המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שישי, 28 באוגוסט 2020

מאדים בנסיגה

כוכב הלכת מאדים, הוא הכוכב הרביעי במערכת השמש, נמצא במרחק ממוצע של 228 מיליון קילומטרים מהשמש ומקיף אותה מדי 687 יום בערך. מאדים נראה היטב מכדור הארץ וכאשר הוא קרוב יחסית לארץ, גם צבעו האדום בולט בשמי הלילה. כאשר הוא קרוב ממש, בהירותו עולה אפילו על זה של צדק. בטלסקופ אפשר לשים לב ללא מעט פרטים על מאדים ובעיקר לכיפות הקרח בקטבים שלו.

מאדים כפי שצולם מחללית רוזטה
מאדים כפי שצולם מחללית רוזטה
ESA & MPS for OSIRIS Team MPS/UPD/LAM/IAA/RSSD/INTA/UPM/DASP/IDA

מפעם לפעם תשמעו בכל מיני מקומות שמאדים בנסיגה. ואם לא מאדים אז מרקורי בנסיגה, או כל כוכב לכת אחר. האסטרולוגים יעשו מטעמים מאותה נסיגה עם שפע עצות וכללים שלא קשורים לכלום כדרכם, וכאן ננסה להבהיר ולהדגים מהי אותה נסיגה.

תופעת הנסיגה של כוכבי הלכת, או ההליכה שלהם לאחור, הייתה ידועה כבר לקדמונים ובמשך שנים רבות לא הייתה מוסברת כל צורכה. כוכבי הלכת קיבלו את שמם, כי הם נעים בין כוכבי השבת הקבועים במקומם. כוכבי השבת הם הכוכבים האמיתיים הרחוקים מאד מכדור הארץ ולכן לא נראה לנו שמיקומם ביחס לאחרים משתנה, אולם כוכבי הלכת נעים סביב השמש והם קרובים יחסית ולכן כל פעם רואים אותם על רקע כוכבים אחרים.
הכוכבים בשמיים מחולקים לקבוצות שונות ואלו שכוכבי הלכת (וכן השמש והירח) עוברים בהם, מכונים הזודיאק או גלגל המזלות והם קבוצות: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי ודגים. כל כוכבי הלכת וגם השמש והירח נעים בשמיים ממערב למזרח. לא מדובר על התנועה במהלך היום והלילה הנגרמת בגלל סיבוב כדור הארץ, אלא שאם היום הירח בקבוצת טלה, עוד יומיים שלושה הוא יהיה בקבוצת שור וכך הלאה, כאשר לאחר קבוצת דגים הושלם מעגל וחוזרים לקבוצת טלה.

אבל מפעם לפעם קורה דבר מוזר, כוכב לכת כאילו נעצר בשמיים ומתחיל לנוע אחורנית. אם הוא בקבוצת שור, אז במקום להתקדם לכיוון הכללי של קבוצת תאומים, הוא ינוע אחורה כאילו הוא מנסה לחזור לקבוצת טלה. תמוה ביותר. כל כוכבי הלכת נעים לעיתים אחרונית, אולם הדבר בולט במיוחד במאדים.

הסיבה לכך היא שנוגה וכוכב חמה נעים אחורנית כאשר הם קרובים לשמש ולא נראים מכדור הארץ וגם לו היו נראים, הם נראים על רקע שמים מוארים ונטולי כוכבים כך שאין כוכב קבוע להשוות אליו. צדק ושבתאי, שלא לומר אורנוס נפטון ופלוטו רחוקים למדי ולכן התנועה איטית ולא מורגשת, אבל מאדים, מאדים זה סיפור אחר. הוא קרוב והתנועה בולטת ונראית בעין בלי שום בעייה. רק להשוות כל כמה ימים לכוכב קרוב ובהיר שנמצא ליד.

כדי להבליט את התנועה יותר הנה סרטון אנימציה מויקיפדיה שיצר: Eugene Alvin Villar
 Eugene Alvin Villarתנועה אחורנית של מאדים
 Eugene Alvin Villarתנועה אחורנית של מאדים

באנימציה זו רואים לולאה, אבל לפעמים יש צורות אחרות של S או Z או 2 או 5 בתלות בכל מיני פרמטרים מסלוליים שאם אתם ממש רוצים לדעת, תכתבו בתגובות ואשמח להרחיב.

למה זה קורה? כוכב הלכת לא נע אחורנית, הוא ממשיך לנוע באותו כיוון, אבל בגלל שגם אנחנו נמצאים על אובייקט נע, כדור הארץ, נראה לנו שהוא נע אחורנית. הדימוי הטוב ביותר הוא של שני רצים במעגל, אחד רץ סמוך למרכז (כדור הארץ) והשני מרוחק ממנו.  מי שרץ סמוך למרכז גם רץ יותר מהר. כאשר הוא מתקרב יותר ויותר לרץ המרוחק הזווית ביניהם משתנה וכך גם הרקע הנראה מאחורי הרץ המרוחק (ואלו הכוכבים הרחוקים הקבועים). בשלב מסוים הוא יחלוף עליו, והזווית תהיה ישרה ואחר כך הוא כבר יראה את אותו רץ מאחוריו. כאשר הוא בקצהו השני של המעגל ומרוחק מאד מהרץ השני, לא ייראה כל כך שינוי.

כך גם בשמיים והדבר מודגם באיור הבא:
תנועה אחורנית של כוכב לכת: מקור  RURSUS ויקיפדיה
תנועה אחורנית של כוכב לכת: מקור  RURSUS ויקיפדיה
במרכז הציור נמצאת השמש המסומנת באות S. באות T מסומן כדור הארץ P הוא כוכב לכת, מאדים במקרה שלנו ו A הוא המיקום על רקע הכוכבים הרחוקים. נקודות T3 ו P3 הן כאשר מאדים בקו אחד עם הארץ והשמש, וזה די סמוך קרבה מירבית, ונקרא נקודות הניגוד Opposition. שימו לב לקווים לפני ואחרי נקודה זו. עוד לפני ההגעה ל T3 מאדים ייראה בנקודה A2 בשמיים. משם הוא מתחיל נוע אחורנית עד A4 ואז ממשיך בתנועה קדימה.

אם הסתבתכם עם ההסברים פשוט קחו חבר, עמדו במעגל בחוץ, כאשר הוא רחוק ולכו יותר מהר ממנו מול רקע מרוחק ותעברו אותו קדימה ואחורה כמה פעמים ותראו איך הרקע משתנה. אפשר גם לצלם בוידאו.

בשנת 2020 התאריכים של התנועה האחורנית הם מ 10/9/2020 ועד 16/11/2020 כאשר הניגוד בדיוק באמצע בתאריך 13/10/2020. כדאי כבר להתחיל לצלם את מאדים בשדה רחב ויחסית גם קבוע, למרות שהוא קבוצת דגים שאין בה כמעט כוכבים בהירים לראות את התזוזה ביניהם. לאחר כחודשיים עם 30-40 תמונות, אפשר להרכיב קומפוזיציה המראה את התנועה, ראו למשל בקישור הבא.

בכל אופן, מה משמעות תנועת הנסיגה על החיים שלכם? סביר להניח שאם תהיה השפעה היא תסתכם בכך שבמשך כמה ערבים תלכו לצלם את מאדים או לצפות בו. תקופת הניגוד היא הזמן הטוב ביותר לצפות בכוכבי הלכת שכן אז הם קרובים לארץ, מה שמאפשר לראות אותם גדולים דרך טלסקופ.
הדבר נכון במיוחד למאדים. מרחקו בניגוד נא בין 55 מיליון ל-100 מיליון קילומטר, וכשהוא מרוחק , מרחק זה יכול להיגע גם ל -400 מיליון קילומטר. מסלולו של מאדים פחוס ואליפטי למדי ולכם אם הניגוד מתרחש בזמן שמאדים עצמו קרוב לשמש, הקרבה תהיה מירבית. מקרה כזה היה בשנת 2003 וגרם להונאת "מאדים גדול כמו הירח" הידועה לשמצה. השנה, 2020 מצבנו מצוין, והמרחק יהיה בערך 62 מיליון קילומטרים. ממש קרוב.

ומה בערך יראו? ללא שום אמצעי עזר מאדים פשוט ייראה כנקודה בהירה ואדומה. בטלסקופ או בצילום דרך טלסקופ כבר אפשר להגיע לתוצאות יפות. למרבה הצער, אל כמו התמונה למעלה שצולמה מחללית שהייתה קרובה למאדים. אמנם מצפי כוכבים גדולים יצלמו תמונות יפות מאד וגם חובבים עם ציוד משוכלל יכולים להוציא תמונות נהדרות. הנה למשל תמונה של מיכאל ולסוב שצולמה עם טלסקופ של 12 אינץ. בצילום תמיד יראו יותר פרטים מאשר בצפייה בעין בטלסקופ, אבל עדיין בטלסקופ בהגלה שלי 60-70 יראו עיגול די גדול, כיפת קרח ברורה בקטבים. צבע אדום בולט ולפעמים גם מעט פרטים על פני השטח.
מאדים
מאדים. צילום: מיכאל ולסוב







יום שלישי, 11 באוגוסט 2020

מטר מטאורים 2020 - מתי ואיך לצפות בפרסאידים וג'מנידים ושאר מטאורים

מטרי מטאורים מתרחשים בתאריכים קבועים בשנה ויש מספר מטרים הנחשבים חזרים ומומלצים לצפייה כדוגמת הפרסאידים והג'מנידים. בתחילת המאמר נפרט את המטרים העיקריים ולאחר מכן שאלות ותשובות על מטאורים.

במטאורים צופים במקום חשוך ולא נדרשים כלל אמצעי עזר רק להביט ולראות, אבל חשוב לעשות תאום ציפיות:
  • הקצב ששומעים בחדשות הוא קצב תיאורטי מירבי. אם אתם מדמיינים שכל שנייה או שתיים יש מטאור, זה יכול לקרות ואף קרה אבל נדיר מאד. לרוב רואים אחד כל כמה דקות.
  • רוב המטאורים שתראו הם חיוורים, מפעם לפעם יש בהירים ולפעמים גם בהירים וזוהרים במיוחד.
  • ככל שיש יותר חשוך יותר טוב. אם תוך כדי הצפייה תתעסקו בנייד, תסתנוורו מהמסך ותראו פחות מטאורים. 
  • מתוך אזור עירוני יראו מטאורים בודדים במהלך הלילה.
לצאת או לא לצאת?מטרי מטאורים מתרחשים הרבה פעמים כאשר הירח בשמיים ומפריע לצפייה. כך זה גם באוגוסט 2020 במטר הפרסאידים. לקראת אחת בלילה, בדיוק בזמן שבו קבוצת פרסאוס מגיעה לגובה טוב בשמיים לצפייה. אפשר לצפות עד אחת בלילה, אבל גם אז רואים רק חלק קטן מהמטאורים (חלקם יהיו נמוכים באופק, וחלקם ינועו בכיוון מתחת לאופק). מצד שני, אתרי תיירות בונים על התאריכים האלו. אז לנסוע או לא? אם אתם רק רוצים לראות מטאורים, כנראה שכדאי לוותר, אבל אם כבר מזמן לא חוויתם לילה תחת כיפת השמיים, צאו, הצטרפו לאתר עם פעילות מסודרת בתשלום, יש המון כולם טובים וראויים, צפו בטלסקופים בצדק ובשבתאי, תראו את שביל החלב, ואם גם תראו מטאורים, הרווחתם יופי של לילה.

מטאור ממטר ג'מנידים - 14/12/2018
מטאור ממטר ג'מנידים - 14/12/2018

פרסאידים - אוגוסט
מטר המטאורים פרסאידים מגיע כל שנה לשיאו בלילה בין ה-12 ל-13 באוגוסט.  מטר זה נחשב מוצלח לצפייה משום שהוא בקיץ ולרוב חמים ונעים בחוץ ונח לצפות בו.
בשנת 2020 המטר סמוך לסוף החודש והירח יפריע  לצפייה. אמנם הירח לא גדול ומלא, אבל הוא נמצא באזור הסמוך מאד למוקד של המטאורים. ניתן לצפות לילה מאוחר יותר בו הירח גם קטן יותר וגם זורח מאוחר יותר וניתן לצפות עוד לפני זריחתו.

ליאונידים - נובמבר
מטר הליאונידים מתרחש באמצע נובמבר כששיאו סביב ה17-18 לחודש וקבוצת אריה זורחת אז בחצות כך שהמטר הוא בחצי השני של הלילה. זהו מטר חלש למדי 10-15 מטאורים שמקורם בשארית ממסלו השביט 55P/Tempel-Tuttle . אבל המיוחד במטר זה הוא שפעם ב-33 שנה בערך (פלוס מינוס) מתרחשת בו שערה והתרפצות והקצב מגיעה ל-1000 מטאורים בשעה ואף יותר. זה כמובן הקצב, הוא נמשך  מעט זמן ולא לאורך כל הלילה, אבל צפייה בפרק זמן זה היא כנראה חוויה מטורפת. בשנת 1966 היו דיווחים על קצבם של 40-50 מטאורים בשנייה (!) בפרק זמן של כמה דקות. טירוף. ההתפרצות הדומה הבאה לא צפויה לפני שנת 2030 (ולפי מודלים מדוקיים יותר רק בשנת 2099), אבל לעולם אין לדעת.
בשנת 2020 לא יהיה ירח.

