המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
התצפית דרך טלסקופים הייתה מרשימה מאד. הנה תמונה שניות בודדות לפני ההתכסות:
Venus Occultation
התכסות נוגה בירח ביום חמישי 9/11/2023 תהיה בשעות היום וקשה למדי לצפייה, ותדרוש אמצעי עזר אופטי. נזכיר שהשמש בשמיים ויש להיזהר מאד מאד מאד, לא להביט בשמש. זו תצפית למומחים בלבד.
אמנם הירח נוגה במרחק כמעט מקסימלי מהשמש של 45 מעלות, והירח חרמשי ומואר ב-16%, אולם ההתכסות היא כאשר שניהם כבר נמוכים באופק.
את התצפית מומלץ להתחיל בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר הירח יהיה מרחוק כ-2 מעלות מנוגה. המרחק ילך ויצטמק עד ההתכסות עצמה.
תחילת ההתכסות 12:55 - זהו החלק היפה מאחר והירח החרמשי יהיה ליד נוגה . מיקום בשמיים - אזימוט 225, גובה 20 מעלות. נמוך למדי בשמיים, מה שמוסיף קושי רב לתצפית.
התכסות נוגה בירח 9/11/2023. אילוסטרציה
סיום ההתכסות - התגלות - 14:03 - אזימוט 266 בגובה 7 מעלות בלבד, כמעט בלתי אפשרי לצפייה ודורש אופק נקי ופתוח לחלוטין.
שימו לב, זמנים אלו אינם מדוייקים ואפילו במדינה קטנה כמו ישראל יכולים להיות הבדלים של כמה דקות עקב מקום הצפייה. יש להיערך מראש ולהקדים את התצפית בכמה דקות. את תחילת ההתכסות אפשר כמובן לתזמן לפי הערכה אולם את ההתגלות צרי להיות ערניים ולהתחיל לצפות קצת לפני הזמן הרשום.
הצפייה תהייה קשה ולכן לא נכעס על מי שיוותר ויסתפק בסרטון מ-2007
התכסות 6/4/2016
בתאריך 6/4/2016 תהיה התכסות של כוכב הלכת נוגה. החדשות הטובות הן שההתכסות תיראה מישראל. החדשות רעות הן שלא רק שההתכסות היא בשעות היום, הירח ונוגה קרובים מאד לשמש - 16 מעלות בלבד! וקשים לראייה.
צפיה בעין היא על גבול אפשרות הראייה. גם באמצעים אופטיים יש לנקוט זהירות כדי שלא לצפות בשמש בטעות. הדרך הטובה היותר היא לצפות למרגלות בניין גבוה החוסם לחלטין את השמש, אולם משאיר את הירח ונוגה בשדה הראייה.
תחילת ההתכסות: 10:30 וסיומה עם ההתגלות מחדש של נוגה בשעה 11:51. השלב היותר מענין הוא ההיעלמות מאחורי חרמשו הדקיק של הירח. הירח רחוק 26 שעות בלבד מהמולד, החלק המואר שלו הוא 2% בלבד, קשה מאד לצפייה בשעות היום. נוגה לעומת זאת מואר כמעט כולו ולכן ייראה כעיגול קטן ולא כחרמש.
מיקום בשמים - אזימוט 148 מעלות, גובה 52 מעלות. השמש תהיה משמאל כמעט באותו גובה ובאזימוט 122 (בהערת אגב, שימו לב שהמרחק במעלות אינו נמדד כהחסרה פשוטה של המיקום, מאחר והוא זהה בכל מקום על כיפת השמים וללא תלות בגובה האויבקטים).
תמונת הדגמה אפשר לקרוא לה: "מישהו ראה את הירח שלי?"
הליקוי המלא הבא מישראל יראה רק בשנת 2025, עד אז נאלץ להסתפק בליקויי חצי צל וליקויים חלקיים. הדף יתעדכן תמיד בסמוך לליקוי כלשהו עם פרטים על הליקוי הקרוב. מידע כללי על ליקויים, תמונות והיסטוריה בהמשך העמוד.
ליקוי ירח חלקי 28/10/2023
ליקוי חלקי לא גדול במיוחד אבל יהיה יפה לצפייה. כל שלבי הליקוי ייראו מישראל. חלקו התחתון של הירח ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 12% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר
תחילת הליקוי חצי צל - 21:01
תחילת השלב החלקי - 22:35
שיא הליקוי - 23:14
סיום השלב החלקי - 23:52
סיום הליקוי - 01:26 (29/10 שימו לב לשינוי התאריך ושימו לב שבלילה חוזרים לשעון תקני)
ליקוי ירח חלקי 28/10/2023
ליקוי ירח חצי צל 5/5/2023
ליקוי חצי צל אינו אירוע מעניין במיוחד למרות שהפעם קצה הירח מתקרב לאזור הצל המלא (ליקוי חצי צל עמוק מאד) ולכן אולי תיראה החשכה יותר משמעותית שלו. תחילת הליקוי היא מעט לפני זריחת הירח בארץ.
תחילת הליקוי חצי צל - 18:14
זריחת הירח בישראל (תלוי מיקום): 19:18
שיא הליקוי - 20:22
סיום הליקוי - 22:31
ליקוי חצי צל 5/5/2023
ליקוי ירח חלקי - 16/5/2022
הליקוי עצמו הוא ליקוי מלא אולם ישראל נמצאת ממש בקצה הטווח ונראה מעט מאד מתחילת הליקוי החלקי עד אשר הירח ישקע. לצופים באפריקה, מערב אירופה, דרום אמריקה ומזרח ארה"ב צפויה חוויה מלאה יותר.
זמני הליקוי מישראל:
תחילת הליקוי חצי צל - 04:32
תחילת הליקוי החלקי - 05:27
שקיעת הירח - 05:42
ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 5/6/2020
ליקוי חצי-צל לא מאד עמוק ולא יראו הרבה בעין רגילה.
זמני הליקוי:
תחילת הליקוי 20:45
שיא הליקוי 22:06
סיום הליקוי - 00:04
ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 10/1/2020
ליקוי חצי-צל אבל יחסית עמוק כך שכנראה יהיה ניתן לראות די בקלות הבדלי בהירות ייראה בתאריך 10/1/2020
זמני הליקוי:
תחילת הליקוי 19:07
שיא הליקוי 21:09
סיום הליקוי - 23:12
ליקוי ירח חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.
תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
תחילת הליקוי החלקי - 11:01
שיא הליקוי - 00:30 (17/7!)
סיום הליקוי החלקי 01:59
סיום ליקוי חצי צל - 03:17
ליקוי ירח חלקי 16/7/2019
ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.
עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.
הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח
ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה
זמני הליקוי מישראל (בערך):
תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
תחילת הליקוי החלקי - 5:30
תחילת הליקוי המלא - 6:30
סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018
היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.
הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018
בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.
הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי
זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.
בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.
זמני הליקוי מישראל:
תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
תחילת הליקוי החלקי - 21:24
תחילת הליקוי המלא - 22:30
שיא הליקוי - 23:22
סיום הליקוי המלא - 00:13
סיום הליקוי החלקי 01:19
סיום ליקוי חצי צל - 02:28
תרשים הליקוי מאתר נאסא
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018
מהו ליקוי ירח
הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:
איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.
מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.
איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.
ליקויים קודמים
בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.
בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל
תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
תחילת הליקוי החלקי - 04:07
תחילת הליקוי המלא - 05:11
שיא הליקוי - 05:48
סיום הליקוי המלא - 06:23
שקיעת הירח בישראל 06:37
סיום הליקוי החלקי 07:27
סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011 י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).
מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי - - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא - 16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי
כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות. מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.
ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא
ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA
בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק. מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.
נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.
ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA
הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי
בחודש אוגוסט 2023 התבשרנו על הופעת כוכב שביט בשמי הארץ (והעולם). זהו שביט NISHIMURA ששמו המלא Comet C/2023 P1 Nishimura. מישראל ניתן לראות את השביט בחודש ספטמבר בשמי הבוקר לפני הזריחה.
את השביט יש לחפש בשמיים משעה לפני הזריחה בקבוצת אריה. נכון לכתיבת שורות אלו הוא טרם התבהר על מנת לאפשר צפייה בעין והוא גם מאד מאד קרוב לשמש מה שאומר שהוא מעל האופק כאשר יש כבר הרבה אור. לכן קשה לראות ולצלם אותו.
הטיפים להלן הם כלליים לשביטים מוצלחים יותר, אבל יוכלו לסייע גם כאן - התמונות של שביט NEOWISE שהופיע ביולי 2020.
טיפים לצילום השביט אם אתם רואים את השביט בעין, מצבכם מצוין, אם לא כנראה בצילום תוכלו לראות אותו. אפשר ממצלמת DSLR משוכללת ועד טלפון נייד. הנה כמה טיפים והנחיות כלליות שיעזור גם אם לא רואים את השביט בעין.
חצובה היא בגדר חובה, אתם תעשו חשיפה ארוכה ובלי חצובה הכל יהיה מרוח. עבור ניידים ניתן לרכוש מתאם לחצובה בשקלים בודדים ואם אין אז להשעין את הטלפון על חבילת קורנפלור (או משהו דומה שיכול לקבל צורה גמישה ולעזור בכיוון), או אפילו שקית עם חול (רצוי שתי שקיות למניעת שפיכת חול על המצלמה).
פוקוס - חייב להיות פוקוס מדוייק. במצלמות DSLR גם אם לא רואים את השביט, תעשו פוקוס מדויק מאד על צדק (דרך מסך באופציית LIVEVIEW). בניידים ובקומפקטיות יותר קשה לפקס, ואפשר לפקס במצב ידני על אינסוף
זמן חשיפה - תתחילו מכמה שניות ותעלו ככל שאפשר בלי שיש מריחה בלתי נסבלת
ISO - גם כאן צריך ניסוי וטעייה, כמובן שISO גבוה עוזר אבל אין ארוחות חינם, הגברת ה ISO מגבירה איתה את הרעש. תמצאו את האיזון שמתאים למצלמה שלגם.
צמצם (מספר F) הכי פתוח שאפשר כלומר ערך ה-F הכי נמוך שהמצלמה נותנת. ככה תקלטו יותר אור ויהיה אפשר להפחית את זמן הצילום ולהוריד ISO.
אם רואים את השביט, נהדר, אתם יודעים לאן לכוון. אם לא רואים את השביט מכוונים באופן כללי לכיוון צפון מערב. הצורה שתזהו אפילו מתוך עיר היא של העגלה הגדולה. השביט נמצא מתחתיה, ומעט לשמאל. כשעה לאחר השקיעה אפשר לכוון לגובה של 15 מעלות.
אורך מוקד (או זום) - התחילו מאורך מוקד נמוך יחסית ולאחר שראיתם שהשביט בתמונה, מקמו אותו במרכז וכך אפשר להעלות את אורך המוקד והזום מעט מעט בכל פעם. במצלמות DSLR שימו לב ששיוני אורך המוקד יכול לשנות את הפוקוס (בפרט בעדשות פשוטות) ולכן צריך לעשות פוקוס מחדש, לרוב אם הפוקוס קרוב, תוכלו לעשות אותו על השביט עצמו.
בהצלחה!
שביט NEOWISE בשמי הצפון מתחת לעגלה הגדולה 16/7/2020
סיכום חוויות הצפייה כרגע אין
איך ומתי אפשר לראות את השביט
מפה נוחה יותר, מאתר SKY&TELESCOPR מראה את מיקום השביט בשמי הבוקר. ניתן להיעזר במיקומו של כוכב הלכת נוגה. יש לצפות כשעה לפני הזריחה, אולם השביט בכל יום נהיה קרוב יותר לשמש ולכן עולה מאוחר יותר.
מתי יהיה עוד שביט אף אחד לא יודע. שביטים מתגלים כל הזמן. יותר מאחד בחודש בממוצע. רובם קטנים וחיוורים ולא קורה איתם כלום. או שהם מתרסקים לשמש או שלא מפתחים זנב או שנעלמים כלעומת שבאו. רק חלקם מפתח זנב ונצפה היטב מכדור הארץ. כמו ששביט זה התגלה פחות מארבעה חודשים לפני שהיה אפשר לצפות בו, ייתכן ועוד חודש יתגלה שביט נוסף.
מהו כוכב השביט
כוכבי שביט הם גופים קטנים, קוטרם כמה קילומטרים בלבד, והם מכונים "אשפה חללית" הם מורכבים מסלעים, קרח ואבק שמוחזקים יחד בכוחות גרביטציוניים. השביטים סובבים במסלולים ארוכים מאד סביב השמש, חלקם בחגורת קוויפר באזור המתחיל מנפטון בערך וממשיך הרחק מהשמש, ואחרים אפילו רחוק יותר בעננת אורט. השביטים בחגורת קוויפר פעם לפעם חולפים סמוך יחסית לנפטון ומסלולם משתנה עקב כח הגרביטציה שלו כח שהם מתחילים לנוע לכיוון השמש. בעננת אורט שביטים יכולים להתנגש אחד בשני והתוצאה תהיה שהשברים, שביטים חדשים ינועו גם לכיוון השמש. שביט כזה ינוע לשמש יעבור לידה וייעלם במסלול ארוך מאד שאולי לא יחזור על עצמו אף פעם, אולם אם הוא יעבור ליד כוכב לכת נוסף, צדק למשל, מסלול יכול להשתנות והוא יהיה שביט מחזורי במסלול קצר או ארוך. יש שביטים עם מסלול שאורכו 3 שנים בלבד ויש כאלו עם מחזורים של אלפי שנים. שביטים הם רגישים והשביט יכול גם להתרסק לתוך השמש, הוא יתאיין, הרבה לפני המפגש, או להתרסק לתוך צדק או בגלל לחצים שנוים על חלקיו, שאינם מחוברים בחוזקה, להתפרק לכמה חלקים קטנים יותר.
מה בעצם רואים ומהו הזנב של השביט את השביט עצמו, שהוא קטן קשה מאד לראות, ומגלים אותם עם טלסקופים משוכללים ורגישים, חלקם נמצאים בחלל, או כאשר הם כבר קרובים למדי לכדור הארץ. מה שרואים בעין, ורואים יפה בתמונות הוא את ההילה והזנב של השביט. כאשר כוכב השביט מתקרב לשמש, הוא מתחמם וכתוצאה מכך חלק מהקרח המרכיב אותו הופך לאדי מים, וחלק מהאבק שהיה כלוא מאחורי הקרח משתחרר. חלקיקי האבק הם מולקולות גדולות וכל גרגר כזה מחזיר אור (בדומה לאלומת אור שרואים בתיאטרון מהאבק במסלול האור). כל החלקיקים האלו יוצרים את ההילה של השביט שבניגוד לגרעין הקטן יכולה להגיע לקוטר של אלפי קילומטרים ואותה אנחנו רואים. חלקיקים אלו גם יוצרים את הזנב של השביט. כאשר השביט מתרחק, הוא מתקרר, החומר מפסיק להתאיין והזנב לאט לאט נעלם. מחקרים מראים שבכל מעבר כזה שביט מאבד כחצי אחוז מהמסה שלו ולפעמים יותר, ולכן שביטים קצרי מחזור מאבדים את רוב הקרח והאבק שלהם לאחר 100 או 200 הקפות ובמעברים נוספים כבר לא ייצרו זנב כלל.
זנב השביט חלק מחלקיקי האבק נשארים במסלולו של כוכב השביט ויוצרים זנב שאורכו יכול להגיע לעשרות מיליוני קילומטרים. למעשה לשביט יש שני זנבות. זנב אחד הוא אותם חלקיקי אבק שמחזירים אור, זנב אחר הוא אטומים שונים שהתאיינו והנפרדו מאלקטרונים שלהם עקב החום הרב והקרינה, בעיקר אטומים המכילים גם פחמן ובאינטרקציה עם קרני השמש הם זוהרים באור כחול. לכן בתמונות, רואים שני זנבות, אחד כחלחל ואחד לבן. חלקיקים אלו מושפעים מאד מרוח השמש, שטף של חלקיקים שנפלט מהשמש במהירות עצומה, וכמו רוח, מצליח להזיז את החלקיקים מהם מורכב זנב השביט. התוצאה היא שזנב השביט פונה תמיד לכיוון המנוגד לשמש. הזנב הכחול, המורכב מאטומים קלי משקל יעשה זאת באופן בולט. ואילו את זנב האבק לוקח מעט זמן להטות, חלקיקי האבק כבדים הרבה יותר, ולכן הוא נראה מתעקל מעט, חלקו במסלול השביט וחלקו בכיוון המנוגד לשמש. כאשר השביט מתרחק מכדור הארץ כיוון התנועה וכיוון הנגדי לשמש הם בערך אותו כיוון, במקרה כזה מהארץ יראו רק את ההילה, בתור עננה קטנה ואת הזנב שנמצא מאחורי השביט לא יראו כלל. היתן בהחלט לומר על שביט כזה שהוא כמו כלב שרודף אחרי הזנב שלו. זה היה המקרה עם שביט הולמס משנת 2004 שנראה בעין בחודש אוקטובר.
מי השביט המפורסם ביותר השביט המפורסם ביותר הוא שביט האלי. פרסמו נבע מכך שהוא הראשון שזוהה ככזה שחוזר בואפן מחזור. האסטרונם הבריטי אדמונד האלי, חזה בשנת 1705 שהשביט של שנת 1682, אינו אלא השביט הגדול של השנים 1607 ו-1531 ושהוא יחזור שוב בשנת 1758 וכשכך אכן קרה, קודם כל אנשים נרגעו. שביט שחוזר, כנראה לא קשור לאלים הזועמים. לאחר מכן אנשים הללו את האלי, שגם בלי גילוי זה היה אחד האסטרונומים החושבים אי פעם, והשביט כונה על שמו של האלי שמת שנים רבות קודם לכן. האלי תועד עוד הרבה לפני שנת 1682 כולל בתקופת הבבלים הרבה לפני הספירה. האלי ביקר אותנו לאחרונה בשנת 1986. היה מדהים. הסיבוב הבא בשנת 2061 יש למה לחכות.
שביטים ומטאורים השביטים משאירים במסלולם הרבה אבק, ואם המסלול חוצה את מסלול כדור הארץ, ייתכן שבשנים לאחר מעבר השביט נזכה למטר מטאורים יפה באותה נקודה. ולכן רבים ממטרי המטאורים שרואים כיום, הם למעשה שאריות של כוכבי שביט שחלפו בסמוך לכדור הארץ. מאחר והשביט נע במסלול נטוי מאד ביחס למסלול הארץ, רוב השביטים גם אלו שמגיעים קרוב לשמש יותר מכדור הארץ, כלל לא חוצים את מסלולו. שביט האלי שהוזכר קודם אכן חצה את מסלול הארץ בשנת 1910 וכדור הארץ אפילו נע במשך כמה זמן בתוך זנב השביט, מה שגרם שוב לחששות כבדים, אבל מאחר והצפיפות של הזנב היא כלום כמעט, כל מה שהיה הוא רק מופע מטאורים יפים ומיוחדים. כיום מטר האוריונידים באוקטובר ומטר אטא-אקוורידים בתחילת מאי, הם בעקבות שאריות של שביט האלי.
שביטים בהיסטוריה ישנן תיאוריות שמקור המים על כדור הארץ הוא בשביטים שהתרסקו עליו לפני מיליארדי שנים. מאחר ושביטים הם ברובם קרח יש סבירות מסוימת להנחה זו, אבל הוכחות כמובן שאין. שביטים נצפו היטב כבר בעת העתיקה. בעולם הקדום בו השמיים היו קבועים, הופעתו של גרם שמיים חדש ועוד אחד שגם זז יחסית מהר מיום ליום ועם זנב נתפסה כאירוע שמקורו באלים ובעיקר כסימן לכך שהאלים זועמים ורוצים להשמיד את כדור הארץ. מפורסם גם השביט שהופיע בשנת 66 לספירה (המרד הגדול) ומתועד ע"י יוספוס פלביוס: ''וכנגד לא שמו לב ולא האמינו לאותות המוקדמים והברורים של חורבן הממשמש ובא. וכאילו היו מוכי רעם ונטולי עיניים ונפש - התעלמו מאזהרותיו הברורות של ה'. זה היה בשעה שעמד מעל לעיניהם כוכב שהיה דומה לחרב ושביט שהיה כל השנה ואף זה ארע לפני המרד, ולפני שקמה התנועה שהביאה לידי מלחמה''. ('מלחמת היהודים, ספר ו', פרק ה'). וכפי המקובל הוא מספר על השביט המפורסם האלי. שנים מעטות לאחר חורבן המקדש חרבה גם פומפי בהתפרצות הווזוב וגם התפרצות זו קושרה לשביט המסמל רעות.
שביטים ביהדות כוכבי שביט מוזכרים במקורות כמה פעמים. המשנה (ברכות ט ב) שנה מה צריך לברך על תופעות טבע יוצאות דופן שרואים וכך היא פותחת: "עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת - אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם". יש פירושים שהמילה זיקין הם כוכבי השביט אולם אלו יכולים להיות גם מטאורים. בכל אופן כיום מברכים גם על אלו וגם על אלו (על שביט בפעם הראשונה שרואים אותו ועל מטאור הראשון שרואים בלילה) את הברכה "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". אמירה מפורסמת אחרת היא של האמורא שמואל שהיה בקיא מאד בחכמת התכונה והעיד על עצמו (ברכות נ"ח ב): "נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט ולא ידענא מאי ניהו". באותה תקופה המחשבה הייתה שכוכבי השביט הם תופעה בתוך האטמוספרה, אולי כמו עננות. אמנם היו לכך הפרכות קלות, התופעה נראית משני מקומות מאד מרוחקים זה מזה, אבל כך חשבו, וטיבם התגלה רק מאות שנים אחר כך. בכל אופן, אפשר לראות שכל אחד, גם אם הוא בקיא מאד בתחומו, לא צריך להתבייש להודות שיש דברים שהוא לא מבין, אלא ההיפך, לפרסם אותם. עוד על שביטים ביהדות בפוסט הסיכום של שלמה בוסקילה מהדובה הגדולה.
שאלה מעניינת היא האם לברך על השביט אם רואים אותו רק באמצעות משקפת ויש דעות שונות בנושא, חלקן במאמר הלכתי בנושא השביט מאת הרב רפאל שטרן.
כוכב נוסף, יותר נכון כוכבת, היא כמובן ציפי שביט, תופעה נהדרת ומדהימה בזכות עצמה.
למה בעצם לשביט קוראים NEOWISE ומה משמעות השם המלא
איך נותנים שמות לכוכבי שביט? יש נוהל מסודר בנושא. שביטים נקראים על שם המגלה שלהם. פעם אנשים טרחו לסרוק את השמיים ואם גילו משהו חדש והתברר שהוא שביט, קראו לו על שמם. ככה למשל שומייכר ולוי גילו המון שביטים.
יש עדיין אנשים שעושים את זה ואפילו מגלים מפעם לפעם, אבל המאמץ היום הוא בעיקר עם מכשור מתקדם ואטומטי. נזכיר לטובה את הייל ובופ שזיהו את השביט הרציני האחרון שהיה פה אי שם בשנת 1997, את טרי לאבג'וי ,ליאוניד אלנין ואחרון רוברט מקנאוט שגילה שביט מדהים אבלכ זה שנראה רק בשמים הדרומיים. כל הכבוד להם שמנסים ולפעמים גם מצליחים להתחרות בטלסקופי ענק ממוחשבים
פרוייקט NEOWISE שוגר לפני עשור והוא טלסקופ יפה כזה, בתמוהנ למעלה שסורק את כל השמיים בארבעה אורכי גל תת-אדום שונים. הוא גילה כבר עשרות אלפי אסטרואידים חדשים וקטנים וגם כמה כוכבי שביט. כמו הנוכחי.
היו תקלות, הפרוייקט הורדם והוחיה מחדש ומאז כבר הספיק לסרוק את כל השמיים 13 פעם. עכשיו הוא סורק בפעם ה-14.
לשביט עצמו יש שם יותר ארוך NEOWISE C2020/f3 שהוא ייחודי וכולל את האות C שפירושה שביט לא מחזורי, כלומר אחד שהגיע משום מקום ויחזור לשום מקום (אם לא יתפרק). שביטים מחזוריים מסומנים באות P. השנה היא שנת הגילוי, שביטנו התגלה רק במרץ השנה. ואחר כך זה אות אחת שמזמנת באיזו מחצית חודש הוא התגלה (F - מחצית שנייה של מרץ) ואז מספר שמראה את המסר הסידורי שלו בתוך אותה מחצית חודש. אפשר להבין שהיו עוד שני דברים לפניו, כנראה שלא קרה איתם כלום.
עוד עובדה מעניינת היא שלשביטים מחזוריים, כאלו שחוזרים כל כמה שנים, נותנים גם מספר סידורי. הראשון שזכה לכבוד הוא שביט האלי שמספרו 1.
מטרי מטאורים מתרחשים בתאריכים קבועים בשנה ויש מספר מטרים הנחשבים חזקים ומומלצים לצפייה כדוגמת הפרסאידים והג'מנידים. בתחילת המאמר נפרט את המטרים העיקריים ולאחר מכן שאלות ותשובות על מטאורים.
במטאורים צופים במקום חשוך ולא נדרשים כלל אמצעי עזר רק להביט ולראות, אבל חשוב לעשות תאום ציפיות:
הקצב ששומעים בחדשות הוא קצב תיאורטי מירבי. אם אתם מדמיינים שכל שנייה או שתיים יש מטאור, זה יכול לקרות ואף קרה אבל נדיר מאד. לרוב רואים אחד כל כמה דקות.
רוב המטאורים שתראו הם חיוורים, מפעם לפעם יש בהירים ולפעמים גם בהירים וזוהרים במיוחד.
ככל שיש יותר חשוך יותר טוב. אם תוך כדי הצפייה תתעסקו בנייד, תסתנוורו מהמסך ותראו פחות מטאורים.
מתוך אזור עירוני יראו מטאורים בודדים במהלך הלילה.
מטאור ממטר ג'מנידים - 14/12/2018
פרסאידים - אוגוסט
מטר המטאורים פרסאידים מגיע כל שנה לשיאו בלילה בין ה-12 ל-13 באוגוסט. מטר זה נחשב מוצלח לצפייה משום שהוא בקיץ ולרוב חמים ונעים בחוץ ונח לצפות בו.
בשנת 2023 בימי השיא הירח יזרח מאוחר יאפשר תצפית ברוב שעות הלילה.
הפרסאידים מתרחש בשעות הקטנות של הלילה כאשר קבוצת פרסאוס גבוה יחסית בשמיים ולכן מומלץ לצפות מאחת בלילה ועד שנהיה מואר.
ליאונידים - נובמבר
מטר הליאונידים מתרחש באמצע נובמבר כששיאו סביב ה17-18 לחודש וקבוצת אריה זורחת אז בחצות כך שהמטר הוא בחצי השני של הלילה. זהו מטר חלש למדי 10-15 מטאורים שמקורם בשארית ממסלו השביט 55P/Tempel-Tuttle . אבל המיוחד במטר זה הוא שפעם ב-33 שנה בערך (פלוס מינוס) מתרחשת בו שערה והתפרצות והקצב מגיעה ל-1000 מטאורים בשעה ואף יותר. זה כמובן הקצב, הוא נמשך מעט זמן ולא לאורך כל הלילה, אבל צפייה בפרק זמן זה היא כנראה חוויה מטורפת. בשנת 1966 היו דיווחים על קצבם של 40-50 מטאורים בשנייה (!) בפרק זמן של כמה דקות. טירוף. ההתפרצות הדומה הבאה לא צפויה לפני שנת 2030 (ולפי מודלים מדוייקם יותר רק בשנת 2099), אבל לעולם אין לדעת. בשנת 2023 - הירח לא יפריע לצפיה
ג'מנידים - דצמבר
מטר הג'מנידים מתרחש בתחילת דצמבר כאשר השיא הוא לרוב בלילה בין ה-13 ל-14. קבוצת תאומים זורחת כל הלילה וזה גם לילה ארוך, כך שחובבי מטאורים יכולים לצפות לילה שלם של כמעט 13 שעות.
בשנת 2023 - אין ירח כלל .
לירידים - אפריל
מטר הלירידים מתרחש בסוף חושד אפריל ובפרט בתאריכים 20-22. נקודת הרדיאנט
של המטר היא בקבוצת נבל (לירה), שבעונה הזו בישראל נראית מעולה בחציו השני של הלילה (זורחת בערך ב-2130). הקצב לשיא מטר מדבר על כעשרים מטאורים לשעה, ולכן מדובר במטר קטן יחסית.
דלתא אקוורידים - יולי
מטר קטן בקבוצת דלי, נצפה בתחילת הילה ושיאו לרוב בין 27-29 ליולי. המטר נגרם משאריות של שביט 96P Machholz כנראה. הקצב המרבי בתאני שיא מגיע ל-20, אולם בארץ הקבוצה תמיד נראית נמוך בשמיים (היא קבוצה דרומית) ולכן הקצב פחות בהרבה
מהם מטאורים?
המטאורים הם למעשה שאריות אבק ושאר לכלוך של כוכבי שביט או אסטרואידים שהתרסקו. כל השאריות האלו נעות סביב השמש במסלול שדומה למסלול המקורי של השביט או האסטרואיד. כל עוד הם מרחפים להם בשלווה בחלל נהוג לכנותם מטאורידים, אולם לעיתים כדור הארץ"מתנגש" במסלולם ואז הם נכנסים ומתנגשים באטמוספירה שלו, בשלב זה אכן מכנים אותם מטאורים. חלקיקי האבק הקטנים יוצרים חום גבוה מאד שלרוב שורף אותם לחלוטין. החום מחמם גם את האוויר סביב המטאור וזוהי הנקודה הבהירה שאנחנו רואים. לעיתים יש מטאורים גדולים במיוחד והם יראו בהירים מאד ושאריות שלהם לפעמים מגיעות לארץ, אלו הם המטאוריטים, חלקיקי סלע מהחלל (שביטים, אסטרואידים ובמקרים נדירים מכוכבי לכת אחרים).
איך יודעים מתי השיא בדיוק?
מדובר בהערכות של המיקום בו ריכוז המטאורים המסוים גדול ביותר במסלול כדור הארץ. מיקום זה משתנה בכל שנה, ולכן לכל מטר מטאורים יש טווח. לפעמים השיא החזוי הוא בכלל כאשר בישראל יום. טווח ראיה של מטאור הוא מאות קילומטרים בודדים בלבד ולכן למיקום גיאוגרפי של צופה יכולה להיות השפעה מרובה על כמות המטאורים שיראו, אולם אלו גורמים שלרוב אין שליטה וידע מדויק עליהם, ולכן סומכים על הסטטיסטיקה, כאשר מדי שנה מנסים לשפר את המודלים והתחזיות בהתאם לנתוני העבר.
כמה מטאורים נראה?
אין אפשרות לדעת. לכל מטר המאפיינים שלו וגם הם משתנים משנה לשנה, אבל נהוג לדבר על ערך מירבי של ZHR, שגם הוא ממוצע והוא מודד את כמות המטאורים שרואים בשעה אם הרדיאנט, מוקד, המטר, נמצא בדיוק מעל הראש. כמובן שזה ערך תיאורטי והתנאים משתנים בהתאם למקום הצפייה וגם בהתאם למזל. לפעמים יהיה מטר חלש ולפעמים יהיו התפרצויות עם קצבים גבוהים בהרבה, למשכי זמן שונים.
האם כדאי לצפות בלילות הסמוכים לליל השיא?
מטר מטאורים פעיל בטווח תאריכים מסוים, שלרוב השיא הוא באמצעו. לרוב הלילה של השיא יהיה המוצלח ביותר, אולם אפשר לצפות בהצלחה גם בלילות סמוכים לשיא.
מאיפה כדאי לראות מטאורים?
ככל שהמקום שתבחרו חשוך יותר תראו מטאורים חיוורים יותר. מה קובע את הבהירות? בעיקר גודל החלקיק שפוגע באטמוספירה. רוב המטאורים חיוורים ומיעוטם בהירים ויפים. בתצפית מאזור עירוני , אבל ללא תאורה ישירה, נסיון האישי שלי מראה שקצה המטאורים בשיא היה 10-15 לשעה, שהוא בערך 10-15% מהכמות שהיה אפשר לראות במקום חשוך.
חשוב גם להדגיש מאיפה לא צופים - לא נכנסים לשטחים פרטיים, מעובדים, שטחי אש ואימונים, שמורות טבע שאסור לשהות בהם בחשיכה. בטיחות מעל הכל!
מה צריך בשביל לראות מטאורים
כדי לראות מטאורים לא צריך שום ציוד מיוחד. צריך רק מקום חשוך כמה שיותר. יושבים או שוכבים ומסתכלים. למעשה, בכל לילה יש מטאורים אולם אלו אינם צפויים ואינם שייכים למטר מטאורים כלשהו (ולכן גם אין משמעות לאן מסתכלים וראייתים אקראית). כאשר יש מטר הכוונה היא שאנו יודעים שיש אזור במסלול כדור הארץ בו מרוכזים מטאורידים רבים ויש ציפיה שיראו רבים מהם כאשר כדור הארץ חולף שם.
איפה הכי קל למצוא מטאוריטים
בכל מקום אפשר למצוא אבן מוזרה שמקורה מהחלל. המקום שהכי קל למצוא מטאוריטים הוא דווקא באנטארקטיקה. כל אבן שתהיה שם בשלג חייבת להגיע מלמעלה והיא נחשפת עקב תנועות השלג והקרח. משלחות חיפוש מטאוריטים יוצאות כל הזמן למרחבי היבשת הקפאה על אופני שלג ומחפשים נקודות כהות. כך גילו מטאוריטים רבים וגדולים כולל המטאוריט המפורסם ALH84001 שחשבו שיש עליו חיים (והתברר שאין). ALH הוא קיצור ל Allen Hills, המקום באנטארקטיקה בו נמצא המטאוריט.
מאיפה השמות של מטרי המטאורים
למטרי מטאורים יש שמות לפי האזור (קבוצת הכוכבים) שממנה הם נראים כבאים. כמובן שלמטאורים אין שום קשר לכוכבים וכולם נמצאים קרוב מאד לכדור הארץ. כמו כן שם הקבוצה הוא לפי הרדיאנט של המטאורים - הנקודה ממנה נראה שהמטאורים יוצאים, אולם הם יראו בעיקר דווקא בקבוצות הסמוכות לרדיאנט וחלקם יכולים לעשות דרך ארוכה ביותר בשמים מקצה לקצה.
מטר הפרסאידים יוצא מקבוצת פרסאוס. זוהי קבוצה צפונית שזורחת בערך בחצות, אבל למרות זאת, אפשר לראות מטאורים גם בשעות מוקדמות יותר.
צילום מטאורים
ניתן גם לצלם מטאורים. מכוונים את המצלמה לאיזור הכללי ממנו הם באים. מניחים על חצובה יציבה ופותחים את הסגר לצילום ארוך כמה שניתן ומקווים שבאותו זמן יחצה מטאור את השמים בדיוק איפה שהמצלמה מכוונת... קשה אך אפשרי, רצוי עדשה רחבת זווית כמה שיותר (על מצלמת DSLR, עדשות 12 ממ 8 ממ או אפילו עדשת עין הדג הרואה תמונת שמים מלאה).
יש גם אפשרות לצלם וידאו של השמים במצלמות רגישות במיוחד ולאחר מכן תוכנה מיוחדת מזהה בעצמה את המטאורים ורושמת נתונים עליהם (בהירות, מהירות, כמות וכו').
רישום מטאורים מקצועי
חובבי מטאורים נוהגים לנהל רישום של המטאורים שראו לצרכי מחקר. את הרישום מבצעים בצורה זהירה, בחושך ולמעשה רושמים לכל מטאור מספר פרטים ובעיקר את הבהירות שלהם וסימנים מיוחדים. את הדיווח מחלקים לפי שעות. דיווחים אלו הנעשים על ידי חובבים רבים מכל העולם מאפשרים מודלים טובים יותר לחיזוי מדויק של המטאורים. הרישום אינו קל ומצריך ריכוז רב, אבל הוא מהנה ומועיל ובישראל יש מספר חובבים רציניים הרושמים אותם בהתמדה.
מה עושים ביום או אם מעונן?
אם התבאסתם ממזג האוויר שלא ממש מאפשר להמשיך לראות את מטר הפרסאידים או בכלל מהעובדה שלמעשה רוב המטר הוא בשעות היום, אפשר גם להקשיב למטאורים באינטרנט או אצלכם בבית.
*
המטאורים מאיינים קצת את היונוספירה מה שמשפיע על גלי רדיו ומחזיר אותם ולכן אפשר לשמוע תחנת רדיו רחוקה מאד שבדרך כלל לא שומעים. אם פתאום שומעים שם משהו, כנראה עבר מטאור.
איזה תחנות מתאימות לישראל? FM במרחק 1000-1500 קילומטר. למשל אתונה, טיביליסי, כווית. תעברו על התדרים שלהם ותמצאו תדר שאצלכם לא שומעים בו כלום או רק רעש. זהו. תקשיבו. מפעם לפעם יהיה כמה שניות של קליטה. זה מטאור.
לפעמים בלילה ניתן לראות מעין שרשרת ארוכה של נקודות זזות במהירות וביחד, לפעמים זה אפילו קו אחד רצוף. ברגע זה קורה, מגיעות ידיעות למייל האדום, למשטרה ולפייסבוק. לרוב מה שרואים הם שרשראות לוויני סטארלינק ובמאמר זה נסביר מה בעצם רואים, למה זה קורה ואיך יודעים מתי לראות אותן.
לוויני סטארלינק
סטארלינק הוא מיזם מסחרי של איילון מאסק וחברת SPACEX לתקשורת אינטרנט באמצעות לווינים בכל העולם. הרעיון הוא לאפשר תקשורת גם בלב הג'ונגל ולכפרים נידחים שאין ולא יהיו בהם לעולם תשתיות סיבים אופטיים. בניגוד ללוויני תקשורת מסורתיים המשייטים בחלל מעל נקודה קבועה בכדור הארץ, וזאת בגובה של כ-36000 קילומטרים. לוויני סטארלינק נמוכים הרבה יותר כמה מאות קילומטרים בלבד. הלווינים גם מאפשרים תקשורת אינטרנט איכותית במקומות בהם התשתית הפיזית נהרסה. דוגמה רלוונטית היא באוקראינה שבה תשתיות רבות הושמדו, אולם הפעלת הרשת מסייעת להם רבות במלחמה נגד רוסיה. כדי לקלוט לווינים אלו צריך צלחת לא גדולה במיוחד, קוטר של כחצי מטר יספיק.
שרשרת סטארלינק 8/8/23
שרשרת סטארלינק 7/8/23
היתרון הוא כמובן המהירות, לווייני התקשורת הגבוהים והרחוקים יוצרים עיכוב בתקשורת (latency) . זה מרחק גדול אפילו לגלי רדיו. העיכוב משמעותי במיוחד כאשר צריך תקשורת דו כיוונית, כי זמן ההמתנה מתארך עבור כל בקשה. החיסרון הוא שכל לווין מכסה שטח קטן של כדור הארץ ונמצא מעליו רק כמה דקות. לכן צריך הרבה לווינים כאלו. כמה הרבה? התוכניות של חברת SAPCEX מדברות על מעל 40,000 לווינים.
למה רואים שרשרת?
הלווינים אינם מאירים בעצמם אלא מחזירים את אור השמש מרכיבים שונים שלהם ובעיקר מהפנל הסולרי והאנטנה. בכך הם דומים לכל הלווינים האחרים אולם יש להם תכונה ייחודית הם משוגרים במקבצים. בשיגור מרכיבים כמה עשרות לווינים (עד כ-60) ומשגרים אותם ביחד, כאשר בחלל ממקמים אותם בצורה מדוייקת יותר. לכן אם צופים בהם סמוך לשיגור רואים את כל המקבץ ולא רק נקודה בודדת וזה יוצר אפקט מרשים בשמיים.
למה הם כל כך בהירים?
ללויינים פנאלים סולריים שמחזירים הרבה אור מהשמש. סמוך לשיגור הלווינים יחסית צמודים אחד לשני, וגם במסלול נמוך יחסית, ולכן האור שלהם בהיר בהרבה מאשר כשהם מפוזרים וגבוהים יותר מהארץ.במסלול הקבוע שלהם הם לא מאד בהירים, אבל הכמות העצומה שלהם גורמת לכך שבתמונות רבות שצולמו מאזורים חשוכים יהיו פסים, אפילו חיוורים שמפריעים לתמונות. אלו גם תמונות מחקר, ולכן הלווינים יכולים להפריע למדע האסטרונומיה.
הנה צילום מיוחד של מיכאל צוקראן שבוצע בטלסקופ שקוטרו 60 סנטימטר ממצפה הלווינים של אוניברסיטת תל אביב. ניתן לראות שהלווין עצמו אינו בהיר, אבל הפנלים בהירים מאד כאשר הם יוצרים את הזווית המתאימה בין השמש לצופה.
לווין סטארלינק. מיכאל צוקראן
מה בעצם רואים?
כתלות בזמן שעבר מהשיגור אפשר לראות כמה דברים. סמוך מאד לשיגור המקבץ ייראה כמו קו אחד שזז כולו בשמיים. לאחר שעבר יותר זמן, יראו שמדובר בנקודות שמגיעות אחת אחרי השנייה, לפעמים יראו יותר מהן ולפעמים רק את חלקן. זמני המעברים ידועים, אבל קשה לחזות בדיוק את הפרטים של בהירות הלווינים וצורת הופעתם.
שרשרת סטארלינק 20/7/2023
איך יודעים מתי לראות?
כמו כל מעברי הלווינים המקום המומלץ ביותר לחפש בו מידע הוא אתר heavens-above. בסרטון הבא הדרכה על שימוש באתר. גם בערוץ הטלגרם וגם בערוץ הווטצאפ שלי אני משתדל לעדכן על רוב המעברים שצפויים להיות בהירים וטובים וכדאי להצטרף לאחד מהם (עדיף לטלגרם)
איך מצלמים את השרשרת?
אפשר לצלם תמונות או וידאו בנייד אם השרשרת מספיק בהירה וזה לרוב מה שתראו בפייסבוק. היתרון הגדול הוא הזמינות הגבוהה של אמצעים אלו, אבל מצלמות של טלפונים ניידים לא מצטיינות בצילומי לילה, בטח לא של אובייקטים בתנועה, וגם לכידת תמונה אחת מתוך סרטון תהיה ברזולוציה נמוכה. לכן אם יודעים מראש על מעבר עדיף לצלם במצלמה אמיתית על חצובה ולקבל צילום מוקפד יותר עם פחות רעש. את הפוקוס כדאי לכוון במצב ידני לאינסוף ובמידת הצורך לתקן מעט. זמן חשיפה ארוץ מדי יגרום למריחה ולכן זמן של 1/30 הוא סביר. את ערך ה ISO יש להקפיץ כלפי מעלה, 1600 3200 ואפילו יותר וצמצם פתוח ככל האפשר. הצילומים הם תהליך של ניסוי והשתפרות מפעם לפעם.
שרשרת סטארלינק - לכידת תמונה מטלפון נייד 7/23. איכות נמוכה
מה הבעיות עם הלווינים האלו?
לווינים אלו גורמים בעיות רבות. יש פשוט יותר מדי מהם והם בהירים מדי. אסטרונמים רבים מתלוננים על כמות הלווינים הזו שהורסת לא מעט צילומי שמים ופוגעת במחקר. חברת SAPCEX מנסה לשנות מפעם לפעם את מבנה הלווין ולהפוך אותו לעמום יותר (על ידי כיוונון שונה של האנטנה/פנל, חומרים אחרים וכו') אולם הביקורת עדיין נשמעת. כמו כן כמות גדולה כל כך של לווינים מעלה בסדרי גודל את הסיכוי להתנגשות בין לווינים, מה שיוביל לכמות עצומה של שברים המכונים זבל חלל. כמו שכולנו יודעים, קל מאד לייצר סבל וקשה מאד להיפטר ממנו ובחלל קשה שבעתיים. החשש הוא שענני שברים במרחב חללי גדול תקשה על משימות חלל עתידיות שיצטרכו להתמודד עם סיכון ממשי לפגיעה משברים אלו.
תמונת הירח הזורח מעל שדה (שחור) מאתמול, יחד עם התאריך של הרביעי ביולי, מביאים אותנו לפינה מיוחדת של המדור הכל כך אהוב "ליטרלי אסטרונומי" (כתיבה על שיר שיש בו שורה שעוסקת במשהו אסטרונומי) ולשיר שאני כנראה הכי אוהב של הצמד, "אמריקה" מאת סיימון וגרפונקל. על קורות הצמד: העלייה, הנפילה, המים הסוערים, נכתבו ספרים, מאמרים ובטח גם כמה סרטים, אנחנו כאן רק בשיר המתאר את החלום האמריקאי ושיברו.
זריחת הירח המלא
השנה היא שנת 1968 והשבר עצום וענק. גם על שנת 68 נכתבו ספרים ומאמרים רבים. היה דומה שחוזרים לתהומות של מלחמת העולם השנייה. אמנם בישראל דווקא היינו באופוריה של אחרי ששת הימים, אבל שאר העולם כאוס. הסובייטים פולשים לפראג, מרד הסטודנטים בפריז (קצת מזכיר את מה שיש היום האמת) והאמריקאים שקועים עמוק עמוק עמוק בוייטנאם. היחס לשחורים מזעזע, מרתין לותר קינג נרצח. השנה באופן כללי על הפרצוף ופסטיבל וודסטוק יקרה רק בשנה הבאה.
השיר מתאר מסע בדרכים, לא משהו חדש בז'אנר שירי הפולק ופותח בשורה יפהפיה:
"Let us be lovers, we'll marry our fortunes together"
אין לנו כלום, חוץ מקופסת סיגריות אבל אנחנו ביחד ולא צריכים יותר מזה. ניסע ונממש את החלום האמריקאי.
אחרי ארבעה ימים בדרכים, משחקי הדרך כבר משעממים ולמרבה הצער גם הסיגריות נגמרו. אין יותר מה לעשות אלא להתבונן בירח הזורח, שכולנו יודעים שכאילו נוסע איתנו כאשר אנחנו במכונית,
And the moon rose over an open field
ואז מגיעה שורת המפתח של השיר:
"Kathy, I'm lost", I said, though I knew she was sleeping I'm empty and aching and I don't know why"
*
הפתיחה התחלפה בייאוש מכל אלו שהלכו לחפש את אמריקה וכשלו.
המומנט הגרוע של שנת 1968 נמשך עד חג המולד, כמה ימים לפני סיומה, עת משימת אפולו 8 הצליחה לבצע הקפה של הירח ולצלם את תמונת EARTHRISE המפורסמת המראה את כדור הארץ זורח על פני הירח.
EARTHRISE בילי אנדרס אפולו 8
אירוע זה היה אולי הראשון לשנות את המומנטום הלאומי. מברך אלמוני שלח את הטלגרמה הבאה לפרנק בורמן, מפקד המשימה: "“Thank you Apollo 8. You saved 1968." הבוץ הוייטנאמי עוד נמשך, משהו אבל מתחיל להשתנות, הנחיתה על הירח שסוחפת אחריה אומה שלמה, דרך וודסטוק שכבר הזכרנו ותנועת הפרחים וההיפים, משנים משהו באומה. לטובה, יש לקוות.
*
לשיר יש גרסה יפהפיה בעברית, תרגום של אהוד מנור ובביצוע מופתי (כמעט עולה על המקור) של הפרברים. כל האלבום "הפרברים בשירי סיימון וגרפונקל" הוא פנינה מוזיקלית. התרגום של אהוד מנור שומר גם על המשמעות גם על המשקל. הוא אינו תרגום אחד לאחד (רחוק מכך, יש שינויים רבים) אבל הוא שומר על הרוח הכללית של השיר ומאפשר לשיר את אותו השיר בשפה אחרת.
השורה הרלוונטית לנו בעברית היא: "ירח שט על שדה שחור" והביצוע ביוטיוב כאן:
מה זה הכוכב הבהיר והזוהר הגדול בשמים? מפעם לפעם רואים בשמים כוכב בהיר במיוחד ורוצים לדעת מהו. סביר שזה כוכב הלכת נוגה, אבל יש עוד אפשרויות.
פירוט הכוכבים הבהירים נכון להיום מופיע בהמשך
קשה לענות תשובה אחת לשאלה זו מאחר והתשובה משתנה בהתאם למתי (במהלך השנה, או במהלך הלילה) ואיפה בשמים רואים את הכוכב הבהיר. אולם בדרך כלל התשובה תהיה אחד משלושת הכוכבים הבאים ששניים מתוכם כוכבי לכת שהם בהירים במיוחד. כל כוכב בהיר מאד צריך להיות חשוד כאחד מהם. כמובן יש עוד כוכבים נוספים בהירים יחסית והכרתם דורשת הכרה בסיסית של מפת השמים.
חודשי הקיץ הם החודשים הטובים לצפייה בשביל החלב, שנראה מתחיל מקבוצות עקרב וקשת כבר מהשקיעה ולאורך הלילה נמתח עד הצפון דרך קבוצות ברבור וקסיופיאה. בשעות אלו (אחר חצות) ניתן לראותו מדרום לצפון ועל פני כל השמיים. מאוחר יותר בלילה יתחילו לעלות קבוצות משושה החורף, ראשון הוא הכוכב קאפלה הבהיר, ואחר כך אלדברן בשור, קבוצת אוריון, ולקראת הזריחה ממש גם קבוצות הכלב הגדול ותאומים.
נגה וצדק הם כוכבי לכת ומיקומם בשמיים משתנה, אולם הם תמיד יהיו באזור גלגל המזלות. לא בצפון מדי ולא בדרום מדי. נגה הוא הבהיר מכולם. רואים אותו אחרי השקיעה במערב, או לפני הזריחה במזרח. אם בשקיעה ראיתי כוכב בהיר במזרח, זה לא יכול להיות נוגה.
צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש (מסתו כפולה ממסת כל שאר כוכבי הלכת ביחד!) והוא יזכה למאמרים נפרדים. צדק נראה בהיר מאד והוא סובב את השמש אחת ל-12 שנה.
סיריוס - אברק הוא כוכב שמיימי אמיתי ואחד הקרובים אלינו (9 שנות אור בלבד). סיריוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים וקל מאד לזהותו מאחר והוא חלק מקבוצת הכוכבים המוכרת - "הכלב הגדול". קבוצה זו נמצאת ישירות מתחת לקבוצת אוריון ולכן תיראה תמיד בדרום. בקיץ הוא אינו נראה כלל אבל בחורף הוא ייראה היטב בכל שעות הלילה. אם ראית כוכב בהיר בחורף בדרום, כמט בטוח שהוא סיריוס.
מה המצב עכשיו (שבט תשפ"ד, ינואר 2024 )
כוכבי לכת:
כוכב חמה - כוכב חמה משנה את מיקומו במהירות גבוהה אפילו במהלך חודש אחד. לעדכונים על ימים שבהם מומלץ לראות את כוכב חמה, הצטרפו לקבוצת הטלגרם או לקבוצת ווטצאפ.
נוגה -נוגה כוכב בוקר בוהק מאוד ונראה בערך משעה 0400 במזרח .
מאדים - לאחר תקופה ארוכה מאדים חוזר לשמי הבוקר, אבל עדיין חיוור מאד וסמוך מאד לשמש. לקראת סוף החודש ייראה יותר טוב.
צדק - זורח עוד לפני השקיעה ונראה בהיר מאד כמעט כל הלילה
נוגה וצדק הם שני כוכבי הלכת הבהירים ביותר פרט לשמש ולירח והתקבצויות שלהם היא תמיד מחזה יפה. בעמוד זה נציג את ההתקבצויות השונות מהשנים האחרונות יחד עם איורי אילוסטרציה לפני האירוע ותמונות שצילמתי אחריו.
ההתקבצות הבאה 12/8/2025 לפנות בוקר. יש עוד זמן...
התקבצות נוגה וצדק מרץ 2023
ההתקבצות של שני כוכבי הלכת היא ב-1 במרץ 2023. כמה שבועות קודם לכן ניתן לראות את ההתקרבות של השניים יותר ויותר במהלך כל ערב בשמי המערב, מיד לאחר השקיעה. זו התקבצות נוחה מאד לצפייה. שיא הקרבה יהיה פחות ממעלה, מה שיכול להכניס את שניהם גם בטלסקופים בהגדלה קטנה ולתת הזדמנות לתמונות מרהיבות
Venus Jupiter 1/3/2023
בתמונה הבאה רואים את השינוי במיקום בארבעה ימים בלבד בין ה-15 ל-22 בפברואר.
Venus Jupiter and the new moon 22/2/2023
Venus Jupiter and the new moon 22/2/2023
בתמונה הבאה רואים את השינוי במיקום בארבעה ימים בלבד בין ה-15 ל-19 בפברואר.
שינוי במיקום בארבעה ימים בלבד בין ה-15 ל-19 בפברואר
הירח החדש יצטרף לחגיגה כשבוע לפני ההתקבצות, בתאריך 22/2/2023, בדיוק באמצע בין שניהם: ראו אילוסטרציה.
הירח נוגה וצדק כמה ימים לפני ההתקבצות 22/2/2023
התקבצות נוגה וצדק נובמבר 2019
התקבצות נוגה וצדק תהיה בתאריך 24/11/2019, אולם המרחק יהיה כמעלה וחצי. לא מאד קרוב. בכל זאת כדאי להביט מערבה בימים הסמוכים להתקבצות ולראות את השינוי היחסי במקומי כוכבי הלכת.
נוגה וצדק (וגם שבתאי למעלה משמאל) - 19/11/2019
כוכב בית לחם
השערה אומרת כי "כוכב בית לחם" מהאמונה הנוצרית הוא למעשה התקבצות של נוגה וצדק בשנת 2 לפנה"ס כאשר המרחק ביניהם היה כל כך קטן עד שנראו ככוכב אחד ובהיר במיוחד. התאריך (לפי הלוח של היום) היה 17 ביוני שנת 2- (שתיים לפני הספירה) והמרחק הזוויתי ביניהם היא 39 שניות! קשת בלבד (בערך אחד חלקי שישים מקוטר הירח). צפו בתמונות אילוסטרציה למטה. ככה היה נראה המראה בטלסקופ בהגדלה של פי 100 בערך! נוגה קרוב יותר לצדק מאשר הירחים של צדק, וקטן מצדק אך במעט (גודלו של צדק 32 שניות קשת וגודלו של נוגה 25 שניות קשת). למעשה תיתכן אף אפשרות והיא תקרה מתישהו בעתיד הרחוק שנוגה יסתיר במעט את צדק (מעין ליקוי צדק!)
התקבצות נוגה וצדק אילוסטרציה של שנת 2 לפנה"ס
מתי נוגה יסתיר את צדק
זה יקרה באמת עוד הרבה זמן וליתר דיוק ב- 22/11/2065 וגם באמצע היום וקרוב לשמש (7 מעלות מהשמש, לא מתאפשרת צפייה), אבל זה ייראה מרהיב וייראה בערך ככה. כמובן שקצת לפני הזריחה המרחק יהיה עדיין קטן אבל לא כל כך קרוב.
התקבצות צדק ונוגה ינואר 2019
במהלך ינואר 2019, מחזה מרהיב בשמי הבוקר לקראת הזריחה (5:30 שעה מצוינת). נוגה וצדק ביחד מתקרבים ואז מתרחקים. נוגה בהיר מאד ומסנוור את הצופה. צדק כמעט פחות. להשלמת החגיגה, כולם ליד קבוצת עקרב היפה עם כוכב אנטרס הבולט ולקראת סוף החודש הירח יצטרף. ממש כדאי לצלם, ואפשר גם לחשוב על צילומים אומנותיים כי הכוכבים בהירים מאוד ואפילו נראים על רקע השמים שמתחילים להאיר בכחול.
הנה כמה תמונות ואילוסטרציה בתאריכים נבחרים (אפשר להשוות בין התמונות לבין האילוסטרציות):
25/1/2109 - נוגה וצדק התיישרו כמעט בקו אחד עם אנטרס. המרחק הולך ויגדל, צדק מקדים את נוגה בכל יום, ונוגה עושה את דרכו בביטחה לכיוון השמש.
נוגה וצדק 25/1/2019
בתמונות תקריב ניתן לראות גם את הירחים של צדק
נוגה וצדק 25/1/2019
15/1/2019 - נוגה וצדק עצמם אינם בקבוצת עקרב אלא בקבוצת נושא הנחש (אופיוכיוס). הכוכב הקטן מתחת לנוגה הוא "כי" CHI בקבוצה זו. אין לו שם רק אות יוונית (ואחת האחרונות כי הוא לא בהיר כל כך). בהירותו 4.21 ומרחקו 490 שנות אור. נוגה בהירות -4.37 (8.5 דרגות הבדל או בהירות של פי 2700) ומרחקו 110 מיליון קילומטר.
נוגה צדק ועקרב 15/1/2019
נוגה צדק ועקרב 15/1/2019
13/1/2019 - צדק כמעט מיושר עם אנטרס ונוגה גבוה ליד ראש העקרב
נוגה וצדק 13/1/2019 05:30
ההתקבצות עצמה היא ב-22 לחודש נוגה כבר ירד בהרבה בגובהו (הוא נע מהר לעומת צדק)
נוגה וצדק 22/1/2019 05:30
שלושה ימים אחר כך נוגה וצדק ואנרטס כמעט על קו ישר אחד. זה אחד הימים המתאימים ביותר לצילומים אומנותיים
נוגה וצדק 25/1/2019 05:30
וב 31/1/2019 הירח הדקיק, לראת סוף החודש משלים משולש יפהפה, ולמטה למטה סמוך לאופק אולי צליחו לראות גם את שבתאי.
התקבצות נוגה וצדק נובמבר 2017
בתאריך 13.11.17 (יום שני לפנות בוקר) תהיה התפבצות קרובה בין נוגה לצדק, ומהרחק ביניהם יהיה פחות מחצי מעלה!
את ההתקבצות אפשר לראות מזריחתו של צדק בערך בשעה חמש ועד כעשרים דקות לפני הזריחה בכיוון מזרח. בגלל שצדק קרוב (זוויתית לשמש) ומרוחק יחסית מכדור הארץ, בהירותו נמוכה יחסית.
הנה תמונה מתאריך 12/11/17
נוגה וצדק 12/11/2017 לפנות בוקר
התקבצות נוגה וצדק יולי 2015
האירוע המעניין של הקיץ (תמוז תשע"ה יוני יולי 2015) יהיה ההתקבצות של נוגה וצדק. שני כוכבי הלכת הבהירים יתקרבו מאד אחד לשני וייראו בשמים כמעט ככוכב אחד בהיר. כבר כמה שבועות שניתן לראות את ההתקרבות שלהם מדי ערב במערב לאחר השקיעה. נוגה בהיר מאד ונמוך יותר וצדק מעליו, פחות בהיר אבל עדיין בולט מאד.
האירוע כבר עבר אבל נוגה וצדק ימשיכו לככב כל הקיץ בשמי המערב! הפעם ההתקבצות לא קרובה כל כך ושני הכוכבים יראו מופרדים. האירוע המעניין הראשון יהיה המעבר של נוגה לי צביר M44 בתאריך 13/6. הצביר נראה היטב במשקפת ואפילו מהעיר ייתכן ואפשר יהיה להבחין בו. האירוע המעניין הבא יהיה במוצאי שבת ג' תמוז 20/6/2015 כאשר שני כוכבי הלכת כבר יהיו קרובים מאד ואליהם יצטרף הירח החדש! תמונות עדכניות 30/06/2015 קודם כל צילמתי כבר בשעות היום! רואים את צדק ככדור קטן ואת נוגה כצורה לא עגולה
נוגה וצדק באור יום 30/06/2015
שתי התמונות הבאות צולמו דרך טלסקופ והמיוחד היה שראו את צדק ונוגה באותו שדה. נוגה נראה היטב כחרמש וצדק בבירור עם הירחים. בתמונות היה צריך להחליט אם לבצע חשיפה ארוכה ולראות את הירחים של צדק או חשיפה קצרה ולזהות את צורת החרמש. הנה שתי תמונות.
נגה וצדק דרך טלסקופ 30/06/2015
נגה וצדק דרך טלסקופ 30/06/2015
וגם שבתאי באזור אז שלא נצלם אותו?
שבתאי
וכמובן למה לצפות לבד כשאפשר עם חברים?
תמונות עדכניות: 29/6/2015 שימו לב להבדל בין התמונות מיום זה ליום שלפניו (בהמשך)
נוגה וצדק 29/6/2015
בתמונה הבאה רואים בבירור את הירחים של צדק. תגדילו!
נוגה וצדק 29/6/2015
נוגה וצדק 29/6/2015
נוגה וצדק 29/6/2015
נוגה וצדק 29/6/2015
נוגה וצדק 29/6/2015
והנה התמונות מיום קודם.
נוגה וצדק 28/6/2015
נוגה וצדק 28/6/2015
הירח נוגה וצדק 20/06/2015
הירח נוגה וצדק 20/06/2015
וסרט יפה של 15 שניות הדוחס לתוכו כעשרים דקות
הנה סימולציה מתוכנה (העננה הקטנה מתחת לנוגה היא M44 - שימו לב למרחק הגדול אותו עבור נוגה בשבוע)
הירח נוגה וצדק בתאריך 20/6/2015 - סימולציה
והנה תמונה מגוש דן עם המון זיהום אור ועדיין מצליחים לראות כוכבים של M44.
נוגה וצביר M44
עשרה ימים אחר כך תהיה שיא ההתקרבות ב 30/6/2015 מרחק של קצת יותר משליש מעלת קשת (פחות מקוטר ירח!). כל מי שברשותו טלסקופ שיכול לראות את הירח כולו, יוכל לראות את שני כוכבי הלכת ביחד. מאחר ואסטרונומים מכל העולם יצלמו, צפו לתוצאות מרהיבות. למחרת עדיין המרחק קטן מעט פחות מחצי מעלה ועדיין הזדמנות צפייה מרשימה ומשם ואילך צמד החמד ימשיכו במסעם הקוסמי ויתרחקו אחד מהשני (לא לאורך זמן, בסוך יולי מפגש נוסף מרוחק יותר ובסוף אוקטובר עוד מפגש, אבל הפעם כבר בשמי הבוקר)
נוגה צדק והירח החדש על שפת הים
הירח נוגה וצדק 18/6/2015
הירח נוגה וצדק 18/6/2015
צדק ונוגה וקבוצת אריה
צדק ונוגה וקבוצת אריה
הנה שתי תמונות שצולמו בהפרש של שלושה שבועות ומראות את ההתקרבות. אתם יכולים בעצמכם לצפות מדי ערב ולראות איך המרחק הולך וקטן! השינוי גדול ובולט.
צדק נוגה והירח 21/5/2015
נוגה וצדק 9/6/2015
ולקינוח הפוסט איך אפשר בלי "בלדה בין כוכבים". מילים יעקב רוטבליט, לחן שלום חנוך. מבצע פופיק ארנון
התקבצות 2012
כל מי שמסתכל מערבה מיד לאחר השקיעה רואה שתי נקודות בהירות בשמים. אלו הם שני כוכבי לכת בהירים מאד, צדק ונוגה. נוגה יותר בהיר מצדק והוא מתקרב לכדור הארץ מדי יום. צדק דווקא מתרחק. נוגה יותר בהיר מצדק. מי שיתבונן במשך כמה ימים רצופים רואה איך המרחק ביניהם ילך ויקטן בכל לילה. בעוד כשבוע (13.3.2012) הם יהיו בהתקבצות מאד קרוב אחד לשני ולאחר מכן נוגה יהיה יותר גבוה מצדק (וכמובן גם ישקע אחריו). כך זה יימשך עד שנוגה יגיע למרחק הזוויתי המירבי מהשמש, ולמרות שהוא עדיין ממשיך להתקרב במרחק לכדור הארץ, הוא יהיה נמוך יותר ויותר בשמים (קרוב יותר למיקום השמש בשמים).
התקבצות נוגה וצדק אירעה אתמול 13/3/2012. למעשה נוגה יתקרב לצדק עוד יותר ביום שלאחר מכן, אולם בערב זה שני כוכבי הלכת נראו בקו ישר בשמים מה שיצר אפשרויות צילום מגוונות. התמונה הראשונה צולמה עדיין באור יום וללא רקע אטרקטיבי.
נוגה וצדק באור יום
כדי להגיע לתוצאות טובות יותר יש לצאת מהבית ולחפש זוויות צילום מענינות עם רקע שיתרום ויוסיף לאווירה. אפילו בנין משרדים רגיל כבר משדרג את התמונה.
התקבצות צדק ונוגה
מציאת עץ דקל ומיקום נוגה וצדק משני הצדדים של הענף הובילו ליצירת הפרצוף בתמונה הבאה
נוגה וצדק יוצרים פרצוף
ובתמונה אחרת מעל עץ הדקל שנראה כמו האף הפה והזקן של הפרצוף השמימי
נוגה צדק ועץ דקל
תמונה דרמטית יותר על רקע מגדל המים הישן. מגדל המים מואר ולכן הכוכבים נראים חיוורים יותר. כדאי להגדיל את התמונה וכמובן לנסות זמני חשיפה שונים במצבים כאלו.
צדק ונוגה ומגדל המים
ומעל מגדל המים, בזווית סטנדרטית יותר
צדק ונוגה ומגדל המים
על מגדל המים מוצבת חנוכיה, ונוגה התנדב להיות השמש... קבלו את החנוכיה האסטרונומית הראשונה
נוגה בחנוכיה האסטרנומית
אם נוגה השמש אז צדק הוא הנר אפילו שהוא קצת ברח מהחנוכייה. נסיונות למצוא זווית בה צדק ייכנס לחנוכיה (צריך כמובן להתקרב הרבה מאד למגדל המים, אך גם לשמור על זווית מתאימה שהכוכבים יהיו בגובה המתאים. במקרה הספציפי הזה המיקום המדויק היה באוויר...) לא צלחו.
נגה וצדק בחנוכיה האסטרונומית
לפעמים צריך לחכות כדי שהזווית תשתפר והכוכבים ירדו, אולם האובך הפריע מאד לראייה (הצבע הכתום בתמונות הוא אור שחוזר מגרגרי החול והאבק באוויר) ולמעשה צדק בקושי נראה בעין. תמונת רקע כללית וחוזרים הביתה
התקבצות נוגה וצדק
בהתקבצות השנה (2012) הם לא יהיו כל כך קרובים ויראו פחות או יותר כמו ההתקבצות בתמונות למטה משנת 2008 (שהייתה התקבצות משולשת כשגם הירח החדש הצטרף לחגיגה)
הירח נוגה וצדק
הירח נוגה וצדק
הירח נוגה וצדק
התהליך יסתיים ב 6/6/2012 כאשר נוגה יעבור על פני השמש, באירוע הנדיר של מעבר נוגה. לאחר מכן גם צדק וגם נוגה כבר יהיו כוכבי בוקר ומי שירצה לראות אותם יצטרך להתאמץ ולקום לפני הזריחה.
