יום חמישי, 19 באוקטובר 2017

וויאומינג וילוסטון

מדינה גדולה ואנשים בה מעט

אנחנו בפרק השלישי של הסדרה "גדי ויאיר מגלים את אמריקה". אם פספסתם את הפרקים הקדומים, הנה פרק המבוא, ופרק קולורדו. להזכירכם, בטיול משתתף גם חברי נ., והתמונות הן פרי עמלנו המשותף.

דגל וויאומינג
דגל מדינת וויאומינג
ימים ראשון ושני
עזבנו ביום ראשון בבוקר את קולורדו בדרך לליקוי החמה, והגענו למדינת וויאומינג. מדינת וויאומינג היא מדינה גדולה וריקה. למעשה זו המדינה עם הכי מעט תושבים בכל ארה"ב. שיטחה לעומת זאת הוא מבין המדינות הגדולות, וכך יוצא שצפיפות האוכלוסין הממוצעות היא כ-2 תושבים לקמ"ר. בצפיפות נמוכה זו וויאומינג שנייה רק לאלסקה ששטחה עצום בהרבה. ובתוך כל הכלום הזה אנחנו הולכים לבלות כמה ימים. ולמה וויאומינג? כי בקצה הצפון מערבי שלה נמצאת הפנינה של שמורות הטבע בארה"ב - שמורות ילוסטון בה תכננו להיות יומיים וקצת.

בתחתית וויאומינג על גבול קולורדו נמצא כמעט כל מה ומי שיש בה. עיר הבירה, שאיין, סמוכה לגבול קולורדו ולאחריה הערים הגדולות, יחסית כי אין שום דבר גדול בוואימוניג, דאגלס וקאספר ומשם מתחיל הכלום. מאה מייל נסיעה עד לאתר בו נראה את הליקוי למחרת - שושוני על כביש שאפילו חוות בקושי יש לצידו. ממש ארצות השממה. בעוד שלתוך וויאומינג הייתה תנועה, אנשים נוספים שבאו לשטח לקראת הליקוי, הרי שמולנו כמעט ולא חלפו כלי רכב.

שממה בוואיומינג
שממה בוואיומינג
בכל אשר תפנה, הליקוי הוא המלך. בחניוני מנוחה על שפת הדרכים, בתחנות דלק ובכל אתר שהוא. אמנם מקומות לישון אין, אבל מקומות להיות לא חסר, שטחים עצומים ואכן מפעם לפעם ראינו קראוונים שהתמקמו באמצע שום מקום, מחכים למחר.

המשכנו צפונה לכיוון  מקום הלינה שלנו ועברנו בתרמופוליס, עיירת נופש חביבה ומכיוון שיצאנו מוקדם עקב חשש מפקקים שהתפוגגו והשעה הייתה רק 14:00 בצהריים (אחרי 600 קילומטרים של נהיגה). החלטנו לבקר במוזיאון הדינוזאורים בעיירה.

מסתבר שפרט לביקור במוזיאון ישנה אפשרות לסייר לאתר חפירות של מאובני דינוזאורים. אם כבר אז כבר ונרשמנו לסיור בהדרכת פליאנתולוגים שחופרים באזור. אנשי המקום התנצלו על העומס ואמרו שמעולם לא היו להם כל כך הרבה אנשים ביום אחד. טוב, מעולם הם לא היו באיזור של ליקוי חמה מלא.

הסיור היה מרתק למרות שקצת ארוך, עקב גודל הקבוצה, ובכל אופן חוויה מיוחדת שאין בכל מקום. נסיעה של כמה קילומטרים פנימה לגבעות, ביקור באתרי חפירות שפעילים עד היום ובהם חלק מהממצאים הושארו בקרקע, והתבוננות בקרוב בשן של דינוזאור (גדול וחד) ומאובנים אחרים שהחזירו אותנו מיליוני שנים אחורנית בזמן.
הנוף מאתר החפירות של הדינוזאורים
הנוף מאתר החפירות של הדינוזאורים

שן של דינוזאור
שן של דינוזאור
המוזיאון עצמו יפה ומעניין עם מוצגים ושלדים רבים של דינוזאורים וגם ביום עמוס מבקרים כמו שהיינו צפוף פחות מהתצוגות במוזיאונים בערים הגדולות כדוגמת ניו-יורק ולונדון.
מוזיאון הדינוזאורים בוויאומינג
מוזיאון הדינוזאורים בוויאומינג
הביקור לקח כ-3 שעות ולאחריו נסענו למקום הבקתה שלנו בעיירה GREYBULL. בקתה שהוזמנה דרך AIRBNB.

הבקתה ב-GREYBULL
הבקתה ב-GREYBULL
בעל הבית היה נחמד ואפילו בא לבדוק שהכול בסדר אחרי שהתלוננו שאין מים חמים (היה צריך לחכות עוד רבע שעה). הוא סיפר לנו שלא מעט אנשים הזמינו את הבקתה וביטלו אחרי שמצאו משהו קרוב יותר, אמרתי לו שגם אני חיפשתי דברים קרובים יותר אבל כבר לא מצאתי. הוא איחל לנו הצלחה מרובה (ושמח מאד לשמוע למחרת שראינו את הליקוי) ואמר שהוא לצערו חייב לנסוע למחרת בדיוק לכיוון ההפוך. ב-GREYBULL לא עשינו כלום, אפילו לא סיור קצר להבין איפה אנחנו נמצאים. הגענו, הכנו אוכל והלכנו לישון.

על יום הליקוי תוכלו לקרוא במאמר נפרד. לאחר הליקוי חזרנו לנסיעה צפונה והפעם דווקא היו מעט פקקים. חזרנו לתרמופוליס לסיור קצר בברכות המלח היפות שיש שם, והמשכנו בנסיעה לכיוון ילוסטון.
המעינות בתרמופוליס
המעיינות בתרמופוליס

המעינות בתרמופוליס
המעיינות בתרמופוליס


המעינות בתרמופוליס
המעינות בתרמופוליס
וזה שביל ההליכה בברכות הקטנות מעל האגם, ויש גם גשר שאפשר לחצות מצד לצד וליד כל זה גן יפה ואפשרויות רבות לפיקניק ומרחצאות בתשלום. במקום סופסוף הייתה קליטה סלולרית ואפילו ווי-פי זמין ולכן ניצלנו את הזמן להודיע למשפחה בארץ שהמשימה הושלמה, והליקוי נצפה בהצלחה, ואפילו שלחנו כמה תמונות.
המעינות בתרמופוליס
המעינות בתרמופוליס
בגלל העומס בכבישים הבנו שלילוסטון כבר לא נגיע בצהריים ובעיירה קודי היו כמה אפשרויות מענינות. בחרנו ללכת לאתר הסכר של קודי. אחד הסכרים הראשונים בארצות הברית וזה ששימש מודל להובר-דאם הגדול והידוע שנבנה קצת אחריו. באתר רואים איך בנו את הסכר ואפשר ללכת עליו.
מרכז המבקרים באתר הסכר של קודי
מרכז המבקרים באתר הסכר של קודי

מבט מהסכר כלפי מטה
מבט מהסכר כלפי מטה

האגם שנוצר מהסכר
האגם שנוצר מהסכר
המקום הטוב ביותר לשהייה בילוסטון הוא באחד החניונים בשמורה עצמה. בשביל זה צריך ארנק מעט עמוק וגם להזמין המון זמן מראש וכמובן עד שאנחנו ניסינו כל המקומות היו תפוסים. בקצה המערבי נמצאת העיירה ווסט-ילוסטון ובה עשרות בתי מלון ואפשרויות שהייה, אולם לא הייתה לנו אפשרות ללון שם בגלל המרחק הרב מאתר הליקוי.

במזרח ילוסטון אפשר לישון בעיירה קודי, שמרוחקות 50 מייל משער הכניסה המזרחי, אבל חיפשנו משהו יותר קרוב לאורך הכביש מקודי לשמורה שם יש כל כמה קילומטרים אתר בקתות המאפשר שינה. מהסכר המשכנו עוד 40 מיילים עד הבקתות הנמצאות מחוץ לשער המזרחי של ילוסטון. גם בערב לא עשינו יותר מדי. אכלנו ומעט מינגלינג עם כמה אורחים אחרים מסביב למדורה קטנה. כולם כמובן מדברים על הליקוי.


הבקתות באבסרוקה עם הנוף
הבקתות באבסרוקה עם הנוף

מתאמנים ברודיאו
מתאמנים ברודיאו
למרות שאנחנו עייפים מאוד נ. ואני לא מוותרים על קצת צילומי לילה, במקום שהחושך בו באמת מושלם.
כוכבים בילוסטון
כוכבים בילוסטון
באמצע הלילה יצאתי שוב החוצה לראות כוכבים. השמים שחורים לגמרי. לצערי כשנכנסתי לבקתה לא סגרתי טוב את הדלת וכך הקור חדר לבקתה והקפיא אותנו. הטמפרטורה הייתה כ-4 מעלות צלזיוס!

יום שלישי
יום ראשון בילוסטון - אמנם הבקתה רק עשרה מייל מהכניסה, אבל גם בתוך השמורה יש דרך לא קצרה עד שמגיעים לצומת שהיא כבר חלק מהלולאות המפורסמות של האתר, היוצרות את הספרה 8.

היום הראשון הוקדש לחלקו העליון של הילוסטון. קחו בחשבון זמני נסיעה של 45 דקות בין כל צומת עם זמני פקקים עקב ביזונים על הכביש. את הביזון הראשון ראינו כמה דקות לאחר כניסתנו לשמורה. איזו התלהבות. אבל זה היה ביזון בודד. לא הרבה אחר כך כבר נתקלנו בעדר שגרם לפקק ענקי. בסוף היום רק קיווינו שהביזונים כבר יעופו לנו מהכביש ונוכל לנסוע. נראו גם חיות אחרות, אבל דובים לא ראינו וגם זאבים לא. בעונה זו הביזונים רגועים ויש גם המון צעירים.
ביזון מלחך עשב
ביזון מלחך עשב
כמובן ששמרנו על החוק ולא התקרבנו אליהם בכלל מעבר למרחק של 25 מטר המותר, אבל כאשר אנחנו באוטו והם על הכביש המרחק היה של סנטימטרים ספורים, וכאשר חיה גדולה כל כך נמצאת לידך, זה בהחלט קצת מפחיד.

ממרחק זה הצלחנו לראות שהביזון כשר למאכל, מפריס פרסה ושוסע שסע, ואת קולות העלאת הגרה גם לא הייתה בעיה מיוחדת לשמוע. נסו בעצמכם:



התחלנו בעצירה באתר Mud Volcano וסיור רגלי בין הברכות שם. האזור כולו הוא הר געש ותיק. בכל מפה תראו קו עגול שמסמן את הקלדרה, הלוע הישן שנוצר כתוצאה מהתפרצות לפני 600,000 שנים. התפרצויות לא היו כבר אלפי שנים, אבל רעידות אדמה מתרחשות מפעם לפעם, למעשה כל הזמן יש רעידות קטנות, ומשנות את פני האזור. המים בברכות מפעפעים בעוז לא בגלל החום שלהם אלא בגלל גזים שהצטברו באדמה ופורצים החוצה וכך כבר עשרות שנים.
מבט כללי על Mud Volcano
מבט כללי על Mud Volcano

מערה המכונה פי הדרקון
מערה המכונה פי הדרקון
והנה המים המפעפעים מהגזים הבוקעים ממעבה האדמה:

תהליכים אלו נמשכים כל הזמן ויש החוששים שאולי ההר עצמו יתפרץ שוב, אירוע שיכול להיות מקומי וקטן או עצום ומשפיע על כול צפון מערב ארצות הברית ואולי על העולם כולו. ההר מנוטר באופן קבוע וההערכה היא כי באלף השנים הקרובות לא צפוי אירוע אולם  לאחרונה חוקרים אחרים חושבים שהתהליך יהיה מהיר בהרבה.

משם המשכנו לשני המפלים. נהר הילוסטון זורם ונופל בשני מפלים (גובה כללי של כ-160 מטר) לתוך ערוץ רחב ועמוק המכונה גרנד קניון של הילוסטון, משם ולאורך מאות קילומטרים הנהר זורם עד שנפגש עם נהר המיזורי, שממשיך עוד ועוד עד לפגישתו עם המיסיסיפי ונשפך למפרץ מכסיקו. כך נוכחנו לדעת שאנו נמצאים ממזרח לקו פרשת המים הקו המחלק את יבשת אמריקה. הקו עצמו נמצא מעט מערבית לנו ונחלים אחרים בתחום השמורה כבר זורמים מערבה ולא מזרחה.

בצד הדרומי של המפלים - חניון אחד, הראשון, סגור למבקרים (אם היה פתוח היה אפשר לרדת ממנו כמה מאות מדרגות ולהתרשם מתחתית המפל התחתון) אבל אפשר להמשיך בכביש ולעצור בחניון בנקודה בה רואים את המפל התחתון מרחוק. שם התחלנו את ביקורנו באזור המפלים. מהמרחק הזה, המפל הזכיר לנו את מפל הבניאס. הו, כמה שטעינו...
צופים אל המפל התחתון וקניון ילוסטון
צופים אל המפל התחתון וקניון ילוסטון
בחלק הצפוני אפשר לחנות בחניון ולרדת ממש עד לגובה המפלים. לתחתית המפל העליון או לראש המפל התחתון (אלו שני חניונים שונים). למפל העליון ההליכה היא קצרה אבל להגיע לראש המפל התחתון נדרשת הליכה עם ירידה תלולה ואחריה עלייה קשה מעט. קחו את הזמן ולכו באטיות. ההליכה כדאית מאד למרות המאמץ.

הנוף מרהיב והמפל, שגובהו מאה מטרים יוצרים קשתות בגלל ריבוי אדי המים. אם אתם שואלים, האם זה באמת נראה ככה, לצערי אני יכול לומר שבמציאות זה נראה הרבה יותר יפה מאשר בתמונות, שאינן מסוגלות ללכוד את כל היופי הזה.
הנוף מראש המפל התחתון כלפי הגרנד קניון של ילוסטון
הנוף מראש המפל התחתון כלפי הגרנד קניון של ילוסטון
הנה המפל התחתון בזרימתו


לאחר מכן אפשר ללכת לצד הכביש או לנסוע לחניונים נוספים. בכניסה לחניונים לפעמים יש פקקים אבל לרוב מוצאים מקום חנייה די מהר.

המשכנו צפונה למפל נוסף TOWER . מיד אחריו בהמשך הכביש רואים תצורות וולקניות המזכירות את ברכת המשושים.

מפל Tower
מפל Tower

סיימנו ב Mammoth hot springs ברכות של מי מעיינות, גפרית ומלח עם תצורות יפהפיות. ניצלנו את הווי-פי הפתוח שיש במרכז המבקרים (ברוב שטחי הפרק אין קליטה סלולרית כלל, שלא לדבר על נתונים), והמשכנו לאתר עצמו גם שם מחנים את הרכב והולכים על גשרי עץ בין הברכות השונות. חלקן יבשות וחלקן עם מים.

