המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שני, 23 באפריל 2018

מרתון מסייה

שארל מסיה (Messier) היה אסטרונום צרפתי שפעל במאה ה-18. מסייה נולד בשנת 1730 והעניין שלו בשביטים התחיל בגיל צעיר מאד, 14, כאשר בשנת 1744 הופיע בשמיים הצפוניים שביט בעל שש זנבות (לשביט היה זנב אחד שהתפרק לאחר ההתקרבות לשמש לששה זנבות נפרדים). זה היה שביט בהיר מאוד ומסייה הצעיר נמשך לתחום האסטרונומיה כבר מאז.

מסיה חיפש שביטים בשמים וכל פעם שמצא איזו נקודה שאינה כוכב, מעין ענן או ערפילית קטנה, רשם אותה בשביל לבדוק לעומק מה יש שם, אולם לרוב גילה שאלו אינם שביטים אלא אובייקטים קבועים בשמים. מסיה יצר קטלוג ובו מעל מאה אובייקטים כאלו, מטרת הקטלוג הייתה גם בשבילו וגם בשיל אחרים, לזכור שאלו אינם שביטים.

מסייה גילה בחייו 13 שביטים, והוא מת בשנת 1817, בגיל 86 ונקבר בבית הקברות הידוע של פריז - פר לשאז.

לאחר מותו נוספו לקטלוג עוד כמה אובייקטים. כך נוצר קטלוג מסיה המכיל 110 אובייקטים בשמים, חלקם מהמוכרים ביותר שיש כמו גלקסיית אנדרומדה, ערפילית אוריון והפליאדות. מיעוטם של העצמים נראה בעין, כמעט כולם יראו במשקפת של 50מ"מ וחלקם דורשים טלסקופים. מסיה ראה את כולם דרך טלסקופ 4.5 אינץ', טלסקופ קטן במונחים של ימינו.

הלילה של מסיה - לוגו האירוע
הלילה של מסיה

בכל לילה אפשר לראות עשרות רבות של אוביקטים מקטלוג מסיה. לפני כמה עשרות שנים, התגלה שבימים מסוימים בשנה בהם אפשר לראות בלילה אחד משקיעה עד זריחה את כל 110 האובייקטים!  התאריכים האידיאליים הם הימים האחרונים של חודש מרץ.

הדבר אפשרי כאשר השמש נמצאת באזור בשמים בו אין אף אובייקט. אירוע בו מנסים לצפות בכל האובייקטים מכונה "מרתון מסיה". האוביקטים ברובם אינם קשים למציאה, זכרו שלמסיה היה טלסקופ קטן, למעט חריגים אליהם נתייחס בהמשך. הקושי הוא האינטנסיביות של התצפית. ברוב התצפיות לוקחים את הזמן, עובדים באיזי, נחים בין אויבקט למשנהו, אוכלים קצת ואפילו תופסים תנומה קלה.

כול הלקוסוס הזה בלתי אפשרי במרתון מסיה בו יש אולי שעה אחת במהלך הלילה בה אפשר להוריד הילוך. נציין שיש כאלו שמבצעים את המרתון דווקא עם טלסקופ קטן בגודל של מסיה וכן ששימוש בטלסקופ ממוחשב בעל פונקציית GOTO שמוצא בעצמו את האוביקטים נחשב "רמאות". יש למצוא אותם לבד על ידי שימוש במפות ובכוונות. ישנם כאלו שאפילו עושים את המרתון על עיוור, כלומר ללא אטלסים כלל, תוך כדי זכירת המיקום של כל האובייקטים, ויש עוד כמה שיטות שונות שמגדילות את הקושי.

מאז שנת 2016 מארגנת הדובה הגדולה בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה מרתון מסיירה בנגב, בתחילת האביב.

סיכום מרתון שנת 2018
המרתון בשנת 2018 נערך במוצאי יום העצמאות 19/4/2018. זהו לא התאירך האידאלי למרתון מושלם של 110 אוביקטים, אבל מספיק קרוב. באותו ערב, נפתח גם מצפה הכוכבים האוניברסיטאי ע"ש וויז במצפה רמון לביקורי קהל.
לאחר המפגש המשפחתי המסורתי, נסעתי דרומה למצפה הכוכבים לביקור קצר. במצפה היו שפע פעילויות, הרצאות. תצפיות והסברים. נהנו לראות את הטלסקופ הגדול של המצפה, והגדול ביותר בארץ בפעולה ולשמוע על אודותיו.


  הטלסקופ הראשי במצפה הכוכבם וויז מצפה רמון
הטלסקופ הראשי במצפה הכוכבם וויז מצפה רמון

לאחר מכן המשכנו לתוך המכתש והצטרפנו למרתון. הגענו באמצעו וכמובן שלא ניסיתי לעשות מרתון מלא, אלא הצטרפתי לצוותים שהיו שם וצפיתי איתם. רוב הזמן צפיתי עם משה גלנץ בטלסקופ שלו. השמים היו אביכים מעט, אבל בהירים וראו היטב את הכוכבים. לא שמים שחורים משחור אבל מסתדרים עם מה שיש. הילדים צפו והסתובבו ובסף הלכו לישון בצד ואני המשכתי אל תוך הלילה. צפיות, דיבורים, שתיית המרק המשובח (מסורת של אנשי הדובה הגדולה), ועוד כל מיני פינוקים. גם מזג האוויר היה טוב, ולא היה קר מדי.

בשטח היו כ-30 אנשים שצפו להנאתם בכוכבים. בתצפית מנסים לשמור כמה שיותר על משמעת חושך ולא להדליק אורות. אולם בתצפית גדולה כל כך אורות נדלקים מפעם לפעם. הצטרפתי לתצפית בערך בשלב בו הפסקתי את מרתון 2016 (ראו למטה). הייתי נינוח למדי ולא ניסיתי לרוץ או לראות את כל האוביקטים אלא לאט ובנחת, כולל השוואת אוביקטים בטלסקופים ובעיניות השונות.  מפעם לפעם גם הצצנו על כוכבי הלכת צדק ושבתאי. ראיתי בסביבות 70 אוביקטים בסך הכל.

בין לבין ניסתי לצלם קצת תמונות. הנה סרטון קצר המראה כשלוש שעות של תנועת הכוכבים. קבוצות עקרב וקשת עולות עם שביל החלב, וכוכבי הלכת הבהירים צדק שבתאים ומאדים. פה ושם אפשר גם לראות איזה מטאור קטן.  בתחתית התמונות, התנור הישן של מפעלי החציבה והגבס שהיו באזור, שמוסיף מעט דרמטיות לאווירה.

מטאור קטן בשמי הלילה
מטאור קטן בשמי הלילה

והנה הסרטון הקצר (כל שנייה בסרטון היא 6 דקות במציאות).



בסופו של דבר, העייפות מתחילה להשפיע, נהייה קר יותר, וכבר אין כל כך כוח לראות עוד איזה צביר, אז מורידים הילוך וגם נחים יותר. נשארנו ערים עד שהתחיל האור והכוכבים נעלמו אחד אחד עד שרק צדק ווגה הבהירים נשארו, ואז גם הם נעלמו. עוד מרתון מוצלח הסתיים.

סיכום מרתון שנת 2016
השנה אורגן מרתון מסיה לחובבי אסטרונומיה. היוזם היה שלמה בוסקילה מהדובה הגדולה שחברו יחד לאגודה הישראלית לאסטרונומיה להפקת אירוע בתצפית בנגב. לאירוע הגיעו כארבעים איש, חלקם לכל הלילה וחלקם פרשו במהלכו. הטלסקופ בו אני השתמשתי היה דובוסני 16" של חברת MEADE. אלי הצטרפו יובל פדר ומשה גלנץ ועוד אנשים באו והלכו. השתמשתי בעינית 40מ"מ לקבלת שדה רחב ובעינת 14 מ"מ לראייה בהגדלות.

מתארגנים לתצפית
מתארגנים לתצפית

שלמה בוסקילה ועגלת הציוד של הדובה הגדולה
שלמה בוסקילה ועגלת הציוד של הדובה הגדולה

ההכנות מתחילות לפני השקיעה כאשר פורשים ומרכיבים את כל הציוד. מיד לאחר השקיעה, הציוד כבר מוכן, התחלתי לחפש את הירח החדש של חודש אדר ב' שנצפה בשעה 17:42 (כ-7 דקות לאחר השקיעה).
גדי וענת מחפשים את הירח
גדי וענת מחפשים את הירח: צילום: אורי דניאל


הירח החדש
הירח החדש דרך טלסקופ

כל המספרים מציינים את מספר האובייקט בקטלוג מסיה. הצפייה בהם היא לפי סדר מומלץ שהוכן מראש (לא לפי הסדר הסידורי שלהם) ומפעם לפעם רשמתי גם את השעה.

