המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום חמישי, 9 במאי 2024

ליקוי חמה מלא - חוויה של פעמיים בחיים (בינתיים)

וַיְהִי בִּשנת התשפ"ד בָּשלושה עשר בַּעשרים ותשעה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה בשמורת Petit Jean  אשר במדינת ארקנסו באמריקה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקים. 

"אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כֲּהַמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת -אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לתאר את מראה הליקוי המלא ועל כן הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ"
התחלת השלב המלא, הירח מכסה את כל השמש
התחלת השלב המלא, הירח מכסה את כל השמש



מהו ליקוי חמה
הירח קטן מהשמש פי 400 אבל קרוב יותר לכדור הארץ באותו יחס בדיוק. סידור מיוחד זה גורם לכך שגודלם הנראה של הירח והשמש זהה. בתחילת חודש עברי, כאשר הירח בין השמש לכדור הארץ, או באמצעו כאשר כדור הארץ בין הירח לשמש, לעיתים שלושת הגופים נמצאים על קו ראייה אחד. האיורים הבאים ידגימו את מצבם היחסי של השמש, הארץ והירח בשעת ליקוי. האיורים אינם בקנה מידה.



במקרה זה הירח מטיל צל על כדור הארץ. כל מי שנמצא באיזור הצל לא יכול לראות כלל את השמש. כל מי שנמצא ליד הצל יראה את השמש חלקית. 


"וַיַּעַשׂ אֱלֹקים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א טז). רש"י: "(טז) המאורות הגדולים וגו' - שווים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד: ואת הכוכבים - על ידי שמיעט את הלבנה, הרבה צבאיה להפיס דעתה".
ועוד עשה להפיסה, שפעם או פעמיים בשנה, תעמוד לפני השמש וידעו כל היצורים והנבראים כי עדיין גדולה היא כבראשונה.

אנו כבר שבוע בארה"ב במסגרת המסע לליקוי החמה. הפעם בטקסס, אבל תחזיות מזג אוויר גרמו לנו לשנות מסלול לארקנסו. קרוב במונחים אמריקאים. רק 600 מייל. מטרת העל של הטיול היא צפייה בליקוי החמה בשילוב מרכז החלל ביוסטון ועוד אתרים. זהו. היום הגדול הגיע. חודשים של עמל ותכנון הובילו כולם ליום זה אותו התחלנו מוקדם מאד. יש לנו עוד שעה נסיעה לפחות עד היעד וגם לשם רצוי להגיע מוקדם. הלכנו לישון מוקדם וקמנו מוקדם, אריזה מהירה של החפצים ויוצאים לדרך.


שבוע שבו עשינו רפרש על תחזיות מזג האוויר, השווינו בין עשרה אתרים שונים, וניסינו למצוא את המיקום שבו לא יהיו עננים. האזור המקורי, טקסס גבול מקסיקו הסתמן כבעייתי ויומיים לפני החלטנו להרחיק צפונה. 
גם בוקר יש עננות אבל היא דלילה למדי ולא ממש תפריע לליקוי ובכל מקרה יש עוד הרבה שעות.

התחלנו בנסיעה לשמורת טבע שנמצאת ממש במרכז אזור הליקוי. תנועה כמעט ולא הייתה ונסענו נסיעה רצופה עד הפארק  ושם הגענו למרכז מבקרים מסודר והיינו מהאחרונים שנכנסו עד שהתמלאה החנייה. היו עוד חניונים רבים באזור כך שלכולם היה מקום. יכולנו לראות את הליקוי גם מהמוטל אולם היה שווה לעשות את הדרך ולהגיע למקום מאורגן, שיש בו הרבה אנשים ובעיקר שמשך הליקוי בו הוא המקסימלי לאזור ארבע דקות ועשרים שניות.

שמורת גיין הקטנה ארקנסו
שמורת ג'יין הקטנה ארקנסו


הגענו לאזור, חנינו והתחלנו להתארגן. קודם כל - תפילת שחרית ונכנסתי שוב לתפקידי האהוב אותו מילאתי בוויאומינג בהצלחה מלאה, כאדמו"ר מאקליפסוס. התעטפתי בטלית ובתפילין וגם אמרתי פרק תהלים. רוזלינד כיוונה היטב את המצלמה ויצרה ליקוי מקדים, מעין בקשה לריבונו של עולם, שאנחנו מצפים לראות את ההצגה במלואה בעוד כמה שעות.

האדמו"ר מאקליפסוס
האדמו"ר מאקליפסוס בכוונות מיוחדות ליום הליקוי



תפילת שחרית לליקוי חמה מוצלח


בינתיים עוד ועוד אנשים מגיעים והשמחה גדולה. אוהלים נבנים, חצובות מוצאות וציוד צפייה וצילום מוצע לרבים. כל סוגי הטלסקופים נמצאים באתר, חלקם לתצפית חלקם לצילום. כולם שמחים להציג את מרכולתם ולשתף אנשים אחרים וכך מצאנו את עצמנו מדברים עם אנשים מכל העולם, מראים תמונות אחד לשני. לא שכחנו את המצב בארץ וניסינו, בעיקר אשתי, לעשות הסברה על ישראל עם כל מי שמוכן להקשיב, וגם עם כאלו שפחות. דיברנו על המלחמה, ומשמעות הסיסמה from the river to the sea. טקסס וארקנסו אינם ניו יורק וקליפורניה וקיבלנו תגובות אוהדות ומזדהות מכל מי שפגשנו, בלי שום חשש להזדהות כישראלים.

בתמונה הבאה תוכלו לראות את המיקום ואת העננות שבמיים. אולם כל עוד רואים היטב את השמש דרך משקפי ליקוי, הכל בסדר ואין מה לדאוג.


שמורת גיין הקטנה ארקנסו
שמורת גיין הקטנה ארקנסו



חור קטן משמש כעדשה ולכן צלחת עם חורים גורמת לכך שכל חור מקרין את דמות השמש, בשלבים השונים של הליקוי.





העננות הפכה לעננות גבוהה ודקה. לא משהו שמפריע לראות את השמש, אבל לא היינו בטוחים אם נראה כוכבים, ועד כמה טוב יראו את שאר הדברים של הליקוי. לא היה מה לעשות אלא לחכות.

הזמן עובר והנה הליקוי כבר מתחיל. דרך הטלסקופ היה אפשר ממש לראות את השניות הראשונות של הליקוי, כאשר גלגל השמש נפגם מעט. בתמונה הבאתי צילום כמה דקות אחר כך, כדי שהפגימה תיראה בקלות.


התחלת הליקוי
תחילת  הליקוי

שימו לב לכתמי השמש הנראים היטב באמצע השמש. ממשיכים לצפות, ומצלמים כל כמה דקות. הליקוי הולך וגדל. הנה כתם השמש הראשון כבר הולך להיבלע.


אנחנו צופים בעין במצלמות ובטלסקופים, כמובן דרך פילטרים מתאימים. אין שום אפשרות להבטה ישירה בשמש.

אביזר חשוב לצפייה בליקוי חמה הוא כובע! בכל זאת צופים באמצע היום בשמש. אבל בשלב מסוים, כאשר השמש מכוסה ביותר מחצייה מרגישים שכבר אין צורך בכובע ושעוצמת הקרינה אינה כה חזקה. לא וירתנו כמובן על צילום מסורתי עם משקפי הליקוי.

רוזלינד ואני צופים בליקוי
רוזלינד ואני צופים בליקוי




קשה לאמוד בעין כמה אחוזים מגלגל השמש מכוסים בזמן נתון, אבל אנחנו יודעים בדיוק לאיזו שעה אנחנו מחכים להגיע. הליקוי ממשיך להתקדם ובשלב זה אני מסתכל לשמים ורואה שהכול בהיר, אין אפילו בדל של ענן בכל הכיוונים. יופי היי! השמחה מרקיעה שחקים. עשרים דקות נותרו, והמטרה הושלמה. חלום עומד להתגשם!! כמו כן אני שם לב פתאום שלמרות שאי אפשר להסתכל על השמש ומסתנוורים מיד, הרי שגם בהצצה של עשירית שנייה רואים שצורתה כבר אינה עגולה.

את השלב המלא רציתי לחוות בעין ולא במצלמה. צילמתי תמונה אחרונה שניות לפני השלב המלא. ליקוי חמה של 99%. בניגוד לליקוי של שנת 2017 שנצפה בשממה, אנחנו במקום מיושב ויש קליטה סלולרית רציפה ולכן במהלך כל הליקוי אני מעביר המון תמונות ורשמים לעוקבים שלי בערוצים השונים (טלגרם / ווטצאפ / פייסבוק). תראו מה נשאר מהשמש. זו תמונה שהיה קשה לצלם, השמש כבר לא בהירה ובהגדרות של שלבי הליקוי הקודמים, לא ראו כלום, היה צריך לשנות את פרמטרי החשיפה אבל תוך כדי גם להוריש את פילטר השמש כהכנה לשלב המלא. אין זמן והכל עושים במהירות.

זהו. עוד שניות בלבד לשלב המלא
זהו. עוד שניות בלבד לשלב המלא

נסכם את מה שהיה לנו בשמונים הדקות האחרונות. ליקוי חמה חלקי. כמוהו ראיתי לא מעט פעמים. אמנם לא עד רמה של 99% אבל במהותו אין הרבה הבדל בין ליקוי של 99% לליקוי של 9%. נכון, שעוצמת הקרינה פוחתת ושנהיה קר, אבל יש עוד המון אור, אי אפשר להסתכל בשמש בלי להסתנוור.

אבל ה1% האחרון, המעבר מ-99 למאה. הו הו הו. על זה אני רוצה לדבר עכשיו.

השינוי קורה במעבר מליקוי חלקי לליקוי מלא. מעבר שלוקח כמה שניות. מעבר שאיני יכול לתארו במילים ושמתנגן לי בהילוך איטי בראש מאות פעמים מאז שראיתי אותו. התיאור המופיע כאן הוא תיאור של התרשמות והוא אולי שונה מהתיאור המדעי המדויק.

מעבר לליקוי המלא
הספירה לאחור החלה וכולם צועקים: Ten, Nine ... בינתיים הרקע נהיה כהה וכוכבי הלכת הבהירים נוגה וצדק נראים בבירור משני צידי השמש.
המיקום המושלם של השמש והירח עוד מששת ימי בראשית גורם לירח לכסות במדויק את השמש. תוך שניות התאורה יורדת. רק בדל זהיר מהשמש בולט והוא נראה כמעין יהלום ענק. גם הוא נעלם תוך כמה שניות ואז למשך שנייה אפשר לראות בקושי מעין התפרצויות שמש, גושי פלזמה לוהטים מעל פני השמש, גם הם מכוסים מיד בירח, ואז פתאום מתגלה הקורונה של השמש.  גזים לוהטים ובהירים העוטפים את השמש, אולם בלתי ניתנים לראייה כי השמש בהירה הרבה יותר מהם. הציפורים שותקות או שפשוט לא שומעים אותם בגלל כל קריאות OMG מסביב.

השמש הלוקה (מה שרואים זה הקורונה) עם נוגה וצדק ועוד כוכבים
השמש הלוקה (מה שרואים זה הקורונה) עם נוגה וצדק ועוד כוכבים

כל הקריאות מוצדקות ואני מתבונן, מצלם, ומנסה לחוות את האירוע הקצרצר ככל שניתן. 
"א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-ה' מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל-  צְבָאָיו: ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר" - אימתי מהללים את ה' גם השמש גם הירח וגם הכוכבים וכולם נראים באותה עת? אין זאת אלא בשעת ליקוי חמה מלא.
"וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב" (יחזקאל א לז) -  שמראה אש ונוגה לו סביב, כמראה הקורונה סביב השמש בליקוי חמה מלא. 
הירח עצמו נראה שחור משחור אולם גם בעין, ובוודאי בטלסקופים רואים שהוא אינו לגמרי עגול וחלק ויש אפשרות לראות בליטות של ההרים והמכתשים על שוליו. אולם השיא היה שאפשר היה לראות התפרצויות שמש (פרומיננס) בעין!

ומסביב? אנו באזור הצל המלא, במרחק כמה עשרות קילומטרים מאיתנו לכל הכיוונים יש רק ליקוי חלקי. אור מגיע משם, אבל כמו בשקיעה זהו אור מפוזר ולכן רק האור האדום נשאר. התוצאה היא שמים בצבעי שקיעה ב-360 מעלות מסביב.

צבעים יפהפיים בכל השמיים


בניגוד לדעה הרווחת, ליקוי מלא אינו גורר חשיכה מלאה. הקורונה תמיד זורחת לפחות כמו ירח מלא ולרוב גם יותר בהיר ממנו, ואור נוסף מגיע מהשוליים. ייתכן שבליקויים עמוקים יותר יהיה גם חשוך יותר.

"כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר- יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-ה' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר" (יחזקאל א לח) - כמראה הקשת סביב, אלו הם צבעי השקיעה, שצבעם כצבעי הקשת - אדום כתום צהוב וכחול, סביב סביב, 360 מעלות, מסביב הצופה.
יש לי רק ארבע דקות ואני מנסה להסתכל על הכול. לספוג את הכול ולהתרשם מהכול. ממילא התמונות לא יכולות להעביר את החוויה. אני כמעט בוכה מאושר ולא שוכח לברך את ריבונו של עולם בשלוש ברכות (נספח הלכתי קצר בסוף).
  • הברכה הראשונה היא ברכת שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
  • הברכה השנייה היא ברכת עושה מעשה בראשית. ברכת שבח על תופעות טבע ייחודיות.
  • הברכה השלישית נאמרה רק בסוף הליקוי המלא, כאשר למעשה החל חודש ירחי חדש, והיא ברכת מחדש חודשים הנאמרת בראייה ראשונה של הירח החדש.
ארבע דקות עוברות ואנחנו יודעים שהחלום עומד להיגמר. המחשבה הראשונה היא שאנחנו לא רוצים שזה ייגמר. המחשבה השנייה היא, מתי זה קורה שוב.

באותו רגע משמעות הביטוי "ויהי אור" הובנה לי בדרכים חדשות.

ליקוי חמה מלא עם פרומיננס טבעת יהלום וחרוז ביילי
ליקוי חמה מלא עם פרומיננס טבעת יהלום וחרוז ביילי


בתמונה, רגע הסיום. האור החזק הוא מקום בו הירח כבר לא מסתיר את השמש והאפקט כולו מכונה טבעת היהלום. בנוסף רואים מצוין שתי התפרצויות שמש שנראו גם בעין, את הכרומוספירה של השמש ואת הקורונה  (פחות נראית בצילום כי הורדתי חשיפה בשביל להראות את האדמומיות של ההתפרצויות - פרומיננס) ועוד אזורים בהירים המכונים חרוזי ביילי.

זהו! יש אור. צריך להרכיב שוב משקפי ליקוי וחזרנו לליקוי חמה חלקי, תופעה יפה ככל שתהיה, שונה מאד מליקוי חמה מלא.

אנו צופים עוד כמה דקות בשמש, ומתחילים להתארגן לתזוזה. מחליפים חוויות עם האנשים ליד, עם חלקם גם כתובת אימייל למשלוח תמונות, ולאחר כעשרים דקות מתארגנים לטיות קצר בשמורה ותחילת הנסיעה הארוכה, מאד לדאלאס, אותה כמובן נחלק לשניים.

אנו עוצרים כל כמה דקות כדי לצלם את התקדמות הליקוי לקראת סופו ורק בשלבים אלו יש פתאום פקקי תנועה, כאשר כולם נוסעים ממקום למקום. לא נורא. פקקים עכשיו שיהיו כמה שרוצים. אנחנו את שלנו עשינו, אפילו ערן אליקים בעשורים תשעים הזכיר אותי!









מפל בשמורה
מפל בשמורה



נספח הלכתי לעיון ולא למעשה

  • ברכת שהחיינו - מברכים על הגעה לזמן מסוים. לרוב חגים ומועדים, אולם זמן הליקי המלא, הקבוע כבר אלפי שנים, בוודאי נכלל בהגדרה זו מה גם שברכת שהחיינו הורחבה לברכה על כל מאורע טוב שקורה לאדם.
  • ברכת עושה מעשה בראשית - בתלמוד לא מופיעה ברכה על ליקוי חמה אלא על תופעות אחרות. הסיבה לכך אינה ידועה לי, אבל מי שצופה בפלא הגדול הזה, אין באפשרותו שלא לומר ברכה. זו תופעת הטבע המרהיבה ביותר הקיימת על כדור הארץ. גם על הזוהר הצפוני לא נקבעה ברכה, אולם ברי לי שאומר אותה כשאזכה לראות אותו.
  • מחדש חודשים - זו ברכה הנאמרת כל חודש. לרוב המנהג המקובל הוא לחכות כמה ימים, לאשכנזים 3 ימים ולספרדים שבוע שלם, אולם לפי הרמב"ם יש לברך אותה בראייה ראשונה של הירח. עד הצפייה בליקוי הסתפקתי האם בליקוי חמה רואים את הירח או רק את היעדר אור השמש הנגרם מהסתרת הירח. לאחר הצפייה הבנתי שבליקוי מלא זו ראיית ירח ולכן מיד בסיום השלב המלא, ברכתי ברכה זו.


יום רביעי, 1 במאי 2024

כדור הארץ מהחלל - עשרות תמונות מחלליות

איך נראה כדור הארץ מהחלל?

במאמר זה נציג מבחר תמונות מהחלל הקרוב והרחוק במאמר זה. כבר לפני אלפי שנים ההשערה המקובלת בדבר צורתה של הארץ הייתה שהיא כדורית. הירח עגול, השמש עגולה, ואין סיבה לחשוב שהארץ אינה כזו. אישושים נוספים היו צל כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי, וכמובן העובדה שתורן ספינה נראה באופק אחרי שגוף הספינה כבר אינו נראה כלל, אולם עד שלא שוגרו לוינים לחלל, לא היה ניתן "לראות" את צורתו הכדורית של הארץ.
באופן מפתיע, לא צריך להרחיק על מנת לראות את כדוריות הארץ. עשרים קילומטר יספיקו בהחלט. כמובן שעשרים קילומטרים הם מרחק קצר ביותר כל עוד הכיוונים הם בשני ממדים. כשצריך להגיע עשרים קילומטרים למעלה, רק טייסים מעטים מגיעים לגבהים אלו.

במאמר נציג מספר תמונות מפורסמות  ומפורסמות פחות המראות את כדור הארץ מהחלל.

28/11/2022 - חללית דאנורי Danuri לירח

גם דרום קוריאה משגרת גשושיות לירח. הפירוש בקוריאנית של השם הוא משהו כמו "להינות מהירח". השיגור התבצע על טיל FALCON מארצות מהברית והגשושית אמורה לנחות על הירח, לאחר מסלול ארוך במיוחד (כמעט ארבעה חודשים, מסלול המכונה בליסטי וחוסך רבות באנרגיה). התמונה הזו מראה את הארץ והירח בקומפוזיציה יפה ודומה למדי לזו של אוריון שבצירוף מקרים נלקחה באותו יום. ראו למטה.  הירח והארץ באותו מופע וכמעט באותו גודל. גם כאן אפשר לעשות חישובים ולהעריך את מרחק הצילום (הארץ גדול פי 4 מהירח) לכ-120,000 קילומטר מהירח (480,000 מהארץ).

הירח והארץ מדאנורי


28/11/2022 - חללית אוריון לירח בסלפי יפהפה

משימת אוריון של נאסא נועדה להתחיל את התהליך האיטי של שיגור אדם לירח. מחדש. בינתיים תמונה יפהפייה של החללית הארץ והירח.

חללית אוריון, הארץ והירח. NASA


תמונה מקסימה. מה רואים ומה לומדים ממנה???? בתמונה רואים את חללית אוריון, בצילום סלפי מאחת המצלמות על הפנלים הסולריים. רואים את הירח, הצד הרחוק שלו, ורואים את כדור הארץ.
רואים שהצד הרחוק מואר רק בחלקו והמופע של הירח והארץ זהים למדי, מה שאומר שהחללית כמעט באותה זווית לשניהם (זווית אחרת בין החללית והשמש לאחד מהם הייתה יוצרת מופע אחר)

רואים שהארץ הגדול פי 4 כמעט זהה בגדולו לירח. נניח שהוא זהה, או נחשב יותר טוב את יחס הגדלים, ואפשר למצוא את יחד המרחק.
אבל יש נתונים. החללית במרחק 432210 קילומטרים. הירח היה במרחק 370000 קילומטר מכדור בארץ. בערך, אין לי שעה של הצילום. גם אין לי את הזווית המדויקת אבל הבנו שהיא די קטנה ולכן נניח זווית כמעט ישרה (כן, נהיינו פיזיקאים, מזניחים כל מה שלא בא לנו בטוב) .
אז מרחק החללית מהירח הוא 60000 קילומטר, זה יחס של 1:6, ואמרנו שהארץ גדול פי 4 אז יש לנו יחס של שני שליש, שהוא אכן מתאים יותר למה שיש בתמונה, ואפילו די מדויק בהתחשב בכל הקירובים.
תראו מה למדנו מתמונה אחת!
קרופ ברזולוציה גבוהה:

הארץ והירח. חללית אוריון. NASA


7/6/2020 - חללית פארקר במשימה לשמש הצליחה לצלם תמונה משפחתית של מערכת השמש.



מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר
מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר


צריך להסתכל קצת בתמונה להבין מה קורה. דווקא מרקורי הוא הכי רחוק מהשמש ומיקומי הפלנטות לא ממש ברורים. הכל שאלה של נקודת המבט. חללית פארקר קרובה מאד לשמש. אפילו יותר ממרקורי והזוויות לשאר כוכבי הלכת משונות מעט. התמונה הבאה תבהיר את הסיטואציה. הגזרה הרחבה היא הגזרה של התמונה. האזור הבהיר יותר הוא האזור בו יש חפיפה בין התמונות שנלקחו.

מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר
מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר


5/3/2019 - סלפי בחלל

תמונת סלפי של החללית בראשית עם כדור הארץ, עמנם על רקע אוסטרליה, במרחק של 37000 קילומטר.
כדור הארץ מחללית בראשית. קרדיט: SAPCEIL תע"א
כדור הארץ מחללית בראשית. קרדיט: SAPCEIL תע"א

חללית קאסיני כבר לפני סיום המשימה אבל זה לא מונע ממנה לצלם את כדור הארץ (והירח) מתמונה בתאריך 13/4/2017 וממרחק של כמעט 1.4 מיליארד קילומטר. כמה פיקסלים וזהו. תתרכזו היטחב בתמונה ומצד שמאל של הארץ תראו נקודה חייוורת. זה לא אבק על המסך זה הירח!
כדור הארץ והירח משבתאי
כדור הארץ והירח משבתאי. מקור: NASA/JPL Caltech

לוויני מזג אוויר


לווין GOES-16 הראשון בסדרת לווינים שמטרתם ניטור מהחלל של כדור הארץ שוגר בנובמבר 2016 ובינואר 2017 שלח את התמונות הראשונות. לווינים אלו מצוידים במצלמות באורכי גל שונים ויכולים לתת ניטור רציף על פני כדור הארץ. מיקומם הוא במסלול גיאוצנטרי כך שהם למעשה נמצאים מעל נקודה אחת בכדור הארץ. לרוב אנו מביאים תמונות ממרחקים גדולים יותר מאשר 36,000 קילומטר, אולם גם לווין ז משתמש בירח על מנת לכייל את המצלמות השונות והנה תמונה של הארץ והירח.
תמונת הירח דומה למדי לתמונות מכדור הארץ, אין בה משהו מיוחד, פרט לעובדה שבתור רקע לתמונה משמש כדור הארץ. התמונות צולמו ב 15/1/2017. ראו עוד מהתמונות הראשונות של לווין זה.

כדור הארץ והירח GEOS-16 מקור NOAA.NASA
כדור הארץ והירח GEOS-16 מקור NOAA.NASA
והנה כל יבשת אמריקה
יבשת אמריקה GEOS-16 מקור NOAA.NASA
יבשת אמריקה GEOS-16 מקור NOAA.NASA


MRO

זו לא התמונה הראשונה מחללית MRO המקיפה את מאדים. מפעם לפעם רוצים לכייל את המצלמה והאוביקט המתאים ביותר הוא הירח, שכן ההחזר הספקטרלי ממנו די אחיד. המצלמה באיכות גבוהה ורואים פרטים רבים על כדור הארץ, כולל החלוקה ליבשות. בתמונה נראות בבירור יבשות אוסטרליה, אנטארקטיקה ודרום מזרח אסיה. התמונה היא תמונה המורכבת מכמה תמונות בודדות (הארץ והירח צולמו בנפרד) ונבחרו התמונות הטובות ביותר. קנה המידה של הארץ והירח והמרחק ביניהם נשמר. התמונות צולמו ב 20/11/2016.
Earth and moon from MRO Mars. NASA 20/11/2016
Earth and moon from MRO Mars. NASA/JPL-CALTECH/UNIV. OF ARIZONA 20/11/2016

תמונות מהירח

חללית LRO מרחפת במסלול מעל הירח וממפה אותו ברזולוציה גבוהה, אבל מפעיליה החליטו לכוון את המצלמה שלה לכדור הארץ וזה מה שיצא (הצילום מאוקטובר 2015 והתפרסם בדצמבר 2015). גם התזמון לא מקרי. בכוונה בחרו תאריך בו כל צד הארץ מואר. אפילו את ישראל רואים בפינה למעלה.

כדור הארץ מהירח LRO נאסא
כדור הארץ מהירח LRO נאסא

לקיחת הצילום אינה משימה פשוטה כלל. הוא מורכב מתמונות רבות, הצריך תמרונים לא פשוטים של החללית ועיבוד תמונה רציני. התוצאה בכל אופן מהממת (עוד על הצילום באתר UT).

היבוסה Hayabusa2

חללית היבוסה Hayabusa2 היפנית היא משימה מעניינת שנועדה לדגום אסטרואיד ולהחזיר את הדגימה לכדור הארץ. החללית שוגרה בדצמבר 2014 ואם תהיתם איפה היא נמצאת לאחר שנה בדיוק (דצמבר 2015), התשובה היא כדור הארץ! כן כן, החללית חוזרת לקרבת כדור הארץ, מבצעת מעוף לידו ומנצלת את כוח המשיכה שלו להאצה והגברת מהירות (אפקט מקלעת Slingshot), זהו אפקט שימושי ביותר המאפשר שליחת משימות עם הרבה פחות דלק. על הדרך מצלמת הניווט של החללית צילמה צילום משפחתי של הארץ והירח ממרחק של שלושה מיליון קילומטרים
כדור הארץ והירח. חללית Hayabusa 2
כדור הארץ והירח. חללית Hayabusa 2. מקור . סוכנות החלל היפנית JAXA

DSCOVR

התמונה הבאה היא מתאריך 16/7/2015 של חללית DSCOVR שהוצבה במסלול בין השמש לכדור הארץ
ומטרתה לצלם כל שעתיים את חלקו המואר של כדור הארץ. תמונות הבאות יהפכו לעניין של שיגרה אבל כבר בהתחלה הצילום כולל גם את הירח ועוד את צידו האפל! תמונה נהדרת שמומלץ לקרוא את המאמר הנפרד שהקדשתי לה.
כדור הארץ והירח
Earth and moon. DSCOVR. NASA

  חללית סינית Change 5-T1

התמונה הבאה הינה מחללית סינית Change 5-T1. התמונה מענינת ביותר מאחר והיא עושה היפוך של הפרופורציות המוכרות לנו בין הארץ לירח. כמובן בגלל שהארץ נמצא הרחק מהירח, רוב פני הירח בתמונה הם מהצד הרחוק של הירח שאינו נראה כלל מכדור הארץ.
הירח וכדור הארץ מחללית Chang'e 5. מקור: סוכנות החלל הסינית

MESSENGER מכוכב חמה


הסרטון הבא מדגים איך נראה ליקוי ירח מהחלל. הוא צולם על ידי חללית MESSENGER המקיפה את כוכב חמה.

אופורטיוניטי ממאדים Opportunity

תמונה מעניינת במיוחד צולמה מפני השטח של מאדים על ידי גשושית אופורטיוניטי בינואר 2014. התמונה צולמה שמונים דקות לאחר השקיעה. נקו את המסך מגרגרי אבק ותגדילו את התמונה ותוכלו לראות את כדור הארץ. למעשה גם הירח מופיע בתמונה.

כדור הארץ ממאדים. מקור: נאסא JPL CATTECH
כדור הארץ ממאדים. מקור: נאסא JPL CATTECH

JUNO ג'ונו לצדק


התמונות הבאות הן מחללית ג'ונו ששוגרה לצדק בשנת 2011. אולי אתם שואלים מה היא עושה ליד כדור הארץ ב 
2013. התשובה היא שמסלולה תוכנן כך שתחלוף כמה פעמים ליד כדור הארץ למשיכה גרביטציונית שתגביר את המהירות שלה. בהתקרבות האחרונה שלה מאוקטובר 2013 היא צילמה סידרה של תמונות של כדור הארץ והירח שעכשיו שוחררו כסרט על ידי נאסא. צפו


 ובתמונה זו חיברו את התמונות אחת מתחת לשניה.
כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית ג'ונו בדרכה לצדק.
כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית ג'ונו בדרכה לצדק. קרדיט: JPL/NASA


התמונות מדהימות. רואים את הירח סובב את כדור הארץ. רואים את כדור הארץ סובב סביב עצמו, רואים איך הירח וכדור הארץ גדלים ככל שמתקרבים אליהם. משימת ג'ונו עוד לא התחילה וכבר היא נותנת לנו כל כך הרבה. עוד תמונות של כדור הארץ והירח מג'ונו בהמשך.

לווין Elektro-L

הלווין הרוסי Elektro-L הוא לווין ניטור של כדור הארץ, אולם בשונה מלווינים דומים הוא ממוקם במסלול גיאו-סטציונרי, כמו לוויני תקשורות, ואינו משנה מיקום. ללווין מצלמה ברזולוציה גבוהה מאד והוא רואה באופן קבוע מחצית מכדור הארץ ומנטא אותה באופן רציף, כולל תמונות באור אינפרא אדום המאפשרות ניטור חקלאי. הלווין מצלם תמונה כל מחצית השעה. וניתן לראות גם סרט וידאו מהעבר.

כדור הארץ מהלווין הרוסי אלקטרו
כדור הארץ מהלווין הרוסי אלקטרו. מקור: סוכנות החלל הרוסית


חללית SUOMI

חללית חדשה Suomi NPP  ששוגרה למטרות ניטור האקלים לשיפור חיזוי מזג האוויר צילמה את התמונה הבאה (למעשה התמונה היא אוסף של תמונות). בתחילת ינואר 2012. השווה לתמונה מאפולו 17 בתחתית העמוד? איזו אתם מעדיפים? אני מוצא את התמונה הישנה האנלוגית מוצלחת יותר מהתמונה החדה בצורה מדהימה (גירסת ענק ברזולוציה של 8000*8000). חדות היתר יוצרת תחושה מלאכותית משהו, חסרת רוך ועידון...
כדור הארץ מהחלל - אמריקה. מקור: נאסא

זה הצד המערבי. יש גם תמונה של הצד המזרחי (כולל אותנו ) והוא ממש דורש השוואה לתמונה של אפולו 17
כדור הארץ מהחלל - אפריקה והמזרח התיכון. מקור: נאסא


שוב ג'ונו JUNO


התמונה  מחללית ג'ונו Juno ששוגרה לצדק ב -5 לאוגוסט 2011 וצילמה את התמונה ב-26 לאוגוסט ממרחק עשרה מיליון קילומטרים צילום מקסים (יחסית לצילום שכולו שחור חוץ מנקודה כחלחלה ונקודה נוספת שכמעט לא רואים) של כדור הארץ הכחלחל והירח הקטן. ניתן להגדיל את התמונה ואפילו לנסות להעריך לפי גדלי האובייקטים את מרחק הירח מהארץ וגודלם היחסי של כדור הארץ והירח.
כדור הארץ מהחלל כפי שצולם על ידי חללית יונו ממרחק עשרה מיליון קילומטרים
כדור הארץ והירח מהחלל כפי שצולמו על ידי חללית יונו ממרחק עשרה מיליון קילומטרים.הצילום מתאריך 26/8/2011 שלושה שבועות בלבד לאחר שיגור החללית

המפורסמת מכולן - אפולו 8

התמונה המפורסמת ביותר היא ללא ספק זו שצולמה במשימת אפולו 8. משימת אפולו זו דימתה מסלול לירח ובחזרה (ללא נחיתה) וטייסיה היו הראשונים שראו את הצד הרחוק של הירח (וגם חוו דקות של בידוד מושלם מהאנושות).
התמונה הראשונה צולמה במרחק 30,000 קילומטר מכדור הארץ והיא התמונה הראשונה שמראה את כל כדור הארץ. התמונה  צולמה על ידי ביל אנדרס שמשימת אפולו 8 הייתה היחידה שלו.

כדור הארץ במלואו. התמונה הראשונה של כל כדור הארץ מהחלל. מקור: נאסא

בהמשך מסעם צולמו תמונות נוספות של זריחת הירח מעל כדור הארץ. התמונה הראשונה מראה ממש את רגע הזריחה:
זריחת הארץ כפי שצולמה מאפולו 8. מקור: נאסא

והתמונה השנייה מפורסמת משום מה הרבה יותר. אני משאיר לקוראים לשפוט איזו מוצלחת יותר
זריחת הארץ כפי שצולמה מאפולו 8. מקור: נאסא

LUNA ORBITER - הראשונה עם הירח והארץ


בנוסף, נביא תמונה לא מוכרת שצולמה על ידי חללית לא מאוישת בשנת 1966 ההבדלים באיכות בולטים.
התמונה הראשונה של הארץ מעל הירח. צולמה על ידי LUNA ORBITER. מקור NASA

שנים רבות אחרי נאסא ערכו את כל החומר מחדש ושיפרו איכות ושחררו מקטע מתוך התמונה הנ"ל באיכות גבוהה הרבה יותר, הנה לפניכם:



אפולו 17 - התמונה הראשונה המראה מחצית שלמה של כדור הארץ

 שימו לב שלכדור הארץ יש מופעים בדיוק כמו לירח, והמופע תלוי כמובן בזוויות בין הארץ השמש והחללית המצלמת. רוצים לראות את כדור הארץ במלואו? תמונה זו צולמה על ידי אפולו 17 והיא מראה את כל אפריקה כולל ישראל למעלה למעלה ואנטארקטיקה למטה.
כדור הארץ המלא צולם על ידי אפולו 17. מקור: נאסא

MARS GLOBAL SURVEYOR - מצלם את הארץ והירח ממאדים!!

נעזוב את הירח ונרחיק מעט הלאה. ככל שמתרחקים יותר כדור הארץ נהיה מיוחד פחות. במהלך 2003 מאדים היה קרוב לכדור הארץ באופן מיוחד. הדבר איפשר לא רק תמונות מדהימות של מאדים אלא גם תמונות של כדור הארץ והירח ממאדים (למעשה מחללית המקיפה את מאדים).

הארץ והירח ממאדים. מקור: JPL נאסא - חללית MARS GLOBAL SURVEYOR

תמונה זו צולמה כבר ממרחק של למעלה ממאה מיליון קילומטרים ועדיין ניתן לראות פרטים מסוימים על הארץ והירח.

PALE BLUE DOT - וואיאג'ר 1  תמונה אייקונית של הנקודה הכחולה

תמונה מפורסמת נוספת זכתה אפילו לשם: "הנקודה הכחולה החיוורת". זוהי תמונה מדהימה שצולמה ממרחק של 6.4 מיליארד קילומטרים ובה כדור הארץ, כל עולמנו, תופס בקושי פיקסל אחד. כדאי להמשיך לקרוא על  ה - Pale blue dot.
נקודה חיוורת כחולה. צולם על ידיד חללית וויאג'ר 1 ממרחק של למעלה מ-6 מיליארד קילומטר. נסו למצוא נקודה
כחלחלה קטנה (בצד ימין באמצע אחד הפסים. זה אנחנו)



חללית קאסיני משבתאי

חללית קאסיני משייטת לה ליד שבתאי ומצלמת תמונות מדהימות, כאילו צלם אומן נמצא בחללית. לתמונות אלו נייחד בעתיד מאמר נפרד אולם בינתיים נציג תמונה של כדור הארץ דרך טבעות שבתאי.
כדור הארץ דרך טבעות שבתאי. מקור חללית קאסיני נאסא. כדאי להגדיל את התמונה לראות את הארץ.

MESSENGER מכוכב חמה

 ונסיים בתמונה של הארץ והירח כפי שצולמו מאזור כוכב חמה. התמונה צולמה ממרחק של 183 מיליון קילומטר, וההבדל בין גודל הארץ לגודל הירח ניכר.
כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית MESSENGER. מקור: NASA/Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory/Carnegie Institution of Washington

מאמרים נוספים
החללית רוזטה - כולל צילום של החללית מתקרבת לכדור הארץ
מאדים - כוכב הלכת האדום

שמש חוזרת אחורנית - תופעה משונה בתנועת השמש המזכירה את מופת מעלות אחז

 אנחנו רגילים לומר שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, ובאופן כללי זה די נכון, אבל במאמר זה נרצה לדייק יותר ולהצביע על כמה תופעות מעניינות כאשר אחת מהן חריגה במיוחד ולא כל כך מוכרת.

הבה ננסה לערוך משחק מצא את ההבדלים קטן, וכיעד נבחר את העיר עדן בתימן, שיצא משהו שימושי מהנבלות האלו ימח שמם.

הנה שני צילומי מסך של אפליקציה מומלצת המראה את מיקום השמש בשמיים ביום מסוים בשעות שונות. נסו למצוא את ההבדלים ולהבין מה הבעייה, מה שונה, מה מיוחד, מה בעצם לא יכול להיות.

מצא את ההבדלים


שלחתי את שתי התמונות לבן שלי ואמרתי לו שיעשה השוואה ויגיד לי מה הבעייה. אז הוא התחיל, המקום אותו מקום, התאריך אותו תאריך, השעה לא אותה שעה, הגובה לא אותו גובה, האזימוט אותו דבר, מה????? מה זה? מה קורה פה???

בשתי שעות שונות במהלך היום, השמש נמצאת באותו אזימוט בשמיים, דבר שנראה לכאורה בלתי אפשרי. כדי להבין נדייק יותר את נושא תנועת השמש:

הדיוק הראשון הוא שהשמש זורחת במהלך השנה איפשהו בין צפון מזרח לדרום מזרח, ורק בימי השיוויון בדיוק במזרח. המיקום המדוייק הוא תלוי תאריך וצופה. דבר זה הוא די ידוע וברור ולא אמור להפתיע אף אחד.

כמו כן ידוע שבאזורי הקטבים יש ימים בהם השמש לא יורדת כלל מתחת לאופק, ולכן אין בהם שקיעה או זריחה. אולם גם במקומות אלו ניתן להגדיר את הזריחה (שתהיה גם נקודת השקיעה) כנקודה בה השמש נמוכה ביותר בשמיים (בצפון בקוטב הצפוני ובדרום בדרומי) ואת צהרי היום כאשר השמש גבוהה ביותר בשמיים (בדרום בקוטב הצפוני, ובצפון בקוטב הדרומי). הגדרות אלו עובדות ותקפות. גם חצי שנה לאחר מכן, כאשר השמש לא עולה מעל האופק.

יצא לי להיות באיסלנד ביום הארוך בשנה בקו גובה שממש נושק לחוג הארקטי ואכן במהלך היום שהוא בעצם יממה כי אין לילה, רואים את השמש כמעט משלימה מעגל שלם בשמים. לא צפיתי בכולו כי גם צריך לישון מתישהו. כמה ימים אחר כך ברייקיאווק, רק שתי מעלות נמוך יותר, השמש כבר שקעה לזמן קצר אבל כמובן שלא היה חושך.

עד כאן אלו התופעות המוכרות. בכולן נשמרים כמה דברים. ברגע שהשמש זרחה, היא מתקדמת ממזרח למערב, או דרך הדרום, כמו בארץ, או דרך הצפון, בחצי הדרומי של כדור הארץ, אבל ההתקדמות היא תמיד אחידה. אם השמש זרחה באזימוט 76 מעלות בישראל היא תתקדם (ימינה מבחינת הצופה) כאשר האזימוט עולה עד השקיעה (באזימוט 284), בלי שתהיה שוב באותו אזימוט.

בציר השני של התנועה, ציר הגובה בשמיים, שהשמש מתחילה מהאופק, גובה 0, עולה לשיא גובהה (משתנה בהתאם למיקום ולזמן) בחצי היום, ומשם יורדת עד לאופק בשקיעה. לכן השמש תהיה במהלך היום פעמיים באותו גובה, פעם בזמן הבוקר עד הצהריים ובפעם השנייה אחרי הצהריים ועד הערב.

עכשיו נשאל את עצמנו, האם השמש יכולה לנוע אחורנית באחד מהצירים? נתחיל בציר הגובה, האם לאחר הצהריים, כאשר השמש כבר עברה את שיא גובהה ומתחילה לרדת, האם היא יכולה לעלות בחזרה? בתנ"ך אנו מוצאים סיפור כזה, ידוע מאד, בו יהושע מצווה על השמש לעצור ולמעשה לנוע אחורנית, ואותו ניתחנו בעבר במאמר "שמש בגבעון דום", כמשהו שאפשרי בפרמטרי מסלול שקיימים דווקא בכוכב חמה. בכדור הארץ הדבר אינו אפשרי.

נעבור לשאלה השנייה, האם השמש שנעה בכיוון מסוים מבחינת הצופה, ימינה או שמאלה (ונתעלם מהשיני בגובה), יכולה במהלך היום להפוך את הכיוון. למרבה ההפתעה, התשובה חיובית וזה קורה כל הזמן, פה על כדור הארץ, ונשאר לנו רק להבין איפה ומתי.

באפן כללי, תופעות חריגות צריך לחפש באזורים מסוימים ובזמנים מסוימים. הזכרתי את ישראל ואת הקטבים, והשמטתי, בכוונת מכוון את האזורים הטרופיים, סביב קו המשווה ובין חוג הסרטן לחוג הגדי. מבחינת הזמן בשנה, כדאי תמיד לחפש סביב ימי השיוויון וימי ההיפוך. 

ואכן אם סמוך מאד ליום הארוך בשנה, נהיה באזור קו המשווה, נוכל לצפות תנועה משונה ביותר של השמש. מסיבות טכניות, בחרתי להדגים זאת דווקא על חצי הכדור הדרומי, בקו רוחב 22 דרום, ליום ההיפוך החורפי בדצמבר. בעקרון בחצי הדרומי השמש נעה דרך הצפון, כלומר שמאלה מבחינת הצופה אולם מבט בתרשים, המציג את מיקום השמש בכל 5 דקות, יראה שהשמש אכן מתחילה את תנועתה שמאלה, אולם ממש לקראת אמצע היום, משנה כיוון וחולפת במהירות עצומה לצד השני. 

הגרף מעט מבלבל ומטעה עקב אורך הקו שלא מציין מרחק. חישבו על כך שתנועת השמש סביב הזניט היא בדיוק כמו שאתם יכולים לתקוע מקל בקוטב, לעשות סביבו סיבוב ובשתי שניות הקפתם את כל העולם. השמש בזמן זה כל כך קרובה לנקודת הזנית עד שלצופה היא עשויה להיראות ככזו שלא זזה כלל, אולם התזוזה הקטנה הזו סביב נקודת הזנית, נעשית בכיוון ההפוך מכיוון התנועה שהיה לשמש במהלך השעות הראשונות של היום.

תנועת השמש סמוך לאזור הטרופי ובתוכו ביום הארוך בשנה


נזוז רק מעט החוצה מהאזור הטרופי ונקבל גרף רגיל לגמרי (מסיבות טכניות, הגרף הוא באזור הצפוני וביום ההיפוך הקיצי, אולם הוא סימטרי לחלוטין לגרף באותו קו רוחב דרומי ביום ההיפוך החורפי).. גם בו הקו האורך מטעה יחסית, זיכרו שאין משמעות לאורכו והוא נובע רק מכך השמש קרובה מאד לזניט. בגרף זה המרוחק רק 3 מעלות אך יוצא מהאזור הטרופי, הכל רגיל ומסודר יפה, ותנועת השמש נשארת כל הזמן באותו כיוון.


תנועת השמש סמוך לאזור הטרופי ומחוצה לו ביום הארוך בשנה


די קשה להבין מה קורה כאן, ואני חייב לציין שהייתי מאד מופתע לגלות שבכלל קורה כזה דבר. אם הגרפים לא ברורים מספיק, 

טוב, אז עד עכשיו תיארנו את התופעה. בתמונה יש גם רמז מתי היא מתרחשת. שימו לב לדקלינציה של השמש, לריחוק שלה מקו המשווה השמיימי. ערך זה מקבלים ערכי קיצון בימי ההיפוך (בהגדרה היפוך הוא נקודת הקיצון), וכאשר הדקלינציה גדולה יותר ממיקומו של הצופה, תתרחש תופעה זו. זה ההסבר למה התופעה יכולה להיראות רק סביב קו המשווה באזורים הטרופיים.

נשאר רק להבין מדוע השילוב של פרמטרים אלו, מיקום הצופה ודקלינציית השמש גורם לכך וכאן ההסבר מעט מורכב ודורש המחשה ויזואלית, אולם נסו לדמיין זאתו. נציין בסוג של פישוט.

דמיינו שאתם בתוך חצי כדור (ספירה) ויש לכם פרבולה (או עיגול, זה לא משנה) שמסמלת את תנועת השמש. כל עוד הפרבולה אינה יוצאת מתחום הספרה, הכל בסדר, אבל לצורך העניין נניח שהקצה של הפרבולה הוא מחוץ לספרה (ודבר זה קורה בהכרח כאשר השמש תחצה עבור את הצופה את הקו העובר בין מזרח למערב ותנוע מחצייה הדרומי של הספרה לחציה הצפוני). בהנחה שכל התנועה חייבת להיות בתוך הספרה, הרי שיש לקחת  את החלק היוצא מהספרה ולקפל אותו אחורנית (כפי הנדמה לצופה האומלל שבוודאי כבר קיבל מכת שמש ומיגרנה מכל העניין הזה) כך שיימרח על הספרה, ולמעשה תקבלו את התוצאה הדומה לגרף העליון.

אם אכן הניסיון להבין את כל זה עושה לכם כאב ראש אתם בחברה טובה. המכניקה השמיימית היא לא עניין של מה בכך. על מנת להתאושש נפנה כעת למקורות.

בתנ"ך אנו מוצאים שני מקומות בהם מתוארים אירועים חריגים בתנועת השמש. המוכר בהם הוא מלחמת יהושע בחמשת המלכים, ובמהלכו נאמרה הביטוי "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". באותו אירוע תנועת השמש נעצרה, או נסוגה לאחור, בציר של הגובה, השמש אכן הלכה אחורה בשמיים ובמקום לרדת ולשקוע עלתה כלפי מעלה. זו תופעה שונה ממה שאני מתאר כאן ועמדתי עליה בפירוט רב במאמר המתאר איך ואיפה תנועה כזו למעשה קורית.

אירוע נוסף הוא מופת שנעשה לחזקיה מלך יהודה במהלך עניינים מורכב למדי שיכול לפרנס כמה שיעורי תנ"ך אבל אנו מתעניינים רק באספקט האסטרונומי שלו. באירוע זה הצל זז אחורה במעלות אחז (סוג של מבנה שגם היה יכול לשמש מעין שעון שמש מוקדם). האירוע מתואר שלוש פעמים בתנ"ך ונביא כאן את הפסוקים מספר מלכים ב' פרק כ: 

"וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעְיָהוּ מָה אוֹת כִּי יִרְפָּא ה' לִי וְעָלִיתִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בֵּית ה': וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ זֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת ה' כִּי יַעֲשֶׂה ה' אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת.: וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל ה' וַיָּשֶׁב אֶת הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת"

התקדמותו של הצל אחורה יכולה להיות מוסברת גם שהשמש עצמה נעה לאחור, כלומר עלתה בגובה בשמיים, אולם שינוי זה בלבד רק משנה את אורך הצל ולא את מיקומו. ניתן בהחלט להניח שתנועת השמש לא השתנתה בציר של הגובה, אלא רק בציר של הכיוון, כאשר היא נעה שמאלה ולא ימינה, בדומה למתואר בפסוקים.

יום שישי, 8 במרץ 2024

ליקוי חמה המלא - תופעת הטבע המדהימה ביותר!!

לקראת ליקוי החמה המלא שיתרחש ב 8/4/2024 ברחבי ארצות הברית, הנה תקציר חוויות מליקוי 21/8/2017.

וַיְהִי בִּשנת התשעז בָּאחד עשר בַּעשרים ותשעה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ-הַגּוֹלָה בשמורת Boysen  אשר בשושוני שבמדינת וויאומינג באמריקה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקים. 

אנחנו בשעה 11:41 וזה הזמן לחזור 6 שעות אחורה. במאמר שילבתי פסוקים מהתנ"ך עם פרשנות אישית מחודשת שלי בעקבות "המראה הגדול הזה".


"אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כֲּהַמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת -אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לתאר את מראה הליקוי המלא ועל כן הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ"


ליקוי חמה מלא
ליקוי חמה מלא

מהו ליקוי חמה
הירח קטן מהשמש פי 400 אבל קרוב יותר לכדור הארץ באותו יחס בדיוק. סידור מיוחד זה גורם לכך שגודלם הנראה של הירח והשמש זהה. בתחילת חודש עברי, כאשר הירח בין השמש לכדור הארץ, או באמצעו כאשר כדור הארץ בין הירח לשמש, לעיתים שלושת הגופים נמצאים על קו ראייה אחד. האיורים הבאים ידגימו את מצבם היחסי של השמש, הארץ והירח בשעת ליקוי. האיורים אינם בקנה מידה.



במקרה זה הירח מטיל צל על כדור הארץ. כל מי שנמצא באיזור הצל לא יכול לראות כלל את השמש. כל מי שנמצא ליד הצל יראה את השמש חלקית. 


"וַיַּעַשׂ אֱלֹקים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א טז). רש"י: "(טז) המאורות הגדולים וגו' - שווים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד: ואת הכוכבים - על ידי שמיעט את הלבנה, הרבה צבאיה להפיס דעתה".

ועוד עשה להפיסה, שפעם או פעמיים בשנה, תעמוד לפני השמש וידעו כל היצורים והנבראים כי עדיין גדולה היא כבראשונה.

זהו. היום הגדול הגיע. חודשים של עמל ותכנון הובילו כולם ליום זה אותו התחלנו מוקדם מאד. יש לנו עוד שעתיים נסיעה לפחות עד היעד וגם לשם רצוי להגיע מוקדם. הלכנו לישון מוקדם וקמנו מוקדם, אריזה מהירה של החפצים ויוצאים לדרך.

אנו כבר שבוע בארה"ב במסגרת המסע לליקוי החמה. אם פספסתם הנה פרק המבוא לטיול. מטרת העל של הטיול היא צפייה בליקוי החמה בשילוב פארקים וניו יורק. התמונות הן שלי ושל נ. חברי. מאחר והחלפנו מצלמות ועדשות תוך כדי הטיול, אין לנו מושג מדויק, וגם לא ממש משנה לנו, מי צילם מה.

ביציאה מהבקתה ראינו שמצב השמים לא משהו. מעונן מאד.
בוקר הליקוי מעונן מאד
בוקר הליקוי מעונן מאד
גם כשהשמש זרחה, העננות לא הלכה לשום מקום.
זריחה לפני הליקוי. הירח כבר שם ומתכונן לכסות את השמש
זריחה לפני הליקוי. הירח כבר שם ומתכונן לכסות את השמש

טוב, אנחנו ממילא רחוקים מהיעד וגם מוקדם בבוקר והעננות תתפזר. התחלנו בנסיעה דרומה. תנועה כמעט ולא הייתה ונסענו נסיעה רצופה עד תרמופוליס שם עצרנו בתחת דלק להתרעננות קלה. נרשמה רגיעה כללית מאחר ותרמופוליס כבר בקצה שטח הליקוי המלא, והמטרה של ההגעה לאזור המלא כבר הושגה.

משם דווקא כבר הורגש עומס תנועה כאשר אנשים מנסים להגיע למרכז רצועת הליקוי. אנו בחרנו להגיע למקום תצפית מאורגן בדיוק במרכז הרצועה. ההגעה הצריכה עוד נסיעה של חצי שעה בכל כיוון, אולם היה שווה לעשות את הדרך ולהגיע למקום מאורגן, שיש בו הרבה אנשים ושמשך הליקוי בו הוא המקסימלי לאזור שתי דקות ועשרים ושלוש שניות.

אתר התצפית בשושוני
אתר התצפית בשושוני
הגענו לאזור, שטח מישורי ענקי, חנינו והתחלנו להתארגן. קודם כל - תפילת שחרית. התעטפתי בטלית ובתפילין ועליתי על גבעה לתפילה מלאת כוונות, בעיקר שהעננים יתפזרו. יאיר כיוון היטב את המצלמה ויצר ליקוי מקדים, מעין בקשה לריבונו של עולם, שאנחנו מצפים לראות את ההצגה במלואה בעוד כמה שעות.

תפילת שחרית לליקוי חמה מוצלח
תפילת שחרית לליקוי חמה מוצלח

תפילת שחרית לליקוי חמה מוצלח
תפילת שחרית לליקוי חמה מוצלח
נ. היה מעט סקפטי: "מה נניח שם תפילין, לך תדע מי יהיה שם". שטויות הרגעתי אותו, אבל באמת הסתבר שרכב על ידנו הייתה משפחה שהאמא יהודייה ושאלה אותנו על התפילין. היא זיהתה מיד שאנחנו יהודים, אבל לא בדיוק הבינה מה אנחנו עושים.

ניצלתי את ההזדמנות להיות חב"דניק לעת מצוא, הרבי מאקליפסוס, לצורך העניין, הסברנו להם קצת וברגע ששמענו שהילדים מתעניינים להצטרף בעוד שנה שנתיים לסיור של תגלית או דומה לו בישראל, הבטחנו להם שזה מומלץ מאד ויהיה חוויה אדירה.

בינתיים עוד ועוד אנשים מגיעים והשמחה גדולה. אוהלים נבנים, חצובות מוצאות וציוד צפייה וצילום מוצע לרבים. כל סוגי הטלסקופים נמצאים באתר, חלקם לתצפית חלקם לצילום. כולם שמחים להציג את מרכולתם ולשתף אנשים אחרים וכך מצאנו את עצמנו מדברים עם אנשים מכל העולם, מראים תמונות אחד לשני וצפינו בשמש דרך טלסקופים רבים.

גם אוניברסיטת וויאומינג פתחה שולחן, חילקה משקפי ליקוי ואפילו חולצות, רק שאלו נגמרו לפני שהגענו. עוד לפני הליקוי נהננו לצפות בכתמי שמש ענקיים, אבל כמובן שהציפיה הייתה לליקוי.

העננות הפכה לעננות גבוהה ודקה. לא משהו שמפריע לראות את השמש, אבל לא היינו בטוחים אם נראה כוכבים, ועד כמה טוב יראו את שאר הדברים של הליקוי. לא היה מה לעשות אלא לחכות.

הזמן עובר והנה הליקוי כבר מתחיל. דרך הטלסקופ היה אפשר ממש לראות את השניות הראשונות של הליקוי, כאשר גלגל השמש נפגם מעט. בתמונה הבאתי צילום כמה דקות אחר כך, כדי שהפגימה תיראה בקלות.

שימו לב שהצילומים במצלמות שונות עם פילטרים שונים ולכן לפעמים השמש כתומה ולפעמים אפורה (בתמונות של נ.). שימו לב לכתמי השמש הנראים היטב באמצע השמש.
ליקוי חמה חלקי
ליקוי חמה חלקי
ממשיכים לצפות, ומצלמים כל כמה דקות. הליקוי הולך וגדל. הנה כתם השמש הראשון כבר הולך להיבלע
ליקוי חמה חלקי
אנחנו צופים בעין במצלמות ובטלסקופים, כמובן דרך פילטרים מתאימים. אין שום אפשרות להבטה ישירה בשמש.

אביזר חשוב לצפייה בליקוי חמה הוא כובע! בכל זאת צופים באמצע היום בשמש. אבל בשלב מסוים, כאשר השמש מכוסה ביותר מחצייה מרגישים שכבר אין צורך בכובע ושעוצמת הקרינה אינה כה חזקה.
יאיר ואני צופים בליקוי
יאיר ואני צופים בליקוי
קשה לאמוד בעין כמה אחוזים מגלגל השמש מכוסים בזמן נתון, אבל אנחנו יודעים בדיוק לאיזו שעה אנחנו מחכים להגיע. הליקוי ממשיך להתקדם
ליקוי חלקי
ליקוי חלקי
בשלב זה אני מסתכל לשמים ורואה שהכול בהיר, אין אפילו בדל של ענן בכל הכיוונים. יופי היי! השמחה מרקיעה שחקים. עשרים דקות נותרו, והמטרה הושלמה. חלום עומד להתגשם!! כמו כן אני שם לב פתאום שלמרות שאי אפשר להסתכל על השמש ומסתנוורים מיד, הרי שגם בהצצה של עשירית שנייה רואים שצורתה כבר אינה עגולה.

את השלב המלא רציתי לחוות בעין ולא במצלמה. צילמתי תמונה אחרונה דקה לפני השלב המלא. ליקוי חמה של 99%.
דקה לפני הליקוי המלא
דקה לפני הליקוי המלא
נסכם את מה שהיה לנו בשמונים הדקות האחרונות. ליקוי חמה חלקי. כמוהו ראיתי לא מעט פעמים. אמנם לא עד רמה של 99% אבל במהותו אין הרבה הבדל בין ליקוי של 99% לליקוי של 9%. נכון, שעוצמת הקרינה פוחתת ושנהיה קר, אבל יש עוד המון אור, אי אפשר להסתכל בשמש בלי להסתנוור.

אבל ה1% האחרון, המעבר מ-99 למאה. הו הו הו. על זה אני רוצה לדבר עכשיו.

השינוי קורה במעבר מליקוי חלקי לליקוי מלא. מעבר שלוקח כמה שניות. מעבר שאיני יכול לתארו במילים ושמתנגן לי בהילוך איטי בראש מאות פעמים מאז שראיתי אותו. התיאור המופיע כאן הוא תיאור של התרשמות והוא אולי שונה מהתיאור המדעי המדויק.

מעבר לליקוי המלא
הספירה לאחור החלה וכולם צועקים: Ten, Nine ...
המיקום המושלם של השמש והירח עוד מששת ימי בראשית גורם לירח לכסות במדויק את השמש. תוך שניות התאורה יורדת. רק בדל זהיר מהשמש בולט והוא נראה כמעין יהלום ענק. גם הוא נעלם תוך כמה שניות ואז למשך שנייה אפשר לראות בקושי מעין התפרצויות שמש, גושי פלזמה לוהטים מעל פני השמש, גם הם מכוסים מיד בירח, ואז פתאום מתגלה הקורונה של השמש.  גזים לוהטים ובהירים העוטפים את השמש, אולם בלתי ניתנים לראייה כי השמש בהירה הרבה יותר מהם.

ליקוי חמה מלא
ליקוי חמה מלא - שימו לב לקורונה ולכוכב בצד שמאל למטה - כוכב רגולוס

במקביל נראה על הקרקע שצל ענק מתקרב ועוטף אותך. פחות התרכזתי בהיבטים אלו. בכל זאת ליקוי ראשון וצריך להסתכל בעיקר, בשמש.

בו זמנית מתחילים להיראות כוכבים בשמים. כוכב הלכת נוגה נראה עוד לפני השלב המלא, אבל כוכבים חיוורים יותר מצטרפים אליו. שימו לב לכוכב הקטן בתמונה למעלה בצד שמאל למטה. זה לא גרגר אבק על המסך שלכם ולא על המצלמה, זהו כוכב רגולוס, הכוכב הבהיר באריה, שנראה היטב במרחק אפסי מהשמש.
"א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-ה' מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל-  צְבָאָיו: ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר" - אימתי מהללים את ה' גם השמש גם הירח וגם הכוכבים וכולם נראים באותה עת? אין זאת אלא בשעת ליקוי חמה מלא.
"וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב" (יחזקאל א לז) -  שמראה אש ונוגה לו סביב, כמראה הקורונה סביב השמש בליקוי חמה מלא. 
הירח עצמו נראה שחור משחור אולם גם בעין, ובוודאי בטלסקופים רואים שהוא אינו לגמרי עגול וחלק ויש אפשרות לראות בליטות של ההרים והמכתשים על שוליו.

ומסביב? אנו באזור הצל המלא, במרחק כמה עשרות קילומטרים מאיתנו לכל הכיוונים יש רק ליקוי חלקי. אור מגיע משם, אבל כמו בשקיעה זהו אור מפוזר ולכן רק האור האדום נשאר. התוצאה היא שמים בצבעי שקיעה מטורפים ב-360 מעלות מסביב.

בניגוד לדעה הרווחת, ליקוי מלא אינו גורר חשיכה מלאה. הקורונה תמיד זורחת לפחות כמו ירח מלא ולרוב גם יותר בהיר ממנו, ואור נוסף מגיע מהשוליים. ייתכן שבליקויים עמוקים יותר יהיה גם חשוך יותר.
צבעי דמדומים בזמן הליקוי המלא
צבעי דמדומים בזמן הליקוי המלא

"כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר- יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-ה' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר" (יחזקאל א לח) - כמראה הקשת סביב, אלו הם צבעי השקיעה, שצבעם כצבעי הקשת - אדום כתום צהוב וכחול, סביב סביב, 360 מעלות, מסביב הצופה.
יש לי רק שתי דקות ואני מנסה להסתכל על הכול. לספוג את הכול ולהתרשם מהכול. ממילא התמונות לא יכולות להעביר את החוויה. אני כמעט בוכה מאושר ולא שוכח לברך את ריבונו של עולם בשלוש ברכות (נספח הלכתי קצר בסוף).
  • הברכה הראשונה היא ברכת שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
  • הברכה השנייה היא ברכת עושה מעשה בראשית. ברכת שבח על תופעות טבע ייחודיות.
  • הברכה השלישית נאמרה רק בסוף הליקוי המלא, כאשר למעשה החל חודש ירחי חדש, והיא ברכת מחדש חודשים הנאמרת בראייה ראשונה של הירח החדש.
שתי דקות עוברות ואנחנו יודעים שהחלום עומד להיגמר. המחשבה הראשונה היא שאנחנו לא רוצים שזה ייגמר. המחשבה השנייה היא, מתי זה קורה שוב. בשלב המעבר מליקוי מלא לחלקי אני רוצה גם לצלם ומצליח להוציא תמונה של טבעת היהלום, אבל עם המון החזרי אור בתוך העדשה.

באותו רגע משמעות הביטוי "ויהי אור" הובנה לי בדרכים חדשות.

טבעת היהלום בסוף הליקוי
טבעת היהלום בסוף הליקוי


טבעת היהלום בסוף הליקוי
טבעת היהלום בסוף הליקוי
זהו! יש אור. צריך להרכיב שוב משקפי ליקוי וחזרנו לליקוי חמה חלקי, תופעה יפה ככל שתהיה, שונה מאד מליקוי חמה מלא.

אנו צופים עוד כמה דקות בשמש, ומתחילים להתארגן לתזוזה. מחליפים חוויות עם האנשים ליד, עם חלקם גם כתובת אימייל למשלוח תמונות, ולאחר כעשרים דקות מתחילים במסע צפונה לשמורת ילוסטון.

אנו עוצרים כל כמה דקות כדי לצלם את התקדמות הליקוי לקראת סופו ורק בשלבים אלו יש פתאום פקקי תנועה, כאשר כולם נוסעים ממקום למקום. לא נורא. פקקים עכשיו שיהיו כמה שרוצים. אנחנו את שלנו עשינו.

לאחר הליקוי - Been there, done that!
לאחר הליקוי - Been there, done that!

תמונה אחרונה, ולהגיע למקום עם קליטה סלולרית, לעדכן את המשפחה בהצלחת המשימה.

ועכשיו ליהלום נוסף, פנינת השמורות בארה"ב, ילוסטון, אנחנו מגיעים....

על גייזרים, בוץ, ביזונים, צבעים פסיכודליים, בריכות גופרית ומלח, מפלים נהרות וקניונים בפרק הבא.

ביזון
ביזון


נספח הלכתי לעיון ולא למעשה
  • ברכת שהחיינו - מברכים על הגעה לזמן מסוים. לרוב חגים ומועדים, אולם זמן הליקי המלא, הקבוע כבר אלפי שנים, בוודאי נכלל בהגדרה זו מה גם שברכת שהחיינו הורחבה לברכה על כל מאורע טוב שקורה לאדם.
  • ברכת עושה מעשה בראשית - בתלמוד לא מופיעה ברכה על ליקוי חמה אלא על תופעות אחרות. הסיבה לכך אינה ידועה לי, אבל מי שצופה בפלא הגדול הזה, אין באפשרותו שלא לומר ברכה. זו תופעת הטבע המרהיבה ביותר הקיימת על כדור הארץ. גם על הזוהר הצפוני לא נקבעה ברכה, אולם ברי לי שאומר אותה כשאזכה לראות אותו.
  • מחדש חודשים - זו ברכה הנאמרת כל חודש. לרוב המנהג המקובל הוא לחכות כמה ימים, לאשכנזים 3 ימים ולספרדים שבוע שלם, אולם לפי הרמב"ם יש לברך אותה בראייה ראשונה של הירח. עד הצפייה בליקוי הסתפקתי האם בליקוי חמה רואים את הירח או רק את היעדר אור השמש הנגרם מהסתרת הירח. לאחר הצפייה הבנתי שבליקוי מלא זו ראיית ירח ולכן מיד בסיום השלב המלא, ברכתי ברכה זו.

  1. קולורדו כולל הפרק הלאומי הרי הרוקי
  2. וויאומינג כולל ילוסטון
  3. ניו יורק סיטי