המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.

מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !

יום שבת, 5 ביולי 2014

מאדים ירח וספיקה

משולש יפה בשמים של הירח מאדים (ליד הירח) וספיקה רחוק יותר משמאל. תמונה זו הינה שילוב של שתי חשיפות. הירח בהיר עשרות מונים מהכוכבים ולכן אין אפשרות לצלם את הכוכבים והירח בחשיפה אחת.
הירח מאדים וספיקה (שמאל) 5/7/2014 22:30

מחר המשולש ייראה שונה לגמרי כאשר הירח יזוז. הנה תמונה נוספת הפעם השארתי את הירח שרוף. ניתן להניח שהכוכבים נשארים במקומם (למרות שמאדים מתקרב לספיקה) ולדמיין את צורת המקבילית שנוצרת על ידי חיבור התמונות (יש לסובב אחת מהן מעט).
הירח מאדים וספיקה (שמאל) 6/7/2014 21:00

אם כבר הבאנו צילומים, תמונה של כתמי שמש מהים (6/7/2014)
כתמי שמש
וגם את הכוכב הכפול אלביראו בקבוצת ברבור (cygnus) כפול יפהפה של כחול צהוב. בעין נראה כוכב אחד בלבד
אלביראו - כוכב כפול צהוב וכחול
והנה מפת התמצאות כללית של משולש הקיץ. התמונה צולמה מהעיר ולכן לא רואים הרבה כוכבים, אבל את שלושת קודקודי המשולש ניתן לזהות בלי בעיה כמעט מכל מקום. בשעה 21:00 בערב (בתחילת יולי) הם כולם במזרח ולאט לאט יטפסו בשמים.
מצד ימין למטה - אלתאיר בנשר, מצד שמאל למטה - דנב בברבור ובאמצע למעלה וגה בנבל (לירה). אלביראו נמצא בעארך באמצע הדרך בין וגה לאלתאיר
משולש הקיץ.

וכדי להדגים טוב יותר את תנועתו של מאדים, שתי תמונות המראות את ספיקה ופורימה , שני כוכבים בקבוצת בתולה. במהלך של כחודשיים עשה מאדים את כל הדרך מפורימה ועד לספיקה (ועכשיו הוא רץ לעבר שבתאי)
מאדים (ימין למטה) פורימה - שמאל ספיקה ימין 5/2014

מאדים - שמאל למעלה, פורימה - ימין, ספיקה - שמאל למטה



יום חמישי, 1 במאי 2014

ירח חדש - אייר תשע"ד עם סרטון

לא תמיד קשה לראות את הירח. בחודשים מסוימים הראייה הראשונה של הירח רחוקה מהמולד והירח קל לראייה. גם במצב כזה קשה לראות את הירח מיד בשקיעה אולם הירח שוהה בשמים זמן ממושך ולכן עדיין נראה בקלות כעבור כעשרים דקות מהשקיעה כאשר קצת מחשיך. בראש חודש אייר תשע"ד היה ירח קל לראייה. הראייה הראשונה הייתה בשעה 19:18, ממש בשקיעה. הירח היה חיוור וקטן מאד. לאחר כעשרים דקות הירח נראה בבירור עד שקיעתו.
גם בראייה כזו אפשר ללמוד כמה דברים מעניינים.
כאשר מחפשים את הירח במשקפת חובה להקפיד על המיקוד. ראו את ההבדל בין שתי התמונות הבאות
ירח חדש לא ממוקד
ירח חדש לא ממוקד

ירח חדש ממוקד
ירח חדש ממוקד
גם בירח חדש, תופעת הירח האדום מתרחשת. כאשר הירח שוקע הוא נהיה חיוור הרבה יותר ומקבל צבע אדמדם. הסיבות הן אותן סיבות כמו בירח מלא, השפעת האטמוספרה על קרני האור. בירח חדש, הירח נמוג לפני שהוא שוקע ובעין אי אפשר לראותו כלל, אבל במצלמה עוד הצלחתי לצלם צילום כמעט אחרון.
ירח חדש בשקיעה
ירח חדש בשקיעה
צילמתי גם סרטון. במירווחים של עשרים שניות בערך בין צילום לצילום, תוך הגדלת הזום ככל שהירח שוקע. צפו ברוזולוציית HD להנאה מלאה. צפייה מהנה!


למה קשה לראות את הירח

למה כל כך קשה לנו לראות את הירח? תלוי את מי שואלים ומתי. רוב האנשים יגידושקל מאד לראות את הירח אבל זה כי הם רואים אותו בלילה. אחרים יגידו כי לא רואים אותו בגלל שבלילה ישנים. אבל מה עם ירח ביום? ומה עם ירח קטן קטן (ירח חדש קרוב למולד )? ומה עם ירח קטן קטן וגם ביום?
מסתבר שבכלל לא פשוט לראות את הירח והבהירות שלו בתחילת החודש נמוכה מאד, הרבה יותר נמוכה ממה שהיינו מצפים, ויש לכך כל מיני סיבות על כולן תוכלו לשמוע בהרצאה הבאה.
ההרצאה ניתנה בכנס של המכון ללימוד הלכות קידוש החודש ע"ש דרייזין. המכון פעיל כבר עשרות שנים ומעביר קורסים בנושאי הלכות קידוש החודש, אסטרונומיה יהודית וזמנים בהלכה, כאשר בכל שנה מועברים שני קורסים. כל הפעילות בהדרכת הרב ד"ר שי ואלטר. לפרטים נוספים ראו באתר האינטרנט של המכון

ההרצאה היא למעשה הרחבה של מאמר על בהירות הירח שכתבתי בעבר ולמרות שניתנה בכנס הלכתי היא אסטרונומית לחלוטין וגם אינה דורשת שום ידע מוקדם. כרגיל אשמח לענות על שאלות.



קישור למצגת של ההרצאה על הירח (המצגת ניתנת להורדה ולשימוש חופשי לכל מטרה שאינה מסחרית תוך מתן קרדיט וקישור)

מאמרים קשורים
ירח חדש ניסן תשע"ד
על הירח ולוח השנה היהודי
ירח חדש אדר תשע"ב (עם סרטון)
ירח חדש סיוון תש"ע
ירח חדש אייר תש"ע










יום שלישי, 1 באפריל 2014

ראיית ירח ראשונה

ראייה ראשונה של הירח היא בדרך כלל אתגר לא קל. בערב ראש חודש ניסן תשע"ד (31/3/2014) הירח היה בסך הכל בן 18 שעות מהמולד וראייה בעין ללא אמצעי עזר הייתה אפשרית אך קשה מאד. הראייה אפשרית רק לאחר שקיעת השמש והמתנה שיחשיך מעט. באותו יום הירח שקע כ-50 דקות לאחר השמש כך שנהיה כבר חשוך מספיק ואפשר היה לראות בעין.
מקובל בצורה גסה שכאשר הירח בן פחות מ-18 שעות, הראייה אפשרית רק עם אמצעי אופטי, וכאשר הוא מעל 24 שעות הראייה בעין קלה. הגדרות אלו הן רק כלל אצבע ויש תלות בעונות השונה ובמיקום המדוייק של הירח. כמובן שגם תנאי האטמופסירה: עננות, אובך, זיהום משפיעים רבות. כללי ראייה מדוקים יותר לוקחים בחשבון את הפרשי המיקומים בין השמש לירח (גם בציר האזימוט וגם בציר הגובה) וגורמים נוספים.
בטלסקופ ניסיתי לחפש כבר משעה 18:15 ללא הצלחה יתר עד שבסופו של דבר בשעה 19:25 לערך הצלחתי לראותו בטלסקופ ולאחר זמן קצר גם בעין לכמה דקות בודדות עד שנמוג בעננות ובאובך עוד לפני ששקע.
הסהר היה דקיק מאד, ולמרות שבתמונות שצולמו דרך הטלסקופ והמצלמה הוא נראה רחב, בעין ראו רק את החלק האמצעי היותר בהיר שלו. התצפית היית בישיבת כרם ביבנה כחלק מלימודי הלכות קידוש החודש (במכון לקידוש החודש על שם דרייזן), ונכחו בה כחמישה עשר צופים, אולם פרט אלי, איש לא ראה את הירח בעין. חוסר הצלחה זה נובע בעיקר מחוסר נסיון ומאי הידיעה שאותו קו דק דק דק ולבן שרואים רק בקושי הוא הוא הירח.
מצורפות תמונות להמחשה.
הראשונה צולמה דרך טלפון נייד מוצמד לעינית הטלסקופ

הירח החדש
הירח החדש

והתמונות הבאות דרך מצלמת CANON SX50 על חצובה
ירח חדש
ירח חדש

ירח חדש
ירח חדש
 חודש טוב!

מאמרים קשורים
הרצאת וידאו - למה קשה לראות את הירח

יום שלישי, 18 במרץ 2014

תקשורת בחלל

לא משנה כמה החללית מוצלחת, לאן היא הגיעה, ואיזה תמונות או מידע המכשירים שלה אספו - אם המידע לא יגיע לכדור הארץ, כל המאמץ הוא לחינם. מכל הדברים הנפלאים שעשו בנאסא, רשת התקשורות החללית העמוקה Deep Space Network - DSN, היא בעיני הפלא הגדול מכולם, מלאכת מחשבת של הנדסה מופלאה.

הרשת תומכת בחלליות ובציוד תקשורת בטווח של חמישים שנה (חלליות וויאג'ר עדיין נקלטות). הרשת תומכת בתקשורת למרחקים קצרים (עשרות אלפי קילומטרים) עד ארוכים מאד (19 מיליארד קילומטר). הרשת תומכת בתקשורות רציפה עם לווינים שסובבים את הארץ, על ידי מעבר אוטומטי לקליטה בתחנות השונות. הרשת מאפשרת למפעילי המשימות לקבל את כל הנתונים מהחלליות וגם לשדר להם בחזרה. הרשת היא הלב של נאסא והיא הרכיב הקריטי ביותר בפעילות הארגון.

הרשת פרושה על שלושה מרכזי קליטה ושידור עיקריים, בארצות הברית, ספרד, ואוסטרליה. במרכזים אלו צלחות קליטה ושידור ענקיות, המסוגלות לקלוט אותות קלושים ביותר של חללית וויאג'ר וגם בעלי עוצמה אדירה לשגר אות שיגיע עד לחללית. צריך הרבה סבלנות בכל מה שקשור לתקשורת עם וויאג'ר. 18כמעט  שעות לוקח לאות לעבור את המרחיק בכיוון אחד. האנטנות הגדולות ביותר הן בקוטר 70 מטר ובכל אתר יש אחת כזו. וויאג'ר כבר אינה מסוגלת לקבל תשדורות (למעט תשדורות WATCHDOG - ראו בהערות) , אבל היא עדיין משדרת נתונים הקשורים לחלקיקים אלקטרומגנטים הנמצאים במרחב הבין חללי. מהירות שידור היא איטית להחריד 120 ביטים בשנייה (יום וחצי להורדת שיר ממוצע). בתחילת המשימה מהירות השידור הייתה גבוה בהרבה כ-300KB בשנייה, אולם התרחקות החללית, הרצון לשמור על הספק חשמלי ככל שניתן והזדקנות המערכות, האיטו את הקצב לקצב זחילה זה.

אנטנת 70 מטר, גולדסטון קליפורניה
אנטנת 70 מטר, גולדסטון קליפורניה

אבל עם וויאג'ר כבר מדברים מעט. במערכת השמש, עשרות משימות שונות בו זמנית, כולן צריכות חלונות תקשורת משלהן,לכולם מאפיינים שונים, של עוצמה, תדרים, אפנון, סוגי המכשירים, וכמובן, על מנת לקלוט ולשדר אותות לחללית קטנטנה במרחב הצעום, האנטנה חייבת להיות מכוונת בדיוק. ניהול ההקצאות לזמן התקשורת אינו משימה פשוטה.
המרחק ממנו מתחילה הרשת לעבוד, הוא כ-15000 קילומטר מכדור הארץ. במרחק כזה, מכל מקום, תיראה לפחות אנטנה אחת ברשת (לווינים המקיפים את כדור הארץ ותחנת החלל הבינלואמית משתמשים גם בתחנות אלו אך גם בתחנות ממסר נוספות). האנטנות עובדות סביב השוען, ולמרות שכולן צריכות לחזוקה, אם לא החלפה, פעולות כאלו לא נעשות מאחר והן ישביתו כל אנטנה לחודשים מרובים. השבתה של אנטנה תמנע שליחת מידע מחלליות רחוקות. אמנם לכל חללית (אפילו לוויאג'ר) יש יכולות לשמור נתונים בקיבולת מסוימת לפני השליחה, אולם גם כך הפגיעה במשימות תהיה מרובה.
 

העובדה שהרשת היא עתיקה, דורשת תחזוקה, תמוכת בעשרות פרוטוקולים ומתקשה לעמוד בגידול בכמות המשימות בחלל מהווה אתגר אמיתי ומהותי לנאסא.

לרגל חגיגות חמישים השנה לרשת הקימה נאסא אתר המאפשר לראות מה קורה ברשת ומי מדבר עם מי - DSN NOW - אני התמכרתי.


אתר DSN של נאסא