ג'מנידים - דצמבר
מטר הג'מנידים מתרחש בתחילת דצמבר כאשר השיא הוא לרוב בלילה בין ה-13 ל-14. קבוצת תאומים זורחת כל הלילה וזה גם לילה ארוך, כך שחובבי מטאורים יכולים לצפות לילה שלם של כמעט 13 שעות.
בשנת 2020 לא יהיה ירח וכל הלילה פנוי לתצפית

לירידים - אפריל
מטר הלירידים מתרחש בסוף חושד אפריל ובפרט בתאריכים 20-22. נקודת הרדיאנט
של המטר היא בקבוצת נבל (לירה), שבעונה הזו בישראל נראית מעולה בחציו השני של הלילה (זורחת בערך ב-2130). הקצב לשיא מטר מדבר על כעשרים מטאורים לשעה, ולכן מדובר במטר קטן יחסית. בשנת 2020 המטר סמוך לראש חודש ולכן הירח לא מפריע.

דלתא אקוורידים - יולי
מטר קטן בקבוצת דלי, נצפה בתחילת הילה ושיאו לרבו בין 27-29 ליולי. המטר נגרם משארייות של שביט 96P Machholz כנראה. הקצב המירבי בתאני שיא מגיע ל-20, אולם בארץ הקבוצה תמיד נראית נמוך בשמיים (היא קבוצה דרומית) ולכן הקצב פחות בהרבה

מהם מטאורים
המטאורים הם למעשה שאריות אבק ושאר לכלוך של כוכבי שביט או אסטרואידים שהתרסקו. כל השאריות האלו נעות סביב השמש במסלול שדומה למסלול המקורי של השביט או האסטרואיד. כל עוד הם מרחפים להם בשלווה בחלל נהוג לכנותם מטאורידים, אולם לעיתים כדור הארץ"מתנגש" במסלולם ואז הם נכנסים ומתנגשים באטמוספירה שלו, בשלב זה אכן מכנים אותם מטאורים. חלקיקי האבק הקטנים יוצרים חום גבוה מאד שלרוב שורף אותם לחלוטין. החום מחמם גם את האוויר סביב המטאור וזוהי הנקודה הבהירה שאנחנו רואים. לעיתים יש מטאורים גדולים במיוחד והם יראו בהירים מאד ושאריות שלהם לפעמים מגיעות לארץ, אלו הם המטאוריטים, חלקיקי סלע מהחלל (שביטים, אסטרואידים ובמקרים נדירים מכוכבי לכת אחרים).

איך יודעים מתי השיא בדיוק?
מדובר בהערכות של המיקום בו ריכוז המטאורים המסוים גדול ביותר במסלול כדור הארץ. מיקום זה משתנה בכל שנה, ולכן לכל מטר מטאורים יש טווח. לפעמים השיא החזוי הוא בכלל כאשר בישראל יום. טווח ראיה של מטאור הוא מאות קילומטרים בודדים בלבד ולכן למיקום גיאוגרפי של צופה יכולה להיות השפעה מרובה על כמות המטאורים שיראו, אולם אלו גורמים שלרוב אין שליטה וידע מדויק עליהם, ולכן סומכים על הסטטסיטיקה, כאשר מדי שנה מנסים לשפר את המודלים והתחזיות בהתאם לנתוני העבר.

כמה מטאורים נראה?
אין אפשרות לדעת. לכל מטר המאפיינים שלו וגם הם משתנים משנה לשנה, אבל נהוג לדבר על ערך מירבי של ZHR, שגם הוא ממוצע והוא מודד את כמות המטאורים שרואים בשעה אם הרדיאנט, מוקד, המטר, נמצא בדיוק מעל הראש. כמובן שזה ערך תיאורטי והתנאים משתנים בהתאם למיקם הצפייה וגם בהתאם למזל. לפעמים יהיה מטר חלש ולפעמים יהיו התפרצויות עם קצבים גבוהים בהרבה, למשכי זמן שונים.

האם כדאי לצפות בלילות הסמוכים לליל השיא?
מטר מטאורים פעיל בטווח תאריכים מסוים, שלרוב השיא הוא באמצעו. לרוב הלילה של השיא יהיה המוצלח ביותר, אולם אפשר לצפות בהצלחה גם בלילות סמוכים לשיא.

