המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שני, 11 בפברואר 2019

מתי ואיך אפשר לראות את תחנת החלל

מעבר תחנת החלל בישראל 11/2/2019
מעבר תחנת החלל בישראל 11/2/2019
תחנת החלל היא העצם המלאכותי הגדול ביותר הנמצא בחלל וגודלה כגודל מגרש כדורגל (בעיקר בגלל הפנליים הסולריים). תחנת החלל מקיפה את כדור הארץ בכל תשעים דקות. את תחנת החלל קל מאד לראות בעין כאשר היא עוברת מעל ישראל  בתחילת או סוף הלילה. התחנה מחזירה אור מהשמש והיא בהירה מאד.  אין צורך במשקפת או בטלסקופ והתחנה נראית כנקודת אור בהירה מאד החולפת במהירות בשמים. כל מה שצריך לדעת זה מתי ולאן להסתכל ולהיעזר במפה של המעבר המראה איפה בשמים תעבור התחנה ומתי:






על מנת לענות על שאלות אלו היכנסו לאתר HEAVENS ABOVE. לאחר רישום ובחירת מיקום ליחצו על הקישור ש ISS ותקבלו טבלה עם זמני המעברים הקרובים.

הסברים מפורטים על האתר ועל השימוש בו בסרטון הבא



טבלה אופינית נראית כך
טבלת מעברי תחנת החלל לדוגמא מתוך אתר heavens above
טבלת מעברי תחנת החלל לדוגמא מתוך אתר heavens above

בטור הראשון (משמאל) רואים את התאריך. שימו לב שלפעמים יש יותר ממעבר אחד באותו יום ולעתים אפשר לראות שניים רצופים בהפרש של כשעה וחצי. הטור השני הוא הבהירות ככל שהמספר נמוך יותר כך התחנה תיראה בהירה יותר. חשוב לדעת שבהירות התחנה משתנה תוך כדי המעבר והיא לרוב בשיא כאשר המעבר בשיא הגובה.
הטורים הבאים מראים את מיקום תחילת המעבר, שיאו וסופו, עם שעות מדויקות, גובה במעלות ואת הנקודה הגבוהה ביותר. הכיוונים הם כלליים. תחנת החלל עוברת תמיד מכיוון מערב למזרח אבל יכולה להתחיל בצפון מערב או דרום מערב לפי מה שרשום בטבלה (N צפון, W מערב, W מזרח, E דרום). להמחשה ויזואלית אפשר ללחוץ על כל תאריך (באתר, לא בתמונה פה) ולקבל מפת כוכבים מדויקת שמראה ליד אילו כוכבים התחנה תעבור. כל מה שנשאר לעשות זה רק להסתכל.
הנה דוגמה למפה מוגדלת עבור מעבר מסוים. מומלץ להיעזר בה ולראות ליד אלו קבוצות כוכבים תחנת החלל תעבור
דוגמה למפת מעבר של תחנת החלל
דוגמה למפת מעבר של תחנת החלל



 ניתן גם לצלם את המעבר. במפה רואים ליד אילו כוכבים התחנה תעבור, מכוונים מצלמה על חצובה ומבצעים חשיפה של מספר שניות. לאחר מעט ניסויים יתקבלו תמונות טובות כדוגמת זו:

תחנת החלל בקבוצת אוריון
תחנת החלל בקבוצת אוריון

ואם אתם ממש מקצועיים אפשר לצלם גם את התחנה עצמה. במצלמה עם זום חזק, אפשר להגיע לתוצאות לא משהו, אבל בהחלט רואים  את מבנה התחנה.
תחנת החלל הבינלאומית שצולמה מהארץ

תחנת החלל הבינלאומית שצולמה מהארץ

בצילום דרך טלסקופים עם חצובה ממונעת שמבצעת עקיבה מדויקת, ניתן להגיע לתוצאות נפלאות, דוגמאות אפשר למצוא ברשת.

בהצלחה

יום שני, 4 בפברואר 2019

תפסת מרובה לא תפסת בצילום אירידיום

אתמול, 3/2/2019 היה הבזק אירידיום בהיר מאד דקות בודדות לאחר השקיעה. הבזקי אירידיום נראים באזור רחב יחסית, אולם הבהירות שלהם הולכת ויורדת ככל שמתרחקים מהפס המרכזי.  

הבזק אירידיום דקות לאחר השקיעה 3/2/2019
הבזק אירידיום דקות לאחר השקיעה 3/2/2019


הנה התמונות שמציגות את המעבר בשמיים (סימוני הכוכבים הם להדגמה בלבד, למעשה עדיין אור יום מלא ואין שום כוכב שאפשר לראות) ואת מפת המעבר על פני ישראל.

מפת המעבר בישראל - הפס האדום הוא מרכז המעבר וכדאי להיות סמוך אליו
מפת המעבר בישראל - הפס האדום הוא מרכז המעבר וכדאי להיות סמוך אליו
מפת המעבר בשמיים
מפת המעבר בשמיים

כדי להבין כמה חשוב להיות ליד פס המעבר, אציין שהבדלים של קילומטרים אחדים מפרידים בין ראייה לבין אי ראייה. בעוד שבגבעת שמואל הבהירות הייתה כזו שמאפשרת ראייה, בגבעתיים הסמוכה, כבר לא היה אפשר לראות כלל ובפתח תקווה הסמוכה ראו הרבה יותר בהיר. כמובן שבלילה אפשר להיות רחוקים גם עשרות קילומטרים מהפס ולראות משהו, אבל באור יום, חייבים להיות קרובים.

בחרתי לצלם ולצפות בפתח תקווה בגינה ציבורית שנמצאת ממש על הפס. את המצלמה מכוונים ידנית לפי המצפן שבטלפון, וכמה שניות לפני זמן המעבר מתחילים לצלם סרט וידאו.
התוצאה הסופית: טוב חצי הבזק בפריים מאפס הבזק בשמיים. 

ההבזק בעין, גם איפה שהייתי, ממש במרכז ההבזק (הקו האדום בתמונות ששלחתי אתמול) היה קצר.
המצלמה רגישה הרבה יותר ולכן קולטת את ההבזק בשלב מוקדם יותר, אבל בעוונותי הרבים, לא 
כיוונתי נכון את המצלמה.

הנה סרטון של כמה שניות. הנקודה הבהירה היא הלווין מחזיר האור ורואים איך היא הולכת ומתבהרת עד שיוצאת מהפריים. 


בנוסף, תמונה שהיא למעשה חיבור כל התמונות בוידאו ובה רואים, חצי הבזק, היא התמונה בה פתחנו את המאמר.

למי שמעוניין בפרטים טכניים שיסבירו גם את הכשלון, וכמובן יהוו לקח לעתיד, כי מכל כישלון צריך ללמוד משהו, אז ככה. הבעייה בצילום אירידיום או כוכבים ביום היא שאין על מה למקד. השעה מוקדמת מדי ולא רואים שום כוכב אחר שאפשר למקד עליו, ולכן צריך למקד ידנית לאינסוף לפי מה שרשום על העדשה של המצלמה. הבעייה שבהרבה עדשות קיטים זולות בכלל אין סקלת פוקוס ולכן לקחתי עדשה של 70-300 ממ שיש עליה כזו סקלה.  טעות קטנה בפוקוס ולא יצא כלום, אז על זה אי אפשר להתפשר בכלל.

רציתי גם להשתמש מעט בזום כדי שיראו מעבר גדול ויפה, מה שכמובן מצריך כיוון יותר מדויק. הכלל של תפסת מרובה לא תפסת עבד פה לגמרי ואמנם תפסתי את ההבזק בגדול, אבל לא את כולו. עדיף להתפשר על הזום, 50 מ"מ אורך מוקד, בהחלט מספיק. כמו כן המעבר הולך כמעט תמיד מלמעלה למטה (או מלמטה למעלה) מה שמצריך הצבה אנכית של המצלמה וכך אפשר להרוויח עוד לא מעט שדה. המהדרין יכוונו על האלכסון אבל זה מסובך מדי ביום כי קשה לדעת את המסלול במדויק (זוכרים את ההבזק משבוע שעבר עם הירח וכוכבי הלכת? שם השתמשתי באלכסון כדי לקלוט הכל).

לסיום הנושא - הנה סרטון מלפני שנתיים בו צילמתי הבזק כפול ביום. בעדשה רחבה הרבה יותר (ולכן גם הפסים קטנים וקצרים יותר). מה שיפה הוא הוידאו בו רואים את שתי הנקודות נעות ביחד.




ולסיום המאמר, לאחר ההבזק נצפתה שקיעה יפהפיה עם צבעים מרהיבים
שקיעה 3/2/2019
שקיעה 3/2/2019