המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור לעמוד המקורי ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com.
מעונינים לקבל מידע אסטרונומי ישירות לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם או לערוץ הווטצאפ של אסטרונומיה ומדע !
היום בבוקר (7/1/2016) היתה התקבצות יפה של הירח עם כוכבי הלכת נוגה ושבתאי. כל מי שקם מוקדם היה יכול לראות את שלושת הגופים האלו יוצרים משלוש כמעט שווה צלעות, כאשר אורך כל צלע כשתיים וחצי מעלות קשת.
כל גרמי השמים האלו היו בקבוצה המכונה אופיוכיוס (נושא הנחש). אולי אתם לא מכירים קבוצה כזו והיא גם אינה חלק מגלגל המזלות, אבל בחלוקה המודרנית לקבוצות כוכבים, מסלולה של השמש עובר גם בה.
מצד ימין לכוכבים אפשר לראות את קבוצת עקרב, שבעונה זו של החורף, זורחת רק מעט לפני הזריחה ולאחר שקבוצת אוריון, האופיינית לשמי החורף, שוקעת.
תמונות!
הירח נוגה ושבתאי
הירח נוגה ושבתאי וחלק מקבוצת עקרב
בתמונה הבאה בחשיפה ארוכה, אפשר לראות עוד כמה כוכבים קטנים, אחד סמוך ממש לירח (תצטרכו להגדיל)
תמיד סיקרן אותי לנסות להבין את המציאות, עד כמה שאפשר, מאחורי הנס הגדול של שמש בגבעון דום. ניזכר קודם כל בפסוקים מספר יהושע. יהושע נלחם בחמשת המלכים, וזוכה לעזרה משמים בדמות אבנים גדולות הנופלות על אויביו. יהושע זקוק לעוד קצת זמן אור על מנת להשלים את הניצחון ואז הוא עוצר את השמש הנה כך (יהושע י' יב-יג): "יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיּוֹם תֵּת ה' אֶת-הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד-יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא-הִיא כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא-אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים:"
מופת דומה מופיע בספר מלכים ב' פרק כ שם מבקש חזקיהו המלך החולה בשחין, מופת מישעיהו הנביא שאכן יבריא מחוליו. גם שם מופיע צל שזז אחורנית , כלומר גם השמש זזה אחורה בשמים (מלכים ב' כ): "י וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת לֹא כִי יָשׁוּב הַצֵּל אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: יא וַיִּקְרָא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל-ה' וַיָּשֶׁב אֶת-הַצֵּל בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְּמַעֲלוֹת אָחָז אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת: "
הגישה המקובלת היא כי אין הסבר פיזיקלי לכך, הנה למשל ציטוט של בילי סביר המופיע בפרוייקט 929 :"לא, אין הסבר מדעי. אם זה אכן קרה הרי זה נס. אבל הנס הוא כנראה לא שהשמש והירח עמדו ממהלכם, אלא שכדור הארץ הוא זה שעמד ממהלכו ופסק לסבוב סביב צירו."
מהלך השמש בכוכב חמה
אלא שתופעה בה השמש נעצרת ואף חוזרת אחורנית, אינה רק אפשרית לפי חוקי הפיזיקה אלא אפילו מתרחשת כל הזמן והארץ אינה עומדת לעולם. במסגרת הניסיונות לצמצום הנס, הרי שגם אירועים חריגים אלו אינם נס מעל הטבע, אלא נס בתוך הטבע, בגדר האפשר.
ועכשיו הסברים. גרמי שמים שזזים לאחור הם תופעה מוכרת. כבר הקדמונים בתחילת האנושות זיהו שבין כל כוכבי השמים יש כוכבים שהולכים ומשנים את מיקומם ביחס לכוכבים אחרים. אלו הם כוכבי הלכת והקדמונים הכירו שבעה כאלו: ירח, כוכב חמה, נוגה, שמש, מאדים, צדק ושבתאי. כוכבי לכת אלו ובפרט מאדים צדק ושבתאי הפגינו תכונה מוזרה ביותר בה הם נעו מזרחה באופן כללי אך מדי פעם נראה שהם נעצרים במקומם, חוזרים מעט מזרחה ואז שוב מערבה. כמובן שלא רואים את זה במהלך של כהרף עין, אלא על פני תקופה של שבועות ואף חודשים. זוהי התנועה האחורנית של כוכבי הלכת שהייתה קשה לפענוח והצריכה מעגלים שונים ומשונים בתיאוריות של תלמי (ובמידה מסוימת גם של קופרניקוס) ורק אצל קפלר נפתרה באופן סופי.
אבל השמש, למרות שנחשבה לכוכב לכת, לא הפגינה אף פעם התנהגות דומה. היא תמיד הלכה באותו כיוון, לא נעצרה ולא חזרה.
ובכל זאת, השמש יכולה להיעצר ואף לחזור וכפי שאמרתי זה קורה כל הזמן ולפי כל חוקי הטבע (וליתר דיוק, לפי כל חוקי קפלר), אבל זה לא קורה על כדור הארץ. זה קורה על כוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
לא טוב להיות קרוב לשמש. אתה כוכב לכת קטן, השדה המגנטי, אם היה פעם, אבד מזמן או נחלש מאד, האטמוספירה, אם הייתה פעם, הועפה מזמן לחלל על ידי רוח השמש. ביום רותח ובלילה קור. זהו כוכב הלכת עם ההפרש טמפרטורות הקיצוני ביותר בין יום ללילה - 400 מעלות הבדל. קרינה עצומה ועל חיים אין בכלל מה לדבר. אבל אותנו מעניינים הפרמטרים המסלוליים של כוכב חמה.
מסלולו אליפטי, כמו כל כוכבי הלכת (וזהו החוק הראשון של קפלר), אבל האקצנטריות שלו עצומה לעומת שאר כוכבי הלכת, כמעט עשרים אחוזים. מרחקו המינימלי מהשמש (פריהליון) - 46 מיליון קילומטר והרחוק ביותר (אפהיליון) - 70 מיליון קילומטר. ההפרש הזה, והחוק השני של קפלר, גורם להפרש מרשים לא פחות במהירות ההקפה של כוכב חמה סביב השמש - מ-59 קילומטר/שנייה בפריהליון ועד 39 קילומטר/שנייה באפהיליון. זמן הסיבוב של כוכב חמה סביב צירו קבוע 58.8 ימים (!) וזהו משך היום הסידרלי, משך הזמן בו רואים כוכב באותו מקום בשמים, זמן ההקפה סביב השמש (שנה של כוכב חמה) הוא 88 יום והיום השמשי אורכו 176 יום (יחס של 3:2 - שלושה ימים כוכביים על שתי שנים וזה נובע מהחוק השלישי של קפלר).
כלומר, מי שנמצא על כוכב חמה וצופה בזריחה, יראה זריחה נוספת רק 176 יום לאחר מכן (בהנחה הלא סבירה שישרוד יותר מכמה שניות)! במשך אותו זמן, הוא יראה את קבוצות הכוכבים השונות חולפות מעליו שלוש פעמים!
נתונים אלו שונים כל כך מהמוכר בכדור הארץ בו אורך היום השמשי והכוכבי שונה בארבע דקות בלבד, והשנה ארוכה בסדרי גודל מהיום ומהירות כדור הארץ משתנה רק מעט, ולכן קשה מאד לדמיין תצפית מכוכב חמה.
המהירות העצומה של כוכב חמה בפרהיליון גורמת לצופה שנמצא עליו לראות את השמש נעצרת בשמים וחוזרת מעט אחורנית. חזרה זו נובעת לא משינוי כיוון התנועה אלא משינוי בנקודת המבט (דומה לאפקט הפרלקסה) שמתבצע מהר כל כך. תנועה זו של השמש היא למעשה אותה תנועה אחורנית של כוכבי הלכת כמו שנצפית מכדור הארץ, כמובן עם קבועי זמן שונים לחלוטין. גם על כוכב חמה התנועה כמעט בלתי מורגשת, זכרו מה אורך היום, השקיעה לוקחת שם כמעט שבועיים!!
להמחשה יצרתי סרטון קטן בתוכנת Stellarium המדגים את התופעה. התופעה מתרחשת בכל מקום על כוכב חמה כאשר הוא בפרהיליון. את מועד הפרהיליון אפשר למצוא או לחשב בקלות למשל 10/1/2015. לצורך ההדגמה חיפשתי מקום על כוכב חמה שהשמש תהיה דווקא בשקיעה, ואז האפקט מומחש טוב יותר.
מומלץ לראות על מסך מלא. שימו לב לשמש השוקעת אולם נעצרת ואז שוב עולה מעט. שימו לב גם לזמן הרץ במהירות (זמן כדור הארץ). תופעה זהה מתרחשת כמובן גם בזריחה. השמש זורחת, יורדת מעט וזורחת שוב.
עוד משהו לשים לב הוא שהשמש שוקעת במערב. תמיד. נטיית הציר של מרקורי היא זניחה ולכן השמש תמיד זורחת במזרח ושוקעת במערב שלא כמו בכדור הארץ שם הזריחה והשקיעה נוטות צפונה ודרומה מהמזרח או המערב.
אם תרצו להבין למה בדיוק הפרמטרים של המסלול גורמים לתנועה כזו, החשבון מסובך וגם לי אינו מובן לגמרי ולכן כדאי לוותר עליו. בקווים כלליים צריך לצייר אליפסה וממנה משוואת תנועה של השמש כפי שנראית לצופה בכוכב חמה, לפתור אותן (בצורה נומרית עם תוכנה מתאימה) ולצייר את הגרף הנובע ממשוואת הפתרון. באזור מצומצם של הגרף יופיע מעין גל סינוס קטן המסמן את חזרת השמש לאחור לפני שהיא ממשיכה קדימה. בדקתי גם איך נראית שקיעה כשכוכב חמה באפהיליון ומהירותו איטית יותר ואז מתקבלת שקיעה רגילה.
בחזרה לארץ
לפי תיאור הכתובים, השמש נעה אחרונית בשמיים, כאילו היום הלך אחורה, אולם ישנה עוד אפשרות שהשמש שינתה כיוון למרות שהיום המשיך להתקדם! דבר מעין זה קורה כל הזמן בכדור הארץ, אבל לא בישראל והוא מצריך מאמר נפרד בפני עצמו (שכתבתי שנים רבות לאחר פרסום מאמר זה) - שמש נעה אחרונית.
נעזוב את כוכב חמה ונחזור ליהושע. מה היה בדיוק, איני יודע. נס, בוודאי. האם יש קשר כלשהו למה שקורה על כוכב חמה? מסופקני. פרמטרי התנועה של כדור הארץ שונים ושינוי פתאומי וחד שלהם אינו אירוע שפשוט להסבירו ויש עוד כמה קשיים בפסוק (גם הירח נעצר). אני לא מנסה להציג פתרונות קסם בסגנון עמנואל וליקובסקי, אלא להצביע על כך שהנס, גדול ככה שיהיה, הוא עדיין נס הנמצא בתוך הפרמטרים של הטבע ומתאר תופעה שהיא אפשרית לפי חוקי הטבע. טענה זו יכולה לקבל חיזוק גם מהמשנה במסכת אבות המונה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, ונס זה אינו ביניהם (לעומת פי האתון, המן, השמיר, הכתב והמכתב וכו'). השמש לפעמים, נעצרת ואף הולכת אחורנית.
האם ליקוי חמה?
חיפוש ברשת יביא אתכם למאמר שנכתב לאחר הפרסום המקורי של מאמר זה, וטוען שמדובר בליקוי חמה טבעתי שהיה באותה שעה. בעיני הרעיון שום מופרך מיסודו ומראה על חוסר הבנה גם בתנ"ך וגם באסטרונומיה. התיאור כלל אינו דומה, ליקוי חמה מוריד את כמות האור, וליקוי טבעתי גורם לעמימות באור ולא להחשכה, כאשר התיאור המקראי מדבר על יותר אור ולא פחות. זהו ניסיון לרבע את המעגל ולסמן את המטרה אחרי שיורים את החץ, ובקיצור שגוי מיסודו.
כחובב של שעוני שמש (ראו במאמר על שעוני שמש בישראלובולי שעוני שמש), שמחתי לשמוע על תערוכה העוסקת בנושא. שעוני שמש כבר לא משמשים את בני האדם לצרכים פונקציונליים (למרות שאם אתם נתקעים במדבר או על אי בודד כדאי מאד להבין את העקרונות הבסיסיים שלהם) אך עדיין מהווים מקור להנאה ועניין אסתטיים. ההגעה במוצאי שבת הייתה מהירה ונוחה (למרות משחק הכדורגל באצטדיון בלומפילד הסמוך) וגם חנייה יש בשפע אם אין אירועים מיוחדים ביפו העתיקה.
