המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום חמישי, 20 בפברואר 2014

כתמי שמש

כתמי שמש הם אזורים מעט קרים יותר על פני השמש. טמפרטורת פני השמש היא כ-6000 מעלות, אזורים קרים יותר, בכחמש מאות מעלות, פולטים פחות אור וכתוצאה מכך הם יראו לנו כשחורים על רקע שאר השמש. לוא היו נשארים רק הכתמים עצמם הם עדיין היו זורחים באור בהיר בהרבה מהירח.
סיבת ההיווצרות של כתמי שמש לא לגמרי ברורה. מעברי אנרגיה מהשכבות הפנימיות של השמש לשכבות הגבוהות באטמוספירה שלה וקרינה מגנטית חזקה הם בין הגורמים לכתמים. כתמי השמש מורידים מעט מבהירות השמש ויש להם גם השפעה על האקלים בכדור הארץ. אזורים של כתמי השמש שפעילים מבחינה מגנטית מייצרים לעיתים התפרצויות שמש השולחות מטענים חזקים לחלל, כאשר מטענים אלו פוגשים את כדור הארץ, יכולות להיגרם תופעות רבות החל מהזוהר בקטבים ועד שיבושים קשים במכשירי וברשתות החשמל.

כתמי שמש 20/06/2023
כתמי שמש 20/06/2023


כל תצפית בשמש מחייבת שימוש באמצעי מיגון תקני. צפיה ישירה בשמש מסוכנת ועלולה להביא לעיוורון. שימוש באילתורים כדוגמת פילמים שרופים, מסוכן אף הוא. האמצעי הבסיסי ביותר הוא משקפי ליקוי חמה הניתנים לרכישה תמורת שקלים בודדים. אבל לצפייה בכתמי שמש הם אינם יעילים הכתמים לרוב קטנים מדי. כדי לראות את הכתמים יש צורך באמצעי אופטי, משקפת, טלסקופ או מצלמה בעלת אפשרות זום גבוה.
חשוב: כאשר משתמשים באמצעי אופטי, המיגון חייב להיות האלמנט הראשון לפני כל עדשה! אסור באיסור חמור להשתמש במשקפי ליקוי על העינים ולהביט דרכם במשקפת. משקפי הליקוי, וכל אמצעי המיגון יעילים רק לאור השמש הרגיל, שימוש באמצעי אופטי מרכז את אור השמש ומגביר אותו וגם פילטר הגנה לא ישרוד!
כותב המאמר אינו לוקח אחריות על צפייה בשמש וכל המשתמש במידע המופיע להלן עושה זאת על אחריותו המלאה.

הראשון שצפה בכתמי שמש היה גלילאו. אמנם, כתמי שמש גדולים במיוחד נראים ללא ציוד עזר ואפשר להניח שאנשים ראו אותם בשעה שהשמש הייתה בשקיעה או מאחורי ענני אובך, אולם אף אחד לא תיעד אותם והבין את משמעותם. גלילאו הביט באמצעות הטלסוקפ שלו בשמש (גלילאו לא נקט מספיק אמצעי זהירות, ובסוף ימיו איבד את ראייתו, ייתכן כתוצאה מתצפיות אלו), וראה כתמים. חוסר השלמות של השמש הייתה מכה נוספת בתיאוריה היוונית הקלאסית לפיה גרמי השמים הינם מושלמים. גלילאו ראה מדי יום שמיקום הכתמים משתנה, ובסדרה ארוכה של רישומים משנת 1613 הוכיח שהשמש סובבת סביב צירה. הנה דוגמה לאיור אחד של גלילאו. כדי לקרוא עוד על תצפיותיו של גלילאו עברו לאתר פרוייקט גלילאו, שם תוכלו לראות עשרות רישומים מתאריכים עוקבים וחיבורם לסרטון אנימציה.

איור כתמי שמש של גלילאו משנת 1613
איור כתמי שמש של גלילאו משנת 1613


הדרך הטובה ביותר היא באמצעות פילטר מותאם למצלמה או טלסקופ שלכם. מחירו של פילטר שמש מזכוכית מותאם לעדשת מצלמה (אני משתמש בעיקר בו) או לטלסקופ אינו יקר במיוחד, אבל ניתן לבנות פילטר כזה תוצרת בית. לשם כך יש לרכוש גיליון פילטר שמש מחנויות בארץ או בחו"ל.הגיליונות מגיעים במבחר גדלים ורצוי לקנות גיליון שיספיק לכמה מכשירים. במבט בעין דרך הפילטר תראו בעיקר חושך. למטה דוגמה לחוט להט של מנורת ליבון.

כיום יש מצלמות בעלות זום גבוה. פי 24 30 50 וכו'. אלו מצלמות מצוינות לצילום כתמי שמש. אני משתמש במצלמת Canon Sx50. כדי לבנות פילטר למצלמה או למשקפת חותכים חתיכת קאפה בגודל גדול מעט יותר מהעדשה, חותכים חור עגול בקוטר העדשה, ומכסים את כל החור בפילטר. יש לוודא שהפילטר צמוד היטב למצלמה ואינו נופל ממנה כאשר המצלמה זזה. חצובת מיני מתאימה מאד למצלמות קלות משקל, ולמעשה כדאי לקחת אותה תמיד ביחד עם המצלמה.
חוט להט דרך פילטר שמש
חוט להט דרך פילטר שמש

מצלמה עם פילטר שמש
מצלמה עם פילטר שמש


כאשר צופים בשמש באמצעות פילטר המורכב על משקפת או טלסקופ יש לנקוט כמה אמצעי זהירות. קודם כל לבדוק כל הזמן שהפילטר מונח היטב ולא התרופף. לילדים יש נטייה לפעמים לגעת בפילטר או לחסום עם היד שלהם את שדה הראייה של הצופה. יש להסביר שאסור לעשות זאת ולהשגיח שהפילטר לא נופל. עם משאירים את המשקפת בשטח, יש תמיד לכסות את כל העדשות בפלסטיקים ולא להשאיר ללא השגחה. אם המשקפת/מצלמה/טלסקופ על חצובה, יש להטות אותם לחלוטין מכיוון השמש. בקיצור, צריך להיזהר מאד. כמו כן יש לבדוק את הפילטר מפעם לפעם אם לא נקרע או נשרט.

נתוני הצילום הם פשוטים, פוקוס אפשר לכוון לאינסוף, זמן חשיפה הוא לרוב 1/100 של שנייה, ISO לא כדאי יותר מ-400. עדיף לבצע מעט חשיפת יתר, לראות יותר פרטים. שימוש בחצובה כדאי מאד עד חובה, ואם אין כבל או שלט להפעלה, כדאי לבצע השהייה של 10 שניות שתבטל את הרעידות הקטנות ותבטיח צילום איכותי יותר.

השעה המומלצת לצילום היא שעת חצות היום, כאשר השמש גבוה בשמים והתמונה תתקבל איכותית יותר. שימו לב שבגלל סיבוב כדור הארץ, מיקום הכתמים כפי שנראה לצופה בכדור הארץ ישתנה במשך היום. תרגיל מעניין הוא לצלם בבוקר בצהרים ובערב ולהשוות את התמונות. השמש נעה סביב צירה במהירות משתנה של 25-35 יום. המהירות משתנה כי השמש הינה כדור גז ולא מוצק, ולכן המהירות לא אחידה. הכתמים נעים על גבי השמש ולכן בכל יום, הכתמים יהיו במיקום אחר (גם אם שעת הצילום אחידה). כמו כן, בגלל שהשמש עצמה נטויה סביב צירה וגם הוא מסתובב התנועה של השמש מורכבת מאד ולמעשה בניגוד לירח, אנו רואים בכל יום את השמש בצורה מעט שונה. מסיבה זו קשה מאד לסנכרן בין צילומים של כתמי שמש על ימים עוקבים ותנועתם לא תהיה על קו ישר. כתמי שמש מקבלים מספור ואפשר להתעדכן במצב כתמי השמש ובעוד דברים מעניינים באתר SpaceWeather שם מופיעה תמיד מפת כתמים מעודכנת.

 אני נהנה מאד לצפות בכתמי שמש, ומשתדל לצלם אותם באופן תדיר. יש כתמי שמש גדולים מאד, שאותם כן אפשר לראות במשקפי ליקוי, במקרים כאלו אני מוציא ברחוב זוג משקפים ומראה לאנשים. באחת השבתות ערכתי אפילו תצפית ברחבת בית הכנסת, לאחר התפילה, באמצעות משקפת עם פילטרים בה צפו ילדים ומבוגרים רבים. רב הקהילה, העלה בהומור  חשש שמא השימוש בפילטר, המסנן אור לא רצוי הוא כמלאכת בורר, אולם חשש זה נדחה שכן הפילטר מנחית את כל אורכי הגל בצורה שווה...

הנה מבחר צילומי כתמי שמש שלי מהימים האחרונה , ניסתי לישר אותם כך שפני השמש יהיו פחות או יותר באותה זווית וכך רק תזוזת הכתמים תיראה. בתמונה הראשונה סדרת כתמים על פני השמש
כתמי שמש 14/02/2014
כתמי שמש 14/02/2014
 לאחר יומים, הכתם השמאלי ביותר דעך, והאחרים מתחילים להעילם בצד הלא נראה של השמש.
כתמי שמש 16/02/2014
כתמי שמש 16/02/2014

כתמי שמש 17/02/2014
כתמי שמש 17/02/2014
 התמונה הבאה כבר רוב הכתמים נעלמו, אבל מצד שמאל רואים כתמים חדשים
כתמי שמש 18/02/2014
כתמי שמש 18/02/2014
כתם שהיה במרכז השמש מגיעה לקצה תוך ששה ימים וכתמים חדשים מתפתחים
כתמי שמש 20/02/2014
כתמי שמש 20/02/2014

הסבר על תזוזת כתמי השמש במהלך היום עקב סיבוב כדור הארץ

יום רביעי, 19 בפברואר 2014

קנופוס

קנופוס הוא הכוכב השני בבהירותו בשמים, אחרי סיריוס. חודשים אלו (דצמבר-מרץ) הם הזמן הטוב ביותר לצפות בקנופוס. אם הוא כל כך בהיר למה לא שמנו לב אליו עד היום? הסיבה היא שקנופוס הוא כוכב דרומי מאד. הנטייה (דקלינציה) שלו היא 52- מעלות, מה שאומר שכל מי שנמצא מעל קו רוחב 38, מרבית אירופה וחלקים גדולים מארה"ב לא יכולים לראות אותו כלל. מאזור מרכז הארץ, קו רוחב 32 הוא לעולם לא ייראה גבוה יותר מ-6 מעלות! כמובן שגם משך השהייה שלו מעל האופק נמוך בהתאם, פחות מחמש שעות! (לשם השוואה, כוכב סיריוס שגם הוא דרומי, שוהה מעל האופק כמעט 11 שעות. כוכב הצפון, שוהה מעל האופק 24 שעות).

ככל שקנופוס בהיר, בישראל הוא בקושי נראה, כוכבים נמוכים הם חיוורים יותר, רואים זאת אפילו על השמש שבשקיעה מאבדת מזוהרה הבוהק. גם קנופוס מושפע מכך ולכן מישראל הוא לא יראה בהיר במיוחד, אבל הוא בין הכוכבים הבודדים שתוכלו לראות, אפילו ממרכז העיר, בגובה כל כך נמוך בשמים.
כל מה שצריך לעשות זה להסתכל, וזה אפילו קל למצוא אותו. ניעזר בחבר שלו, הכוכב הבהיר ביותר בשמינו, סיריוס, בקבוצת הכלב הגדול. קנופוס נמצא כמעט בדיוק מתחתיו. כאשר סיריוס בשיא גובהו בשמים, רדו למטה עד שתראו נקודה מנצנצת סמוך לאופק. זהו קנופוס. הקפידו להביט לכיוון דרום והתרחקו מכל מקור אור גלוי. גם מתוך עיר הוא ייראה.

לקנופוס חשיבות עצומה בניווט הימי בימי קדם ועד המצאת ה-GPS. שייטי הים הדרומי הסתמכו עליו, וגם השייטים בים התיכון היו צריכים אותו. בים התיכון הוא כל כך נמוך שלא משנה מתי רואים אותו, כיוונו יהיה מאד מאד קרוב לדרום. כוכב מועיל ביותר. מרחקו נקבע לאחרונה בסביבות 310 שנות אור.

כוכב קנופוס הוא הבהיר ביותר בקבוצת קארינה, קבוצה כמעט ולא נראית מישראל, שמה העברי הוא שדרית והיא חלק מקבוצת הכוכבים העתיקה ארגו, הספינה, מסיפורי יאסון וגיזת הזהב. הקבוצה ידועה מאד גם בגלל ערפילית אטה-קארינה, ערפילית יפהפיה וקשה מאד לצפייה בישראל, נראית בקושי מהדבר בנגב וסמוך מאד לאופק. מחצי הכדור הדרומי זוהי אחת הערפיליות היפות שיש בשמים.

הנה תמונה בה רואים את כוכב קנופוס בשיא תפארתו. הוא נמוך ביותר ותאמינו לי שעמדתי רחוק מהעצים....
כוכב קאנופוס
כוכב קאנופוס

בחודשים אוקטובר ונובמבר קנופוס נראה בשעות הלילה הקטנות.
באמצע דצמבר קנופוס ייראה מצוין בין השעות 23:45-00:15 כל שבוע שעובר הזמן יורד בחצי שעה.
באמצע ינואר קנופוס ייראה מצוין בין השעות 21:45-22:15.
באמצע פברואר קנופוס ייראה מצוין בין השעות 19:45-20:15 בשיא גובהו.
באמצע מרץ קנופוס ייראה מצוין בין השעות 17:45-18:15.
ולאחר מכן הוא כבר לא ייראה בשעות הלילה.






יום שני, 3 בפברואר 2014

שלל צילומים אסטרונומים מיום אחד

אפשר לצלם צילומי שמים גם עם ציוד בסיסי בלבד. כל התמונות פה צולמו עם מצלמת DSLR ישנה למדי (תמונת המעבר) ועדשה 28-105 או במצלמת Canon SX50 (כל יתר התמונות) שיש לה עדשת זום שמגיעה לאורך מוקד של 1200 ממ (הגדלה פי 50). לתמונות השמש נעשה שימוש בפילטר שמש. אין לצלם את השמש ללא פילטר מיוחד למעט ממש בשקיעה.

את הבוקר התחלנו בצילום כתמי שמש. כתמי שמש הם איזורים מעט קרים יותר על השמש (עדיין 5500 מעלות). איזורים אלו פולטים מעט פחות קרינה ולכן על רקע השמש הבהירה הם נראים כהים, למרות שהביהרות שלהם בפני עצמם גבוהה בהרבה מבהירות הירח המלא. כתם השמש בתמונה מספרו 1967 ואני עוקב אחריו כבר ימים רבים, בתאריםך 2014-02-03 הוא נמצא כמעט במרכז השמש


כתם שמש 1967
כתם שמש 1967
 התמונות הבאות צולמו כבר בשקיעה, הכתמים נראים היטב
כתם שמש 1967
כתם שמש 1967 בשקיעה
 העיגול המושלם הוא כדור על עמוד חשמל, למרות שהתמונה הזכירה לי מאד את מעבר נוגה מלפני שנתיים
כתם שמש 1967 בשקיעה
כתם שמש 1967 בשקיעה

כתם שמש 1967 בשקיעה
כתם שמש 1967 בשקיעה

כתם שמש 1967 בשקיעה
כתם שמש 1967 בשקיעה
 ונמשיך למעברים. זהו מעבר נמוך מאד של תחנת החלל הבינלאומית, בסך הכל עשר מעלות. זיהום האור בולט מאד. המעבר הוא בקבוצה מוכרת ביותר, הכלב הגדול, כאשר כל צורת הכלב נראית. הכוכב הבהיר ביותר הינו סיריוס. בצילום באיכות מלאה, רואים אפילו כתם קטן, צביר הכוכבים M41. שימו לב שבהירות המעבר יורדת, כאשר תחנת החלל נכנסת לצל של כדור הארץ ולא מקבלת יותר אור מהשמש. הדעיכה הינה הדרגתית וצבע המעבר משתנה מלבן לאדום


 קבוצת אוריון מעל הכלב הגדול
קבוצת אוריון
קבוצת אוריון
ולסיום הירח
הירח
הירח