המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום שבת, 4 באפריל 2026

כדור הארץ מהחלל - עשרות תמונות מחלליות

איך נראה כדור הארץ מהחלל?

במאמר זה נציג מבחר תמונות מהחלל הקרוב והרחוק במאמר זה. כבר לפני אלפי שנים ההשערה המקובלת בדבר צורתה של הארץ הייתה שהיא כדורית. הירח עגול, השמש עגולה, ואין סיבה לחשוב שהארץ אינה כזו. אישושים נוספים היו צל כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי, וכמובן העובדה שתורן ספינה נראה באופק אחרי שגוף הספינה כבר אינו נראה כלל, אולם עד שלא שוגרו לוינים לחלל, לא היה ניתן "לראות" את צורתו הכדורית של הארץ.
באופן מפתיע, לא צריך להרחיק על מנת לראות את כדוריות הארץ. עשרים קילומטר יספיקו בהחלט. כמובן שעשרים קילומטרים הם מרחק קצר ביותר כל עוד הכיוונים הם בשני ממדים. כשצריך להגיע עשרים קילומטרים למעלה, רק טייסים מעטים מגיעים לגבהים אלו.

במאמר נציג מספר תמונות מפורסמות  ומפורסמות פחות המראות את כדור הארץ מהחלל.

4/4/2026 - קפסולת אוריון במשימת ARTEMIS II לירח

משימת ARTEMIS II מציינת את החזרה לירח, שיגור במסלול שיפגוש את הירח, ללא כניסה למסלול סביב הירח, רק מעין הקפה שלו (במבט דו ממדי מכדור הארץ, החללית עולה ועוברת את גובה מסלול הירח, בדיוק בזמן שהירח כאילו עובר אותה מתחתיה, ואז היא נופלת חזרה לכדור הארץ. לכן לא מדובר בהקפה של הירח). האסטרונמאוט ריד וויסמן צילם את התמונה היפה הבאה:

כדור הארץ מאוריון/ארטמיס II NASA/Reid Wiseman
כדור הארץ מאוריון/ארטמיס II NASA/Reid Wiseman


התמונה תיראה לכם מעט מוזר, זה כי צריך לסובב אותה ב-180 מעלות ואז רואים שצד שמאל שלה הוא צפון ומערב אפריקה ומעט אירופה וצד ימין אמריקה הדרומית ברובה. אם תתאמצו בקצה הים התיכון אפשר לראות את ישראל, אבל לא מזהים שם משהו, אנחנו פשוט בתמונה. כן כולנו. כל הישראלים בישראל נמצאים בתמונה האחת הזו. מבט מהחלל תמיד נותן פרספקטיבה שונה והראשונים שחוו זאת היו פרנק בורמן, ג'ים לוואל ובילי אנדרס באפולו 8, אליה תגיעו בהמשך המאמר. בכוונה אני משאיר את התמונה כמו שנאסא מפרסמים. הנקודה הבהירה היא כוכב הלכת נוגה. תמונה נוספת מקפסולת אוריון בהמשך

5/6/2025 חללית Resilience


חללית Resilience  של החברה היפנית הפרטית ispace צילמה את התמונה הבאה ממסלולה סביב הירח. בדומה לבראשית, זו יוזמה פרטית לנחיתה על הירח אבל החללית התרסקה ולא הצליחה לנחות
Resilience spacecraft. Source: ispace
Resilience spacecraft. Source: ispace



28/11/2022 - חללית דאנורי Danuri לירח

גם דרום קוריאה משגרת גשושיות לירח. הפירוש בקוריאנית של השם הוא משהו כמו "להינות מהירח". השיגור התבצע על טיל FALCON מארצות מהברית והגשושית אמורה לנחות על הירח, לאחר מסלול ארוך במיוחד (כמעט ארבעה חודשים, מסלול המכונה בליסטי וחוסך רבות באנרגיה). התמונה הזו מראה את הארץ והירח בקומפוזיציה יפה ודומה למדי לזו של אוריון שבצירוף מקרים נלקחה באותו יום. ראו למטה.  הירח והארץ באותו מופע וכמעט באותו גודל. גם כאן אפשר לעשות חישובים ולהעריך את מרחק הצילום (הארץ גדול פי 4 מהירח) לכ-120,000 קילומטר מהירח (480,000 מהארץ).

הירח והארץ מדאנורי


28/11/2022 - חללית אוריון לירח בסלפי יפהפה

משימת אוריון של נאסא נועדה להתחיל את התהליך האיטי של שיגור אדם לירח. מחדש. בינתיים תמונה יפהפייה של החללית הארץ והירח.

חללית אוריון, הארץ והירח. NASA


תמונה מקסימה. מה רואים ומה לומדים ממנה???? בתמונה רואים את חללית אוריון, בצילום סלפי מאחת המצלמות על הפנלים הסולריים. רואים את הירח, הצד הרחוק שלו, ורואים את כדור הארץ.
רואים שהצד הרחוק מואר רק בחלקו והמופע של הירח והארץ זהים למדי, מה שאומר שהחללית כמעט באותה זווית לשניהם (זווית אחרת בין החללית והשמש לאחד מהם הייתה יוצרת מופע אחר)

רואים שהארץ הגדול פי 4 כמעט זהה בגדולו לירח. נניח שהוא זהה, או נחשב יותר טוב את יחס הגדלים, ואפשר למצוא את יחד המרחק.
אבל יש נתונים. החללית במרחק 432210 קילומטרים. הירח היה במרחק 370000 קילומטר מכדור בארץ. בערך, אין לי שעה של הצילום. גם אין לי את הזווית המדויקת אבל הבנו שהיא די קטנה ולכן נניח זווית כמעט ישרה (כן, נהיינו פיזיקאים, מזניחים כל מה שלא בא לנו בטוב) .
אז מרחק החללית מהירח הוא 60000 קילומטר, זה יחס של 1:6, ואמרנו שהארץ גדול פי 4 אז יש לנו יחס של שני שליש, שהוא אכן מתאים יותר למה שיש בתמונה, ואפילו די מדויק בהתחשב בכל הקירובים.
תראו מה למדנו מתמונה אחת!
קרופ ברזולוציה גבוהה:

הארץ והירח. חללית אוריון. NASA


7/6/2020 - חללית פארקר במשימה לשמש הצליחה לצלם תמונה משפחתית של מערכת השמש.



מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר
מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר


צריך להסתכל קצת בתמונה להבין מה קורה. דווקא מרקורי הוא הכי רחוק מהשמש ומיקומי הפלנטות לא ממש ברורים. הכל שאלה של נקודת המבט. חללית פארקר קרובה מאד לשמש. אפילו יותר ממרקורי והזוויות לשאר כוכבי הלכת משונות מעט. התמונה הבאה תבהיר את הסיטואציה. הגזרה הרחבה היא הגזרה של התמונה. האזור הבהיר יותר הוא האזור בו יש חפיפה בין התמונות שנלקחו.

מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר
מערכת השמש - צילום משפחתי חללית פארקר


5/3/2019 - סלפי בחלל

תמונת סלפי של החללית בראשית עם כדור הארץ, עמנם על רקע אוסטרליה, במרחק של 37000 קילומטר.
כדור הארץ מחללית בראשית. קרדיט: SAPCEIL תע"א
כדור הארץ מחללית בראשית. קרדיט: SAPCEIL תע"א

חללית קאסיני כבר לפני סיום המשימה אבל זה לא מונע ממנה לצלם את כדור הארץ (והירח) מתמונה בתאריך 13/4/2017 וממרחק של כמעט 1.4 מיליארד קילומטר. כמה פיקסלים וזהו. תתרכזו היטחב בתמונה ומצד שמאל של הארץ תראו נקודה חייוורת. זה לא אבק על המסך זה הירח!
כדור הארץ והירח משבתאי
כדור הארץ והירח משבתאי. מקור: NASA/JPL Caltech

לוויני מזג אוויר


לווין GOES-16 הראשון בסדרת לווינים שמטרתם ניטור מהחלל של כדור הארץ שוגר בנובמבר 2016 ובינואר 2017 שלח את התמונות הראשונות. לווינים אלו מצוידים במצלמות באורכי גל שונים ויכולים לתת ניטור רציף על פני כדור הארץ. מיקומם הוא במסלול גיאוצנטרי כך שהם למעשה נמצאים מעל נקודה אחת בכדור הארץ. לרוב אנו מביאים תמונות ממרחקים גדולים יותר מאשר 36,000 קילומטר, אולם גם לווין זה משתמש בירח על מנת לכייל את המצלמות השונות והנה תמונה של הארץ והירח.
תמונת הירח דומה למדי לתמונות מכדור הארץ, אין בה משהו מיוחד, פרט לעובדה שבתור רקע לתמונה משמש כדור הארץ. התמונות צולמו ב 15/1/2017. ראו עוד מהתמונות הראשונות של לווין זה.

כדור הארץ והירח GEOS-16 מקור NOAA.NASA
כדור הארץ והירח GEOS-16 מקור NOAA.NASA
והנה כל יבשת אמריקה
יבשת אמריקה GEOS-16 מקור NOAA.NASA
יבשת אמריקה GEOS-16 מקור NOAA.NASA


MRO

זו לא התמונה הראשונה מחללית MRO המקיפה את מאדים. מפעם לפעם רוצים לכייל את המצלמה והאוביקט המתאים ביותר הוא הירח, שכן ההחזר הספקטרלי ממנו די אחיד. המצלמה באיכות גבוהה ורואים פרטים רבים על כדור הארץ, כולל החלוקה ליבשות. בתמונה נראות בבירור יבשות אוסטרליה, אנטארקטיקה ודרום מזרח אסיה. התמונה היא תמונה המורכבת מכמה תמונות בודדות (הארץ והירח צולמו בנפרד) ונבחרו התמונות הטובות ביותר. קנה המידה של הארץ והירח והמרחק ביניהם נשמר. התמונות צולמו ב 20/11/2016.
Earth and moon from MRO Mars. NASA 20/11/2016
Earth and moon from MRO Mars. NASA/JPL-CALTECH/UNIV. OF ARIZONA 20/11/2016

תמונות מהירח

חללית LRO מרחפת במסלול מעל הירח וממפה אותו ברזולוציה גבוהה, אבל מפעיליה החליטו לכוון את המצלמה שלה לכדור הארץ וזה מה שיצא (הצילום מאוקטובר 2015 והתפרסם בדצמבר 2015). גם התזמון לא מקרי. בכוונה בחרו תאריך בו כל צד הארץ מואר. אפילו את ישראל רואים בפינה למעלה.

כדור הארץ מהירח LRO נאסא
כדור הארץ מהירח LRO נאסא

לקיחת הצילום אינה משימה פשוטה כלל. הוא מורכב מתמונות רבות, הצריך תמרונים לא פשוטים של החללית ועיבוד תמונה רציני. התוצאה בכל אופן מהממת (עוד על הצילום באתר UT).

היבוסה Hayabusa2

חללית היבוסה Hayabusa2 היפנית היא משימה מעניינת שנועדה לדגום אסטרואיד ולהחזיר את הדגימה לכדור הארץ. החללית שוגרה בדצמבר 2014 ואם תהיתם איפה היא נמצאת לאחר שנה בדיוק (דצמבר 2015), התשובה היא כדור הארץ! כן כן, החללית חוזרת לקרבת כדור הארץ, מבצעת מעוף לידו ומנצלת את כוח המשיכה שלו להאצה והגברת מהירות (אפקט מקלעת Slingshot), זהו אפקט שימושי ביותר המאפשר שליחת משימות עם הרבה פחות דלק. על הדרך מצלמת הניווט של החללית צילמה צילום משפחתי של הארץ והירח ממרחק של שלושה מיליון קילומטרים
כדור הארץ והירח. חללית Hayabusa 2
כדור הארץ והירח. חללית Hayabusa 2. מקור . סוכנות החלל היפנית JAXA

DSCOVR

התמונה הבאה היא מתאריך 16/7/2015 של חללית DSCOVR שהוצבה במסלול בין השמש לכדור הארץ
ומטרתה לצלם כל שעתיים את חלקו המואר של כדור הארץ. תמונות הבאות יהפכו לעניין של שיגרה אבל כבר בהתחלה הצילום כולל גם את הירח ועוד את צידו האפל! תמונה נהדרת שמומלץ לקרוא את המאמר הנפרד שהקדשתי לה.
כדור הארץ והירח
Earth and moon. DSCOVR. NASA

  חללית סינית Change 5-T1

התמונה הבאה הינה מחללית סינית Change 5-T1. התמונה מענינת ביותר מאחר והיא עושה היפוך של הפרופורציות המוכרות לנו בין הארץ לירח. כמובן בגלל שהארץ נמצא הרחק מהירח, רוב פני הירח בתמונה הם מהצד הרחוק של הירח שאינו נראה כלל מכדור הארץ.
הירח וכדור הארץ מחללית Chang'e 5. מקור: סוכנות החלל הסינית

MESSENGER מכוכב חמה


הסרטון הבא מדגים איך נראה ליקוי ירח מהחלל. הוא צולם על ידי חללית MESSENGER המקיפה את כוכב חמה.

אופורטיוניטי ממאדים Opportunity

תמונה מעניינת במיוחד צולמה מפני השטח של מאדים על ידי גשושית אופורטיוניטי בינואר 2014. התמונה צולמה שמונים דקות לאחר השקיעה. נקו את המסך מגרגרי אבק ותגדילו את התמונה ותוכלו לראות את כדור הארץ. למעשה גם הירח מופיע בתמונה.

כדור הארץ ממאדים. מקור: נאסא JPL CATTECH
כדור הארץ ממאדים. מקור: נאסא JPL CATTECH

JUNO ג'ונו לצדק


התמונות הבאות הן מחללית ג'ונו ששוגרה לצדק בשנת 2011. אולי אתם שואלים מה היא עושה ליד כדור הארץ ב 
2013. התשובה היא שמסלולה תוכנן כך שתחלוף כמה פעמים ליד כדור הארץ למשיכה גרביטציונית שתגביר את המהירות שלה. בהתקרבות האחרונה שלה מאוקטובר 2013 היא צילמה סידרה של תמונות של כדור הארץ והירח שעכשיו שוחררו כסרט על ידי נאסא. צפו


 ובתמונה זו חיברו את התמונות אחת מתחת לשניה.
כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית ג'ונו בדרכה לצדק.
כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית ג'ונו בדרכה לצדק. קרדיט: JPL/NASA


התמונות מדהימות. רואים את הירח סובב את כדור הארץ. רואים את כדור הארץ סובב סביב עצמו, רואים איך הירח וכדור הארץ גדלים ככל שמתקרבים אליהם. משימת ג'ונו עוד לא התחילה וכבר היא נותנת לנו כל כך הרבה. עוד תמונות של כדור הארץ והירח מג'ונו בהמשך.

לווין Elektro-L

הלווין הרוסי Elektro-L הוא לווין ניטור של כדור הארץ, אולם בשונה מלווינים דומים הוא ממוקם במסלול גיאו-סטציונרי, כמו לוויני תקשורות, ואינו משנה מיקום. ללווין מצלמה ברזולוציה גבוהה מאד והוא רואה באופן קבוע מחצית מכדור הארץ ומנטא אותה באופן רציף, כולל תמונות באור אינפרא אדום המאפשרות ניטור חקלאי. הלווין מצלם תמונה כל מחצית השעה. וניתן לראות גם סרט וידאו מהעבר.

כדור הארץ מהלווין הרוסי אלקטרו
כדור הארץ מהלווין הרוסי אלקטרו. מקור: סוכנות החלל הרוסית


חללית SUOMI

חללית חדשה Suomi NPP  ששוגרה למטרות ניטור האקלים לשיפור חיזוי מזג האוויר צילמה את התמונה הבאה (למעשה התמונה היא אוסף של תמונות). בתחילת ינואר 2012. השווה לתמונה מאפולו 17 בתחתית העמוד? איזו אתם מעדיפים? אני מוצא את התמונה הישנה האנלוגית מוצלחת יותר מהתמונה החדה בצורה מדהימה (גירסת ענק ברזולוציה של 8000*8000). חדות היתר יוצרת תחושה מלאכותית משהו, חסרת רוך ועידון...
כדור הארץ מהחלל - אמריקה. מקור: נאסא

זה הצד המערבי. יש גם תמונה של הצד המזרחי (כולל אותנו ) והוא ממש דורש השוואה לתמונה של אפולו 17
כדור הארץ מהחלל - אפריקה והמזרח התיכון. מקור: נאסא


שוב ג'ונו JUNO


התמונה  מחללית ג'ונו Juno ששוגרה לצדק ב -5 לאוגוסט 2011 וצילמה את התמונה ב-26 לאוגוסט ממרחק עשרה מיליון קילומטרים צילום מקסים (יחסית לצילום שכולו שחור חוץ מנקודה כחלחלה ונקודה נוספת שכמעט לא רואים) של כדור הארץ הכחלחל והירח הקטן. ניתן להגדיל את התמונה ואפילו לנסות להעריך לפי גדלי האובייקטים את מרחק הירח מהארץ וגודלם היחסי של כדור הארץ והירח.
כדור הארץ מהחלל כפי שצולם על ידי חללית יונו ממרחק עשרה מיליון קילומטרים
כדור הארץ והירח מהחלל כפי שצולמו על ידי חללית יונו ממרחק עשרה מיליון קילומטרים.הצילום מתאריך 26/8/2011 שלושה שבועות בלבד לאחר שיגור החללית

המפורסמת מכולן - אפולו 8

התמונה המפורסמת ביותר היא ללא ספק זו שצולמה במשימת אפולו 8. משימת אפולו זו דימתה מסלול לירח ובחזרה (ללא נחיתה) וטייסיה היו הראשונים שראו את הצד הרחוק של הירח (וגם חוו דקות של בידוד מושלם מהאנושות).
התמונה הראשונה צולמה במרחק 30,000 קילומטר מכדור הארץ והיא התמונה הראשונה שמראה את כל כדור הארץ. התמונה  צולמה על ידי ביל אנדרס שמשימת אפולו 8 הייתה היחידה שלו.

כדור הארץ במלואו. התמונה הראשונה של כל כדור הארץ מהחלל. מקור: נאסא

בהמשך מסעם צולמו תמונות נוספות של זריחת הירח מעל כדור הארץ. התמונה הראשונה מראה ממש את רגע הזריחה:
זריחת הארץ כפי שצולמה מאפולו 8. מקור: נאסא

והתמונה השנייה מפורסמת משום מה הרבה יותר. אני משאיר לקוראים לשפוט איזו מוצלחת יותר
זריחת הארץ כפי שצולמה מאפולו 8. מקור: נאסא

LUNA ORBITER - הראשונה עם הירח והארץ


בנוסף, נביא תמונה לא מוכרת שצולמה על ידי חללית לא מאוישת בשנת 1966 ההבדלים באיכות בולטים.
התמונה הראשונה של הארץ מעל הירח. צולמה על ידי LUNA ORBITER. מקור NASA

שנים רבות אחרי נאסא ערכו את כל החומר מחדש ושיפרו איכות ושחררו מקטע מתוך התמונה הנ"ל באיכות גבוהה הרבה יותר, הנה לפניכם:



אפולו 17 - התמונה הראשונה המראה מחצית שלמה של כדור הארץ

 שימו לב שלכדור הארץ יש מופעים בדיוק כמו לירח, והמופע תלוי כמובן בזוויות בין הארץ השמש והחללית המצלמת. רוצים לראות את כדור הארץ במלואו? תמונה זו צולמה על ידי אפולו 17 והיא מראה את כל אפריקה כולל ישראל למעלה למעלה ואנטארקטיקה למטה.
כדור הארץ המלא צולם על ידי אפולו 17. מקור: נאסא

MARS GLOBAL SURVEYOR - מצלם את הארץ והירח ממאדים!!

נעזוב את הירח ונרחיק מעט הלאה. ככל שמתרחקים יותר כדור הארץ נהיה מיוחד פחות. במהלך 2003 מאדים היה קרוב לכדור הארץ באופן מיוחד. הדבר איפשר לא רק תמונות מדהימות של מאדים אלא גם תמונות של כדור הארץ והירח ממאדים (למעשה מחללית המקיפה את מאדים).

הארץ והירח ממאדים. מקור: JPL נאסא - חללית MARS GLOBAL SURVEYOR

תמונה זו צולמה כבר ממרחק של למעלה ממאה מיליון קילומטרים ועדיין ניתן לראות פרטים מסוימים על הארץ והירח.

PALE BLUE DOT - וואיאג'ר 1  תמונה אייקונית של הנקודה הכחולה

תמונה מפורסמת נוספת זכתה אפילו לשם: "הנקודה הכחולה החיוורת". זוהי תמונה מדהימה שצולמה ממרחק של 6.4 מיליארד קילומטרים ובה כדור הארץ, כל עולמנו, תופס בקושי פיקסל אחד. כדאי להמשיך לקרוא על  ה - Pale blue dot.
נקודה חיוורת כחולה. צולם על ידיד חללית וויאג'ר 1 ממרחק של למעלה מ-6 מיליארד קילומטר. נסו למצוא נקודה
כחלחלה קטנה (בצד ימין באמצע אחד הפסים. זה אנחנו)



חללית קאסיני משבתאי

חללית קאסיני משייטת לה ליד שבתאי ומצלמת תמונות מדהימות, כאילו צלם אומן נמצא בחללית. לתמונות אלו נייחד בעתיד מאמר נפרד אולם בינתיים נציג תמונה של כדור הארץ דרך טבעות שבתאי.
כדור הארץ דרך טבעות שבתאי. מקור חללית קאסיני נאסא. כדאי להגדיל את התמונה לראות את הארץ.

MESSENGER מכוכב חמה

 ונסיים בתמונה של הארץ והירח כפי שצולמו מאזור כוכב חמה. התמונה צולמה ממרחק של 183 מיליון קילומטר, וההבדל בין גודל הארץ לגודל הירח ניכר.
כדור הארץ והירח כפי שצולמו על ידי חללית MESSENGER. מקור: NASA/Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory/Carnegie Institution of Washington

מאמרים נוספים
החללית רוזטה - כולל צילום של החללית מתקרבת לכדור הארץ
מאדים - כוכב הלכת האדום

יום חמישי, 2 באפריל 2026

מה הכוכב הבהיר שרואים בשמים?

כוכב בהיר בשמיים

מה זה הכוכב הבהיר והזוהר הגדול בשמים? מפעם לפעם רואים בשמים כוכב בהיר במיוחד ורוצים לדעת מהו. סביר שזה כוכב הלכת נוגה, אבל יש עוד אפשרויות.

פירוט הכוכבים הבהירים נכון להיום מופיע בהמשך

קשה לענות תשובה אחת לשאלה זו מאחר והתשובה משתנה בהתאם למתי (במהלך השנה, או במהלך הלילה)  ואיפה בשמים רואים את הכוכב הבהיר. אולם בדרך כלל התשובה תהיה אחד משלושת הכוכבים הבאים ששניים מתוכם כוכבי לכת שהם בהירים במיוחד. כל כוכב בהיר מאד צריך להיות חשוד כאחד מהם. כמובן יש עוד כוכבים נוספים בהירים יחסית והכרתם דורשת הכרה בסיסית של מפת השמים.

שלושת הכוכבים הבהירים ביותר הם

  • נגה
  • צדק
  • סיריוס ( כוכב שמיימי אברק) - הכוכב הראשי בקבוצת הכלב הגדול.
מערכי כוכבים בהירים

שביל החלב

חודשי הקיץ הם החודשים הטובים לצפייה בשביל החלב, שנראה מתחיל מקבוצות עקרב וקשת כבר מהשקיעה ולאורך הלילה נמתח עד הצפון דרך קבוצות ברבור וקסיופיאה. בשעות אלו (אחר חצות) ניתן לראותו מדרום לצפון ועל פני כל השמיים. מאוחר יותר בלילה יתחילו לעלות קבוצות משושה החורף, ראשון הוא הכוכב קאפלה הבהיר, ואחר כך אלדברן בשור, קבוצת אוריון, ולקראת הזריחה ממש גם קבוצות הכלב הגדול ותאומים.

שביל החלב החלק הדרומי - בין עקרב לקשת
שביל החלב החלק הדרומי - בין עקרב לקשת


צדק ושבתאי במרכז שביל החלב
צדק ושבתאי במרכז שביל החלב


קבוצת עקרב וחלק משביל החלב
קבוצת עקרב, כוכב הלכת צדק, וחלק משביל החלב

במאמר על כוכבי הלכת ציינו שפעם בשנה צדק ונגה מתקרבים אחד לשני, המחזה של שני הכוכבים הבהירים סמוכים  אחד לשני, הינו מחזה מרהיב. לגלריית תמונות מההתקבצות של נוגה וצדק 

אז איך אפשר להבדיל ביניהם?

נגה וצדק הם כוכבי לכת ומיקומם בשמיים משתנה, אולם הם תמיד יהיו באזור גלגל המזלות. לא בצפון מדי ולא בדרום מדי. נגה הוא הבהיר מכולם. רואים אותו אחרי השקיעה במערב, או לפני הזריחה במזרח. אם בשקיעה ראיתי כוכב בהיר במזרח, זה לא יכול להיות נוגה.
צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש (מסתו כפולה ממסת כל שאר כוכבי הלכת ביחד!) והוא יזכה למאמרים נפרדים. צדק נראה בהיר מאד והוא סובב את השמש אחת ל-12 שנה.


סיריוס - אברק הוא כוכב שמיימי אמיתי ואחד הקרובים אלינו (9 שנות אור בלבד). סיריוס הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמים וקל מאד לזהותו מאחר והוא חלק מקבוצת הכוכבים המוכרת - "הכלב הגדול". קבוצה זו נמצאת ישירות מתחת לקבוצת אוריון ולכן תיראה תמיד בדרום. בקיץ הוא אינו נראה כלל אבל בחורף הוא ייראה היטב בכל שעות הלילה. אם ראית כוכב בהיר בחורף בדרום, כמט בטוח שהוא סיריוס.

מה המצב עכשיו (ניסן תשפ"ו, אפריל 2026 )

כוכבי לכת:
  • כוכב חמה - כוכב חמה משנה את מיקומו במהירות גבוהה אפילו במהלך חודש אחד. לעדכונים על ימים שבהם מומלץ לראות את כוכב חמה, הצטרפו לקבוצת הטלגרם או לקבוצת ווטצאפ
  • נוגה - כוכב ערב בהיר מאד שנראה לאחר השקיעה וימשיך להתבהר וילווה אותנו במשך חודשים רבים עד קיץ 2026.
  • מאדים - מאדים עדיין קרוב לשמש ונבלע באור דמדומי בוקר אולם ככל שהחודש יתקדם יהיה קל לראותו לפני הזריחה.
  • צדק   - בהיר מאד ונראה היטב מתחילת הערב ושוקע לאחר חצות הלילה. 
  • שבתאי - שבתאי מאחורי השמש ואינו נראה עד לחודש מאי לפחות, אז יחל להופיע ככוכב בוקר.
בתחילת הערב משושה החורף כבר לקראת שקיעה בכיוון מערב ובהמשך הערב משולש הקיץ עולה.


קבוצת הכלב הגדול. סיריוס הכוכב הבהיר.
קבוצת הכלב הגדול. סיריוס הכוכב הבהיר. פס האור הינו טלסקופ החלל HST שעבר בסביבה



אם המידע לא מספיק, הגיבו בשאלה ואשתדל לענות בהתאם לנתונים המדויקים של תאריך שעה ומיקום הכוכב

יום שני, 23 בפברואר 2026

כל כוכבי הלכת ביחד

כל כוכבי הלכת ביחד

מפעם לפעם תשמעו על אירוע קודמי מיוחד במינו שלא יחזור עשרות שנים. כל כוכבי הלכת ביחד, התיישרות פלנטרית, מצעד כוכבי לכת ועוד שמות מפוצצים כאלו בכתובת קליקבייט ותמונות AI כאלו ואחרות.

התיישרות פלנטרית? ממש לא ככה!
התיישרות פלנטרית? ממש לא ככה!

נתחיל מכך שלא מדובר כלל וכלל באירוע נדיר. זה קורה המון וגם לא מעניין במיוחד לצפייה. עוד נעיר שאירועים כאלו הם אף פעם לא עניין של לילה בודד, אלא של תקופה מסוימת שאורכה משתנה אבל לרוב הוא לפחות שבועיים.

ראייה של כל כוכב הלכת אפשרית או לאחר השקיעה או לפני הזריחה וזאת בגלל שרק בשעות האלו ניתן לראות את כוכב חמה ונוגה שהם כוכבי לכת פנימיים. לעתים כוכב חמה או פלנטה אחרת יהיו מעל האופק אבל קרובים מדי לשמש ולמרות שטכנית כולם בשמיים באותו זמן, לא באמת מתאפשרת צפייה בהם.

 
מאמר זה עוסק באפשרויות לראות בזמן אחד את כל חמשת כוכבי הלכת הנראים בעין: כוכב חמה, נוגה, מאדים צדק ושבתאי. נתחיל בתמונה שאולי תראו בכל מיני מקומות עם ההדגשה שככה זה לא ייראה. אני השתמשתי בסט של כדורי גומי שיש לי ובמקומות אחרים עושים תמונות AI. 

פברואר 2026
שאריות של האירוע שלא היה באמת אירוע משנה שעבר שהתגלגלו לשנה זו. מאדים כלל לא נראה בשמיים בשעות הערב 


ינואר-פברואר 2025
עדכון 26/2/2025 גם לקראת סוף פברואר, למרות שטכנית כוכבי הלכת מעל האופק לאחר השקיעה, בפועל את שבתאי אי אפשר לראות כי הוא נמוך וחיוור מדי וגם את כוכב חמה קשה מאד לראות.

ברשת תראו לא מעט פרסומים על התיישרות פלנטות בתאריך 25/1/25. מדובר כמובן בגרעין עובדתי כלשהו שהתנפח לשטות מוחלטת ונסביר למה:
  1. אכן אפשר יהיה לראות לא מעט כוכבי לכת בשמיים, זה נכון הרבה מאד פעמים
  2. כוכב חמה הוא כוכב בוקר כרגע ואילו נוגה כוכב ערב מה שאומר שאת שניהם אי אפשר לראות ביחד, וכך קרסה הכותרת של רואים את כל הפלנטות.
  3. אוראנוס ונפטון חסרי עניין מבחינתנו
  4. כמובן שאין שום התיישרות, מה שזה לא יהיה, כוכבי הלכת מפוזרים על פני כל השמיים, חלקם במערב (נוגה ושבתאי) וחלקם במזרח (צדק ומאדים).
  5. אירועים כאלו לא מוגבלים אף פעם ליום אחד אלא לתקופה שמישכה משתנה. מה שיהיה ב-25 לא שונה מה-24 ומה-26 . את 4 כוכבי הלכת הנראים אפשר לראות כבר מדצמבר 2024 בו זמנית בשמיים
  6. לעתים אפשר לראות את כל כוכבי הלכת הנראים בו זמנית. זו תמיד תצפית קשה בגלל כוכב חמה ולכן מישכה לרוב קצר מאד לפני הזריחה או אחרי השקיעה, אבל זה לא אירוע נדיר במיוחד ואם אני זוכר אני אפילו כותב עליו.
  7. אירוע שדווקא כן מעניין בהקשר זה הוא שכל כוכבי הלכת באותו רביע, כלומר בטווח של 90 מעלות. זה אכן לא קורה הרבה ויכול להיחשב מיוחד, אבל זה לא המקרה.
ובכל זאת אם רק כוכב חמה חסר, מתי הוא יצטרף לשאר חבריו? זה יקרה במהלך פברואר ותחילת מרץ ואז אכן יהיה אפשר לראות בו זמנית את חמשת כוכבי הלכת הנראים בעין, ככאשר כרגיל כוכב חמה הוא הבעייתי ומגביל את האפשרויות כמו גם שבתאי שכבר נמוך למדי בשמיים וחיוור יותר מכוכב חמה ולא נראה בעין . הנה מפה לדוגמה.
כל כוכבי הלכת הנראים בו זמנית בשמיים - פברואר 2025
כל כוכבי הלכת הנראים בו זמנית בשמיים - פברואר 2025




דצמבר 2022

בדצמבר 2022 יהיה אפשר לראות את כל כוכבי הלכת בזמן אחד פרוסים על פני כל השמיים ממזרח עד מערב. כוכב חמה ונוגה שניהם כוכבי ערב וייראו סמוך לשקיעה, כאשר מאדים בדיוק זורח במזרח. באמצע יהיו צדק ושבתאי.
הנה תמונת אילוסטרציה לתאריך 20/12/2022
כל כוכבי הלכת 12/2022



יוני 2022    

שבתאי צדק מאדים ונוגה כבר כמה חודשים ביחד בשמי הבוקר עם מפגשים כאלו ואחרים. לכמה ימים בסוף חודש יוני יצטרף אליהם כוכב חמה, שכרגיל, יהיה הקשה ביותר לראייה. תאריך מומלץ לצפייה הוא 27/6/2022 לפנות בוקר (04:45). הירח ייה קרוב יחסית לכוכב חמה (וגם לנוגה). שאר כוכבי הלכת גבוהים ואין שום בעייה לראות אותם.
מה שמעניין בהתיישרות זו הוא שכוכבי הכלת מסודרים בשמיים בצורה זהה למרחקים מהשמש. כוכב חמה הכי קרוב, אחריו נוגה, מאדים צדק ושבתאי. אפילו המרחקים הזוויתיים ביניהם (על כיפת השמיים) די דומים ליחסי במרחקים האמיתיים מהשמש.

אילוסטרציה של כוכבי הלכת 27/6/2022 05:00




יולי 2020

בחודש יולי 2020 ניתן לראות את כל כוכבי הלכת בשמיים לפני הזריחה ביחד או תוך פרק זמן קצר מאד. הקושי העיקרי הוא כוכב חמה שאמנם נמצא מעל האופק אבל קשה לראייה. לכן המעוניינים לצפות יכולים לעשות זאת בתאריך בו כוכב חמה בריחוק מירבי מהשמש 21/7/2020 ואז הוא זורח בשעה 4:30 בערך וניתן לראייה כעשרים דקות לאחר מכן. באותו בוקר כוכב הלכת צדק שוקע בשעה 5:15 ולכן נקודת הזמן בו יראו בעין את כולם בשמיים מצומצמת מאוד לטווח של 4:50-5:00 בערך ודורשת תנאי תצפית מיטביים וראיה נקייה לשני האופקים. בימים אחרים יהיה ניתן לראות בצורה טובה ארבעה כוכבי לכת ולדעת שמרקורי גם מעל האופק.
*
לבעלי טלסקופים נציין שבאותו זמן גם אוראנוס ונפטון, שנראים היטב בטלסקופ, אבל דורשים הגדלה רצינית (150 לאוראנוס, 300 לנפטון), נמצאים מעל האופק ואפילו פלוטו (לשה צריך טלסקופ גדול וגם אז יראו רק נקודה חיוורת מאד).
*
הנה שתי תמונות הדמייה מתוכנת סטלריום. ההבדל הוא רק בתצוגה, אחת ישרה והשנייה עגולה. שתיהן מציגת את שדה הראייה בצורה שונה ממה שרואים בעין אבל מאפשרות מבט רחב על כל או רוב כיפת השמיים

מבט על צדק שוקע ומרקורי עולה וכל הכוכבים על קו ישר (המילקה - לא מופיע בתמונה)

מבט צד - מרקורי זורח בשמאל (צפון מזרח) וצדק שוקע מימין (דרום מערב)



יולי 2018

בחודש יולי 2018 כל כוכבי הלכת נראים בעין  יהיו בשמים באותו זמן, אולם האפשרות לראות את כולם בזמן אחד היא קלושה. כוכב חמה נמוך מאוד כאשר מאדים זורח, והאפשרות לראות מהארץ את שניהם באותו זמן קלושה למדי. בכל זאת טכנית, כל חמשת כוכבי הלכת מעל האופק, והנה תרשים סימולציה מתוכנת סטלריום:
כל כוכבי הלכת מעל האופק 12/7/2018 21:09
כל כוכבי הלכת מעל האופק 12/7/2018 21:09



הזדמנות נוספת לראות את כל כוכבי הלכת בשמים בבת אחת היא בחודשי הקיץ של שנת 2016. בתחילת חודש אוגוסט נוגה וכוכב חמה הם כוכבי ערב ומספיק רחוקים מהשמש, מעט למעלה מהם צדק וישר בכיוון דרום, מאדים ושבתאי. בניגוד לתחילת השנה הפעם התצפית תהיה נוחה בשעות הערב המוקדמות. בתאריך 4/8 גם הירח יצטרף לחגיגה.
כרגיל, כוכב חמה הוא הבעייתי מבין כוכבי הלכת ותוך ימים ספורים בלבד הוא יחל לנוע לכיוון השמש ויהיה קשה לראותו. גם צדק בדרכו להיעלם ולהפוך לכוכב בוקר. המסקנה היא לנצל את מחציתו הראשונה של חודש אוגוסט לחזות במחזה יפה זה
הנה תרשים מים 4/8/2016 כ"ט תמוז (אור לראש חודש אב). הכולל גם את הירח החדש .

כל כוכבי הלכת - אוגוסט 2016
כל כוכבי הלכת - אוגוסט 2016


בתחילת שנת 2016 צפוי סידור שמיימי מעניין ונדיר. כל כוכבי הלכת ייראו בו זמנית בשמים. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בתחילת שנת 2005. הצפייה תהיה אפשרית בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם הזריחה בין התאריכים 20/1-20/2.  מומלץ לצפות בין התאריכים 27/1 כאשר הירח ליד צדק (המערבי ביותר) ועד 6/2/2016 כאשר הירח יהיה במזרח וסמוך לכוכב חמה. את ארבעת כוכבי הלכת הראשונים תראו בנקל, אבל כוכב חמה הוא חמקמק וחיוור, כדאי להיעזר בנוגה על מנת למצוא אותו.

מיקום כוכבי הלכת יהיה כך: צדק בדרום מערב בקבוצת אריה הנוטה לשקוע, מאדים בקבוצת מאזניים בדרום. בין צדק למאדים יראו את כוכב ספיקה הבהיר בקבוצת בתולה. משם מזרחה נמצא את שבתאי בקבוצת נושא הנחש (מעל עקרב) בדרום מזרח ואת נוגה הבהיר וכוכב חמה החיוור בקבוצת קשת הזורחת נמוך בדרום מזרח.

כעבור חודש צדק כבר ישקע עם אריה וכוכב חמה ונוגה יתחילו להתקרב לשמש ושוב נצטרך לחכות כמה שנים לאפשרות לראות את כל כוכבי הלכת בזמן אחד.

הנה שני תרשימים זהים (רק הפרספקטיבה שונה) מתאריך 2/2/2016 בשעה 5:45. ההבדל העיקרי בין הימים הוא במיקום הירח שיבקר כל פעם כוכב לכת אחר. התרשימים נוצרו בעזרת התוכנה החינמית סטלריום. שימו לב לחלוקה של כוכבי הלכת על מישור המילקה (אקליפטיק)

כל כוכבי הלכת 2/2/2016
כל כוכבי הלכת 2/2/2016

כל כוכבי הלכת 2/2/2016
כל כוכבי הלכת 2/2/2016


יום חמישי, 24 ביולי 2025

ליקוי ירח מלא בישראל

ליקוי ירח מלא בישראל 31/12/2028


ליקוי ירח מלא הוא חוויה יפהפיה ומופלאה שתשאיר את הרושם שלה לזמן ארוך. בדף זה תמצאו פרטים על ליקוי הירח המלא הבא מישראל. ההמלצה שלנו היא לנסות ולצפות בכל שלבי הליקוי ולפנות לכך את הערב כולו.

ליקוי הירח המלא הבא ייראה מישראל ביום האחרון של שנת 2028. גם ליקוי זה יהיה מוקדם מאד, נמוך בשמיים ויחל עוד לפני זריחת הירח. הליקוי מעט פחות עמוק מזה של שנת 2025 ולכן השלב המלא גם קצר יותר - כ-70 דקות לעומת 80 דקות.

אלו שעות שלבי הליקוי השונים (בהמשך תמצאו הסברים על כל שלב ושלב)

  • תחילת הליקוי חצי צל - 16:04 - לא ייראה מישראל
  • זריחת הירח מישראל - 16:36 - ביחרו מקום תצפית עם אופק פנוי לכיוון צפון מזרח - אזימוט 63 מעלות
  • שקיעת השמש מישראל - 16:47
  • תחילת השלב החלקי - 17:08 - הירח בגובה 5 מעלות אזימוט 66 (צפון מזרח)
  • תחילת השלב המלא - 18:16 - הירח בגובה 18 מעלות אזימוט 74
  • שיא הליקוי - 18:52 הירח בגובה 26 מעלות אזימוט 78
  • סיום השלב המלא - 19:25 -  הירח בגובה 32 מעלות אזימוט 81
  • סיום השלב החלקי -  20:36 - הירח בגובה 47 מעלות אזימוט 90
  • סיום הליקוי - 21:40


ליקוי ירח מלא בישראל 7/9/2025

הליוקי היה יפהפה ונראה היטב מכל הארץ! הירח נצבע אדום בגוונים ועוצמות משתנות וראו לידו היטב את הכוכבים שאור ירח מלא לא מאפשר לראות אותם.







ליקוי ירח מלא הוא חוויה יפהפיה ומופלאה שתשאיר את הרושם שלה לזמן ארוך. בדף זה תמצאו פרטים על ליקוי הירח המלא הבא מישראל. ההמלצה שלנו היא לנסות ולצפות בכל שלבי הליקוי ולפנות לכך את הערב כולו.

ליקוי ירח מלא
ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא


ביום ראשון אור לט"ו אלול התשפ"ה, 7/9/2025 יהיה ליקוי ירח מעולה שייראה מישראל כמעט בכל שלביו. נפספס רק חלק קטן משלב חצי הצל שגם ככה פחות מעניין. יש להתחיל את התצפית ממש עם זריחת הירח מעט לאחר שקיעת השמש ולהמשיך עד כחצות. שימו לב שבתחילת הליקוי הירח יהיה נמוך מאד בשמיים. יש לבחור מקום תצפית עם אופק פנוי ככל האפשר לכיוון מזרח.

אלו שעות שלבי הליקוי השונים (בהמשך תמצאו הסברים על כל שלב ושלב)

  • תחילת הליקוי חצי צל - 18:28 - לא ייראה מישראל
  • זריחת הירח מישראל - 18:52 - ביחרו מקום תצפית עם אופק פנוי לכיוון מזרח - אזימוט 98 מעלות
  • שקיעת השמש מישראל - 18:57
  • תחילת השלב החלקי - 19:27 - הירח בגובה 7 מעלות אזימוט 102 (דרום מזרח)
  • תחילת השלב המלא - 20:30 - הירח בגובה 20 מעלות אזימוט 112
  • שיא הליקוי - 21:11 הירח בגובה 27 מעלות אזימוט 120
  • סיום השלב המלא - 21:51 -  הירח בגובה 35 מעלות אזימוט 126
  • סיום השלב החלקי -  22:56 - הירח בגובה 44 מעלות אזימוט 140
  • סיום הליקוי - 23:55
בתמונה הבאה מופיעים כל שלבי הליקוי החלקיים והמלא
שלבי הליקוי השונים - תמונה PUBLIC DOMAIN

צפו בליקוי הירח בכל שלביו ונסו לשים לב לתופעות הבאות:
  • מתי אתם מבחינים בירידה הראשונה בבהירות הירח בשלב חצי הצל.
  • האם אתם מצליחים לראות מעין קשת המסמנת את גבולות אזור חצי הצל על הירח?
  • מתי אתם מבחינים בכך שחלק כלשהו מהירח נעלם לגמרי?
  • איך משתנה בהירות הירח בין החלקים הבהירים לחלקים הכהים ולאלו שכבר נעלמו.
  • מתי חלקים כלשהם של הירח נהיים אדומים.
  • האם הירח נעלם כולו או רק בחלקו ומהו אותו חלק, אם כן לכמה זמן, מתי חלק ממנו יופיע שוב. אם לא, נסו להעריך את הגוון שהירח מקבל.
  • רשמו את כל הנתונים האלו כך שתוכלו להשוות לצפיות בעתיד.


שאלות ותשובות נפוצות על ליקוי הירח

  1. מהו ליקוי ירח? ליקוי ירח הוא אירוע אסטרונומי בו הירח נכנס לתוך הצל של כדור הארץ וכתוצאה מכך ירח מלא של אמצע חודש ירחי הולך ונעלם. בליקוי מלא כל הירח נמצא בצל הארץ ולא מקבל אור מהשמש כך שגם אין לו אור להחזיר אלינו וכך הוא לאט לאט נעלם. 

  2. האם הליקוי נראה מישראל? כן! הליקוי של 7/9 ייראה בכל שלביו מישראל. מומלץ לצפות מתחילת השלב החלקי בשעה 19:27 ועד לסיומו בשעה 22:56

  3. מתי הכי כדאי לצפות בליקוי - ההמלצה שלנו היא לצפות בכל מהלך הליקוי, אולם למי שאין באפשרותו,  השלב המלא של הליקוי  הוא בין השעות 20:30 ל 21:51. מומלץ לצפות ולו לזמנים קצרים כמה וכמה פעמים בטווח שעות אלו וגם במהלך הליקוי החלקי. אם אין לכם זמן לצפייה רצופה, נסו להציץ כמה וכמה פעמים במהלך הערב.

  4. האם בטוח לצפות בליקוי בעין? - בהחלט! הצפייה הליקוי בטוחה לחלוטין בעין ולא יכול להיגרם נזק. מדובר בצפייה בירח והוא ילך ויעשה פחות בהיר.

  5. האם צריך טלסקופ? למרבה השמחה, אין צורך בשום אמצעי עזר, הליקוי נראה מצויין גם בעיניים. אם יש לכם טלסקופ או משקפת, מצויין, הדבר מוסיף לחוויה

  6. איך אפשר לצלם את הליקוי? אפשר להשתמש בכל מצלמה שיש לכם, רצוי עם עדשות טלה, אבל גם בטלפונים ניידים אפשר להשיג תוצאות יפות.

  7. למה הירח נעלם? הירח נכנס לצל של כדור הארץ. לירח אין אור משלו אלא הוא מחזיר את אור השמש הפוגע בו. כאשר הירח בצל של כדור הארץ הוא אינו מקבל אור מהשמש ולכן אנו לא רואים אותו, למרות זאת לפעמים ניתן לראות את הירח גם בחלקו המלא ועל כך בסעיף הבא.

  8. למה הירח נהיה אדום? בשלב המלא של הליקוי הירח נהיה אדום, מאחר שמעט אור מתעקם באטמוספרה "עוקף" את כדור הארץ ומצליח להגיע לירח ובחזרה, אולם אור זה אינו מכיל את כל הצבעים אלא רק את צבעי האדום  וכך מקבל הירח את צבעו המיוחד.

  9. האם הירח ייעלם לגמרי? אין כרגע דרך לדעת, הדבר תלוי בכמה גורמים, הליקוי אינו מאד עמוק והירח לא מגיע ממש לאמצע הצל של כדור הארץ, כך שיכול להיות שרק חלק קטן ממנו יעלם לגמרי וייתכן  שבשיא הליקוי הוא יעלם לחלוטין.

  10. למה אין כל חודש ליקוי? ליקוי ירח יכול להתרחש רק כאשר הירח מלא וכדור הארץ נמצא בדיוק בינו לבין השמש. רק במצב כזה הירח נכנס לצל כדור הארץ. ברוב החודשים, גם בירח מלא, הירח יעבור מעל או מתחת לצל של כדור הארץ ולא יוסתר כלל. לפעמים רק חלק ממנו יוסתר ואז יש ליקוי חלקי, מצב דומה לתחילת וסוף הליקוי הנוכחי.

  11. יש לי משפחתה באירופה ובארצות הברית, האם גם הם יראו את הליקוי? ליקוי ירח נראה ממקומות רבים בכדור הארץ, אבל לא בכולו, באירופה ובאסיה יראו את הליקוי, אולם ביבשת אמריקה לא יראו את הליקוי הנוכחי. 

  12. יש חומרים שאפשר לשתף? כמובן שאפשר לשתך מאאמר זה על ידי שליחת קישור, והכנתי גם פליירים. אחד שמיועד להדפסה והשני מעוצב וגראפי יותר להעברה בקבוצת ווטצאפ ומיילים.


ארגון תצפית משותפת

ליקוי ירח הוא אירוע יפהפה ואתם יכולים בקלות לארגן תצפית המונים באזור שלכם. הנה כמה טיפים לתצפית מוצלחת:
  • ביחרו מקום שנעים להיות בו. המקום צריך להיות פתוח ושאפשר לראות בו את השמיים מכיוון מזרח ועד אמצע השמיים. שימו לב, בתחילת הליקוי הירח היה די נמוך בשמיים. מדובר באירוע ארוך, ביחרו מקום שיש בו אפשרות לשירותים.

  • נסו לתאם עם העירייה, המועצה או המתנ"ס המקומי. אם יש לכם טלסקופ ומשקפות הביאו אותם ונסו למצוא עוד חובבים באזורכם שיסייעו לכם. טובים השניים מן האחד. אם יש לכם דיבורית, הביאו אותה כדי שתוכלו להסביר לקהל מה קורה במהלך הליקוי.

  • הכינו דף מידע המתאים לכם. רשמו שם את מקום התצפית, פרטי קשר, מה כדאי להביא ובעיקר את הזמנים המדויקים של שלבי הליקוי השונים.

  • פרסמו בקבוצת ווטצאפ של מקום היישוב, בתי הספר של הילדים. הזמינו אנשים לאירוע וציינו במפורש שמדובר באירוע של כמה שעות שכדאי לראות את כולו, אולם החלק היפה ביותר הוא החלק המלא. המליצו לאנשים שבאים לזמן רב להביא כסאות, מחצלות, שתייה, דוחה יתושים ונשנושים.

  • אם הבאתם טלסקופ שימו אותו מרוחק מעט ותחמו את האזור בצורה שתאפשר תור מסודר. טלסקופ הוא תוספת מועילה אבל אינו נחוץ לחוויה

  • אם אתם רוצים לשלב הרצאה, הכינו מצגת מראש, ניתן להשתמש בכל החומרים שיש כאן. השיגו מסך ומקרן שאפשר לשים אותם בחוץ, או אם אתם ליד מקום מסודר כדוגמת מתנ"ס בצעו זאת באולם שלו. דאגו שההרצאה תהיה קצרה, עיקר החוויה היא צפייה בירח המשתנה.

ליקויי ירח ומציאת גדול הירח

חלק זה מעט טכני ודורש ריכוז נייר עיפרון ואפילו מחוגה.

ועכשיו אני מזמין אתכם לחזור אלפי שנים בזמן ולהיעזר בליקוי, כדי למצוא גדלים ביקום. אנחנו כמה מאות שנים לפני הספירה ואנחנו צופים בליקוי ירח ועושים חישובים. 
בכל האתרים יגידו לכם שיש לכדור הארץ צל והירח נכנס לתוכו, אבל אצל גדי, אם רק תרצו (כלומר תקראו פוסטים ארוכים) תוכלו לקבל הרבה הרבה יותר, אז תחזיקו ראש ותצללו איתי לתוך המים העמוקים למרות שכל מה שאנחנו עושים זה 4 פעולות חשבון בסיסיות בלבד (אני קצת משקר, ענייני חרוט הצל דורשים גם טריגו. תסלחו לי)

מוכנים! יוצאים לדרך:

בערך בחצי השלב החלקי, נגיד בשעה 20:00, נסו לצייר במדוייק את הירח ואת קשת הצל. לא הולך לכם? יש לי תמונה מליקוי קודם שתעזור לכם. ממש לא הולך לכם? יש תרשימים מוכנים מראש.

עכשיו אנחנו מתמודדים עם בעיה גאומטרית קלאסית. יש לנו קשת ואנחנו צריכים להשלים אותה למעגל. זוכרים איך עושים את זה משיעורי גאומטריה עם מחוגה וסרגל? לא זוכרים, לא נורא. תשלימו את המעגל לפי העין   (טוב, אני אגלה לכם אבל במהירות. תצטרכו לנסות עם עיפרון ונייר. מחברים את הנקודות בקווים בוחרים שני זוגות נקודות. בכל אחד מהם מציירים קשת שאורכה גדול ממחצית הקטע בין הנקודות. הקשתות נפגשות ומותחים קו בנקודות החיבור שלהן. אותו דבר לזוג אחר. מקום המפגש של שני הקווים החדשים הוא מרכז המעגל. נסו ותהנו). 

אז יש לנו את הירח, ויש לנו את גודל הצל של כדור הארץ שזה בעצם העיגול שהשלמנו ועכשיו אנחנו יכולים לשחזר את התוצאות של אריסטארכוס היווני מסאמוס ולהגיע למסקנה שגודל הצל הוא בערך פי 2.5 מגודל הירח. כפי שנראה בהמשך החישובים יתנו את אותו ערך, אבל איך מהנתון הזה מגיעים למספרים ממשיים?

שאלה טובה. קבלנו רק יחס, נכון, אי אפשר לדעת משהו מזה על הגודל של הירח או על המרחק של הירח. גם כשאנו רואים את הירח, הוא יכול להיות בגודל מסויים ובמרחק מסויים או כפול בגודל וכפול במרחק. הגודל הזוויתי שלו ואיך שאנחנו רואים אותו  יישאר זהה.

כאן מגיעים לחלק היותר מסובך ולשאלה מהו הגודל הממשי של הצל של כדור הארץ. זה תלוי בכמה גורמים ולא כולם היו ידועים בעת הקדומה ובוודאי לא נמדדו באופן נכון, אבל הצל הוא חרוטי. קרוב לכדור הארץ הוא בערך בקוטר הארץ והזווית של החרוט תלויה בשמש, בגודל השמש ובמרחק שלה, או במילים אחרות ביחס גודל מרחק שהוא בדיוק גודל זוויתי של השמש.

אם אתם עדיין מחזיקים ראש, אתם אולי זוכרים שהשמש והירח פחות או יותר באותו גודל זוויתי. וגודל כדור הארץ באותה תקופה כבר חושב פחות או יותר תודות לארסטותנוס, כך שאנחנו יכולים לקשר גודל אמיתי פיזי, לגודל זוויתי. בפועל נעשה שימוש נוסף במדידת זווית של 90 מעלות בין הירח לשמש כאשר הירח במופע חצי, ומשם קיבלו את הערך  המאד שגוי של מרחק מהשמש, אבל צריך להתחיל עם משהו. לא נרחיב בכך כי הפוסט ארוך גם ככה, וממילא אנחנו רק מתארים את החישוב.

הנקודה הקריטית להבנה, גם בלי לבצע שום חישוב, היא שאכן גודל זוויתי של הירח יכול להתקיים באינסוף צירופים של גודל ומרחק, אבל נניח שהירח כפול במרחקו וכפול בגודלו, מה יקרה בליקוי? הוא ייראה שונה לגמרי. קוטר צל כדור הארץ יהיה הרבה יותר קטן כי הירח רחוק יותר. אבל הירח הרבה יותר גדול, המסקנה - הירח הרבה יותר גדול מצל הארץ. הוא בכלל לא ילקה, אלא יראו עליו מעגל שחור. סוג של ליקוי טבעתי כמו שיש בשמש. כלומר, הבנת הגאומטריה של הליקוי יחד עם ערך כלשהו של מרחק שהתקבל מחישוב אחר, מאפשרים לנו ביחד למדוד את גודלו של הירח.

אתם עוד איתי? יש המשך, אבל קחו לכם כמה דקות לנשום ואולי לקרוא שוב.

אוקיי, עד כאן ניפחתי לכם את השכל, אבל אנחנו נעשה שימוש בנתונים הידועים כיום. אני אביא רק תוצאות סופיות אבל הגאומטריה, כשיודעים את הערכים די פשוטה.

גודל חרוט הצל של הארץ מגיע למרחק  1.35 מיליון קילומטרים מהארץ. הקוטר שלו במרחק הממוצע לירח משהו כמו 9100 קילומטרים. בליקוי הפעם הירח קרוב יותר אבל גם אזור הצל גדל קצת, לא משנה, נתעלם. הקוטר של הירח הוא 3500 קמ פלוס מינוס .
היחס בין 9100 ל-3500 הוא 2.6 . בערך כמובן, עיגלנו. בדקו בתרשים שלכם מה יצא. הגעתם לארך דומה?  אריסטרכוס מסאמוס גאה בכם. וגם אני.

שימו לב שגודל הצל לא מאד שונה מגודל הארץ, וגם אם היינו משתמשים בצל כאילו הוא גליל, היינו מקבלים ערך לא רע בכלל לגודל הירח, וכך נעשה כנראה עוד לפני היוונים, אבל בגלל שהשיטות השתפרו, אנחנו יודעים שגודל הצל שהוא חרוט ולא גליל, קטן מהארץ, ולכן הארץ גדול במעט יותר מאשר פי 2.6 מהירח.

רוצים עוד חישובים?
ביצענו את כל החישוב על הצל של כדור הארץ, האומברה, אבל מה עם הפנומברה, האזור בו הירח בליקוי חצי צל ומקבל אור אבל מעט פחות, שגדולה הרבה הרבה יותר? אפשר כמובן לעשות את אותו טריק גם בשלב חצי הצל. יהיה עיגול הרבה יותר גדול כמובן, אבל נוכל להוסיף לחישובים את גודל האומברה והפנומברה.

נ.ב. - אפשר גם להשתמש בתרשימים שבהם מופיעים כבר הירח האומברה והפנומברה. אחרים עשו את כל החישובים ולנו נותר רק למדוד. אבל הרבה יותר כיף לשרטט את זה בעצמכם בליקוי




אזורי הראות של הליקוי
אזורי הראות של הליקוי



ליקוי ירח חלקי 18/09/2024

ליקוי חלקי קטנטן אבל יהיה יפה לצפייה. מישראל יראה חלקו הראשון של הליקוי עד שקיעת הירח. חלקו העליון (צפוני) של הירח (מישראל,  ייראה כחלק הימני של הירח) ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 8% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר ושיאו יהיה נמוך באופק המערבי, שימו לב כלך כאשר אתם בוחרים נקודת תצפית.

מה שיכול להיות מעניין בליקוי זה הוא שהירח יקבל אדמומיות אופיינית לירח נמוך יחד עם הירח החלקי (שונה מאדמומיות הירח בליקוי מלא).
  • תחילת הליקוי חצי צל - 03:41
  • תחילת השלב החלקי - 05:12
  • שיא הליקוי - 05:44
  • סיום השלב החלקי - 06:15
  • זריחת השמש - 06:20
  • שקיעת הירח מישראל - 06:31
  • סיום הליקוי - 07:47 - מתחת לאופק ולא לנראה מישראל
ליקוי ירח חלקי 18/09/2024
ליקוי ירח חלקי 18/09/2024



ליקוי ירח חלקי 28/10/2023

ליקוי חלקי לא גדול במיוחד אבל יהיה יפה לצפייה. כל שלבי הליקוי ייראו מישראל. חלקו התחתון של הירח ייכנס לצל כדור הארץ ויוחשך מעט. גודל הליקוי 12% בלבד וכתוצאה מכך גם מישכו קצר
  • תחילת הליקוי חצי צל - 21:01
  • תחילת השלב החלקי - 22:35
  • שיא הליקוי - 23:14
  • סיום השלב החלקי - 23:52
  • סיום הליקוי - 01:26 (29/10 שימו לב לשינוי התאריך ושימו לב שבלילה חוזרים לשעון תקני)
ליקוי ירח חלקי 28/10/2023
ליקוי ירח חלקי 28/10/2023


ליקוי ירח חצי צל 5/5/2023

ליקוי חצי צל אינו אירוע מעניין במיוחד למרות שהפעם קצה הירח מתקרב לאזור הצל המלא (ליקוי חצי צל עמוק מאד) ולכן אולי תיראה החשכה יותר משמעותית שלו. תחילת הליקוי היא מעט לפני זריחת הירח בארץ.
  • תחילת הליקוי חצי צל - 18:14
  • זריחת הירח בישראל (תלוי מיקום): 19:18
  • שיא הליקוי - 20:22
  • סיום הליקוי - 22:31
ליקוי ירח חצי צל 5/5/2023
ליקוי חצי צל 5/5/2023



ליקוי ירח חלקי - 16/5/2022
הליקוי עצמו הוא ליקוי מלא אולם ישראל נמצאת ממש בקצה הטווח ונראה מעט מאד מתחילת הליקוי החלקי עד אשר הירח ישקע.  לצופים באפריקה, מערב אירופה, דרום אמריקה ומזרח ארה"ב צפויה חוויה מלאה יותר.
זמני הליקוי מישראל:
  • תחילת הליקוי חצי צל - 04:32
  • תחילת הליקוי החלקי - 05:27
  • שקיעת הירח - 05:42


ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 5/6/2020
ליקוי חצי-צל לא מאד עמוק ולא יראו הרבה בעין רגילה.

זמני הליקוי:
  • תחילת הליקוי 20:45
  • שיא הליקוי 22:06
  • סיום הליקוי - 00:04

ליקוי ירח חצי-צל (צל חלקי) 10/1/2020
ליקוי חצי-צל אבל יחסית עמוק כך שכנראה יהיה ניתן לראות די בקלות הבדלי בהירות ייראה בתאריך 10/1/2020

זמני הליקוי:

  • תחילת הליקוי 19:07
  • שיא הליקוי 21:09
  • סיום הליקוי - 23:12


ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.

  • תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
  • תחילת הליקוי החלקי - 11:01
  • שיא הליקוי  - 00:30 (17/7!)
  • סיום הליקוי החלקי 01:59
  • סיום ליקוי חצי צל - 03:17


ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019
ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019



ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.

עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.

הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח
ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה
ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה



זמני הליקוי מישראל (בערך):
  • תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
  • תחילת הליקוי החלקי - 5:30
  • תחילת הליקוי המלא - 6:30

סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018

היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.


הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018

בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.

הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי

זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.

בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.

זמני הליקוי מישראל:
  • תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
  • תחילת הליקוי החלקי - 21:24
  • תחילת הליקוי המלא - 22:30
  • שיא הליקוי - 23:22
  • סיום הליקוי המלא - 00:13
  • סיום הליקוי החלקי 01:19
  • סיום ליקוי חצי צל - 02:28

תרשים הליקוי מאתר נאסא
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018


מהו ליקוי ירח

הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.



ליקויים קודמים


בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.
שיא הליקוי החלקי 7/8/2017
שיא הליקוי החלקי 7/8/2017


  • תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
  • זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
  • תחילת הליקוי החלקי - 20:23
  • שיא הליקוי - 21:21
  • סיום הליקוי החלקי 22:18
  • סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017

מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

  • תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
  • תחילת הליקוי החלקי - 04:07
  • תחילת הליקוי המלא - 05:11
  • שיא הליקוי - 05:48
  • סיום הליקוי המלא - 06:23
  • שקיעת הירח בישראל 06:37
  • סיום הליקוי החלקי 07:27
  • סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא



ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא




ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי

כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא
ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011
ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA





בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.
ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA
 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי


קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח