המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

ליקוי ירח מלא בשנת 2018 (מתי איפה ואיך צופים)


ליקוי הירח המלא הקרוב


הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018

בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.

הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי

זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.

בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.

זמני הליקוי מישראל:
  • תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
  • תחילת הליקוי החלקי - 21:24
  • תחילת הליקוי המלא - 22:30
  • שיא הליקוי - 23:22
  • סיום הליקוי המלא - 00:13
  • סיום הליקוי החלקי 01:19
  • סיום ליקוי חצי צל - 02:28

תרשים הליקוי מאתר נאסא
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018


מהו ליקוי ירח

הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.



ליקויים קודמים


בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.
שיא הליקוי החלקי 7/8/2017
שיא הליקוי החלקי 7/8/2017


  • תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
  • זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
  • תחילת הליקוי החלקי - 20:23
  • שיא הליקוי - 21:21
  • סיום הליקוי החלקי 22:18
  • סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017

מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

  • תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
  • תחילת הליקוי החלקי - 04:07
  • תחילת הליקוי המלא - 05:11
  • שיא הליקוי - 05:48
  • סיום הליקוי המלא - 06:23
  • שקיעת הירח בישראל 06:37
  • סיום הליקוי החלקי 07:27
  • סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא



ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא




ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי



כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא
ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011
ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA





בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.
ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA
 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי


קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח

יום חמישי, 12 ביולי 2018

טיול באיסלנד - תוכנית רשמים חוויות ותמונות

יעד הטיול - איסלנד. האי הצפוני שמושך אליו תיירים רבים נבחר כיעד לטיול לציון הגעתו לגבורות של אבי. המשתתפים בטיול הם בני המשפחה המבוגרים, ללא נכדים, וכך מצאנו את עצמנו על אי אחד, 2 מכוניות, 3 שמות משפחה, 7 אנשים ו-11 יום בארץ האש והקרח. את התוכנית תיכנן אבא שלי שכדרכו ישב חודשים ארוכים על הרשת והפיק ספר טיול המפרט את כל הדרכים האתרים, מספרי הכבישים ואפילו קואורדינטות מדויקות שיקלו בניווט, כי לפעמים קשה להכניס את השמות האיסלנדיים.

האי - אי גדול ואנשים בו מעט.  130,000 קמ"ר. גדול פי ארבע מישראל, האוכלוסיה, כ-350000, כאשר שלושת רבעי מתוכם באזור רייקיוואק והשאר מתפרסים בעיירות וכפרים קטנים. אורכו של כביש הטבעת, כביש מספר 1 כ-1300 קילומטר והוא סובב את רוב האי. האי צפוני, על גבול החוג הארקטי וכמעט נוגע בו. בעונה בה נסענו, אמצע יוני, גם אם השמש שוקעת (בדרום האי), היא במרחק קצר מהאופק ולכן אין חושך וכוכבים בוודאי שלא רואים. האיסלנדים מוטרדים מגודל האוכלוסייה ופועלים להגדילו. בנגיוד לרוב אירופה באיסלנד עו ד יולדים ילדים, ויש גם מעט הגירה ממדינות אירופה האחרות. האיסלנדים מקווים להגיע עד שנת 2050 לאוכולוסיה של חצי מיליון איש.

הביקור באיסלנד משתנה לחלוטין בהתאם לעונות השנה, עונת התיירות המקובלת היא מיוני ועד סוף ספטמבר אך כמובן שאפשר לבקר גם בשאר השנה, והטיול יהיה עם אופי אחר, ויתרכז יותר באיזור עיר הבירה. הנה  תמונות לווין, באדיבות נאסא שידגימו את ההבדל בין העונות.

התמונה הראשונה היא של איסלנד בקיץ, וככה האי נראה כשאנחנו ביקרנו. רק קרחוני העד לבנים וכל שאר הארץ ירוקה.
איסלנד בקיץ (יוני יולי). השלג הפשיר ורק קרחוני העד נותרו
איסלנד בקיץ (יוני יולי). השלג הפשיר ורק קרחוני העד נותרו. מקור: נאסא

בעונת המעבר (קשה לקרוא לעונה כלשהי בשם סתיו או אביב באיסלנד), השלג והקרח מתחילים להיערם בכל רחבי האי.
איסלנד בנובמבר - השלג מתחיל להצטבר ברחבי האי. מקור: נאסא
איסלנד בנובמבר - השלג מתחיל להצטבר ברחבי האי. מקור: נאסא

ובשיא החורף, האי כולו לבן.
איסלנד בחורף, מכוסה כמעט כולה בשלג. מקור: נאסא
איסלנד בחורף, מכוסה כמעט כולה בשלג. מקור: נאסא



טיסות - טיסות ישירות בחברת WOW. כשבע שעות טיסה. החברה חברת LOWCOST, ואפילו מים הם לא נותנים בטיסה. קחו בקבוק גדול מנתב"ג וגם בדרך חזרה (למלא כמובן לאחר מעבר בביטחון). גם הגבלת המשקל של עשרים קילו לא פשוטה כאשר צריך לקחת הרבה אוכל כשר מהבית. ושימו לב שאמנם הטרולי שהבאתי קטן מהמידות המצוינות באתר שלהם, אבל הוא לא נחשב מטען שאפשר להעלות למטוס ללא תשלום. 

מכוניות - למרות שהתכנון היה להישאר בכבישים ראשיים, לקחנו רכבי AWD מעט חזקים יותר. אפשר לנסוע איתם גם בכבישים הפנימיים, כבישי HIGHLAND המסומנים באות F, אולם אסור לחצות איתם נהרות, וביוני השלגים רק מפשירים ויש לא מעט נהרות בדרכים אלו, שממילא לא היו בתוכנית. שימו לב, גם דרכים ראשיות הן לעתים קרובות דרכי עפר, בעיקר אלו שאינן כביש 1 (בו רק כמה עשרות קילומטרים לא סלולים) ורוחות מרייקיאווק הבירה.

איפה ישנים - מסלול סביב האי דורש החלפה גבוהה של מקומות לינה, וכך 11 הלילות חולקו ל-7 מוקמות שונים. בשבת בחרנו להיות באקיוריירי, העיר השנייה בגודלה באיסלנד. מקומות הלינה היו טובים וקישורים לכל מקום מצורפים בהמשך.

מחירים - המטבע באיסלנד הוא קורונה איסלנדית ששלושים ממנו שוות בערך שקל אחד. המחירים יקרים למדי ובפרט אטרקציות התיירות. לעומת זאת רוב אתרי הטבע הם ללא תשלום. לעתים יש תשלום על החנייה, כמעט תמיד תשלום על השירותים.

לילה - במילה אחת, אין.

אור - בשתי מילים - כל הזמן. אנחנו בשיא הקיץ ואיסלנד צפונית. גם אם השמש שוקעת, ממשיך להיות אור דמדמים, ואורך הלילה, לא עולה על שעתיים וחצי ובחלקים הצפונים של האי אפילו פחות או בכלל לא.

לאחר ההקדמה הנה תוכנית הטיול - איפה היינו ומה ראינו ועשינו, חלק ראשון.


יום ראשון
שבע שעות בטיסת LOWCOST עוברות לאט. אין מערכת בידור ולמזלי מצאתי ספר שהעביר לי 4 שעות בטיסה ממש בכיף, וגם פגשתי מכרה על הטיסה. שדה התעופה קפלוויק יעיל ועד שיצאנו, עברנו את ביקורות הגבולות והלכנו לא מעט בטרמינל, המזוודות כבר התחילו לצאת. התארגנו, לקחנו את המכוניות ויצאנו ליעד הראשון בחצי האי רייקיאנס, בו ממוקם שדה התעופה.

איפה אפשר לעבור על גשר בין שתי יבשות?
אם עניתם שבאיסטנבול, על הבוספורוס, או שבסיני בגשר על תעלת סואץ, אתם לגמרי צודקים, אבל גם באיסלנד אפשר. קו החיבור בין הלוח הצפון-אמריקאי לבין הלוח האירו-אסייתי עובר באיסלנד, והוא מתרחב בשני סנטימטר בכל שנה. באחת הנקודות הוקם גשר קטן, ואפשר גם ללכת בערץ ואם תקחו איתכם מטר ותבואו בעוד שנתיים, תגלו שהוא נהיה רחב יותר. להרפתקנים, יש גם סיורי צלילה שצוללים לתוך החלק הימי של קו ההפרדה, אבל אני לא יודע בדיוק איפה. החיבור בין הלוחות, העובי הדק של קרום כדור הארץ בכל שטח האי, גורם לריבוי הרי געש ולפעילות וולקנית מרובה, וזו כמובן עיצבה את פני איסלנד במשך מיליוני שנים, ולמעשה ממשיכה כל הזמן.

רגל אחת בכל יבשת
רגל אחת בכל יבשת

הלוח האירו-אסייאתי
הלוח האירו-אסייאתי

בין שתי יבשות
בין שתי יבשות

הלוח הצפון אמריקאי
הלוח הצפון אמריקאי
 כל העולם כולו גשר צר מאוד שאותו אנו מחזיקים בשתי ידינו.


באתר הבא נסענו לקצה האי - Valahnúkamöl, למגדלור עתיק ולצוקים בהם דוגרות ציפורים ולאתר גיאותרמי - Gunnuhver ממנו מפיקים חשמל, וגם רואים קצת אדים מתפרצים מהאדמה.

המגדלור ברייקנס
המגדלור ברייקנס

ואד יעלה מן הארץ - אתר גיאותרמי
ואד יעלה מן הארץ - אתר גיאותרמי

ציפורים בכל מקום
ציפורים בכל מקום

מבט על האתר הגיאותרמי
מבט על האתר הגיאותרמי

צבעים וריחות של גופרית
צבעים וריחות של גופרית

צבעים וריחות של גופרית
צבעים וריחות של גופרית



צוקים בוקעים מהים
צוקים בוקעים מהים

צוקים בוקעים מהים
צוקים בוקעים מהים

ציפורים - איסלנד היא חגיגה לאוהבי ציפורים. איני צפר והידע שלי די מצומצם, ובכל זאת אני מתעניין בנושא. מיגוון הציפורים באיסלנד אינו גדול, בוודאי בהשוואה לישראל, אבל רואים שם ציפורים שלא מגיעות לישראל אף פעם וכך היו המון ציפורים שכלל לא זיהיתי. לא היה מקום במזוודה למגדיר ציפורים ואף לא למשקפת, אך מי שמתעניין בנושא מומלץ שיצטייד בפריטים חשובים אלו. משלטי ההסבר, חוברות עלונים וספרים שמצאתי בדרך, הצלחתי לזהות את רוב הציפורים כבר תוך כדי הנסיעה. ואת השאר זיהיתי בבית. גולת הכותרת של ציפורי האי הם הפאפינז החמודים, אליהם נתייחס בהמשך.

מה עוד אפשר לעשות - אם מזמינים מקום מראש, אפשר ללכת ללגונה הכחולה (פתוח מ 7 בבוקר ועד 11 בלילה), מרחצאות שהוקמו לאחר שנבנה באזור מפעל חשמל גיאותרמי גדול, והמים העודפים פשוט הוזרמו ויצרו מרחצאות טבעיים. המחיר יקר למדי כ-100$ לאדם. יש מרחצאות זולים בהרבה ברחבי האי, ועוד נגיע לכך. החלטת להיכנס? אם אתם בעלי או בעלות שיער ארוך, רצוי מאד לא להכניס את השיער למים. גופרית לא עושה לו ממש טוב ולא משנה כמה מרכך תשימו. הכנסתם את השיער למים? צפו ל Bad hair day בכמה הימים הבאים.


יש עוד נסיעה ליעד הלינה הראשון וגם צריך לעשות קצת קניות אז נסענו ישירות לסלפוס בדרך הדרומית לאורך החוף. במהלך הנסיעה ראיתי משהו קטן על הכביש שהתברר שהוא שועל ארקטי. לצערי לא הספקתי לצלם.

שועל ארקטי - השועל הגיע לאיסלנד לפני כמה אלפי שנים, כאשר עוד היה גשר יבשתי בינה ובין גרינלנד וצפון אמריקה. עד שהגיעו המתיישבים לאיסלנד, לפני 1100 שנה בסך הכל, השועל היה היונק היבשתי היחידי (!) באי. איזה חיות אין בכלל באיסלנד? זוחלים. אין שום נציג למשפחה זו על האי.

סלפוס - הגענו והתמקמנו בדירה - דירת שלושה חדרים עם סלון ומטבח, מעוצבת יפה ומאובזרת. הלכנו לקניות ובישלנו. היינו עייפים מדי לסיור בעיירה כך שאין לי משהו להגיד עליה.

עצירות ספונטניות לאורך הדרך - כל הזמן תראו אתרים שיש בהם את הסימן הבא - . אלו נקודות עניין שיש בהם משהו: מפל, מערה, תצפית, בית ישן או כמה אבנים שהיו פעם בית. אפשר לעצור בכמה כאלו ואפשר לנסות לנחש באלו אתרים כדאי לעצור. אם יש שלט כזה וגם חנייה יחסית מסודרת וגם שלט i  שמראה שיש שם עוד שלט מידע, ייתכן וכדאי לעצור. אי אפשר לעצור בכל האתרים אבל לפעמים באופן ספונטני מגלים עוד מפל/מערה/הר/נחל יפה שלא היה בתכנון. סעו לאט ושימו לב.

כבישים - הכביש הראשי הוא בסך כל עם שני נתיבים. אחד בכל כיוון. אין כמעט שוליים, והכביש מוגבה מסביבתו כך שאין איך לרדת ממנו פרט למפרצי חנייה. התנועה דלילה מאוד ברגע שעברתם את סלפוס מזרחה. האיסלנדים חסכו ואיפה שיש גשרים הכביש מצטמצם לנתיב אחד בלבד. הראשון שמגיע עובר. 

יום שני
הטיול למעשה מתחיל היום, לאחר שיום האתמול היה יום הקדמה קצר.


מפל Seljalandsfoss - את המפל רואים מהכביש כמה קילומטרים לפניו והוא המפל הראשון המרשים בדרך. עוצרים בחניון קטן לידו (בתשלום), והולכים בשביל שמאפשר גישה אל מאחורי המפל. אם הזדמן מזלכם להגיע בערב מאוחר וביום בהיר, המפל יהיה בינכם ובין השמש ותיצור אפשרויות צילום מרהיבות. אנחנו הגענו בבוקר והיה יום מעונן. יש לא מעט רסס במפל ושכמיה או כיסוי פלסטי לגוף יועילו. במרחק כמה מאות מטרים עוד מפל - Gljúfrabúi , מעט חבוי בין הסלעים, ואם יש לכם מגפיים או שלא איכפת לכם להרטיב את הנעליים תוכלו להגיע אליו ואם לא להסתפק בעמדה רחוקה מעט.



מפל Seljalandsfoss


 וכמה סרטונים שממחישים את עוצמת המפלים


ומבט מאחורי המפל על וילון המים שנשפך בלי הרף


ולמפל הסמוך אליו צריך להירטב קצת על מנת להגיע קרוב



מעשה באבדת בן מלך - חלק ראשון - על השביל בין המפלים אמא שלי שואלת פתאום, מי איבד טלפון. אף אחד מאיתנו לא איבד טלפון ובמכשיר שנמצא על הארץ (אייפון משוכלל!) ראינו בחור ממוצא דרום אסייתי. למרבה הצער המכשיר נעול והבחור לא מתקשר. אנחנו מסתכלים סביבנו והולכים קדימה ואחורה מנסים לראות מישהו דומה, או מישהו שמחפש מכשיר ואני שואל לא מעט אנשים אם הם מכירים את הבחור (יש הרבה קבוצות מאורגנות). תוך כדי כך חזרנו לסוגייה התלמודית עם אבדתו של גוי מותרת ובסופו של דבר לא הייתה ברירה אלא להשאיר את הטלפון בחנות מזכרות ולקוות שהבחור יגלה שהטלפון אבד לו. עוד אני בחנות מנסה להסביר למוכר מה אני רוצה, בחור לידי שומע ומבין שבעצם הטלפון שלו הלך לאיבוד! מפגש נרגש בין הטלפון לבעליו, הבעת תודה, ואפילו הדגשנו שאנחנו מישראל, שיהיה לנו עוד ידיד בעולם.


מהמפל המשכנו למפל נוסף - סקוגופס Skógafoss. בטח שמתם לב שכל מפל נגמר בפוס, ואכן פוס הוא המילה האיסלנדית למפל. ויש להם הרבה כאלו. מפל זה הוא מפל חזק ויפה. אפשר להגיע עד תחתיתו והאמיצים יטפסו כ-400 מדרגות לראש המפל שם יש מרפסת תצפית ושביל הליכה איתו אפשר ללכת במעלה הנחל.


מפל סקוגופוס
מפל סקוגופוס

 מבט מעט קרוב יותר על המפל (באזור הזה יש המון רסס ולכן מעט אנשים מתקרבים. היו אמיצים!)
מפל סקוגופוס
מפל סקוגופוס
וסרטון המתאר את המפל מלמעלה


וסרטון מלמטה




לאחר מכן המשכנו לצוקי דירהולי, מעט לפני העיירה Vik. בצוקים אפשר לפנות ולעלות בכביש צר ומתפתל למגדלור או להמשיך לחניון נמוך יותר. מהחניון יש שבילי הליכה ואפשר להגיע למגדלור גם ברגל, למי שיש רצון וזמן לקצת הליכה. הצוקים מרשימים ורואים עשרות ציפורים, אבל פאפינז לא ראינו שם. אלקות, סולות, שחפים, שחפיות, ברווזים ואווזים בשפע רב, אבל אף לא פאפין אחד.

צוקי דירהולי
צוקי דירהולי

צוקי דירהולי
צוקי דירהולי
ועוד קודם לצוקים עצירה באחד הקרחונים שבדרך. ניתן ללכת בשביל לצד הקרחון ואפשר להזמין סיור הכולל הליכה על הקרחון עצמו (עם נעלי מסמרים פטישים וכל האביזרים).
קצה הקרחון
קצה הקרחון

צוקי דירהולי
צוקי דירהולי

צוקי דירהולי
צוקי דירהולי


פאפינז - בעברית תוכי-ים. ציפורים נהדרות אלו הפכו להיות הציפור הלאומית של איסלנד. מקור צבעוני וענק, גוף כמו כדור פוטבול אמריקאי וכנפיים קצרות שדורשות נפנוף מהיר במיוחד כדי לעוף הם מסימני ההיכר של ציפורים אלו. סימן היכר נוסף הוא הצלופחים הקטנים המוחזקים במקור, אותם שולה הפאפין מהמים ומביא לגוזליו הנשארים בקן (בור חפור באדמה). הפאפין מביא את כל המזון אותו הוא אוסף לגוזלים, מה שאכן מצדיק את השם גוזל - שגוזל מזונות מהוריו. עוד נפגוש אותם בהמשך.

כאילו שמפלים לא הספיקו לנו המשכנו לאתר Svartifoss.

מעשה באבדת בן מלך חלק שני - בחנייה של הפארק, מרכז מידע ושירותים נוחים ואיך שאני הולך לכיוון השירותים, מגיע אלי איזה בחור קוריאני מבולבל ושואל אם איבדתי טלפון. נו, פעם שנייה היום, אני כבר מתורגל בנוהל, פותח את הטלפון ורואה שרשום שם משהו לא ברור בעברית. סבבה, אמרתי לו, זה של ישראלי אחר ואני גם ישראלי ואני אטפל בזה. הוא היה מרוצה ואני פניתי למרכז מבקרים להפקיד שם את הטלפון עד שלאחר כמה נסיונות משחק איתו גיליתי שהטלפון של גיסי!
טוב, סיפרתי את העובדה הזו לאשתי ולאחותי וביקשתי מכולם להיות בשקט עד שבעל האבידה, שהיה שקוע במיוחד בבדיקת מפות המסלולים ישים לב לאבדתו. הזמן חלף וחלף ולאחר כמה דקות נשמעה סופסוף האמירה המיוחלת: "אוי, נראה לי שאיבדתי את הטלפון!". בשלב זה הוצא הטלפון מהכיס וכולנו הודנו להשגחה המסובבת את כל פרטי העולם וברור לנו כי רק על כך שטרחנו בבוקר בחיזור אחר בעל האבידה נמנעה מאיתנו עוגמת הנפש. סיפור חסידי של ממש.

לאחר ההתרגשות אפשר להתחיל בטיול. מאתר זה יוצאים מסלולי טיול רבים ואנחנו בחרנו ללכת למפל. גם למפל זה צריך לעלות עלייה די תלולה ומאחר והייתה לנו התעכבות בחניון ושאר המשפחה הלכה לפנינו הגענו עד המפל הראשון Magnúsarfoss ולא המשכנו הלאה, כי השאר כבר היה בדרכם חזרה. לטעמי האישי, אין משהו מיוחד במפלים אלו ועדיף היה להגיע ישר לאתר הבא - לגונת הקרחונים. ייתכן גם כי שלושה מפלים ביום זה כבר מוגזם. מה גם שלאורך כל הדרך ראינו עשרות מפלונים. נטולי שם.
מפה (חלקית) של שמורת סווארטיפוס
מפה (חלקית) של שמורת סווארטיפוס

מפל מגנוסאפוס בסוורטיפוס
מפל מגנוסארפוס בסוורטיפוס
והנה סרטון של המפל



עוד קרחון גולש
עוד קרחון גולש

ומשם לאתר  לגונת הקרחונים. יש כמה לגונות ואפשר גם לשוט בסירה ולהגיע לקרחון עצמו. בלגונה, גושי קרח שהתנתקו מהקרחון ועושים את דרכם לים. המקום  קסום. בזמן שהיינושם השמיים היו מעוננים מעט אבל השמש ביצבצה, ואפילו היה כלב שמש. את הלגונה עצמה מומלץ לראות בצידה המזרחי, אבל מומלץ גם להגיע לחוף ממש שם חלק מגושי הקרח פשוט עומדים על החוף הושט היד וגע בהם (בצד המערבי דווקא). בין הצדדים עובר גשר צר מאד והוא בין הגשרים הבודדים שצריך להמתין בהם עד שעוברים. קחו את הזמן במקום מופלא זה, שבוודאי נראה מופלא עוד יותר בתאורת שמש טובה יותר.

שחפית קוטב. אל תתקרוב יותר מדי
שחפית קוטב. אל תתקרוב יותר מדי


  לגונת הקרחונים

לגונת הקרחונים



  לגונת הקרחונים
לגונת הקרחונים. שימו לב לכלב השמש


כל הלגונות הן קצה הקרחון של Vatnajökull . השמורה הלאומית הגדולה של איסלנד ששטחה כשמינית משטח המדינה. הלוואי עלינו, אבל יש סיבה לדאגה. הלגונות עצמן חדשות יחסית. עד לפני שמונים שנה הקרחון הגיע ישירות לים. נסיגת הקרחון מתעצמת בשל ההתחממות הגלובלית והמדענים משערים שתוך 200 שנה הוא ייעלם כקרחון עד. בעוד שאיים רבים עוסקים בבעיה של עליית פני הים, באיסלנד פני הים דווקא יורדים. יותר נכון להגיד שהקרקע עולה. היעלמות הקרח מפחיתה מאד את הלחץ על קרקע האי ולמעשה הוא עולה למעלה בקצב של כסנטימטר ולפעמים גם יותר בשנה. השפעה זו עלולה להוציא מכלל שימוש עשרות נמלים קטנים בעיירות הקטנות שכל פעילותן מבוססת על דיג. בקיצור, לאיסלנדים יש צרות משלהם.

הנה דוגמה לגוש קרח קטן שהתנתק ועושה את דרכו בבטחה לים




מפלים נטולי שם - באיסלנד יורדים הרבה גשמים. אלפי מילימטרים בשנה. יש שם המון מים. ראיתם את התמונות בחורף שכל האי שלג ובקיץ הכול ירוק. כל המים האלו צריכים להיעלם ולהגיע מההרים לים, והמרחק בין ההרים לחוף קצר. לכן לאורך כל הדרך, בכל האי, נשפכים המים באלפי מפלונים, לעתים מרוחקים מטרים בודדים אחד מהשני, והעין לא שבעה מלראות ולהתפעל.
הנה דוגמה למפל אחד גובה ויפה.

מפל לאורך הדרך
מפל לאורך הדרך
ודוגמה נוספת אפילו עם השתקפות

מפל לאורך הדרך
מפל לאורך הדרך
בסופו של דבר מי המפל הופכים לנחל ששוצף בדרכו לים
הנחל ממשיך לים
הנחל ממשיך לים

השעה מאוחרת ואנחנו עייפים ומקום הלינה הבא הוא צימר בחווה ראודברג II, כמה קילומטרים בתוך הארץ מהכביש הראשי, בה מרגישים בידוד מוחלט עם נוף שמשקיף לקרחון. במתחם חמישה חדרים, חלקם גדולים וחלקם קטנים מאד (בקושי מקום לשתי מיטות, אין מקום למזוודה). מטבח ושירותים משותפים, אולם אנחנו לקחנו ארבעה חדרים מתוך החמישה כך שהנחנו שלא נורא אם יהיה עוד מישהו (כלומר לא נורא לנו, הוא לא יבין מה נפל עליו). בפועל החדר הנוסף היה פנוי ונעול ללא שימוש, כך שהמתחם עמד לרשותינו. למרות הבידוד יש במתחם WIFI ואפילו אמבטיה והמקום בהחלט מומלץ לשהות.


יום שלישי
יוצאים מהצימר לנשום אוויר איסלנדי קריר ופוגשים משפחה של כבשים שבאו לבדוק מי האורחים.

כבשים - כבשים הן חיות המשק העיקריות באיסלנד. הן מסתדרות מצוין באקלים של האי ויש להן מזון בשפע. בחורף כונסים את הכבשים לדיר ומאכילים אותם בעשב שנקצר במהלך הקיץ. לאחר ההמלטות הכבשים מסתובבות חופשי ורועות בעצמן. היה יפה לראות כבשים במבנה משפחתי של אבא אמא וגדיים. אמנם לא נהייתי צמחוני, אבל מחשבות מסוימות בהחלט חולפות בראש. גם האיסלנדים לא צמחוניים והכבשים משמשות כאחד המאכלים העיקריים באי וכמובן בתעשיית צמר מסורתית ומפותחת. את הכבשים רואים בכל מקום ומי שרוצה מעט צמר, תמיד אפשר למצוא בשולי הכביש.



היום נסיעה ארוכה (מה חדש) בחלקו הדרום מזרחי של האי, חלק שאין בו אתרי תיירות הומים וגדולים. בחלק זה של הנסיעה ישנו קטע בו כביש 1 עצמו עדיין אינו סלול, אבל עובדים שם וכנראה שיסיימו אותו עוד הקיץ.

במסלול כמה עיירות קטנות שאפשר לנוח בהן ובכל אחת יש איזו אטרקציה קטנה. המקום הראשון שעצרנו הוא ליד מפל שאת שמו, אם בכלל היה לו כזה איני זוכר.
מפל יפה על כביש 1
מפל יפה על כביש 1

לאחר מכן נסענו לראות את אוסף הסלעים של פטרה. פטרה אספה סלעים מהאזור במשך עשרות שנים והגיעה לאוסף ענקי ויפה המוצג בביתה הישן אותו מנהל בנה והפך אותו למוזיאון.
אוסף הסלעים של פטרה
אוסף הסלעים של פטרה



אוסף הסלעים של פטרה
אוסף הסלעים של פטרה



 וגם הגן בו מוצג האוסף יפה ומרשים


אוסף הסלעים של פטרה
אוסף הסלעים של פטרה

לכל כפר קטן יהיה את הנמל המקומי שלו

נמל מקומי קטן
נמל מקומי קטן

ואיונים תמיד יוצאים מהים

וזו הכניסה לבית עם האוסף של פטרה
אוסף הסלעים של פטרה
אוסף הסלעים של פטרה


חשבנו לבקר בבמוזיאון איסלנד במלחמת העולם השנייה, אולם הסתפקנו בתיאור ממצה של גיסי מהאינטרנט ובמקום זה טיילנו קצת לאורך הערוץ הסמוך למוזיאון.

תורמוסים על רקע ההר
תורמוסים על רקע ההר

לכל מקום אליו מסתכלים מוצאים עוד מפל (או שניים)


משם המשכנו ישירות לאיילשטדיר, הדרך יפה מאד ראו בתמונה הפנורמית הבאה (מומלץ להגדיל)

איפשהו על כביש 1 במזרח איסלנד
איפשהו על כביש 1 במזרח איסלנד

איפשהו על כביש 1 במזרח איסלנד
איפשהו על כביש 1 במזרח איסלנד

ועצרנו לקניות בחנויות נטו ובונוס שם גיליתי שפירוש המילה גדי באיסלנדית הוא איכות. אין ספק שהאיסלנדים יודעים משהו.  התרגום המלא של השלט הוא איכות כל יום מחדש, לחלוטין מתאר אותי!!

גדי - איכות כל יום מחדש!
גדי - איכות כל יום מחדש!

אני הצטיידתי בכובע לכבוד נבחרת איסלנד שעלתה למונדיאל (והטריפה את כל האי - נגיע לנושא) אותו הקפדתי ללבוש כאשר לא היה קר מדי (כלומר כמעט בשום יום).
אוהד חדש לנבחרת איסלנד
אוהד חדש לנבחרת איסלנד

הלכנו גם למרכז המבקרים לאסוף מפות ומידע (מומלץ באופן כללי ברחבי האי, יש מפות גדולות וטובות), ולאחר שעברנו על כל המסלולים שאנו מתכננים למחר, נזכרתי לשאול את הבחור החביב שעובד שם: "ואיפה אפשר לראות פאפינז?" אין בעיה, הוא אמר סע בכביש הזה עד הסוף, רצוי בבוקר או בערב. בחירה שלי הייתה בערב לאחר שעשינו את הטיול המרכזי, מאחר וידעתי שחלק מהמטיילים לא ממש ירצו לנסוע שעות בשביל לראות ציפור ויוכלו לפרוש מוקדם.

מיד בתחילת הנסיעה לכיוון סיידג'יפיורד נקודת תצפית יפה על איילשטדיר. העיירה והאגם נראים שונה בכל שעה של היום ובהתאם למצב האור השמש והעננים.

מבט על איילשטדיר מלמעלה.
מבט על איילשטדיר מלמעלה.


עוד 25 קילומטרים משם עד לסיידג'יפיורד, עיירת הנמל המזרחי החשובה של איסלנד, כשבדרך עוברים מעבר הרים (בערפל, אלא מה) ואיך שיורדים ממנו וקצת לפני העיירה עוד מפל יפה, מפל גופופוס בו עצרנו והצטלמנו כדרכנו.

מפל גופופוס
מפל גופופוס


והנה כמה תמונות מסיידג'יפיורד. עיירה מקסימה, שמסתבר שיש בה גם פסטיבלים שונים ועוד כל מיני מקומות בילוי. הדירה, כמו שאתם רואים, בית איסלנדי אורגינל של שתי קומות, שלושה חדרי שינה, מטבח וסלון מרווחים ויפים למטה.

סיידג'יפיורד
סיידג'יפיורד

סיידג'יפיורד
סיידג'יפיורד

סיידג'יפיורד
סיידג'יפיורד


הדירה יפה ונעימה אך רצפת העץ הישנה חורקת, והמדרגות לקומת השינה תלולות ולכן השארנו את רוב הדברים למטה והעלינו רק פיז'מה וכלי רחצה למעלה. בדירה ספרים רבים, אמנם באיסלנדית אבל אחד מהם הוא על ציפורי איסלנד ולפחות את שמות הציפורים הצלחתי לקלוט ממנו.



יום רביעי
קמתי מוקדם, למעשה קמתי כל שעתיים בלילה (שבעצם הוא בכלל לא לילה, הכל אור, אתם קם, ראוה שהכל מואר והשמש בשמים בטוח ששבע בבוקר מסתכל בשעון - אחת בלילה...), וראיתי שיש מעט שמש בינות לעננים. חישובים מהירים העלו שהשמש תאפשר לראות קשת במפל גופופס, עוד לפני שש בבוקר, התלבשתי נכנסתי לאוטו ויצאתי למפל.

 השמש בשמיים אבל ממש אמצע הלילה. לכו תבינו.
ויהי בחצי הלילה, או לא הרבה אחרי
ויהי בחצי הלילה, או לא הרבה אחרי

אפילו תחנת הדלק לא מצליחה לקלקל את הנוף
סיידג'יפיורד
סיידג'יפיורד
 וכאן כבר מאוחר. משהו כמו שש בבוקר וכל השמים בהירים, יחסית. תחזרו לתמונה מאתמול ותראו את ההבדל. תאורה שונה משנה לחלוטין את האווירה והמראה של המקומות.

מפל גופופוס
מפל גופופוס
וגם בסרטון המפל נראה אחרת


וצילום פנורמי של המפל ההר והשמש

מפל גופופוס
מפל גופופוס


ועוד אחת מקרוב
מפל גופופוס
מפל גופופוס

והקשת במפל. אם יש שמש בשמים, חפשו את הקשת. שדרוג מובטח לכל מפל. היה צריך להתקרב למפל למקום שיש את רסס המים, להירטב קצת ולהנות מהקשת.

מפל גופופוס
מפל גופופוס
וגם הקשת בוידאו


 שימו לכ שבכל חריץ בהר יש איזה מפלון קטן.



נראה שהשמש היא עניין זמני וערפילים מכסים את העיירה עצמה

אווזים יש בכל מקום ואני כמובן נזכר בנילס הולגרסון ואווזי הבר.
אווז בר
אווז בר

בדרך חזרה, עוד קצת צילומי ציפורים וכניסה לחניית תחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשונה באיסלנד. המקום נפתח לביקורים בשעה תשע וויתרנו על ביקור. עוד מפלונים קטנים לכל אורך הכביש היורד מההר לעיירה שהיא על שפת הים.
מפלונים
מפלונים
 ועוד מפלונים, וסוס. הסוסים באיסלנד יפהפיים עם רעמות מבריקות זנב ארוך.
מפלונים
סוס רועה בנחת על רקע מפלונים

לאחר קפיצה מהירה למפל התחלנו את המסלול המתוכנן. בתחילת הנסיעה הצלחתי לאתר שלוגיות נגישות באתר סקי ובילינו מעט זמן בגלישה על שקיות בשאריות השלג שנותרו.

כיף להחליק על השלג
כיף להחליק על השלג



שאריות שלג
שאריות שלג

ובדרך בריכות קטנות שעדיין מכוסות בשכבת קרח דקה
בריכות קטנות שעדיין מכוסות בשכבת קרח דקה
בריכות קטנות שעדיין מכוסות בשכבת קרח דקה

ושוב תצפית על איילשטדיר שנראית שונה לחלוטין מאתמול
מבט על איילשטדיר
מבט על איילשטדיר


לפני איילשטדיר עצרנו בפארק מקומוי קטן והסתובבנו מעט להנאתנו.
פארק איילשטדיר
פארק איילשטדיר




טיול ביער
איסלנד הייתה מיוערת בעבר אבל המתיישבים הראשונים הצליחו תוך כמאתיים שנה לברא את כל היערות עקב הצורך בעצים לבנייה ובעיקר לחימום. כיום כמעט ולא רואים עצים באיסלנד מחוץ לעיירות אבל המצב עומד להשתנות ואיסלנד עוברת תהליך ייעור מאסיבי. היער הגדול במדינה הוא האלורמסטאדור (Hallormsstadur) ולשם פנינו מועדות. ביער מסלולי טיול רבים ואנו עשינו מסלול קצר של כמה קילומטרים ואחר כך המשכנו בצידו השנה של היער לאורבוטרום.

בדרך להיות אצטרובל
בדרך להיות אצטרובל

בחניונים חפשו את המפות שמראות לכם את השבילים שיש ביער. הסימון מתבצע באמצעות צבעים ועמודי עץ.

מפת שבילים ביער Hallormsstadur
מפת שבילים ביער Hallormsstadur

מבט לפנים הארץ



המיתוס של הנגיפוס
לאחר הביקור ביער המשכנו למפל הנגיפוס. משום מה היה רשום לנו בתוכנית שמשך ההליכה הוא חצי שעה. אולי הדרך חזור, הדרך הלוך ארוכה בהרבה, כשעה וחצי. המפל מרוחק כ-2.5 קילומטרים מהחניון אבל הקושי נובע מהפרש גבהים של מעל 300 מטרים שאותו צריך לטפס. קחו את הזמן. בחצי הדרך יש מפל אחר נחמד. להנגיפוס עצמו לא הגענו. הדרך הייתה חלקלה מדי. גם במקום זה, מגפיים או נעלי הרים ומקלות הליכה יכולים לסייע לאלו שממש רוצים להתקרב למפל.

הנגיפוס מרחוק
הנגיפוס מרחוק
 הליכה לא ארוכה אבל הפרש גבהים משמעותי.

מסלול הנגיפוס
מסלול הנגיפוס

המפל הראשון במסלול
המפל הראשון במסלול

ובוידאו - בקצה השמאלי העליון תוכלו לראות את מפל הנגיפוס עצמו

מתקרבים למפל לאחר עוד הליכה ובעיקר עלייה.
מתקרבים להנגיפוס
מתקרבים להנגיפוס
בסופו של דבר לא הצלחנו להגיע. הדרך חלקלקה וצריך להיכנס למים עצמם (מה שלא היה אפשרי בנעליים שהיו לנו), או לטפס על הגדה בצורה שהרגשנו שאינה בטוחה וויתרנו עליה.

עד כאן הגענו
עד כאן הגענו

אבל גם משם הוידאו נראה מרשים ויפה.


פאפינז!
התוכנית להיום הסתיימה בדיוק בשעה שחשבתי ועכשיו הצעתי לממי שמעוניין, להצטרף עלי במסע חיפוש אחרי פאפינז בהתאם להוראות הפשוטות מיום אתמול. כמעט כולם הצטרפו והקפנו את האגם מצידו המערבי (טעות, ארוך יותר, לאט יותר, בוצי יותר אבל רצינו לגוון) ועלינו על כביש 94. ההוראות פשוטות. סע בכביש עד הסוף, אבל הכביש לא כביש, דרך עפר ברובו, והסוף? לא נראה. קושי אמתי היה מעבר הרים ממש על חוף האטלנטי, פתאום הרים בגובה כ-500 מטרים. מילא דרך העפר, מילא השיפוע, מילא התהום הפעורה משני הצדדים (תשכחו מגדר בטיחות) ואפילו מילא הכביש הצר. במקום היה ערפל שלא רואים ממטר ובקושי רואים עמוד צהוב אחד קדימה. כמעט שאמרנו נואש, אבל אפילו להסתובב לא היה איפה וכשהתחלנו לרדת, והבנו שהערפל ייגמר, כבר המשכנו, עוד כמה קילומטרים על חוף האטלנטי ובגובה כמה עשרות מטרים ממנו, עד שהגענו לעיירה, שגם היא אינה הסוף, אולם שם כבר היה שלט שהפנה לסוף ועליו ציור של פאפינז.

הגענו לשם והופתענו לגלות מגרש חניה עם לא מעט מכוניות בשביל החור שאנחנו נמצאים בו וכולם באו רק לראות את הציפורים הנהדרות האלו. זה אתר קינון ידוע ומפורסם, ויש בו שבילים ואפילו מסתור עץ למי שבא לזמן ארוך יותר. היה שווה. בדרך חזרה עצרתי בבית קפה ALFA שבו גם חנות  עם כל מיני פיצ'פקעס יפים. הערפל היה גם בדרך חזור אך דליל יותר וכבר הכרנו את הדרך, וכולם הסכימו ששוה לנסוע 150 קילומטרים בשביל לראות את הציפור הזו. שמחתנו גדלה כפליים כאשר גילינו שאלו שבחרו שלא להצטרף למשלחת החקר, הכינו ארוחת ערב נהדרת שחיכתה לנו חמה וטעימה בדיוק כשהגענו.

מפת האזור. עודד אותנו לראות את ההבטחה ובאזור גם המון מסלולי הליכה

מוקש ימי ממלחמת העולם השנייה
מוקש ימי ממלחמת העולם השנייה
 בשלט תמצוא את סיפור המוקש שהתפוצץ ואת הנזקים שנגרמו (16 דלתות ו 187 חלונות נשברו).
התפוצצות המוקש ב 1942
התפוצצות המוקש ב 1942
 על האי עצמו אסור לעלות אבל יש מספיק מקומות לצפות עליו ואפשר לראות את הציפורים מקרוב. מאד.
אי הפאפינז
אי הפאפאינז

פאפינז בים
פאפינז בים

מראה כללי של האזור
מראה כללי של האזור
 והנה היא הכבודה ובעצמה

תוכי ים - פאפין ארקטי
תוכי ים - פאפין ארקטי
תוכי ים
תוכי ים - פאפין ארקטי
תוכי ים - פאפין ארקטי

תוכי ים - פאפין ארקטי
תוכי ים - פאפין ארקטי

והערפל . נוסעים אל הלא נודע.
לא רואים מטר. גם לא חצי. נהיגה בערפל
לא רואים מטר. גם לא חצי. נהיגה בערפל
 ותמונה של מגרש החנייה שהבנו שאנחנו לא המשוגעים היחידים שמגיעים למקומות האלו.

מגרש החנייה ליד אי הפאפינז
מגרש החנייה ליד אי הפאפינז


יום חמישי
יום ארוך מאד של נסיעות לפנינו וצריך לעבור את כל החלק הצפון מערבי של איסלנד, החלק השומם ביותר.

לא הרחק מאיילשטדיר מפל יפה עם חניה לידו. מפל ריוקאנדי - Rjúkandi שביל קצר של חמש דקות הליכה ומגיעים למרפסת הצופה אל המפל. מומלץ. כמובן שמפלים נוספים נראים נופלים מההרים לאורך כל הדרך.
מפל לאורך הדרך
מפל לאורך הדרך

מפל לאורך הדרך
מפל לאורך הדרך


מפל ריוקאנדי - Rjúkandi
מפל ריוקאנדי - Rjúkandi 
וכרגיל סרטון וידאו קצר מהמפל


אזור זה הוא האזור השומם ביותר באי וכדאי לצאת מאיילשטדיר עם מיכל דלק מלא. לאורך הדרך הרבה מקומות בהם אפשר לעצור בנקודות עניין שונות וההרפתקנים יכולים לנסות את כביש הגישה לאסקיה, אחד ההרים הגבוהים באי (דורש רכב 4*4 חזק). אזור זה צפוני וקר יותר וראינו בדרך, המון ברבורים (ברבורי שר) עם אפרוחים, אבל לא הייתה אפשרות לעצור ולצלם לצערי.
המשכנו בכביש 1 עד מפלי דטיפוס. הגשר בתמונה הבאה חוצה את הנהר שבסופו של דבר יהפך למפלי סלפוס ודטיפוס.
מפלי דטיפוס הם המפלים בעלי הספיקה הגבוהה ביותר באירופה. הם אינם גבוהים אבל רחבים למדי והרעש והרסס עצומים. אפשר להגיע למפל בשתי דרכים. דרך 864 המזרחית, ובצד זה אפשר להגיע עד לראש המפל (וגם ליפול למטה! די מסוכן), או בכביש 862 בצידו המערבי והמוסדר יותר, וכך עשינו אנחנו.
הגשר לדטיפוס
הגשר לדטיפוס
 מהחניון המערבי צריך ללכת כ-800 מטרים עד המפל.
שביל ההליכה בדטיפוס
שביל ההליכה בדטיפוס
 ואפשר גם
 ללכת למפלים הקטים ויתר, מפלי סלפוס
 מפלי סלפוס
 מפלי סלפוס


באמריקה כבר מזמן היו בונים גשר ליד המפל לאפשר לתיירים לעבוד מצד לצד אבל אנחנו באיסלנד ומי שירצה לראות את המפל משני צדדיו שיקח בחשבון שהמרחק מכביש 1 למפל הוא 25 קילומטרים, כך שלראות את שני הצדדים מוסיף עוד חמישים קילומטרים נסיעה.


 מבט מלמעלה
מפלי דטיפוס
מפלי דטיפוס
ובוידאו תראו היטב את הירידה שמגיעה למפלס שווה לראש המפל





 מבט מהתצפית התחתונה (בגובה תחילת המפל)
מפלי דטיפוס
מפלי דטיפוס
ווידאו מהתצפית התחתונה


מבט מהתצפית העליונה



מפלי דטיפוס

ובשביל שתאמינו לי שהייתי שם
מפלי דטיפוס
מפלי דטיפוס

המפל מדהים, אבל לא הערכנו את עוצמת הרסס ונרטבנו לגמרי, באותו יום היה גם קר מאד וגם רוח ואחר כך גם גשם כך שבהחלט היה בעייתי להירטב כל כך. השתמשו במעילים ובשכמיות ואפילו כדאי לקחת סט בגדים קומפלט להחלפה. אם דטיפוס לא הספיק, מעט דרומה (מאותו חניון, ההליכה ברגל) יש את מפל סלפוס. ולמי שרוצים ללכת יש שבילי הליכה צפונה למפלים נוספים.

המשנו לקראפלה - הר געש שבו ישנם כמה דברים לראות, למשל מרכז המבקרים בתחנת הכוח הגיאותרמית. מחומם, יש שירותים מרווחים ונאים, הם מציעים קפה למבקרים, ואני אפילו החלפתי שם בגדים כי היו לי באוטו בגדים יבשים במזוודה. במרכז ניתן לצפות בסרט קצר על המקום ואיך הוא פועל ויש עוד הסברים ובאופן כללי זה מקום טוב להירגע ולנוח מעט. עלינו לראות את לוע VITI (פירוש המילה הוא עונש או גיהנום ולכל הר געש יש את הגיהנום שלו) ואת הימה שבו שנראית כל כך יפה בתמונות, אבל התמונות צולמו ביום שמש ואנחנו ביום מעונן קר וגשום, אני הגנבתי מבט וחזרתי לאוטו. ביום יפה מומלץ לעשות הקפה סביב הלוע. דרך אגב, הר הגעש התפרץ לאחרונה בשנת 1984.

תצפית על מפעל החשמל הגיאותרמי
תצפית על מפעל החשמל הגיאותרמי

גבתון שלג
גבתון שלג

הימה בלוע קראפלה
הימה בלוע קראפלה

הימה בלוע קראפלה
הימה בלוע קראפלה

הימה בלוע קראפלה


משם המשכנו לשדות הבוץ HVERIR. שם בטוח תרצו מגפיים או ניילונים לרגליים. בניגוד למקומות דומים בעולם, האיסנדים שלא אוהבים להתערב בטבע, לא השקיעו כמעט בגשרי עץ ולכן רוב הזמן פשוט הולכים בבוץ כמשמעו. ריח הגופרית, והצבעים המוזרים של האדמה, ביחד עם הקיטור היוצא מכל מקום הם מיוחדים ויפים.

שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR

שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR

שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR

שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR


שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR
בוידאו ניתן להתרשם שהכל מפעפע



שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR

מרגישים כמו על הירח וגם הביגוד בהתאם (שימו לב לניילונים על הרגליים, לא עזרו יותר מדי)
שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR


שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR
 גל האבנים הזה ממנו יוצא הקיטור נהפך לאטרציה עם המון סינים שמצטלמים לידו.


שדות הבוץ HVERIR
שדות הבוץ HVERIR

עוד אתרים לפנינו ואנחנו כבר לפני אגם מיוטאן (מבוטא מיוה) ושדה הלבה דימובורגיר (או משהו כזה). לא הבנו עד הסוף את התופעה הגעשית שיצרה את כל האזור, אבל יפה מאד לטייל בין גושי הלבה שחלקם מזכירים כל מיני יצורים. הדבר פחות בא לידד ביטוי בתמונות הדו מימדיות, אבל באתר עצמו האבנים אכן נראות כיצורים מיתולוגיים.
שימו לב בתמונה הבאה מי משגיח עלינו מאחורה.
זוג מטיילים חביב ומאחוריהם בארני הדינוזאור
זוג מטיילים חביב ומאחוריהם בארני הדינוזאור

 באתר כמה מסלולים באורכים שונים ובהמשך הדרך יש עוד מקמות בעלי אופי דומה לשוטט בהם, כפי זמנכם.





מחניית האתר תצפית יפה על האגם
אגם מיוטאן
אגם מיוטאן



אנחנו עצרנו רק באזור המכתשים סקוטוסטאדגיגר - Skútustaðagígar שגם בו שני מסלולים, במכתשים, או סביב האגם, בו ניתן לראות יותר ציפורים.
שלט Skútustaðagígar
שלט Skútustaðagígar




Skútustaðagígar
Skútustaðagígar
 ותמיד לחפש ציפורים מעניינות

אחד מהרי הגעש באזור האגם
אחד מהרי הגעש באזור האגם
אחד מהרי הגעש ליד האגם




עוד אתר אחד אחרון לפנינו מפלי גודאפוס, שגם הם יפים וגם אותם אפשר לראות משני הצדדים (בלי נסיעה ארוכה הפעם).


מפלי גודאפוס
מפלי גודאפוס

ובוידאו קצר




המשכנו לאקיוריירי, העיר השנייה בגודלה באיסלנד ובה 20,000 תושבים, לדירה נחמדה בה נשהה בשבת. ובנקודה זו נסיים את חלקו הראשון של תיאור הטיול.