יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

להציל את מארק וואטני

הספר במקור נקרא The Martian, התרגום לעברית קרא לו בשם העוד איכשהו סביר "לבד על המאדים", אבל אותם אנשים שאחראים להפצת סרטים בארץ חשבו שזו תהיה הברקה גאונית שאם מאט דיימון משחק בסרט את מארק וויטני והוא פעם שיחק את טוראי ראיין אז יקראו לסרט החדש "להציל את מארק וואטני". למרבה המזל זה הדבר הגרוע ביותר שיש בסרט. תתעלמו מהשם.

את הספר "לבד על המאדים" כבר קראנו וסקרנו ועיקרי העלילה זהים ונצמדים לספר. מארק וואטני ננטש על המאדים מאחר וחברי הצוות שלו משוכנעים שהוא מת והם חייבים לעזוב לפני שגם הם ימותו.  החדשות הטובות הוא שהוא נשאר חי. החדשות הרעות הן שהוא לגמרי תקוע שם...

מבחינה זו הספר הזכיר סרט אחר של טום הנקס (עוד פעם קישורים לטוראי ראיין!) שנתקע ארבע שנים על אי בודד, ואכן הסרט משתייך באופן ברור לקטגורית רובינזון קרוזו (שגם אותה אפשר להכליל לקטגוריה גנארית של מישהו נכנס לצרה גדולה ובא נראה איך הוא יוצא ממנה) רק שהפעם זה על המאדים. הסיכוי לספינה שתופיע פתאום באופק הוא קלוש מאד. אפסי למשל. אלא אם תחכה 4 שנים ותצליח לעבור 3200 קילומטר על מאדים.

הספר הוא ספר די "גיקי" הוא מסביר המון תהליכים מדעיים שונים ומשונים עם הרבה פרטים טכניים. מארק נתקל בבעיה. מנסה משהו ולא מצליח. חושב, מנסה ומצליח ועובר לבעיה הבאה. כבר בקריאת הספר היה ברור שהולך להיות ממנו סרט, אבל השאלה איזה סוג של סרט.  יש קושי מסוים בסרטים שנשענים על בן אדם אחד. אין לו למשל עם מי לדבר ובעוד שבספר אפשר לקרוא מחשבות ואין צורך בדיבורים, בסרט זה לא ממש מתאפשר. בסרט היה צורך להוריד את רוב הפרטים האלו וליצור מעט יותר דרמה. לדוגמה, מוסבר שזמן ההתקשרות עם מאדים הוא ארוך ולכן אין אפשרת לנהל "שיחה" מאחר ועוברות כחצי שעה לפחות בין כל שאלה לתשובה, אבל בסרט עצמו ההתכתבות נראית כשיחה כמעט בזמן אמת. בספר עצמו המבנים והחלליות מזכירים דברים שפחות או יותר קיימים כיום אולם בסרט לצורך ההמחשה והויזואליות הלכו לאלמנטים שיותר מוכרים מתחום המדע בדיוני. לא נהיה טרחנים כמו כל אלו שאוהבים למצוא "שגיאות מדעיות" בסרט (ניל דה גרסייה טייסון למשל... ראו סקירה על כח המשיכה), באנו לסרט לא ללמוד מדע אלא בשביל לראות את נופי מאדים בתלת-מימד ומבחינה זו אין על מה להתלונן למרות שהיינו שמחים לעוד.

באופן מקרי (או לא) למדי הסרט יצא לאקרנים בדיוק כאשר נאסא שחררו הודעה שמצאו ראיות יותר טובות לכך שאולי יש בחלק מהשנה בחלק ממאדים מים זורמים. לא ברור האם נאסא רצו לתפוס טרמפ על הסרט, וכמובן שאנשי ההפקה יכולים רק לשמוח מזה שהעניין במאדים עולה בדיוק כאשר הסרט מוצג ואכן ההצלחה בקופות כבר נראית לעין. מצד שני, איך אמרו כמה ציניקנים: העלות של צילום סרט על מישהו שנשלח למאדים ונתקע שם היא בערך זהה לעלות של לשלוח לשם מישהו (אבל בלי לדאוג להחזיר אותו)...

סרטים מהסוג הזה מגבירים את העניין בחקר החלל ולפחות הסרט הספציפי הזה שנע על גבול המדע האפשרי שכנראה יהיה גם יישומי בעוד שנים לא רבות ולכן אינו נכלל אוטומטית בקטגוריית המדע הבדיוני אינו רק בידור מצוין אלא גם דרך לעורר מודעות לחקר החלל. הסרט עצמו בוצע בשיתוף פעולה עם נאסא מתוך ניסיון להיות מדויקים איפה שאפשר. על הטכנולוגיות תוכלו לקרוא בעברית באתר הידען

להציל את מארק וואטני - כרזת הסרט
להציל את מארק וואטני - כרזת הסרט



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה