המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום ראשון, 6 באוקטובר 2019

מעבר מרקורי 11/11/2019

אירוע מרתק בשנת 2019 יהיה מעבר מרקורי על פני השמש. בדומה למעבר נוגה, ייראה כתם קטן (קטנטן) על פני השמש. כל מה שכתבנו בעבר על הצפייה במעבר נוגה נכון גם למעבר מרקורי.

חשוב לזכור שלמעשה אנו צופים בשמש ולכן יש לנקוט בכללי זהירות. צפייה ישירה בשמש אסורה. מיד לאחר הזריחה ובמשך שאר המעבר, חל איסור חמור להביט בשמש בעין או במכשיר אופטי. מבט בשמש עלול לגרום לנזק תמידי עד כדי עיוורון! שימוש באמצעים מאולתרים, פילמים, דיסקטים וכו' מסוכן. יש להצטייד במשקפים מיוחדים המתאימים גם לליקוי שמש.

מעברי מרקורי מתרחשים, לפחות במאות השנים האחרונות והקרובות, רק בחודשים נובמבר ומאי, במחזוריות מסובכת למדי של 7, 13 או 33 שנים (לשתי סדרות נפרדות, אחת לחודש מאי והשנייה לנובמבר!), אולם מעברי מאי נדירים יותר ובהם המחזוריות היא רק 13 או 33 שנים. הסיבה לכך היא מיקומו של מרקורי במסלולו סביב השמש.

כאשר המעבר הוא בחודש נובמבר, מרקורי נמצא קרוב לשמש (פריהליון) ולכן הוא נראה לצופה בעין קטן יותר וגם המעברים קצרים יותר (מרקורי נע במהירות רבה יותר). כאשר המעבר הוא במאי, מרקורי מרוחק מהשמש, נראה גדול יותר, וכמובן זז לאט יותר, מה שגרם למעבר ארוך בהרבה. השווו למעבר בשנת 2016, שנמשך 7.5 שעות!

מאותה סיבה, כאשר מרקורי בנובמר נע מהר יותר, יש לו יותר סיכוי לחצות את המילקה כאשר הוא מול השמש לצופה מישראל (הוא מסה שטח תנועה גדול יותר והסבירות שנקודת חציית המילקה תיכלל בשטח זה, גדלה).

סיכום מעבר מרקורי של שנת 2016

על מנת לצפות באירוע מומלץ להצטרף לתצפיות מאורגנות. מועדי התצפיות ומיקומן יתפרסמו לקראת האירוע ובהם יעשה שימוש בטלסקופים מיוחדים המתאימים לצפייה בשמש. צפייה עצמאית אפשרית אך ורק באמצעות משקפיים מיוחדים של ליקוי חמה (ורק בהם - אסור בהחלט להשתמש עם משפקים אלו בציוד נוסף כגון משקפות). אפשרות נוספת היא לראות את המעבר בשידורי וידאו חיים ממקומות שונים בעולם ומישראל.
מעבר מרקורי אינו נדיר כמו מעבר נוגה ומתרחש פעם בכמה שנים. מסיבות שלא נפרט כאן, ההפרשים בין מעבר אחד למשנהו אינם סדירים ונעים בין 3.5 ל-16 שנה (הפרש ארוך כל כך נדיר). מעבר מרקורי ארוך יותר ממעבר נוגה ולכן נראה כמעט מכל כדור הארץ בחלק כלשהו שלו. המעבר הראשון נצפה על ידי פייר גסאנדי כבר בשנת 1631.


מעבר 11/11/2019

בארץ נראה רק את תחילתו של המעבר. המעבר יתחיל בשעה 14:35, השמש כבר תהיה בדרום מערב ומרקורי ייכנס משמאלה, כפי שנראה בתרשים (באדיבות אתר ECLIPSEWISE).  המעבר מהארץ יהיה קצר, השמש שוקעת בשעה 16:43, עוד לפני שיא המעבר. כמובן שהעצה היא לצפות במקום עם אופק מערבי נקי, או משפת הים, או בכל מקום שלא יהיו בו עננים, ולנסות לראות את השמש שוקעת בים תוך כדי המעבר.



ממקומות אחרים בעולם, יראו את המעבר, כל עוד רואים את השמש בשעות שהוא מתרחש (14:35-20:04 זמן ישראל).






המעבר הבא יהיה רק בשנת 2032, גם בחודש נובמבר (כל המעברים במאות השנים קרובות/אחרונות הם בחודשים מאי ונובמבר), אולם הוא ייראה במלואו מישראל! כדאי לחכות (כאילו שיש לנו ברירה).


מעבר 9/5/2016
במפה הבא תוכלו לראות שכמעט כל כדור הארץ יראה לפחות חלק מהמעבר. אנחנו נראה את המעבר מתחילתו ועד שקיעת שמש במשך כל הצהריים
מפת צפייה עולמית במעבר מרקורי 2016
מפת צפייה עולמית במעבר מרקורי 2016


המעבר יהיה ב 9/5/2016 החל מהשעה 14:12 ועד 21:42, הרבה אחרי השקיעה בישראל. כל שנשאר לנו לקוות זה ליום נטול עננים. הנה איור דוגמה מויקיפדיה ע"י Tomruen
מעבר מרקורי  illustration By Tomruen (wikipedia)
מעבר מרקורי Tomruen (wikipedia)

מעבר מרקורי הקודם היה ב 8/11/20016 והמעבר הבא יהיה ב 19/11/2019.
במהלך המעבר אשתדל לצפות ולהעלות תמונות ONLINE, בדף הפייסבוק של האתר.

תצפיות מאורגנות
מצפה הכוכבים גבעתיים
תל בית שמש - הדובה הגדולה

יום שבת, 27 ביולי 2019

ליקוי ירח


ליקוי הירח המלא הקרוב


הליקוי המלא הבא מישראל יראה רק בשנת 2025. בשנת 2019 יהיה אפשר לראות מישראל שני ליקווי ירח. הליקוי הראשון בינואר הוא ליקוי מלא, אבל מישראל נראה רק את שלביו החלקיים. הלקוי השני הוא ליקוח חלקי של 65% והוא יראה במלואו מישראל. תיעוד ליקויים קודמים, בהמשך המאמר

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.

  • תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
  • תחילת הליקוי החלקי - 11:01
  • שיא הליקוי  - 00:30 (17/7!)
  • סיום הליקוי החלקי 01:59
  • סיום ליקוי חצי צל - 03:17

ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.

עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.

הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח
ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה
ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה



זמני הליקוי מישראל (בערך):
  • תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
  • תחילת הליקוי החלקי - 5:30
  • תחילת הליקוי המלא - 6:30

סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018

היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.


הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018

בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.

הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי

זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.

בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.

זמני הליקוי מישראל:
  • תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
  • תחילת הליקוי החלקי - 21:24
  • תחילת הליקוי המלא - 22:30
  • שיא הליקוי - 23:22
  • סיום הליקוי המלא - 00:13
  • סיום הליקוי החלקי 01:19
  • סיום ליקוי חצי צל - 02:28

תרשים הליקוי מאתר נאסא
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018


מהו ליקוי ירח

הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.



ליקויים קודמים


בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.
שיא הליקוי החלקי 7/8/2017
שיא הליקוי החלקי 7/8/2017


  • תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
  • זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
  • תחילת הליקוי החלקי - 20:23
  • שיא הליקוי - 21:21
  • סיום הליקוי החלקי 22:18
  • סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017

מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

  • תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
  • תחילת הליקוי החלקי - 04:07
  • תחילת הליקוי המלא - 05:11
  • שיא הליקוי - 05:48
  • סיום הליקוי המלא - 06:23
  • שקיעת הירח בישראל 06:37
  • סיום הליקוי החלקי 07:27
  • סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא



ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא




ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי



כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא
ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011
ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA





בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.
ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA
 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי


קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח

יום ראשון, 7 ביולי 2019

ניו יורק - ניאגרה

לאחר שבוע בניו-יורק הגיע הזמן לצאת קצת מהעיר לעבר היעד שהיווה את מטרת כל הטיול - מפלי הניאגרה. העיר ניו יורק נמצאת בקצה התחתון של מדינת ניו יורק ולכן כל מה שהוא לא העיר bיו-יורק מכונה אפסטייט ניו-יורק, והוא שונה מאוד מהעיר. גבעות (הרים יש רק ממש בצפון), נחלים, מפלים, והמון עצים יערות וחיות.
מפל הפרסה הקנדי
מפל הפרסה הקנדי

להלן תיאור המסלול שעשינו למפלי הניאגרה ובחזרה במשך חמישה ימים באוטו שכור. להזכירכם אנחנו אבא ובת (שנמצאת בשליחות בני עקיבא כבר כמעט שנה). אפשר ורצוי גם לקרוא מה עשינו שבוע בניו יורק.

מטיילים רבים מתלבטים האם "לקפוץ" למפלי הניאגרה מהעיר ויש טיולים מאורגנים שמציעים זאת. הטיול לוקח לפחות יומיים. זמן הנהיגה לכל כיוון הוא כמעט 9 שעות (בהתחשב בפקקים שיש תמיד ובזמן שלוקח לחצות את הגבול לקנדה) ולכן מומלץ לקחת רכב ולעשות את המסלול בזמן ארוך יותר. אם נוסעים בקבוצה חשוב לברר מראש איזו אטרקציות בדיוק עושים במפלים ובדרך, כמה זמן חופשי יש ליד המפלים (אנחנו הסתובבנו שעות רבות בטיילות השונות כפי שתראו בהמשך), ובעיקר אם מגיעים גם לצד הקנדי, שכולם אומרים (ובצדק) שהתצפית משם הרבה יותר יפה. אם אתם לא רואים את עצמכם מגיעים בהזדמנות אחרת לניאגרה, בהחלט שווה להשקיע יומיים-שלושה מהטיול לנסיעה לאחד מפלאי הטבע היפים.


חמישי בערב

סיימתי את יום הטיול האחרון שלי בעיר בברוקלין והלכתי לסוכנות השכרת הרכב בלינברוק הסמוכה לוודמיר (שם אנחנו ישנים). התוכנית הייתה לקחת את האוטו בשעה 4 ולצאת ב-5 לדרך ולנהוג עד ווטקינס גלן, אתר הטיול הראשון לבוקר שלמחרת, אבל גשם, קצת הסתבכויות בניווט, עיכובים באריזה וברכישת עוד אוכל כשר לדרך (ועל הדרך גם קיגל וצ'ולנט חמים וטריים ואכילתם כארוחת ערב) גרמו לכך שנצא רק בשעה שש.

הנסיעה איטית, והכבישים עמוסים, כי אלו השעות שכולם חוזרים הבייתה. אנחנו עוברים את כל קווינס ואז גשר ענקי לברונקס ואז עוד נסיעה ואז עוד גשר ענקי מעל ההאדסון, ואז הכביש קצת נפתח. רק לצאת מהעיר עצמה לוקח  כמעט שעתיים ולכן יש להתייחס לזמני הסיעות שוויז מאפס נותנים עם מקדם בטיחות ולהוסף גם זמנים לעצירות.

תחילת הנסיעה היא על כביש 87, כביש יפה מאוד, מוזיקה מצוינית ואנחנו מבסוטים. הבנו שלווטקינס גלן כבר לא נגיע באותו לילה ואמרנו שנראה מתי ייגמר הכוח ונחפש איפה לישון. הנוף הוא עצים ונחלים, והדר אפילו שמה לב שעוברים ליד וודברי קומון ורושמת לה את זה לדרך חזרה. אפילו עצרנו בתחנת דלק סתם ככה והתברר שהיא שייכת ליהודי חרדי, כל האוכל שם כשר, המוזיקה חסידית, וגם שם היה צ'ולנט. האמת שלא צריך להתפלא, בצד השני של הכביש נמצאת קרית יואל, קהילה גדולה של חסידי סאטמר. התחנה ממש קרובה לוודברי והיא יכולה להיות תחנת הצטיידות מעולה בדרך לניאגרה לכל מי שצריך מזון כשר.

המשכנו בנסיעה, השמיים מתקדרים וגשם מתחיל לרדת. פתאום שני הטלפונים מצפצפים בעצבנות. משהו מוזר מאוד. מסתבר שזו הודעת חירום.



הדר מקריאה באנגלית - אזהרת טורנדו. אנחנו מסתכלים אחד על השני, מה טורנדו קשור עכשיו, לא הספקנו להגיד ג'ק רובינזון ונפתחו ארובות השמיים, גשם מבול שלא רואים מטר ולא חצי מטר, אין איפה לעצור ומאיטים ומדליקים את כל האורות. האמת מפחיד.

טוב, הדר התחילה לחפש איפה אפשר לעצור ולישון כמה שיותר מהר, העיקר לרדת מכביש וגם מצאה איזה מקום וכמעט הזמנו אבל הגשם קצת נפסק אז אמנו שרק נעצור בתחנת מנוחה ונחכה קצת.

תחנת מנוחה
לא בכל מקום יש תחנת דלק, אבל על הכיבישם המהירים לפעמים יש תחנות מנוחה. שירותים, מכונת קפה, מקום לשבת, יועד לנהגי משאיות בנסיעות ארוכות. אז נכנסנו. התחנה ריקה יש רק אוטו אחד. שנינו נזכרים בכמה ספרי וסרטי אימה שמתחילים בדיוק ככה: תחנה כמעט נטושה, אוטו אחד, מישהו תמים עוצר שם וההמשך לא נעים. באמת מלחיץ, אבל בסופו של דבר הסתבר שבסך הכל עוד מישהו היה צריך לשירותים.

הגשם נחלש והנחנו שממילא כבר נסענו מספיק רחוק מהמקום שאולי היה בו טורנדו ובחרנו לישון בבימהנגטון. לקחנו את המקום הכי זול שיש בו מקרר, מוטל סיקס, רשת ידועה של מוטלים זולים ופשוטים. הגענו לשם רק בעשר וחצי בלילה דחפנו הכל למקרר, הוספנו קרח ממכנות הקרח (לא היה מקפיא) ונרדמנו.

שישי
היעד הראשון במסלול הוא ווטקינס גלן, ערוץ נחל יפה עם מפלים שנמצא ליד אחד מאגמי האצבעות. עוד לפניו נסענו לראות מפל אחר שרואים כבר מהדרך, ונמצא בלב עיירה קטנה (Montour Falls). מפל שיקאגווה. ליד המפל חוברת הסבר על כל הבתים הישנים בעיירה, אם ממש ממש יש לכם זמן. רק מראה עד כמה העיירות הקטנות משקיעות וגאות בהיסטוריה שלהן.
מפל שיקאגווה
מפל שיקאגווה


מפל שיקאגווה
מפל שיקאגווה

לווטקינס גלן הגענו עדיין בשעה מוקדמת וחנינו בכניסה לפארק. החנייה בתשלום (8$) והפארק עצמו בחינם. המסלול יפה מאוד ומורכב מהליכה של בערך מייל, אולי קצת יותר בתוך הערוץ, תוך טיפוס בינות המפלים וגם מאחוריהם. בדרך חזרה הלכנו מלמעלה על הערוץ, חצינו אותו במקום מסוים וחזרנו לפארק. כל הסיפור כול לוקח כ-3 שעות. ביציאה דיברנו עם המשפחה בארץ שהיו דקות ספורות לפני כניסת שבת.

ווטקינס גלן
ווטקינס גלן

ווטקינס גלן
ווטקינס גלן
וככה זה נראה מאחורי המפל

ווטקינס גלן
ווטקינס גלן
ובסרטון


ובמקום אחר שעוברים מתחת למים
ווטקינס גלן
ווטקינס גלן

ווטקינס גלן
ווטקינס גלן

ווטקינס גלן
ווטקינס גלן


ווטקינס גלן
ווטקינס גלן


משם המשכנו למוזיאון הזכוכית בקורנינג. המוזיאון גדול ומכיל הדגמות מרתקות הקשורות לזכוכית, מול עינינו ניפחו תוך עשרים דקות גוש זכוכית לקערה יפהפיה, הדגימו לנו איך זכוכיות שונות מיוצרות ואיך זה משפיע על הצורה בה הן נשברות, הדגימו סיבים אופטיים ועוד. מומלץ ללכת לכמה וכמה הדגמות (כולן כלולות במחיר) למעוניינים יש גם סדנאות בהן אפשר ליצור כלים (בתוספת תשלום וצריך יותר זמן). יש במקום גם תערוכות אומנות של מייצגי זכוכית, וגם מוזיאון עצום המראה את התפתחות הזכוכית באלפי השנים האחרונות.