התמונות הבאות מראות את המגוון של האתר. בכל פסיעה התצורות נראות שונות, וגם בשעות שונות הכול נראה אחרת. הצבעוניות חוגגת. לפעמים איזור נראה שומם ומת, ואזורים אחרים חיים לגמרי. הכול דינמי מאוד ומשתנה כל הזמן וגם כל מצלמה מוציאה תמונות שונות במעט.

נתחיל במראה כללי מכיוון החניון התחתון בה רואים את גשרי העץ בהם עולים ומסתובבים בין הברכות.
Mammoth hot springs
Mammoth hot springs

כמובן שאת הפרטים היפים רואים בעיקר מקרוב.
Mammoth hot springs
Mammoth hot springs


Mammoth hot springs
Mammoth hot springs


ציפור בבריכות הרדודות
ציפור בבריכות הרדודות


Mammoth hot springs
 מראה כללי - ברקע מרכז המבקרים Mammoth hot springs

Mammoth hot springs
Mammoth hot springs


Mammoth hot springs
Mammoth hot springs

Mammoth hot springs
Mammoth hot springs

Mammoth hot springs
Mammoth hot springs
בתמונה הבאה שימו לב לניגודיות בין הצבע הלבן של משקעי המלח לבין מי הברכה בטורקיז כחלחל וכמובן גם לצהוב של הגפרית. ברקע הרים גבוהים בצידו השני של העמק.
Mammoth hot springs
Mammoth hot springs
בתמונה הבאה מבט כללי על האתר מכיוון החניון העליון עליו הגענו ברגל וממנו חזרנו לרכב באותה דרך שבה באנו (החניון התחתון מופיע בתמונה).

Mammoth hot springs
הוסף כיתוב
והנה גם סרטון קצר מהמקום:



המשכנו בסיור על גשרי העץ בין הברכות וחזרה לנסיעה  של שעתיים עקב פקק ביזונים לבקתה. ביום זה חרגנו לחלוטין ממסגרת הזמן שתכננו מה שגרם לנסיעת לילה בחושך המוחלט של שמורת ילוסטון, חושך שהוא תענוג לצופי כוכבים, אולם היקשה על הנהיגה.

בדרך עוד ניסיתי ללא הצלחה לצפות בירח החדש של חודש אלול, אבל הצלחנו להינות משקיעה יפה בראש ההרים.

שקיעה בילוסטון
שקיעה בילוסטון
החושך יורד ואנחנו עדיין בדרך אבל ילוסטון של היום אינה ילוסטון של הלילה ולכן עצרנו, שוב, באתר Mud volcano. מגרש החנייה ריק. האדים ממשיכים לעלות ונראים מצוין באור הדמדומים וחיכינו שיעבור רכב נוסף ויאיר לנו אותם בפנסיו לצילום הקריפטי הבא:

Mud Volcano בלילה
Mud Volcano בלילה
אני עוד מקווה שיישאר מספיק אור עד שנגיע לביקתה אבל איפה, החושך הולך ויורד ונ. נהנה לספר עד כמה הוא רואה את קבוצות הכוכבים עקרב וקשת דרך החלון. לי אין כוח אפילו לעצור ולהסתכל, רק רוצה ללכת לישון. מחר שוב צריך לארוז את כל המזוודות ולעזוב את הבקתות. הגעה, אכילה מהירה מקלחת ולישון.

יום רביעי
עוד יום בשמורת הילוסטון והפעם לחלקו התחתון. קמנו, התפללנו, אכלנו, ארזנו וכמובן מילאנו תרמוס במים חמים להמשך ויאללה לאוטו.

