המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום שלישי, 19 בנובמבר 2019

סיכום מעבר מרקורי

בתאריך 11/11/19 התרחש מעבר של כוכב חמה על פני השמש. בפוסט זה נסכם את החוויות מהתצפית. 
בימים שלפני המעבר מזג האוויר היה בעייתי והיה חשש שביום המעבר יהיו עננים ואובך. כתוצאה מכך, החלטתי להיות גמיש ולצפות רק בציוד שקל לנייד וכך להיות מסוגל לנסוע אפילו רחוק יחסית בשביל לצפות. הציוד התסכם בטלסקופ קטן של 70ממ ומצלמה עם עדשה 150-600, וכמובן מחצלת, כסא שולחן, כובע ומים.

עמדת התצפית
עמדת התצפית

בסופו של דבר, הראות הייתה טובה, ולכן בחרתי לצפות מחוף פלמחים מתוך מחשבה שאפשר יהיה לתפוס תמונות של השמש שוקעת עם מרקורי עליה ככתם קטן. כל כך קטן שהיילתי צריך להקיף אותו בעיגול.

מרקורי על פני השמש
מרקורי על פני השמש

לשמחתי, גיליתי בחוף צופה נוסף שבא בעיקר לצלם כך שלא הייתי לבד. בתחילת התצפית היה חם מאד והיה די קשה לראות משהו ולצלם, גם בגלל רוח חזקה. אבל ככל שהתקרבנו לשקיעה נהיה מעט קריר יותר. היה אפשר לראות בקלות את תהנועה שלמרקורי על פני השמש.

מרקורי על פני השמש
מרקורי על פני השמש


תמונות אלו צולמו במצלמה של הטלפו הנייד שהוצמדה בצורה ידנית לטלסקופ (מכל הדברים, דווקא את המתאם הזה שכחתי).

כוכב חמה נראה היטב בטלסקופ ובמשקפת, אולם בצילום היה קשה לתפוס אותו, גם דרך טלפון נייד המחובר לטלסקופ וגם בעדשות זום רציניות. הוא קטן מדי, וקשה להגיע לפוקוס מדוייק. למטרות צילום עדיף בהחלט טלסקופ גדול - 10 אינץ ומעלה.

בשעת הצפייה
בשעת הצפייה. צילום: שי נעמת


לקראת השקיעה כבר לא היה ניתן להשתמש בפילטר השמש, ולכן עברתי לצלם מעט את החוף . חוף ים בשקיעה מהווה כר פורה לצילומים. לא רק השמש והמים אלא גם האנשים על החוף.




בחוף
בחוף

וכאן השמש עצמה היא השתקפות במים ונקווה שהדייג תפס משהו.

דייגים בחוף
דייגים בחוף

ארבע שמשות בתמונה אחת.

מראה כללי של אזור החוף
מראה כללי של אזור החוף


לקראת שקיעה ממש, כבר היה ניתן לצלם ללא פילטרים ולראות את כוכב חמה. האוויר אכן היה אביך והשמש דעכה עוד לפני שהגיעה לאופק. האובף גם השפיע על מרקורי עצמו אבל אם תגדילו את התמונות ייתכן שעדיין תצילחו לראות את הנקודה הקטנה על השמש.

מרקורי על פני השמש בשקיעה
מרקורי על פני השמש בשקיעה



מרקורי על פני השמש בשקיעה
מרקורי על פני השמש בשקיעה
ושוב הדייגים עם השמש הפעם
דייגים בשקיעה
דייגים בשקיעה


דייגים בשקיעה
דייגים בשקיעה


סך הכל התצפית הייתה מהנה ביותר והקינוח היה שמיד בסיום המעבר, הירח הכמעט מלא כבר זרח בשמיים.
ירח כמעט מלא
ירח כמעט מלא


יום שני, 4 בנובמבר 2019

איקס על הירח - סיפורו של לונאר X

פני הירח אינם חלקים, ולכן כאשר אזור מסוים בירח נמצא בשעת "הזריחה", פעם בחודש בערך, הרי שאור השמש מגיע קודם כל לאזורים הגבוהים יותר, ראשי המכתשים, ורק לאחר מכאן לשאר הסביבה.

לצופה מכדור הארץ ייראו אזורים אלן שכבר יש בהם אור אולם הם נמצאים במעין איים קטנים של חשיכה, שכן האזורים הסמוכים הם טרם קיבלו אור מהשמש. הדבר מאפשר ראייה של צורות מעניינות ואולי הידועה שבהן היא לונאר איקס (Lunar X) או האיקס על הירח. למעשה יש קטלוג שלם של כל אותיות הא-ב האנגלי, וניתן למצוא צורות רבות שדומות למשהו, ואולי גם לאותיות עבריות אבל האיקס הוא המוכר ביותר גם מפני שהוא מופיע כשהירח כמעט תמיד מלא בחציו (רביע ראשון)

לצורך הצפייה נצרך טלסקופ או משקפת קטנה, האיקס מתגלה כאילו משום מקום, ולאחר כמה שעות נמוג, מאחר ורואים גם את סביבתו והוא כבר פחות בולט. ביחד אם האיקס אפשר לראות גם את האות V.

מה צריך בשביל לצפות? לא יותר מדי. טלסקופ, אפילו קטן, או משקפת, ובעיקר תזמון טוב, שכאן כל ההופעה עורכת כמה שעות בלבד, וצריך שבשעות אלו הירח ייראה בישראל ורצוי בחשיכה ולא בשעות היום.


הנה כמה תמונות:

Lunar X לונאר
Lunar X לונאר
נסו למצוא לבד את האיקס. וגם את הוי.

Lunar X לונאר
Lunar X לונאר


 אותה תמונה עם כיתוב:


 תמונה זו צולמה כבר לאחר ההופעה ואמנם עם החיצים עוד אפשר לזהות את ה-X וה-V אולם הם כבר לא בולטים כלל . כפי שאמרנו, החשיבות העיקרית היא בתזמון.

Lunar X לונאר
Lunar X לונאר

יום שבת, 2 בנובמבר 2019

ברקים, ירח חדש, צדק ונוגה

השבוע האחרון של אוקטובר היה עמוס למדי וכמה וכמה ערבים הוקדשו לצילומים של השמיים.
במוצאי שבת (26/10) התחוללה סערת ברקים רצינית בים התיכון, מערבית למקום מגורי ונראו ברקים יפים מאד בשמים. רובם היו עמומים ורחוקים ומיעוטם קרובים, כמעט כולם הוסתרו אבל הצלחתי ללכו את הברק הנאה הבא


ביום ראשון היו ברקים בענן מרוחק מאד מה שיצר את הסרטון הבא
וגירסה ארוכה יותר נמצאת ביוטיוב


ביום שלישי היה אפשר לראות את הירח החדש ובתור בונוס הוא היה קרוב מאד לנוגה. בתור בונוס מיוחד גם כוכב חמה נכנס לתמונה.  מה שבולט בתמונה הזו שהאמירה שכל כוכבי הלכת נמצאים סביב למילקה (אקליפטיק) - המישור בו כדור הארץ מקיף את השמש, פשוט לא נכון. נוגה נמצא כמעט ממש על המילקה, אבל הירח, גבוה מעל (צפוני) וכוכב חמה הרבה מתחת (דרומית)







וביום חמישי הייתה התקבצות קרובה מאוד של צדק והירח

במוצאי שבת, אחרי יומיים, הירח כבר עבר את שבתאי


יום ראשון, 6 באוקטובר 2019

מעבר מרקורי 11/11/2019

אירוע מרתק בשנת 2019 יהיה מעבר מרקורי על פני השמש. בדומה למעבר נוגה, ייראה כתם קטן (קטנטן) על פני השמש. כל מה שכתבנו בעבר על הצפייה במעבר נוגה נכון גם למעבר מרקורי.

חשוב לזכור שלמעשה אנו צופים בשמש ולכן יש לנקוט בכללי זהירות. צפייה ישירה בשמש אסורה. מיד לאחר הזריחה ובמשך שאר המעבר, חל איסור חמור להביט בשמש בעין או במכשיר אופטי. מבט בשמש עלול לגרום לנזק תמידי עד כדי עיוורון! שימוש באמצעים מאולתרים, פילמים, דיסקטים וכו' מסוכן. יש להצטייד במשקפים מיוחדים המתאימים גם לליקוי שמש.

מעברי מרקורי מתרחשים, לפחות במאות השנים האחרונות והקרובות, רק בחודשים נובמבר ומאי, במחזוריות מסובכת למדי של 7, 13 או 33 שנים (לשתי סדרות נפרדות, אחת לחודש מאי והשנייה לנובמבר!), אולם מעברי מאי נדירים יותר ובהם המחזוריות היא רק 13 או 33 שנים. הסיבה לכך היא מיקומו של מרקורי במסלולו סביב השמש.

כאשר המעבר הוא בחודש נובמבר, מרקורי נמצא קרוב לשמש (פריהליון) ולכן הוא נראה לצופה בעין קטן יותר וגם המעברים קצרים יותר (מרקורי נע במהירות רבה יותר). כאשר המעבר הוא במאי, מרקורי מרוחק מהשמש, נראה גדול יותר, וכמובן זז לאט יותר, מה שגרם למעבר ארוך בהרבה. השווו למעבר בשנת 2016, שנמשך 7.5 שעות!

מאותה סיבה, כאשר מרקורי בנובמר נע מהר יותר, יש לו יותר סיכוי לחצות את המילקה כאשר הוא מול השמש לצופה מישראל (הוא מסה שטח תנועה גדול יותר והסבירות שנקודת חציית המילקה תיכלל בשטח זה, גדלה).

סיכום מעבר מרקורי של שנת 2016

על מנת לצפות באירוע מומלץ להצטרף לתצפיות מאורגנות. מועדי התצפיות ומיקומן יתפרסמו לקראת האירוע ובהם יעשה שימוש בטלסקופים מיוחדים המתאימים לצפייה בשמש. צפייה עצמאית אפשרית אך ורק באמצעות משקפיים מיוחדים של ליקוי חמה (ורק בהם - אסור בהחלט להשתמש עם משפקים אלו בציוד נוסף כגון משקפות). אפשרות נוספת היא לראות את המעבר בשידורי וידאו חיים ממקומות שונים בעולם ומישראל.
מעבר מרקורי אינו נדיר כמו מעבר נוגה ומתרחש פעם בכמה שנים. מסיבות שלא נפרט כאן, ההפרשים בין מעבר אחד למשנהו אינם סדירים ונעים בין 3.5 ל-16 שנה (הפרש ארוך כל כך נדיר). מעבר מרקורי ארוך יותר ממעבר נוגה ולכן נראה כמעט מכל כדור הארץ בחלק כלשהו שלו. המעבר הראשון נצפה על ידי פייר גסאנדי כבר בשנת 1631.


מעבר 11/11/2019

בארץ נראה רק את תחילתו של המעבר. המעבר יתחיל בשעה 14:35, השמש כבר תהיה בדרום מערב ומרקורי ייכנס משמאלה, כפי שנראה בתרשים (באדיבות אתר ECLIPSEWISE).  המעבר מהארץ יהיה קצר, השמש שוקעת בשעה 16:43, עוד לפני שיא המעבר. כמובן שהעצה היא לצפות במקום עם אופק מערבי נקי, או משפת הים, או בכל מקום שלא יהיו בו עננים, ולנסות לראות את השמש שוקעת בים תוך כדי המעבר.



ממקומות אחרים בעולם, יראו את המעבר, כל עוד רואים את השמש בשעות שהוא מתרחש (14:35-20:04 זמן ישראל).






המעבר הבא יהיה רק בשנת 2032, גם בחודש נובמבר (כל המעברים במאות השנים קרובות/אחרונות הם בחודשים מאי ונובמבר), אולם הוא ייראה במלואו מישראל! כדאי לחכות (כאילו שיש לנו ברירה).


מעבר 9/5/2016
במפה הבא תוכלו לראות שכמעט כל כדור הארץ יראה לפחות חלק מהמעבר. אנחנו נראה את המעבר מתחילתו ועד שקיעת שמש במשך כל הצהריים
מפת צפייה עולמית במעבר מרקורי 2016
מפת צפייה עולמית במעבר מרקורי 2016


המעבר יהיה ב 9/5/2016 החל מהשעה 14:12 ועד 21:42, הרבה אחרי השקיעה בישראל. כל שנשאר לנו לקוות זה ליום נטול עננים. הנה איור דוגמה מויקיפדיה ע"י Tomruen
מעבר מרקורי  illustration By Tomruen (wikipedia)
מעבר מרקורי Tomruen (wikipedia)

מעבר מרקורי הקודם היה ב 8/11/20016 והמעבר הבא יהיה ב 19/11/2019.
במהלך המעבר אשתדל לצפות ולהעלות תמונות ONLINE, בדף הפייסבוק של האתר.

תצפיות מאורגנות
מצפה הכוכבים גבעתיים
תל בית שמש - הדובה הגדולה

יום שבת, 27 ביולי 2019

ליקוי ירח


ליקוי הירח המלא הקרוב


הליקוי המלא הבא מישראל יראה רק בשנת 2025. בשנת 2019 יהיה אפשר לראות מישראל שני ליקווי ירח. הליקוי הראשון בינואר הוא ליקוי מלא, אבל מישראל נראה רק את שלביו החלקיים. הלקוי השני הוא ליקוח חלקי של 65% והוא יראה במלואו מישראל. תיעוד ליקויים קודמים, בהמשך המאמר

ליקוי ירח  חלקי 16/7/2019 (יימשך גם לאחר חצות)
ליקוי ירח חלקי של 65% ייראה מישראל בלילה של 16-17 ליולי.

  • תחילת ליקוי חצי צל - 21:43
  • תחילת הליקוי החלקי - 11:01
  • שיא הליקוי  - 00:30 (17/7!)
  • סיום הליקוי החלקי 01:59
  • סיום ליקוי חצי צל - 03:17

ליקוי ירח מלא 21/1/2019
ליקוי הירח המלא של ינואר 2019 ייראה מישראל רק בצורה חלקית בתחילתו ועד הכניסה לשלב המלא. בדיוק אז הירח ישקע בישראל. באירופה יראו מעט יותר אבל ביבשת אמריקה יראו את הליקוי בצורה נהדרת. מישראל מומלץ לכוון שעון לחמש וחצי ולהנות ממה שיש.
את הירח יראו לקראת סוף הלילה בכיוון מערב, וכשהוא ייכס לשלב החלקי הוא יהיה כבר די נמוך בשמיים, גובה של כ-12 מעלות בסך הכל. ולכן ההמלצה לצופים היא לעלות למקום גבוה, או לנסוע לשפת הים, בשביל להצליח ולראות כמה שיותר מהליקוי.

עדכון: הליקוי היה נהדר והיה שווה לקום בארבע לפנות בוקר ולצאת בקור לשפת הים. הנה סרטון סיכום של כל שלבי הליקוי, כולל גם תמונות של זריחה אחר הליקוי ושתי זריחות ירח בערבים העוקבים.

הנה אילוסטרציה למצב הירח קצת לאחר השעה שש, שימו לב גם לכוכב פולוקס בתאומים, השוקע עם הירח
ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה
ליקוי ירח 21/1/2019 - אילוסטרציה



זמני הליקוי מישראל (בערך):
  • תחילת ליקוי חצי צל - 4:30
  • תחילת הליקוי החלקי - 5:30
  • תחילת הליקוי המלא - 6:30

סיכום הליקוי של ט"ו באב 27/7/2018

היה ליקוי נהדר שזכה לחשיפה תקשורתית מרובה. אצלי צפו כששים שבעים איש בליקוי ובשבתאי. גם העננים שחלפו ולפעמים כיסו את הירח לא השביתו את החגיגה ורק בחצי שעה אי אפשר היה לצפות כלל. עקב השבת לא צילמתי, אולם הרשת מלאה בתמונות ואנשים רבים הגיעו למוקדי תצפית או צפו עצמאית מביתם.


הליקוי המלא של ט"ו באב 27/7/2018

בתאריך 27/7/2018 יהיה בישראל ליקוי ירח מלא שייראה היטב בכל שלביו ויימשך לתוך הלילה של 28/7/2018. הליקוי בלילה בין שישי לשבת, מה שקצת מבאס בגלל חוסר האפשרות כאדם דתי לצלם, אבל לא נורא, צילומים יהיו בשפע והעיקר הוא לחוות את הצפייה בעין. הצטרפו לערוץ הטלגרם לעדכונים נוספים.

הליקוי יהיה עמוק מאד, הירח עבור ממש במרכז צל כדור הארץ. כתוצאה מכך, ברוב שלבי הליקוי לא ייראה הירח כלל וירח חום/אדמדם ייראה רק בשלבים הראשונים/האחרונים של השלב המלא. ליקוי עמוק יותר יהיה רק בשנת 2029, בו העומק היא כמעט העמק המקסימלי האפשרי

זהו ליקוי מצוין לצפייה ולהזכירכם אין ורך בשום אמצעי עזר והצפייה אפשרית בכל מקום בארץ.

בצירוף מקרים מעניין הירח יהיה יחסית קרוב למאדים (5 מעלות בלבד) ומאדים עצמו בקרבה לכדור הארץ שלא נראתה כבר שנים (נגיד קצת פחות מ-60 מיליון קילומטר) וייראה גדול ואדום. זוכרים את המתיחה על ירח ומאדים באותו גודל? זה לא יקרה, אבל בשלב הירח האדום, שניהם יהיו אדומים זה לצד זה.

זמני הליקוי מישראל:
  • תחילת ליקוי חצי צל - 20:14
  • תחילת הליקוי החלקי - 21:24
  • תחילת הליקוי המלא - 22:30
  • שיא הליקוי - 23:22
  • סיום הליקוי המלא - 00:13
  • סיום הליקוי החלקי 01:19
  • סיום ליקוי חצי צל - 02:28

תרשים הליקוי מאתר נאסא
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018
פרטי ליקוי ירח 27/7/2018


מהו ליקוי ירח

הגיאומטריה של ליקוי ירח מתוארת באיור הבא:

איור זה מציג תמונה מהצד. כמו כל דבר על פני כדור הארץ המטיל צל, גם כדור הארץ עצמו מטיל צל על איזור מסוים בחלל. איזור הצל של כדור הארץ מוצג על ידי הקווים מאחורי הארץ בתמונה. כאשר הירח נכנס לאזור צל זה (והדבר קורה רק כאשר הירח מלא ורק כאשר הוא נמצא במישור של כדור הארץ והשמש - ראו הרחבה במאמר עין צופיה), אור מהשמש אינו מגיע אליו (מוסתר על ידי כדור הארץ). לירח אין מקור אור עצמי משלו, ולכן הוא לוקה ונעלם. כאשר כל הירח באיזור הצל ייתכן וייעלם לגמרי, אולם לרוב הוא נראה בצבע אדום. הסיבה היא שקרני אור שפוגעות באטמוספירת כדור הארץ (שהינה שקופה) מתעקמות טיפה (אוויר פועל כסוג של עדשה) ומצליחות להגיע לירח, ומשם בחזרה אלינו. גלי אור אלו הינם רק באורכי הגל האדומים (כל השאר התפזרו באטמוספירה) ובליקוי ירח נצפית תופעה מקסימה של ירח אדום.

מהו צל מלא ומהו צל חלקי
אזור צל חלקי הוא איזור של השמים בו כדור הארץ חוסם את השמש באופן חלקי בלבד. איזור זה מקבל פחות אור. כאשר הירח נמצא באיזור זה הוא עדיין נראה, אבל חיוור יותר. קשה לזהות הבדלים אלו בעין אולם זהו יכול להיות אתגר מענין. במצב של צל מלא, הירח נמצא באיזור אליו קרני אור ישירות אינן מגיעות כלל . חלק הירח באיזור זה לא ייראה כלל או ייראה אדום כפי שהסברנו.
שיא הליקוי - הירח במרכז איזור הצל, כמות קרני האור העקיפות שיגיעו עליו תהיה קטנה מאד וזו ההזדמנות הטוב ביותר לא לראותו כלל (או אדום כהה וחיוור מאד).
המלצתינו היא לצפות בליקוי בכל שלביו, כולל בשלב הצל החלקי, אולם מי שחייב לבחור זמן כדאי שיתבונן באמצע הליקוי (רק חלק מהירח בצל המלא) ובשיא הליקוי. בנוסף רצוי מאד לתאר ברשימות את תצפיתכם. כמה מן הירח נראה, כמה הוא היה אדום. אילו חלקים שלו נעלמו כליל. רישום זה יועיל לכם מאד אם תשוו בין תצפיות בליקויים שונים.

איך צופים ומצלמים בליקוי ירח
צפייה בליקוי ירח אינה דורשת שום אמצעי תצפית. הליקוי נראה בצורה מצוינת בעין רגילה. כל מה שצריך זה למצוא מקום ממנו רואים את הירח. שימוש בטלסקופ ובמשקפת יוסיף עוד לחוויה, אולם בזמן ירח מלא תצורות פני השטח של הירח (המכתשים וההרים) לא בולטות. כמו כל תצפית אסטרונומית רצוי להיות במקום חשוך ולכבות אורות מיותרים. מומלץ מאד לצלם את הירח בשלבי הליקוי. שימו לב שירח מלא הינו בהיר מאד ולכן זמן החשיפה לא צריך להיות ארוך. לרוב ניתן לצלם את הירח גם במצלמות רגילות. השתמשו בזום הגדול ביותר האופטי (לא דיגיטלי) ונסו.



ליקויים קודמים


בתאריך 7/8/2017 היה בישראל ליקוי ירח חלקי. הליקוי קטן, 25% בסך הכל ומהווה מיני פיצוי לכך שאת ליקוי החמה הגדול בארה"ב שבועיים אחר כך לא יראו כלל מישראל אפילו לא בקטנה.
בכל מקרה צריך להסתדר עם מה שיש והנה הפרטים:
ההמלצה לצפות בירח מזריחתו ועד מעט לאחר סיום הליקוי החלקי.
שיא הליקוי החלקי 7/8/2017
שיא הליקוי החלקי 7/8/2017


  • תחילת ליקוי חצי צל - 18:50 - עוד טרם זריחת הירח
  • זריחת הירח (תלוי מיקום מדויק)- 19:23
  • תחילת הליקוי החלקי - 20:23
  • שיא הליקוי - 21:21
  • סיום הליקוי החלקי 22:18
  • סיום ליקוי חצי צל - 23:51

תרשים הליקוי מאתר נאסא
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017
ליקוי ירח חלקי 7//8/2017

מידע והסברים על ליקוי צל חלקי בתאריך 16/9/2016

בתאריך 28/9/2015 יהיה ליקוי ירח מלא בסוכות. שימו לב, הליקוי הוא בלילה בין שני לשלישי (28 בבוקר!) ובעיצומו של החג (לא יהיה לי תמונות הפעם). זהו הליקוי הרביעי בסדרת ארבעת הליקויים המלאה (שהחלה לפני שנה וחצי) וסופסוף הוא ייראה מישראל, מתחילתו ועד שהירח ישקע כמה דקות לאחר סיום השלב המלא של הליקוי. מומלץ לקום בארבע בבוקר.
זמני הליקוי בישראל

  • תחילת ליקוי חצי צל - 03:11
  • תחילת הליקוי החלקי - 04:07
  • תחילת הליקוי המלא - 05:11
  • שיא הליקוי - 05:48
  • סיום הליקוי המלא - 06:23
  • שקיעת הירח בישראל 06:37
  • סיום הליקוי החלקי 07:27
  • סיום ליקוי חצי צל - 08:22
את כל המידע על הליקוי אפשר לראות בדף הבא



ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא
ליקוי ירח מלא בסוכות. נאסא




ב- 10 לדצמבר 2011 10/12/2011  י"ד כסלו תשע"ב במוצאי שבת היה בישראל ליקוי ירח. הליקוי התחיל עוד בשעות היום (כאשר הירח טרם זורח, ונראה החל מזריחת הירח - עדיין בשבת).

מתי בדיוק היה הליקוי
הליקוי היה  לפי פירוט הזמנים הבא (המושגים יבוארו בהמשך המאמר)
מגע ראשון צל חלקי -  - 13:33 - חלק מהירח מקבל פחות אור ונראה חיוור יותר
מגע ראשון צל מלא - 14:45 - חלק מהירח אינו נראה כלל
תחילת הליקוי המלא -  16:06 - כל הירח בצל מלא והוא אינו נראה כלל או נראה אדום
זריחת הירח בישראל 16:31 - יש להתחיל את הצפייה בשלב זה.
שיא הליקוי - 16:31
סוף הליקוי המלא - 16:57 - הירח מתחיל להיראות שוב
יציאה מאיזור הצל המלא - 18:17 - כל הירח נראה היטב
סוף הליקוי - 19:30 - הירח יוצא גם מאזור הצל החלקי



כפי שרואים מלוח הזמנים, רק חלק קטן מהליקוי ייראה מישראל ורובו יהיה בשבת. אמנם ניתן בשבת לצפות בירח. שימוש במשקפת מותר בשבת וכמובן צפייה ללא אמצעי עזר אפשרית (זו הדרך הטובה ביותר לצפות בליקוי). מומלץ מאד למצוא מקום בו יהיה קל לראות את הירח. הירח יזרח בצפון מזרח ושיא הליקוי (ירח אדום) יחפוף לתופעת הירח הגדול האופינית לירח זורח או שוקע. הסיבות תופעות הירח הגדול לא לגמרי ברורות.  מדובר באשלייה אופטית ובתרגום של המח. ייתכן ובגלל והירח באופק ואפשר להשוות אותו לעצמים נמוכים אחרים גורם לראות אותו גדול יותר. ייתכן ותפיסת הפרספקטיבה שלנו גורמת לכך. מצב זה יגרום לצפייה מרשימה מאד (ועדיין באור דמדומים) השונה מאד מליקויים בלילה.

ליקוי ירח מלא
ליקוי ירח מלא ביציאה מהצל המלא

ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011
ליקוי ירח 10 דצמבר 2011 10.12.2011 מאתר NASA





בתאריך 15/6/2011 (אור י"ד בסיוון) היה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי ירח (המכונה גם ליקוי לבנה) זה יהיה ליקוי מוצלח במיוחד משתי הסיבות הבאות:
1) הליקוי יחל בשעות הערב המוקדמות ויהיה נח מאד לצפייה  (הליקוי המלא האחרון החל רק בשעה 3 לפנות בוקר)
2) הירח יעבור מאד סמוך למרכז צל כדור הארץ מה שמבטיח ליקוי ארוך ועמוק.
מה פירוש ליקוי ארוך ועמוק
עלמנת להבין מושגים אלו נשנה את נקודת המבט למישהו הנמצא בחלל ומביא על איזור הצל. האיורים מתוך אתר NASA המוקדש לליקויים ובו תוכלו למצוא את מידע על כל הליקויים שהיו ויהיו באלפי השנים האחרונות.
האיור הבא מציג את ליקוי הירח ב-15 ליוני 2011 15/5/2011
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
ליקוי ירח 15 יוני 2011 15.5.2011 מאתר NASA
האיזור האדום מציין את איזור הצל המלא. האיזור התכלכל מציין את איזור הצל החלקי. המישור בו נע כדור הארץ סביב השמש הוא המילקה Ecliptic. הירח נע ממערב לכיון מזרח. מהאיור רואים כי הירח נע סמוך מאד לאקליפטיק ואמצעו עובר כמעט באמצע איזור הצל. קו זה הינו ארוך (כמעט קוטר המעגל) ולכן זמן הליקוי ארוך והמעבר מכונה מעבר עמוק.

נשווה איור זה לליקוי ירח אחר, שהתרחש בסוף 2009 (ולמעשה ביום האחרון של 2009) ותואר וצולם במאמר מיוחד. קל לראות כי הליקוי הוא חלקי בלבד, לא כל הירח נמצא באיזור הצל המלא וכי מישכו קצר בהרבה.
ליקוי ירח חלקי וקצר. הירח בקושי מגרש את איזור הצל המלא. מקור: NASA
 הירח מגרד רק בקצהו את איזור הצל המלא והליקוי הוא קצר מאד וחלקי מאד. שימו לב לסרטון המציג ליקוי זה ולכן שמיקום הצל שונה מהצילום למעלה. הדבר נובע מכך שכיוון הצילום היה בניצב לכדור הארץ ולא לפי הכיוונים הנכונים. סיבוב קל של האיור יציג לכם בדיוק את הנראה בסרטון שצילמתי באותו ליקוי


קישורים נוספים
מידע ותצפיות על הירח