המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שלישי, 10 במרץ 2020

מוזיאון הטבע בתל אביב

כשהייתי ילד השתתפתי בחוגים לילדים ונוער באוניברסיטת תל אביב ואחד מהם היה חוג טבע. ביקרנו בגן הבוטני והזאולוגי וכחל מהחוג הזדמן לנו לראות חלק מאוספי האוניברסיטה. במקרה הזה מיגרות על מגירות עם פרפרים שונים ומשונים בתוך אינסוף ארונות. אוסף זה, ביחד עם אוספים אחרים מוצג כיום לקהל במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט שנמצא באוניברסיטה וגבול בגנים עצמם (שפתוחים רק לקבוצות ולסיורים מאורגנים).

המוזיאון ממוקם בבניין חדש ויפה המזכיר את תיבת נוח ומחולק לכמה קומות ובהם מוצגים רבים קטנים וגדולים. בחירת המוצגים אינה עניין פשוט שכן באוספים יש יותר מחמישה מיליון פריטים, ונכון שרובם לא יעניינו כלל את הציבור, שלא לומר יגעילו אותו, אבל הבחירה קשה. האוספים של היונקים והציפורים מקורם בחוקרי טבע שהגיעו לארץ ישראל לפני יותר ממאה שנה. חוקר טבע באותה תקופה היה מישהו שפחות או יותר ירה בכל מה שזז על מנת להוסיף עוד פוחלץ לאוסף שלו. אמנם כיום יש לנו שפע של פוחלצים, אבל לא מן הנמנע שפעולות איסוף נמרצות אלו גרמו להכחדה מוקדמת ומיותרת של מינים רבים (ראו עוד על כך בכתבה של יעל פרוינד אברהם במקור ראשון).

בכל אופן, כיום אפשר רק להצטער ולנסות לשמר את מה שנותר, שגם הוא נמצא בסכנה מתמדת. מיד בכניסה למוזיאון יש תצוגה של עופות נודדים המייצגת את מיקומה של ישראל במרחב שבין אירופה לאפריקה. ובקומת הכניסה גם תערוכה על חרקים. 

במהלך העלייה ברמפה מקומת הכניסה לקומה הראשונה יעבור המבקר דרך 6 חלונות תצוגה המראות מיגוון בעלי חיים וצמחים מאזורים שונים בארץ, מהערבה ועד לחרמון. בקומה הראשונה תערוכת "צורה מבנה תפקוד" עם מבחר רב של בעלי חיים במצבים שונים. חשיבות גדולה מוצגת למארג החיים ואיך כל היצורים משתבלים אחד עם השני בצורה המאפשרת קיום, וגם תערוכות על קיימות ושמירת הסביבה. בקומה השלישית תערוכות מתחלפות וברביעית תערוכת "מהו האדם" על ההתפתחות האנושית.

המוזיאון יפה, נגיש בכל חלקיו ומתאים לביקור עצמי. משך הביקור המומלץ הוא בין שעתיים לשלוש. לצערי ראיתי רק מעט התייחסות במוזיאון לנושא החיות והצמחים המוזכרים בתנ"ך וביהדות, ולסיפורים אודותם וזו נקודה שבהחלט כדאי לשפר.
ועכשיו מעט תמונות עם הסברים נוספים:

מבט מהקומה הראשונה לעבר קומת הכניסה עם תצוגת העופות הנודדים:

תצוגת העופות הנודדים
תצוגת העופות הנודדים
 יונקים שנכחדו. אריה אסיאתי שנכחד עוד בתקופת הצלבנים. זהו אריה קטן יותר מהאפריקאי וללא רעמת השעיר העצומה. דובים סוריים היו בחרמון עד לפני כמאה שנה וכיום הם נצאים בטרוקיה ובקווקז. כאשר דוד רוצה להסביר לשאול כי הוא כשיר לחלוטין להילחם מול גוליית הוא אומר לו (שמואל א יז לו): "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים"

אריה ודוב

 למוצג הבא קראו חד גדיא והוא מדגים היטב איך כל משמש גם כטורף וגם כמזון
חד גדיא בטבע
חד גדיא בטבע

בקומת האוספים מוצגים פריטים נבחרים וחלון זה מוקדש לאוסף האב שמיץ.
אוסף האב שמיץ
אוסף האב שמיץ
 שאר התצוגות מסודרות לפי מחלקות: יונקים, עופות, רכיכות, פרוקי רגליים וכו.
אוסף העופות
אוסף העופות
 חלק מאוסף הקונכיות עם התייחסות לתכלת .
התכלת
התכלת
 פרפרים כולם אוהבים, אבל יש כל מיני חרקים קצת יותר גדולים שלא תאמינו שהם בכלל קיימים

תצוגת החרקים
תצוגת החרקים
 בתערוכה המתחלפת מוצגים צילומי מאקרו של לבון ביס, צלם אנגלי שצילם חיפושית והראה אותה לאניש אוניברסיטת אוקספורד שהתלהבו מהיכולת לראות בהגדלות ענקיות ובחדות מדהיהמ חרקים זעירים ופתחו בפניהם את האוסף שלו. כל תמונה מורכבת מאלפי צילומים שחוברו יחד כדי להגיע לחדות מקסימלית. כמויות הפרטים מדהימות. בתערוכה זו לקחנו סיור מודרך, אותו העביר דורון, סטודנט לתואר שני, בעל ידע רב. סיור זה מתאים למבוגרים ולמיטיבי קשב, שכן לדורון יש סיפורים רבים ומרתקים על כל חרק וחרק. הסיור אורך כשלושת רבעי השעה. ניתן כמובן גם לסייר עצמאית, לכל תמונה יש שלטי הסבר ברורים וחלונות תצוגה עם הפרט בגדול אמיתי (אם ישנו באוסף) ופרטים דומים הקיימים בישראל.


חרקים בגדול
חרקים בגדול

חרקים בגדול
 סוג של זנב סנונית (לא מהארץ) בצילום
חרקים בגדול
 וצילום הפרט מהאוסף


בתצוגה על התפתחות האדם כבר חלפנו במהירות. יום שישי והשבת קרובה ונסתפק רק בצילום המוצד המתאים גווני פנים של אנשים שונים לקטלוג פנטון.




יום חמישי, 20 בפברואר 2020

ביקור בנמל אשדוד

הוזמנתי לבקר בנמל אשדוד בסיור לבלוגים וניצלתי את ההזדמנות. הסיור כלל ביקור במרכז המבקרים, הרצאה ושיחה על הנמל והסתיים בסיור בשטח הנמל, במקומות שלרוב אינם פתוחים. מרכז המבקרים פתוח בתיאום מראש לקבוצות במשך כל השנה, ובחול המועד סוכות גם לבודדים.

כפי שניתן לראות בצילום האוויר של הנמל, הנמל מתחלק לנמל הישן, לנמל איתן (רציפים ושובר גלים חדשים, הקרויים של שם רפאל איתן, רפול, שנספה בנמל כשהיה בהנהלת החברה שבנתה את החלקים החדשים שאז כונו נמל היובל. לאחר פטירתו שונה השם לזכרו) ולנמל חדש הנמצא כרגע בבנייה ואינו חלק מנמל אשדוד אל נמל בבעלות פרטית. הנמל כולל רציפים רבים, לאוניות בגדלים משתנים ולמטענים שונים.

מפת הנמל והרציפים

במעגן
במעגן

בתחילת הביקור מענון לחלוטין
בתחילת הביקור מענון לחלוטין

צוות הנמל אירח אותנו בצורה יפה ונעימה והרצאת הפתיחה הייתה של מר רם שובל, ראש מחלקת שירות לקוחות שסקר את פעילות הנמל. לצערי, לא הגענו עד סוף הסקירה שכן יותר מדי שאלות של משתתפי הסיור נגעו לתנאי התעסוקה בנמל. אין מה לעשות, והפיל בהחלט נמצא בחדר, נמל אשדוד מפורסם בשל השביתות, וועד העובדים וריבוי בני המשפחה המועסקים בנמל. אמנם נושאים אלו מעט מוסדרים יותר לאחר פירוק הנמלים לחברות נפרדות וייתכן ומטרת ההזמנה לסיור הייתה לשנות מעט את הגישה בציבור אז ננסה לתרום לכך.

הנמל הוא שער הכניסה העיקרי לסחורות למדינת ישראל. אלפי מכולות בשנה, כל סוגי המטען שאפשר העלות על הדעת, ואפילו מעט אוניות נוסעים. יש גם דיוטי פרי קטן למי שמתעניין. ההיבטים התפעוליים של הנמל מסובכים והנמל כולו ממוחשב. פרט לנמל באשדוד ישנם גם את הנמלים בחיפה ובאילת.


שאלות רבות נשאלו בנושאים הקשורים לביטחון. מטבע הדברים קיבלנו על כך רק סקירה קצרה. רוב הפעילות בנושא אינה מפורסמת, אולם הראו לנו מרחוק היכן נמצאים מתקני שיקוף ענקיים הבודקים מכולות היוצאות מהנמל.

תחנת כח הצמודה לנמל
תחנת כח הצמודה לנמל


מטרתו העיקרית של הנמל היא לעבוד במהירות וביעילות וכמובן גם בבטיחות. בנמל מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת, חלקה נגיש גם באינטרנט (הנה למשל גובה הגלים), ובה אפשר לראות איזה אוניות עוגנות, כמה מכולות פורקים מכל אחת, לאן כל מכולה מיועדת ולטפל בסחורות במהירות. האחריות גדולה והסחורות יקרות. ביום שהיינו היה מזג אוויר הפכפך. כאשר יש רוח עבודות הפריקה נפסקת עקב סכנות בטיחותיות.

מיכליות לפריקה מהאוניה
מיכליות לפריקה מהאוניה

ההיבטים התפעוליים וההנדסיים מרתקים. הציוד המכני הכבד, הרציפים, שוברי הגלים והבנייה שלהם, על כל אלה ועל ההיסטוריה של הנמל אפשר ללמוד במרכז המבקרים וגם להתנסות במעין משחקי מחשב המדמים תפקידים עיקריים בנמל. מי שרוצה להעמיק, תרתי משמע, ולהבין מה ההבדל בין תפוסה לשוקע ועל כל סוגי המנופים שיש, מוזמן לקרוא את הספר שהכינו בנמל "עבודת נמלים".

עוד סוג של מנוף
עוד סוג של מנוף

מדינת ישראל החליטה להפריט את הנמלים וכן לאפשר תחרות. כפי שהזכרנו ליד נמל אשדוד מוקם נמל נוסף, בבעלות סינית שיהיה תחרות לנמל. לכאורה תחרות זה דבר טוב וחיובי, אולם אני לא בטוח שמתן רשות לעוד דריסת רגל סינית בארץ הוא דבר נכון. הסינים מנסים להשתלט על כל מה שאפשר ולמעשה הנמל החדש יהיה שלוחה של סין בארץ. מה שבטוח, בנמל אשדוד יצטרכו להתייעל אפילו עוד יותר.

שלושה מנופים וסירה על רקע שמים מעוניים
שלושה מנופים וסירה על רקע שמים מעוניים

חוץ מהיותו נמל ימי עם אוניות ורציפים מסתבר שהנמל הוא מגרש החנייה הגדול בישראל. 160,000 מכוניות עברו בו בשנה האחרונה ורובן נשארות תקופה מסוימת בנמל, כך שכל מגרש פנוי הופך למגרש חנייה למכוניות, משאיות, טרקורנים ואפילו קרונות רכבת.

מגרש המכוניות הגדול במדינה
מגרש המכוניות הגדול במדינה

הסיור בנמל התבצע במיניבוס של הנמל כאשר יכולנו לרדת בכמה מקומות. במעגן קטן המשמש את סירות הנתבים, אותם אנשים ששכרם עולה בכל פעם מחדש לדיון, אבל תפקדים סבוך, והם אלו שצריכים להכניס אוניות ענק בביטחה לנמל ולדאוג שיגיעו לרציפים בצורה חלקה ובטוחה, וזאת בכל מזג אוויר. אם אתם שוקלים קריירה כדאי שתדעו שהתפקיד נצרך. רוב הנתבים מבוגרים ועקב היעלמות צי הסוחר הישראלי יש מעט מאד רבי חובלים ישראליים של אוניות גדולות היכולים למלא את מקום הנתבים הפורשים.

במעגן סירות הנתבים
במעגן סירות הנתבים

במעגן סירות הנתבים
במעגן סירות הנתבים
עמדנו ברציפים שונים, ליד אוניות גדולות וקטנות, ככל שאפשרויות הבטיחות התירו. במהלך הסיור עצמו מזג האוויר השתנה ולאחר בוקר מעונן השמש יצאה והנמל נהיה שלו ופסטורלי. כצלם חובב, הנמל מזמן אין ספור אפשרויות צילום מיוחדות, של השמש והים על רקע אוניות וציוד מכני. כמובן שלא הספקתי לצלם הרבה, וגם הגישה סתם כך לנמל אינה אפשרית, אולם אפשר להציע למחלקת הנמל סיורים מיוחדים עבור קבוצות צלמים ואני כבר חושב איך לתפוס שם איזה ערב לקראת שקיעה. רק על דבר אחד כדאי להקפיד. כשאתם מצטלמים ברציף, אל תעשו סלפי. צעד אחד אחורה ואתם במים.

שימו לב לסירות ההצלה הנמצאת על מעין מגלשה. כמה לחיצות על הידית בסירה ומתגשלים ישר לתוך המים. שלא נצטרך.

אונייה עוגנת
אונייה עוגנת

סירת הצלה
סירת הצלה


לאחר סיום הסיור הרשמי, התאפשר לי ולעוד כמה משתתפים להישאר קצת עם מר רם שובל, שהמשיך לספר לנו פרטים על הנמל ועבודתו, התומדדות עם רגולוציה (ובעיקר עודף רגולציה), ותיאור חוויות. מזג האוויר התבהר ונשמנו אוויר עם רסס ים ליד הרציפים. בהליכה על המזח החרדנו מרבצם עשרות שחפים (צפיתי בעוד לא מעט ציפורים בנמל) מה שהביא את התמונה הבאה שהזכירה לי את שירו של יוסי גמזו ז"ל (זוהי יפו, לחם משה וילנסקי,  מבצע אבי טולדנו), שמי ידע שילך לעולמו רק שבוע לאחר צילום תמונה זו.

השחפים על המזח כבר עפו - לזכרו של יוסי גמזו ז"ל
השחפים על המזח כבר עפו - לזכרו של יוסי גמזו ז"ל
ברציפים הים חלק כמעט לגמרי אבל מאחורי שובר הגלים אנו רואים גלים מתנפצים ורסיסי מים. הרוגע ממכר ואפשר לשבת שם שעות אבל השעה כבר שתיים וחצי ושבת מתקרבת. הודינו לרם על הסיור, ואני מתוודה שלא באתי לידי סיפוק כל תאוותי וכבר מנסה לחשוב איך ומתי לבקר שם שוב.