את המרתון עצמו התחלנו כאשר כבר נראו כוכבים. האוביקט הראשון היה גלקסיית אנדרומדה (M31), שהייתה סמוך לאופק וכמובן לא נראתה בעין. ראינו אותה בשעה 18:35 ולידה את הגלקסיה הנלווית M32. גלקסיה M110 היוותה אתגר קטן, לרוב רואים אותה בקלות אבל כאשר היא נמוכה כל כך, היא נראית ככתם חיוור ותו לו. לאחר עוד כמה דקות, השמים החשיכו מספיק וגם היא נראתה בקלות (18:56), אפשר להירגע, המרתון החל וזה הזמן להעלות הילוך!

עברנו ל-M103 צביר חיוור בקבוצת משולש ול-M33 גלקסייה שגם הייתה חיוורת מאד (19:13). ועכשיו הפתעה, צריך למצוא את M74, שהיא גלקסיה בקבוצת דגים שכבר שקעה או נמצאת ממש ממש נמוך. אופס. מתברר שיש טעות קטנה בסדר האוביקטים שהוכן מראש (ולא נגלה על ידי מי). לא נורא.
המשכנו בקצב, M76 ולאחריו M34 וגלקסיה  M77 בלוויתן.
ועכשיו לאוביקט מוכר - M45 הלוא היא קבוצת הפליאדות הנראית בקלות גם בעין.
הפליאדות - M45
הפליאדות - M45

לאחריה M79 ואחר כך שלושת הצבירים הפתוחים בקבוצת עגלון (נראים מצוין גם במשקפת) - M38 M36 ו-M37 . אחריהם ערפילית הסרטן שיש לה את הכבוד להיות האוביקט הראשון ברשימה - M1
אחריה שוב אוביקט מוכר, ערפילית אוריון שנראית בעין ולמעשה קוטלגה כשני אוביקטים M42 M43. בטלסקופ של ה-16 הערפילית נראתה נפלא עם זרועות ארוכות במיוחד.
בדרך ל-M78 עצרתי ליד אלנילם, ודמיינתי לראות אזור כהה יותר, אזור שבו נמצאת ערפילית ראש הסוס אותה אי אפשר לראות ללא פילטר מיוחד.
המשכנו לצביר M35 בתאומים (שבתוכו עוד צביר קטן שאינו חלק מהקטלוג) ולצביר M41 בכלב הגדול. שם שמתי לב למשהו מוזר, סמוך לאופק ראיתי צביר בעין. זה צביר 2451 בקבוצת VELA שאינו חלק מהקטלוג אבל היה יפה וברור. כדי לזהות אותו קראתי לנדב רוטנברג מהאגודה הישראלית לאסטרונומיה שיעזור לי למצוא אותו במפות (ובאפליקציות - מחידושי הטכנולוגיה).
שני הצבירים בקבוצת סרטן M44 הנראה בעין ככתם ו M67 הקטן יותר, נמצאים בקלות.
השעה כבר 20:40 והוספנו גם את הצביר M50 לרשימה וממשיכים הלאה...
שני צבירים בקבוצת חד קרן שנמצאים אחד ליד השני M46 M47. בצביר M46 יש ערפילית פלנטרית ולכן גם השתמשנו בהגדלה . המראה היה יפה מאד וקראנו להרבה אנשים לבוא ולראות.
M93
M48
הגלקסיות הצמודות בעגלה הגדולה M81 M82
שלישית הגלקסיות באריה M96 M95 M105 שהייתה חיוורת מאד
ולאחריה משום מה קפיצה לדובה הגדולה לערפילית הינשוף M97 וגלקסיית M108 באותו שדה.

בנקודה זו נזכיר לטובה את שלמה בוסקילה בעל הלב הרחב, שלמעשה ויתר על המרתון והסתובב ודאג שכולם בסדר, הכין סיר מרק משובח לכולם וכל פעם "גנב" הצצה באיזה אוביקט והגדיל לעשות בכך שחילק לצופים בירה ביתית משובחת וקרה, שטעמה הצונן כטעם המים הזכים אשר ירוו כל צמא. ללא ספק הבירה שיפרה את מצב הרוח וגם סייעה מאד לראות כוכבים כפולים. נזכיר גם כי גרמתי התרגשות רבתי כאשר ניסיתי לראות את סיריוס B ואכן ראיתי כוכב קרוב מאד לצדק בהגדלה של פי 400 והתחילו ויכוחים עזים עד שבא "המבוגר האחראי" - הלוא הוא נדב רוטנברג, וטען בנימוס (אך בתקיפות) שאני כנראה מתבלבל. אין ברירה, עם נדב לא מתווכחים, ואת סיריוס-B ננסה בפעם אחרת (כי זה אפשרי!). עוד סייעו כל אנשי הדובה הגדולה והאגודה לאסטרונומיה, בעצות הדרכה וארגונים, וגם הכנת תעודות למסיימים ושאר מזכרות!

חזרנו לקבוצת אריה עם צמד הגלקסיות M65 M66 ועוד כמה 98M 99M M10 M61
השעה כבר 22:30 ואנחנו ב-M40, סתם כוכב כפול שלא ברור מה עושה בקטלוג, כנראה טעות של מסיה.
ועכשיו האתגר. צבירי הגלקסיות בבתולה ובשערות שולמית. אין הרבה כוכבים באזור ויש המון גלקסיות. בטלסקופ 16" אפשר לראות את רובן ולך תדע מה זה מה. באזור הזה אין שום אפשרות להשתמש בכוונת ליידר או נקודה אדומה בלבד וחייבים כוונת אופטית. אחרת אין אפשרות להיות בטוחים שרואים את הגלקסיה הנכונה ולא גלקסיה שנמצאת לידה.
כמו כן חייבים להשתמש במפה טובה של האזור ולעבוד לאט תוך שימוש בטכניקה הטובה והישנה של דילוגי כוכבים. בדיקת הכוכבים עצמם הנראים בפיינדר ובעינית והתאמתם למפות. ואכן עם מעט זמן וסבלנות הצלחנו לראות את כל הגלקסיות שם ועוד רבות אחרות שאינן חלק מהקטלוג:
M100
M84 M86 M87 בשדה אחד עם עוד 5 גלקסיות קרובות (באותו שדה או דורשות הזזה קטנטנה של הטלסקופ) 22:45
M89 M90 - ביחד
M59 M60 - ביחד
M58 - חיוורת מאד
M88 M91
M85
M49 ולידה בתוך שני כוכבים עוד גלקסיה שמספרה 4526 ולידה חיוורת מאד 4535
M68
M104 - גלקסיית הסומבררו בעורב. היפה בגלקסיה זו שאפשר לראות בה פס אבק (שנראה כפס דק דק ושחור לכל אורכה)
 M94 M64 M63 וגלקסיית המערבולת הנפלאה M51 שנראתה מצוין עם הזרועות

M83 - גלקסיה חיוורת מאד בהידרה
M3 - צביר גלובולרי יפהפה שהופרד בקלות בהגדלה ועוד שתי גלקסיות בדובה M101 M102
M54 ו-M92
ובום טראח 2:00 בלילה והמון עננים! אנשים התחילו לקפל אבל אני הייתי אופטימי (וממילא מי שהביא אותי לתצפית ישן שנת ישרים ככה שלא היה איך לחזור). אז קצת נחתי אבל מתישהו גם התחילו לרדת טיפות ואז כבר לא הייתה ברירה אלא לקפל את הציוד. נשארתי רק עם משקפת דרכה הוספתי עוד כמה אובייקטים בהירים בערך בשעה 4:30 (M4 M12 M14 M27) והמרתון הסתיים

תודה לכל המארגנים. היה אדיר. אם השמים היו נשארים פתוחים היינו מתקרבים להשלמת המשימה, כי כל האוביקטים שנשארו פרט לאחרונים שנראים על אור דמדומים הם קלים למציאה. לא נורא. נשלים אותם בפעם אחרת.
סך הכל כ-75 אוביקטים מהרשימה (יש לי חשש ששכחתי לרשום כמה...) ועוד הרבה אוביקטים אחרים וכמובן הירח שפתח את התצפית, צדק ומאדים תוך כדי ונוגה, איילת השחר שסימנה לנו שהזריחה כבר ממש קרובה.


לסיכום הנה סרטון שהכין יובל פדר (מומלץ מאד לאחר פתיחת הסרטון לראות אותו במסך מלא באת יוטיוב)



ואיך אפשר בלי מעט פריחה מדברית:

יחנוק


קחוון
קחוון
שלח ערבות
שלח ערבות
מקור החסידה
מקור החסידה



דרדר
דרדר




פרעושית גלונית
פרעושית גלונית


חומעה וורודה
חומעה וורודה


חומעה וורודה
חומעה וורודה



אני מצלם את הזריחה
אני מצלם את הזריחה. צילום: יובל פדר


יום שלישי, 10 באפריל 2018

סטונהנג'

אתר סטונהנג' הוא מהאתרים הארכיאולגים הקדומים והידועים ביותר. מעגל האבנים הגדול והמסתורי העומד לו במישורי סולסברי כבר 4000 שנה עדיין נשאר תעלומה. מי בנה אותו, איך ומתי ולמה? אני לא אנסה לענות על שאלות אלו. יש הרבה דעות והרבה נתונים והאתר גם אינו מקשה אחת, אלא לתאר יותר את החוויות והמסלול המומלץ בביקור באתר. אבל מה שבטוח, המקום היה חשוב לאנשים והם השקיעו עמל ויגיעה של שנים בהבאת האבנים ממרחקים, חלקם מגיע מווילס, ובהצבתן. לא מדובר על עבודת עבדים בכפייה אלא על אנשים שהתגייסו למטרה שהייתה חשובה להם, ואת זה יש להעריך גם אלפי שנים אחר כך.

סטונהנג'
סטונהנג'

ידעתי שיום אחד אגיע לסטונהנג' ובשביל ללמוד מעט יותר על האתר רכשתי בעבר ספר בנושא. סטונהנג' הוא הרבה יותר ממעגל האבנים. כל הסביבה הקרובה (וגם הרחוקה אבל במינונים נמוכים יותר) מלאה שרידים, תעלות, שדרות ותלים מלאכותיים. למעשה לחלק מהאבנים יש שמות משלהם וגם הבאנים בתוך המעגל מתחלקות לפחות ל-4. האבנים במעגל החיצוני, האבנים המונחות מעל, האבנים הגדולות במיוחד שמהוות מעין פרסה פנימית ואבנים נוספות קטנות יותר. לכל סוג אבן יש שמות משלה, וכמובן שתיאור מחקרי של האתר כל אבן ממוספרת.

עד לפני כמה שנים, הכניסה לסטונהנג' הייתה ממש לידו וגם הכביש עבר שם. חנו במגרש, עברו במנהרה מתחת לכביש והגיעו. כיום הכביש בוטל. נבנה מרכז מבקרים חדש עם מוזיאון קטן, כפר ניאלותי קדום משוחזר וחנייה רחבה הרבה יותר, ועל הכביש הישן נוסעים שאטלים עד למעגל האבנים.


הכפר המשוחזר. אפשר גם להיכנס לבקתות
הכפר המשוחזר. אפשר גם להיכנס לבקתות
רוב התיירים יסתובבו סביב מעגל האבנים בלבד. למעגל עצמו הם יגיעו בשאטל ממרכז המבקרים הסמוך. אלו שממש רוצים ישלמו יותר כסף ויכנסו לסיור המאפשר כניסה למעגל עצמו. הבריטים מציגים זאת כהכרח לשמור על האתר, אבל רבים חושדים שהם בסך הכל רוצים להרוויח יותר מהאתר שלהם. סיורים אלו מתבצעים לרוב מוקדם בבוקר לפני הפתיחה הרשמית של האתר ויש גם סיורים ליליים. הם דורשים הזמנה מספר חודשים מראש ומחירם משתנה. המהדרין ינסו להשיג לעצמם כרטיס לשהייה באתר בזריחה של היום הארוך בשנה.

כבשי הצמר המפורסמות של האזור
כבשות הצמר המפורסמות של האזור
גם אם אתם מגיעים ללונדון, ההגעה לסטונהנג' אפשרית ופשוטה. יש טיולים מאורגנים רבים לשם, רובם כוללים גם את העיירה והקתדרלה בסולסברי וחלקם סיורי יום שלם המוסיפים גם ביקור בעיירבה באת' BATH. דעתי האישית היא שתפסת מרובה לא תפסת. באת' ראויה לפחות ליומיים שלמים, ולכן אם יש סיור של יום שלם לסטונהנג' וסולסברי מה טוב ואם לא, סעו ברכבת לסולסברי, בקרו בה ומשום סעו באוטובוס שירות לסטונהנג'.

נזכר בליקוי החמה. מזג אוויר אנגלי טיפוסי
נזכר בליקוי החמה. מזג אוויר אנגלי טיפוסי

את הסיור כדאי לפתוח בכפר המשוחזר שם תוכלו להתרשם מאבן "סרסן" - זה הכינוי לאבנים הגדולות העומדות ומהגודל שלה.
אבן לדוגמה במרכז המבקרים
אבן לדוגמה במרכז המבקרים

עוד תמונה של הכפר המשוחזר
עוד תמונה של הכפר המשוחזר

לי אבנים אלו הזכירו את האבנים הגדולות בכותל המערבי. מפעלי בנייה עצומים היו בכל חלקי העולם. אם לא לקחתם מדריך קולי, מומלץ מאד לקחת אחד שישמש אתכם באתר עצמו.

סטונהנג' מרחוק. לאתר צריך להתקרב לאט לאט, כמו פעם
סטונהנג' מרחוק. לאתר צריך להתקרב לאט לאט, כמו פעם

המלצתי היא ללכת למעגל ברגל, או למצער לקחת שאטל רק עד מחצית הדרך (נקודה 5 במפה למטה). בדומה למפה למטה הלקחוה מאתרי המורשת האנגלית. לנוחותכם קישור למסלול הטיול כפי שמובא שם.
מסלול הליכה לסטונהנג'
מסלול הליכה לסטונהנג'
משם לא להמשיך בשביל אלא לחתוך דרך השבילים שבשדות מצד שמאל, לכיוון ה-CURSUS וכמובן לעלות על כמה תלים מלאכותיים (6 במפה). צריך להיזהר כי השבילים לרוב בוציים, ואם זה לא בוץ זה כנראה גללים של בקר. גם מהבקר הרועה חופשי בשטח מומלץ להתרחק, למרות שהם היו אדישים לחלוטין לנוכחותי. מטרת ההליכה היא גם לראות שרידים נוספים אבל בעיקר "להיכנס לאווירה" לנסות לראות את האתר מרחוק ולהתקרב אליו בקצב הליכה, כמו שמבקרים קדומים עשו.

השדרה
השדרה, ממשיכה עד נהר AVON
אם תלכו מספיק צפונה (לעבור את התלים) תגיעו ל-CURSUS (נקודות 2-3 במפה למעלה). מהו ה-CURSUS? כמו רוב האתר לא ממש ברור, מעין דרך, די ארוכה (ישנו גם קורסוס נוסף קצר יותר), האם היה זה מירוץ סוסים עתיק? אולי נתיב קבורה בדרך לתילים? אתם מוזמנים לנחש. 
HEEL STONE
HEEL STONE - אחת מהאבנים הגדולות מחוץ למעגל האבנים וכנראה גם קדומה יותר
ההליכה בשדות מאריכה את הדרך ובסופו של דבר מגיעים לשביל עפר ממנו אפשר להגיע למעגל. בדרך אולי תראו מפגיעים הטוענים שהאתר צריך להיות משוחרר, כלומר פתוח לציבור ללא מגבלות. מאחר והאתר אינו כזה, ולא הגעתם בשאטל, אל תאבדו את כרטיס הכניסה שלכם אותו תצטרכו להראות לשומר.
הצטרפו להולכים בשביל סביב המעגל, בתחילתו הוא יחסית רחוק אולם בסוף די מתקרבים לאבנים (כפי שניתן לראות בצילום). אם הצטיידתם במדריך הקולישימו לב לתחנות הממוספרות והאיזנו שם למדריך. אם לא, הסתפקו בשלטי ההסבר שבאתר או תשאלו מתנדבים שנמצאים באזור ועונים על כל שאלה (וגם מונעים מאנשים להקרב יותר מדי).

סטונהנג'
סטונהנג'
התחנות במסלול מסומנות במספרים ומומלץ להאזין למדריך הקולי. שימו לב לפרטים הרבים, כדוגמת האבנים המתוות את המלבן (STATIONS) שלא נמצאות יותר במקום ואבנים נוספות עם השמות" HEEL STONE, SLAUGHTER STONE, לשדרה הרחבה ההולכת לכיוון הנהר AVON ומתקרבת לאתר WOODHENGE (שגם בו אפשר לבקר למרות שמה שנשאר ממנו משוחזר ברובו - ראו מסלול הליכה מומלץ בין האתרים). שימו לב לתעלות השונות ולגדות הסובבות את המעגל. לכל אחת מהן שם משלה וחלק כלשהו בסיפור האתר בשלב מסוים.

התעלה והגדה סביב המעגל
התעלה והגדה סביב המעגל

כמו כן תנו דעתכם לחורים המכונים AVEBURY HOLES (רובם לא נראים) על שם אחד החוקרים הקדומים של האתר. שימו לב לתלים הגדולים הנראים היטב מהאתר ואם אתם מחליטים ללכת ברגל ל-WOODHENGE חפשו את אבן הסרסן הנמצאת בשדה.

תל עתיק
תל עתיק
גם כשאתם מסתכלים על מעגל האבנים חפשו את הפרטים, את האבנים שנפלו, את האבנים היוצרות קו ראייה לשמש העולה ביום הארוך בשנה, את הסיתות של האבנים ועוד.

סטונהנג'
סטונהנג'

סטונהנג'
סטונהנג'
בשלט מודגם כיצד נראית זריחת השמש ביום הארוך בשנה (בצידו הימני אתר אחר שאינו קשור לסטונהנג'). ניסיתי לצלם את המעגל מאותה זווית בדיוק.
סטונהנג'
סטונהנג'

התאוריה לפיה המעגל מכוון כלפי זריחת ושקיעת השמש ביום הארוך והקצר היא אחת מהמקובלות. חיזוק כלשהו לכך מתחיל עוד הרבה לפני המעגל, באבני התחנות STATION. ארבע אבנים היוצרות מלבן שאפשר להגיד שהוא מכוון כלפי זריחת השמש ביום הארוך בשנה. לא בדיוק אבל בערך. ובערך זו בעיה. התאוריה מקבלת חיזוק בגלל מבנים אחרים, בעיקר ניוגרנג' NEWGRANGE מבנה שברור שנבנה לפי זריחת השמש אבל דווקא ביום הקצר, בחורף  ובו אור השמש חודר מטרים רבים בתוך המבנה עד למרכזו. בכל אופן בסטונהנג' המצב אינו ברור כל כך ועם כל העמודים והאבנים ברור שיהיה איזה מקום ממנו אפשר לצפות בשמש, למעשה בכל יום בערך. למרות שכיום האתר שוקק בזריחה ביום הארוך, מחקר אחר מציע שדווקא הכינוס הגדול היה בזמן החורף בימים הקצרים.
מחקר אחר הציע שהמעגל, ובפרט כל החורים שנחפרו סביבו  וכיום קשה מאד לראות אותם AVEBURY HOLES נועדו לעקוב אחרי ליקויים, ואם מסמנים בכל פעם מאיפה הירח המלא זורח, אפשר יהיה לדעת מתי יגיע ליקוי ירח הבא.
ייתכן, כל פעם מתפרסמים מחקרים חדשים והשערות וראיות כאלו ואחרות, תשובה מוחלטת עדיין אין, ולדעתי גם לא תהיה, בפרט שכמו שכבר הדגשתי האתר בנוי שכבות על שכבות, בידי אנשים שונים, ולהם כנראה היו גם מטרות שונות. למעשה,  נעזוב את כל הדיונים האלו ונמשיך להתרשם מהאתר.

סטונהנג'
סטונהנג'

 שימו לב לבליטה בראש האבן - TENON - שנועדה לאבנים השוכבות
סטונהנג'
סטונהנג'


וכמובן לנסות לחפש זוויות שונות כמיטב הדמיון שיש לכם
זרזירים בסטונהנג'
זרזירים בסטונהנג'

סטונהנג'
סטונהנג'

סטונהנג'
עדשה רחבה תקלוט את כל האתר גם מקרוב

סטונהנג'
סטונהנג'
לאחר שחזרתם למרכז המבקרים (והפעם כן בשאטל) מומלץ לבקר בתערוכת הקבע המציגה את ההיסטוריה של התפתחות האתר (ויש הרבה היסטוריה, האתר נבנה בשלבים שונים במשך מאות שנים, שכבה על שכבה) וממצאים שונים מהתקופות השונות. אני לרוב מתאפק בחנויות מזכרות אבל בסטונהנג' לא הצלחתי להתאפק וקניתי: עוד ספר כי טובים השניים מן האחד, ספל, מגנטים ושני דגמים קטנים של האתר.