מאיפה כדאי לראות מטאורים?
ככל שהמקום שתבחרו חשוך יותר תראו מטאורים חיוורים יותר. מה קובע את הבהירות? בעיקר גודל החלקיק שפוגע באטמוספירה. רוב המטאורים חיוורים ומיעוטם בהירים ויפים. בתצפית מאזור עירוני , אבל ללא תאורה ישירה, נסיון האישי שלי מראה שקצה המטאורים בשיא היה 10-15 לשעה, שהוא בערך 10-15% מהכמות שהיה אפשר לראות במקום חשוך.
חשוב גם להדגיש מאיפה לא צופים - לא נכנסים לשטחים פרטיים, מעובדים, שטחי אש ואימונים, שמורות טבע שאסור לשהות בהם בחשיכה. בטיחות מעל הכל!

מה צריך בשביל לראות מטאורים
כדי לראות מטאורים לא צריך שום ציוד מיוחד. צריך רק מקום חשוך כמה שיותר. יושבים או שוכבים ומסתכלים. למעשה, בכל לילה יש מטאורים אולם אלו אינם צפויים ואינם שייכים למטאר מטאורים כלשהו (ולכן גם אין משמעות לאן מסתכלים וראייתים אקראית). כאשר יש מטר הכוונה היא שאנו יודעים שיש איזור במסלול כדור הארץ בו מרוכזים מטאורידים רבים ויש ציפיה שיראו רבים מהם כאשר כדור הארץ חולף שם.

איפה הכי קל למצוא מטאוריטים
בכל מקום אפשר למצוא אבן מוזרה שמקורה מהחלל. המקום שהכי קל למצוא מטאוריטים הוא דווקא באנטארקטיקה. כל אבן שתהיה שם בשלג חייבת להגיע מלמעלה והיא נחשפת עקב תנועות השלג והקרח. משלחות חיפוש מטאוריטים יוצאות כל הזמן למרחבי היבשת הקפאה על אופני שלג ומחפשים נקודות כהות. כך גילו מטאוריטים רבים וגדולים כולל המטאוריט המפורסם ALH84001 שחשבו שיש עליו חיים (והתברר שאין). ALH הוא קיצור ל Allen Hills, המקום באנטארקטיקה בו נמצא המטאוריט.

מאיפה השמות של מטרי המטאורים
למטרי מטאורים יש שמות לפי האיזור (קבוצת הכוכבים) שממנה הם נראים כבאים. כמובן שלמטאורים אין שום קשר לכוכבים וכולם נמצאים קרוב מאד לכדור הארץ. כמו כן שם הקבוצה הוא לפי הרדיאנט של המטאורים - הנקודה ממנה נראה שהמטאורים יוצאים, אולם הם ייראו בעיקר דווקא בקבוצות הסמוכות לרדיאנט וחלקם יכולים לעשות דרך ארוכה ביותר בשמים מקצה לקצה.
מטר הפרסאידים יוצא מקבוצת פרסאוס. זוהי קבוצה צפונית שזורחת בערך בחצות, אבל למרות זאת, אפשר לראות מטאורים גם בשעות מוקדמות יותר.

ניתן גם לצלם מטאורים. מכוונים את המצלמה לאיזור הכללי ממנו הם באים. מניחים על חצובה יציבה ופותחים את הסגר לצילום ארוך כמה שניתן ומקווים שבאותו זמן יחצה מטאור את השמים בדיוק איפה שהמצלמה מכוונת... קשה אך אפשרי, רצוי עדשה רחבת זווית כמה שיותר (על מצלמת DSRL, עדשות 12 ממ 8 ממ או אפילו עדשת עין הדג הרואה תמונת שמים מלאה).
יש גם אפשרות לצלם וידאו של השמים במצלמות רגישות במיוחד ולאחר מכן תוכנה מיוחדת מזהה בעצמה את המטאורים ורושמת נתונים עליהם (בהירות, מהירות, כמות וכו').

רישום מטאורים מקצועי
חובבי מטאורים נוהגים לנהל רישום של המטאורים שראו לצרכי מחקר. את הרישום מבצעים בצורה זהירה, בחושך ולמעשה רושמים לכל מטאור מספר פרטים ובעיקר את הבהירות שלהם וסימנים מיוחדים. את הדיווח מחלקים לפי שעות. דיווחים אלו הנעשים על ידי חובבים רבים מכל הועלם מאפשרים מודלים טובים יותר לחיזוי מדויק של המטאורים. הרישום אינו קל ומצריך ריכוז רב, אבל הוא מהנה ומועיל ובישראל יש מספר חובבים רציניים הרושמים אותם בהתמדה.


אני מאחל הנאה לכל מי שייבחר לצפות במטאורים במטר הקרוב או באחרים במהלך השנה.
למידע נוסף וללקיחת חלק פעיל בצפייה ורישום מטאורים: חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה