שרשרת סטארלינק

לפעמים בלילה ניתן לראות מעין שרשרת ארוכה של נקודות זזות במהירות וביחד, לפעמים זה אפילו קו אחד רצוף. ברגע זה קורה, מגיעות ידיעות למייל האדום, למשטרה ולפייסבוק. לרוב מה שרואים הם שרשראות לוויני סטארלינק ובמאמר זה נסביר מה בעצם רואים, למה זה קורה ואיך יודעים מתי לראות אותן.

לוויני סטארלינק 

סטארלינק הוא מיזם מסחרי של איילון מאסק וחברת SPACEX לתקשורת אינטרנט באמצעות לווינים בכל העולם. הרעיון הוא לאפשר תקשורת גם בלב הג'ונגל ולכפרים נידחים שאין ולא יהיו בהם לעולם תשתיות סיבים אופטיים. בניגוד ללוויני תקשורת מסורתיים המשייטים בחלל מעל נקודה קבועה בכדור הארץ, וזאת בגובה של כ-36000 קילומטרים. לוויני סטארלינק נמוכים הרבה יותר כמה מאות קילומטרים בלבד. הלווינים גם מאפשרים תקשורת אינטרנט איכותית במקומות בהם התשתית הפיזית נהרסה. דוגמה רלוונטית היא באוקראינה שבה תשתיות רבות הושמדו, אולם הפעלת הרשת מסייעת להם רבות במלחמה נגד רוסיה. כדי לקלוט לווינים אלו צריך צלחת לא גדולה במיוחד, קוטר של כחצי מטר יספיק.

שרשרת סטארלינק 8/8/23

שרשרת סטארלינק 7/8/23

היתרון הוא כמובן המהירות, לווייני התקשורת הגבוהים והרחוקים יוצרים עיכוב בתקשורת (latency) . זה מרחק גדול אפילו לגלי רדיו. העיכוב משמעותי במיוחד כאשר צריך תקשורת דו כיוונית, כי זמן ההמתנה מתארך עבור כל בקשה. החיסרון הוא שכל לווין מכסה שטח קטן של כדור הארץ ונמצא מעליו רק כמה דקות. לכן צריך הרבה לווינים כאלו. כמה הרבה? התוכניות של חברת SAPCEX מדברות על מעל 40,000 לווינים.

למה רואים שרשרת?

הלווינים אינם מאירים בעצמם אלא מחזירים את אור השמש מרכיבים שונים שלהם ובעיקר מהפנל הסולרי והאנטנה. בכך הם דומים לכל הלווינים האחרים אולם יש להם תכונה ייחודית הם משוגרים במקבצים. בשיגור מרכיבים כמה עשרות לווינים (עד כ-60) ומשגרים אותם ביחד, כאשר בחלל ממקמים אותם בצורה מדוייקת יותר. לכן אם צופים בהם סמוך לשיגור רואים את כל המקבץ ולא רק נקודה בודדת וזה יוצר אפקט מרשים בשמיים.

למה הם כל כך בהירים?

ללויינים פנאלים סולריים שמחזירים הרבה אור מהשמש. סמוך לשיגור הלווינים יחסית צמודים אחד לשני, וגם במסלול נמוך יחסית, ולכן האור שלהם בהיר בהרבה מאשר כשהם מפוזרים וגבוהים יותר מהארץ.במסלול הקבוע שלהם הם לא מאד בהירים, אבל הכמות העצומה שלהם גורמת לכך שבתמונות רבות שצולמו מאזורים חשוכים יהיו פסים, אפילו חיוורים שמפריעים לתמונות. אלו גם תמונות מחקר, ולכן הלווינים יכולים להפריע למדע האסטרונומיה. 

הנה צילום מיוחד של מיכאל צוקראן שבוצע בטלסקופ שקוטרו 60 סנטימטר ממצפה הלווינים של אוניברסיטת תל אביב. ניתן לראות שהלווין עצמו אינו בהיר, אבל הפנלים בהירים מאד כאשר הם יוצרים את הזווית המתאימה בין השמש לצופה.

לווין סטארלינק. מיכאל צוקראן

מה בעצם רואים?

כתלות בזמן שעבר מהשיגור אפשר לראות כמה דברים. סמוך מאד לשיגור המקבץ ייראה כמו קו אחד שזז כולו בשמיים. לאחר שעבר יותר זמן, יראו שמדובר בנקודות שמגיעות אחת אחרי השנייה, לפעמים יראו יותר מהן ולפעמים רק את חלקן. זמני המעברים ידועים, אבל קשה לחזות בדיוק את הפרטים של בהירות הלווינים וצורת הופעתם.

שרשרת סטארלינק 20/7/2023

איך יודעים מתי לראות?

כמו כל מעברי הלווינים המקום המומלץ ביותר לחפש בו מידע הוא אתר heavens-above. בסרטון הבא הדרכה על שימוש באתר. גם בערוץ הטלגרם וגם בערוץ הווטצאפ שלי אני משתדל לעדכן על רוב המעברים שצפויים להיות בהירים וטובים וכדאי להצטרף לאחד מהם (עדיף לטלגרם)

איך מצלמים את השרשרת?

אפשר לצלם תמונות או וידאו בנייד אם השרשרת מספיק בהירה וזה לרוב מה שתראו בפייסבוק. היתרון הגדול הוא הזמינות הגבוהה של אמצעים אלו, אבל מצלמות של טלפונים ניידים לא מצטיינות בצילומי לילה, בטח לא של אובייקטים בתנועה, וגם לכידת תמונה אחת מתוך סרטון תהיה ברזולוציה נמוכה. לכן אם יודעים מראש על מעבר עדיף לצלם במצלמה אמיתית על חצובה ולקבל צילום מוקפד יותר עם פחות רעש. את הפוקוס כדאי לכוון במצב ידני לאינסוף ובמידת הצורך לתקן מעט. זמן חשיפה ארוץ מדי יגרום למריחה ולכן זמן של  1/30 הוא סביר. את ערך ה ISO יש להקפיץ כלפי מעלה, 1600 3200 ואפילו יותר וצמצם פתוח ככל האפשר. הצילומים הם תהליך של ניסוי והשתפרות מפעם לפעם.

שרשרת סטארלינק - לכידת תמונה מטלפון נייד 7/23. איכות נמוכה

מה הבעיות עם הלווינים האלו?

לווינים אלו גורמים בעיות רבות. יש פשוט יותר מדי מהם והם בהירים מדי. אסטרונמים רבים מתלוננים על כמות הלווינים הזו שהורסת לא מעט צילומי שמים ופוגעת במחקר. חברת SAPCEX מנסה לשנות מפעם לפעם את מבנה הלווין ולהפוך אותו לעמום יותר (על ידי כיוונון שונה של האנטנה/פנל, חומרים אחרים וכו') אולם הביקורת עדיין נשמעת. כמו כן כמות גדולה כל כך של לווינים מעלה בסדרי גודל את הסיכוי להתנגשות בין לווינים, מה שיוביל לכמות עצומה של שברים המכונים זבל חלל. כמו שכולנו יודעים, קל מאד לייצר סבל וקשה מאד להיפטר ממנו ובחלל קשה שבעתיים. החשש הוא שענני שברים במרחב חללי גדול תקשה  על משימות חלל עתידיות שיצטרכו להתמודד עם סיכון ממשי לפגיעה משברים אלו.

אמריקה

תמונת הירח הזורח מעל שדה (שחור) מאתמול, יחד עם התאריך של הרביעי ביולי, מביאים אותנו לפינה מיוחדת של המדור הכל כך אהוב "ליטרלי אסטרונומי" (כתיבה על שיר שיש בו שורה שעוסקת במשהו אסטרונומי) ולשיר שאני כנראה הכי אוהב של הצמד, "אמריקה" מאת  סיימון וגרפונקל. על קורות הצמד:  העלייה, הנפילה, המים הסוערים, נכתבו ספרים, מאמרים ובטח גם כמה סרטים, אנחנו כאן רק בשיר המתאר את החלום האמריקאי ושיברו.

זריחת הירח המלא

השנה היא שנת 1968 והשבר עצום וענק. גם על שנת 68 נכתבו ספרים ומאמרים רבים. היה דומה  שחוזרים לתהומות של מלחמת העולם השנייה. אמנם בישראל דווקא היינו באופוריה של אחרי ששת הימים, אבל שאר העולם כאוס. הסובייטים פולשים לפראג, מרד הסטודנטים בפריז (קצת מזכיר את מה שיש היום האמת) והאמריקאים שקועים עמוק עמוק עמוק בוייטנאם.  היחס לשחורים מזעזע, מרתין לותר קינג נרצח. השנה באופן כללי  על הפרצוף ופסטיבל וודסטוק יקרה רק בשנה הבאה.

השיר מתאר מסע בדרכים, לא משהו חדש בז'אנר שירי הפולק ופותח בשורה יפהפיה: 

"Let us be lovers, we'll marry our fortunes together"

אין לנו כלום, חוץ מקופסת סיגריות אבל אנחנו ביחד ולא צריכים יותר מזה. ניסע ונממש את החלום האמריקאי.

אחרי ארבעה ימים בדרכים, משחקי הדרך כבר משעממים ולמרבה הצער גם הסיגריות נגמרו. אין יותר מה לעשות אלא להתבונן בירח הזורח, שכולנו יודעים שכאילו נוסע איתנו כאשר אנחנו במכונית, 

And the moon rose over an open field

ואז מגיעה שורת המפתח של השיר:

"Kathy, I'm lost", I said, though I knew she was sleeping
I'm empty and aching and I don't know why"

*

הפתיחה התחלפה בייאוש מכל אלו שהלכו לחפש את אמריקה וכשלו.

המומנט הגרוע של שנת 1968 נמשך עד חג המולד, כמה ימים לפני סיומה, עת משימת אפולו 8 הצליחה לבצע הקפה של הירח ולצלם את תמונת EARTHRISE המפורסמת המראה את כדור הארץ זורח על פני הירח.

EARTHRISE בילי אנדרס אפולו 8

אירוע זה היה אולי הראשון לשנות את המומנטום הלאומי. מברך אלמוני שלח את הטלגרמה הבאה לפרנק בורמן, מפקד המשימה: "“Thank you Apollo 8.  You saved 1968." הבוץ הוייטנאמי עוד נמשך, משהו אבל מתחיל להשתנות, הנחיתה על הירח שסוחפת אחריה אומה שלמה, דרך וודסטוק שכבר הזכרנו ותנועת הפרחים וההיפים, משנים משהו באומה. לטובה, יש לקוות.

*

לשיר יש גרסה יפהפיה בעברית, תרגום של אהוד מנור ובביצוע מופתי (כמעט עולה על המקור) של הפרברים. כל האלבום "הפרברים בשירי סיימון וגרפונקל" הוא פנינה מוזיקלית. התרגום של אהוד מנור שומר גם על המשמעות גם על המשקל. הוא אינו תרגום אחד לאחד (רחוק מכך, יש שינויים רבים) אבל הוא שומר על הרוח הכללית של השיר ומאפשר לשיר את אותו השיר בשפה אחרת.

השורה הרלוונטית לנו בעברית היא: "ירח שט על שדה שחור" והביצוע ביוטיוב כאן: