התכסות נוגה

בתאריך 6/4/2016 תהיה התכסות של כוכב הלכת נוגה. החדשות הטובות הן שההתכסות תיראה מישראל. החדשות רעות הן שלא רק שההתכסות היא בשעות היום, הירח ונוגה קרובים מאד לשמש - 16 מעלות בלבד! וקשים לראייה.
צפיה בעין היא על גבול אפשרות הראייה. גם באמצעים אופטיים יש לנקוט זהירות כדי שלא לצפות בשמש בטעות. הדרך הטובה היותר היא לצפות למרגלות בניין גבוה החוסם לחלטין את השמש, אולם משאיר את הירח ונוגה בשדה הראייה.

תחילת ההתכסות: 10:30 וסיומה עם ההתגלות מחדש של נוגה בשעה 11:51. השלב היותר מענין הוא ההיעלמות מאחורי חרמשו הדקיק של הירח. הירח רחוק 26 שעות בלבד מהמולד, החלק המואר שלו הוא 2% בלבד, קשה מאד לצפייה בשעות היום. נוגה לעומת זאת מואר כמעט כולו ולכן ייראה כעיגול קטן ולא כחרמש.

מיקום בשמים - אזימוט 148 מעלות, גובה 52 מעלות. השמש תהיה משמאל כמעט באותו גובה ובאזימוט 122 (בהערת אגב, שימו לב שהמרחק במעלות אינו נמדד כהחסרה פשוטה של המיקום, מאחר והוא זהה בכל מקום על כיפת השמים וללא תלות בגובה האויבקטים).
תמונת הדגמה אפשר לקרוא לה: "מישהו ראה את הירח שלי?"

התכסות נוגה 6/4/2016 - אילוסטרציה

הצפייה תהייה קשה ולכן לא נכעס על מי שיוותר ויסתפק בסרטון מ-2007

קישורים למאמרים קודמים בנושא:
התכסות נוגה 2010

סטלאריום

מהי סטלריום?

תוכנת סטלאריום היא תוכנה חינמית המציגה את מפת השמים ומיקומי כוכבי הלכת. התוכנה חזקה ובעל, אפשרויות רבות. הבעייה העיקרית שלי היא הממשק שאינו ידידותי למשתמש במיוחד לעומת תוכנות מסחריות שהשקיעו יותר בהנדסת אנוש. למרות זאת בתוכנה אפשרויות רבות מאד והיא יכולה לסייע בהתמצאות בשמיים, ביצירת מפות ובהכרת אובייקטים שונים.

צילום מסך מתוכנת סטלריום

את התוכנה אפשר להוריד מאתר סטלריום (התוכנה גדולה למדי) ועל מנת להקל את השימוש בתוכנה הכנתי סרטון קצר של כ-8 דקות המסביר את האופציות הבסיסיות של התוכנה (יש עוד הרבה, אבל רובן, כמו גם בסיסי הנתונים המורחבים המכילים מיליוני כוכבים, לא נחוציםלאסטרונום המתחיל).

התוכנה מנסה לזהות בעצמה את מיקום המשתמש אבל אם היא לא מצליחה יש אפשרות לבחור מיקום בצורה ידנית. התכונה תתחיל בהצגת השמיים בזמן בו נמצא המשתמש, אולם אפשר לשנות את הזמן (והמיקום) לכל זמן אחר שרוצים וכן לנוע קדימה ואחורה בקצבים שונים. התוכנה מאפשרת להציג אובייקטים שונים ולהעלים אותם במידת הצורך וכמו כן גם להציג את השמיים ביום, למרות שכמובן בעין איננו רואים את הכוכבים. יש עוד שפע רב של אפשרויות תצוגה ומידע

לתוכנה קיים ממשק בעברית אבל הוא רחוק מלהיות מושלם ואני ממליץ להישאר בגירסה האנגלית בלבד.

התכסות אלדברן

במהלך השנה האחרונה (וגם בזו שתבוא) יש כמעט כל חודש התכסות של כוכב אלדברן בירח, אבל עד היום אף התכסות כזו לא נראתה מישראל. היום 14/3/2016 הייתה התכסות בשעות היום שנראתה מישראל. אלדברן בהיר מספיק שאפשר לראותו בקלות בטלסקופ גם בשעות היום, אבל מזג האוויר לא היה כל כך טוב והשמים היו מעוננים. כאשר ראיתי שהשמים מתבהרים פחות או יותר החלטתי לנסות לצפות ולצלם.

הבעייה הראשונה הייתה כמובן כיוון החצובה לצפון ביום בלי לראות את כוכב הצפון. לרוב בתצפיות כאלו עושים את הכיוון בלילה הקודם אבל הייתה תחזית לגשם ולא רציתי להשאיר את החצובה בחוץ, אפילו עם כיסוי. כיוונתי לפי מצפן וידעתי שאצטרך לעשות תיקונים ידניים במהלך התצפית.

ההחלטה השנייה הנדרשת היא איך לצלם והחלטתי להשתמש בטלסקופ רק לתצפית ויזואלית ולא לצלם דרכו ובמקום זה לשים את המצלמה שיש לי עם זום גבוה ברכיבה על הטלסקופ ולצלם וידאו בשעת ההופעה מחדש ותמונות.

כל ההכנות הושלמו ונשאר רק לחכות, תוך ביצוע תיקוני עקיבה. ואכן בתצפית בעין פתאום הופיעה נקודה לבנה בהירה על שפת הירח והולכת ומתרחקת ממנה. המראה היה מרהיב ומרשים! לשמחתי הרבה, גם הוידאו קלט את ההופעה למרות הרוח החזקה שגרמה לרעידות בצילום. כנראה היה כדאי להשתמש בעוד משקולות.

אלדברן הוא הכוכב הראשי בקבוצת שור. מרחקו מאיתנו כ-65 שנות אור (הירח מרוחק קצת יותר משניית אור אחת), ורדיוסו גדול פי 44 מהשמש. אכן כוכב ענק.

הנה הטלסקופ והמצלמה

הטלסקופ והמצלמה

בוידאו רואים את אלדברן מציץ לאחר כשש שניות (בשעה 2 בערך). שימו לב שאתם צופים באיכות HD ורצוי מאד על מסך מלא.

הנה תמונה מתוך הוידאו, עשרים שניות לאחר ההופעה מחדש (בשעה 2)

אלדברן והירח

בתמונה הבאה רואים את אלדברן בשעה 4 לערך. התמונה צולמה 4 דקות לאחר ההופעה מחדש.

  אלדברן והירח

ובתמונה הבאה אלדברן כבר התרחק מהירח (שעה וחצי) וגם השמש כבר שקעה

אלדברן והירח

טיול אירוסים בדרום

בדרום הארץ פורחים שלושה מינים שונים של איריסי היכל - איריס שחום, איריס ירוחם ואיריס הנגב. איריס הנגב או אירוס הנגב? השם הנפוץ הוא אירוס בגלל צמח שמוזכר במשנה, אבל כנראה כלל אינו איריס. השם הנכון יותר והזהה למשמעות הלועזית - הקשת בענן, הוא איריס וכך גם נשתמש במאמר זה.  החלוקה למינים מתבססת בעיקר על חלוקה גיאוגרפית שונה והבדלים  בצבע ומעט על הבדלי גודל, כאשר יש טענות ודעות כי מדובר בתתי מינים או בוריאנטים, אבל עד שלא יתבצע מחקר גנטי מדויק, יהיה קשה לדעת. לנו כאוהבי פרחים זה לא כל כך משנה.

למרבה הנוחות, מועד פריחתם של האיריסים השונים חופף וגם אתרי הפריחה קרובים יחסית ונוחים מאד לגישה. אחד לשני וניתן תוך כמה שעות לטייל ולראות את כולם. כמובן שהאיריסים וכל שאר פרחי הבר מורגנים, אסור לקטוף אותם ויש להיזהר לא לדרוך עליהם ועל פרחים אחרים.

איריס שחום

תחילת הטיול באנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע. מהחנייה בתחתית האנדרטה הביטו סביב וחפשו נקודות חומות. בשביל היוצא לשמאל האנדרטה ומסובב אותה מתחתיה תוכלו למצוא ריכוזים של איריס שחום. מומלץ לשלב ביקור גם באנדרטה עצמה.

האיריסים הם פרחים עדינים ומומלץ להתקרב בזהירות ולהביט בפרטים העדינים שלהם

איריס שחום - מבט עמוק פנימה

מאנדרטת הנגב נעבור לשמורת איריס ירוחם. שמורה קטנה הנמצאת על כביש דימונה ירוחם, כמה קילומטרים צפונית לירוחם ודורשת נסיעה בדרך עפר של כמה מאות מטרים עד החנייה. איזור זה הוא איזור התפוצה היחידי של איריס ירוחם ולמרות שהשטח מימין, משמאל ובצדדים זהה במאפייניו ובמאפייני יתר הצמחייה שלו, האיריסם גדלים רק בשטח מצומצם. שטח השמורה מגודר ויש בו מסלול הליכה מסומן עם חבלים. אל תסטו מהמסלול ואין מה לדאוג. האיריסים נמצאים ממש על המסלול ולא תהיה לכם שום בעי לראות ולצלם אותם מקרוב. לא לפספס קבוצה קטנה של איריסים צהובים. זו מוטציה גנטית של איריסים שחסרים את הצבע הראשי שלהם ואז מופיע רק צבע הבסיס שהוא צהוב. גם לאירוס ארגמן ואירוס הגלבוע יש וריאנט צהוב.

איריס ירוחם צהוב

בכל המקומות האלו יש פרחים נוספים וכדאי לחפש גם את שאר היצורים החיים: חרקים ופרוקי רגליים, לטאות וציפורים
הנה שפע משמורת איריס ירוחם:

איריס ירוחם

איריס ירוחם

 ולא לשכוח להסתכל על היצורים הקטנים

עלית על חיפושית שחוראית

חיפושית יולודיס ברקנית

 וגם ציפורים בשפע

סלעית

 ולטאות

לטאת חומט

 ועוד פרחים

נץ חלב דקיק עלים

 וזה בכלל סוג של סרטן

טחבן המדבר

 התחנה האחרונה היא לצפות באיריס הנגב. איריס זה היה נפוץ בכל מרחבי הנגב המערבי אבל החקלאות, הצבא וגם הדורבנים המעיטו אותו מאד. אזור תפוצה יפה נמצא באזור ניר יצחק, אבל יש גם אפשרות קרובה יותר על כביש 222 בין רביבים לצאלים בקילומטר 163.5. את הצבע הסגול תראו עוד מהכביש הראשי. האטו ובזהירות פנו לשביל צדדי חנו וטיילו בין האיריסים.

 

איריס הנגב

איריס הנגב

 ושוב, כדאי להביט מקרוב.

איריס הנגב

תם ולא נשלם מסענו באיריסי ההיכל הדרומיים. 

שביטים קרובים לכדור הארץ

בחודש מרץ 2016 יעברו שני שביטים קטנים ליד כדור הארץ. שביטים, כדור הארץ והעובדה שמדובר בתקופה לפני פסח, גרמה לכל מיני שמועות מוזרות לרוץ ברשת ונשאלתי בנושא. אז הנה הנתונים כפי שידועים לנו כיום.

שני שביטים עם מסלול דומה מתקרבים לכדור הארץ. שביטים מעניינים בעיקר חוקרים שיעקבו אחריהם בטלסקופי רדיו וחובבים שאולי ינסו לצלם אותם בטלסקופים רגילים. ייתכן ומדובר בשביט אחד שהתפצל לשניים. השביט הראשון הוא שביט ידוע 252P/LINEAR 12  והוא יעבור במרחק של 5.3 מיליון ק"מ מכדור הארץ, פי 14 ממרחק הירח בתאריך 21/3/2016.

השביט השני, P/2016 BA14 (Pan-STARRS), יעבור יום אחד אחרי בתאריך 22/3/2016 במרחק קרוב יותר של 3.5 מיליון ק"מ, פי 9 ממרחק הירח. זהו מרחק קרוב לשביטים, אבל לא מרחק שמהווה סיכון כלשהו לכדור הארץ ולא תהיה כל השפעה על כדור הארץ ואפילו לראות אותם בעין לא יהיה אפשר.

גופים אחרים שעוברים אפילו במרחק קרוב יותר לכדור הארץ, גם הם כמעט תמיד ללא השפעה הם אסטרואידים. גם שם נשמעות טענות שאסטרואיד יתנגש בכדור הארץ, ולכן יש לנטר ולעקוב אחריהם ובמידה ויתגלה סיכון, יש גם מה לעשות.