המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של אסטרונומיה ומדע !

יום רביעי, 30 בדצמבר 2020

סיכום אסטרונומי של שנת 2020

 בפוסט זה נחזור לרגעים הגדולים שהיו לנו באסטרונומיה תצפיתית בשנת 2020, שנת הקורונה. 

הרגעים האסטרונומיים הגדולים של 2020
הרגעים האסטרונומיים הגדולים של 2020

מיד כשנתנתו לוירוס את שמו הזכרתי שקורונה היא קבוצת כוכבים בשמיים. למעשה שתי קבוצות. כתר צפוני וכתר דרומי. על הדרומי אין לי הרבה מה להגיד וממילא לא רואים אותו מישראל. הצפוני היא קבוצה חביבה הנראית היטב בעין כחצי עיגול של כוכבים. אין בה יותר מדי אובייקטים מיוחדים, אבל הנה תמונה שלה ועוד עם הבזק אירידים, גם משהו ששייך לעבר ולא יחזור שוב:

הבזק אירידיום בקבוצת כתר צפוני
הבזק אירידיום בקבוצת כתר צפוני

הקורונה דפקה לי את האירוע הגדול של השנה. התכנון היה לנסוע לצ'ילה לצפות בליקוי החמה המלא שהיה ב14/12. לא נותר אלא להתרפק על הזכרונות מהליקוי המטורף בארה"ב באוגוסט 2017 ולחכות ל-2024.

ליקוי חמה מלא - 2017
ליקוי חמה מלא - 2017

למרות כל זאת היו מספיק אירועים מעניינים שאפשר לראות בארץ.

ננסה לסדר אותם לפי סדר כרונולוגי ולכל אירוע נביא מאמר המרחיב לגביו (פשוט לחצו על הכותרת). בערוץ הטלגרם שלי מתקיימת הצבעה במצעד האירועים. מוזמנים להצטרף ולהצביע

מעבר נוגה בפליאדות

פעם בשמונה שנים נוגה עובר בצביר הפליאדות, כימה, M45, בקבוצת שור, וזה קרה בתחילת אפריל. עקבנו אחר נוגה והפליאדות במשך כמה וכמה ימים. גם כאן שיא האירוע היה בשבת ואין לי תמונה. הנה תמונה יום לפני השיא

נוגה בפליאדות
נוגה בפליאדות

ליקוי חמה חלקי

ביום הארוך של השנה 21/6 קמנו מוקדם בבוקר לליקוי ירח חלקי יפהפה של כ-30%. לצערי עקב הקורונה צפיתי המגג בלי להזמין אף אחד, שלא כדרכי לעשות תצפיות רחוב ולשתף המון אנשים בחוויה. 

ליקוי חמה חלקי
ליקוי חמה חלקי

שביט NEOWISE

הייתי בין הראשונים בארץ לדווח על האפשרות שכוכב שביט מסויים יתבהר מספיק בשביל לראות אותו בעין. 

עבור צופים רבים שביט זה היה הראשון שראו בחייהם. אני חושב שזה היה מספר 4 או 5 שלי, קשה לזכור. ובכל אופן, מי שראה לראשונה התלהב מאד ומי שזכר את הייל-בופ משנת 97 או האלי משנת 86, או שהיה בחצי הדרומי וצפה למשל במקנאוט, גם התלהב מאד אבל יודע שיש עוד למה לצפות בכל הקשור לשביטים. בכל אופן, זו הייתה הפתעה נעימה מאד בשנה הדרעקית הזו ובשביט צפיתי כמה וכמה פעמים לפנות בוקר או בערב בכל אמצעי התצפית מהעין ועד טלסקופ 20 אינץ. נקווה שיהיו עוד כאלו. שביט חדש מתגלה כל כמה שבועות, אבל מי מהם יעשה את המסלול הנכון בזמן הנכון, קשה לדעת.

שביט NEOWISE
שביט NEOWISE

מאדים בניגוד ותנועה אחורית

רק באוקטובר מאדים היה בניגוד. אין עוד כוכב לכת שהמרחק בנו לבין הארץ משתנה כל כך בטווחים של  55-400 מיליון. ניגוד של מאדים מתרחש פעם בשנתיים וגם אז המרחק יכול להיות 55-90 מיליון קילומטרים. הפעם היה 62. הקרבה מאפשרת לראות את מאדים בצורה נהדרת בטלסקופים ולצלם אותו עם המון פרטים. בעין רואים היטב את הצבע האדום, מאדים בהיר גם יותר מצדק. בטלסקופ רואים את כיפת הקרח ומבחינים בגוונים, ובצילומים רואים עוד. פרטים. 

מאדים זורח אדום כמו אורות האזהרה על הבניינים
מאדים זורח אדום כמו אורות האזהרה על הבניינים


חזרתם של כתמי השמש שאפשר לראות בעין

כתם השמש 2786 בו צפינו ביחד ימים רבים (תיעדתי בטלגרם מדי יום) כמעט מקצה אחד של השמש לקצה השני, מה שהדגים לנו את סיבוב השמש סביב צירה. באמצעות כתמי שמש גם קל לראות את סיבוב הארץ סביב צירו אם צופים בכתם בבוקר ובערב.

כתם השמש 2786
כתם השמש 2786


התקבצות נוגה ורגולוס

האירוע היה בשבת כך שלא יכלתי לצלם. בלי קשר בדיוק ערב קודם גם נפצעתי ושברתי את כף הרגל. בכל אופן, הצלחתי לצפות באירוע בשבת בבוקר בשעה 5:00 בערך. נוגה כיהלום בהיר ולידו רגולוס, גם יהלום אבל קטן יותר. משהו כמו יהלום של 2 קראט לעומת יהלום זעיר של 0.1 קראט. מראה מרהיב. נוגה גם עבר יחסית קרוב לאלדברן ולצביר M44, כך שהיה מעניין לצפות בו לאורך השנה.

נוגה ורגולוס
נוגה ורגולוס

מטר מטאורים ג'מנידים

מטר הג'מנידים השנה התלבש בול על חנוכה שזה אומר שאין ירח כמעט בכלל. יש חברים אמיצים שצפו עשר שעות בלילה אבל אני לא יכולתי כל כך הרבה וגם בשעתיים שצפיתי היו עשרות מטאורים ולמעשה הקצב היה נראה שכמו הקצב שאמרו סביבות 200 בשעה (שמתוך זה רואים בערך חצי, כי אי אפשר להסתכל לכל השמיים כל הזמן). 

מטאור ג'מניד
מטאור ג'מניד

התקבצות צדק ושבתאי

אירוע של פעם בעשרים שנה, והמרחק בו הצמד היה הוא אירוע של פעם בהמון שנים. פחות מחמישית מקוטר הירח, עקבנו אחרי הצמד חודשים רבים ועוד נעקוב אחריהם, אולם עיקר המאמץ רוכש ל-21/12/2020 בשיא הקרבה.

התקבצות צדק ושבתאי
התקבצות צדק ושבתאי


מעבר מרקורי

מאחר ויש אירועים הקשורים לכל כוכבי הלכת הנראים בעין, ראיתי לנכון להוסיף למצעד גם את מעבר מרקורי שאמנם הכיה בשלהי 2019, אבל אני גמיש עם החוקים.

מעבר מרקורי על השמש
מעבר מרקורי על השמש


אז מה לדעתכם האירוע של שנת 2020?






יום חמישי, 12 בנובמבר 2020

צדק ושבתאי ביחד

כבר כמה שנים שאני עוקב אחרי שני כוכבי הלכת הענקיים במערכת השמש - צדק ושבתאי, ההולכים ומתקרבים אחד לשני. התקבצות זו היא אירוע נדיר המתרחש פעם בעשרים שנה, ואפילו זכה לכינוי "התקבצות גדולה" ובאנגלית Great Conjunction. כאן נפרט מהי התקבצות זו, כל כמה זמן היא מתרחשת ואיך כדאי לצפות בהתקבצותה הקרובה בתאריך 21/12/2020.

התקבצות צדק ושבתאי 21/12/2020
 התקבצות צדק ושבתאי 21/12/2020 סימולציה דרך טלסקופ קטן

סיכום
לתצפית הקדשתי כמה וכמה ערבים סמוך להתקבצות. הראשון היה מהבית לשם ניסוי כלים השני עם חבר שכלל גם צילומים כמו סרטון הוידאו הבא המראה את הצמד שוקע.



ביום של השיא הייתי בתצפית של הדובה הגדולה במצפה משואה. העברתי הדרכה והרצאה קצרה על הנושא לקהל (מעגל גדול, מסכות, 2 מטר וכו'), ועזר בהפעלת הטלסקופים, ראו בתמונה. בכל אפן לצלם הצלחתי קצת פחות.

אני בהדרכה של הדובה הגדולה, צילום: שראל לוי
אני בהדרכה של הדובה הגדולה, צילום: שראל לוי






מהם צדק ושבתאי?
צדק ושבתאי הם שני כוכבי הלכת הגדולים ביותר במערכת השמש, שניהם ענקים ומורכבים מגזים שונים, בעיקר מימן. קוטר כל אחד מהם הוא לפחות פי 10 מכדור הארץ. כוכב הלכת צדק מפורסם בירחיו, בחגורות העננים שלו ובכתם הגדול הנראה גם לצופים מהארץ. שבאתי מפורסם במיוחד בזכות הטבעות היפות שלו הנראות בקלות בטלסקופ. על לשניהם תמצאו מאמרים רבים באתר: הנה למשל עובדות מרתקות על צדק ומאמר מרתק נוסף על שבתאי.


מהי התקבצות?
להתקבצות הגדרות מדויקת ובן כאשר לשני כוכבי לכת אותו ערך של "עלייה ישרה RA" או אותו קו אורך. המונח באנגלית הוא Conjunction. לא נסתבך בהגדרות אלו ונשתמש בהגדרה הלא מדוייקת אך הפשוטה: התקבצות היא כאשר שני גרמי שמיים קרובים מאד אחד לשני.המונח האנגלי לכך הוא Grouping ובעברית אין בתרגום הבדל בין שתי המעמויות.. לרוב מדובר על התקבצויות של הירח עם אחד מכוכבי הלכת, אירוע הקורה פעם בחודש, ולפעמים התקבצויות של שני כוכבי לכת. ישנן גם התקבצויות של שלושה כוכבי לכת (מכונה Planetary Trio), אך הן נדירות יותר. מונח נוסף הוא "התקבצות משולשת" Triple Conjunction. למרות שמו אין הכוונה למפגש של שלושה כוכבי לכת, אלא לכך שבפרק זמן קצר יש שלוש התקבצויות בין כוכבי הלכת. דבר זה קורה כאשר ההתקבצות היא בניגוד מהשמש (כדור הארץ ביננו לבין כוכבי הלכת).

הסבר נוסף להתקבצות
כל כוכבי הלכת נעים באותו כיוון בשמיים פחות או יותר על קו אחד. נדמה את העניין למסלול ריצה באצטדיון אולימפי. השמש במרכז ומסלול ההקפה או המסלול בו נעים כוכבי הלכת. אחרי שצדק ושבתאי התחילו באותה נקודה, צדק מהיר יותר ושבתאי זז לאיטי (בהמשך המספרים), גם בריצות ארוכות רואים בסוף שרץ מהיר משיג רץ איטי, וזה למעשה מה שקורה כאן, צדק משיג את שבתאי וחולף על פניו. הרגע המדוייק בו צדק משיג את שבתאי הוא ההתקבצות


למה התקבצות 2020 כל כך מיוחדת
כוכיב הלכת נעים בערך על מישוק המילקה, המישור עליו נמאצים מרכזי השמש והארץ. אבל למסלולים שלהם יש נטייה מהמילקה. לצדק 1.3 מעלות ולשבתאי 2.4 מעלות. לכן לפעמים הם מעל המילקה ולפעמים מתחתיו וגם אם הם באות הנקודה עליו, יכולים להיות רחוקים עד כדי 3.7 מעלות (בזבוז של התקבצות). הפעם שניהם ממש באותה נטייה מהמילקה ולכן מאד קרובים. 
לירח נטטיה של עד 6 מעלות כמעט, ולכן הרבה פעמים הוא יחסית רחוק מכוכבי הלכת איתם הוא מתקבץ. תזכרו, לא כל התקבצות אומרת בהכרח ששני הגופים קרובים מאד. הפעם כן.

מה המרחק האמיתי של צדק ושבתאי?
בשמיים הם נראים לנו קרובים מאד, אבל למעשה הם רחוקים אחד מהשני. צדק מרוחק מאיתנו ביום של ההתקבצות 886 מיליון קילומטרים ושבתאי כמעט במרחק כפול 1,616 מיליון קילומטרים. כתוצאה מכך יש גם הפרש בהירויות גדול מאד בין השניים, בהירותו של צדק פי עשר מבהירות שבתאי. בעין קצת קשה לראות את שבתאי כל כך קרוב לצדק, אבל עם קצת מאמץ מצליחים!

כל כמה זמן יש התקבצות של צדק ושבתאי?
התקבצות של צדק ושבתאי היא אירוע נדיר המתרחש פעם בכעשרים שנה בלבד. אמנם גם בחודשים שלפני ואחרי ההתקבצות כוכבי הלכת קרובים מאד אחד לשני, אבל ההתקבצות עצמה עם מרחק מינימלי, מתרחשת ברגע מסוים.

איך מחשבים כל כמה זמן יש התקבצות?
הנתונים הם : צדק משלים הקפה סביב השמש ב-12 שנה. שבתאי עושה זאת ב-30 שנה. נתונים אלו הם מעוגלים לצורך פשטות החישוב. הנה כמה דרכים לחשב איך מגיעים לערך של 20 שנה(שגם הוא מעוגל).

לאחר 12 שנה, צדק חוזר לאותו מקום, אבל שבתאי התקדם מעט במסלולו. אם נכנה את חלק המסלול ששבתאי עובר עד המפגש עם צדק הרי ששבתאי עבר מרחק של 30*X. ואלי צדק עשה באותו זמן 12*(1+X) כי צדק עשה הקפה שלמה ועוד את אותו חלק ששבתאי עשה. פתרון יוביל ש-X הוא שני שלישים ושני שליש משלושים יוצא עשרים. המסקנה, מפגש קורה כל עשרים שנה.

בדרך אחרת אפשר למצוא מספר שמחלק את שני משכי ההקפה ללא שארית. המספר הנמוך ביותר הוא 60. לאחר 60 שנה, שבתאי יסיים שתי הקפות, ואילו צדק יסיים חמש הקפות. מסקנה מתחייבת היא שצדק יחלוף בתקופה זו 3 פעמים על פני שבתאי (5-2), ולכן 60/3=20, חליפה כזו, כלומר התקבצות, מתרחשת פעם בעשרים שנה.

אפשר גם לפתור את זה כטור הנדסי. לאחר סיבוב אחד, שבתאי עבר 0.4 מהמסלול (12/30). מתקבל טור שמנתו q היא 0.4 ולכן סכומו בהקפות הוא 1/(1-0.4) כלומר 1.66666. הכפילו ב-12 ותקבלו שוב את הערך עשרים.

אפשר חישוב יותר מדוייק?
שמח ששאלתם. החישוב הבא מדוייק הרבה יותר אבל עדיין הוא ממוצע בלבד. המהירות של צדק ושבתאי משתנה בהתאם למיקום שלהם במסלול סביב השמש.
צדק משלים הקפה סביב השמש במשך 4332.589 יום. שבתאי עושה זאת במשך 10759.23 יום.
אם נחלק 360 מעלות במספרים אלו נראה שצדק נע ביום (בממוצע!) - 0.0830912 מעלות ואילו שבתאי נע 0.03345694 מעלות.
ההפרש הוא 0.04936156 מעלות ליום ואם נחלק שוב 360 במספר זה נקבל  7253.45 יום או 19.85 שנה.

מתי תהיה ההתקבצות של צדק ושבתאי?
ההתקבצות הקרובה צפויה בתאריך 21/12/2020 והיא תהיה מיוחדת במינה עם מרחק זוויתי של 7 דקות קשת בלבד (רבע מקוטר הירח). המראה בטלסקופים ובתמונות יהיה מרהיב וזה מחזה שאסור לפספס. בשמיים רואים בבירור איך שניהם מתקרבים אחד לשני בקבוצת גדי. קבוצה זו שוקעת בתחילת הערב ולכן התצפית בהתקבצות מיד עם השקיעה.

התקבצות קרובה כל כך (14 דקות) הייתה לאחרונה בשנת 1960 וההתקבצות הקרובה כל כך הבאה תהיה בשנת 2080. ההתקצבויות של שנת 2040 (5/11/2040) ו 2060 (10/4/2060) יהיו רחוקות הרבה יותר.

איך צופים בהתקבצות?
את הצפייה מתחילים במעקב כבר מעכשיו לראות איך שני כוכבי הלכת, שנראים רוב הלילה בשמיים, מתקרבים אחד לשני.

בהתקבצות עצמה בעין שתי הנקודות יראו עם רווח קטנטן ביניהן, במשקפת יראו שני כודרים קטנים ואולי גם את הטבעות של שבתאי, תלוי בהגדלה ובטלסקופ יהה אפשר לראות את שניהם בהגדלה יפה. במידה והקורונה תאפשר ויתקיימו תצפיות המוניות, מומלץ מאד ללכת לאחת כזו. 

גם אם מפספסים ביום אחד או אפילו שניים עדיין כדאי לנסות ולצפות, אמנם כבר יהיה רחוקים יותר אבל עדיין קרובים ויפים. בין לבין כדאי לצפות בצמד כאשר הירח מגיע לבקר אותם פעם בחודש ולפעמים אפילו נוצר מעין פרצוף, אם בזמן ישראל הירח עובד בדיוק באמצע.

התקבצות עם הירח בשנת 2020
תאריכי מעבר הירח בסמוך לצמד, מפגש פלנטרי, עד להתקבצות (שגם בכמה שנים שלאחריה הם יהיו קרובים רק הולכים ומתרחקים הם):

הירח צדק ושבתאי - 9/6/2020 יוצרים משולש כמעט שווה צלעות (שבתאי עמום בצד שמאל באמצע)

הנה התאריכים ופירוט מה ייראה בהם:
5/7 - הירח המלא קרוב לצדק ואורו יעמעם את אור כוכבי הלכת.
1/8 - הירח כמעט מלא וקרוב לצדק ולמחרת 2/8 - קרוב לשבתאי
28/8 - הירח קרוב לצדק ולמחרת קרוב לשבתאי
25/9 - הירח קצת יותר מחצי מלא ונמצא בין צדק לשבתאי - מומלץ
22/10 - הירח פחות מחצי וקרוב לצדק
19/11 - התקבצות יפה במיוחד. הירח חרמשי ובין שיהם וממש יוצר סמיילי - מומלץ מאוד
17/12 - צדק ושבתאי מאד קרובים, הירח עבר אותם במעט

בתחילת שנת 2021 צדק ושבתאי עוברים להיות כוכבי בוקר הנראים רק סמוך לזריחה, ועל מעברי הריח לידם נעדכן בהמשך.

ההתקבצות הגדולה בהיסטוריה 
תיעוד מפורסם של העיסוק בהתקבצות צדק ושבתאי מופיע בספרו של האסטרונום יוהנס קפלר "De Stella Nova" או "הכוכב החדש".  סופרנובה בהירה שהופיעה בשנת 1604 הצריכה הסברים כי הרי השמיים אמורים להיות קבועים ולא משתנים. אנחנו כמהש נים לפני המצאת הטלסקופ, התיאוריה הקופרניקאית קיימת אולם טרם הצליחה להתבסס טקפלר עצמו באותה תקופה משוכנע שכוכבי הלכת מסודרים בסדר גיאומטי כלשהו המקביל למצולעים משוכללים. קפלר ידע לחשב את זמני ההתקבצות הגדולה, ובגלל שהם מתרחשים כאשר צדק עושה 2/3 של הקפה, לאחר 60 שנה, תהיה התקבצות בכמעט אותו מקום בשמיים. אם מציירים את המקום על גלגל המזלות מקבלים סדרה של משולשים הזזים מעט כל פעם ונוצרת צורה גיאומטרית יפה, מה שחיזק את ההנחה (המוטעית) אודות הסידור הגיאומטרי של גרמי השמיים.
התקבצויות צדק ושבתאי מספרו של קפלר De Stella Nova
התקבצויות צדק ושבתאי מספרו של קפלר De Stella Nova
  
קפלר לא היה ראשון שעסק בכך, קדם לו (וגם תיעד) האסטרונום והאסטרולוג היהודי-פרסי, משאללה אבן את'רי במאה השמינית לספירה. באותה תקופה אסטרולוגיה ואסטרונימיה היו תחומים חופפים, וחקר תנועת הכוכבים נדרש על מנת להסיק מהם מסקנות אופרטיביות. משאללה היא בין החכמים שהחליטו על תעריך מתאים לייסוד העיר בגדד, ובאחד מחיבוריו הוא חקור את התקבצויות צדק ושבתאי, וגם מגיע למסקנה ששינויים דרמטיים בעולם קורים בעקבותיהם, שוב הנחה סבירה בעולם המחשבה של אז.

אם מחפשים רמזים לתיעוד התקבצות כזו עוד קודם לכן, ניתן ליחס את הופעת המאגי וכוכב בית לחם להתקבצות של צדק ושבתאי ויש אכן כאלו שעושים זאת. אולם לי נראה ששבתאי לא מוסיף הרבה לבהירות של צדק ואם רוצים לתלות את האירוע בהתקבצות, עדיף בהחלט לחפש התקבצויות של צדק ונוגה.






יום שלישי, 22 בספטמבר 2020

יום השיוויון

מהו יום השיווין
יום השיוויון הוא היום בו כדור הארץ מגיע למסלולו סביב השמש כך שהמישור של קו המשווה נמצא בדיוק על המישור של מרכז השמש ומישור המילקה. זו הגדרה טכנית מעט אבל בנקודת השיוויון, שהיא שעה ספציפית, מרכז השמש  יהיה בדיוק מעל קו המשווה ובדיוק מעל צופה בצהרי היום בקו המשווה. כתוצאה מכך, כל חלקי כדור הארץ מקבלים אור וחושך מהשמש בצורה שווה באותו יום, ואורך היום שווה לאורך הלילה, בכל כדור הארץ. בכל נקודה אחרת, באחד החצאים של כדור הארץ, הצפוני או הדרומי יהיה יותר או פחות אור וימים יהיו ארוכים או קצרים יותר מהלילות.

האם באמת אורך היום שווה לאורך הלילה ביום השיוויון?
האם אורך היום והלילה שווה בימי השיוויון? יום השיוויון (ובלועזית אקוינוקס Equinox) הסתווי חל ב 22/9/2020  וסמוך לתאריך זה בשנים אחרות. התפיסה המקובלת היא שאורך היום והלילה שווה (אחרת למה קוראים לזה יום השיוויון?) אבל האם באמת אורך היום זהה לאורך הלילה? נעיין בטבלאות זריחה ושקיעה ונראה כי (הנתונים לאיזור תל אביב)

זריחה: 6:27 שקיעה: 18:36
גם ביום השיוויון, היום ארוך מהלילה. או כלשונו של קוהלת (ב יג): "וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר, מִן הַחֹשֶׁךְ"

למה יש יותר אור מאשר חושך?
יש שתי סיבות עיקריות שגורמות לכך.
הזמנים בלוח מציינים את זמן הזריחה ברגע בו השמש מתחילה לזרוח ואת זמן השקיעה ברגע בו היא נעלמת לגמרי (וכך גם ההלכה היהודית). אבל חישוב נכון צריך להתייחס לשמש כנקודה ולציין את הזמנים בהם אמצע השמש זורח ושוקע. שינוי זה גורם להטייה של כשתי דקות בכל צד.

התופעה השנייה היא שבגלל השבירה של קרני האור (רפרקציה ודיפרקציה) באטמופסירה אנחנו רואים את השמש גם כשהיא קצת מתחת לאופק. למעשה בזמן השקיעה השמש יכולה להיות מעלה או מעלה וחצי מתחת לאופק. הזמן הנוסף שהשמש נראית בשמים תורם עוד כמה דקות וכך מגיעים להפרש בין אורך היום לאורך הלילה. ככל שמתרחקים מקו המשווה, ההפרש גדל.



לעומת הזמנים שאינם שווים, ההגדרה המקובלת היא שהשמש זורחת בדיוק במזרח ושוקעת בדיוק במערב נכונה. מומלץ גם לעקוב אחר צל ולראות שהוא נע בקו ישר (ראו את הניסויים במאמר השמש - עין צופיה תצפיות ללא טלסקופ בפרק ביצוע תצפיות עקיפות בתנועת השמש) הבאתי את הציור שוב:
שימו לב לקו הישר. לפירוט מלא על הניסוי ראו במאמר: עין צופיה - השמש תצפיות בלי טלסקופ


נתונים מענינים נוספים לימי השיוויון:
  • אורך עונות השנה אינו קבוע. יום השיוויון הסתוי חל סביב ה - 22/9 ולכן החורף בישראל יותר קצר מהקיץ (בטח שמתם לב לזה לבד). הסיבה לכך היא המסלול האליפטי של כדור הארץ סביב השמש. בחורף אנחנו דווקא יותר קרובים לשמש (עוד סיבה למה גם בחורף מרגישים פה קיץ). ענין זה מסובר בפרק עונות השנה במאמר השמש עין צופיה.
  • ככל שהצופה נמצא רחוק יותר מקו המשווה, הפרש הזמן בין אורך היום לאורך הלילה יגדל, זאת בגלל זוית השקיעה של השמש ביחס לאופק שנהיית חדה יותר חדה וכתוצאה מכך משך הזמן שלוקח לשמש לשקוע גדל.
  •  בניגוד לאמונה תפילה רווחת, אין שום משמעות ליום השיווין ביחס להעמדת ביצה על החלק הצר שלה. הדבר אפשרי (או קשה באותה מידה) כמו בכל יום אחר בשנה.
  • שיוויון אינו אפשרי. למעשה אין יום שיוויון אלא נקודת שיוויון. שתי נקודות במסלול כדור הארץ סביב השמש שאם כדור הארץ היה עומד שם ומסתובב רק סביב צירו, היום והלילה היו שווים (בהתאם להגדרות האסטרונומיות שפורטו קודם), אולם כדור הארץ לא נח לרגע  ובמהלך היום עובר את נקודת השיוויון וממשיך במסלול סביב השמש (ובכך היום ממשיך להתארך או להתקצר) ולכן גם ביום השיוויון וגם בהגדרות שניתנו קודם, אורך היום והלילה לעולם לא יהיה זהה בדיוק.

יום שישי, 28 באוגוסט 2020

מאדים בנסיגה

כוכב הלכת מאדים, הוא הכוכב הרביעי במערכת השמש, נמצא במרחק ממוצע של 228 מיליון קילומטרים מהשמש ומקיף אותה מדי 687 יום בערך. מאדים נראה היטב מכדור הארץ וכאשר הוא קרוב יחסית לארץ, גם צבעו האדום בולט בשמי הלילה. כאשר הוא קרוב ממש, בהירותו עולה אפילו על זה של צדק. בטלסקופ אפשר לשים לב ללא מעט פרטים על מאדים ובעיקר לכיפות הקרח בקטבים שלו.

מאדים כפי שצולם מחללית רוזטה
מאדים כפי שצולם מחללית רוזטה
ESA & MPS for OSIRIS Team MPS/UPD/LAM/IAA/RSSD/INTA/UPM/DASP/IDA

מפעם לפעם תשמעו בכל מיני מקומות שמאדים בנסיגה. ואם לא מאדים אז מרקורי בנסיגה, או כל כוכב לכת אחר. האסטרולוגים יעשו מטעמים מאותה נסיגה עם שפע עצות וכללים שלא קשורים לכלום כדרכם, וכאן ננסה להבהיר ולהדגים מהי אותה נסיגה.

תופעת הנסיגה של כוכבי הלכת, או ההליכה שלהם לאחור, הייתה ידועה כבר לקדמונים ובמשך שנים רבות לא הייתה מוסברת כל צורכה. כוכבי הלכת קיבלו את שמם, כי הם נעים בין כוכבי השבת הקבועים במקומם. כוכבי השבת הם הכוכבים האמיתיים הרחוקים מאד מכדור הארץ ולכן לא נראה לנו שמיקומם ביחס לאחרים משתנה, אולם כוכבי הלכת נעים סביב השמש והם קרובים יחסית ולכן כל פעם רואים אותם על רקע כוכבים אחרים.
הכוכבים בשמיים מחולקים לקבוצות שונות ואלו שכוכבי הלכת (וכן השמש והירח) עוברים בהם, מכונים הזודיאק או גלגל המזלות והם קבוצות: טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי ודגים. כל כוכבי הלכת וגם השמש והירח נעים בשמיים ממערב למזרח. לא מדובר על התנועה במהלך היום והלילה הנגרמת בגלל סיבוב כדור הארץ, אלא שאם היום הירח בקבוצת טלה, עוד יומיים שלושה הוא יהיה בקבוצת שור וכך הלאה, כאשר לאחר קבוצת דגים הושלם מעגל וחוזרים לקבוצת טלה.

אבל מפעם לפעם קורה דבר מוזר, כוכב לכת כאילו נעצר בשמיים ומתחיל לנוע אחורנית. אם הוא בקבוצת שור, אז במקום להתקדם לכיוון הכללי של קבוצת תאומים, הוא ינוע אחורה כאילו הוא מנסה לחזור לקבוצת טלה. תמוה ביותר. כל כוכבי הלכת נעים לעיתים אחרונית, אולם הדבר בולט במיוחד במאדים.

הסיבה לכך היא שנוגה וכוכב חמה נעים אחורנית כאשר הם קרובים לשמש ולא נראים מכדור הארץ וגם לו היו נראים, הם נראים על רקע שמים מוארים ונטולי כוכבים כך שאין כוכב קבוע להשוות אליו. צדק ושבתאי, שלא לומר אורנוס נפטון ופלוטו רחוקים למדי ולכן התנועה איטית ולא מורגשת, אבל מאדים, מאדים זה סיפור אחר. הוא קרוב והתנועה בולטת ונראית בעין בלי שום בעייה. רק להשוות כל כמה ימים לכוכב קרוב ובהיר שנמצא ליד.

כדי להבליט את התנועה יותר הנה סרטון אנימציה מויקיפדיה שיצר: Eugene Alvin Villar
 Eugene Alvin Villarתנועה אחורנית של מאדים
 Eugene Alvin Villarתנועה אחורנית של מאדים

באנימציה זו רואים לולאה, אבל לפעמים יש צורות אחרות של S או Z או 2 או 5 בתלות בכל מיני פרמטרים מסלוליים שאם אתם ממש רוצים לדעת, תכתבו בתגובות ואשמח להרחיב.

למה זה קורה? כוכב הלכת לא נע אחורנית, הוא ממשיך לנוע באותו כיוון, אבל בגלל שגם אנחנו נמצאים על אובייקט נע, כדור הארץ, נראה לנו שהוא נע אחורנית. הדימוי הטוב ביותר הוא של שני רצים במעגל, אחד רץ סמוך למרכז (כדור הארץ) והשני מרוחק ממנו.  מי שרץ סמוך למרכז גם רץ יותר מהר. כאשר הוא מתקרב יותר ויותר לרץ המרוחק הזווית ביניהם משתנה וכך גם הרקע הנראה מאחורי הרץ המרוחק (ואלו הכוכבים הרחוקים הקבועים). בשלב מסוים הוא יחלוף עליו, והזווית תהיה ישרה ואחר כך הוא כבר יראה את אותו רץ מאחוריו. כאשר הוא בקצהו השני של המעגל ומרוחק מאד מהרץ השני, לא ייראה כל כך שינוי.

כך גם בשמיים והדבר מודגם באיור הבא:
תנועה אחורנית של כוכב לכת: מקור  RURSUS ויקיפדיה
תנועה אחורנית של כוכב לכת: מקור  RURSUS ויקיפדיה
במרכז הציור נמצאת השמש המסומנת באות S. באות T מסומן כדור הארץ P הוא כוכב לכת, מאדים במקרה שלנו ו A הוא המיקום על רקע הכוכבים הרחוקים. נקודות T3 ו P3 הן כאשר מאדים בקו אחד עם הארץ והשמש, וזה די סמוך קרבה מירבית, ונקרא נקודות הניגוד Opposition. שימו לב לקווים לפני ואחרי נקודה זו. עוד לפני ההגעה ל T3 מאדים ייראה בנקודה A2 בשמיים. משם הוא מתחיל נוע אחורנית עד A4 ואז ממשיך בתנועה קדימה.

אם הסתבתכם עם ההסברים פשוט קחו חבר, עמדו במעגל בחוץ, כאשר הוא רחוק ולכו יותר מהר ממנו מול רקע מרוחק ותעברו אותו קדימה ואחורה כמה פעמים ותראו איך הרקע משתנה. אפשר גם לצלם בוידאו.

בשנת 2020 התאריכים של התנועה האחורנית הם מ 10/9/2020 ועד 16/11/2020 כאשר הניגוד בדיוק באמצע בתאריך 13/10/2020. כדאי כבר להתחיל לצלם את מאדים בשדה רחב ויחסית גם קבוע, למרות שהוא קבוצת דגים שאין בה כמעט כוכבים בהירים לראות את התזוזה ביניהם. לאחר כחודשיים עם 30-40 תמונות, אפשר להרכיב קומפוזיציה המראה את התנועה, ראו למשל בקישור הבא.

בכל אופן, מה משמעות תנועת הנסיגה על החיים שלכם? סביר להניח שאם תהיה השפעה היא תסתכם בכך שבמשך כמה ערבים תלכו לצלם את מאדים או לצפות בו. תקופת הניגוד היא הזמן הטוב ביותר לצפות בכוכבי הלכת שכן אז הם קרובים לארץ, מה שמאפשר לראות אותם גדולים דרך טלסקופ.
הדבר נכון במיוחד למאדים. מרחקו בניגוד נא בין 55 מיליון ל-100 מיליון קילומטר, וכשהוא מרוחק , מרחק זה יכול להיגע גם ל -400 מיליון קילומטר. מסלולו של מאדים פחוס ואליפטי למדי ולכם אם הניגוד מתרחש בזמן שמאדים עצמו קרוב לשמש, הקרבה תהיה מירבית. מקרה כזה היה בשנת 2003 וגרם להונאת "מאדים גדול כמו הירח" הידועה לשמצה. השנה, 2020 מצבנו מצוין, והמרחק יהיה בערך 62 מיליון קילומטרים. ממש קרוב.

ומה בערך יראו? ללא שום אמצעי עזר מאדים פשוט ייראה כנקודה בהירה ואדומה. בטלסקופ או בצילום דרך טלסקופ כבר אפשר להגיע לתוצאות יפות. למרבה הצער, אל כמו התמונה למעלה שצולמה מחללית שהייתה קרובה למאדים. אמנם מצפי כוכבים גדולים יצלמו תמונות יפות מאד וגם חובבים עם ציוד משוכלל יכולים להוציא תמונות נהדרות. הנה למשל תמונה של מיכאל ולסוב שצולמה עם טלסקופ של 12 אינץ. בצילום תמיד יראו יותר פרטים מאשר בצפייה בעין בטלסקופ, אבל עדיין בטלסקופ בהגלה שלי 60-70 יראו עיגול די גדול, כיפת קרח ברורה בקטבים. צבע אדום בולט ולפעמים גם מעט פרטים על פני השטח.
מאדים
מאדים. צילום: מיכאל ולסוב







יום שלישי, 11 באוגוסט 2020

מטר מטאורים 2020 - מתי ואיך לצפות בפרסאידים וג'מנידים ושאר מטאורים

מטרי מטאורים מתרחשים בתאריכים קבועים בשנה ויש מספר מטרים הנחשבים חזרים ומומלצים לצפייה כדוגמת הפרסאידים והג'מנידים. בתחילת המאמר נפרט את המטרים העיקריים ולאחר מכן שאלות ותשובות על מטאורים.

במטאורים צופים במקום חשוך ולא נדרשים כלל אמצעי עזר רק להביט ולראות, אבל חשוב לעשות תאום ציפיות:
  • הקצב ששומעים בחדשות הוא קצב תיאורטי מירבי. אם אתם מדמיינים שכל שנייה או שתיים יש מטאור, זה יכול לקרות ואף קרה אבל נדיר מאד. לרוב רואים אחד כל כמה דקות.
  • רוב המטאורים שתראו הם חיוורים, מפעם לפעם יש בהירים ולפעמים גם בהירים וזוהרים במיוחד.
  • ככל שיש יותר חשוך יותר טוב. אם תוך כדי הצפייה תתעסקו בנייד, תסתנוורו מהמסך ותראו פחות מטאורים. 
  • מתוך אזור עירוני יראו מטאורים בודדים במהלך הלילה.
לצאת או לא לצאת?מטרי מטאורים מתרחשים הרבה פעמים כאשר הירח בשמיים ומפריע לצפייה. כך זה גם באוגוסט 2020 במטר הפרסאידים. לקראת אחת בלילה, בדיוק בזמן שבו קבוצת פרסאוס מגיעה לגובה טוב בשמיים לצפייה. אפשר לצפות עד אחת בלילה, אבל גם אז רואים רק חלק קטן מהמטאורים (חלקם יהיו נמוכים באופק, וחלקם ינועו בכיוון מתחת לאופק). מצד שני, אתרי תיירות בונים על התאריכים האלו. אז לנסוע או לא? אם אתם רק רוצים לראות מטאורים, כנראה שכדאי לוותר, אבל אם כבר מזמן לא חוויתם לילה תחת כיפת השמיים, צאו, הצטרפו לאתר עם פעילות מסודרת בתשלום, יש המון כולם טובים וראויים, צפו בטלסקופים בצדק ובשבתאי, תראו את שביל החלב, ואם גם תראו מטאורים, הרווחתם יופי של לילה.

מטאור ממטר ג'מנידים - 14/12/2018
מטאור ממטר ג'מנידים - 14/12/2018

פרסאידים - אוגוסט
מטר המטאורים פרסאידים מגיע כל שנה לשיאו בלילה בין ה-12 ל-13 באוגוסט.  מטר זה נחשב מוצלח לצפייה משום שהוא בקיץ ולרוב חמים ונעים בחוץ ונח לצפות בו.
בשנת 2020 המטר סמוך לסוף החודש והירח יפריע  לצפייה. אמנם הירח לא גדול ומלא, אבל הוא נמצא באזור הסמוך מאד למוקד של המטאורים. ניתן לצפות לילה מאוחר יותר בו הירח גם קטן יותר וגם זורח מאוחר יותר וניתן לצפות עוד לפני זריחתו.

ליאונידים - נובמבר
מטר הליאונידים מתרחש באמצע נובמבר כששיאו סביב ה17-18 לחודש וקבוצת אריה זורחת אז בחצות כך שהמטר הוא בחצי השני של הלילה. זהו מטר חלש למדי 10-15 מטאורים שמקורם בשארית ממסלו השביט 55P/Tempel-Tuttle . אבל המיוחד במטר זה הוא שפעם ב-33 שנה בערך (פלוס מינוס) מתרחשת בו שערה והתרפצות והקצב מגיעה ל-1000 מטאורים בשעה ואף יותר. זה כמובן הקצב, הוא נמשך  מעט זמן ולא לאורך כל הלילה, אבל צפייה בפרק זמן זה היא כנראה חוויה מטורפת. בשנת 1966 היו דיווחים על קצבם של 40-50 מטאורים בשנייה (!) בפרק זמן של כמה דקות. טירוף. ההתפרצות הדומה הבאה לא צפויה לפני שנת 2030 (ולפי מודלים מדוקיים יותר רק בשנת 2099), אבל לעולם אין לדעת.
בשנת 2020 לא יהיה ירח.

ג'מנידים - דצמבר
מטר הג'מנידים מתרחש בתחילת דצמבר כאשר השיא הוא לרוב בלילה בין ה-13 ל-14. קבוצת תאומים זורחת כל הלילה וזה גם לילה ארוך, כך שחובבי מטאורים יכולים לצפות לילה שלם של כמעט 13 שעות.
בשנת 2020 לא יהיה ירח וכל הלילה פנוי לתצפית

לירידים - אפריל
מטר הלירידים מתרחש בסוף חושד אפריל ובפרט בתאריכים 20-22. נקודת הרדיאנט
של המטר היא בקבוצת נבל (לירה), שבעונה הזו בישראל נראית מעולה בחציו השני של הלילה (זורחת בערך ב-2130). הקצב לשיא מטר מדבר על כעשרים מטאורים לשעה, ולכן מדובר במטר קטן יחסית. בשנת 2020 המטר סמוך לראש חודש ולכן הירח לא מפריע.

דלתא אקוורידים - יולי
מטר קטן בקבוצת דלי, נצפה בתחילת הילה ושיאו לרבו בין 27-29 ליולי. המטר נגרם משארייות של שביט 96P Machholz כנראה. הקצב המירבי בתאני שיא מגיע ל-20, אולם בארץ הקבוצה תמיד נראית נמוך בשמיים (היא קבוצה דרומית) ולכן הקצב פחות בהרבה

מהם מטאורים
המטאורים הם למעשה שאריות אבק ושאר לכלוך של כוכבי שביט או אסטרואידים שהתרסקו. כל השאריות האלו נעות סביב השמש במסלול שדומה למסלול המקורי של השביט או האסטרואיד. כל עוד הם מרחפים להם בשלווה בחלל נהוג לכנותם מטאורידים, אולם לעיתים כדור הארץ"מתנגש" במסלולם ואז הם נכנסים ומתנגשים באטמוספירה שלו, בשלב זה אכן מכנים אותם מטאורים. חלקיקי האבק הקטנים יוצרים חום גבוה מאד שלרוב שורף אותם לחלוטין. החום מחמם גם את האוויר סביב המטאור וזוהי הנקודה הבהירה שאנחנו רואים. לעיתים יש מטאורים גדולים במיוחד והם יראו בהירים מאד ושאריות שלהם לפעמים מגיעות לארץ, אלו הם המטאוריטים, חלקיקי סלע מהחלל (שביטים, אסטרואידים ובמקרים נדירים מכוכבי לכת אחרים).

איך יודעים מתי השיא בדיוק?
מדובר בהערכות של המיקום בו ריכוז המטאורים המסוים גדול ביותר במסלול כדור הארץ. מיקום זה משתנה בכל שנה, ולכן לכל מטר מטאורים יש טווח. לפעמים השיא החזוי הוא בכלל כאשר בישראל יום. טווח ראיה של מטאור הוא מאות קילומטרים בודדים בלבד ולכן למיקום גיאוגרפי של צופה יכולה להיות השפעה מרובה על כמות המטאורים שיראו, אולם אלו גורמים שלרוב אין שליטה וידע מדויק עליהם, ולכן סומכים על הסטטסיטיקה, כאשר מדי שנה מנסים לשפר את המודלים והתחזיות בהתאם לנתוני העבר.

כמה מטאורים נראה?
אין אפשרות לדעת. לכל מטר המאפיינים שלו וגם הם משתנים משנה לשנה, אבל נהוג לדבר על ערך מירבי של ZHR, שגם הוא ממוצע והוא מודד את כמות המטאורים שרואים בשעה אם הרדיאנט, מוקד, המטר, נמצא בדיוק מעל הראש. כמובן שזה ערך תיאורטי והתנאים משתנים בהתאם למיקם הצפייה וגם בהתאם למזל. לפעמים יהיה מטר חלש ולפעמים יהיו התפרצויות עם קצבים גבוהים בהרבה, למשכי זמן שונים.

האם כדאי לצפות בלילות הסמוכים לליל השיא?
מטר מטאורים פעיל בטווח תאריכים מסוים, שלרוב השיא הוא באמצעו. לרוב הלילה של השיא יהיה המוצלח ביותר, אולם אפשר לצפות בהצלחה גם בלילות סמוכים לשיא.

מאיפה כדאי לראות מטאורים?
ככל שהמקום שתבחרו חשוך יותר תראו מטאורים חיוורים יותר. מה קובע את הבהירות? בעיקר גודל החלקיק שפוגע באטמוספירה. רוב המטאורים חיוורים ומיעוטם בהירים ויפים. בתצפית מאזור עירוני , אבל ללא תאורה ישירה, נסיון האישי שלי מראה שקצה המטאורים בשיא היה 10-15 לשעה, שהוא בערך 10-15% מהכמות שהיה אפשר לראות במקום חשוך.
חשוב גם להדגיש מאיפה לא צופים - לא נכנסים לשטחים פרטיים, מעובדים, שטחי אש ואימונים, שמורות טבע שאסור לשהות בהם בחשיכה. בטיחות מעל הכל!

מה צריך בשביל לראות מטאורים
כדי לראות מטאורים לא צריך שום ציוד מיוחד. צריך רק מקום חשוך כמה שיותר. יושבים או שוכבים ומסתכלים. למעשה, בכל לילה יש מטאורים אולם אלו אינם צפויים ואינם שייכים למטאר מטאורים כלשהו (ולכן גם אין משמעות לאן מסתכלים וראייתים אקראית). כאשר יש מטר הכוונה היא שאנו יודעים שיש איזור במסלול כדור הארץ בו מרוכזים מטאורידים רבים ויש ציפיה שיראו רבים מהם כאשר כדור הארץ חולף שם.

איפה הכי קל למצוא מטאוריטים
בכל מקום אפשר למצוא אבן מוזרה שמקורה מהחלל. המקום שהכי קל למצוא מטאוריטים הוא דווקא באנטארקטיקה. כל אבן שתהיה שם בשלג חייבת להגיע מלמעלה והיא נחשפת עקב תנועות השלג והקרח. משלחות חיפוש מטאוריטים יוצאות כל הזמן למרחבי היבשת הקפאה על אופני שלג ומחפשים נקודות כהות. כך גילו מטאוריטים רבים וגדולים כולל המטאוריט המפורסם ALH84001 שחשבו שיש עליו חיים (והתברר שאין). ALH הוא קיצור ל Allen Hills, המקום באנטארקטיקה בו נמצא המטאוריט.

מאיפה השמות של מטרי המטאורים
למטרי מטאורים יש שמות לפי האיזור (קבוצת הכוכבים) שממנה הם נראים כבאים. כמובן שלמטאורים אין שום קשר לכוכבים וכולם נמצאים קרוב מאד לכדור הארץ. כמו כן שם הקבוצה הוא לפי הרדיאנט של המטאורים - הנקודה ממנה נראה שהמטאורים יוצאים, אולם הם ייראו בעיקר דווקא בקבוצות הסמוכות לרדיאנט וחלקם יכולים לעשות דרך ארוכה ביותר בשמים מקצה לקצה.
מטר הפרסאידים יוצא מקבוצת פרסאוס. זוהי קבוצה צפונית שזורחת בערך בחצות, אבל למרות זאת, אפשר לראות מטאורים גם בשעות מוקדמות יותר.

ניתן גם לצלם מטאורים. מכוונים את המצלמה לאיזור הכללי ממנו הם באים. מניחים על חצובה יציבה ופותחים את הסגר לצילום ארוך כמה שניתן ומקווים שבאותו זמן יחצה מטאור את השמים בדיוק איפה שהמצלמה מכוונת... קשה אך אפשרי, רצוי עדשה רחבת זווית כמה שיותר (על מצלמת DSRL, עדשות 12 ממ 8 ממ או אפילו עדשת עין הדג הרואה תמונת שמים מלאה).
יש גם אפשרות לצלם וידאו של השמים במצלמות רגישות במיוחד ולאחר מכן תוכנה מיוחדת מזהה בעצמה את המטאורים ורושמת נתונים עליהם (בהירות, מהירות, כמות וכו').

רישום מטאורים מקצועי
חובבי מטאורים נוהגים לנהל רישום של המטאורים שראו לצרכי מחקר. את הרישום מבצעים בצורה זהירה, בחושך ולמעשה רושמים לכל מטאור מספר פרטים ובעיקר את הבהירות שלהם וסימנים מיוחדים. את הדיווח מחלקים לפי שעות. דיווחים אלו הנעשים על ידי חובבים רבים מכל הועלם מאפשרים מודלים טובים יותר לחיזוי מדויק של המטאורים. הרישום אינו קל ומצריך ריכוז רב, אבל הוא מהנה ומועיל ובישראל יש מספר חובבים רציניים הרושמים אותם בהתמדה.


אני מאחל הנאה לכל מי שייבחר לצפות במטאורים במטר הקרוב או באחרים במהלך השנה.
למידע נוסף וללקיחת חלק פעיל בצפייה ורישום מטאורים: חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה