המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שבת, 21 בדצמבר 2019

אסטרונומיה וחנוכה

חג החנוכה חל תמיד בסמוך ליום הקצר בשנה בחודש דצמבר. אמנם החג יכול להתחיל בתחילת דצמבר או בסופו, כתלות במחזור השנים המעוברות, אבל השינוי הוא של כמה שבעותו לכל היותר. לכאורה נראה שזה מקרה, כי הרי מקורו של החג בניצחון של החשמונאים ובכניסתם בית המקדש בתאריך כ"ה בכסלו, אולם לחג מקורות קדומים הרבה יותר, המציינים במיוחד את היותו חג האור.

הגמרא במסכת עבודה זרה מציינת ימי חג של עובדי הכוכבים, בהם יש איסורים שונים וכך נכתב (עבודה זרה ח א):
ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים

המקור לחג החנוכה קדום מאד ומיוחס עוד לאדם הראשון. האדם הראשון, חסר ניסיון וידע על העולם, מבין מהר מאוד שיש יום ולילה. השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב, אולם הוא שם לב לתופעה משונה. ככל שהזמן עובר הימים נהיים קצרים יותר. אם נזכור את תיאור העולם לפני בריאת האור (בראשית א ב):"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הרי שנבין את חששו של האדם שבתהליך איטי, האור שנברא על ידי אלוהים הולך ונעלם, והחושך יחזור לשלטו בעולם שיהפוך שוב לעולם של תוהו ובהו.

לאחר זמן מה, רואה אדם הראשון שהימים חוזרים ומתארכים לאיטם והבין שכך מנהג העולם וכך הוא הטבע. אמנם, לא הייתה לאדם הבנה פיזיקאלית קוסמולוגית של התהליך, אולם הוא הבין שמדובר במחזור טבעי, ואת ימי התפילה שלו, הפך לימי חג, ימים המציינים את סיומה של התקופה בה מתמעט האור.

מכאן שלחג החנוכה יש קשר גם לעונות השמיים ולמהלך הטבעי של כדור הארץ סביב השמש, והתאריך אינו מקרי אלא התגלגל להיות תאריך זה. כך גם מנהג הדלקת האורות, שבא כמובן לציין את הדלקת המנורה בבית המקדש, אולם ריבוי האור ותוספות הנרות, וההגדרות של מצוות חנוכה, שלפי ההלכה די בנר אחד בלבד בכל יום, לנרות רבים, שהולכים ומתרבים, ועוד מוסיפים חנוכיות לכל בני הבית ולא מסתפקים בחנוכייה אחת, נועד להרבות את האור בעולם.

מכאן גם מובן מדוע חג החנוכה נופל בסמיכות מרובה לחג הנוצרים המציינים את הולדתו של אותו האיש. תאריך לידתו כנראה אינו בתקופה זו כלל, אולם מאותה סיבה בדיוק הם ביצעו העתקה של התאריך לתקופת זמן זו, בו החושך שולט, ודווקא הולדת "משיחם" היא זו המציינת את בו האור.

יום שלישי, 19 בנובמבר 2019

סיכום מעבר מרקורי

בתאריך 11/11/19 התרחש מעבר של כוכב חמה על פני השמש. בפוסט זה נסכם את החוויות מהתצפית. 
בימים שלפני המעבר מזג האוויר היה בעייתי והיה חשש שביום המעבר יהיו עננים ואובך. כתוצאה מכך, החלטתי להיות גמיש ולצפות רק בציוד שקל לנייד וכך להיות מסוגל לנסוע אפילו רחוק יחסית בשביל לצפות. הציוד התסכם בטלסקופ קטן של 70ממ ומצלמה עם עדשה 150-600, וכמובן מחצלת, כסא שולחן, כובע ומים.

עמדת התצפית
עמדת התצפית

בסופו של דבר, הראות הייתה טובה, ולכן בחרתי לצפות מחוף פלמחים מתוך מחשבה שאפשר יהיה לתפוס תמונות של השמש שוקעת עם מרקורי עליה ככתם קטן. כל כך קטן שהיילתי צריך להקיף אותו בעיגול.

