יום שלישי, 5 במאי 2015

שיגור טיל בישראל

הבוקר בוצע ניסוי שיגור של מערכת הנעה רקטית מבסיס במרכז הארץ. כך הודיע משרד הביטחון. מדובר במערכת הנעה של טילים בליסטיים המשמשת גם לשיגור לוויינים לחלל. "הניסוי תוכנן על ידי מערכת הביטחון זמן רב מראש ובוצע כמתוכנן"

במקרה נסעתי על הכביש וראיתי מישהו שעצר ומצלם את השמים. ניסתי לראות מה הוא מצלם ועצרתי את הרכב (במקום בטוח כמובן!!). את הטיל כבר לא ראיתי אלא רק את שאריות העשן. התמונות די דומות לשיגורים של כיפת ברזל שראינו בקיץ (ובפרט התנועה הזיגזגית). משרד הביטחון לא מוסר כמובן מידע ואנחנו יכולים רק לנחש.

 
ניסוי טילים
ניסוי טילים
נשאר רק לקוות שבעתיד יהיו שיגורים אזרחיים מישראל עליהם יהיה אפשר לדווח מראש וכמו בארה"ב יתאסף קהל רב על גבעה במרחק כמה קילומטרים מאתר השיגור לצפייה בטוחה.

יום ראשון, 3 במאי 2015

טיול משפחתי באוסטריה - איידלהייט בעקבות האדלוייס

הכותרת המוזרה מתאימה לתיאור חוויותינו מנופש משפחתי באלפים האוסטריים Salzburgerland. צמח האדלוויס, כמעט הצמח הלאומי של אוסטריה הונצח בנעימת שמאלץ בצלילי המוזיקה בלחן אמריקאי מקורי ובפי כריסטופר פאלמר(שאינו זמר ורק עושה תנועות שפתיים וכמובן שנא את השיר בכל פעם שביקשו ממנו לשיר אותו אחר כך).

הטיול תוכנן בקפידה חודשים רבים בידי אשתי שאספה חומרים רבים (ומי שמעונין בעוד פרטים יכול לפנות באופן פרטי). הדבר החשוב ביותר לבצע לפני הנסיעה (פרט כמובן להזמנת טיסות רכב ומלונות) הוא לרכוש את כרטיס זלצבורג שמקנה כניסה חינם או מוזלת לעשרות אתרים. אנחנו רכשנו כרטיס ל-12 יום למרות שהיינו מעט פחות, והוא החזיר את מחירו בערך תוך יומיים. חלק מהאטרקציות אינן מכוסות בכרטיס.

את הטיסה הזמנו דווקא לבודפשט בחברת אל-על. המחיר היה מחצית מהמחיר לוינה או מינכן (הכי קרוב) ובחישוב לשש נפשות הפער משמעותי.

הנסיעה מבודפשט לזלצבורג (ומשם לצימר) אינה קצרה. המילה ארוכה תהיה יותר טובה. כמעט 650 קילומטר, אמנם הכל על אוטוסטרדות אבל הנסיעה לוקחת זמן. אפשר לבחור בדרכים כפריות, המרחק מתקצר אבל כנראה הזמן מתארך. אנחנו נסענו על הדרך הראשית בודפשט-וינה, עקפנו את וינה מדרום בכביש הטבעת ואז על הדרך המהירה לזלצבורג.

בודפשט מהאוטו
בודפשט מהאוטו

בודפשט מהאוטו
בודפשט מהאוטו

בודפשט מהאוטו
בודפשט מהאוטו

בודפשט מהאוטו
בודפשט מהאוטו

חוצים את הדנובה
חוצים את הדנובה

נוף הונגרי
נוף הונגרי

נוף הונגרי
נוף הונגרי


בבודפשט עברנו בתוך העיר להתרשמות מהירה רק מהאוטו. בהונגריה הכבישים המהירים נוחים מאד, ישרים מאד ובמהירות של 140 קמ"ש הם עוברים במהירות. בכל כמה קילומטרים יש מקום עצירה בצד הכולל שירותים (נקיים פחות או יותר), ברזיות, שולחנות פיקניק ואפילו מתקנים לילדים. לאחר שעוברים את גיור ומתקרבים לגבול האוסטרי יש לרכוש בתחנת דלק מדבקה לאוטוסטראדות של אוסטריה. המחיר לשבוע כ-10 אירו ובמקום כבר ינקבו לכם את החורים המתאימים במדבקה. תלו את המדבקה על השמשה לפי ההוראות והמשיכו.

הגבול בין הונגריה לאוסטריה היה שנים אחד הגבולות בין מערב אירופה למזרח אירופה. אמנם כיום הנסיעה חופשית לגמרי אבל שרידי מסך הברזל עוד נמצאים. שימו לב שברגע שאתם באוסטריה כל השירותים בתחנות הדלק הם בתשלום (חצי אירו). לכו בהונגריה. כמה קילומטרים לאחר הגבול מרכז קניות עודפים גדול. אם יש לכם זמן וחשק לקניות, אתם יכולים לעצור. אנחנו ויתרנו. גם באוטוסטרדות של אוסטריה יש תחנות עצירה ציבוריות (מקבילות למעץ) שם אפשר לעצור למנוחה והתרעננות (שירותים חינם) ויש גם שולחנות לאכילה כולל שולחנות מקורים שהיו שימושיים מאד כאשר בדיוק התחיל לרדת גשם. עצרנו כמה פעמים בדרך להתרעננות וחליצת אברים.
הצימר בכפר Eben
הצימר בכפר Eben
הצימר בכפר Eben

הצימר בכפר Eben
הצימר בכפר Eben

לאחר נסיעה ארוכה הגענו סופסוף לצימר, פרקנו הכל, הכנו אוכל והלכנו לנוח אחרי היום והלילה המעייפים מאד.

יום שלישי - מלח ומים
למחרת בבוקר התחלנו את הטיול. היעד הראשון היה מכרות המלח בברכטסגדן (בגרמניה). מומלץ מאד. את הכרטיסים קנינו מהארץ והדפסנו. שימו לב שכך אפשר לחסוך את כל התור. מגיעים בשעה הנקובה ונעמדים בכניסה שאחרי הקופה. המכרות מרתקים וכוללים גם נסיעה ברכבת קטנה, גלישה במגלשות, שיט קצרצר ועוד. האזור ידוע בעיקר בגלל הווילה של היטלר (קן הנשרים) אולם בגלל חוסר זמן וילדים צעירים מדי ויתרנו על הביקור שם.





 לאחר מכן המשכנו למפלי GOLLING. ראו את  הסרטון המצורף. כמות המים מדהימה. על גשר המתכת החוצה את המפל החלקתי ובניסיון לבלום את הנפילה נפלתי על הזרוע. למשך דקה חשבתי ששברתי משהו ובמשך עוד כמה דקות לא יכולתי להזיז את היד, אבל כלום לא נשבר למרבה המזל.









פארק מים מומלץ וכלול בכרטיס זלצבורג נמצא באלטנמרקט. יש בו כמה בריכות, בריכה עם מקפצה בגובה של 3 מטר, בריכות חיצוניות, בריכות זרמים, שתי מגלשות מים (אחת - האדומה - מפחידה למדי, עומדים ופשוט נופלים ישר לתוך לולאה) וכרגיל אזור סאונות למבוגרים בלבד בלבוש אדם וחווה (ברוב אירופה זה המצב). מקום מצוין להירגע (ההורים) או להשתולל (הילדים)



יום רביעי - מדרגות קרח וזינוק בעלייה
מערת הקרח
אטרקציית טבע מדהימה. מערה ענקית שכולה קרח. ההגעה למערה לא פשוטה ומומלץ מאד להגיע מוקדם. אנחנו הגענו בשעת הפתיחה. החנין היה ריק וחנינו בדיוק בכניסה. המקום לא כלול כרטיס זלצבורג. ההגעה למערה מתחילה בהליכה של כעשרים דקות בשביל נח אבל בעלייה עד שמגיעים לרכבל. שם נוצרים תורים ארוכים מאד (אנחנו הקדמנו אבל ראינו את התור בירידה). לאחר הרכבל יש לעלות בעלייה תלולה עוד יותר כעשרים דקות עד לפתח המערה ושם שוב מחכים ליציאה בקבוצה. הטיול רק בקבוצות ואסור לצלם במהלכו. משך הסיור כשבעים דקות. אם חשבתם שטיפסתם מספיק טעיתם. מסלול הקילומטר במערה כולל טיפוס של 700 מדרגות, חלקן בשיפוע תלול מאד. הירידה כמובן קלה הרבה יותר. המקום יפה מאד אבל מתיש ועייף אותי מאד. לא מתאים לסובלים מבעיות ברכיים ולמתקשים במדרגות.
במערת הקרח טמפרטורה קבועה של 1- מעלה אבל בגלל שאין רוח בכלל, לא מרגישים את הקור. בכל זאת באנו מצוידים עם הרבה שכבות. מקור האור היחידי במערה הוא מנורות קרוזין שגם מספקות מעט חום, אבל בזהירות שלא יישרף לכם משהו.

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח


בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח


בדרך למערת הקרח
בדרך למערת הקרח

טירת וורפן
טירת וורפן



טירת וורפן
מצדיה השני של מערת הקרח טירת וורפן, שכיכבה בסרט "הנשרים פשטו עם שחר". הביקור בטירה מעניין וגם הוא מתאפשר במסגרת סיורים. גם לשם היה תור. ניתן לטפס לטירה ברגל ולהגיע לאזור בו מתקיים מופע הבזים או לעלות במעלית ישר לחצר הטירה. גם בטירה עולים ויורדים כל הזמן בין הקומות, אולם מומלץ לקחת את הסיור ולו רק בגלל העלייה למגדל הפעמון (וכמובן לעשות שם גונג קציני ומהדהד). הייתה רוח חזקה מאד ובמגדל הפעמון כבר הרגשתי מעט בחילה ולכן מיהרתי לרדת. מיד אחר כך התחיל הגשם.





תחנת הרכבל העליונה של מערת הקרח - מבט מטירת וורפן
תחנת הרכבל העליונה של מערת הקרח - מבט מטירת וורפן

מנגנון השעון בטירת וורפן
מנגנון השעון בטירת וורפן

קצת קניות והסתבכות בחניון
אשתי חיפשה ומצאה סניף קרוב של C&A והלכנו קצת לעשות קניות. רעיון נחמד רק שבכניסה לחניון שכחתי שאני באוטו קצת גבוה ופתאום נשמעו רעשים מוזרים מהתקרה. מיהרתי לצאת (הסתבר שרק האנטנה גירדה את התקרה). חשוב מאד לשים לב להגבלות גובה! אבל היציאה מהחניון הייתה כל כך תלולה, ובחוץ ירד מבול שכל הכביש היה נהר מים אחד גדול והתקשיתי מאד לבצע זינוק בעלייה. הגלגלים פשוט הסתובבו על ריק. לאחר כמה ניסיונות ובעוד האוטו מדרדר למטה כלפי הדוקרנים, ומפלס הלחץ שלי כבר עובר את הגבול התקין, החלטתי לתת את הכל. שמתי הנדברקס, לחצתי גז, שחררתי את ההנדברקס לאט לאט, הרבה פרפורים אב איכשהו זה הצליח. רועד כולי הלכתי לחפש חנייה רגילה (במרחק מאה מטר בסך הכל) ולהתאושש. למדתי לקח חשוב. להימנע מחניונים שהופכים לנהרות!

יום חמישי - זלצבורג!
שמה של זלצבורג יצא לתהילה בזכות מוצרט וצלילי המוזיקה. יצאנו מצוידים בכרטיס זלצבורג לבדוק את העיר. חנינו בתוך חניון (לאחר בדיקת הגובה) הנמצא בתוך גוש סלע ויוצאים ישירות למרפסת התצפית ליד המוזיאון לאומנות מודרנית. כך נראית התצפית.


זלצבורג - מבט לעיר ולטירה
זלצבורג - מבט לעיר ולטירה

זלצבורג - מבט לעיר ולטירה
זלצבורג - מבט לעיר ולטירה






ביקרנו בכמה אתרים
מוזיאון הצעצועים

 סמטאות חנויות יקרות במיוחד לתיירים

 כמובן עלינו לטירת זלצבורג להשקיף על הנוף (אף ויתרנו על סיור ארוך מאחר והיינו בטירה יום קודם)
 הסתובבות בככרות (ופסלים של מוצרט)
 וכמובן גני מיראבל היפים והצטלמויות עם הגמדים....


מקום שלא הספקנו ללכת עליו הוא ארמון הלבורן שיש שם משחקי מים לילדים. הוא נמצא סמוך מאד לגן החיות ואפשר לשלב בין שני מקומות לסוף היום, וכמובן יש עוד מקומות רבים ושונים.



יום שישי - מגלשות מים והכנות לשבת

מגלשות אבטנאו
חזרנו לאבטנאו למגלשות שהיו סגורות ביום רביעי למרות שזה עיקוף בנסיעה, מאחר ואלו המגלשות הטובות ביותר באיזור (כמעט שני קילומטרים ושיפועים מצוינים). גם לשם הגענו מוקדם מאד ולא חיכינו כלל בתור. מומלץ מאד. גם הנוף מהמם. תקפידו לשאול את מי שלפניכם אם הם יורדים מהר או לאט (אנגלית לרוב תספיק ואם לא רק תשאלו "זאיין זי שנל (מהר) אודר לנגזם (לאט)?". בסוף אולי תקבלו תשובה בערבית בכלל...  אם מי שלפניכם איטיים חכו הרבה זמן עד שתצאו אחרת תגלו שבמחצית הדרך אתם צריכים לבלום לגמרי...




מגלשות אבטנאו
מגלשות אבטנאו

אפשר גם לעלות ברגל בלי הרכבל ולהמשיך משם עד לפסגות
איזור משחקים נחמד בתחתית המגלשה


סוף הרכבל

 
ליכטנשטיינקלאם  
במילה אחת - גשר תלוי. כמו בבניאס. רק באורך של כמה קילומטרים ועם הרבה יותר מים. יפהפה. ביום שישי היה שם עמוס והיינו צריכים לחנות בחניון מרוחק (P4 - באופן כללי ככל שהמספר גדול יותר החניון רחוק יותר. תקדימו ותחנו ב-P1). אבל גם הדרך הייתה נעימה ולמרות הזמן הנוסף נהנו שם מאד.




     










שבת המלכה
את השבת העברנו בעיירה הינטרגלאם. הסיבה היא שיש שם מלון כשר עם מניין. באותה שבת היו שם חסידי בעלז וממילא לא הבנו יותר מדי מהתפילה, אבל שיהיה. צרות של דתיים. זהו אזור גבוה יותר. הכפר עצמו בגובה מעל 100 מטר. הנוף מרהיב והחצר ירוקה!





שבת מנוחה
אוהו כמה שהיינו צריכים מנוחה....

יום ראשון - אל ראש ההר והשלג


קיטצשטיינהורן

כתובת ידועה אומרת "אל תתמהו על השלג בניסן, אנחנו ראינו בסיוון", אבל זה בישראל ובאוסטריה יש שלג גם בסוף אוגוסט. צריך רק להגיע מספיק למעלה ולכן ביום ראשון, לאחר שראינו שזה היום הכי חם בשבוע יצאנו לפסגת הקיטצשטיינהורן Kitzsteinhoren. העצה הרגילה - מוקדם! כדי לעלות לגובה 3029 מטר יש להשתמש בשלושה רכבלים שונים. בכל תחנת עצירה יש מה לעשות - מסלולי הליכה, חנויות וצילומים. בחנות בתחנה השנייה קנינו קצת ציוד (נעלי הרים). למי שאין נעלים טובות לשלג כדאי לקנות או לשכור בתחנות בדרך. גם כאן התורים מתחילים להצטבר ולכן כדאי להגיע למעלה מהר ככל האפשר. דרך אגב בחנות שמרו לנו את הנעליים הישנות כך שלא היינו צריכים להיסחב איתן כל היום.
מה עושים בפיסגה? צילומים ותצפיות, אבל עיקר הכיף הוא בזירה, אזור משחקי שלג, עם מזחלות. אנחנו התחלנו בתצפית, ירדנו דרך מנהרה חצובה לאזור תצפית אחר ומשם יש ירידה תלולה מעט עם חבל לזירה (אפשר גם להגיע בדרך ישרה יותר אבל צריך לחזור את כל המנהרה ואז למעין קרון ואז קצת הולכים). הירידה הייתה מהנה מאד ונתנה קצת חוויה של טיפוס הרים. לא קשה במיוחד ומהנה מאד.
בזירת השלג פשוט נהנים. עולים יושבים וגולשים. במקום יש מזחלות מסוגים שונים ועם קצת מזל תצליחו למצוא אחת פנויה (רמז: תמצאו דוברי עברית ותבקשו שיעבירו לכם את המזחלת  כשהם הולכים). אם אתם מסתפקים סתם פלסטיקים, תמצאו כאלו בשפע. שימו לב שהקרינה חזקה ביותר והעור נשרף. קרם הגנה הוא חובה. אנחנו כמובן סחבנו קרם הגנה מהארץ רק כדי לשכוח אותו בצימר באותו יום.. אני לבשתי כובע צמר מלא ומשקפי שמש כדי להגן על הפנים כמה שיותר. משקפי שמש חובה גמורה. כאשר נמצאים שם בשמש חם. כאשר נמצאים שם בצל קר מאד.


















זל אם זי
הביקור בהר מתיש וכולנו היינו עייפים. ירדנו למטה, ויתרנו על מסלולי ההליכה היפים שישבתחנות הביניים ולא שכחנו להחזיר את הכרטיסים המגנטיים שקבלנו לעמדה מיוחדת ליד הרכבלים (מקבלים החזר שני אירו לכרטיס!) ועצרנו לארוחה. אשתי מצאה ברכת שחייה בעיירה זל אם זי Zell Am See שעל גדות אגם צלר, שממילא הייתה בדרך לצימר. נסענו והופתענו לגלות ברכה ריקה לגמרי. היינו לבד עד שהגיעה עד משפחה - ישראלית כמובן (באופן כללי האיזור דווקא מלא במוסלמים ממדינות המפרץ הפרסי). יש שם מגלשת מים נחמדה ולא מאד מפחידה ומקפצה מגובה 3 מטרים ואפילו סאונה רטובה.




הנוף ממרפסת הברכה - אגם צלר


יום שני -חושים זהב ודורסים
פארק חושים
בשלב הזה בטח הבנתם שביקור באלפים האוסטרים כולל נסיעה, עליה ברכבל תחנות במעלה הדרך וירידה ברכבל. הפעם נסענו לרכבל ב LEOGANG. רצינו להגיע לשם בגלל מגלשת ההרים שיש בתחנה העליונה. עצרנו בתחנה הראשונה בפארק חושים נחמד. יש שם משחקי ראייה שמיעה מישוש, גינת פרחים ועשבים. מסלול הליכה קצר שמומלץ לעשותו יחפים. הוא ללא תשלום. המגלשה בתחנה העליונה לא כלולה בכרטיס וגם אינה ארוכה במיוחד ולמעשה לא כדאי להגיע רק בשבילה.





זיגמונד קאלם
נסענו לעוד נהר עם גשר תלוי באזור RAURIS. דם היה כמעט ריק לגמרי (בכל זאת אמצע השבוע) ונרגענו במסלול הליכה יפה בנחל במפלים, קצת מערות וביער.









זהב ודורסים
המשכנו שוב להר ולרכבל עם שתי אטרקציות. האטרקציה הראשונה מופע דורסים ובאטרקציה השנייה הפכנו להיות מחפשי זהב בנחל.חיפוש זהב הוא עסק מייגע ומתיש ולכן כל משהו מעט יותר מבהיק שמצאנו החלטתי שהוא זהב!











אם מישהו מוצא זהב - זה שלי!

התמונה הבאה אופיינית לכל האיזור. ירוק ירוק, כחול כחול, עננים לבנים, פסגת מושלגות. פאזל.




יום שלישי - תלויים באוויר
הגשר התלוי
וגם היום עוד רכבל ועוד הר והפעם שטוברנקוגל. בתחנה העליונה שלו אזור משחקים מוצלח מאד לילדים (כולל מחשבים מחוברים לאינטרנט). שיחקנו שם מעט . המשכנו במסלולי טיול על פסגת ההר והאטרקציה המרכזית, גשר תלוי באורך של כארבעים מטרים שעובר מעל כלום (מזכיר את הגשרים בנשר).  בתחנה האמצעית ברכבל יש גם פעילויות שונות אבל לא עצרנו שם. בעצת יאיר נצלנו את המקום לתמונות קפיצות.












לכל אורך הטיול כיננו את העננים המסתירים את התהום - האבדון


הגשר מעל האבדון







המפל בבאד-גאשטיין
חיפשנו חנות מזכרות ולכן נכנסו לעיירה המפורסמת בבית הקזינו שלה באד-גאשטיין . מצאנו חנות מזכרות וכמובן הלכנו לראות את המפל שעובר באמצע העיירה. מפל גדול מרשים.


כדי לסיים את היום (ולמעשה את הטיול) בנעימים, הלכנו למרחצאות ליד. קומפלקס של ברכות מים, פנימיות וחיצוניות. שתי מגלשות מים (אחת מהירה ואחת רגילה), מסלול אבובים, ואטרקציה לילדים - קולנוע בתוך המים! אז כשאחד הילדים בא אלי ושאלתי איפה ישי אמרו לי שהוא רואה טימי טרנר בגרמנית! הלכתי לראות בעצמי. ממש נחמד. על אבובים במים יושבים ורואים סרטים מצורים והם ממילא מכירים את כל המילים אז מה אכפת להם השפה....

היה יום נעים (יחסית) והשחייה בברכה החיצונית באוויר הקריר כשברקע פסגות מושלגות ומפלי מים הייתה חוויה מיוחדת ומרעננת.






יום רביעי -  מערה ונסיעה
זהו - צריכים לחזור להונגריה . שמה לקנחו מלון זול וקרוב לשדה התעופה לשנת לילה בלבד. בדרך עוד עצרנו במערות , אלו מערות ארוכות מאד ונכנסו פנימה למרחק של כקילומטר. המערות יפות מאד במיוחד כשמגיעים לחלל הגדול ועולים לאמצעו ואז אפשר לראות ולהתרשם מהגודל העצום.




ופרח האדלוויס? אותו דווקא לא ראינו... היה טיול יפה מאד. שילבנו בין אתרים טבע מרשימים, מבנים עתיקים, אטרקציות וברכות. כמובן שלא הספקנו הכל ויש עוד המון מה לראות ולעשות באזור: מפלי קרימל (הגבוהים ביותר באוסטריה אבל ראינו הרבה מאד מפלים אחרים והם היו מעט רחוקים, גרוסגלוקנר - פארק יפה וקרחון פרנץ יוזף ענק שנאלצנו לוותר, הלשטדט והאגמים. להבדיל גם מחנה מאטהאוזן נמצא סמוך מאד לכביש זלצבורג וינה וראוי לבקר גם שם למרות הקושי). גם בזלצבורג העיר יש עוד מה לראות וכמובן אזורים אחרים של אוסטריה. נהננו מאד ונשאר לנו הרבה הרבה טעם של עוד.