התערוכה "מזריחה לשקיעה" מציגה מבחר שעוני שמש שיצר הפסל רמי שי. רמי שי הוא אדריכל במקצועו והעיסוק בשעוני שמש הוא תחביב שהתפתח במרוצת השנים. התערוכה מוקדשת לזכרו של מיכאל, בנו של האמן, שנפל בעת שירותו הצבאי. למעשה אפשר להגיד שהתערוכה היא בזכות מיכאל ובשורה אחת שרשם בעבודת השורשים שלו בבית הספר בה כתב שאינו מבין מדוע אביו אינו מציג את שעוני השמש שיצר בתערוכה. בתערוכה מוצג גם שעון שמש שמיכאל בנה בגיל צעיר.
השעונים עשויים מחומרים שונים - עץ אבן ומתכת בצורות שונות של הגנומון ולוח השנתות.
האמן רמי שי ליד השעונים
והנה שעון השמש של מיכאל הצעיר, חוץ מהשעון, מוצגים גם שרטוטי העזר.
שעון השמש של מיכאל שי
השעון הבא מוצג כדגם לשעון חוצות. הגנומון גדול וארוך ומתחתיו ספסל ישיבה עליו מצוירות השנתות. שעון מעין זה הוא דוגמה מצוינת לשילוב שעוני השמש כיצירות אומנות במרחב האורבני.
דגם שעון שמש גדול
כרזת התערוכה
מעבר לביקור עצמו, נהנתי מאד גם מהשיחה עם רמי ורעייתו, על שעוני שמש, אומנות ועוד נושאים שונים. כדאי לשלב את הביקור עם ביקור באתרים נוספים ביפו העתיקה.
מזריחה לשקיעה - רמי שי
תערוכת שעוני שמש לזכרו של מיכאל שי
29/15/2015-17/11/2015
הגלריה בבית האדריכל
המגדלור 15 יפו
שעות פתיחה
א-ה 10:00-20:00
ו 10:00-15:00
שבת 16:00-21:00
ביום שישי לפנות בוקר (9/10/2015) תהיה התקבצות נחמדה של כוכבי לכת במזרח.
לקראת סוף החודש שלושת כוכבי הלכת יתקרבו אפילו יותר
17-18/10/2015 - מאדים וצדק קרובים מאד פחות מקוטר ירח מלא (אפשר לראות את שניהם בשדה אחד גם בטלסקופ)
27-28/10 - מאדים נוגה וצדק מקובצים יחד
3/11 - נוגה ומאדים סמוכים מאד (צדק כבר הרבה יותר למעלה)
7/11 - התקבצות עם הירח וכוכבי הלכת
9/10/2015
וככה זה נראה
התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015
התקבצות כוכבי לכת 9/10/2015 כל קבוצת אריה בתמונה
כוכבי הלכת נוגה וצדק (שנמצאים כבר זמן לא מועט בהתקבצות כזו או אחרת) וגם כוכב הלכת מאדים נמצאים כולם קבוצת אריה. בימים אלו גם הירח ישייט שם ויצור את ההתקבצות הבאה.
שימו לב שכמעט ואפשר להעביר קו ישר בין כוכבי הלכת והרי קו זה הוא הקו המכונה המילקה, או בלעז האקליפטיק והוא מציין למעשה את מישור הקפת כדור הארץ סביב השמש (ולעיני הקדמונים את מסלול תנועתה המדומה של השמש בשמים). אמנם הירח יכול להתרחק ממישור המילקה, אבל תזכרו שרק לפני שבוע וחצי היה ליקוי ירח מלא כך שהירח עדיין קרוב מאד למילקה.
התקבצות כוכבי לכת 09/10/2015
הכוכב הבהיר מעל הירח הוא נוגה הכוכב הבהיר מתחתיו הוא מאדים והכוכב היותר בהיר מתחת למאדים הוא צדק. בשעה 5:40 יזרח גם כוכב חמה בדיוק במזרח אולם הוא חיוור למדי וגם רחוק משאר השלישייה.
ההתקבצות מהווה הזדמנות מעניית לצילומים יפים. אפשר לתפוס את כל קבוצת אריה וכוכבי הלכת בעדשה רחבה או להתמקד בכוכבי הלכת והירח בלבד בעדשה ארוכת מוקד.
הספר במקור נקרא The Martian, התרגום לעברית קרא לו בשם העוד איכשהו סביר "לבד על המאדים", אבל אותם אנשים שאחראים להפצת סרטים בארץ חשבו שזו תהיה הברקה גאונית שאם מאט דיימון משחק בסרט את מארק וויטני והוא פעם שיחק את טוראי ראיין אז יקראו לסרט החדש "להציל את מארק וואטני". למרבה המזל זה הדבר הגרוע ביותר שיש בסרט. תתעלמו מהשם.
את הספר "לבד על המאדים" כבר קראנו וסקרנו ועיקרי העלילה זהים ונצמדים לספר. מארק וואטני ננטש על המאדים מאחר וחברי הצוות שלו משוכנעים שהוא מת והם חייבים לעזוב לפני שגם הם ימותו. החדשות הטובות הוא שהוא נשאר חי. החדשות הרעות הן שהוא לגמרי תקוע שם...
מבחינה זו הספר הזכיר סרט אחר של טום הנקס (עוד פעם קישורים לטוראי ראיין!) שנתקע ארבע שנים על אי בודד, ואכן הסרט משתייך באופן ברור לקטגורית רובינזון קרוזו (שגם אותה אפשר להכליל לקטגוריה גנארית של מישהו נכנס לצרה גדולה ובא נראה איך הוא יוצא ממנה) רק שהפעם זה על המאדים. הסיכוי לספינה שתופיע פתאום באופק הוא קלוש מאד. אפסי למשל. אלא אם תחכה 4 שנים ותצליח לעבור 3200 קילומטר על מאדים.
הספר הוא ספר די "גיקי" הוא מסביר המון תהליכים מדעיים שונים ומשונים עם הרבה פרטים טכניים. מארק נתקל בבעיה. מנסה משהו ולא מצליח. חושב, מנסה ומצליח ועובר לבעיה הבאה. כבר בקריאת הספר היה ברור שהולך להיות ממנו סרט, אבל השאלה איזה סוג של סרט. יש קושי מסוים בסרטים שנשענים על בן אדם אחד. אין לו למשל עם מי לדבר ובעוד שבספר אפשר לקרוא מחשבות ואין צורך בדיבורים, בסרט זה לא ממש מתאפשר. בסרט היה צורך להוריד את רוב הפרטים האלו וליצור מעט יותר דרמה. לדוגמה, מוסבר שזמן ההתקשרות עם מאדים הוא ארוך ולכן אין אפשרת לנהל "שיחה" מאחר ועוברות כחצי שעה לפחות בין כל שאלה לתשובה, אבל בסרט עצמו ההתכתבות נראית כשיחה כמעט בזמן אמת. בספר עצמו המבנים והחלליות מזכירים דברים שפחות או יותר קיימים כיום אולם בסרט לצורך ההמחשה והויזואליות הלכו לאלמנטים שיותר מוכרים מתחום המדע בדיוני. לא נהיה טרחנים כמו כל אלו שאוהבים למצוא "שגיאות מדעיות" בסרט (ניל דה גרסייה טייסון למשל... ראו סקירה על כח המשיכה), באנו לסרט לא ללמוד מדע אלא בשביל לראות את נופי מאדים בתלת-מימד ומבחינה זו אין על מה להתלונן למרות שהיינו שמחים לעוד.
באופן מקרי (או לא) למדי הסרט יצא לאקרנים בדיוק כאשר נאסא שחררו הודעה שמצאו ראיות יותר טובות לכך שאולי יש בחלק מהשנה בחלק ממאדים מים זורמים. לא ברור האם נאסא רצו לתפוס טרמפ על הסרט, וכמובן שאנשי ההפקה יכולים רק לשמוח מזה שהעניין במאדים עולה בדיוק כאשר הסרט מוצג ואכן ההצלחה בקופות כבר נראית לעין. מצד שני, איך אמרו כמה ציניקנים: העלות של צילום סרט על מישהו שנשלח למאדים ונתקע שם היא בערך זהה לעלות של לשלוח לשם מישהו (אבל בלי לדאוג להחזיר אותו)...
סרטים מהסוג הזה מגבירים את העניין בחקר החלל ולפחות הסרט הספציפי הזה שנע על גבול המדע האפשרי שכנראה יהיה גם יישומי בעוד שנים לא רבות ולכן אינו נכלל אוטומטית בקטגוריית המדע הבדיוני אינו רק בידור מצוין אלא גם דרך לעורר מודעות לחקר החלל. הסרט עצמו בוצע בשיתוף פעולה עם נאסא מתוך ניסיון להיות מדויקים איפה שאפשר. על הטכנולוגיות תוכלו לקרוא בעברית באתר הידען