צילמנו מעט את אחד האגמים בהם היו השתקפויות יפות של העציםL
השתקפויות באגם
השתקפויות באגם
העצירה הראשונה היא ב-WEST THUMB, אתר געשי שההתפרצות בו אירעה לפני 170,000 שנה והלבה המשיכה לזרום עד לפני 70,000 שנה. זו הייתה ההתפרצות הגעשית האחרונה באתר. גם באתר זה, כמו ברוב הפרק, גשרי עץ עליהם הולכים בין הברכות.
West thumb basin
West thumb basin
התמונה הבאה היא כבר על שפת האגם הגדול בילוסטון:

West thumb basin
West thumb basin
וגם כאן הצבעוניות מדהימה (ובמציאות נראית הרבה יותר טוב).
West thumb basin
West thumb basin
העצירה השנייה הייתה באתר הגייזרים ובראשם OLD FAITHFUL. אבל עוד לפני זה עצרנו מעל ברכת נופרים יפהפיה שהייתה בדרך.

בריכת נופרים בילוסטון
בריכת נופרים בילוסטון

בריכת נופרים בילוסטון
בריכת נופרים בילוסטון
OLD FAITHFUL נראה כמו עיר. מלונות, מרכז מבקרים וחנות ענקית, מסעדות ומגרשי חניה ענקיים. האמריקאים לא אוהבים ללכת רחוק ולאחר שחנינו הבנו שהם בנו את כל האתר ממש הכי קרוב שאפשר לגייזר. רחבה ענקית עליה יש ספסלים ואנשים מחכים להתפרצות. על הצל התקמצנו, אולי בשביל שאנשים ייכנסו לחנות עד שהגייזר מתפרץ?

בשטח ישנם עוד גייזרים רבים ושבילי הליכה ביניהם. OLD FAITHFUL מתפרץ בערך פעם בשעה וחצי ותחזיות לזמני ההתפרצות שלו ושאר הגייזרים נמצאות בכניסה לחנות. אפשר לנצל את הזמן להסתובב באיזור או להמתין בניחותא על הספסלים הפזורים.
גייזר Old Faithful
גייזר Old Faithful
בזמן ההמתנה הבטנו למעלה וראינו הילת שמש חביבה (חלקית). כמובן שצילמנו גם אותה.
הילת שמש
הילת שמש
גייזרים הם עניין דינמי. ישנם כאלו שמתפרצים כל כמה דקות (לרוב לגובה נמוך של מטרים בודדים), ישנם כאלו שמתפרצים פעם ביום בשעות לא סדירות וישנם כאלו שמשנים את התנהגותם. אולד פייתפול ידוע בכך שהוא יחסית יציב, במשך ההתפרצות, עוצמתה והפרשי הזמן בין התפרצויות אולם כמובן שגם בו יש שינויים. נראה לי שכל מי שמטייל שם מקווה שדווקא עכשיו פתאום איזה גייזר שלא היה ממש פעיל יתפרץ, אבל הסיכוי שזה יקרה נדיר.

לאחר ההתפרצות המשכנו לחניונים הסמוכים ובהם גייזרים נוספים. בגדול מדובר באזורים עם הרבה ברכות, עם צבעוניות רבה וגייזרים והדברים יחסית דומים אחד לשני כך שלא ממש משנה איפה עוצרים, הכל יפה וצבעוני. שוב מצאנו את עצמנו משתמשים במילה מדהים בתדירות גבוהה. האתר הראשון הוא Black sand basin ובו גייזר שמתפרץ לגובה מטר או שניים כל כמה דקות וברכות צבעוניות יפות מאוד.

גייזרון קטן מתפרץ
גייזרון קטן מתפרץ

חגיגת צבעים בבריכות גייזרים בילוסטון
חגיגת צבעים בבריכות גייזרים בילוסטון
הברכה הבאה זכתה לכינוי ברכת הקשת - Rainbow Pool ולא קשה לנחש למה.
ברכת הקשת - Rainbow Pool
ברכת הקשת - Rainbow Pool
החניון השני הוא Biscuit basin וגם בו ברכות יפות וצבעוניות. הכל דומה אבל הכל שונה ואין שתי ברכות אותו דבר. קשה להגיד מה יותר יפה, באמת שכל פעם זה נראה מעט אחרת.

ברכה קטנה וצבעונית
ברכה קטנה וצבעונית
באתר החלטנו יאיר ואני לעשות טיול רגלי ל Mystic Falls ולא להסתפק רק בסיבוב הקצר סביב הבריכות (ראו במפה למטה).
Biscuit basin
Biscuit basin
מדובר על מסלול של כ-2 מייל לכל כיוון והוא מומלץ מאד. מתרחקים מהכביש ומהמוני המטיילים. נהיה שקט ומרגישים בלב השמורה. הדרך יפהפיה והמפלים מקסימים. אפשר לעשות סיבוב גדול יותר הכולל גם טיפוס קצר ותצפית ומוסיף עוד 2-3 מייל לדרך. בכלל שמורת הילוסטון מלאה מסלולי הליכה ומאפשרת עזיבת הרכב וכניסה לשמורה עצמה. טיולים רגליים מומלצים גם בטיולים קצרים ובוודאי אם נמצאים יותר ימים בשמורה.

הנוף משתנה מעט כאשר מתרחקים מהכביש
נוף בילוסטון בדרך למפלי Mystic
נוף בילוסטון בדרך למפלי Mystic
והנה המפלים
מפלי Mystic
מפלי Mystic
בדרך החוצה לכיוון West Yellowstone עוד עצרנו באתר Grand Prismatic אולם כאן שגינו בתכנון. הדבר הנכון הוא לעצור בחניון ליד (מעט דרומה) וללכת מסלול קצר המראה את  הברכה המפורסמת מלמעלה. מגובה הברכה עצמה קשה לראות את הצבעוניות שיש בה.

חניון grand prismatic בילוסטון
חניון grand prismatic בילוסטון
ומקרוב יותר (חלק שלא נראה בתמונה למעלה):

חניון grand prismatic בילוסטון
חניון grand prismatic בילוסטון
ניתן לראות מעט מהצבעוניות של הברכה, אבל המבט המרשים הוא מלמעלה ולשם לא הגענו.
ברכת grand prismatic מלמטה
ברכת grand prismatic מלמטה
טוב, אי אפשר להצליח בהכול. בשני חניונים אלו הייתה גם בעיה של עומסי תנועה, אולי בגלל סוף היום. גם הפעם "נתקענו" בפקק תנועה והכל בגלל איזה ELK עלוב אחד....

אי אפשר שלא לשים לב לכמויות העצים המתים אם כתוצאה משריפות ואם כתוצאה מפגעים אחרים. אזורים שלמים נראים מתים לגמרי ויש לקוות שהטבע יחדש את עצמו תוך כמה (עשרות) שנים.

אז האם יומיים מספיקים לשמורת ילוסטון? כן ולא.
כן כי הספקנו לראות את כל מה שרצינו למרות שבוודאי אפשר היה להכניס עוד עצירה בעוד חניון. לא, כי צריך לחוות את המקום ליותר זמן, למשל התפרצות של OLD FAITHFUL בליל ירח או באמצע הלילה (רלוונטי למי שישן במלון באזור), או לנסות להגיע לאזורים בהם יש סבירות גבוהה יותר לראות בעלי חיים, או לעשות יותר טיולים רגליים.

כמו כן היו פעילויות שרצינו לעשות ולא הספקנו - טיול על סוסים (אפשר היה גם בבקתות שלנו בהן אבל א היה לנו זמן) או מופע רודיאו בקודי, וקצת יותר פעילות סביב גיבור האזור והמערב הפרוע Buffalo Bill.

יצאנו לפנות ערב מהשמורה כאשר לפנינו עוד נסיעה ארוכה לאיידהו פולס, שם הזמנו את המלון. בנסיעה עצמה בקושי עצרנו, אולם המלון באיידהו פולס, Rodeway Inn, הציע ספא 24/7 וכך מצאתי את עצמי באחת עשרה בלילה נכנס לג'קוזי ולסאונה להתרגע מעמל השבוע ולאחר מכן, צילמנו את המפלים שנתנו את השם למקום זה על הנהר בצילומי לילה. לישון הלכנו רק לקראת חצות, סחוטים לחלוטין מיום מרתק.

ברקע המבנה המעניין של כנסיית המשיח של קדושי אחרית הימים:

איידהו פולס
כנסיית המשיח של קדושי אחרית הימים איידהו פולס
וליד הסכר הקטן שמשמש למפעל הידרואלקטרי:
איידהו פולס
איידהו פולס
יום חמישי
גם בבוקר קמתי מוקדם להליכה לאורך הנהר ולצילומי המפלים, וזאת עוד לפני הזריחה.

כנסיית המשיח של קדושי אחרית הימים
כנסיית המשיח של קדושי אחרית הימים

איידהו פולס
איידהו פולס
ומחוץ למלון על הטיילת מעט פיסול סביבתי של חיות האזור
איידהו פולס
איידהו פולס
בארוחת הבוקר במלון הפתעה, ופלים בלגיים. יש את זה בהרבה מלונות וחבר הסביר לי מראש שאם אני רואה כדאי לי לבדוק. התערובת כשרה, המכונה משמשת רק לזה, הסירופים כשרים, וכל הכלים חד פעמיים. על הופלים אפשר למרוח ריבות, נוטלה או כל דבר אחר כשר שמצאנו שם, וסעדנו את לבנו בארוחת בוקר טובה.

לפנינו עוד נסיעה של 200 מייל עד לסולט לייק סיטי. הזמנו סיור למרכז המורמונים אבל ראינו שלא נצליח להגיע אליו והתקשרנו לבטל. הם לקחו את הביטול ממש קשה והפצירו בנו לבוא עד שהסברנו שזה או להגיע לטיסה או להגיע למרכז. במקום זה הלכנו לשמורה קטנה בגדות אגם המלח להתרשם ממנו.

אגם המלח הגדול ביוטה
אגם המלח הגדול ביוטה

אגם המלח הגדול ביוטה
אגם המלח הגדול ביוטה
המקום מעניין אבל היה חם למדי ובעיקר עם מיליון ברחשים. יאיר ואני רצינו לרדת לטבול רגלינו במים אולם נתקלנו בחומת ברחשים כמעט בלתי עבירה. מילא את העיניים עצמנו אבל הם נכנסו לאוזניים ולנחיריים ולכל מקום שרק אפשר. ברחנו למשרד הממוזג שם מצאנו באחת מחוברות ההסברים שעל כל קילומטר חוף יש משהו כמו 370 מיליון!!! ברחשים, המהווים חוליה חשובה בשרשרת המזון. יש סבירות לא רעה שגם אני אכלתי כמה בלי להרגיש.
מיליון ברחשים על אבן אחת
מיליון ברחשים על אבן אחת

גם היא אוכלת ברחשים:
אלמנה חומה (?) אוכל/ת ברחשים
אלמנה חומה (?) אוכל/ת ברחשים
ומשם ישר לשדה התעופה. המטוס כבר מחכה לנו:
מטוס מחכה בשרוול
מטוס מחכה בשרוול

על הטיסה לא נרחיב, לא היה משהו. גם צפוף בדלתא עם בעיות מקום קשה לתיקים מאחר ונהלי החברה מרשים להביא רק תיק אחד למטוס ובפועל זה כנראה סוד גלוי שאיש לא בודק ולאיש לא איכפת ואנשים עלו עם שלושה או ארבעה תיקים וכמובן שלך תמצא איפה לשים את התיק שלך, וגם בגלל טורבולנציות לכל משך הטיסה.


פנינו מזרחה, לעיר הגדולה, בירת העולם, לה יוקדש הפרק הבא.

ניו יורק
ניו יורק