיוור וחלש אבל בכל זאת משהו).
חודש דצמבר 2018 יהיה חודש מצוין צפייה בשביט 46P Wirtanen. זהו שביט מחזורי עם משך מחזור של 5.4 שנים והוא היה מושא המחקר הקראשוני של חללית רוזטה (שעקב אילוצי שיגור, בדקה בסופו של דבר שביט אחר). השביט התגלה לראשונה בצילום אותה עשה האסטרונום קארל וירטאנן, וכמקובל, השביט קרוי על שמו.
ניתן לצפות בשביט כבר עכשיו אבל כדאי לחכות לתאריך 16/12/2018 אז השביט יגיע לקירבה מירבית לכדור הארץ גם יהיה סמוך מאד לפליאדות ולכן קל יהיה למצוא אותו. למי שזוכר את האלי או הייל בופ אני אנמיך מעט ציפיות, אבל אפשר לנסות לראות בעין ממקום חשוך. מה שיראו דומה למעין עננה ירקרקה קטנה. במשקפת או טלסקופ יתגו פרטים נוספים, ובצילום דרך טלסקופ אפשר יהיה לראות גם זנב.
המפות מאתר HEAVENS_ABOVE
צפיתם? צילמתם? שלחו תגובה!
שביט P46 16/12/2018
תאריך נוסף אחר מעניין הוא 24/12/2018, כן כן, ערב חג המולד, אז השביט קרוב מאד לכוכב קאפלה הבהיר ושוב קל למציאה.