בסרטון מדגימים איך עדשות שונות מגדילות יותר את התבנית שנמצאת מאחוריהן (יש גם הדגמה של אברציות כרומטיות שגורומות לצבעונייות עקב שבירה לא אחידה של האור)

איזו יופי של פנס מגדלור (עדשות פרנל). עדשות פרנל, הצורה בה הזכוכית של המגדלור חתוכה בזוויות שונות, מאפשרת ניצול והחזרה מירבית של האור, מעין הגברה שלו.
פנס מגדלור (עדשות פרנל)
פנס מגדלור (עדשות פרנל)

בסיס המראה הדומה לזה של טלסקופ האבל
בסיס המראה
בסיס המראה

ואחד מתוך עשרות מוצגי הזכוכית בתערוכה
 מוצגי הזכוכית
 מוצגי הזכוכית



יש גם מוצגים מדעיים, עדשות, טלסקופים ומיקרוסקופים והדגמה פנטסטית על אורך המוקד של העדשה ומה קורה לפניו או אחריו. ראו בוידאו הבא בו אני ממש והלך לתוך עצמי.



מיצינו את המוזיאון (היינו קצת עייפים וכבר היה קשה לנו לקלוט משהו), וזהו, נוסעים לניאגרה. הנסיעה לא קצרה, הרבה דרכים כפריות שבהן נוסעים לאט, והשעון מתקתק. סופסוף מגיעים לעיר באפאלו ולגשר השלום עליו חוצים את הגבול. התור ארוך ושבת מתקרבת. גם מעבר הגבול לקנדה לקח זמן ואחריו עוד כחצי שעה נסיעה והגענו למלון.

בדרך לבאפלו
בדרך לבאפלו

מעבר הגבול בגשר השלום
מעבר הגבול בגשר השלום
בדרך למפלים
בדרך למפלים


ניאגרה-פולז
עיר שלמה שכולה סביב המפלים. נבנו שם עשרות אטרקציות שונות ומשונות, לילדים ולמבוגרים (מי אמר קזינו), ואפשר לבלות שם גם שבוע שלם בכל האטרקציות, אבל האטרקציה האמתית היא המפלים והם לגמרי בחינם (חוץ מחנייה). גם האטרצקיות עצמן מתחלקות לאלו שקשורות למפלים ואלו שלא. למי שנמצא כמה ימים כדאי מאד לרכוש כרטיס משולב שנותן הנחות. 

מפלי הניאגרה
אחד מפלאי הטבע, נהר הניאגרה מחבר את ימת אירי לימת אונטריו שהפרש הגבהים ביניהן הוא כמאה מטרים. חצי מהפרש זה המים יורדים במפלים והשאר במורד הנהר. השיפוע גורם למים להגיע במהירות עצומה של כ-65 קמ"ש למפלים. רוחב המפל הקנדי כ-600 מטרים והאמריקאי פחות ובינים גם כמה מאות מטרים של אי העיזים. כמות המים עצומה, מעל 2400 קוב בשנייה! כמות כזו תמלא את הכינרת תוך יום יומיים. המפלים דינמיים ובאלפי השנים האחרונות זזו דרומה בערך מטר אחד כל שנה בגלל שחיקת הסלע. כיום, עקב שליטה על כמות המים (בעיקר דרך מפעלי חשמל) קצב השחיקה הואט מאוד, אבל עדיין קיים. נהר הניאגרה ובו המפלים נמצא כבר לאחר ארבעה מתוך חמשת האגמים הגדולים (אירי, הורון, מישיגן וסופריור). אלו אגמי ענק (אגם סופריור גדול פי 4 ממדינת ישראל), שבתוכם יש איים (שבהם יש אגמים, שבהם יש עוד איים ובהם יש אגמונים קטנטנים. משהו כזה). מאיפה מגיעים כל המים?  אמנם איזור הניקוז של האגמים אינו גדול מאוד (יחסית כמובן, למשל לאגן הניקוז של המיסיסיפי), אבל עדיין כמות המשקעים היורדת שם מספיקה לשפעת המים המגיעה למפלים. 

המלון
מוטל פשוט- Knights Inn Niagara Falls, ON - את המלון במפלים הזמנתי מראש, כל השאר אין צורך, וגם לא ידענו איפה נהייה. היה חשוב לי מלון שיש לו מקרר ומיקרו כדי שנוכל לשמור את האוכל שהבאנו וגם לחמם אותו, קרוב למפלים שנוכל לטייל בשבת ובתור בונוס הוא גם מטר מבית חב"ד המקומי , בו תכננו להתפלל (יש גם אפשרות לאכול שם בתשלום, אחנו לא היינו צריכים). 

הגענו רק בשעה שש וחצי, סדרנו מהר את הדברים, עשינו את כל ההכנות שצריך לשבת, התחלנו לבשל קצת אורז והתפוחי אדמה, ובסופו של דבר הכל היה מוכן פרקפט. לצערנו למפלים לא הספקנו להגיע לפני שבת, אבל בדרך לבית הכנסת קלטתי קטע קטנטן מהמפל האמריקאי מהכביש ליד המלון. הנה, גם מאצלנו יש נוף למפלים.

נוף למפלים
חדרי המלון מדרגים את החדרים לפי הנוף. אין נוף, נוף לעיר, נוף למפל האמריקאי, נוף למפל הקנדי, נוף לשניהם, נוף לנהר וכו. בשביל נוף צריך קומה גבוהה. המחירים לא בהכרח מאוד יקרים וייתכן שאם לא היינו בשבת הייתי לוקח מלון כזה, אבל בשבת לא התאים לנו. בכל אופן תבדקו, נוף למפלים זה נהדר.

קשת
כאשר יש שמש בשמיים תמיד תהיה קשת במפלים. המיקום המדוייק שלה משתנה, בהתאם למיקום השמש והרסס, אבל היא שם. בצד הקנדי רואים את הקשת משעות הצהריים והלאה. בשעות הצהריים היא נמוכה למדי ונראית בתוך המים, יותר מאוחר רואים אותה גבוה יותר (אבל היה שבת ולא יכולתי לצלם). לכל מפל יש את הקשת שלו. אלו קשתות מפלים הנוצרות בגלל רסס המים ולא בגלל גשם. שימו לב שיש שם כל כך הרבה רסס וגם המון אור ולראשונה בחיי ראיתי קשת בלילה!
קשת בלילה!

ארוחת השבת עברה בנעימים ואחרי זה הלכנו לצפות בזיקוקים (לפעמים יש כל יום, לפעמים רק בשישי ובשבת). חשבנו שהם בשעה תשע וחצי והיה לנו ממש מעט זמן אז הלכנו לטיילת העליונה. טעות. צריך לרדת (ברחוב MURRAY) ממש עד למטה לטיילת התחתונה. בפועל הזיקוקים רק בעשר בלילה אבל כבר לא היה לנו כוח לשנות מיקום. אז ראינו את הזיקוקים מלמעלה, היה יפה מאוד. למעשה, מזל שהלכנו לשם כי קצת לפני הזיקוקים ראינו בואש יפהפה. מסיבות מובנות לא התקרבנו יותר מדי.

לאחר הזיקוקים וצפייה במפלים מגבוה, הבנו שצריך לרדת עוד, אבל ממש ממש לא היה כוח. חזרנו בשארית כוחותינו למלון .


יום שבת
אמנם קמתי מוקדם בבוקר אבל הדר עוד ישנה ולכן לא הלכתי למפלים מוקדם וכשהדר קמה כבר התחיל גשם, אז ויתרנו. אחרי התפילה עשינו קידוש, בדקנו שכל האוכל על הפלטה ואז הלכנו למפלים (פעם ראשונה). מהמלון מדובר בעשר דקות עד רבע שעה הליכה ומגיעים לטיילת התחתונה. ימינה הולכים למפל הקנדי, שמאלה למפל האמריקאי. המפל הקנדי הוא המפל בצורת חצי פרסה ומכל הטיילת רואים ושומעים אותו נהדר, ואפשר לעמוד ממש מעל נקודת ההתחלה שלו שם הרעש חזק ורואים את מהירות ועוצמת המים. המפל האמריקאי נמצא לגמרי בצידו השני של הנהר, ומשקיפים עליו. אנחנו הלכנו ימינה לצד הקנדי ובחזרה.

לאחר בערך שעתיים חזרנו לארוחת צהריים ולמנוחת שבת, ולאחריה ירדנו שוב למפלים, הפעם הלכנו שמאלה. גם זה לקח שעתיים ואז התחיל לטפטף אז חזרנו. הטפטוף הפך בשניות למבול ואמנם היו לנו מעילי גשם אבל נרטבנו כהוגן. חיכינו עד שהגשם ייחלש וחזרנו למלון ומיד החלפנו בגדים (שהתייבשו מהר מאוד אחר כך).

הגשם נמשך עד תפילת מנחה אבל מיד אחריה שמתי לב שהעננים מתפזרים ומעט שמש יוצאת. תוך דקות יצאה קשת מדהימה ביופיה, ענקית, כפולה. המראה היה מהמם וכמובן שלא יכולתי לצלם. אבל הנוף מהמלון לא משהו, ולכן הלכתי שוב (פעם שלישית!) לטיילת לצפות במראה על המפלים. הקשת התחילה במפל הקנדי ונמשכה הרבה מעבר למפל האמריקאי והמראה היה עוצר נשמה.

לאט לאט הקשת נמוגה, ואני השתרכתי לי במעלה הדרך למלון ושם אכלנו סעודה שלישית. לאחר תפילת ערבית והבדלה ( בשעה 21:54) רצנו, ממש כך, עם הציוד צילום, לראות שוב את הזיקוקים והמפלים (פעם רביעית). הגענו מעט מאוחר, וכמובן לא היה אפשר לתפוס מקום טוב, אבל ראינו אותם כמו שצריך, על רקע המפלים האמריקאים. לאחר מכן עשינו שוב את הטיול לאורך כל הטיילת עם עשרות צילומי לילה של המפלים. המפלים מוארים בעוצמה שלא תיאמן ובצבעים מתחלפים. המראה של כוכב הלכת צדק מעל המפל, ביחד עם כוכבי עקרב וקשת היה מהמם והצטערתי שלא מכברים קצת את האורות מפעם לפעם, שנשמע רק את רעש המים. אולי בשעות יותר מאוחרות בלילה. בכל מקרה היינו בחוץ עד אחרי 23:00, פשוט לא נמאס, אבל העייפות מכריעה.

המפלים בלילה
המפלים בלילה

המפלים בלילה
המפלים בלילה

המפלים בלילה
המפלים בלילה

כל שנייה צבעים אחרים
המפלים בלילה

המפלים בלילה
המפלים בלילה



המפלים בלילה
המפלים בלילה
ובסרטון



המפלים בלילה
המפלים בלילה


המפלים בלילה
המפלים בלילה
מגדל סקיילון
מגדל סקיילון בלילה
מגדל סקיילון בלילה


כל הרסס בסוף עושה שלוליות

והרסס הופך כל פנס לפוטוגני וגם המפל האמריקאי בקצה.

אם תהיתם איזה פנסים צריך בשביל כל האור הזה, אז הנה רק חלק ממערך התאורה המשוגע.


יום ראשון
מה עושים היום? את האטרקציות של המפלים, והאטרקציה הראשית - שיט למפל. השיט יוצא גם מקנדה וגם מארצות הברית. הספינה הקנדית היא HORNBLOWER ואליה מגיעים מהצד השמאלי של הטיילת (מול המפל האמריקאי ממנו יוצאת Maid of the Mist). איך מבדילים בין הספינות? לפי צבעי המעילים. כחול - ארה"ב, אדום - קנדה. אפשר לשלם עוד תוספת ולרדת ב FUNICOLOR ולקבל עוד מעט נוף על המפלים אבל הסתבר שקנינו כרטיס בלי זה וירדנו במעלית. הגענו די מוקדם ולא היו תורים ומיד עלינו לספינה. אפשר להיות למעלה או למטה, רואים די אותו דבר ובעיקר חוטפים רסס אינסופי של מים לפרצוף. המון מים נכנסו גם לתוך העדשה של המצלמה אז צריך להיזהר על הציוד. השיט אורך כעשרים דקות והוא מהנה מאוד, ובגלל שהייתה שמש, גם התייבשנו מהר.





ובסרטון














ולהרפתקנים יש גם את זה. היה יותר נחמד אם זה היה בתוך המפל...














לאחר מכן הלכנו לאורך כל הטיילת עד לאטרצקיה הבאה JOURNEY BEHIND THE FALLS. מתעטפים בניילונים צהובים, יורדים למעבה האדמה והולכים במנהרה שנחצבו בה פתחים למפל. כפי הנאמר אנחנו מאחורי המפל. לא רואים הרבה אבל שומעים את רעש המים ומרגישים אך הכל רועד וזז מעוצמת המים. לאחר מכן יוצאים לרחבת תצפית בתחתית המפל הקנדי וגם שם חוטפים כמויות מדהימות של רסס. המראה פנטסטי.





בתמונה הבאה רואים איפה נחצבו חורי ההצצה של המפל

וכבר הייתה שעת צהריים מוקדמת והקשת מתחילה להתקדם. לצערי לא הייתה לנו אפשרות לחכות עוד כשעתיים-שלוש שהקשת תגיע לקו אחד עם המפלים.

קשת רסס בנהר
קשת רסס בנהר











אטרקציה נוספת שהלכנו עליה היא מגדל SKYLON ולתצפית מגובה מאתיים מטר על המפלים. התצפית מתחילה כבר במעליות השקופות ונמשכת מלמעלה. לא נשארנו שם המון זמן אבל זה יכול להיות מקום טוב לראות ממנו את הזיקוקים.









הגיע הזמן לזוז אך בטרם נחזור לארצות הברית, נסנוע לראות את שעון הפרחים, יפה אבל לא ממש נחוץ, וחצינו את הגבול (ליד השעון, היה עדיף לחצות ליד המפלים), וחזרנו לראות את המפלים בצד האמריקאי. חנינו באי העזים (10$) והלכנו את הטיילת מהמפל הקנדי ועד לאמריקאי תוך קבלת זוויות אחרות אל המפלים (אבל בלי קשת, מהצד האמריקאי רואים בבוקר).










הטיילת עוד נמשכת אבל השעה מאוחרת ואין לנו כח ורוצים להתקדם וכפי ששמתם לב בילינו כעשר שעות ליד הטיילות משני הצדדים (נכון רובן היו בשבת, שממילא אין לנו מה לעשות, אבל לדעתי, צריך לפחות כמה שעות ביום ובלילה, מה שקשה לעשות בטיול של יומיים מניו יורק ולכן כדאי לרווח מעט יותר). התחלנו לנסוע ובדרך חיפשנו לנו מלון ליד היעד הבא - איתקה.  מאחר והגענו מאוחר ועוזבים מוקדם חיפשנו משהו בסיסי ופשוט, ובחרנו במוטל Economy Inn שהיה נראה מהזולים באיזור. בדרך עוד נהננו משקיעה יפה

צבעי שקיעה יפים
צבעי שקיעה יפים



יום שני
היעד הראשי לטיון היום הוא שמורת Taughannock ובה מפל גבוה ומרשים. ההליכה למפל בשביל רחב ומישורי ובדרך יש גם כמה מקומות שאפשר להhכנס ולשכשך מעט. המפל נמצא ממש לגדות האגם ולאחר הביקור בו אפשר לטייל קצת בשמורה ליד האגם, לעלות עם הרכב לנקודות תצפית נוספות על המפל ועל השמורה בכלל.












ובסרטון





וזה מפל אחר יותר גבוה, אליו מגיעים ברכב.


כל האיזור של איתקה מלא במפלים, חלקים בתוך הקמפוס האוניברסיטאי, חלקם משמשים גם כבריכות שחייה, ואנחנו פשוט בחרנו לנו כמה מפלים וטיילנו ביניהם וגם עשינו טיול רגלי מסביב לאגם קטן שנמצא שם. כל האיזור מאוד יפה ומרשים ואפשר להיות בו יותר מיום אחד ולבקר בעוד נחלים ומפלים.

אנחנו בחרנו במפל, שמעט קשה להגיע אליו ואפילו שלטים אין. אבל מצאנו איפה חונים והולכים כרבע שעה בשביל (אחרי זה חזרנו לרכב). מפל אחר שהייו בו הם מפלי BUTTERMILK, שגם שם יש שבילים שהולכים לאורך הערוץ (ויתרנו עליהם ונסענו ברכב לאגם העליון (אגם טרמין). אם תהיו שם אולי תתחברו עם משפחה אחרת וכך אפשר לעשות הקפצות לאורך הכביש.









ניצלתי את העובדה שהיה יום חם ונכנסתי למים (הקרים מאוד). הרחצה הייתה מרעננת וטובה! שימו לב, לא בכל מקום מותר להיכנס למים.


בסיומו של היום התחלנו את הנהיגה חזרה. רצינו להתקרב לעיר והתכנון היה לטייל מחר בשמורת הרימן שכבר סמוכה. היה לנו מספיק זמן, ולשם שינוי אפילו יצאנו בשעה שרצינו לדרך (16:30) כך שלא מיהרנו. הבאנו איפה אנחנו רוצים לישון, בחרנו מוטל פשוט (מוטל ג'יימס במונרו) ויצאנו לדרך. כפי שכבר רמזתי הדרך עוברת סמוך לאאוטלט וודברי ועצרנו שם לקניות קצרות בחנות קולומביה. למרבה השמחה, בגלל הממוריאל דיי, החנויות היו פתוחות עד מאוחר.

וודברי קניון
וודברי קניון

וודברי קניון
וודברי קניון


וודברי קניון
מקדש הקניות של האזור, אאוטלט ענק עם המון (יותר מדי) חנויות ולמי שזה לא מספיק יש כמובן גם וולמארט טרגט וכל היתר ממש ליד. זו אחת מהאטרציות של ניו יורק ויש הסעות מהעיר לקניון לטובת המבקרים. אנשים קונים שם כמו משוגעים, ראינו כאלו שבערך סחבו ארון בגדים נייד מלא משם. אין לי מושג מה המחירים אבל הנה כמה עצות למי שהולך לכאלו אאוטלטים. לא שאני המתאים לתת עצות, אני האחרון שמבין בעניין, אבל בכל זאת.
  • תכנון. תורידו מפה של האתר מראש ותסמנו את החנויות שאתם הכי רוצים להיות בהם. המקום ענק וסתם להסתובב לא תגיעו לשום מקום, צריך להתמקד.
  • ללכת עם חברים או להתחבר לאחרים (אפשר גם באוטובוס). הרבה פעמים יש מבצע שההנחה היא על הפריט השני ולא תמיד רוצים שניים. אם יש לכם עם מי לחלוק תוכלו לחסוך.
  • קופונים - בעמדת המידע מפוזרים לא מעט קופונים. אולי הם יהיו לכם טובים. לנו היה קופון שנותן 20$ הנחה בקולומביה. האמת שלא השתמשנו בו (שכחנו), אבל חזרנו למחרת ופשוט החזירו לנו את הכסף לכרטיס האשראי (טכנית ביטלו את כל הקנייה ועשו אותה מחדש עם ההנחה, אבל הכל בחיוך ובלי שום בעייה).
  • אפליקציה - גם אם אין קופון תורידו את האפליקציה של הקניון (SIMON  או משהו כזה). בכל חנות הדר הציגה את האפליקציה ועוד כמה דולרים ירדו.
יום שלישי
ביאוס רציני. גשם עננים וערפל. הלכנו בבוקר לוודברי ליותר זמן בתקווה שהמזג ישתפר. קדחת. עלינו לפסגה של BEAR MOUNTAIN. יותר גבעה מהר. אפילו לא 500 מטר גובה, אבל רואים רק עננים. אין טעם לטייל בכלל. שינוי מהיר בתוכניות והלכנו לאקדמיה הצבאית WEST POINT.

ווסטפוינט
האקדמיה הצבאית היא אחת מארבע שיש בארצות הברית. האקדמיה בווסט פוינט היא של צבא היבשה ויש אקדמיות דומות לצי, לחיל האוויר ולמשמר החופים. ווסט פוינט היא הראשונה והיא מתהדרת במספר עצום של קציני ומפקדי צבא בכירים וגם כיום נחשבת מוסד יוקרתי. הביקור לבעלי אזרחות זרה אפשרי רק בקבוצה מאורגנת ובתשלום (16$) אליו נרשמים במרכז המבקרים (שימו לב, לא במקום בו ממלאים בקשות כניסה שנמצא באותו בניין). חובה להביא דרכון עם ויזה בתוקף לכל משתתף. הסיורים יוצאים באוטובוס ועוברים ברחבי האקדמיה תוך הסברים רבים על המבנים ועל האקדמיה וההיסטוריה שלה ויש גם כמה עצירות. אחת מהן ליד הכנסיה הראשית, שלמרבה השמחה בדיוק התאמנו שם בנגינה בעוגב הענקי (והרעשני). שגם מבחוץ היה אפשר לשמוע. במקום גם בית כנסת פעיל אבל הוא לא כלול בסיור, אלא רק רואים את אחד הקירות.







לאחר הסיור אפשר לבקשר במוזיאון ווסט פוינט, מוזיאון צבאי שבו תצוגות שונות על מלחמות וקרבות, צבא ארצות הברית, תערכות נשק ועוד. היסטוריונים צבאיים יהנו שם מאוד, אנחנו עברנו מעט ברפרוף. כמו כן במרכס המבקרים יש גם מיצד המדגים את חייו של הצוער במשך ארבע שנים, כולל סרט וכל מיני עמדות. לנו כישרלאים הדברים מוכרים, אולם חשוב לזכור שרבים המבקרים שאין להם שום קשר או זיקה לצבא ובטח שלא שירתו אף פעם. ניכר במקום שהוא מנסה לתת לצבא תדמית חיובית ולגרום לצעירים להתגייס.

לא יודע מתי תהיה לי הזדמנות להצטלם ליד פצצת אטום


לאחר הביקור ניסינו שוב את מזלנו בשמורת הרימן, אבל הראות עדיין הייתה גרועה, אז עשינו רק נסיעת בדרך שנקראת דרך שבעת האגמים, אבל בתנאי מזג האוויר היא לא הייתה מוצלחת ורק האריכה לנו את הדרך.

ככה נראות המון דרכים, נהיגה בתוך יער, הכל ירוק ויפה.

החלטנו לחזור לוודמיר ולהגיע מוקדם יותר מהתכנון. ממילא שנינו צריכים לארוז. אני ממריא למחרת בערב, הדר נוסעת עם הכיתה לוושינגטון ויש הרבה אריזות.

חזרנו וארזנו אבל החלטנו שננצל את הביחד עד הסוף והלכנו לשחק קצת באולינ במתחם המקומי.

מסיימים בכיף עם באולינג
מסיימים בכיף עם באולינג
 טוב שהגענו מוקדם כי אחר כך התמלא, ובסופו של דבר אין מה לעשות, הורדתי את הדר ליד הבית שלה, וזהו, נפרדים, חיבוקים ושנישנו הולכים לישון.

יום רביעי

יום אחרון בניו יורק והדר כבר בדרך לוושינגטון. אפשר היה לנסוע לעיר לעוד יום, תמיד מוצאים מה לעשות, אבל ממילא כבר היה לי אוטו והחלטתי לעשות משהו שונה יותר. זוכרים שאמתרי לכם שכל מה שהוא לא העיר ניו-יורק הוא אפסטטיט ניו-יורק? אז לא בדיוק. הכל חוץ מלונג איילנד, והחלטתי לבדוק עד כמה הוא באמת ארוך. היום הוקדש לנסיעה הכי רחוק שאפשר על לונג איילנד, ממש לקצה שם ניצב מגדלור מונטאוק ואחריו רק האטלנטי.

ווסטברי
את היום התחלתי בגני ווסטברי הישנה, אחוזה לתפארת, והמקום שבו העשירים באמת גרים. אחוזות גדולות על המון אקרים עם בית גדול והרבה חדרים. אחת מהאחוזות האלו שימשה כרקע לספר גטסבי הגדול, אבל שם יש רק סיור אחד ביום בשעה שלא התאימה לי. באחוזה שהלכתי עליה הבניין עצמו סגור לשיפוצים, מה שמסביר את מחיר הכניסה הנמוך יחסית (12$), אבל גם ככה יש מספיק מה לראות ולטייל בנעימים בגנים.













מייל מחברת אל על הודיע לי שהטיסה נדחתה במשהו כמו 4 שעות (שהפכו ל-5), אז לא היה לחוץ למהר ודווקא תיכננתי להיות יותר בחוץ ולחזור ממונטאוק בדרכים איטיות.

לאחר ווסטברי התחלתי בנהיגה מזרחה, משהו כמו 160 קילומטרים. חלקם בכביש מהיר, חלקם בתוך עיירות ובמהירות צב ובסוף מגיעים לקצה, למגדלור.

מונטאוק
הכי מזרח שאפשר בניו יורק. יש המון מגדלורים בחופי לונג איילנד (ובכל חופי ארצות הברית) ומונטאוק הוא אחד היפים בהם, אם כי לא הכי גבוה (באי הדייגים, אחד יותר גבוה). 120 מדרגות עד לגג, שבו מרפסת קטנה שאפשר לצאת אליה (רק אדם אחד) וסולם שמאפשר לראות את המנורה. למטה מוזיאון קטן עם מידע על המגדלור.














לאחר הביקור סיבוב קטן על החוף סביב המגדלור, הליכה על החול, טבילת הרגליים באוקיינוס, מבט בשרידי בונקר ממלחמת העולם השנייה ומתחילים לחזור.
בדרך חזרה עצרתי בכמה מקומות , באחד הנמלים (של מונטאוק, אבל הוא לא כל כך מעניין, יש נמלים יותר טובים), ושוב התחיל גשם חזק מאוד שלא איפשר למעלשה לטייל בשום מקום. לנהוג בקושי היה אפשר, אז ויתרתי על כל הדרכים האיטיות כי גם המהירות היו איטיות וחזרתי למקום שישנתי, ובגלל העיכוב בטיסה, פשוט הלכתי לישון לכמה שעות.

זהו תם ונשלם הטיול היפה עם הדר בניו-יורק. עיר מדהימה ומדינה ענקית ויפהפיה שרק טעמנו ממנה מעט.