מרקורי על פני השמש
מרקורי על פני השמש

לשמחתי, גיליתי בחוף צופה נוסף שבא בעיקר לצלם כך שלא הייתי לבד. בתחילת התצפית היה חם מאד והיה די קשה לראות משהו ולצלם, גם בגלל רוח חזקה. אבל ככל שהתקרבנו לשקיעה נהיה מעט קריר יותר. היה אפשר לראות בקלות את תהנועה שלמרקורי על פני השמש.

מרקורי על פני השמש
מרקורי על פני השמש


תמונות אלו צולמו במצלמה של הטלפו הנייד שהוצמדה בצורה ידנית לטלסקופ (מכל הדברים, דווקא את המתאם הזה שכחתי).

כוכב חמה נראה היטב בטלסקופ ובמשקפת, אולם בצילום היה קשה לתפוס אותו, גם דרך טלפון נייד המחובר לטלסקופ וגם בעדשות זום רציניות. הוא קטן מדי, וקשה להגיע לפוקוס מדוייק. למטרות צילום עדיף בהחלט טלסקופ גדול - 10 אינץ ומעלה.

בשעת הצפייה
בשעת הצפייה. צילום: שי נעמת


לקראת השקיעה כבר לא היה ניתן להשתמש בפילטר השמש, ולכן עברתי לצלם מעט את החוף . חוף ים בשקיעה מהווה כר פורה לצילומים. לא רק השמש והמים אלא גם האנשים על החוף.




בחוף
בחוף

וכאן השמש עצמה היא השתקפות במים ונקווה שהדייג תפס משהו.

דייגים בחוף
דייגים בחוף

ארבע שמשות בתמונה אחת.

מראה כללי של אזור החוף
מראה כללי של אזור החוף


לקראת שקיעה ממש, כבר היה ניתן לצלם ללא פילטרים ולראות את כוכב חמה. האוויר אכן היה אביך והשמש דעכה עוד לפני שהגיעה לאופק. האובף גם השפיע על מרקורי עצמו אבל אם תגדילו את התמונות ייתכן שעדיין תצילחו לראות את הנקודה הקטנה על השמש.

מרקורי על פני השמש בשקיעה
מרקורי על פני השמש בשקיעה



מרקורי על פני השמש בשקיעה
מרקורי על פני השמש בשקיעה
ושוב הדייגים עם השמש הפעם
דייגים בשקיעה
דייגים בשקיעה


דייגים בשקיעה
דייגים בשקיעה


סך הכל התצפית הייתה מהנה ביותר והקינוח היה שמיד בסיום המעבר, הירח הכמעט מלא כבר זרח בשמיים.
ירח כמעט מלא
ירח כמעט מלא


יום שני, 4 בנובמבר 2019

איקס על הירח - סיפורו של לונאר X

פני הירח אינם חלקים, ולכן כאשר אזור מסוים בירח נמצא בשעת "הזריחה", פעם בחודש בערך, הרי שאור השמש מגיע קודם כל לאזורים הגבוהים יותר, ראשי המכתשים, ורק לאחר מכאן לשאר הסביבה.

לצופה מכדור הארץ ייראו אזורים אלן שכבר יש בהם אור אולם הם נמצאים במעין איים קטנים של חשיכה, שכן האזורים הסמוכים הם טרם קיבלו אור מהשמש. הדבר מאפשר ראייה של צורות מעניינות ואולי הידועה שבהן היא לונאר איקס (Lunar X) או האיקס על הירח. למעשה יש קטלוג שלם של כל אותיות הא-ב האנגלי, וניתן למצוא צורות רבות שדומות למשהו, ואולי גם לאותיות עבריות אבל האיקס הוא המוכר ביותר גם מפני שהוא מופיע כשהירח כמעט תמיד מלא בחציו (רביע ראשון)

לצורך הצפייה נצרך טלסקופ או משקפת קטנה, האיקס מתגלה כאילו משום מקום, ולאחר כמה שעות נמוג, מאחר ורואים גם את סביבתו והוא כבר פחות בולט. ביחד אם האיקס אפשר לראות גם את האות V.

מה צריך בשביל לצפות? לא יותר מדי. טלסקופ, אפילו קטן, או משקפת, ובעיקר תזמון טוב, שכאן כל ההופעה עורכת כמה שעות בלבד, וצריך שבשעות אלו הירח ייראה בישראל ורצוי בחשיכה ולא בשעות היום.


הנה כמה תמונות:

Lunar X לונאר
Lunar X לונאר
נסו למצוא לבד את האיקס. וגם את הוי.

Lunar X לונאר
Lunar X לונאר


 אותה תמונה עם כיתוב:


 תמונה זו צולמה כבר לאחר ההופעה ואמנם עם החיצים עוד אפשר לזהות את ה-X וה-V אולם הם כבר לא בולטים כלל . כפי שאמרנו, החשיבות העיקרית היא בתזמון.

Lunar X לונאר
Lunar X לונאר

יום שבת, 2 בנובמבר 2019

ברקים, ירח חדש, צדק ונוגה

השבוע האחרון של אוקטובר היה עמוס למדי וכמה וכמה ערבים הוקדשו לצילומים של השמיים.
במוצאי שבת (26/10) התחוללה סערת ברקים רצינית בים התיכון, מערבית למקום מגורי ונראו ברקים יפים מאד בשמים. רובם היו עמומים ורחוקים ומיעוטם קרובים, כמעט כולם הוסתרו אבל הצלחתי ללכו את הברק הנאה הבא


ביום ראשון היו ברקים בענן מרוחק מאד מה שיצר את הסרטון הבא
וגירסה ארוכה יותר נמצאת ביוטיוב


ביום שלישי היה אפשר לראות את הירח החדש ובתור בונוס הוא היה קרוב מאד לנוגה. בתור בונוס מיוחד גם כוכב חמה נכנס לתמונה.  מה שבולט בתמונה הזו שהאמירה שכל כוכבי הלכת נמצאים סביב למילקה (אקליפטיק) - המישור בו כדור הארץ מקיף את השמש, פשוט לא נכון. נוגה נמצא כמעט ממש על המילקה, אבל הירח, גבוה מעל (צפוני) וכוכב חמה הרבה מתחת (דרומית)







וביום חמישי הייתה התקבצות קרובה מאוד של צדק והירח

במוצאי שבת, אחרי יומיים, הירח כבר עבר את שבתאי


יום ראשון, 6 באוקטובר 2019

מעבר מרקורי 11/11/2019

אירוע מרתק בשנת 2019 יהיה מעבר מרקורי על פני השמש. בדומה למעבר נוגה, ייראה כתם קטן (קטנטן) על פני השמש. כל מה שכתבנו בעבר על הצפייה במעבר נוגה נכון גם למעבר מרקורי.

חשוב לזכור שלמעשה אנו צופים בשמש ולכן יש לנקוט בכללי זהירות. צפייה ישירה בשמש אסורה. מיד לאחר הזריחה ובמשך שאר המעבר, חל איסור חמור להביט בשמש בעין או במכשיר אופטי. מבט בשמש עלול לגרום לנזק תמידי עד כדי עיוורון! שימוש באמצעים מאולתרים, פילמים, דיסקטים וכו' מסוכן. יש להצטייד במשקפים מיוחדים המתאימים גם לליקוי שמש.

מעברי מרקורי מתרחשים, לפחות במאות השנים האחרונות והקרובות, רק בחודשים נובמבר ומאי, במחזוריות מסובכת למדי של 7, 13 או 33 שנים (לשתי סדרות נפרדות, אחת לחודש מאי והשנייה לנובמבר!), אולם מעברי מאי נדירים יותר ובהם המחזוריות היא רק 13 או 33 שנים. הסיבה לכך היא מיקומו של מרקורי במסלולו סביב השמש.

כאשר המעבר הוא בחודש נובמבר, מרקורי נמצא קרוב לשמש (פריהליון) ולכן הוא נראה לצופה בעין קטן יותר וגם המעברים קצרים יותר (מרקורי נע במהירות רבה יותר). כאשר המעבר הוא במאי, מרקורי מרוחק מהשמש, נראה גדול יותר, וכמובן זז לאט יותר, מה שגרם למעבר ארוך בהרבה. השווו למעבר בשנת 2016, שנמשך 7.5 שעות!

מאותה סיבה, כאשר מרקורי בנובמר נע מהר יותר, יש לו יותר סיכוי לחצות את המילקה כאשר הוא מול השמש לצופה מישראל (הוא מסה שטח תנועה גדול יותר והסבירות שנקודת חציית המילקה תיכלל בשטח זה, גדלה).

סיכום מעבר מרקורי של שנת 2016

על מנת לצפות באירוע מומלץ להצטרף לתצפיות מאורגנות. מועדי התצפיות ומיקומן יתפרסמו לקראת האירוע ובהם יעשה שימוש בטלסקופים מיוחדים המתאימים לצפייה בשמש. צפייה עצמאית אפשרית אך ורק באמצעות משקפיים מיוחדים של ליקוי חמה (ורק בהם - אסור בהחלט להשתמש עם משפקים אלו בציוד נוסף כגון משקפות). אפשרות נוספת היא לראות את המעבר בשידורי וידאו חיים ממקומות שונים בעולם ומישראל.
מעבר מרקורי אינו נדיר כמו מעבר נוגה ומתרחש פעם בכמה שנים. מסיבות שלא נפרט כאן, ההפרשים בין מעבר אחד למשנהו אינם סדירים ונעים בין 3.5 ל-16 שנה (הפרש ארוך כל כך נדיר). מעבר מרקורי ארוך יותר ממעבר נוגה ולכן נראה כמעט מכל כדור הארץ בחלק כלשהו שלו. המעבר הראשון נצפה על ידי פייר גסאנדי כבר בשנת 1631.


מעבר 11/11/2019

בארץ נראה רק את תחילתו של המעבר. המעבר יתחיל בשעה 14:35, השמש כבר תהיה בדרום מערב ומרקורי ייכנס משמאלה, כפי שנראה בתרשים (באדיבות אתר ECLIPSEWISE).  המעבר מהארץ יהיה קצר, השמש שוקעת בשעה 16:43, עוד לפני שיא המעבר. כמובן שהעצה היא לצפות במקום עם אופק מערבי נקי, או משפת הים, או בכל מקום שלא יהיו בו עננים, ולנסות לראות את השמש שוקעת בים תוך כדי המעבר.



ממקומות אחרים בעולם, יראו את המעבר, כל עוד רואים את השמש בשעות שהוא מתרחש (14:35-20:04 זמן ישראל).






המעבר הבא יהיה רק בשנת 2032, גם בחודש נובמבר (כל המעברים במאות השנים קרובות/אחרונות הם בחודשים מאי ונובמבר), אולם הוא ייראה במלואו מישראל! כדאי לחכות (כאילו שיש לנו ברירה).


מעבר 9/5/2016
במפה הבא תוכלו לראות שכמעט כל כדור הארץ יראה לפחות חלק מהמעבר. אנחנו נראה את המעבר מתחילתו ועד שקיעת שמש במשך כל הצהריים
מפת צפייה עולמית במעבר מרקורי 2016
מפת צפייה עולמית במעבר מרקורי 2016


המעבר יהיה ב 9/5/2016 החל מהשעה 14:12 ועד 21:42, הרבה אחרי השקיעה בישראל. כל שנשאר לנו לקוות זה ליום נטול עננים. הנה איור דוגמה מויקיפדיה ע"י Tomruen
מעבר מרקורי  illustration By Tomruen (wikipedia)
מעבר מרקורי Tomruen (wikipedia)

מעבר מרקורי הקודם היה ב 8/11/20016 והמעבר הבא יהיה ב 19/11/2019.
במהלך המעבר אשתדל לצפות ולהעלות תמונות ONLINE, בדף הפייסבוק של האתר.

תצפיות מאורגנות
מצפה הכוכבים גבעתיים
תל בית שמש - הדובה הגדולה